מִן־הַגּוֹלָה לְאָחִי בְצִיּוֹן

שְׂדוֹת בָּר, נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֶרְחָב וּדְרוֹר –

הֲיֵשׁ עוֹד בָּאָרֶץ מְבֹרָך כָּמוֹךָ?

וַאֲנִי פֹה אָחִיךָ קָפָאתִי בַקֹּר,

אָנוּעַ כַּכֶּלֶב בְּאֶרֶץ נְבוֹכָה;

מְגֹרָשׁ בְּמַקְלוֹת, מְכֻלְכַּל פֵּרוֹרִים,

נֶעֱזָב וְנִשְׁכָּח מִלֵּב וּמֵאֵל.

הַאֻמְנָם שָׁכַחְתָּ אֶת־טַעַם הַמְּרוֹרִים,

שֶׁיַּחְדָּו אָכַלְנוּ בְּגָלוּת הַחֵל?

גַּם־עַתָּה עוֹד הִנְנִי תֹּעֶה כַּצֹּאן,

אֶת־גִּזִּי, אֶת־חֲלָבִי וּבְשָׂרִי יִקָּחוּ,

וְשֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ לֹא־יֹאמַר עוֹד הוֹן,

עוֹד יִסְגֹּר עָלַי מִרְעֶה כָרִים וָאָחוּ;

לֹא־נֶחְקַר עֲדֶנָּה אִם־יֵשׁ קֵבָה רְעֵבָה

בְּבִטְנִי הָרֵיקָה, אִם־גַּם אֲנִי אִישׁ.

לְפִי־שָׁעָה אֲנַשֵּׁם וְאֶרְעַב בִּגְנֵבָה,

אֶתְפַּרְנֵס כַּכֶּלֶב שְׂבַע קָלוֹן וָרִישׁ.

וְאַתָּה – הַמְאֻשָּׁר! לְךָ מֶרְחָב מִסָּבִיב,

דֵּי אַוֵּר לִנְשִׁימָה, דֵּי שֶׁמֶשׁ, דֵּי צֵל.

אִם־תַּעֲבֹד קָשֶׁה – הוֹי, אָחִי הֶחָבִיב!

לַעֲבֹד וְלִסְבֹּל צִוָּנוּ גַם־אֵל.

לֹא תִזְרַע אֶל־קוֹצִים, לֹא תִיגַע לָרִיק,

עוֹד תִּרְאֶה עֵת יִגְמַל עֲמָלְךָ וְרָבָה;

עוֹד יִבְעַר יִתְלַקַּח כַּלַּפִּיד הַזִּיק

צָפַנְתָּ בִלְבָבְךָ בְּצֵאתְךָ נְדָבָה.

הֵן זֶרַע יְשָׁרִים לֹא־יֹאבַד בַּצִּיָּה –

וַאֲנִי אֶזְרֶה כֹחִי לָרוּחַ, וּכְמוֹץ

יְסֹעַר פָּעֳלִי אֶל אֶרֶץ שְׁאִיָּה;

אֵל אֵרַר אַדְמָתִי לַצְמִיחַ לִי קוֹץ.

כָּל־יָמַי אָנוּעַ, אֲשׁוֹטֵט, אֲשׁוֹטֵט,

אֶלָּחֵם בִּצְלָלִים וְאֶבְנֶה בַחוֹל;

כִּצְנִינִים הָיִיתִי לִשְׁכֵנַי, וּלְשׁוֹטֵט

בְּעֵינֵי מְשַׂנְאַי, עַל־נַפְשִׁי לָעֹל.

לְפָנִים אָהַבְתִּי צָרוֹתַי, וּבְתֹם

לְבָבִי הִצְדַּקְתִּי אֶת־שֵׁבֶט מוּסָרִי;

קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם –

וָאֶפְשֹׁט בִּמְנוּחָה לַשַּׂכִּין צַוָּארִי;

אַךְ עַתָּה, אֲהָהּ, אֵין בִּי אֵמוּן נְעוּרַי,

נוֹאַשְׁתִּי מֵרַחֲמִים, מִבְטַחִי בֵּית עָשׁ;

חָדַלְתִּי, יְדִידִי, מֵחַבֵּב יִסּוּרַי,

כִּי מָאַס גַּם־אֵלִי אֶת־מִשְׁפַּט הָרָשׁ.

אֵין תַּכְלִית לִנְדוּדַי, אֵין קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,

סָר צֵל אֱלֹהִים, סָרָה רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה,

גַּם־בִּכְיִי לֹא הוּא, גַּם תַּחֲנוּנַי לֹא־הֵם –

אֶתְחַנֵּן וְאֵבְךְּ – כִּי מַכָּתִי אֲנוּשָׁה.

אֶתְחַנֵּן כַּנּוֹאָשׁ וְאֵבְךְּ מִלֵּב קַר,

אֵאָנַח מִלֵּב מָלֵא אֵפֶר וָבֹשֶׁת;

וְאֵבְךְּ – אַף אִם־אֵדַע כִּי־דִמְעִי כִּמְטַר

שְׁמֵי בַרְזֶל בַּצִּיּוֹת עַל־אֶרֶץ נְחֹשֶת.

אַגָּדוֹת נוֹשָׁנוֹת נַשּׁוּנִי עֲמַלִי,

בַּחֲלוֹמוֹת וּמְשָׁלִים יִשַּׁנְתִּי הַכְּאֵב,

אַךְ־עַתָּה בָּא רוּחַ וַיִּשָּׂא מְשָׁלִי,

וַיָּגָז אֶת־חֲלוֹמִי – וּמְלֵא רִיק הַלֵּב.

“כֹּף רֹאשְׁךָ! שָׂא עֹל!” – עַל־שֵׁם מָה? עַל־שֵׁם מִי?

מָה אוֹעִיל כִּי־אֶסְבֹּל? מִי יִרְצֶה קָרְבָּנִי?

הוֹי, קִרְאוּ לִי דְרוֹר וַאֲגַדְּלָה אֶת־שְׁמִי,

אַגְדִּילָה מַעֲשָׂי, אֲקוֹמֵם חֻרְבָּנִי.

כָּעָם גְּבוּרָתִי, גַּם־בִּי דֵּי אֱיָל!

הוֹצִיאוּ לַמֶּרְחָב אֶת־כֹּחִי הַכָּלוּא;

מֵרֵיחַ הַשָּׂדֶה יַפְרִיח עַם דָּל,

כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה עַצְמוֹתַי שֶׁבָּלוּ.

הַכַּרְמֶל, הַשָּׁרוֹן גְּדֵלוּנִי מֵאָז,

וּבְשַׁד יָזוּב חָלָב יַלְדוּתִי פִנֵּקוּ,

שִׂיא הַרְרֵי עוֹלָם שָׂמַנִי עַם־עָז,

הָרוּחוֹת הַטְּהוֹרוֹת עַצְמוֹתַי חִזֵּקוּ.

מִמְּרוֹם הָרֵי לְבוֹנָה, מֵרֹאשׁ גִּבְעוֹת מֹר

גַּם־זֶרַע אֲדֹנָי לִצְדָקָה זָרָעְתִּי,

וּבְקוֹל חֲצֹצְרַת תְּרוּעָה הַמְחַצְצֵר “דְּרוֹר!”

הִרְעַשְׁתִּי הַלְּבָנוֹן וַאֲרָזָיו זִעְזָעְתִּי –

אַיֶּךָּ, יוֹם קֵיצִי? אַיֶּךָּ, אֲבִיבִי?

מַדּוּעַ לֹא תַבִּיט הַשֶּׁמֶשׁ אֵלָי?

רַק־קֹר, עָבֵי חֹרֶף… הֲתִרְאֶה, חֲבִיבִי,

אֶת־סִדְרֵי בְרֵאשִׁית מִשְׁתַּנִּים עָלָי?

אֵין תִּקְוָה פֹה, אָחִי, כְּבָר כָּלָה הַקֵּץ,

פַּס חֶסֶד אֱלֹהַּ, בַּל־יַעַשׂ יְשׁוּעוֹת;

אֵין תִּקְוָה לַיּוֹנָה בְּצִפָּרְנֵי הַנֵּץ –

וְעַתָּה שְׁתֵּי עֵינַי מִזְרָחָה נְשׂוּאוֹת;

עוֹד טֶרֶם אָבִינָה מַה־יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָי –

וְנַפְשִׁי כַּצִּפּוֹר בַּהֲרִיחָה יוֹם דְּרוֹר.

זֹה מַשְׂאַת כָּל־נַפְשִׁי, זֹה תִּקְוַת תִּקְוֹתָי,

יְרֵחִי וְשִׁמְשִׁי הַיּוֹצְקִים בִּי אוֹר;

זֶה כּוֹכַב הַזָּהָב, זֶה עַמּוּד הָאֵשׁ,

הַמְּאִירִים אֶת־דַּרְכִּי, מַגִּיהִים אֶת־לֵילִי;

זֶה קוֹל הַמְנַחֲמֵנִי וְלֹחֵשׁ לִי: יֵשׁ

לִי תִקְוָה, לֹא־אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵלִי.

וּכְבָר עֵינַי רֹאוֹת הַצִּצִּים הָרַכִּים,

הַצּוֹמְחִים כַּתִּקְוָה בְּנֶפֶשׁ כָּל־חָי.

לְקַוֹּת אֶחְפֹּצָה, וְאַשְׁרֵי הַמְחַכִּים –

עֲבֹד וּסְבֹל, אָחִי, בְּשֵׁם אֲדֹנָי!

אלול, תרנ"ד