בזה הנני עושה נסיון שני (קובץ ראשון בשם “החיים” הופיע בחדש כסלו שֹ. ז.) להגיש לפני הקהל הארצישראלי קובץ מצויר בדוגמת המגזינים האירופיים, עם הרבה ציורים וקריקטורות וחומר קריאה קל מענינא־דיומא. בלי לחוס על ההוצאות המרובות הכרוכוּת בקובץ כזה ― שעל כך יש לי להודות למו"ל, מר י.ז. ששון, ציוני נאמן, מחבב הלשׁון העברית וספרותה. ― השתדלתי עד כמה שאפשׁר להקיף בתמונות את המאורעות הכלליים והיהודיים שאנו חיים בתוכם בזמן האחרון.
ככל נסיון ראשון מעין זה לא נעדרו עוד, כמוּבן מגרעות ופגמים גם בקובץ הזה, אבל תקותי חזקה שעם התקבל רשיון ממשלתי לכך, נוכל להרחיב וּלשכלל ולבסס את ההוצאה הזו בקביעות כהוצאה פריודית. להצלחת ההוצאה נדרשת כמובן, קודם כל עזרת הקוראים־הקונים ונותני המודעות, ואז נוכל להוזיל גם המחיר במדה המינימלית ביותר.
דוד תדהר
שעונה של ארץ־ישראל
המכונה: כותל המערבי ופספילד (מיניסטר המושבות).
נקודת המחוג: סיר ג’ון שוקברי (מזכיר תמידי של משרד המושבות).
מחזיק השעון ומסובב המחוגים: סיר ג’ון רוברט צ’נסלור (הנציב העליון לארץ־ישראל).
השעות לפי ראשי העדות והמפלגות בא"י:
1. ד"ר חיים ויצמן (ההסתדרות הציונית),
2. הרב הראשי א.י. הכהן קוק (האשכנזים ומשרד הרבנות),
3. הרב הראשי יעקב מאיר (הספרדים ומשרד הרבנות),
4. הרב יוסף חיים זוננפלד (אגודת ישראל),
5. אלפרד רוק (הנוצרים),
6. יצחק בן צבי (הסתדרות העובדים העברים),
7. יצחק ברזילי, וכנויים לאין סוף (הקומוניסטים),
8. מוסה קאזם פשה (הועד הפועל הערבי),
9. זאב ז’בוטינסקי (הרביזיוניסטים) הנחשב לעצם בגרון במכונה,
10. רוטנברג (הועד הלאומי),
11. רגיב ביי נשאשיבי (מפלגת נשאשיבי),
12. חדג' אמין חוסיני, מופתי ירושלים (המושלמים).
שעתו של מי עכשיו?
על הפרק 🔗
המפקד קיש שואל בבעל־אוב
הקמוּצים ― אים? 🔗
הנהלת הסוכנות בארץ־ישראל מסרה בימים האחרונים הודעה לעתונות בדבר דרגת המשכורת של ― פקידיה.
ברשימת “פקידי ההנהלה” (מספר 2) מראים לנו, שיש “מחלקה מדינית” ולה שני פקידים, המקבלים יחד כ־65 לא“י לחודש. באותה רשימה מספר 12 מראים לנו מחלקה אשר בשם “הלשכה המאוחדת” תקרא ולה חמשה פקידים (אחד שמש), שמשכורתם יחד כ־110 לא”י. ידוע כי שתי המחלקות הן “מדיניות”, וחלק חשוב מעבודת שתי המחלקות נופל על המנהל הפוליטי הקול. קיש (150 לא"י לחודש!), והמזכירות הכללית מספר 1 (4 פקידים, כ־100 לא"י לחודש!) ונוסף להם “לשכת העתונות” מספר 13 (26–35 לא"י לחודש!)… ולמה, איפוא, מודיעים על שתי מחלקות לחוד כשהן אחת? האם מתוך חשש, שאם המחלקה היא אחת ― תהיה נראית יותר מדי גבוהה ומסורבלת הוצאות יותר מדי? אם יש מחלקה מדינית ויש צורך בעוד פקיד, הלא יכלו לצרף פקיד או שנים ולא לתפוס בבנין־סלונים דירה לחוד וכו'? מהי התועלת במחלקה החדשה “הלשכה המאוחדת” לחוד? מה תכניתה? אומרים לנו, שהמחלקה המדינית היא “מיניסטריון החוץ” של מלון־יוז, ו“הלשכה המאוחדת” היא “מינסטריון הפנים”, זאת אומרת: “השאלה הערבית”.
באופן רשמי מתנהלת “הלשכה המאוחדת” על ידי הקול. קיש, ופקידי הלשכה ועוזר על ידם החבר בן־צבי המוצא לו זמן לכך בין־השמשות אחרי עבודותיו בהסתדרות העובדים, בועד הלאומי, בועד הלשון, בועד החקירות של ארץ־ישראל וכו' וכו‘. חברי הועדה, אנשי־העצה המנוסים, נקראים להתיעצות פעם בחצי שנה… והתוצאות? הוציאו מאת (ואולי אלפים) לא“י על הדפסת הנאומים בועדת־שאו של העו”ד מרימן, דוד ילין, משה סמילנסקי, א.ז. הופיין וכו’ ב…ערבית. ומר גרין בא־כחו של הקול. קיש במצרים (שהבחירות לעירית אלכסנדריה מענינות אותו יותר) אינו מרשה להפיץ את החוברות הנ"ל בין הערבים שיש להם ענין בארץ־ישראל והשואבים את כל תורתם ממקורותיהם של צוררי הציונות. וכך מונחות להם החוברות כאבן שאין לה הופכין במחסני “הלשכה המאוחדת”.
ומה עוד? עסקנים מסוגם של ואהיד שאהין, טוקן, יוסף ג’ארר וכו' מתהלכים בערי ארץ־ישראל וכפריה (ועד מצרים הגיעו…) עם מכתבי־המלצות בידיהם ומוציאים כסף מידי היהודים. ואהיד שאהין מספר גם, כי נאסר בפתח־תקוה על־ידי המשטרה הרודפת אותו והחרימו את החוברות העבריות שלו ונשארו אצלו חוברות בודדות, ואחת מהן הוא מגיש במתנה “למזכרת נצח” לאיש־שיחו ― כדי לקבל תמורתה במזומנים… ולראיה כי איש נכבד הנהו, הוא מוציא מכיסו צרור מכתבי־המלצה, עתונים וכו‘. לאחרים הם מספרים כי הם הולכים ליסד “קלוב יהודי־ערבי” והכסף הנאסף ישמש לשכר־דירה, רהיטים וכו’ (השמעתם יסוד קלוב בלי ועד ובלי גזברות ובלי קבלות?…). השני ― יוסף ג’ארר, קורא לעצמו “פשה” (אם ניתן לו התואר “פשה” ― מה איכפת? כל ערבי כיום הזה “פשה” יקראו לו…), מי שהיה שלישו של מי־שהיה המלך חוסיין, בא למצרים עם מכתבי המלצה (מיהודים) וכו' והוא מחזר על פתחי היהודים ומאסף כסף, כי בארץ־ישראל אינו יכול לעשות את הדבר. “מלאכי המות אורבים לו בדרכים ומתנכלים להמיתו”. וכסף זה, שהוא מאסף, הוא לשם נסיעה לקפריסין, למלך חוסיין, לקחת ממנו מאמר־מלך (מלך בלי מלוכה!) לטובת הציונות. ויהודים רחמנים בני רחמנים נתבעים ונותנים, כי לפניהם “פשה”, “שלישו של מלך”, דואג ומגין ליהודים. ועורך ה“פורוורטס” מאמריקה וכל יתר סופרי העתונים למיניהם לא נמנעו, כמובן, מלתאר את ה“פשה” כיד הדמיון הטובה עליהם. ו“בעל הדבר” מראה את העתונים האלה למעונינים, ומקבל כסף. ובכסף זה אין ישראל נגאל. ועוד שלישי יש, והוא מדבר עברית, ועושה כמובן רושם על היהודים שבאו ארצה בשנים האחרונות. ערבי מדבר “עברית” ― מילתא זוטרא! וכן עושים שאר שנוררים.
ו“הלשכה המיוחדת” של מלון־יוז, שמתפקידה לקרב לנו את שכנינו הערבים בעלי־ההשפעה, אינה מעיזה לגלות לצבור את שמותיהם של “מאספי הכספים” ה“דואגים, כביכול, לישראל”. ואם אלה הן פעולות “הלשכה המאוחדת” ― מוטב שלא נבראה משנבראה…
וצדק אחד העסקנים הצבוריים מקהיר באמרו לפני שנים אחדות לקול. קיש במצרים: “אתה אינך מכיר את הארץ “ותושביה”. תן לנו לנהל עסקינו אתם”. עסקן שני (בא"י) אמר, אנו גרים בקביעות בארץ ועלינו לחיות עם שכנינו, אתה, בכל עת צרה תקח את חפציך ותסע… ואני מוסיף: היועצים ה“ה דיזנגוף, שלוש, בן־צבי, לוי, בוטקובסקי וכו' הם הם המוכשרים לעצה, אבל לא בתור ועדה אקטיבית. בן־צבי עסוק בעשרות ועדות והסתדרויות, וכן מר דיזנגוף וכן האחרים. עם אנשים אלה יש להתיעץ מפעם לפעם, אבל את העבודה צריכים לנהל אנשים מילידי הארץ (ספרדים ואשכנזים), המכירים את התושבים ושאינם מפוזרים על שבעה ימים ואינם מתרוצצים מאספה לאספה בלי שיספיקו לקיים את החלטותיה של אחת מהן. ואם מעשיה של ה”לשכה המאוחדת" היא רק להפגש עם אנשים מסוגם של שאהין ותרגומים מן העתונות ― מוטב להעביר את המחלקה הזו ל“לשכת העתונות” ואז נפטר קצת מהוצאות מיותרות…
דוד תדהר
הקולונל קיש (למשרתו)
בימי המו"מ של הסוכנות והממשלה בלונדון
ממהלך הבחירות לאספת הנבחרים בא"י 🔗
היה יום אביב שטוף שמש תהלוכות לקול תופים עברו ברחובות והכריזו את סיסמאותיהם ועוררו לבחירות. חומר התעמולה כיסה את הרחובות ובעלי הדפוס עשו עסקים טובים. קריאות “בוז” ו“יחי” לא פסקו
כיצד התאחדות הנשים (רשימה ו') מתארת לעצמה שווי־זכויות'
יהודי “חרת־אל־תנק” בחרו כנראה פעמים. כי הם מחזיקים בסיסמא “לעולם תקח”. הפועלים (רשימה א') - טוב ז’בוטינסקי (רשימה ז) - טוב
מפלגת פועלי א“י (רשימה א') מבטיחה לאלה שיבחרו במועמדיה - עבודה בפרדסי נס־ציונה ופתח־תקוה, ברכבת של ממשלת א”י. בבתי חרושת של קרמן־דיק, בנמל בקו מסילת בגדד־חיפה בבניני המועצה המושלמית וכו'
רשימה ז' (הרביזיוניסטים). יו“ר הצה”ר בא“י ד”ר פון ויזל מבטיח לשם “קמוצים” “לחם וסיגריות” לפקידות הציונית ולא יותר
אחרי הבחירות לכנסת ישראל 🔗
הרשימות שהשתתפו בבחירות לאספת־הנבחרים. א. מפלגת פועלי ארץ־ישראל. ב. ספרדים כלליים. ז. רביזיוניסטים. ד. מזרחי. ה. ציונים כלליים. ו. התאחדות נשים לשיווי זכויות. ח. תימנים. ט. פועלי ציון שמאל. י“א ספרדים מפלגת פועלי א”י. י“ב. רשימת פועלים על שם ב. בורוכוב. י”ג. השומר הצעיר. י“ד ספרדים פועלי ציון שמאל. יז. ספרדים רוויזיוניסטים. י”ח בעלי מלאכה. י"ט רשימה פרולטרית
ד"ר מ. גליקסון …(לא ברור) … שליש על קברה של רשימה ב' בבחירות לכנסת ישראל
יתגדל ויתקדש שמי רבא
אמן !
בדיחות 🔗
= = = =
― סבורני, שכל אדם צריך להתאים את הבגדים שהוא לובש לצבע שערותיו.
― המ, ומה אעשה אני, בני? שאל אחד, ובדברו החליק בידו את קרחתו.
― ― ―
על המים…
בתיה: קראתי בעתונות על גברת אחת, שבמשך ארבעים יום היתה ניזונית רק במים בלבד.
חסיה: אין זה דבר מפליא ביותר, בעלי חי במשך עשרים השנים האחרונות רק במים.
בתיה: האמנם? היתכן?
חסיה: ומדוע לא? הן בעלי הנהו מלח.
― ― ―
בבית־המשפט.
הנאשם: אדוני השופט, הן יהיה עוול להאשימני בזיוף חתימה, ואני לא אדע לחתום את שמי.
התובע הכללי: אמנם נכון, אבל אתה נאשם לא בזיוף חתימתך אלא חתימת אחר.
― ― ―
במבט ראשון.
מינה: אני התאהבתי בבעלי בהעיפי עליו במבט ראשון.
דינה? הא כיצד?
מינה: כך היה המעשה: טילתי עם אבי על שפת הים, ופתאום הצביע אבי על בחור אחד ואמר לי: זה ירש מאביו חצי מיליון לירות, ומיד התאהבתי בו…
* *
דיזנגוף מודה לה' על נצחון רשימה ה' שנתן לו הזדמנות לותר עלמקומו באספת הנבחרים לפיפרסקי.
רשימה א': איכה אשא?
חובות - יש. צרות - יש רוויזיוניסטים - יש. ובכף מאפיש מאפיש מאפיש….
קריקטורות 🔗
מעניני דיומא 🔗
ד“ר מגנס: חבר המועצה החקלאית החדשה של ממשלת א”י מחלק בט“ו בשבט שתילים לכפרים הערבים…. עם תזכיר מ”ברית שלום"
“משמים ילחמו בנו”….. זורקים אבנים במתפללים ליד הכותל …. הבולשת א"י
גדוד זבולון (“מכבי” חיפה)…
הד"ר, מנהל משרד הבריאות בפתיחת בית המטבחים בתל־אביב
פועל מחוסר עבודה יהודי (לערבי)
- כיסי ריקים, אין בהם כסף השאילני את לבושך אולי יקבלוני לעבודה בפרדסי נס־ציונה
― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ―
― בלונדון נגלה אגרופן־כוכב חדש, י’ק פטיטר שמו. והוא בן תשע־עשרה ומשקלו 216 ליטרה. שתי פעמים נצח כבר נצחונות הגונים.
― ספורט חדש באמריקה: לזרוק פרסות־ברזל ולתלותן על מוט ברזל. נמצא כבר אמן לעבודה זו ― נער אמריקאי בן ארבע־עשרה, שזרק יותר מכולם.
“המועצה המחוקקת” לעתיד לבוא…1
החבר שפרינצק (משמאל) מנגן לפי חלילו של החבר מקדונלד (מימין)
קהל הבוחרים במבוכה: לאן?
מנהיג הרביזיוניסטים (ז’בוטינסקי) במלחמתו
מימין לשמאל: בן גוריון (הסתדרות העובדים) ווארבורג (הסוכנות) וייצמן (ההסתדרות הציונית) מגנס (ברית שלום) קיש (האקסקוטיבה)
עסקני הספורט ב“מכבי” אבנר שלוש (הבועט) ויוסף יקותיאלי (הכדור)
זבוטינסקי לסופר א. י. שפראי - הגם אתה בלוחמים נגדי?
הנאהבים והנעימים בחייהם לא נפרדו…2
שומרי ישראל בימי מאורעות אב תרפ"ט הקצין ריגב מצילה של תל אביב שלא קבל מדליה מהממשלה של ??
שומרי ישראל בימי מאורעות אב תרפ"ט הקצין ?? שנתכבד במדליה של האוגדה הנפלאה של ??
על חומותיך, ירושלים, הפקדתי שומרים…
מעשה במלשין
מעשה במלשין אחד שהיה כל ימיו מוסר ישראל למלכות. בשכבו על ערש־מותו קרא אליו את הרב דמתא ולחש לו: הנה אני עומד להסתלק מן העולם, ויש את נפשי לספר על עוונותי. מה דיני? בשאתכם אחרי מותי את ארוני לבית־הקברות, נהגו בגופתי כדרך שנוהגים בכל הרשעים והמוסרים. השליכוני, סקלוני וכו' כדי למרק את עוונותי. הרב הבטיח למלא את בקשתו והלך לו.
אחרי זה שלח המלשין לקרוא לאנשי הרשות ואמר להם: הנה אני הולך למות, אחרי שעבדתי במסירות־נפש את המלכות, והיהודים ינהגו בי בודאי מנהג זלזול. דעו, איפוא את אשר לפניכם…
כשנפח אותו מלשין את נשמתו, צוה הרב לקיים את צואת שכיב־מרע. אבל עין הרשות היתה פקוחה, וכשראתה שהיהודים נוהגים זלזול באיש שלומה, נטלה וכלאה את הרב ואת חברי “חברה־קדישה”, ואז נודע הדבר, כי אותו מלשין הכין מלשינות גם לאחר מותו.
הקולונל דאוביגין שנשלח אחרי מאורעות אב תרפ"ט לשם ריאורגניזציה של המשטרה הארצישראלית בראש שנת 1931 .. תואר הכבוד "נייס בצ’לור
::שונות::3 🔗
― ― ―
סיני שבמשך 27 שנה לא עשה את צפרניו
ה' קוסגרוב מנהל מחלקת חקירת האצבעות במשטרת א"י
אדגר ולס (משמאל) הסופר הקרימינלי האנגלי הידוע משוחח עם הד"ר ויס (יהודי)
בנירנברג, עיר הצעצועים הכי גדולה בעולם מתכוננים ליסד מוזיאום לצעצועים.
מספרים על המאבדים עצמם לדעת באירופה, בא"י כמה?
ד"ר אוטו פטצל, וינה
מלכי הצחוק במזרח ובמערב
התוצאות מהמצאתו של ד"ר פטצל!…
זכרונות כלב ישׁמרו במוזיאום המלכות הבריטי.
בימים האחרונים חגגו בניו־יורק חגיגה צבאית גדולה לכבוד הכלב “ראקס”, אשר היה נספח לקומיסיה האמריקאית הראשונה אשר נלחמה בצרפת. סופר מהיר רשם את זכרונותיו ופעולותיו הטובות של הכלב על מגלת קלף ובשוליה החתימו בעקבות רגליו של הכלב. מגילת זכרון זו נשלחה למשמרת למוזיאום המלחמה בלונדון.
הכלב “ראקס” היה נוכח בחגיגה ועל צוארו מדליות מלחמה. הבריגדיר־גנרל לוסיוס הולביוק נשא נאומו אל הכלב ויאמר: הנני שמח לראותך כיום כעבור 12 שנה בגמר המלחמה ועודך קשור לצבא. יחדו היינו בצבא וראיתי את פעולותיך המצוינות ב“סוסון” וביערות “ארגון” שמעתי על גבורותיך ב“סן־מיהל” וכשנפגע אדונך שכבת על ידו עד שהגיעה העזרה הרפואית. שמחתי לקרוא את תולדות חייך ופעולותיך המזהירות שנכתבו על מגילת קלף ועליה באה חתימת ידך הפצועה שנשלחה למוזיאום המלכותי הבריטי למשמרת יחד עם זכרונות כל הגבורים. שמך יהיה נצחי וזכרך ישמר בהיסטוריה בין כל אלה אשר זכו לדפים יפים בה.
גאון במצרים
צ’ארלז לוין ואהובתו מאבל בול.1
אבטובוס אנגלי גדול בעל שתי קומות יש בו מקום ל134 נוסעים לאוטובוס 6 גלגלים………..
מוסטפה כמאל פשה נשיא הקהילה התורכיה וכלתו הצעירה (מלכת היופי בתורכיה
:
מימין: פואבקרה ראש ?? לשעבר משמאל: דזל תיאודור ??? ???
לנין לפני מותו באחד מבתי המבראה ברוסיה (ע"י אשתו)
המשחקת אילן רישטר ב־7 צורות שונות במשחקה.
תבנית “מגדל בבל” כפי המתואר בכתבי היתדות
הברכה בפרי בטן!
“אמריקה היבשה” שמחה באורחה זרו־אגה
בית מסחר לפסנתרים, כלי נגינה ותוים מ. הופנקו תל־אביב, ארץ־ישראל רח' אלנבי 81, ת.ד. 54 הסוכן היחידי בשביל א"י של הפסנתרים המפורסמים PLEYEL המצטינים בהתנגדותם לפעולת האקלים החם ושקבלו בתערוכת ת"א מדלית זהב ושל הפירמה העתיקה (שנוסדה בשנת 1830) Philips, Bülow, Arnold סניפים: ירושלים, גרו קרישבסקי ושו' ר' ממילה 57; חיפה, גבין רחמני, מרכז־מסחרי המכירה בתנאים נוחים מאד |
חוטאים וחטאים 🔗
זהירות מפני גנבי־כיס! 🔗
(סילטיל מגלה סודות מאמנות הגנבים)
מאת הד"ר תומה
“מה שלומך? בביתך הכל בסדר?”
נא לתת לי אש?
סילטיל באמון־הבקר
מסג' האצבעות
אדם אלגנטי מגוהץ ובעל צורה עומד ומצטחק אלי: “יודע אני מה שאתה חושב ברגע זה” ― אומר הוא,
“אתה מאמין שאעשה לך מה שדרכי לעשות לאלפים כמוך ערב ערב במגרשי־הטיול. אם כך אינך אלא טועה אל נא תדאג. הדבר הזה הוא מחוץ לתפקידי המקצועי זה כבר”…
שמחתי לשמוע את דברי גנב־הכיס המפורסם סילטיל, ובידעי כי כיסי בטוחים התמסרתי ללמוד להלכה ולמעשה את דרכי־הגניבה, כפי שהרצה לפני המומחה סילטיל שעד כה לא הצליחה הרשות לתפסו בעבודתו. הוא גונב לנגד עיני ומגלה במקצוע זה מלאכת מחשבת שלא נודעה עוד ואשר רבים חלליה. ותוך כדי מעשה הוא מספר לי בינתים את תולדותיו:
בהיותי קטן הוביל אבא שלי מספר גדול של שטרות־כסף לאחד הבנקים. בדרך גנבו ממנו את התיק יחד עם הכסף. הוא פרסם מודעה בעתונות, ובה הודיע כי הפסד הכסף הזה יגרום לחורבן ביתו ולכן הוא מבקש את הגנב להחזיר לו את הכסף נגד תשלום מסוים. והפלא קרה: הגנב שכל רגשותיו לא קהו עוד, כפי הנראה, בא בכבודו ובעצמו לביתנו והחזיר את כל השטרות לאבא. אבא היה מלא שמחה והזמין את הגנב לארוחת־צהרים. ספוריו של הגנב־האורח שלנו השפיעו עלי מאוד, ואחליט ללמוד את האמנות הזו. לתומי חשבתי: מי יתן ואוכל לגרום שמחה לאנשים, כשם שגנב זה גרם שמחה לאבי. אני אגנוב, איפוא, ואחזיר לאנשים את הגניבה והם יפלו על צוארי משמחה. במקרה אין לי טבע של פושע, כי אילו הייתי פושע בטבעי היו מחשבות אחרות עולות באותו זמן במוחי. התעמקתי, איפוא, בקריאת ספרים על דבר גנבים באיטליה, צוענים ושאר מעשיות של גנבים. בראשונה החילותי ללמוד “גניבת משפחה”, זאת אומרת: גנבתי מאבא, מאמא ושאר קרובי. שמחתי מאוד, כשהצלחתי לגנוב בלי שירגישו בדבר והייתי מחזיר להם את הגניבה. ספוק מלא ניתן לי במקרה אחד, כשהרגשתי שגנב־כיס אחד הוציא מכיסי את קופסת הסיגריות. לא אמרתי לו דבר, חכיתי רגעים מספר עד שהצלחתי לגנוב ממנו חזרה את קופסת –הסיגריות שלי, רק ברגע שהגנב רצה לרדת מן הרכבת הוצאתי את קופסת־הסיגריות שלי ואציע לו סיגריה לעשון.
“אל תרגז, הרשיתי לעצמי לגנוב חזרה”, לחשתי לו.
בתקופה ההיא למדתי להכיר גנבי־כיס אחדים, והם לקחוני אל חברתם. עד היום הנני מתפלא, כיצד לא התנגדתי להזמנה הזו. שם הראו לי את “הבובה המצלצלת”, שעליה הם מתאמנים במלאכת הגניבה. בובה זו חמושה פעמוני־חשמל קטנים בכל אחד מכיסי־בגדיה ובמקרה של פשיטת אצבעות לא זהירה מיד מצלצלים הפעמונים.
תחבולת הגנב: הגנב מפנה את גבו אל קורבנו וסוחב מכיסו, ובאותו הזמן ממשיך את דבריו עם איש שיחו.
עסק ביש: בכיסו של הנגנב סרטן העוקץ את הגנב
עסק ביש: ידו של הגנב חדרה דרך כיסו הקרוע של הנגנב
“נסה נא פעם! הוצא מן הכיס הפנימי מצד ימין סיגריה, אבל שים לב לבל יצלצל הפעמון”. אמרה לי החבריא, ואני נסיתי ולתמהונם הגדול לא צלצל הפעמון והסיגריה היתה בידי. אז החלטתי להשתמש בכשרונותי החדשים האלה. לשם האמון בבית וגם כדי שלא אהיה נאלץ להטריח את הבריות, הזמנתי לי בובת־פעמונים שהוכנה בהתאם להוראות המיוחדות. אין עבודת הגניבה קלה כל־כך כפי שהבריות חושבות! הנגנבים חושבים אמנם, שסחבו מהם את החסר בדרך פשוטה מן הכיס. על הקושי לגנוב מכיס השני יוכל כל אדם להווכח בנסותו פעם לעשות כזאת.
הקהל עצמו נותן אמנם באי־זהירותו הגדולה הזדמנויות מצוינות לגניבה, ובתור בעל מקצוע יש להתפלא על שאין מספר הגניבות היום־יומיות גדול יותר, אבל סכנת הראיה על־ידי שלישי ועל־ידי כך התפיסה אורבת לגנבי־הכיס ולכן הם נאלצים לעבוד בשיטת הטריקים ולנצל מומנטים ידועים כשעין זרה לא תשורנו. את הטריקים הנכבדים ביותר גליתי לכבודו על־ידי הצלומים האחדים (ראה התמונות שבמאמר זה) והם יועילו להבטחת הקהל להבא ממקרים כאלה. גנבי־הכיס הם ארגון מיוחד, כשם ששאר בעלי מקצוע מאורגנים בהסתדרויותיהם המקצועיות. גנב־הכיס של ימינו עובד על־פי שיטה פסיכולוגית. אך אני גונב כרוב אותם גנבי־הכיס, יד שמאל סוחבת וימין מגינה עליה.
עיקר חשוב בגניבת הכיס היא, להעסיק את הבריות לבל תשלוט בה עין זרה. דבר זה נעשה: לבישת מעיל שתחת חסותו נעשית הגניבה או בכל דרך אחרת. הגנבים אינם מחפשי את קרבנם לא בתוך הקהל, בעיקר בתחנות הרכבת ע"י קופות התיאטראות וחדרי־ההלבשה של התיאטראות. לאדונים הרוצים לקבל את בגדיהם מהגרדירובה, הנני מיעץ שיכפתרו היטב את כפתורי כיס־מכנסיהם האחורי. על־פי רוב צוין, שהקהל אינו מכפתר את כיס מכנסיו לעתים קרובות.
גניבת כיס בחשמלית: הגנב מחזיק עיתון ביד ימינו ובשמאלו מתחת לעיתון הוא גונב שעון את הגנבה הוא מוסר מיד אל חברו העומד מאחוריו ומיד מסתלק מהמקום
תחבולת המקל הגנב שעוזר לנופל על ידי מקלו לקום ובאותו זמן הוא גונב את שעונו.
החתן: (משתתק לפתע־פתאום ומרים את ידיו למעלה) הכלה: מה לך כי הרימות ידיך החדלת לאהבני?
התנועה ההיטלריסטית בגרמניה 🔗
ניו־יורק. לסט"א נודע, כי יתכן, שאינשטיין ישתקע בארצות הברית אם בגרמניה תתגבר התנועה ההיטלריסטית.
― ― ―
מר ג’יימס ג’רורד, מי שהיה ציר אמריקה בגרמניה בשנות 1913–1917 נאם לפני אספה יהודית בעדת “רודפי־שלום” בניו־יורק, בין יתר דבריו אמר:
"הפוליטיקה ההיטלראית מצהירה, שלשום יהודי לא יורשה לקנות אדמה, ששום יהודי לא יורשה לשרת בצבא, אבל יוכרח לשלם מס גבוה בעד אי שרותו בצבא; שום יהודי לא יקבל חנוך גבוה, ולא תהיה לו גם זכות הוראה; שכל יהודי, שנכנס לגרמניה אחרי שנת 1914 יגורש ממנה; כל מי שמשפחתו היתה יהודית בשנת 1852 הוא נחשב יהודי, מבלי שים לב לאיזו דת הוא שייך. כל דברי דפוס המתפרסמים על ידי יהודים ישאו עליהם “מגן־דוד”.
כל אלה הם סימני ימי הבינים. בטוחני, שהמעמד הבינוני בגרמניה לא יתן לארצו ללכת לקראת קיצוניות כזו. והנני מאמין, שאם דבר כזה יצא לפועל תתעורר כאן באמריקה התנגדות גדולה כל כך, שיהיו מוכרחים למשוך את ידיהם מכל פעולה מסוג זה.
אדולף היטלר בבחירות לרייכסטאג ב14 בספטמבר 1930 קבלה התנועה ההיטלרית למעלה מששה מליונים קולות. אדולף היטלר הוא כיום מנהיג 107 צירים ברייכסטאג
חגיגה שעלתה ב־25 מיליון
מלך הנפט האמריקאי, מ.ל. דוהוטי ערך חגיגת־מלכות לכבוד כניסת בתו (שאמץ לו לבת!) לחברה. בחגיגה זו שנערכה בארמונו בושינגטון השתתפו 2000 מוזמנים והיא עלתה ל־25 מיליון פרנק.
הסנטור נוריס מנברסקה תקף קשה את עורכי־החגיגות מסוג זה בשעה שחוסר־עבודה שולט בכל ארצות־הברית, ע"י מעשים כאלה נגרום רבולוציה בארצות־הברית כזו שהיתה בצרפת בשנת 1789.
תרנגולות הדוגרות שבועות וירחים על ביצה (הספר הלבן) ואפרוח אין…
לורד רידינג עונה למוחמד עלי 🔗
מוחמד עלי
לורד רידינג
באחת האספות של המפלגה הליברלית בלונדון נגע לורד רידינג בדברי המנהיג ההודי־המושלמי מוחמד עלי, שאמר: “כי מושלמי הודו יצילו את פלשתינה מידי הציונים אפילו אם יעלה להם הדבר בהרבה”.
רידינג אמר: “מורנו מוחמד־עלי רוצה לגרש את הציונים מא”י. רוצה הוא להביא את מושלמי הודו לא“י כדי שיבלעו את היהודים. אבל הדבר היה לא יהיה! הנסיונות הקנו ליהודים כח פלאי. הממשלות התקיפות בדורות שעברו לא יכלו להם, והיהודים שמרו על קיומם, מוצקים בדעותיהם ומתקדמים לקראת מחוז חפצם. מורנו מוחמד־עלי חושב את היהודים לחבורה מתה שאפשר לזלזל בה. לצערי עלי להגיד, שהמנהיג הרציני הזה נסמך בדבריו על דברי עמי־ארצות ובעלי פניות ולא על עובדות קיימות: היהודים הנם תנועה פעילה, אם ירצה בזה מורנו מוחמד עלי ואם ימאן”.
ב־4 לינואר ש.ז. מת מוחמד עלי הנ“ל (ציר המשלחת המושלמית ההודית בועידת השולחן העגול), גופו הועבר מלונדון על פי הצעת מופתי־ירושלים לא”י ונקבר בהר־הבית ביום 23 לינואר ש.ז. בטכס רב.
מצרים וארץ־ישראל 4
חמשה מי יודע? 🔗
חמשה חברי המשלחת הערבית ללונדון
מוסה קאזם פחה
רגיב ביי נאשאשיבי
המופתי אמין חוסייני
עיני עבדול האדי ביי
אלפרד רזק
מצרים בסבך הפוליטי 🔗
תוכן הכותרת בלתי ברור
איינשטיין, לורד רוטשילד וברנרד שאו
סיר אייזיק אלפרד איזיקס
אישי־היום 🔗
חתני־יובל בני ששים ושבעים עד מאה ועשרים שנה
הנרייטה הדסה סולד בדמות מלאך מושיע ליום מלואת לה שבעים שנה.
פליכס ווארבורג ראש מועצת הסוכנות היהודית לרגל מלאות לו ששים שנה
מ. דיזנגוף מייסדה של תל אביב העיר העברית הראשונה בעולם וראשה ליום מלואת לו שבעים שנה
יעקב ויסמן יו"ר ההסתדרות הציונית ולשכת הקרן הקיימת (שאר הכיתוב אינו ברור)
יהודי מנוחין: כנר בן 12 (הוריו חניכי הגימנסיה הרצליה) בשבועות האחרונים נגן בלונדון וקבל שכר נגינה בעד ערב אחד 1200 לי"ש
יעקב ליסקוביץ: אחד מעסקני הציבור היהודי האשכנזי בקהיר ער לכל פעולה ציבורית ועוזר לכל איש צר ומצוק.
הגב' איבינה נטר … בבית הדין העליון בפריס יושבת ראש אגודת ויצו בצרפת חברה באגודה הבין לאומית “עבודה והאשה העובדת” הרצתה בחודש האחרון במצרים ובא"י על האשה הציונית וויצו.
ח.נ. ביאליק
פליכס פרנקפורטר אשר אליו נשלח בשעתו המכתב הידוע של צ’רצ’יל בימי ועידת השלום בוורמאל במכתב מודה האמיר (כיום מלך עיראק) בשאיפה הציונית בארץ ישראל.
בשבת כ“ח טבת התרצ”א מלאו ארבע שנים לפטירתו של מורה הדור, אחד־העם ז"ל
לורד מלצ’ט המנוח (מימין), בנו לורד הנרי מלצ’ט (שמאל)
נחום סוקולוב ליום מלואת לו שבעים שנה
מ.מ. אוסישקין נמצא כיום באפריקה ?? את יהודיה לגאולת אדמת ארץ ישראל
ש. השמשוני הָעֲדָּי וְהַשָׁעָן הא"י המוכר היחיד של השעונים המפורסמים לונג'ין ― טַוַז ― צימה ירושלים רחוב יפו מספר 203 ת.ד. 557 |
>
כנגד המשחיתים 🔗
(לתשׁוּמת לב ועדת הקמוצים שהוטל עליה להכניס קמוצים בכל המוסדות הציוניים בא"י)
קונצרט בארבע ידים…
כנגד הנמכרים!… 🔗
ברגע האחרון, לפני גמר הקובץ בדפוס, בא לידי פאמפלט חצי־אנונימי “כנגד המשחיתים” שמו, שהוצא לפני הבחירות לאספת־הנבחרים ונשאר כנראה סמוי מעיני הקהל הרחב. במאמר “קורות וקסמים” שנכתב בידי סופר “נחבא אל הכלים” היורה במטאטא מאחורי הגדר, מבצבץ מבין השיטין פה ושם פרצופו של פקיד’ל בהנהלה הציונית מנושאי כליו לבית־המרחץ של הקול. קיש. הוא והעזר כנגדו אשר חננו בה אלהים, מקבלים שניהם ב“ה מקופת עם ישראל את הסכום העגול של ששים לא”י בחודש. כי על כן “מצילי־המולדת” הם, כידוע… ובו ביום פקוד אותו פקיד את עסקני הרביזיוניסטים לא שכח גם אותי והקדיש לי פרק קצר בשם “אלה שנמכרים ושאינם נמכרים”. ככה, פשוט מאד, אני הנני בין הנמכרים כביכול… במקום לצאת בפרצוף גלוי ולהשיב לי על מאמרי (“הלואליות ותוצאותיה”) שכתבתי נגד ווייצמן וקיש, במקום להכחיש בפומבי את כל העובדות שהבאתי במאמרי הנ"ל בפומבי ― מצא לו עבד נאמן זה דרך אחרת להגן על נותני־לחמו, דרך הפמפלט האנונימי שהוצאותיו ניתנו בודאי אף הן ממקור צבורי, ומובן מאליו, שאם אדם מופיע לבוש־מסכה, מתוך הנחה שאיש לא יכירנו הריהו מתיר לעצמו לנהוג אותן הבהמות, שבדרך הלוכן הן מטילות גלליהן ברשות הרבים ומבאישות את האויר, עד שאין לעמוד עוד בפני הריח הרע והמחניק.
וזו לשונו זהב של מקבל הששים לחודש מקופת האומה: “בגליריה של גבורי הרביזיה יש עוד אקזמפלר מענין, זהו אחד הסופרים החשובים שב”דואר היום“, שעלה ברוך־השם גם למדרגת עורך בישראל ― ה' דוד תדהר”.
חבל, שפקיד זה לא הוסיף גם “אחד הסופרים החשובים גם בעיניה של ההנהלה הציונית (המחלקה המדינית)”. עיין התיקים שבהנהלה הציונית המכילים העתקות ממכתבי־התודה הרבים של פטרונו, מר קיש, ל“אקזמפלר המענין”. ואולי היה כדאי להזכיר גם ש“אקזמפלאר” זה הוא גם מסופריו של עתון רחוק מ“גבורי הריביזיה” הפסולים מבוא בקהל…
להלן הוא כותב: במשך זמן רב כתב הסופר הזה (כלומר תדהר) מאמרים נלהבים מכילים בקורת קשה על ממשלת ארץ־ישראל, על המשטרה, על הפקידים וכו‘. בכל מאמרי הבקרת לא היה בהם אף אחד נגד ההנהלה הציונית, נגד ויצמן, נגד קיש או נגד מי שהוא אחר מן הבוגדים (!) האלה. רבים התפלאו על הדבר, אבל היו מעטים שלא התפלאו. והנה פתאום מהפכה: ה’ תדהר יצא במאמר מזעזע נגד ויצמן ונגד קיש, פצצה ממש!"
תשובתי: נכון, שבמשך זמן רב כתבתי מאמרים נלהבים מכילים בקורת קשה על ממשלת א“י, על המשטרה וכו', אבל איש מהם לא העיז לענות לי ולהכחיש את דברי, כי הכל היה אמת, כשם ש”דברי־אמת" היו דברי אשר במאמרי “הלויאליות ותוצאותיה” נגד קיש ווייצמן. וראיה לדבר, שאתה, בתור כלי שרת להם, שמתפקידך להכחיש, לתקן בעיתונות, לא העזת בשם שולחיך עד היום הזה להכחיש דברי אלה. תחת זה בחרת לך את האמצעי של זריקת “פצצת סרחון” בחוברת קטנה ובשם אנונימי. גם בחוברת קטנה זו לא הכחשת אף אחת מן העובדות שהזכרתי, אף אחת מן ההאשמות אשר בהן האשמתי את “נותני לחמך”. היוכל וייצמן להכחיש, למשל, את המקרה עם זגלול פשה? היוכל הקול. קיש להכחיש את דבר הכסף שנתן לערבי לשם בדק הבית עבורו? וכו' וכו‘. האם לא עליך החובה לשים לב לכל מאמר ומאמר המופיע בדפוס נגד נותני־לחמך? ואם זה מתפקידך, תואיל נא לדפדף בעתון “דאר־היום” בגליונות שלאחר מאורעות אב תרפ"ט ― המספרים 195, 197 מיום 25,27/5/30 ― בימים שהסופר תדהר כתב את המאמרים הנלהבים, ובהם תמצא גם מאמר בשם “תמות נפשי עם פלשתים” ושם תמצא גם דברי בקורת על ההנהלה הציונית, נגד וייצמן נגד קיש וכו’. וזה היה דוקא בימים, שמכתבי־תודה לאין סוף נשלחו מקיש אלי, על פעולותי במצרים בענינים פוליטיים חשובים בעניני א“י. אכן, רבים התפלאו על הדבר. שתדהר, אשר לו היכולת להתקרב להנהלה הציונית וליהנות ממנה ― דוגמת המנהלים הנמצאים אתו בקשרי־ידידות. אבל המעטים לא התפלאו. המעטים האלה הם המכירים את תדהר מילדותו ואחרי כן בעבודותיו ובמסירותו שלא על מנת לקבל פרס לכל ענין ציוני. לאלה ידוע, שתדהר לא ימכור את עצמו בשכר משרה טובה, דוגמת “המסתכל”, שהפך את עורו ומקורספונדנט ב”הארץ" מלונדון ברוח האופוזיציה הרדיקלית, כביכול, נעשה ― לאחר שהריח משרה שמנה במלון־יוז, למשרתה הנאמן של “להקת קיש קיש ביי”. כי על כן “הכסף יענה”… המאמר “הלויאליות ותוצאותיה” לא הופיע לפתע פתאום כמהפכה. אלא היה רק המשך למאמרי שקדם לו הרבה בזמן “תמות נפשי עם פלשתים”. בהנה"צ…
ועוד הוא כותב שם הפקיד ה“מסתכל”: אז התעורר מי שהוא (?) לחקור בסבת המהפכה הנוראה הזאת ונודע לו פרטים מענינים למדי. נודע, שבערך שבוע ימים לפני פרסום המאמר המזעזע ב“דואר־היום” המגלה את אפים האמתי של וייצמן וקיש, נשלח לה' תדהר מכתב קצר ממשרד ההנהלה הציונית בירושלים בו בשורה קצרה: אין לנו צורך בשרותך בעתיד. ובערך שלשה ימים לפני פרסום המאמר, נשלח לו הסכום הצנוע האחרון שהגיע לו בעד עבודתו. משערים, איפוא, שיש איזה קשר בין מכתבה הקצר של ההנהלה הציונית להא' תדהר ובין מאמרו הנלהב שכתב ב“דאר־היום”.
תשובתי: תגליתו של “המסתכל” כי “סבת המהפכה הנוראה הזאת” היא מכתב ממשרד ההנהלה הציונית שנשלח שבוע ימים לפני פרסום המאמר המזעזע, בדויה מן הלב, במחילה. כי המאמר המזעזע נשלח למערכת שבועים ויותר לפני פרסומו, ולפני קבלת המכתב ממשרד ההנהלה הציונית. ומה שנוגע לשרותי להנה“צ תמיד, וביחוד מימי מאורעות אב תרפ”ט ― הרי היתה זו שרות של מתנדב ולא שרות מסוג של “המסתכל”. בפרוץ המאורעות הייתי הראשון במצרים, שקשרתי את א“י עם לונדון מבלי היותי פקיד ומבלי קבלי משכורת בעד זה. אדרבה, הוצאתי מכספי בימים הראשונים על שיחות בטלפון בין מצרים וא”י (כל שעתים), ועזרתי לסדור ועדה ואוסף כספים למשלוח הטלגרמות ללונדון. ובידי שתי טלגרמות מלונדון ― האחת בשם ההנהלה הציונית שם, והשניה ― בחתימת קפלנסקי, ארלוזורוב והוז (מתאריך 27 באבגוסט 1929, והמאורעות התחילו ב־23 באוגוסט 1929). ובטלגרמות מודיעים, כי אין להם קשר עם א“י ומבקשים להחזיק אותם בקשרים, זאת אומרת: ארבעה ימים לאחר שהמאורעות התחילו, לא היו ל”לונדון" כל קשרים. חברי ההנהלה הציונית בקהיר, עורך “דבר” ומשה שרתוק ששהו אז במצרים, יעידו על המרץ הרב שהשקעתי. ה“ה בן־צבי ודוד ילין חיים ב”ה. תיקי ההנהלה הציונית נמצאים עדין, וכל אלה יוכיחו, כמה מרץ וכסף הוצאתי, וכמה ידיעות חשובות (מכתבי קיש אלי יוכיחו) ופעולות הומצאו על ידי. דרשתי מקיש תקציב קטן לכסוי ההוצאות. וצדק “המסתכל” (הרגיל לסכומים גדולים) שאמר: “נשלח לו (לתדהר) הסכום הצנוע האחרון”. הסכום היה מצער: רק חמש לא“י לחודש ― להוצאות שונות (ולא חמשים־ששים כמו שהמסתכל והעזר־כנגדו מקבלים). וסכום זה שהוחזר לי קמעה־קמעה במשך חדשים אחדים לא הספיק אפילו לכסוי דמי־דואר וכו'. כן, פקיד יקר, תדהר עבד כציוני אמתי ולא היה פקיד. הסכום הפעוט הזה ― כל אחד יודע מה ערכו וטיבו. שאל בקרן־היסוד ויגידו לך, שגם חמשת דונמי־האדמה האחרונות שהיו לי בחדרה, מסרתי לקרן־הקיימת. אתה ודאי לא היית עושה כך, והא ראיה: בעוד שמפטרים ראשי־משפחות, אתה וזוגתך תחיה ממשיכים שניכם לעבוד ולקבל משכורת כפולה. “מומחה” אתה רק לבקר את ה”ה רוזוב, פסמן ואחרים. כולם פסולים. מרבה אתה לדבר על “היושר” וישרך היכן הוא?
ולבסוף אומר ה“מסתכל” באותו פמפלט אנונימי: “אולם אנחנו המסתכלים מן הצד אין אנו מאשימים בענין זה את עתון הרביזיוניסטים וגם לא את ה' תדהר, אלא אך ורק את ההנ”הצ. רשאי הצבור לתבוע ממנה זהירות ובחירה יותר מעולה של עוזרים". (דעת ראשי הצבור אודותי תוכל לקרא במקצת גם בקובץ הזה).
דבריך, מר “מסתכל”, נכונים כנכון היום: אך ורק את ההנהלה הציונית יש להאשים, כשהיא מרשה לפקידיה להגן עליה מאחורי הפרגוד בשמות נסתרים “ש.ד.”, “מסתכל” וכו' בעוד שאין לה האומץ לצאת בגלוי ולהגן על עצמה. רק את הנה"הצ יש להאשים בזה שהיא נותנת לפקידיה להשתמש במכתבים שאינם מסוגלים להוסיף כבוד על כבודה המרובה. והרי נסיעה אחת של קיש למצרים וללוקסור עלתה הרבה יותר על כל ההוצאות שהמתנדב תדהר עשה לשם תועלת הדבר.
גם בזה צדקת: הצבור רשאי לתבוע ממנה (המתחשבת ההנהלה הציונית בדעת הצבור?) זהירות ובחירה יותר מעולה של עוזרים מסוגם של “מסתכל” וכו'. תועלת יכולים, לפי עניות דעתי, להביא רק צעירים עוזרים כתדהר וכדומה מילידי הארץ היודעים את הארץ ואת תושביה ובקיאים קצת יותר מעוזרים כאלה הנמצאים כיום ב“שטב” הגדול, וכל ידיעתם היא קצת אנגלית מגומגמת וקצת עברית רצוצה…
הגיעה השעה, והפקידים מן הסוג של מר “מסתכל” ודומיהם יבינו, כי מקופת “קרן הלאום” יש לקבל משכורת רק בסכום צנוע, שיספיק למחיתם הצנועה ולא יותר, ואם יש צורך גם בשרות אשתו של הפקיד ― צריכה שרות זו להיות שרות של התנדבות ולא שרות של משכורת כפולה. ועל הועדה לקמוצים במשרדי הסוכנות להבין, שאין לפטר ראש משפחה ולהשאיר שני אנשים ממשפחה אחת במשרד אחד שיאכלו את הציונות בכל פה…
דוד תדהר
― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ―
מכתב גלוי למר אריאב 🔗
מזכירה הכללי של ההנהלה הציונית בא"י
מצבה של קרן־היסוד ירוד כידוע לך, עד כדי כך שמנהיגנו נאלצים ללכת לאמריקה ולארצות אחרות לשם אוסף כספים להצלת המפעל הציוני. ואתה, קרופסקי לשעבר, שהתגוררת באחד החדרים האפלים שבחצר בית פוגל בתל־אביב אתה חניך הגימנסיה “הרצליה” ― אינך מתביש לקבל בשנים אלה 55 לא“י מקופת קרן־היסוד, והנך מחזיק את עצמך לציוני “מציל־המולדת”? ראה את חבריך שלמדו אתך בגמנסיה: משה שרתוק, אליהו גולומב וכו', המסתפקים רק ב־12―15 לא”י לחודש ועובדים עבודת־פרך יום ולילה לשם האידיאל, לשם בנין הארץ, האפשר לדמות אותך וכל ידיעותיך וכשרונותיך לאלה של שרתוק חברך? שמא הגיעה, איפוא, השעה שגם אתה תלך בדרכי חבריך להצלת המפעל הציוני?
או מחכה אתה ל“ועדת הקמוצים”?
דוד תדהר
המלחמה בנשפי הפורים 🔗
מה רואים בנשפים האלה בעלי הכרוז “בבית ישראל ראיתי שערוריה”?
טלאי על גבי טלאי
טלאי על גבי טלאי 🔗
― ― ― ― ―
ה“ספרים הלבנים” של ממשלת אנגליה ופרושיהם ופרושי־פרושיהם ופרושי־פרושי־פרושיהם, מחבריהם של ספרים אלה משתמשים, כנראה, במנה הגונה של “עקס־לאקס” EX-LAX…
א.מ. זילבערשטיין רחוב שבזליא (מוסקי) בקהיר טליפון: מדינה 3814. ― ― ― חנות מכולת, משׁקאות וכו' ― ― ― כל מיני נקניקים ובשר מעושן טריים וכשרים נעשים בבית החרשת שלי ― ― ― גבינה, חמאה, שמנת וכו' [[תמונה מס' 54: כשר]] A. M. SILBERSTEIN Chareh Chaouazlia [Mousky] CAIRE Téléphone 38-14 Médina ― ― ― CHARCUTERIE EUROPEENE Premiére Fabrique de Saucisses Casher Au Caire et de toute sorts de viandes grillées ― ― ― Vente en gros et en detail Usine à l'éléctricité Branch Spéciale Beurrerie, Beurre Natural, Fromage etc. |
"יהודה" חברה לאחריות ובטחון בע"מ משרד ראשי: ירושלים, תיבת דאר 85. עוסקת בכל הענפים המקובלים של אחריות חיים, אחריות מעורבה, אחריות משותפת, אחריות בהבטחת דיבידנדה וּבהבטחת הכנסה. סניפים וסוכנויות: תל־אביב―חיפה―טבריה―קהיר―אלכסנדריה המשרד בקהיר עבר בראשון לינואר 1931 לרחוב KASR EL NIL, 50 (קומה שניה). |
Société Anonyme des Drogueries d'Egypt ci-devant E. DEL MAR CAPITAL £ 180,308 Head Office: CAIRO 147, Emad-el-Dine Street [Freehold property of the Company] Telegrams: DELMAR Branches all over Egypt Incorporating in 1927 the following firms, the oldest of which has been established over a century: N. GANNAGE&FILS-F. GALLETI&FIGLI O. GIULIOTTI-THE NEW BRITISH DRUG CO. The most inportant Chian Drug Stores in the Near East Drugs & Chemicals Patent Medicines Biological Products Photography Perfumery Confectionery Mineral Waters Fancy Leather Goods Orthopaedic Supplies Surgical Instruments Chemists Sundries Debot In Egypt for PARKE DAVIS & Co. Fine Chemicals And of many other world reputed English, French, German, and American Firms |
מלון עדן, ירושלים. EDEN HOTEL, JERUSALEM ת.ד. 454 רחוב בן־יהודה טלפון 285 P.O.B 454 BEN-JEHUDA STR. Phone 285 ― ― ― ― ― ― מלון ממדרגה ראשונה, FIRST CLASS HOTEL עומד במרכז העיר CENTRALLY LOCATED ומסודר באופן חדיש ומודרני, MODERN ARRANGEMENTS, RUNNING WATER, מים זורמים חמים וקרים בכל חדר, HOT AND COLD, IN EACH ROOM אמבטיות ומקלחות חמות וקרות, ROOMS WITH BATH, מטבח מצוין, שרות זריזה ומדויקת, EXCELLENT CUISINE, PROMPT SERVICE נוחיות מקסימלית. MAXIMUM COMFORT. |
>
מלון מרכזי חדש (י. אמדורסקי) ירושלים רחוב בן־יהודה תלפון 53, ת.ד. 177 * מטבח ממדרגה ראשונה חדרי אמבטיות, מאור חשמל. * סוכננו מחכים לנוסעים על יד תחנת הרכבת * נראה נהדר על פני העיר והסביבה מהחלונות ומהגזוזטראות של הבית. | "הדימון" של דיטמר, תנור־נפט בדלקה ממושכה דולק בלי להוציא ריח ופיח כל עיקר. כפת הבטחון שלו מהווה הרוח הנחוץ בין השלהבת ובין בית־ הקבול לנפט ומסדר באפן זה את זרימת הנפט. בגלל זה מחמם ומבשל ה"דימון" של דיטמר במשך 12 שעות בלי כל טפול ורק באמצעות 2.5 ליטר נפט. הוא ניתן בנקל לטלטול והודות למבנהו המוצק נותן הבטחון הכי גדול בשמושו. דרשוהו בכל מקום הסוכנים הכלליים לארץ־ישראל: כספי, דיסקין וקפלן ירושלים־יפו־חיפה. [[תמונה מס' 55: DITMAR'S DEMON]] |
>
דרש אך ורק את הוויסקי הסקוטי הכי עתיק "King George IV" OLD SCOTCH WHISKY הפירמה המפורסמת בתבל כלו. אחת המרקות הכי ישנות. נסהו פעם ואז בטח תיעץ את שׁמושו לידידך. המרקה האהובה של כל המבינים האנגלים [[תמונה מס' 56: ויסקי]] סוכן ומפיץ יחידי לא"י וסוריה משה פדרמן ת.ד. 97 תל־אביב טלפון 672 |
>
הרימו המסכות!! הריקו הקופסאות!! שמלא חן הנן, ו"לטיף" שמן!!! הסיגריות המובחרות בארץ. |
>
לכל הנהגים ובעלי המכוניות! השתמשו רק בבטריות NOACK הידועות בטיבם וחזקם, וקיומם הרב, המעובדים ע"י בי"ח העולמי הקים 150 שנה, NORDISKA ACKUMULATORFABRIK נסו פעם ותוכחו את טיבם. הסוכן והמפיץ למזרח הקרוב בנימין צפרוני רחוב הרצל 44 תל־אביב, ת.ד. 335 [[תמונה מס' 57: מצבר]] ― ― ― ― ― ― ― ― ― המכירה הראשית לתל־אביב המכירה הראשית לירושלים והסביבה, והסביבה, ― ― ― ― ― ― הנס קוךְ מאיר גרצקוף רחוב המשביר 17 חצר־חלדי מול בית הסוהר תל־אביב. ירושלים. |
בקרוב יופיע הספר היהודים בערב מאת ד"ר ישראל בן־זאב מרצה מן המנין באוניברסיטה המצרית, בקהיר הספר הזה מטפל בתולדות אחד הקבוצים העבריים המענינים ביותר בעולם ― ביחוד מפני השפעתם העצומה להופעת דת האישלם. ארבעה פרקים גדולים מוקדשים ליחסים בין מוחמד והיהודים, ליהדות והאישלם ולאותה ההתחרות האיומה בין שתי הדתות בארץ ערב. צבור המלומדים והקוראים העברים יקראו בענין רב את הספר החשוב הזה. ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― מצפה, חברה להוצאת ספרים בע"מ תל־אביב. |
>
הוצאת "ששון" ת.ד. 475 תל־אביב. ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― א. "החיים" (קובץ מצויר חד פעמי לעניני החיים) 33 תמונות בעריכת דוד תדהר מחירו 15 מיל ― ― ― ב. "בין הפטיש והסדן" (מגילת היסורים) קובץ מאמרים בעניני ארץ־ישראל ממאורעות אב תרפ"ט ועד היום הזה. מחירו 100 מיל. ― ― ― ג. "לכל" (קובץ מצויר חד פעמי לעניני החיים) מכיל כמאה תמונות. מחירו 20 מיל. ― ― ― המכירה הראשית: ש. הולצהנדלר (בימ"ס) ת"א רחוב הרצל 10. המען של מר דוד תדהר CAIRO P.O.B 1227 |
>
| בריאות ויופי אצל "מהודר" תל־אביב | פנסיון ומלון ברסוצקי ירושלים, רחוב המלך ג'ורג', בית שיבר, קוֹמה א' טלפון 572. ― ― ― פנסיון ממדרגה ראשונה מים חמים וקרים בכל חדר, חדרי שמוש פרטיים נח בשביל משפחות. מחירים נוחים. |
|---|---|
"בכל מושבתיכם תאכלו מצות" מצות ארץ־ישראל ― ― ― ― ― ― המצוֹת מצטינות בטיבן ובטעמן. הזמנות מתקבלות לכל חלקי העולם. תוצרת בית חרושת ד. זליבנסקי ובניו תל־אביב, ת.ד. 258, תלפון 665. |
פנסיון "בלפוריה" תל־אביב רחוב אלנבי, על יד הים מספר 12, ― טלפון מספר 311. ― ― ― הפנסיון נמצא בקרבת בתי המרחצאות והקזינו ― שפת הים שרות נקי מחירים נוחים ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― ― התירים היהודים במצרים המבקרים את תל אביב בעונת הקיץ יכולים להשיג את כל הפרטים בקשר עם הפנסיון שלנו אצל מזכיר המועדון העברי בקהיר 6 Fouad 1-er |
מחסני יצחק י. כהן ירושלים ― יפו ― ― ― כל צרכי הלבשה לגברים נשים וילדים ― ― ― הכל יותר יפה ויותר בזול מכל מקוֹם אחר | צינקוגרפיה א. סוסקין כל עבודות צינקוגרפיה, שטריך, אוטוטיפיה, לצבע אחד או למגוון נעשות בצינקוגרפיה החדשה שנפתחה על ידי א. סוסקין בתל־אביב, רח' הרצל 24, טל. 347, ת.ד. 250 הטכניקה החדשה ביותר! כל יתרונות הגרפיקה האירופית! עבודת בעלי מקצוע מומחים מאירופה. |
שרות מכוניוֹת "קדימה־חץ" ― ― ירושלים רחוב יפו, מול גן העיר טלפון 197, 1000, 652. ― ― תל־אביב רחוב הרצל טלפון 601, 257. |
חברת הנהגים "המהיר" ― ― ירוּשלים רחוב מאה שערים טלפון 868, 892. ― ― תל־אביב רחוב נחלת בנימין מס' 2 טלפון 508, 678. שרוּת מכוניות לכל חלקי ארץ־ישראל וסוּריה. |
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.