קי “וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” (בראשית מט, א) – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: "שֶׁמָּא, חָס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם אֲבִי אַבָּא, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וּכְיִצְחָק אָבִי, שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד” (דברים ו, ד) – אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: “בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד”.
אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' שְׁמוּאֵל: זֶהוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מִמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה! אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ עֲדַיִן הוּא נוֹהֵג בָּנוּ: “ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד”! (פסחים נו ע“א; בר”ר צח, ג).
קֵץ הַיָּמִין – מועד ימות המשיח (דניאל יב, יג).
נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה – כדי שלא יגלה סוד זה.
יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל – יש בין צאצאי מישהו פגום.
“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” – הפסוק נדרש כפנייה אל יעקב־ישראל.
אֶלָּא אֶחָד – הקב"ה.
מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים – קריאת שמע שנאמרת פעמיים ביום, בשחרית ובערבית.
*
קיא “וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד” (בראשית נ, י) – וְכִי גֹּרֶן יֵשׁ לוֹ לְאָטָד? אָמַר רַ' אַבָּהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִים לוֹ אָטָד, שֶׁבָּאוּ בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. תְּנָא: כֻּלָּם לְמִלְחָמָה בָּאוּ – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָטְלוּ כֻּלָּם כִּתְרֵיהֶם וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תְּנָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בָּא עֵשָׂו וְעִכֵּב. אָמַר לָהֶם: מְעָרָה זוֹ מָקוֹם לְאַרְבָּעָה זוּגוֹת יֵשׁ בָּהּ; יַעֲקֹב קָבַר אֶת לֵאָה בְּשֶׁלּוֹ, וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלִּי הוּא. אָמְרוּ לוֹ: מְכַרְתּוֹ. אָמַר לָהֶם: אִם מָכַרְתִי בְּכוֹרָתִי – חֵלֶק פָּשׁוּט כְּלוּם מָכַרְתִּי? אָמְרוּ לוֹ: הֵן. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי שְׁטָר מְכִירָה. אָמְרוּ לוֹ: הַשְּׁטָר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא, – וּמִי יֵלֵךְ? – יֵלֵךְ נַפְתָּלִי, שֶׁהוּא קַל כְּאַיָּלָה. הָיָה שָׁם חוּשִׁים בֶּן דָּן שֶׁאָזְנָיו כְּבֵדוֹת, אָמַר לָהֶם: מָה זֶה? אָמְרוּ לוֹ: זֶה מְעַכֵּב עַד שֶׁיַּחֲזֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם. אָמַר לָהֶם חוּשִׁים: וְעַד שֶׁיַּחֲזֹר נַפְתָּלִי מִמִּצְרַיִם – יְהֵא אֲבִי אַבָּא מֻטָּל בְּבִזָּיוֹן? נָטַל מַקֵּל וְהִכָּה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל עֵשָׂו, נָשְׁרוּ עֵינָיו וְנָפְלוּ עַל רַגְלָיו שֶׁל יַעֲקֹב. פָּקַח יַעֲקֹב אֶת עֵינָיו וְשָׂחַק. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע” (תהלים נח, יא). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּמָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד” (בראשית כז, מה) (סוטה יג ע"א).
וְכִי גֹרֶן וגו' – האם אוספים את הקוץ, האטד, לגורן?
כְּגֹרֶן זֶה וגו' – המוקף שיחים קוצניים כדי להגן עליו.
לְמִלְחָמָה – בבני יעקב.
כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף – שהיה משנה לפרעה.
שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה – אחד של יוסף, והשאר של צאצאי ישמעאל ועשיו (המנויים בבראשית, פרק כה ופרק לו).
עִכֵּב – מנע את הקבורה.
אַרְבָּעָה זוּגוֹת – שמונה קברים בלבד, ושבעה מהם כבר תפוסים (אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, לאה [ויעקב, טוען עשיו, קבר את לאה בחלק שיועד לו]).
חֵלֶק פָּשׁוּט – החלק המגיע לעשיו מעצם היותו בנו של יצחק (ומה שמכר ליעקב הוא רק החלק העודף המגיע לו כבכור).
קַל כְּאַיָּלָה – מהיר (“נפתלי איילה שלוחה” – בראשית מט, כא).
אָזְנָיו כְּבֵדוֹת – כבד שמיעה.
נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה – ואכן מתו שני בניה, יעקב ועשיו, באותו היום, כפי שחששה.
*
קיב “וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ” (בראשית נ טו) – מָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחֲדוּ? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁחָזְרוּ בְּנֵי יַעֲקֹב מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁנָּטָה יוֹסֵף מִן הַדֶּרֶךְ וְהָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ אָמְרוּ: עֲדַיִן טִינָא בְּלִבּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁמֵּת אָבִינוּ “לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף” (שם).
וְהוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְבָרֵך עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה (תנחומא ויחי, יז; בר“ר ק, ח; לק”ט לפסוק).
מָה רָאוּ וגו' – מדוע רק לאחר קבורת יעקב חששו האחים?
שֶׁחָזְרוּ – מארץ כנען.
טִינָא – רוגז נסתר.
*
קיג “וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם” (בראשית נ, כא) – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: וּמָה עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד, נֵר אֶחָד הֵיאָךְ יָכוֹל לְכַבּוֹת עֲשָׂרָה נֵרוֹת? (מגילה טז ע"ב).
מִתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב – משכנעים.
עֲשָׂרָה נֵרוֹת – משל לאחים.
נֵר אֶחָד – יוסף.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.