רקע
חיים נחמן ביאליק

סג “וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל… וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח… וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִין מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא” (שמואל א ד, י־יב) – זֶה שָׁאוּל. רַ' לֵוִי אָמַר: שִׁשִּׁים מִיל עָבַר שָׁאוּל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. בַּמַּעֲרָכָה הָיָה וְשָׁמַע שֶׁנִּשְׁבּוּ הַלּוּחוֹת וְהָלַךְ וַחֲטָפָן מִיַּד גָּלְיַת וּבָא (מד“ש יא, א; ילק”ש לשמואל, קב).


זֶה – איש בנימין הנזכר בפסוק.

שִׁשִּׁים מִיל – כ־60 ק"מ. הַלּוּחוֹת – לוחות הברית שהיו בתוך הארון.

*


סד “וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל… וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת” (שמואל א ד, יח) – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַ' נְחֶמְיָה: חָמֵשׁ צִפָּרְנַיִם וַחֲמִשָּׁה אִיסְטִילִין לֹא הִכּוּהוּ, אֶלָּא מַפְרַקְתּוֹ שְׁבוּרָה עַל הָאָרוֹן (מד"ש יא, ב).


“וַיִּפֹּל” – עלי הכוהן, בהיוודע לו מה קרה בשדה הקרב.

חָמֵשׁ וגו' – חמש הידיעות משדה הקרב (המנויות בפסוק) נמשלו לציפורני ברזל או לחרוטי ברזל חדים, אך רק החמישית שבהן – נפילת הארון – הביאה למותו.

*


סה “וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים… וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן” (שמואל א ה, א־ב) – ר' יוֹחָנָן אָמַר: כִּבְּדוּהוּ. אָמְרוּ: זֶה אֱלוֹהַּ וְזֶה אֱלוֹהַּ, יָבוֹא אֱלוֹהַּ וְיִשְׁרֶה אֵצֶל אֱלוֹהַּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמָר: כָּךְ הָיָה שְׂכָרָם? אֶלָּא אָמָרוּ: זֶה נָצוּח וְזֶה נוֹצֵחַ, יָבוֹא נָצוּחַ וְיַעֲבֹד לְנוֹצֵחַ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי אַתֶּם נִכְוִין בְּפוֹשְׁרִין אֶלָּא בְּרוֹתְחִין. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה… וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן” (שם שם, ד) (מד"ש יא, ד־ה).


כִּבְּדוּהוּ – את ארון הברית.

יִשְׁרֶה – ישכון, יתגורר.

כָּךְ הָיָה שְׂכָרָם? – וכי משום שכיבדו את הארון נענשו?

נָצוּחַ, נוֹצֵחַ – מנוּצח ומנצח.

אִי אַתֶּם וגו' – אין אתם מסוגלים להבין רמז דק (“נכווין ב[מים] פושרין”) וראויים על כן לעונש חמור (“רותחין”).

*


סו “וַתִכְבַּד יַד ה' אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם בַּטְּחֹרִים” (שמואל א ה, ו) – לְפִי שֶׁאָמְרוּ הָרְשָׁעִים: “אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם” (שם ד, ח) – עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ וְשָׁלְמוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין לִי מַכָּה עַתָּה? אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיְתָה מֵעוֹלָם, אֵלּוּ עַכְבָּרִים שֶׁהָיוּ שׁוֹמְטִים בְּנֵי מְעֵיהֶם. חָזְרוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם סְפָלִים שֶׁל נְחשֶׁת וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עֲלֵיהֶם. הָיָה הָעַכְבָּר אוֹמֵר לַסֵּפֶל: אָנוּ שְׁלוּחִים שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְאַתָּה מִבְּרִיּוֹתָיו, תַּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ. וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵעַצְמוֹ וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הַתְּהוֹם וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מְעֵיהֶם. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִשְׁלִיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת־הָרַךְ בַּקָּשֶׁה (מד“ת עח, יא; ילק”ש לשמואל, קג; ילק"ש למלכים, רכב).


הָרְשָׁעִים – הפלשתים.

וְשָׁלְמוּ – ותמו, ואין ברשותו מכות נוספות.

שׁוֹמְטִים – מוציאים, מושכים מן הגוף (בזמן שהיו עושים צורכיהם והיו העכברים יוצאים מן הבור שעליו ישבו).

סְפָלִים – סירים.

מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – הקב"ה.

בְּרִיּוֹתָיו – דברים שברא.

הִשְׁלִיט – הקנה שליטה (לעכבר על המתכת).

*


סז אָמְרוּ בְּשֵׁם רַ' אַבָּא: לָמָּה לָקוּ אַנְשֵׁי בֵּית שֶׁמֶשׁ? עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַלִּיזִין בָּאָרוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִלּוּ תַּרְנְגָלְתּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם אָבָדָה, הָיָה מַחֲזִיר עָלֶיהָ כַּמָּה פְתָחִים לַהֲבִיאָהּ, וַאֲרוֹנִי בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים וְאֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִים בּוֹ. אִם אֵין אַתֶּם מַשְׁגִּיחִים עָלָיו אֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלָיו – “הוֹשִׁיעָה־לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ” (תהלים צח, א) (בר"ר נד, ד).


לָקוּ – הוכו בידי הקב"ה (שמואל א ו, יט).

מַלִּיזִין – מלעיגים ומזלזלים.

מַחֲזִיר… פְּתָחִים – מחפש אותה במקומות רבים.

מַשְׁגִּיחִים – מגלים עניין.

*


סח “וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ” (שמואל א ו, יב) – מַהוּ “וַיִּשַּׁרְנָה”? אָמַר רַב: שֶׁיִּשְּׁרוּ פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד אָרוֹן וְאָמְרוּ שִׁירָה; וּמָה שִׁירָה אָמְרוּ? אָמַר רַ’ יִצְחָק נַפָּחָא:

רֹמִּי רֹמִּי הַשִּׁטָּה הִתְנוֹפְפִי בְּרֹב הֲדָרֵךְ,

הַמְּחֻשֶּׁקֶת בְּרִקְמֵי זָהָב, הַמְּהֻלָּלָה בִּדְבִיר אַרְמוֹן,

הַמְפֹאֶרֶת בַּעֲדִי עֲדָיִים, הַמְעֻלֶּפֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים.

אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע בֶּן עַמְרָם עַד שֶׁלִּמַּד שִׁירָה לַלְוִיִּים, וְאַתֶּן אוֹמְרוֹת שִׁירָה מֵאֲלֵיכֶן – יִישַׁר כּוֹחֲכֶן! (עבודה זרה כד ע“ב; בר”ר נד, ד; ילק"ש לשמואל, קג).


“וַיִּשַּׁרְנָה” – מילה הנדרשת מלשון יישור פנים, שירה ואמירת יישר כוח.

יִשְּׁרוּ פְּנֵיהֶם – הפנו את פניהם במישרין.

רֹמִּי – התרוממי, התנשאי.

הַשִּׁטָּה – הארון שהיה עשוי מעצי שיטים.

הַמְּחֻשֶּׁקֶת – קשורה, עטופה.

בִּדְבִיר אַרְמוֹן – במשכן אלוהים המפואר כארמון.

עֲדִי עֲדָיִים – תכשיטים.

הַמְּעֻלֶפֶת – משובצת (אבני חן). מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים – שעל ארון הברית.

בֶּן עַמְרָם – משה.

לַלְּוִיִּים – שתפקידם לשורר במשכן ובמקדש.

יִישַׁר – יתגבר ויגדל.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!