פֶּרֶק רִאשׁוֹן: מִפְלֶצֶת עַל כֵּס קֵיסְרֵי רוֹמָא    🔗

לְאַחַר שֶׁנִּתְרַחֲבָה וְנִתְעַצְּמָה מְאֹד מַמְלֶכֶת רוֹמָא, הִשְׁתַּלְטוּ עָלֶיהָ אַנְשֵׁי צָבָא, וְהַקְּהִלִּיָּה הָרוֹמִית הָפְכָה לְקֵיסָרוּת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ מְפַקְּדִים צְבָאִיִּים אַדִּירִים. זֶה הָיָה עָנְשָׁהּ הַהִסְטוֹרִי שֶׁל הַמַּמְלָכָה עַל אֲשֶׁר הִדְבִּירָה עַמִּים רַבִּים בְּכֹחַ חַרְבָּהּ: בַּעֲלֵי הַחֶרֶב הִשְׁתַּלְטוּ גַּם עָלֶיהָ. הַשִּׁלְטוֹן עָבַר מִיַּד מוֹעֶצֶת הַזְּקֵנִים – הָסֵּנָט – לִידֵי אַנְשֵׁי זְרוֹעַ מְהִירֵי חֵמָה וְחַמְסָנִים, אֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לִקְנוֹת אֶת לֵב הַלִּגְיוֹנִים.

שַׁלִּיטִים עֶלְיוֹנִים אֵלֶּה נִקְרְאוּ בְּשֵׁם “קֵיסָרִים”, עַל שְׁמוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם יוּלְיוּס קֵיסָר, שֶׁבְּיָמָיו הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַקְּהִלִיָּה הָרוֹמִית בַּת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַשָּׁנָה.

הַקֵּיסָרִים נֶחְשְׁבוּ לִכְעֵין אֵלִים, וְאַחֲרֵי מוֹתָם נִמְנוּ עִם אֵלִים מַמָּשׁ, כְּשֶׁהָעַמִּים בּוֹנִים לָהֶם בָּתֵּי מִקְדָּשׁ, מַצִּיבִים לָהֶם פְּסָלִים וּמַקְרִיבִים לִכְבוֹדָם קָרְבָּנוֹת.

הַקֵּיסָרים הָיוּ מַעֲסִיקִים מֵאוֹת אָמָּנִים־פַּסָּלִים בִּיצִיקַת פִּסְלֵיהֶם וְחִטּוּבָם. הַפְּסָלִים הָיו נִשְׁלָחִים לְכָל רַחֲבֵי הָאִמְפֶּרְיָה הָרוֹמִית, הַגְּדוֹלָה בָּאִמְפֶּרְיוֹת הַקְּדוּמוֹת, וְהָעַמָּמִים הָרַבִּים הָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַפְּסָלִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם, מַלְבִּישִׁים אוֹתָם בְּשַׂלְמוֹת הָדָר, עוֹנְדִים לָהֶם זֵרֵי זָהָב, וְגַם נִשְׁבָּעִים בִּשְׁמָם כִּבְשֵׁמוֹת אֵלִים.

עַמִּים אֵלֶּה לֹא תָּמְהוּ עַל “אֱלֹהוּתָם” שֶׁל הַשַּׁלִּיטִים, מֵאַחַר שֶׁבְּעַצְמָם הָיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת, וְגַם שַׁלִּיטֵיהֶם הֵם, לִפְנֵי שֶׁהֻדְּחוּ, תָּבְעוּ לְעַצְמָם כְּבוֹד אֵלִים.

הַנְּאוֹרִים שֶׁבְּעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים רָאוּ בַּפְּסָלִים רַק סְמָלִים שֶׁל אֵלִים, הַיְנוּ תֵּאוּרִים מוּחָשִׁיִּים שֶׁל הַכֹּחוֹת הַגְּנוּזִים בָּאָדָם אוֹ בַּטֶּבַע. וְכָךְ הֶעֱרִיצוּ אֶת הַיֹּפִי בִּדְמוּת הָאֵלָה וֶנוּס וְאֶת הַיַּיִן הַמְשַׁכֵּר בִּדְמוּת אֵל הַיַּיִן בַּכְּכוּס. אֲבָל רֹב־רֻבָּם שֶׁל עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים רָאוּ בְּפִסְלֵי הָאֵלִים – אֵלִים מַמָּשׁ, וְהֵם הֶאֱמִינוּ שֶׁבִּפְסָלִים אֵלֶּה שְׁרוּיִים כֹּחוֹת נִפְלָאִים שֶׁל מַזָל וּמַרְפֵּא. הֵם הָיוּ מְסַפְּרִים בְּכֹבֶד־רֹאש עַל פִּסְלֵי אֵלִים וְגִבּוֹרִים וּמְלָכִים, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים, פּוֹרְצִים בִּצְחוֹק, מַזִּילִים דִּמְעָה, מַזִּיעִים בְּזֵעָה שֶׁל דָּם, וַאֲפִילוּ נוֹפְלִים עַל אֲנָשִׁים כְּדֵי לְהַעֲנִישָׁם…

בִּימֵי אַבְגוּסְטוּס קֵיסָר, יוֹרְשׁוֹ שֶׁל יוּלְיוּס קֵיסָר, נָחַל הַצָּבָא הָרוֹמָאִי מַפָּלָה קָשָׁה וּמַחְפִּירָה מִידֵי שִׁבְטֵי בַּרְבָּרִים, שֶׁשָּׁכְנוּ בַּיְּעָרוֹת שֶׁבְּמֶרְכַּז אֵירוֹפָּה, הֵם הַגֶּרְמָנִים.¹ אֲנָשִׁים פְּרִימִיטִיבִיִּים אֵלֶּה לָבְשׁוּ פַּרְווֹת שֶׁל חַיּוֹת־יַעַר וְהָיו שׁוֹתִים שֵׁכָר הֶעָשׂוּי מִדְּבַשׁ בְּגֻלְגְּלוֹת־אָדָם. שִׁבְטֵיהֶם לֹא הָיוּ מְאֻחָדִים וְלָחֲמוּ בֵּינֵיהֶם בְּלִי הֶרֶף. דַּרְכֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּהֶם הָיוּ פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, בֵּין בַּהֲגָנָה וּבֵין בַּהַתְקָפָה. הָרוֹמָאִים, מֻמְחֵי הַלְּחִימָה, הִדְבִּירוּ אוֹתָם פְּעָמִים רַבּוֹת, אֲבָל בִּימֵי אַבְגוּסְטוּס נִגְּפוּ לִפְנֵיהֶם בְּחֶרְפָּה. הַלִּגְיוֹנוֹת, וּמְפַקְדָם וָרוּס, נִפְתּוּ לְהִכָּנֵס לְמַאֲרָב בַּיַּעַר, הֻקְּפוּ וְהוּמְתוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה בְּשׂוֹרַת הַמַּפָּלָה לְאַבְגוּסְטוּס, הִכְרִיז עַל אֵבֶל לְאֻמִּי. מְקֹרָבָיו שֶׁל הַקֵּיסָר סִפְּרוּ, שֶׁעִם בּוֹא הַשָּׁלִיחַ מִגֶּרְמַנְיָה, פָּרַע הַקֵּיסָר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו, קָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְצָוַח:

“וָרוּס, וָרוּס, הַחֲזֵר לִי אֶת הַלִּגְיוֹנוֹת שֶׁלִּי!”

אֲבָל אַבְגוּסְטוּס הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וְהָיָה לְ“אֵל” וְחֶרְפַּת הַכִּשָּׁלוֹן לֹא הוּסְרָה. בְּבוֹא הַזְּמַן עָלָה עַל הַגֶּרְמָנִים הַמַצְבִּיא גֶּרְמָנִיקוּס, בֵּן לְמִשְׁפַּחַת הַקֵּיסָר, הִנְחִיל לָהֶם מַפָּלָה נִצַּחַת, נָקָם אֶת נִקְמַת רוֹמָא וְהֶחֱזִיר אֶת הַכָּבוֹד לְנִשְׁקָהּ. שְׁמוֹ הַקּוֹדֵם נִשְׁכַּח. לִשְׁמוֹ הֶחָדָשׁ, “הַגֶּרְמָנִי”, זָכָה אַחַר נִצְחוֹנוֹ עַל הַגֶּרְמָנִים.

הָעָם הָרוֹמָאִי הֶעֱרִיץ אֶת גֶּרְמָנִיקוּס בְּתַכְלִית הַעֲרָצָה. מַצְבִּיא זֶה, שֶׁהָיָה בַּעַל מֶרֶץ עָצוּם וְכִשְׁרוֹנוֹת אַסְטְרָטֶגִיִּים מְצֻיָּנִים, הִכְנִיעַ גַּם אֶת צִבְאוֹת סוּרְיָה וְאַרְמֶנְיָה וְצֵרַף שְׁטָחִים גְּדוֹלִים לָאִמְפֶּרְיָה הָרוֹמִית בִּגְבוּלָהּ הַמִּזְרָחִי.

וְכַאֲשֶׁר חָלָה גֶּרְמָנִיקוּס בְּאַחַד הַיָּמִים, הֵחֵל הָעָם זוֹעֵם עַל הָאֵלִים. הִתְנַפְּלוּ עַל בָּתֵּי מִקְדָּשׁ אֱלִילִיִּים רַבִּים, גָּרְרוּ אֶת פִּסְלֵי הָאֵלִים הַחוּצָה וְנִתְּצוּם, וְגַם אִיְּמוּ עַל הַפְּסָלִים הַנּוֹתָרִים שֶׁיִּשְׁבְּרוּם וִיפוֹרְרוּם לְאָבָק, אִם לֹא יִרְוַח לְמַצְבִּיאָם הָאָהוּב. רַבִּים נָדְרוּ נְדָרִים שֶׁיַּרְבּוּ בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם לְאַחַר שֶׁיַּבְרִיא, וְרַבִּים נָדְרוּ שֶׁיָמִיתוּ אֶת עַצְמָם, כְּקָרְבְּנוֹת אָדָם לָאֵלִים, לְאַחַר שֶׁיָקוּם גֶּרְמָנִיקוּס מֵחָלְיוֹ.

גֶּרְמָנִיקוּס מֵת בְּחָלְיוֹ. הִסְטוֹרְיוֹנֵי רוֹמָא סִפְּרוּ, שֶׁאָבִיו הַמְאַמֵץ, הַקֵּיסָר טִבֶּרְיוּס,² הוּא שֶׁצִּוָּה לְהַרְעִילוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּנֵּא בִּתְהִלָּתוֹ.

גֶּרְמָנִיקוּס הָאָצִיל נָתַן לְרוֹמָא אֶת שְׁנֵי קֵיסָרֶיהָ הַמֻּשְׁחָתִים וְהַמְטֹרָפִים בְּיוֹתֵר: בְּנוֹ הָיָה קָיוּס קָלִיגוּלָה, וְנֶכְדּוֹ – נֵירוֹן קֵיסָר.

הַצָּבָא, שֶׁהָיָה שַׁלִיטָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל רוֹמָא, הִמְלִיךְ אֶת קָיוּס לְקֵיסָר, מִתּוֹךְ הַעֲרָצָה לְזֵכֶר אָבִיו הַגָּדוֹל, וּבְתִקְוָה שֶׁהַבֵּן יִנְהַג בְּחָכְמָה, בְּאֹמֶץ, בְּכִשְׁרוֹן וּבַאֲצִילוּת כְּמוֹ הָאָב.

אָכֵן, טָעוּת מָרָה בְּיוֹתֵר טָעוּ!

קָיוּס נוֹלַד וְגָדַל בְּמַחֲנֶה צְבָאִי, לְיַד אָבִיו. מִגִּילוֹ הָרַךְ חָזָה בִּקְרָבוֹת דָּמִים, רָאָה חֲלָלִים וּפְצוּעִים בְּלִי מִסְפָּר, הָיָה נוֹכֵחַ בִּזְמַן הוֹצָאָתָם לַהוֹרֵג שֶׁל מְרַגְלִים שְׁבוּיִים וּבוֹגְדִים, וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁעֻנוּ שְׁבוּיִים, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם יְדִיעוֹת עַל תְּנוּעוֹת צִבְאוֹתֵיהֶם וְגָדְלָם. מְלֶאכֶת הַמִּלְחָמָה אַכְזָרִית הִיא וְקָיוּס לְמָדָהּ עַד תֻּמָּה.

אַנְשֵׁי הַצָּבָא חִבְּבוּהוּ וְהוּא נֶחְשָׁב מֵעֵין קְמִיעַ הַמַּחֲנֶה הַשּׁוֹמֵר עַל שְׁלוֹמָם. הֵם כִּנּוּהוּ בְּשֵׁם חִבָּה “קָלִיגוּלָה”, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ “הַנַּעַל הַקְּטַנָּה”, מֵאַחַר שֶׁמִּיַּלְדוּתוֹ נָעַל מִנְעָלִים שֶׁל אַנְשֵׁי צָבָא, וְהָיָה צֹרֶךְ לְהַזְמִין בִּשְׁבִילוֹ מִנְעָלִים מְיֻחָדִים, קְטַנִּים, שֶׁלֹּא לְפִי מִדַּת אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַמְּבֻגָּרִים.

קָלִיגוּלָה הָיָה לָקוּי בִּבְרִיאוּתוֹ מִיַּלְדוּתוֹ: הָיָה נוֹפֵל אַרְצָה וּמְאַבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ. אָמְנָם גְבַהּ קוֹמָה הָיָה, אֲבָל חַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, וּפָנָיו לֹא הָיוּ כִּפְנֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בִּמְרוּצַת הַיָּמִים כִּעֵר אֶת פָּנָיו עוֹד יוֹתֵר, בְּכַוָּנָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל נְתִינָיו. הוּא הָיָה מְעַוֶּה אֶת פָּנָיו וְצוֹרֵחַ עַד שֶׁנִּרְאָה כְּרוּח בַּלָּהוֹת, וְהָיָה מַבְעִית אֶת בָּאֵי אַרְמוֹנוֹ.

קָיוּס הָיָה מוּג־לֵב מֵאֵין כָּמוֹהוּ. הַזְּוָעוֹת שֶׁרָאָה מִשַּחַר יַלְדוּתוֹ, הַמָּוֶת שֶׁאָרַב לוֹ כָּל הַיָּמִים בַּמַּחֲנוֹת הַצְּבָאִיִּים, הָאַזְעָקוֹת וְהַהַתְקָפוֹת לְלֹא סְפוֹר, זַעֲקוֹת הַפְּצוּעִים וְחִרְחוּרֵי הַגּוֹסְסִים שָׁתְלוּ בְּלִבּוֹ חֶרְדַּת קֶבַע מִפְּנֵי פְּצָעִים וְעִנּוּיִים, מִפְּנֵי הַמָּוֶת. הֵם הִשְׁרִישׁוּ בּוֹ אֱמוּנוֹת תְּפֵלוֹת לָרֹב. הוּא פָּחַד מִקּוֹל רַעַם, וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַר־הַגַּעַשׁ אֶטְנָה לָרִאשׁוֹנָה נִבְהַל מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן, נִסָּה לִבְרֹחַ, וְהִתְחַבֵּא תַּחַת הַמִּטָּה. הָיָה נִמְלָט לְלֹא בּוּשָׁה מִשְּׂדֵה הַקְּרָב וּמַשְׁאִיר אֶת חַיָּלָיו לְלֹא רֹאשׁ וּמַצְבִּיא.

לְמַעֲשֶׂה לֹא הִשְׁתַּתֵּף בְּשׁוּם קְרָב. הוּא הִגִּיעַ אָמְנָם בְּרֹאשׁ צָבָא אַדִּיר לַיְּעָרוֹת שֶׁבְּמֶרְכַּז אֵירוֹפָּה, אֲבָל לֹא בִּקֵשׁ כְּלָל לְהִתְמוֹדֵד עִם אוֹיְבֵי רוֹמָא. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ לְמוּג לֵב וּתְהִלַּת אָבִיו תִּדְבַּק גַם בּוֹ, צִוָּה עַל גְּדוּדֵי גֶרְמָנִים אֲחָדִים מִבַּעֲלֵי בְּרִיתוֹ לְהִסְתַּתֵּר בַּיַּעַר וּלְהָקִים קוֹל רַעַשׁ. וְעַד שֶׁהֵבִינוּ לִגְיוֹנוֹתָיו הָרוֹמָאִיִּים אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, עָלָה עַל סוּסוֹ וְדָהַר אֶל הָ“אוֹיְבִים”, וּבְעִקְבוֹתָיו כַּמָּה מֵחַנְּפָנֵי חֲצֵרוֹ. הָ“אוֹיְבִים” נִכְנְעוּ בִּמְהֵרָה, וְקָיוּס שָׁלַח שְׁלִיחִים לְרוֹמָא וּבְפִיהֶם בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת: בְּנוֹ שֶׁל גֶּרְמָנִיקוּס גַם הוּא נָחַל נִצָּחוֹן עַל הַגֶּרְמָנִים, וּבִמְתֵי מְעַט בִּלְבַד.

וּכְכָל מוּגֵי הַלֵב אָהַב קָיוּס לְהִתְעַלֵּל בָּחַלָּשִׁים וּבְחַסְרֵי הֲגַנָּה. סִבְלָם שֶׁל אֲחֵרִים לֹא עוֹרֵר בּוֹ כָּל מְצוּקָה נַפְשִׁית. מֵעוֹלָם לֹא הֶחֱמִיץ הִזְדַּמְּנוּת לִצְפּוֹת בְּהוֹצָאַת אֲנָשִׁים לַהוֹרֵג, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה מְעַנֶה בְּעַצְמוֹ פּוֹשְׁעִים, שְׁבוּיִים וַעֲבָדִים, וּבִכְלָלָם גַּם זְקֵנִים וְנָשִׁים. כָּמוֹהוּ כְּחַיָּה, הָיָה חֲסַר רֶגֶשׁ אֱנוֹשִׁי וְרַחֲמִים.

אֶחָד מִשַּׁעֲשׁוּעָיו הַחֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר הָיָה לְהָטִיל אֵימַת מָוֶת עַל בָּאֵי בֵּיתוֹ. פַּעַם פָּרַץ בִּצְחוֹק בִּזְמַן אַחַד הַמִּשְׁתָּאוֹת, וּכְשֶׁנִּשְׁאַל לְסִבַּת צְחוֹקו, אָמַר: “יָכוֹל אֲנִי לְהָמִית מִיָּד אֶת כָּל הַיוֹשְׁבִים פֹּה.” בְּאַחַד הַלֵּילוֹת דָּפַק קֶנְטוּרְיוֹן³ עַל דַּלְתוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁלֹשָׁה נִכְבָּדִים רוֹמָאִים, הֱעִירָם וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לְהַגִּיעַ לְלֹא דִחוּי אֶל הַקֵּיסָר. הָאֲנָשִׁים הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁיּוּצְאוּ לַהוֹרֵג, נִפְרְדוּ מִמִּשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְהִגִּיעוּ אֲחוּזֵי חָרָדָה וְחִוְרִים אֶל קָלִיגוּלָה. הַלָּה הַנִיחַ לָהֶם לְהַמְתִּין וְאַחַר כָּךְ הוֹשִׁיבָם עַל כִּסְאוֹת וְעָרַךְ לִפְנֵיהֶם הַצָגַת מָחוֹל!… הַקֵּיסָר רָקַד לִפְנֵי אֻמְלָלִים אֵלֶּה וְאַחַר כָּךְ פִּטְרָם לְבָתֵּיהֶם בְּחִיּוּךְ חֵן.

שִׁלְטוֹן זֶה בָּאַדִּירָה שֶׁבְּמַמְלָכוֹת הָעוֹלָם וּכְבוֹד הָאֵלִים שֶׁזָּכָה לוֹ הֶעֱבִירוּהוּ כָּלִיל עַל דַעְתּוֹ. הוּא הִתְחִיל לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הָעָם שֶׁהִשְׁוָהוּ לְיוּפִּיטֶר אֵל הָאֵלִים, וְהֵחֵל חוֹשֵׁב עַצְמוֹ לְאֵל. נִשְׁתַּטָה מַמָּשׁ וְלֹא הָיָה לוֹ עוֹד סָפֵק שֶׁהוּא אֵל כֹּל־יָכוֹל. הוּא הָיָה אוֹמֵר: “לִי מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לַכֹּל”. וְאָכֵן הָיָה עוֹשֶׂה בָּעָם וּבִרְכוּשׁוֹ וּבְקָדְשֵׁי הָאֻמָּה כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. בִּמְהֵרָה הָפְכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנוֹ לְסִיוּט זְוָעָה לָעָם כֻּלּוֹ וּלְכָל עַמֵּי הָאִמְפֶּרְיָה.

אַחֲרֵי שֶׁהִכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּעַל אֵל, הֶעֱמִיד אַלְפֵי מִצַּלְמֵי דְמוּתוֹ בְּרַחֲבֵי הַכְּרָךְ רוֹמָא וּבְכָל כְּרַכֵּי הָאִמְפֶּרְיָה. אֲבָל לֹא הִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְצִוָּה לְהָקִים בְּלֵב רוֹמָא בֵּית מִקְדָּשׁ מְפֹאָר, שֶׁאֵלוֹ הוּא עַצְמוֹ. שָׁם הָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת לִכְבוֹדוֹ. וְלֹא חָסְרוּ בְּרוֹמָא שְׁפָלִים וּמְלַחֲכֵי פִּנְכָּה, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לְשַׁמֵּשׁ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּאוֹתוֹ מִקְדָּשׁ.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הֵחֵל רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כַּחֲבֵרוֹ וְאָחִיו הַגָּדוֹל שֶׁל אֵל הָאֵלִים יוּפִּיטֶר, שֶׁמִּקְדָּשׁוֹ עַל גִבְעַת הַקַּפִּיטוֹל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בְּרוֹמָא.

וְעוֹד הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת! בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים צִוָּה לְהָסִיר מֵהַפְּסָלִים אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יוּפִּיטֶר וּלְהַרְכִּיב בִּמְקוֹמוֹ אֶת צֶלֶם רֹאשׁוֹ הוּא! וְכֵן נָהַג בְּפִסְלֵיהֶם שֶׁל הַקֵּיסָרים יוּלְיוּס וְאַבְגוּסְטוּס.

הוּא הָיָה נִכְנָס לְמִקְדָּשׁוֹ שֶׁל יוּפִּיטֶר הַקַּפִּיטוֹלִינִי וּמְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ כְּשׂוֹחֵחַ אָדָם עִם אָדָם, אוֹ אֵל עִם אֵל.

עֲבָדָיו שְׁמָעוּהוּ מְשׂוֹחֵחַ עִם הָאֵלִים גַּם בְּאַרְמוֹנוֹ. יֵשׁ שֶׁהָיָה לוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל הָאֵל הַנִּמְצָא בְּקִרְבָתוֹ כִּבְיָכוֹל, וְאַחַר כָּךְ מַטֶה אָזְנוֹ כְּשׁוֹמֵע אֶת לְחִישַת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָאֵל. וְהָיוּ שֶׁשְׁמָעוּהוּ פַּעַם אוֹמֵר: “זֶוְס, אִם אַתָּה לֹא תָּרִים מַשָׂא זֶה, אָרִימוֹ אָנֹכִי.”⁴ לפְעָמִים הָיָה מְגַדֵּף וּמְקַלֵּל אֶת יוּפִּיטֶר; וּפַעַם הוֹדִיעַ שֶׁסָּלַח לְיוּפִּיטֶר עַל עֲבֵרָתוֹ, לְאַחַר שֶׁהַלָּה הִפְצִיר בּוֹ מְאֹד וְשִׁכְנְעוֹ שֶׁלֹּא חָטָא לוֹ…

וְכֵן הָיָה מַמְתִּיק סוֹד עִם הַלְּבָנָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל אֵל הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁגַּם הִיא נֶחְשְׁבָה לְאֵלָה. קָיוּס הָיָה מַזְמִין אֶת הָאֵלָה הַיְפֵהפִיָּה, בַּעֲלַת פְּנֵי הַכֶּסֶף, לִסְעֹד עִמּוֹ וּלְהִתְעַלֵּס אִתּוֹ בַּאֲהָבִים.

יֵשׁ שֶׁהָיָה מוֹפִיעַ לִפְנֵי נְתִינָיו עָטוּר כֶּתֶר הַזָּהָב שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁוֹ, עוֹנֵד זָקָן שֶׁל זָהָב לְפָנָיו, וּבִרְקֵי זָהָב בְּיָדוֹ…

הוּא הֵמִית אֲנָשִׁים לְאֵין מִסְפָּר, לְלֹא דִין וּמִשְׁפָּט. הוּא חִיֵּב סֶנָטוֹרִים לְהִלָּחֵם בַּקִּרְקָס כְּמוֹ לוּדָרִים לְעֵינֵי אֲסַפְסוּף רוֹמָאִי צוֹרֵחַ.

בְּאַחַד הַיָּמִים אָזַל מְלַאי הַבָּשָׂר, שֶׁנּוֹעַד לְהַאֲכָלַת חַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁלָחֲמוּ בַּקִּרְקָס. צִוָּה קָיוּס שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת רְשִׁימַת הָאֲסִירִים בְּבָתֵּי הַסֹּהַר. הָיוּ בָּרְשִׁימָה פּוֹשְׁעִים וְרוֹצְחִים מוּעָדִים שֶׁנִּדּוֹנוּ לַמָּוֶת, וְגַם אֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע שֶׁנֶּאֶסְרוּ בִּגְלַל חֲשָׁד שָׁוְא וְהַלְשָׁנָה. בָּחַר מִבֵּין כָּל הָאֲסִירִים אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ קֵרְחִים וְהֶאֱכִיל בִּבְשָׂרָם אֶת הַחַיּוֹת בְּזִירַת הַקִּרְקָס, לְעֵינֵי רִבְבוֹת אֲנָשִׁים.

הוּא חִבֵּב מְאֹד מֵרוֹצֵי סוּסִים. סוּסוֹ הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר, אִינְקִיטָטוּס, שֶׁהִגִּיעַ רִאשׁוֹן בְּתַחֲרֻיּוֹת מֵרוֹץ אֲחָדוֹת, הֹעֲלָה עַל יְדֵי הַקֵּיסָר לְדַרְגַת אָדָם מְיֻחָס, וּמֻנָּה קוֹנְסוּל ⁵ ! עֵינוֹ שֶׁל “הָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל” הָיְתָה צָרָה בְּכָל אָדָם, חַי אוֹ מֵת, שֶׁעָשׂוּי הָיָה לְהִתְחָרוֹת בּוֹ בִּתְהִלָּתוֹ הַמְדֻמָּה. כֵּן הִתְיַחֵס בְּבוּז לִגְדוֹל מְשׁוֹרְרֵי הַזְּמַן הָעַתִּיק, הוֹמֶרוֹס (מְחַבֵּר הָ“אִילִיאַס” וְהָ“אוֹדִיסֵיאָה” לְפִי הַמָּסֹרֶת) וְצִוָּה לִשְׂרֹף אֶת כְּתָבָיו בְּכָל מָקוֹם. וְכַאֲשֶׁר הָיָה רוֹאֶה אָדָם יְפֵה תֹּאַר, הָיָה מְצַוֶּה לְגַלְּחוֹ וּלְהַשְׁחִית פָּנָיו.

כְּדֵי לְעוֹרֵר הִתְפָּעֲלוּת, הָיָה מוּכָן לִרְקֹד וְלָשִׁיר לְעֵינֵי נֶאֱסָפִים, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ אֶת מַעֲמָדוֹ כְּשַׁלִּיט עֶלְיוֹן וְנֶהֱנֶה הֲנָאָה עֲצוּמָה מִמְּחִיאוֹת כַּפֵּיהֶם שֶׁל הָצוֹפִים. לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁהַקָּהָל מַחֲנִיף לוֹ וְחוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד מִפַּחַד. וְכֵן הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לִקְרֹא לְדוּ־קְרָב אֶת טוֹבֵי הַלּוֹחֲמִים בָּזִּירָה וְלָחַם בָּהֶם בְּחֶרֶב וְאַף נִצְּחָם; אֲבָל חַרְבּוֹ הָיְתָה שֶׁל פְּלָדָה, וְאִלּוּ לִירִיבָיו צִוָּה לָתֵת חַרְבוֹת עֵץ! אַף הָיָה מְמִיתָם עִם סִיוּם הַקְּרָב וְלֹא חָנַן אֶחָד מֵהֶם.

רַבִּים שְׂנֵאוּהוּ וְרַק שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ דָאֲגוּ לוֹ וְשָׁמְרוּ עָלָיו. הוּא דָחָה מִפָּנָיו אֶת מִשְׁמָרוֹ הָרוֹמָאִי וְהֶחֱלִיפוֹ בְּשׁוֹמְרֵי רֹאש מִבְּנֵי גֶרְמַנְיָה. שְׂכִירִים אֵלֶּה, שֶׁהוּבְאוּ לְרוֹמָא לְפִי הַזְמָנָתוֹ, רָאוּ אֶת עַצְמָם מֻקָּפִים אוֹיְבִים מִכָּל צַד, וְהַקֵּיסָר הוּא הָעֲרֻבָּה הַיְחִידָה לִשְׁלוֹמָם. מִכָּאן נָבְעָה הִתְמַסְרוּתָם וְנֶאֱמָנוּתָם לוֹ.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: אִישׁ אֶלֵגַנְטִי וְעָצֵל    🔗

פֶּטְרוֹנְיוּס הָיָה מְפֻרְסָם בְּרוֹמָא כְּאִישׁ מְעַנְיֵן וּמְקוֹרִי, שֶׁזָכָה לְכָבוֹד וּתְהִלָּה עַל – אַהֲבָתוֹ נוֹחִיּוּת וּבַטָּלָה. בְּבִירַת הָאִמְפֶּרְיָה אָהֲבוּ לְסַפֵּר סִפּוּרִים מְשַׁעְשְׁעִים עַל אִישִׁיּוּתוֹ וּמִנְהָגָיו.

הוּא הָיָה בֵּן לְמִשְׁפַּחַת “פָּרָשִׁים” מְיֻחֶסֶת. הַ“פָּרָשִׁים” הָיוּ סוֹחֲרים עַשִׁירִים, שֶׁעָשׂוּ הוֹנָם בְּמִסְחָר בְּרַחֲבֵי הָאִמְפֶּרְיָה, בַּחֲסוּת אַנְשֵׁי הַצָּבָא. הַקֵּיסָרִים הֶעֱלוּ אֶת מַעֲמָדָם מֵעַל לְמַעֲמַד סוֹחֲרִים רְגִילִים. פֶּטְרוֹנְיוּס יָרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו הוֹן תּוֹעֲפוֹת, וְהָיוּ לוֹ אַרְמוֹנוֹת וְגַנִּים, מִכְרות וַעֲבָדִים לְמַכְבִּיר.

בַּעֲלוּמָיו קִבֵּל חִנוּך מְצֻיָּן. הוּא לָמַד אֶת תּוֹרַת הַנְּאִימָה מִפִּי רֶטוֹר⁶ רוֹמָאִי וְכֵן לָמַד מִשְׁפָּטִים, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְטַפֵּל בְּעַצְמוֹ בַּעֲסָקָיו הָרַבִּים. כְּשֶׁהִתְבַּגֵר, נָסַע לְאַתּוּנָה וְשָׁם הִשְׁלִים אֶת יְדִיעוֹתָיו בִּיוָנִית, בְּתוֹרַת הָמוּסִיקָה (הַמַּדָּעִים וְהָאָמָּנֻיוֹת, שֶׁהָיוּ נַחֲלָתָן שֶׁל הַמּוּזוֹת) וְהַגִּימְנַסְטִיקָה (תַּרְבּוּת הַגּוּף), הִתְעַמֵּק בְּסִפְרוּת יָוָן הָעֲשִׁירָה וְדִבֵּר יְוָנִית כִּיוָנִי מִּלֵדָה. הוּא הִרְבָּה לִנְסֹעַ בְּאַרְצוֹת הָאִמְפֶּרְיָה וְהִכִּיר רַבִּים מֵעַמָּמֶיהָ.

מְיֻדָּעָיו נִבְּאוּ לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לְדַרְגַּת קוֹנְסוּל אוֹ רֹאשׁ הַפְּרֶטוֹרִים,⁷ וְאוּלַי אֲפִילוּ לְדַרְגַּת מַצְבִּיא־אִמְפֵּרָטוֹר, אֲבָל פֶּטְרוֹנְיוּס הָיָה לוֹעֵג לִנְבוּאוֹת אֵלֶּה, וְהָיָה אוֹמֵר בְּהִתּוּל דַק: “מוּטָב לִהְיוֹת אָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת מֵאֲשֶׁר אֵל בַּשָּׁמַיִם.”

מְחוֹנָן הָיָה בְּכִשְׁרוֹנוֹת רַבִּים, יָדַע לִכְתֹּב שִׁירִים וְסִפּוּרִים, הִתְפַּרְסֵם כְּנַגָּן. חֲבֵרוֹ הַטּוֹב הָיָה סֶנֶקָה, הַפִילוֹסוֹף וּמְחַבֵּר הַמַּחֲזוֹת, וְאִתּוֹ בִּלָה שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּהִתְפַּלְסְפוּת אֶלֵגַנְטִית.

כָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת וְהַיִּתְרוֹנוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד חִסָּרוֹן אֶחָד גָדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ: הוּא הָיָה עַצְלָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ… מְמָאֵן הָיָה לָקוּם בַּבֹּקֶר מִמִּשְׁכָּבוֹ. עֲבָדָיו הָיוּ רוֹחֲצִים אוֹתוֹ, סָכִים אֶת גוּפוֹ בְּשַׁמְנֵי בֹּשֶׂם, מְעַסִּים אֶת שְׁרִירָיו הֵיטֵב, מַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ, וְנוֹשְֹאִים אוֹתוֹ בְּאַפִּרְיוֹנוֹ אֶל בָּתֵּי הַמֶרְחֲצָאוֹת, שֶׁהָיוּ מְקוֹם מִפְגָּשׁ לִ“בְנֵי טוֹבִים” שֶׁל רוֹמָא. שָׁם הָיָה מִתְפַּרְקֵד עַל סַפָּה נוֹחָה בְּצֵל עַמוּדֵי שַיִשׁ, מַאֲזִין לִנְגִינָה וּלְשִׁירִים, שֶׁהֻקְרְאוּ עַל יְדֵי מְחַבְּרֵיהֶם, וְשׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי הָרְכִילוּת הָאַחֲרוֹנִים. חַוַּת דַּעְתּוֹ עַל שִׁיר אוֹ עַל יְצִירָה סִפּוּרִית נֶחְשְׁבָה לִנְכוֹנָה וּלְמַכְרַעַת.

לְאַחַר שֶׁעָיַף מֵהַתַּעֲנוּגוֹת הָרוּחָנִיִּים, הָיָה מְצַוֶּה לְשֵׂאתוֹ לְבֵיתוֹ, סוֹעֵד אֶת לִבּוֹ בְּמֵיטַב הַמַּטְעַמִּים וּבְמִבְחַר היֵּינוֹת, וְשָׁב וְיָשֵׁן, וּמִתְעוֹרֵר בָּעֶרֶב לְחַיֵי שַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּגוֹת בְּחֶבְרַת מֵרֵעָיו.

סִפְּרוּ עָלָיו שֶׁהוּא אֵינוֹ מַאֲמִין בָּאֵלִים וְלִמּוּדָיו הַפִילוֹסוֹפִיִים עוֹרְרוּ בּוֹ סְפַקוֹת בְּאֱלֹהוּתָם שֶׁל הָאֵלִים הַמְּקֻדָּשִׁים עַל־יְדֵי הָעָם. וּלְאַחַר שֶׁהִכִּיר אִישִׁית אֶת הַקֵּיסָרִים, נִתְמַלֵא בּוּז לְאֵלִים אֵלֶּה, שֶׁלֹּא הָיוּ מְצֻיָּנִים דַּיָם אֲפִילוּ כַּאֲנָשִׁים…

אָמְנָם הֶאֱמִין בְּעֶלְיוֹנוּתָהּ שֶׁל רוֹמָא, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהִיא נוֹעֲדָה לִהְיוֹת שַׁלֶּטֶת הָעוֹלָם, וְשֶׁמַּעֲמָדוֹתֶיהָ הָעֶלְיוֹנִים וְשַׁלִּיטֶיהָ – הַפַּטְרִיקִיִּים וְהָסֵּנָט, הַפָּרָשִׁים, הַלִּגְיוֹנוֹת הָאַדִּירִים, הַקּוֹנְסוּלִים וְהַקֵּיסָר־הָאִמְפֶּרָטוֹר – זֶה יִעוּדָם לִשְׁלֹט בְּעַמְמֵי הָעוֹלָם וּלְהַכְתִּיב לָהֶם אֶת חֻקֵּיהֶם, לְהַשְׁגִּיחַ עַל הִתְנַהֲגוּתָם וְלִמְנֹעַ בַּעֲדָם מִלְהִלָּחֵם זֶה בָּזֶה, וְכַמּוּבָן לְקַבֵּל מֵהֶם תַּגְמוּל חָמְרִי בְּעַד טִרְחָתָם זוֹ – אוֹצְרוֹת מָמוֹן וּגְדוּדֵי עֲבָדִים…

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים עִצֵּב לְעַצְמוֹ הַשְׁקָפַת עוֹלָם נוֹחָה, וּבְמִקְדָּשׁ חַיָּיו שֶׁנִּתְרוֹקֵן הֶעֱמִיד שְׁנֵי פִּסְלֵי אֵלִים חֲדָשִׁים: אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הָעֹנֶג. מִבֵּין הַפִילוֹסוֹפִים הַמְרֻבִּים בָּחַר בְּאֶפִּיקוּרוֹס כְּמוֹרֵהוּ הָרוּחָנִי.

אֶפִּיקוּרוֹס הָיָה אִישׁ מוּסָרִי וְהוֹגֶה דֵעוֹת מַעֲמִיק. הוּא טָעַן שֶׁתְּחוּשַׁת הָעֹנֶג מַנְחָה אוֹתָנוּ בְּהִתְנַהֲגוּתֵנוּ, וְהִיא טִבְעִית. גוּף בָּרִיא נֶהֱנֶה כְּשֶׁהוּא מְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידָיו הַטִּבְעִיִּים. רְאִיָּה שֶׁל אוֹר מְתוּקָה לָעֵינַיִם, שְׁמִיעַת צְלִילִים מוּסִיקָלִיִּים עֲרֵבָה לָאָזְנַיִם, וַאֲכִילַת מָזוֹן מַבְרִיא טְעִימָה וּמְהַנָּה. הָעֹנֶג מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וְאִלּוּ הַיִּסוּרִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ מִפְּנֵי דְבָרִים מַזִּיקִים, הַמְסַכְּנִים אֶת חַיֵּינוּ וּמַפְחִיתִים אֶת הָעֹנֶג.

כְּשֶׁנִּשְׁאַל אֶפִּיקוּרוֹס, מַהֵם הַדְּבָרִים הַמְעַנְּגִים אוֹתוֹ, הֵשִׁיב: “אֲנִי מִתְעַנֵּג לָשֶׁבֶת בְּגַנִּי עִם עֲרֹב הַיּוֹם, לְשׂוֹחֵחַ עַל עִנְיָנִים פִילוֹסוֹפִיִּים עִם יְדִידַי, וְלֶאֱכֹל גְּבִינוֹת קְטַנּוֹת…”

חֲסִידֵי אֶפִּיקוּרוֹס הַיְּוָנִים וְהָרוֹמָאִים פֵּרְשׁוּ אֶת תּוֹרָתוֹ כִּרְצוֹנָם, פָּנוּ עֹרֶף לְכָל מוּסָר, וְהֶעֱלוּ אֶת הֲנָאַת הַחוּשִׁים לְעִקַּר הָעִקָּרִים בַּחַיִּים. מַעֲשֵׂיהֶם הַשְּׁפָלִים וְהַחַמְדָּנִיִּים הִקְנוּ לָהֶם אֶת הַכִּנוּי “חֲזִירִים”, אוֹ עֶדְרוֹ שֶׁל אֶפִּיקוּרוֹס". הָאֶפִּיקוּרֵאִים הָרוֹמָאִיִּים הָיוּ, לְמָשָׁל, זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים שָׁעוֹת רַבּוֹת, וְאַחַר כָּךְ מְדַגְדְּגִים אֶת גְּרוֹנָם בְּנוֹצוֹת, מְקִיאִים וְחוֹזְרִים לִזְלִילָה וּסְבִיאָה.

פֶּטְרוֹנְיוּס הִתְמַסֵּר לְפֻלְחַן הַיֹּפִי הַמְעַנֵּג. הוא הִקִּיף אֶת עַצְמוֹ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת יְפֵי־תֹאַר, כִּסָה אֶת קִירוֹת אַרְמוֹנוֹ בִּתְמוּנוֹת מֻבְחָרוֹת וּמִלֵּא חֲדָרָיו בְּפִסְלֵי תִּפְאֶרֶת: הוֹשִׁיב עֲבָדִים רַבִּים, שֶׁהִצְטַיְּנוּ בִּכְתִיבָה תַּמָּה, לְהַעְתִּיק מֵאוֹת כִּתְבֵי־יָד שֶׁל יְצִירוֹת אָמָּנוּת וּמַדָּע. סִפְרִיָּתוֹ הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּעָשְׁרָהּ. בְּגָדָיו הָיוּ תְּפוּרִים בְּטַעַם טוֹב וְצִבְעֵיהֶם מְעֻדָּנִים. כְּלֵי שֻׁלְחָנוֹ הָיוּ מַעֲשֵׂי אָמָּנוּת, מִזָּהָב, מִכֶּסֶף, מִגָּבִישׁ וּמִזְּכוּכִית יְקָרָה. מַשְׂכִּילֵי רוֹמָא הָיוּ פּוֹנִים אַלָיו בִּשְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנֵי אָמָּנוּת, שָׁאֲלוּ לְדַעְתּוֹ עַל טִיבָם וְעֶרְכָּם הָאָמָּנוּתִי שֶׁל שִׁירִים, וְסִפּוּרִים וּמַחֲזוֹת, וּבִקְּשׁוּ עֲצָתוֹ וְהַדְרָכָתוֹ בְּעִנְיָנֵי טַעַם שוֹנִים.

הוּא זָכָה לְכִנּוּי הַכָּבוֹד arbiter elegantiarum – הַיְנוּ: “הַפּוֹסֵק לַמְהֻדָּרִים”, שׁוֹפֵט הַטַּעַם הַטּוֹב וְקוֹבֵעַ אָפְנַת הַיֹּפִי בְּרוֹמָא. רַבִּים חִקּוּ לֹא רַק אֶת גִּזְרַת מַלְבּוּשָׁיו, אֶלָּא גַם אֶת תְּנוּעוֹתָיו וְגִנּוּנֵי הִתְנַהֲגוּתוֹ, שֶׁהָיוּ אִטִּיִּים, אֲצִילִיִּים וְנָאִים בְּפַשְׁטוּתָם. מִי שֶׁרָאָהוּ בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ הִרְגִישׁ שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִכָּל מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, טוֹעֵם כְּאִלּוּ בַּהֲנָאָה מִכָּל מַצָּב וּמִכָּל רַעְיוֹן וְחַי בְּהַשְׁרָאָה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת. פִּתְגָּמָיו וּמֵימְרוֹתָיו הַמְּקוֹרִיִּים, הַבְרָקוֹתָיו הַמְשַׁעְשְׁעוֹת, שֶׁלֹּא הָיוּ חֲסֵרוֹת עֹמֶק וְנִרְאוּ כְּאִלּוּ נוֹצְרוּ לְלֹא מַאֲמָץ בְּהַשְׁרָאַת הָרֶגַע, הָיוּ מוּפָצִים בָּרַבִּים.

יֵשׁ וּמַעֲמָדוֹ שֶׁל אָדָם בְּרוֹמָא הָיָה נִקְבַּע עַל פִּי הַשֵּׁם וְהַכִּנּוּי שָׁפֶּטְרוֹנְיוּס הָיָה מַדְבִּיק לוֹ. מְשׁוֹרֵר פְּלוֹנִי שֶׁהָ“אַרְבִּיטֶר” כִּנָּהוּ בְּשֵׁם “הַמְקוֹנֶנֶת”, עַל שׁוּם שִׁירָיו הָעֲצוּבִים וּנְטוּלֵי הָאֹמֶץ הַגַּבְרִי, חָדַל לִכְתֹּב שִׁירִים מִכֹּל וָכֹל. סוֹפֵר שֶׁנָּתַן עֵינוֹ בַּכּוֹס וְנִתְכַּבֵּד עַל יְדֵי פֶּטְרוֹנְיוּס בַּכִּנּוּי “הַבַּקְבּוּק”, הֵחֵל מִתְנַזֵּר מִיַּיִן מֵרֹב בּוּשָׁה.

רַבִּים בְּרוֹמָא יָדְעוּ, שָׁהַקֵּיסָר קָיוּס, שֶׁחָשַׁק כָּל כָּךְ בִּתְהִלָּה וְקִנֵּא בְּתְהִלַּת אֲחֵרִים, עֵינוֹ צָרָה בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס, וְאֶפְשָׁר הָיָה לְהָנִיחַ שֶׁהוּא זוֹמֵם לְסַלְּקוֹ מִדַּרְכּוֹ.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֶפִּיקוּרוֹס מִתְמַנֶּה נָצִיב    🔗

בְּאַחַד הַיָּמִים נִקְרָא פֶּטְרוֹנְיוּס אַרְבִּיטֶר אֶל קָיוּס קָלִיגוּלָה. קֶנְטוּרְיוֹן חָמוּשׁ דָּפַק עַל שַׁעַר בֵּיתוֹ, וַעֲבָדָיו הַנִּרְעָשִׁים מִהֲרוּ וְרָצוּ לְהוֹדִיעַ לוֹ עַל בּוֹא שְׁלִיחַ הַקֵּיסָר. הוֹפָעַת אַחַד הַקֶּנְטוּרְיוֹנִים הָיְתָה מְאֹרָע מְבַשֵׂר רָעוֹת. רַבִּים יָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם בְּלִוּוּי קֶנְטוּרְיוֹן וְלֹא חָזְרוּ עוֹד…

פֶּטְרוֹנְיוּס בִּקֵשׁ מִשְׁלִיחַ הַקֵּיסָר שָׁהוּת, עַד שֶׁיִתְלַבֵּשׁ כָּרָאוּי לִכְבוֹד הַמַּזְמִין, וְכִנֵּס אֶת יְדִידָיו וְנֶאֱמָנָיו בְּחַדְרֵי חֲדָרִים.

חִיֵּךְ וְאָמַר לָהֶם:

“הוֹי גְבָרִים רוֹמָאִיִּים, יִתָּכֵן שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. הִתְפַּלֵאתִי מְאֹד עַד הַיוֹם שֶׁאֵין ‘הַנַּעַל הַקְּטַנָּה’ בּוֹעֶטֶת בִּי, שֶׁאֵין עֵינוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן הָרוֹמָאִים צָרָה בִּרְכוּשִׁי וּבְאוֹתָהּ תְּהִלָּה קְטַנָּה שֶׁהִקְנְתָה לִי עַצְלוּתִי. מֵעוֹלָם לֹא רָאַנִי הַחוֹלֵשׁ עַל עֲמָמִים מוֹחֵא כַּף לְמַרְאֵה מוֹפָעָיו הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחִים, וְעַל כָּךְ לֹא יִסְלַח לִי בְּוַדַּאי לְעוֹלָם. כַּנִּרְאֶה שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתִּי שֶׁאֶסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַיָּפֶה וְהַטִּפְּשִׁי הַזֶה.”

אָכֵן נִתְגַּלָּה הוּא כְּתַלְמִיד נֶאֱמָן שֶׁל הַפִילוֹסוֹפִים, אֲשֶׁר עִקַּר חִנּוּכָם הָיָה הַקְנָיַת שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ מוּל פְּנֵי הַמָּוֶת. הַחִיוּךְ לֹא סָר מִפָּנָיו.

“וּמָה הָעֵרֶךְ לַחַיִּים בִּכְלָל: הַיֹּפִי אֵינוֹ אֶלָּא הַדְּבַשׁ הַמַּמְתִּיק אֶת טַעְמָם הַמַּר שֶׁל הַחַיִּים. וַחֲבָל שֶׁהַמָּוֶת לְכָל צוּרוֹתָיו אֵינוֹ יָפֶה בְּיוֹתֵר. חַיֵּי עֹנִי יֵשׁ בָּהֶם כִּעוּר מַמָּשׁ. חֵי הַיַּיִן הַטּוֹב! הֵן הֶעָנִי מֻכְרָח לַעֲבֹד כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת עַצְמוֹ… עוֹלֶה בְּדַעְתִּי שֶׁיֵשׁ יֹפִי מְסֻיָּם בְּשַׁלְוַת נֶפֶשׁ אַמִּיצָה לִפְנֵי הַמָּוֶת.”

הוּא הִסְבִּיר לְנֶאֱמָנָיו, כֵּיצַד עֲלֵיהֶם לְנַהֵל אֶת עֲסָקָיו בִּזְמַן הֶעְדֵּרוֹ, כְּדֵי שֶׁהֶעָרִיץ יִזְכֶּה רַק בִּמְעַט מִן הַמְּעַט מֵרְכוּשׁוֹ, וְיָעַץ לָהֶם לְהַעֲלוֹת אֶת בֵּיתוֹ עַל אוֹצְרוֹתָיו בָּאֵשׁ, אִם יִתְנַכֵּל הַקֵּיסָר לֶאֱסֹר גַּם אוֹתָם.

אַחַר כָּךְ לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַמְהֻדָּרִים בְּיוֹתֵר וְצִוָּה לָשֵׂאת אֶת עַצְמוֹ אֶל הַקֵּיסָר, כְּשֶׁהַקֶנְטוּרְיוֹן צוֹעֵד לְפָנָיו.

לְהַפְתָּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה קִבֵּל קָלִיגוּלָה אֶת פָּנָיו בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא מְמַנֶה אוֹתוֹ לְנָצִיב עֶלְיוֹן בְּסוּרְיָה. הַפְּרוֹקוּרָטוֹר הַקּוֹדֵם הָאֳשָׁם בִּמְעִילָה בְּכַסְפֵּי הַמְּדִינָה וְהֻגְלָה לִסְפָרַד עַד שֶׁיֵּחָרֵץ דִּינוֹ.

קָיוּס אָמַר:

“בְּךְ, פֶּטְרוֹנְיוּס, אֲנִי בָּטוּחַ, שֶׁלֹּא תִּמְעַל בְּכַסְפֵּי הָאוֹצָר. רַשַּׁאי אַתָּה לְמַלֵּא שַׂקִּיק מָמוֹן, אֲבָל אֶת חֶלְקִי אַל תִּגְרַע.”

פֶּטְרוֹנְיוּס הֵבִין שֶׁאֵין טַעַם לְסָרֵב לַקֵּיסָר. הִשְׁתַּחֲוָה בְּחֵן וְאָמַר:

“הַמִּנּוּי מְמַלֵּא אֶת לִבִּי גַאֲוָה, וְרַק צַעַר אֶחָד מֵעִיב עַל שִׂמְחָתִי. בְּשָׁעָה שֶׁאֶרְחַק מֵרוֹמָא, לֹא אֶזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת הוֹפָעוֹתֶיךְ, הַקֵּיסָר.”

וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: “אֲנִי נֶהֱנֶה הֲנָאָה מְרֻבָּה מְדִּלוּגֶיךָ הַמֻּקְיוֹנִיִּים, ‘הַנַּעַל הַקְּטַנָּה’. מִי יְשַׁעַשְׁעֵנִי כָּמוֹךְ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה?”

קָלִיגוּלָה הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּבָחַן אֶת הַבָּעַת פָּנָיו, אִם אֵינוֹ לוֹעֵג לוֹ. פֵּרַשׁ אֶת דְּבָרָיו לִזְכוּתוֹ, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁ“שׁוֹפֵט הַטַּעַם הַטוֹב” מְשַׁבְּחוֹ עַל שִׁירָיו וְרִקּוּדָיו. פָּנָיו אוֹרוּ. הוּא חִבֵּק אֶת פֶּטְרוֹנְיוּס וְאָמַר:

“יִתָּכֵן שֶׁאַגִּיעַ לַמִּזְרָח וַאֲבַקֶּרְךָ בַּפְּרוֹבִינְצְיָה סוּרְיָה, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָאַרְמֶנִים בַּאֲנָטוֹלְיָה זוֹמְמִים מֶרֶד בְּרוֹמָא.”

(קָלִיגוּלָה וּפֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הֶעֱלוּ עַל דַעְתָּם שֶׁזּוֹהִי הַפְּגִישָׁה הָאַחֲרוֹנָה בֵּינֵיהֶם, וְשֶׁהָ“אֵל” הַמְרַקֵּד יִקָּטֵל בִּידֵי מְשָׁרְתָיו לִפְנֵי שֶׁפֶּטְרוֹנְיוּס יָשׁוּב לְרוֹמָא.)

הַפְּרוֹקוּרָטוֹר הֶחָדָשׁ כִּנֵּס אֶת נֶאֱמָנָיו בַּחֶדֶר הַמֻּצְנָע שֶׁבּוֹ נִפְרַד מֵהֶם לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה, וְהִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם בְּחִיּוּךְ עַלִּיז. הֵם חִכּוּ לְמוֹצָא פִּיו. הוא שָׁתַק וְרַק לָחַץ בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת עַל נְחִירָיו, כְּאָדָם הֶחָשׁ בְּרֵיחַ רַע.

הָרֵעִים צָחֲקוּ. הֵם הֵבִינוּ אֶת הָרֶמֶז. הָעָם הִדְבִּיק כִּנּוּי גְּנַאי לְקָלִיגוּלָה לְאַחַר שֶׁנִּתְאַכְזֵב מִמֶנוּ, וְהוּא – “תַּיִשׁ”. הַקֵּיסָר הָיָה שָׂעִיר מְאֹד בְּכָל גוּפוֹ וְלֹא הִקְפִּיד עַל רְחִיצָה.

אַחֲרֵי כֵן אָמַר:

“עַתָּה נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה גְדוֹלָה לִפְּרוֹבִינְצְיָה רוֹמָאִית עֲשִׁירָה. מַה יִהְיֶה עָלֶיהָ, עַל סוּרְיָה, לְאַחַר שָׁאָנֹכִי נִתְמַנֵּיתִי פְּרוֹקוּרָטוֹר שֶׁלָּהּ? אוֹיְבֵינוּ בַּמִּזְרָח יָרִימוּ רֹאש.”

הֵם צָחֲקוּ. נֵטֶל שֶׁל דְּאָגָה אֲנוּשָׁה הוּסַר מִלִּבָּם.

פֶּטְרוֹנְיוּס הִמְשִׁיךְ:

“אָמְנָם מַצָּבִי שֶׁלִּי הוּטַב בְּמִדָּה יְתֵרָה. בֵּין אוֹיְבֵי רוֹמָא אֶהְיֶה בָּטוּחַ בְּחַיַּי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּרוֹמָא עַצְמָהּ. לֹא קַל לִהְיוֹת פִילוֹסוֹף בְּרוֹמָא. גַּם זוֹ לְטוֹבָה.”

הוּא בָּחַר מִבֵּין עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו אֶת הַמִּצְטַיְּנִים בְּיָפְיָם, בְּחָסְנָם וּבְהַשְׂכָּלָתָם, הֶעֱמִיד בּרֹאשָׁם אֶת עַבְדּוֹ פְּרוֹקְלוֹס, פִילוֹסוֹף אֶפִּיקוּרַאִי יְלִיד קוֹרִנְתּוֹס שֶׁבְּיָוָן, מִלֵּא אַרְגָּזִים אֲחָדִים בִּגְדֵי נוֹי, בְּשָׂמִים וּמְגִלוֹת־סֵפֶר מֻבְחָרות וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.

מַזָּלוֹ לֹא שִׂחֵק לוֹ בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַפְּרוֹבִינְצִיָּה הַמִּזְרָחִית. מֶלֶךְ הָאַרְמֶנִים, שָׁמְדִינָתוֹ הִשְׂתָּרְעָה בְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה, הִתְמָרֵד בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים⁸ נֶגֶד עֻלָּהּ שֶׁל רוֹמָא. יִתָּכֵן שֶׁהַשְּׁמוּעוֹת עַל טֵרוּפוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וּפַחְדָּנוּתו, הִתְפּוֹרְרוּתוֹ שֶׁל הַמִּשְׁטָר הַמְדִינִי בְּרוֹמָא, וְעַצְלוּתוֹ וְהִתְפַּנְקוּתוֹ שֶׁל הַפְּרוֹקוּרָטוֹר הֶחָדָשׁ, חִזְקוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הָאַרְמֶנִים וְעוֹרְרוּהוּ לְהָרִים אֶת נֵס הַמֶּרֶד.

אָמְנָם טָעָה בְּחִשּׁוּבָיו. הַפַּרְתִּים לֹא יָצְאוּ מִגְּבוּל אַרְצָם, וּצְבָא הָרוֹמָאִים הוֹכִיחַ בְּפַעַם נוֹסֶפֶת אֶת עֶלְיוֹנוּתוֹ עַל צְבָא הַבַּרְבָּרִים.

פֶּטְרוֹנְיוּס הָעַצְלָן וְהַגַנְדְּרָן נִתְגַּלָּה לְתִמְהוֹן כֻּלָם כְּמַצְבִּיא מְשֻׁבָּח, בַּעַל מֶרֶץ וְתַקִּיף. הוּא הִצְלִיחַ לְעוֹרֵר אֶת חַיָּלָיו לְמַעֲשֵׂי גְבוּרָה בְּקֶסֶם נְאוּמָיו וְגַם בְּמוֹפְתוֹ הָאִישִׁי: דוֹהֵר הָיָה עַל סוּסוֹ בְּרֹאשׁ הַגְּדוּדִים וּמִתְעַלֵּם מֵהַחִצִּים הֶעָפִים סְבִיבוֹ.

צְבָא אַרְמֶנְיָה פֻּזַר לְכָל רוּחַ, מַלְכָּם נִמְלַט אֶל הַפַּרְתִּים, וְהָאִמְפֶּרְיָה הָרוֹמִית סִפְּחָה אֶל גְּבוּלוֹתֶיהָ חֶבֶל אֶרֶץ חָדָשׁ.

פֶּטְרוֹנְיוּס חָזַר לְאַנְטִיּוֹכְיָה לְאַחַר שֶׁשִּׁגֵּר שָׁלָל רַב וּשְׁבוּיִים לְרוֹמָא. הוּא נִזְהַר מְאֹד שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר אֶת קִנְאַת הַקֵּיסָר וְאָת חֲשָׁדוֹ, פֶּן תִּתְעוֹרֵר בּוֹ תַּאֲוַת הַנְּקָמָה בְּעִקְבוֹת נִצְחוֹנוֹתָיו וְהַצְלָחוֹתָיו; עַל כֵּן צִיֵּן בְּהוֹדָעָתוֹ לַקֵּיסָר, כִּי בָּרֶגַע הַמַּכְרִיעַ שֶׁל הַקְּרָב הֵרִימוּ הַלִּגְיוֹנֶרִים אֶת קוֹלָם וְצָעֲקוּ: קָיוּס קֵיסָר, בְּנוֹ שֶׁל גֶּרְמָנִיקוּס, הֱיֵה עִמָּנוּ!" וְרַק אָז הֻכְרַע הַקְּרָב לְטוֹבָתָם. עַתָּה הַכֹּל מַאֲמִינִים שֶׁרוּחַ הַגְּבוּרָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת גֶּרְמָנִיקוּס הִיא־הִיא שֶׁהֵבִיאָה אֶת הַנִּצָּחוֹן.

קָיוּס קִבֵּל נֹסַח הוֹדָעָה זֶה בְּשִׂמְחָה גְלוּיָה, וּבִשֵׂר לַסֵּנָט וּלְכָל הָרוֹמָאִים אֶת הַנִּצָּחוֹן בְּמִלִּים אֵלֶּה:

“מַלְכוּתֵנוּ צוֹעֶדֶת מִנִּצָּחוֹן אֶל נִצָּחוֹן. תּוֹלְדוֹת שִׁלְטוֹנֵנוּ לֹא יֻכְתְּמוּ בְּשׁוּם מַפָּלָה וְכִשָּׁלוֹן. חַרְבֵּנוּ עוֹשָׂה חַיִל. הָאִמְפֶּרְיָה גְדוֹלָה עַתָּה יוֹתֵר מִזוֹ שֶׁהָיְתָה בַּיוֹם שֶקִבַּלְתִּיהָ לִרְשׁוּתִי, וְעוֹד חַרְבֵּנוּ נְטוּיָה. הַבַּרְבָּרִים שֶׁבִּצְפוֹן־מִזְרַח הַפְּרוֹבִינְצִיָּה אַרְמֶנְיָה, אֲשֶׁר סֻפְּחָה לָאִמְפֶּרְיָה עַל־יְדֵי אָבִינוּ הָאֱלֹהִי, נִסּוּ לְהִתְמָרֵד וְלִפְרֹק אֶת עֻלָּהּ שֶׁל רוֹמָא. יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת הַהוֹלְכִים בַּשֶׁבִי מְבַכִּים עַתָּה מַר אֶת חֻצְפָּתָם הָאֱוִילִית וְהַפּוֹשַׁעַת שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם וּבַעֲלֵיהֶם.”

שְׁמוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא נִזְכַּר כְּלָל בְּהוֹדָעָה מַלְכוּתִית זוֹ.

פֶּטְרוֹנְיוּס הַפְּרוֹקוּרָטוֹר, לְאַחַר שֶׁעָמַד בְּמִבְחַן הַמִּלְחָמָה בְּהַצְלָחָה רַבָּה, שָׁלַח מִכְתָּבִים נוֹסָפִים אֶל הַקֵּיסָר וּבִקְשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ לְרוֹמָא.

“אָנָּא, אִמְפֶּרָטוֹר!” – הִתְחַנֵּן פֶּטְרוֹנְיוּס – “אַל תַּכְרִיחֵנִי לִהְיוֹת גִּבּוֹר מִלְחָמָה. לֹא נוֹלַדְתִּי תַּחַת כּוֹכָבוֹ שֶׁל מַרְס, אֱלֹהֵי הַקְּרָבוֹת. נוֹלַדְתִּי תַּחַת כּוֹכָבָהּ שֶׁל וֶנּוּס, אֵלַת הָאַהֲבָה הָעֲנֻגָּה, וּבְצֵל גְּפָנָיו שֶׁל בַּכְּכוּס, אֱלֹהֵי הַיַּיִן. לְיַד עֲרִיסָתִי לֹא רָעֲמוּ הַבַּלִיסְטְרָאוֹת, וְתֵשַׁע הַמּוּזוֹת הֵן שֶׁשָּׁרוּ לִי אֶת שִׁירֵי הָעֶרֶשׂ. אָנָּא, קֵיסַר אֱלֹהִי, הַחֲזֵר אוֹתִי אֶל מֶרְחֲצָאוֹת לוּקוּלְלוּס יְפֵי הָעַמּוּדִים. בְּטוּחַנִי שֶׁנְּהָרוֹת שֶׁל מֵי וְרָדִים לֹא יַדִּיחוּ מִגּוּפִי אֶת הַזֵּעָה וְהָאָבָק שֶׁכִּסּוּהוּ בְּעַרְבוֹת אֲנָטוֹלְיָה. הַאִם לֹא נָתַתִּי אֶת חֶלְקִי דַיִּי לְהַאְדָּרַת רוֹמָא?”

קָלִיגוּלָה שָׁלַח לוֹ בִּתְשׁוּבָה זֵר שֶׁל עֲלֵי דַפְנָה וְטַבַּעַת מְשֻׁבֶּצֶת בְּיַהֲלוֹמִים, וְצִוָּה עָלָיו לְהִשָּׁאֵר בְּסוּרְיָה, לִטְבֹּל בְּמֶרְחֲצָאוֹת אַנְטִיּוֹכְיָה, לְהִתְבַּשֵׂם מִבָּשְׂמֵי גִלְעָד הַיְדוּעִים לְשֶׁבַח בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, וּלְהַשְׁגִיחַ הֵיטֵב עַל פְּרוֹבִינְצִיָּה זוֹ וְעַל הַפְּרוֹבִינְצִיּוֹת הַשְׁכֵנוֹת בַּצָפוֹן, בַּדָרוֹם וּבַמִּזְרָח.

הַקֵּיסָר הוֹסִיף:

“כַּאֲשֶׁר מִנִּיתִיךָ לִכְהֻנַּת פְּרוֹקוּרָטוֹר, בְּוַדַּאי הִטַּלְתָּ סָפֵק בִּתְבוּנַת מַעֲשַׂי; אַתָּה, וְעִמְךְ כָּל שְׁנוּנֵי רוֹמָא שֶׁאֲנִי מוֹאֵס בְּפַרְצוּפֵיהֶם. אֲבָל עַתָּה אֵין אִישׁ מְפַקְפֵּק עוֹד, שֶׁבְּחִירָתִי הָיְתָה נְבוֹנָה בְּיוֹתֵר. טוֹבַת רוֹמָא לְעוֹלָם לְנֶגֶד עֵינַי. הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ הוֹדָעָה סוֹפִית וּמֻחְלֶטֶת: שֵׁב בְּסוּרְיָה וְשָׁרֵת אֶת רוֹמָא מִשָּׁם. יוֹם יָבוֹא וְתָשׁוּב לְרוֹמָא בְּמַסָּע טְרִיאוּמְפָלִי.”⁹

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: מִכְתָּבָיו שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס    🔗

פֶּטְרוֹנְיוּס נִכְנַע לְגוֹרָלוֹ.

“אִם לֹא אוּכַל לָבוֹא לְרוֹמָא, אָבִיא אֶת רוֹמָא אֵלַי…” אָמַר.

הָיָה מַזְמִין אֵלָיו לְאַנְטִיּוֹכְיָה אֶת טוֹבֵי יְדִידָיו מֵרוֹמָא וּמְבַלֶה אִתָּם בְּשִׂיחוֹת וּמְסִבּוֹת שַׁעֲשׁוּעִים. הָיָה עוֹרַךְ טִיּוּלִים בְּסוּרְיָה, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְאֹרֶךְ חוֹפוֹ שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן, בְּהָרֵי הַלְּבָנוֹן. בְּטִיּוּלִים אֵלֶּה לֹא טָרַח לָלֶכֶת הַרְבֵּה: עֲבָדָיו, בְּנֵי חַיִל כּוּשִׁים חֲסֻנִּים נְשָׂאוּהוּ לְכָל מָקוֹם בְּאַפִּרְיוֹנוֹ. הוּא הָיָה מְזַמֵּן לְאַרְמוֹנוֹ אֶת טוֹבֵי הַמְנַגְּנִים שֶׁבַּמְּדִינָה וְעוֹרֵךְ קוֹנְצֶרְטִים מְפֹאָרִים. כֵּן כִּנֵּס צַיָּרִים וּפַסָּלִים וְהֶעֱסִיקָם בַּעֲבוֹדוֹת אָמָּנוּתִיוֹת שׁוֹנוֹת.

הוּא הִרְבָּה לִקְרֹא, הִתְעַמֵּק בְּכִתְבֵי־יָד עַתִּיקִים וְכָתַב פֵּרוּשִׁים לִיצִירוֹת מְשׁוֹרְרֵי יָוָן. עַבְדּוֹ־יְדִידוֹ פְּרוֹקְלוֹס הַפִילוֹסוֹף לֹא זָז מִמֶּנּוּ וְשִׁמֵּשׁ לוֹ אִישׁ שִׂיחָתוֹ, מַזְכִּירוֹ וּמְמַלֵא דְבָרוֹ. לִפְּרוֹקְלוֹס זֶה הִכְתִּיב אֶת מִכְתָּבָיו שֶׁנּוֹעֲדוּ לִידִידָיו בְּרוֹמָא. פֶּטְרוֹנְיוּס הִתְעַצֵל לִמְשֹׁךְ בָּעֵט בְּעַצְמוֹ, אֲבָל אָהַב מְאֹד לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל סַפָּה, לַעֲצֹם אֶת עֵינָיו וּלְהַכְתִּיב מִכְתָּבִים אֲרֻכִּים.

מִכְתָּבוֹ הָרִאשׁוֹן נוֹעַד לִידִידוֹ, הַמְשׁוֹרֵר לוּקְיוּס פַבָּה:

"לְלוּקְיוּס, vale! ¹⁰ "אַרְמוֹן הַפְּרוֹקוּרָטוֹר בְּאַנְטִיּוֹכְיָה דוֹמֶה לְאַחַד הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל ‘הָעֲשִׁירִים הַחֲדָשִׁים’ בְּרוֹמָא, מַעֲשֵׂה יָדָיו לְהִתְפָּאֵר שֶׁל עֶבֶד מְשֻׁחְרָר, בַּעַל טַעַם שֶׁל עֶבֶד, הָרוֹאֶה אֶת הַיֹּפִי בְּמוֹתָרוֹת וְאֶת הַטַּעַם הַטּוֹב – בְּשֶׁפַע. אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לְהַזִּין אֶת עֵינַי בְּאַרְמוֹנִי וְלֹא לִרְאוֹת אֶת הַצִּיּוּרִים הַמְּכַסִּים אֶת הַקִּירוֹת. בְּטוּחַנִי שֶׁבְּהָדֶס¹¹ אֵין מַרְאוֹת בַּלָּהוֹת אַיֻמִּים יוֹתֵר. וְלָכֵן אֲנִי מַרְבֶּה לִישֹׁן וְאֵינֶנִּי פּוֹקֵחַ אֶת עֵינַי… וּבִשְׁנָתִי אֲנִי חוֹלֵם עַל רוֹמָא יְפַת הַגְבָעוֹת וְהַגַּנִּים.

"בְּנֵי הַחֶבְרָה הַטּוֹבָה בְּאַנְטִיּוֹכְיָה יֵשׁ לָהֶם רַק מַשְׂאַת נֶפֶשׁ אַחַת: לִהְיוֹת דּוֹמִים כְּכֹל הָאֶפְשָׁר לָרוֹמָאִים. אֲנַחְנוּ הָרוֹמָאִים מִתְאַמְצִים לִהְיוֹת דּוֹמִים לַיְּוָנִים, וְהַיְּוָנִים שֶׁבְּסוּרְיָה מִשְׁתַּדְּלִים לְחַקּוֹת אוֹתָנוּ!.. אָנוּ מְגַלְּחִים אֶת זְקָנֵינו, שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּנוּ בִּשְׁעַת הַקְּרָבוֹת – מְחַקִּים אוֹתָנוּ הַלָּלוּ כְּמוֹ קוֹפִים וְגוֹזְזִים אֶת זִקְנֵיהֶם הַיָּפִים, אִם כִּי לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ בִּקְרָבוֹת מִזֶּה מֵאָה שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר. אָנוּ מְשׂוֹחֲחִים בֵּינֵינוּ יְוָנִית, בִּלְשוֹנוֹ שֶׁל הוֹמֵרוֹס, וְהֵם – הַיְּוָנִים – מְדַבְּרִים לָטִינִית. אָנוּ שוֹתִים מִיֵּין יָוָן הַטּוֹב, וְהֵם מַעְדִּיפִים אֶת יֵינוֹת אִיטַלְיָה. וְכָךְ מְחַקִּים הַקּוֹפִים אֶת הַקּוֹפִים וְהָאֵלִים חוֹזִים מִמְּרוֹמֵי הָאוֹלִמְפּוּס בְּדִלּוּגֵי הָאֲנָשִׁים וְצוֹחֲקִים בִּצְחוֹק פָּרוּעַ.

"מִנְהֲגֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְשַׁעֲשֵׁעַ בֶּן־אָדָם שֶׁבִּינָתוֹ לֹא אָבְדָה לוֹ. הֵם נוֹהֲגִים לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם כְּשֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְשַׁלִּיט. שִׁירֵיהֶם מַזְכִּירִים יְלָלוֹת שֶׁל תַּנִים. נְשֵׁיהֶם שְׁמֵנוֹת כְּעֶגְלוֹת מַרְבֵּק מַמָּשׁ. בְּמִקְדְּשֵׁיהֶם מִצְטוֹפְפִים פִּסְלֵי אֵלִים רַבִּים, וְלֹא דַיָּם בְּאֵלֵי יָוָן, רוֹמָא וְסוּרְיָה, אֶלָּא מְאַמְצִּים לְעַצְמָם, לְכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא, מֵאֵלֵי מִצְרַיִם, פָּרַס וּבָּבֶל.

"מֵאֵידָךְ גִיסָא שׁוֹכֵן בִּסְבִיבָה זוֹ עַם שֶׁאֵין לוֹ פְּסָלִים כְּלָל. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְעַם הַיְּהוּדִים. מְעַטִים מִן הַיְּהוּדִים יֵשׁ בְּרוֹמָא וּבְוַדַּאי יְדוּעִים לְךָ מִנְהֲגֵיהֶם: הֵם שׁוֹבְתִים מֵעֲבוֹדָה כָּל יוֹם שְׁבִיעִי וְאֵינָם טוֹעֲמִים בְּשַׂר חֲזִיר. הֲיֵשׁ גְּבוּל וּמִדָּה לְטֵרוּף הַבְּרִיוֹת הַלָּלוּ? אֵין לָהֶם אֵלִים רַבִּים, רַק אֵל אֶחָד בִּלְבַד וְאֵין הֵם יוֹדְעִים לֹא רַק אֶת צוּרָתוֹ, אֶלָּא אֲפִילוּ לֹא אֶת שְׁמוֹ. אֶחָד מֵהַיְּוָנִים כָּאן סִפֵּר לִי, שֶׁבְּקֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים שֶׁבְּבֵית מִקְדָּשָׁם בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ פֶּסֶל שֶׁל חֲמוֹר, וְלוֹ הֵם סוֹגְדִים וְעוֹבְדִים.

“וְאוּלַי אָסוּר לָנוּ לַחֲשֹׁד בָּהֶם שֶׁטִּפְּשִׁים הֵם וַחֲשׁוּכִים? בַּמֶּה נוֹפֵל חֲמוֹר מִפָּר מִצְרִי, וּמִשָּׂעִיר סוּרִי, אוֹ תַּיִשׁ אֵיזֶה שֶׁהוּא?…”

(וְכָךְ שָׂם פֶּטְרוֹנְיוּס אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ בִּגְלַל הֲלָצָה. לוּ נָפַל מִכְתָּב זֶה בִּידֵי קָלִיגוּלָה, הָיָה בְּוַדַּאי מוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת כּוֹתְבוֹ. אֲבָל הַצֶּנְזוֹר הַמַּלְכוּתִי לֹא הֵבִין אֶת הָרֶמֶז, אוֹ שָׁהִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ.)

“כֵּן” – הִמְשִׁיךְ פֶּטְרוֹנְיוּס בְּמִכְתָּבוֹ, – "יֵשׁ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה גַם רוֹמָאִים מְעַטִּים, מֵהֶם אַנְשֵׁי צָבָא, וַעֲלֵיהֶם לֹא אַרְחִיב אֶת הַדִּבּוּר. אִישׁ הַצָּבָא הָרוֹמָאִי אֵינוֹ שוֹנֶה בְּשׁוּם מָקוֹם, בֵּין אִם הוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמָא וּבֵין בְּאַנְטִיּוֹכְיָה אוֹ בְּלָטִיטְיָה שֶׁבְּגַלְיָה.¹² הוּא אוֹהֵב לְהָנִיף חֶרֶב, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ עֲיֵפוּת מַהִי, שָׂשׂ אֱלֵי קְשָׁיִים וְסַכָּנוֹת, וְרוֹאֶה בִּפְקֻדַּת מְפַקְּדוֹ מִצְוַת אֵלִים קְדוֹשָׁה. צִוִּיתִי עַל חַיָּלַי לִשְׁתּוֹת יַיִן אַחֲרֵי שוּבֵנוּ מֵאֲנָטוֹלְיָה, וְהָיִיתָ צָרִיך לִרְאוֹת, כֵּיצַד הֵם שוֹתִים וְסוֹבְאִים יוֹמָם וָלַיְלָה. רַק שוֹמְרֵי הַמַּחֲנוֹת עַל מִשְׁמַרְתָּם אֵינָם שׁוֹתִים. כַּמֻּיוֹת הַמָּזוֹן הַנִּבְלָעוֹת עַל יְדֵי חַיָּלֵינוּ מְעוֹרְרוֹת הִתְפָּעֲלוּת. אָכֵן, הַלּוֹחֵם כָּאַרְיֵה צָרִיךְ לִזְלֹל כָּאַרְיֵה. הֵם מִתְגַּעְגְּעִים לְרוֹמָא, לִקְרָבוֹת הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּרוֹמָא בֵּין אֲנָשִׁים וְחַיוֹת בַּקִּרְקָס. בֵּינְתַיִם הֵם מַשְׁכִּיחִים אֶת גַּעְגּוּעֵיהֶם בְּמִשְׂחָק בְּקֻבְיָה. הֵם חוֹלְמִים עַל בְּנוֹת רוֹמָא הָאֲצִילוֹת וּמְבַלִים זְמַנָּם בְּחֶבְרַת בְּנוֹת הַיְּוָנִים הָאֲצִילוֹת פָּחוֹת, וְכַאֲשֶׁר יָשׁוּבו לְרוֹמָא בְּוַדַּאי יָבִיאוּ עִמָּהֶם אֶת בְּנוֹת יָוָן אֵלּוּ, כִּי כֻּלָן שְׁפָחוֹת.

"מְרֻבִּים פֹּה הַסוֹחֲרִים הָרוֹמָאִיִּים, אֲשֶׁר מַטְּרָתָם הַיְּחִידָה הִיא לְהִתְעַשֵּׁר בַּמְּהִירוּת הָאֶפְשָׁרִית, וְכָל אֶמְצָעִי כָּשֵׁר לְמַטָּרָה זוֹ. הֵם קוֹנִים בְּזוֹל (מִי יַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח עִם אֶזְרָח רוֹמָאִי?) וּמוֹכְרִים בְּיֹקֶּר (מִי יַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח עִם אֶזְרָח רוֹמָאִי?) וְעִקַּר מִסְחָרָם בְּחֶבֶל זֶה בִּתְבוּאָה, יֵינוֹת, צְבָעִים (פֹּה מְיַצְּרִים אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן), בְּשָׂמִים (וְיֵשׁ כָּאן צֹרֶךְ בִּבְשָׂמִים לָרֹב…) וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. אֵין הֵם מְבִיאִים כָּבוֹד רַב לְרוֹמָא. הֵם מְעוֹרְרִים אֶת חֲמַת הַתּוֹשָׁבִים בְּחַמְדָּנוּתָם, בִּיהִירוּתָם, וּמִתְיַחֲסִים גַּם לִבְנֵי חוֹרִין שֶׁאֵינָם רוֹמָאִים כְּאֶל עֲבָדִים. הֵם גּוֹרְמִים נֵזֶק מוּסָרִי רַב לָאִמְפֶּרְיָה. עִם שׁוּבָם לְרוֹמָא יִבְנוּ בְּכַסְפָּם, כֶּסֶף הֶחָמָס, אַרְמוֹנוֹת שֶׁהֵם עֶלְבּוֹן לַטַּעַם הַטּוֹב, וְיַעַרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת, שֶׁהֵם רֶצַח לַבְּרִיאוּת. נֶחֱמָתִי הָאַחַת, שֶׁאִם כָּךְ אוֹ כָּךְ יִזְרֹם כַּסְפָּם אָל קֻפַּת הָאוֹצָר.

"הָהּ, מָה רַבִּים גַּעְגּוּעַי לְרוֹמָא! מַה שְּׁלוֹם הַקֵּיסָר הָאֱלוֹהִי? הַנְכוֹנָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁהִגִּיעַתְנוּ כָּאן, כִּי הוּא צִוָּה לְהוֹצִיא מִקִּבְרוֹ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶר הַגָּדוֹל אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה, הַקּוֹבַע וְהַשִּׁרְיוֹן, וְהוֹפִיעַ בַּקִּרְקָס בְּמַדֵי הַמֶּלֶךְ הַמֻּקְדּוֹנִי הַמָּנוֹחַ? לְדַעְתִּי, אִם עָשָׂה כָּךְ, עָשָׂה מַעֲשֶׂה נָבוֹן וְצוֹדֵק. הֵן אֲלֶכְּסַנְדֶר וְקָיוּס אַחִים הֵם. הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁלֹּא פִילִפּוֹס הַמֻּקְדּוֹנִי הָיָה אָבִיו שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר, אֶלָּא אָמוֹן, הָאֵל הַמִּצְרִי, הוּא יוּפִּיטֶר. וַהֲלֹא קָיוּס גַם הוּא בְּנוֹ שֶׁל יוּפִּיטֶר.

"מַה שְּׁלוֹם הַכֶּלֶב הַקָטָן הַמְסֻלְסָל שֶׁל פְּרִיסְקִילָה הַיָּפָה? כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת רוֹמָא לֹא הָיָה בְּקַו הַבְּרִיאוּת וְכָל רוֹפְאֵי רוֹמָא דָאֲגוּ לוֹ. וּמַה שְּׁלוֹם פְּרִיסְקִילָה עַצְמָהּ? כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת רוֹמָא הָיְתָה בְּקַו הַבְּרִיאוּת וְכָל רוֹמָא דָאֲגָה לָהּ. וּמַה שְׁלוֹם הַתֻּכִּי הַכָּחֹל שֶׁל קָטוּלָה? הַאִם לָמַד אִי־אֵלֶּה גִדּוּפִים חֲדָשִׁים? וּמַה שְׁלוֹם הַקּוֹנְסוּל הָרוֹמָאִי אִינְקִיטָטוּס?¹³ הַאִם הוֹפִיעוּ סִפְרֵי שִׁירָה חֲדָשִׁים? הַאִם הוֹפִיעוּ סִפְרֵי שִׁירָה יְשָׁנִים, שֶׁל הוֹמֵרוֹס לְמָשָׁל? שָׁמַעְתִּי שֶׁבַּזְמַן הָאַחֲרוֹן אֵין לְהַשִּׂיג עֹתֶק שֶׁל הָאִילִיאַס בְּרוֹמָא. כָּאן עֲדַיִן קוֹרְאִים בְּסֵפֶר יָשָׁן זֶה. הַאִם הַשַּׂחֲקָן נֶרְוָה עֲדַיִן מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּתַפְקִידֵי הֶרְקוּלֶס? כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת רוֹמָא הָיָה נֶרְוָה צָרוּד בְּמִקְצָת וְקוֹלוֹ הָיָה דוֹמֶה לְקוֹל שֶׁל פָּר נִרְגָּז.

"אֲנִי מְקַבֵּל כָּאן אֶת הַדַּף הַיוֹמִי שֶׁל יְדִיעוֹת רוֹמָא בְּאִחוּר שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. פְּעָמִים חוֹלֵף חֹדֶשׁ עַד שֶׁמַּגִּיעָה הֵנָּה אֳנִיָּה מֵרוֹמָא. אָנָּא, כְּתֹב לִי עַל עַצְמְךָ, עַל יְדִידֵינוּ, וְעַל כָּל הַנַּעֲשֶׂה בְּלִבּוֹ וּמֹחוֹ שֶׁל הָעוֹלָם – בְּרוֹמָא.

“אֲנִי מַפְסִיק לְהַכְתִּיב אֶת מִכְתָּבִי זֶה. חוֹבוֹתַי כִּפְּרוֹקוּרָטוֹר מַחֲזִירוֹת אוֹתִי לְמִשְׂרָדִי. שְׁלֹשָׁה סוּרִים זוֹחֲלִים כִּמְעַט עַל בִּטְנָם לִפְנֵי נִשְׁרָהּ שֶׁל רוֹמָא וְהֵם מַמְתִּינִים לִי. הֵם רוֹצִים בְּוַדַּאי לִמְכֹּר לִי כַּד זְכוּכִית סְגֻלָּה, אוֹ לְהַלְשִׁין עַל אֲחֵיהֶם. יִתָּכֵן שֶׁאֶחָד מֵהֶם הֶחְלִיט לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּמִקְדָּשׁ הַבַּעַל שֶָבַּבִּקְעָה וּבְיָדוֹ שַׂק שֶׁל דִּינָרִים. מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר – שָׁפְרָה עָלַי מְנָת חֶלְקִי. הֲרֵינִי בֶּן טִפּוּחֵיהֶם שֶׁל הָאֵלִים, אֵלֵַי הָרוֹמָאִים וְאֵלֵי הַבַּרְבָּרִים גַּם יַחַד.”

לוּקִיוּס פַבָּה הֵשִׁיב עַל מִכְתָּבוֹ זֶה:

"לְפֶּטְרוֹנְיוּס הָאָהוּב שָׁלוֹם רַב!

"קָרָאתִי בְּעִנְיָן אֶת מִכְתָּבְךְ. הֲרֵי זוֹ יְצִירָה סָטִירִית מַמָּשׁ, יְדִידִי הַטּוֹב. הֵיטִיב קֵיסָרֵנוּ לַעֲשׂוֹת בְּהַגְלוֹתוֹ אוֹתְךָ אֶל הַסּוּרִים הַסּוֹרְרִים: בְּדֶרֶךְ זֶה עָשָׂה לְמַעַן הַסִּפְרוּת הָרוֹמִית…

"כִּנַּסְתִּי אֶת כָּל הַבִּרְיוֹנִים הַמַּבְרִיקִים וְהַמְפֻנָּקִים שֶׁל רוֹמָא וְקָרָאתִי בְּאָזְנֵיהֶם אֶת מִכְתָּבְךָ וְאַתָּה זָכִיתָ לִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם מְרֻבּוֹת וְכֵנוֹת, יוֹתֵר מִן הַשַּׂחְקָן נֶרְוָה.

"כֻּלָּנוּ הֶחְלַטְנוּ פֶּה אֶחָד, שֶׁעָלֶיךְ לִכְתֹּב אֵלֵינוּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת וּמְזֻמָּנוֹת.

"וַאֲשֶׁר לִשְׁאֵלוֹתֵיךָ:

"הַבִּיבָר שֶׁשָּׁאַלְתָּ עָלָיו (הַכְּלַבְלָב, הַתֻּכִּי, הַסּוּס, פְּרִיסְקִילָה וְקָטוּלָה) – שָׁלוֹם לוֹ.

"רָמַת הַשִּׁירָה בְּבִירַת הָעוֹלָם יָרְדָה פְּלָאִים מֵאָז נָסַעְתָּ אֶל הַבַּרְבָּרים. רַבִּים הַחוֹשְׁבִים אֶת עַצְמָם לִמְשׁוֹרְרִים, שֶׁלֹּא הֵעֵזוּ לִפְצוֹת פִּיהֶם כָּל עוֹד אַתָּה נִפְנַפְתָּ בְּחֶרֶב עֵטְךָ, הֵחֵלוּ עַתָּה מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם בָּרָמָה. הֵם מְנַסִּים לַעֲלוֹת עַל הַפֶּגָסוֹס¹⁴ וְלִדְהֹר עָלָיו לְמֶרְחַקִּים, וְאֵין הֵם רְאוּיִים אֲפִילוּ לִטְעֹם מֵהַתֶּבֶן שֶׁל סוּס זֶה.

“עַל הַמַּצָב הַפּוֹלִיטִי לֹא אֲדַבֵּר. אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי הַדְּבָרִים מִתְנַהֲלִים כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְצַפּוֹת מֵרֹאש. גוֹרָלֵנוּ נָתוּן בִּידֵי אֵל וְאָנוּ זְקוּקִים לְרַחֲמֵי אֵלִים.”

פֶּטְרוֹנְיוּס הֵחֵל כּוֹתֵב לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת לִידִידָיו בְּרוֹמָא. מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה עָצֵל מְאֹד, לֹא כָּתַב אֶת מִכְתָּבָיו בְּמוֹעֲדִים קְבוּעִים, אֶלָּא הָיָה רוֹשֵׁם רְשִׁימוֹת קְצָרוֹת בְּיוֹמָנוֹ, וּפְּרוֹקְלוֹס מַזְכִּירוֹ הָיָה מְכַנְּסָן כָּל שָׁבוּעַ וְשׁוֹלְחָן לְרוֹמָא.

וַהֲרֵי קְצָת מֵרְשִׁימוֹתָיו.

מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל חֲנִיבַּעַל

הַיָדוּע לְךָ, לוּקְיוּס יַקִירִי, שֶׁקַּרְתָּא חַדַשְׁתָּא,¹⁵ אוֹיַבְתֵּנוּ הָעַתִּיקָה, שֶׁכִּמְעַט הִשְׁמִידָה אֶת רוֹמָא לִפְנֵי כְּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה – מַחְצַבְתָּהּ בְּסוּרְיָה זוֹ שֶׁאֲנִי מְנַהֵל כַּיּוֹם אֶת עִנְיָנֶיהָ? הַסּוֹחֲרִים וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, שֶׁיָּצְאוּ מִצּוֹר וְצִידוֹן בָּאֳנִיּוֹתֵיהֶם, הִגִּיעוּ לְחוֹפָהּ הַצְּפוֹנִי שֶׁל אַפְרִיקָה וְיָסְדוּ שָׁם אֶת קָרְתָּא חַדַשְׁתָּא שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לְמַעֲצָמָה אַדִּירָה בִּמְרוּצַת הַיָּמִים. לוּ נִצַּח חַנִיבַּעַל מַצְבִּיאָם הַגָּדוֹל בִּזְמַנּוֹ, כִּי אָז הָיְתָה רוֹמָא לִפְרוֹבִינְצִיָּה שֶׁל סוּרְיָה! וְיִתָּכֵן שֶׁאָנוּ הָיִינוּ עוֹבְדִים עַתָּה בְּמִכְרֵה כַּסְפִּית בִּסְפָרַד אוֹ בְּאַחַת הַמַּחְצָבוֹת בַּלְּבָנוֹן כַּעֲבָדִים, וְנוֹגְשִׂים דּוֹבְרֵי אֲרָמִית מַצְלִיפִים בָּנוּ בְּשׁוֹטֵיהֶם.

הוֹ, עַד הֵיכָן הָיָה מַגִּיעַ הַשִּׁנוּי בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם! בִּמְקוֹם פִּסְלֵי קָיוּס קֵיסָר הָיִינוּ רוֹאִים בְּכָל מָקוֹם פִּסְלֵי עַשְׁתֹּרֶת, בַּעַל וּמֹלֶךְ, וּבִמְקוֹם קְרָבוֹת דָּמִים בַּזִירָה בֵּין אֲנָשִׁים וְחַיוֹת, הָיִינוּ חוֹזִים בְּמַחֲזוֹת דָּמִים, כֵּיצַד מַקְרִיבִים תִּינוֹקוֹת לַמֹּלֶךְ.

פְּעָמִים אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּסוּרִים אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וּמְנַסֶּה לַהֲבִינָם. בַּמֶּה הָיָה כֹּחָם גָדוֹל? הֵן אֵינָם חֲזָקִים בְּיוֹתֵר בְּגוּפָם, אַף אֵינָם מֻכְשָרִים בְּיוֹתֵר, וְדוֹמַנִי שֶׁאֵין בִּשְׂפָתָם מִלָּה שֶׁמַּשְׁמָעוּתָהּ אֹמֶץ. כֵּיצַד הִגִּיעוּ לְמַעֲמָדָם כַּיְרִיבִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁל רוֹמָא? הַתְּשׁוּבָה: הֵם הָיוּ סוֹחֲרִים. הֵם קָנוּ סְחוֹרוֹת בַּמִּזְרָח וּמָכְרוּ אוֹתָן בַּמַּעֲרָב בְּתוֹסֶפֶת רֶוַח. הַמִּסְחָר הִמְצִיא לָהֶם כֶּסֶף. בַּכֶּסֶף קָנוּ עֲבָדִים וְשָׂכְרוּ צָבָא. הָעֲבָדִים עָבְדוּ בִּשְׁבִילָם וְהַשְׂכִירִים לָחֲמוּ בִּשְׁבִילָם. וְהֵם הִתְפַּנְקוּ וְהִתְבַּטְלוּ וְסָפְרוּ אֶת דִּינְרֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר פָּחַת כַּסְפָּם בְּעֵקֶב מִלְחָמָה מְמֻשֶּכֶת וְעַבְדֵיהֶם מָרְדוּ בָּהֶם – נִגְדְּעָה קַרְנָם.

הַיְּוָנִים בְּאַנְטִיּוֹכְיָה מְתָאֲרִים אֶת הַסּוּרִים כָּךְ: יְהוּדִי אֶחָד מְסֻגָּל לְהוֹנוֹת בַּמִּסְחָר שְׁנֵי רוֹמָאִים. יְוָנִי אֶחָד – שְׁנֵי יְהוּדִים. אַרְמֶנִי אֶחָד – שְׁנֵי יְוָנִים. וְסוּרִי אֶחָד יְסוֹבֵב בְּכַחַשׁ עֲשָׂרָה אַרְמֶנִים…

וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ, אִם לִצְחֹק אוֹ לַחֲרֹק שֵׁן, כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עִם בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל חֲנִיבַּעַל הַיוֹשְׁבִים פֹּה. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁנַּפְשָׁם עֲשׂוּיָה מִמַּטְבֵּעַ, וְהֵם יִמְכְּרוּ לְךָ הַכֹּל, לְרַבּוֹת הַנֵּכֶס הַבָּלוּי שֶׁשְּׁמוֹ כָּבוֹד, אִם רַק תִּקֹּב בִּמְחִיר מַתְאִים.

אַגָּדוֹת יָוָן

הַתֵדַע, לוּקְיוּס, שֶׁבְּקִרְבַת אַנְטִיּוֹכְיָה יֵשׁ יַעַר עָבוֹת, עַתִּיק, שֶׁתּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְקָדוֹשׁ? אֲנִי אוֹהֵב לְשוֹטֵט בְּיַעַר זֶה (כְּשֶׁאֲנִי מְשׁוֹטֵט בּוֹ, יֵש לִי עֶשֶׂר רַגְלַיִם: שְׁתַּיִם מִשֶּׁלִּי וְעוֹד שְׁמוֹנֶה שֶׁל אַרְבַּעַת הָעֲבָדִים הַנּוֹשְׂאִים אֶת אַפִּרְיוֹנִי…) בְּלֵב הַיַּעַר גִּלִּיתִי בֵּית מִקְדָּשׁ קָטָן. כֹּהֵן זָקֵן קִבֵּל אֶת פָּנַי. הוּא סִפֵּר לִי, שֶׁהַמָּקוֹם יָדוּעַ בָּעוֹלָם הַתַּרְבּוּתִי כֻּלּוֹ. פֹּה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, רָדַף הָאֵל אַפּוֹלוֹ אַחֲרֵי הַנִימְפָה דַפְנָה יְפַת־הַתֹּאַר. הִתְחַמְקָה דַפְנָה מִפְּנֵי הָאֵל הַשּׁוֹבָב, וְהִתְחַנְּנָה לְיוּפִּיטֶר אֲבִי הָאֵלִים שֶׁיַּצִּילֶנָה מִיָּדָיו. חָמַל עָלֶיהָ יוּפִּיטֶר וְהָפַךְ אוֹתָהּ לְשִׂיחַ שֶׁל דַּפְנָה.

סִפּוּר זֶה מְאַלֵף מְאֹד וְיֵשׁ בּוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל רַב. אַתָּה לוֹמֵד מִמֶּנּוּ שֶׁגַּם אֵל הַשִּׁירָה וְהָאוֹר, אַפּוֹלוֹן, מְסֻגָּל לְהִתְנַהֵג כְּאֶחָד מִבְּנֵי טוֹבִים רוֹמָאִיִּים שֶׁאַתָּה מִתְיַחֵס עַל קָהֳלָם. כֵּן מִסְתַּבֵּר שֶׁגַם אֵל גָדוֹל וְאַדִּיר אֵינוֹ מְקַבֵּל כֹּל מַה שֶׁלִּבּוֹ רוֹצֶה. כֵּן אַתָּה לוֹמֵד שֶׁבְּיַעֲרוֹת נִדָּחִים בְּעוֹלָמֵנוּ מִתְרַחֲשִׁים מְאֹרָעוֹת, שֶתּוֹצְאוֹתֵיהֶם נוֹדָעוֹת בְּכָל הָעוֹלָם. מֵאָז נֶהְפְּכָה דַפְנָה לְדַפְנָה רוֹדְפִים הַמְּשׁוֹרְרִים, צֶאֱצָאָיו הָרוּחָנִיִּים שֶׁל אֵל הַשִּׁירָה, אַחֲרֵי דְמוּתָה הַמִּתְחַמֶּקֶת וְהַסַּרְבָּנִית שֶׁל הַתְּהִלָּה, הָעוֹטֶרֶת עֲלֵי דַפְנָה עַל מִצְחָם.

בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל סוּרְיָה נִמְצָאִים מַעְיְנוֹתָיו שֶׁל הַנָּהָר הַיִשְׂרְאֵלִי יַרְדֵּן. יֵשׁ שָׁם מָקוֹם נִפְלָא בְּיָפְיוֹ, מְשֻׁפָּע בִּנְחָלִים וְטוֹבֵעַ בְּיֶרֶק, וּבְמֶרְכָּזוֹ מְעָרָה עֲמֻקָּה. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם סִפְּרוּ לִי שֶׁמְּעָרָה זוֹ אֵין לָהּ קַרְקַע וְהִיא נִפְעֶרֶת מֵעַל לִתְהוֹם. בִּמְעָרָה זוֹ שׁוֹכֵן, לְדִבְרֵיהֶם, אֵל הַיְּעָרוֹת פַּן. בְּלֵילוֹת יָרֵחַ יוֹצֵא פַּן אֶל הַחֻרְשׁוֹת שֶׁבַּסְבִיבָה, רוֹקֵד עַל מַרְבַדֵּי הֶעָלִים בְּרַגְלֵי הַתַּיִשׁ שֶׁלוֹ וּמְנַגֵן בַּחֲלִילָיו; וְהָאֲנָשִׁים הַנִּקְלָעִים בְּדַרְכּוֹ נֶאֱחָזִים פַּחַד פַּנִי וּבוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם. לְיַד מְעָרָה זוֹ הֵקִים הוֹרְדוֹס הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ הַיְהוּדִים, בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה לְפַּן.

וְשׁוּב אַתָּה לוֹמֵד מֵעֻבְדּוֹת אֵלֶּה כִּי יֵשׁ אֵלִים הַיּוֹצְאִים בְּמָחוֹל וּמַכִּים בַּחֲלִילִים, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאֵינָם שוֹנִים הַרְבֵּה מִתְּיָשִׁים… יֵשׁ אֵלִים הָרוֹצִים שֶׁהָאֲנָשִׁים יֶאֱהָבוּ אוֹתָם, וְיֵשׁ אֵלִים הַמְהַלְּכִים אֵימִים עַל אָדָם וְחַיָּה וּמִתְגָּאִים בָּזֶה.

וְכָךְ אַתָּה רוֹאֶה, לוּקְיוּס הָיָקָר בָּאָדָם, שֶׁבְּחֶבֶל זֶה דוֹרֵךְ הָאָדָם עַל קַרְקַע הַחֲלוֹמוֹת וּמְשׁוֹטֵט בְּעוֹלָם שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת וְאַגָּדוֹת.

בְּדַרְכִּי לְאַנְטִיּוֹכְיָה בִּסְפִינָה שָׁהִיתִי יוֹם אֶחָד בְּיָפוֹ. עִיר תַּגָּרים הוֹמָה וּמַצְחִינָה. יָפוֹ הִיא עִיר נָמָל, אִם כִּי אֵין לָהּ כָּל מִפְרָץ שֶׁיָּגֵן עַל הָאֳנִיּוֹת מִפְּנֵי רוּחוֹת סְעָרָה. יָפוֹ נִבְחֲרָה לַעֲגִינַת אֳנִיוֹת רַק מִשּׁוּם שֶׁהִיא שַׁעַר מִסְחָרי לְעִיר הַבִּירָה הַיְהוּדִית יְרוּשָׁלַיִם, הַשּׁוֹכֶנֶת בֶּהָרִים וְאֵין בְּקִרְבָתָהּ מִפְרָצִים. אָמְנָם מְשֻׁבָּשׁ יַמָּהּ בִּסְלָעִים.

גַּם בְּיָפוֹ נִתְקַלְתִּי פָּנִים אֶל פָּנִים בְּאַגָּדָה יְוָנִית עַתִּיקָה. יַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ מְשֻׁבָּשׁ בִּסְלָעִים, וְלִסְלָעִים אֵלֶּה הָיְתָה כְּבוּלָה אַנְדְּרוֹמֵדָה הַיְפֵהפִיָּה, בַּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֻפְקְרָה לְשִׁנָּיו שֶׁל דְּרָקוֹן צָמֵא לְדָם. פֶּרְסֶוְס הַגִּבּוֹר לָחַם בַּדְרָקוֹן וֶהֱמִיתוֹ וְזָכָה בְּאַנְדְּרוֹמֵדָה הַיָפָה.

אִם תָּרִים עֵינֶיךָ לַשָּׁמַיִם, תְּגַלֶה קְבוּצַת כּוֹכָבִים הַנִּקְרֵאת בְּשֵׁם אַנְדְּרוֹמֵדָה, לְזֵכֶר בַּת מְלָכִים זוֹ, וּלְיָדָהּ קְבוּצָה שְׁנִיָּה וְקַסְיוֹפֵּיָה שְׁמָהּ, עַל שֵׁם אִמָּהּ שֶׁל אַנְדְרוֹמֵדָה. גַם פֶּרְסֶוְס אֵינוֹ רָחוֹק מֵהֶן, וּלְיָדוֹ – הַדְּרָקוֹן.

הֲיָדוּעַ לְךָ, מַדּוּעַ נִכְבְּלָה בַּת מְלָכִים זוֹ לְסַלְעֵי יָפוֹ? הִיא הֶעֱלִיבָה אֶת נֶפְּטוּנוּס, אֱלֹהֵי הַיַּמִּים, בְּטָעֲנָה, שֶׁיָּפְיָהּ גָדוֹל מִיָּפְיָן שֶׁל בְּנוֹתָיו. עַל כֵּן שִׁלַּח בָּהּ הָאָב הָאֱלֹהִי הַנִּרְגָּז אֶת הַדְּרָקוֹן. וְכֵיצַד יָכֹל הָיָה בֶּן תְּמוּתָה כְּמוֹ פֶּרְסֶוְס לְהִתְגַּבֵּר עַל דְּרָקוֹן עֲנָק? הוּא רָכַב עַל הַסּוּס הַמְכֻנָּף פֵַּגָסוֹס וְתָקַף אֶת הַמִּפְלֶצֶת מִלְּמַעְלָה.

גַּם בְּסִפּוּר זֶה יֵשׁ מוּסַר הַשְׂכֵּל. גַּם כַּיּוֹם מִתְמַלְּאִים הָאֵלִים רֹגֶז רַב וּמְסֻכָּן, כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ מֵעֵז לְהִתְחָרוֹת בָּהֶם אוֹ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם; וַחֲרוֹן הָאֵל סוֹפוֹ לְהָבִיא לָעוֹלָם אֵימִים וּמִפְלָצוֹת. רַק הַמְשׁוֹרֵר הָרוֹכֵב עַל הַפֶּגָסוֹס, סוּס הַשִּׁירָה, יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהִתְעֲלוֹת עַל מוֹרָאוֹתָיו שֶׁל חֲרוֹן הָאֵלִים הַמְלֵאִים קִנְאָה…

יִתָּכֵן שֶׁבַּחֹרֶשׁ לְיַד אַנְטִיּוֹכְיָה יִבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשׁ חָדָשׁ. טִיַּלְתִּי בְּחֹרֶשׁ זֶה לַהֲנָאָתִי בְּאֶחָד מֵהַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּבְנָשְׁמִי אֶת הָאֲוִיר הַמְבֻשָּׂם, נִרְדַּמְתִּי בְּצֵל אַחַד הָאַלּוֹנִים הָעַתִּיקִים. אֵין סָפֵק שֶׁיָּדוֹ שֶׁל אֵל הַשֵּׁנָה הִפְּנוֹס הָיְתָה בִּי לְהַרְדִּימֵנִי. הַחֹרֶשׁ כֻּלּוֹ אָחוּז תְּנוּמָה. הַצִּפֳּרִים מְזַמְּרוֹת כְּמוֹ מִתּוֹךְ שֵׁנָה. הַתּוֹשָׁבִים בִּסְבִיבָה זוֹ מִתְהַלְּכִים לְאִטָּם, כְּאִלּוּ יְשֵׁנִים בִּזְמַן הַהֲלִיכָה וְחוֹלְמִים אֶת חַיֵּיהֶם. הָעֵצִים נָעִים בְּרוּחַ עֲיֵפָה, וְהֵם נִרְאִים כְּמִתְנַמְנְמִים. מִבֵּין הַפְּרָחִים מְרֻבִּים פֹּה בְּיוֹתֵר פִּרְחֵי הַפְּרָגִים, שֶׁהֵם פִּרְחֵי הַשֵּׁנָה. כָּל אֵלֶּה מְסַפְּרִים סִפּוּר אֶחָד וְיָחִיד: אֵל הַשֵּׁנָה מוֹלֵךְ פֹּה בְּכִפָּה. אֵין מוֹצָא אֵפוֹא: צָרִיךְ לְהָקִים פֹּה מִקְדָּשׁ לְהִפְּנוֹס. הַמִּתְפַּלְלִים יָבִיאוּ הֵנָּה אֶת מִטּוֹתֵיהֶם וִידַבְּרוּ אֶל הָאֵל מִתּוֹךְ שְׁנָתָם. בִּמְקוֹם שִׁירֵי תְּהִלִּים יֻשְׁמְעוּ לָאֵל – נְחִירוֹת; בִּמְקוֹם מְחוֹלוֹת פֻּלְחָנִיִּים – יִתְהַפְּכוּ הַיְשֵׁנִים מִצַּד לְצַד, כְּדַרְכָּם. בִּגְדֵי הַכֹּהֲנִים יִתָּפְרוּ מִשְּׂמִיכוֹת, וְלַמִּזְבֵּחַ תִּהְיֶה צוּרָה שֶׁל מִטָּה.

Sic transit gloria mundi¹⁶

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר בִּקַרְתִּי, לוּקְיוּס הַיָּקָר, בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל סוּרְיָה, עַל חוֹף הַיָּם הַתִּיכוֹן, לְיַד שִׁפְכוֹ שֶׁל נַחַל הַנִקְרָא “נַחַל הַכֶּלֶב”.

הַנַּחַל זוֹרֵם בְּבִקְעָה צָרָה, בֵּין שְׁתֵּי חוֹמוֹת סְלָעִים תְּלוּלוֹת, הַמִּתְקָרְבוֹת עַד הַיָּם. בְּמָקוֹם זֶה צַר הַחוֹף בְּיוֹתֵר. צָבָא הַצּוֹעֵד לְאֹרֶךְ הַחוֹף, הִיא “דֶרֶךְ הַיָּם” הָעַתִּיקָה, מֻכְרָח לַעֲבֹר בְּמַעֲבַר חוֹל צַר זֶה, כִּי מִצַּד אֶחָד מִתְנַשְּׂאִים הָרֵי הַלְּבָנוֹן הַתְּלוּלִים, וּמִצַּד שֵׁנִי מִשְׂתָּרֵעַ הַיָּם הַגָּדוֹל, mare nostrum.¹⁷ בְּאַחַד הַנְּקִיקִים הֶרְאָה לִי מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ כְּעֵין מוּזֵיאוֹן הִסְטוֹרִי. גְּדוֹלֵי הַכּוֹבְשִׁים מִזֶּה כְּאֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְאוּלַי יוֹתֵר, אֲשֶׁר עָבְרוּ בְּמַעֲבָר זֶה, מָצְאוּ לְנָחוּץ לְהַשְׁאִיר לְדוֹרֵי דוֹרוֹת מַזְכָּרוֹת עַל קִיּוּמָם וְנִצְּחוֹנוֹתֵיהֶם. וְכָךְ אַתָּה מוֹצֵא פֹּה לוּחַ שֶׁל רַעַמְסֵס הַשֵׁנִי שֶׁעָבַר בְּדֶרֶךְ זוֹ לְהִלָּחֵם בַּחִתִּים…

הָאָמָּן הַמִּצְרִי תֵּאֲרוֹ גָּדוֹל כְּמוֹ אֵל וְהוּא מַקְרִיב אִישׁ שָׁבוּי קָרְבָּן לַשֶּׁמֶשׁ. פְּרוֹקְלוֹס, עַבְדִּי הַפִילוֹסוֹף הַיוֹדֵעַ גַּם כְּתָב הַחַרְטֻמִּים, קָרָא אֶת הַכְּתֹבֶת בַּלּוּחַ. לְדִבְרֵי הַכְּתֹבֶת לֹא הָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְאֻשָׁר כְּמוֹ רַעַמְסֵס הַשֵׁנִי. הוּא לָחַם בְּאַרְבָּעִים מִלְחָמוֹת וְנִצַּח בְּכֻלָּן. הוּא הָיָה גָדוֹל מִכֹּל אָדָם וְנָפַל בְּעֶרְכּוֹ רַק מֵאֱלֹהֵי הַשֶּׁמֶשׁ, מֵיטִיבוֹ וְנֶאֱמָנוֹ. מִמּוּל לַלּוּחַ הַמִּצְרִי יֵשׁ לוּחַ בַּבְלִי וּבוֹ כְּתֹבֶת בִּכְתָב יְתֵדוֹת הַמַּפְלִיגָה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל נְבוּכַדְרָאצַר מֶלֶךְ הַכַּשְׂדִּים, מֶלֶךְ אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, גִּבּוֹר וְכוֹבֵשׁ שֶׁהָיָה גָדוֹל מִכֹּל אָדָם וְנָפַל בְּעֶרְכּוֹ רַק מֵאֱלֹהֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, מֵיטִיבָיו וְנֶאֱמָנָיו. לְצִדּוֹ לוּחַ פַּרְסִי, הַמְסַפֵּר עַל מֶלֶךְ אֶחָד גָּדוֹל, כֹּרֶשׁ שְׁמוֹ, שֶׁנִּצַח בְּכָל הַקְּרָבוֹת. גַּם כְּתֹבֶת יְוָנִית לֹא חֲסֵרָה. אֶחָד מִמַּצְבִּיאָיו שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל מְשַׁבֵּח בִּיוָנִית אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲדוֹנוֹ, הַגָּדוֹל וְהַמְאֻשָׁר בָּאָדָם בְּכָל הַדּוֹרוֹת. בְּוַדַּאי לֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וְיִקָּבַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה גַם לוּחַ בְּלָטִינִית. לְמַעֲשֶׂה רָאוּי אָנֹכִי, הַפְּרוֹקוּרָטוֹר פֶּטְרוֹנְיוּס, לְלוּחַ מִשֶּׁלִּי, לְאַחַר שֶׁאֵין גָּדוֹל וּמְאֻשָׁר מִמֶּנִּי בְּדוֹרִי וּבְכָל הַדּוֹרוֹת…

מָה אֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר? נֶעֶצַבְתִּי אֶל לִבִּי. מְטֹרָפִים חוֹלֵי גַדְלוּת לֹא חָסְרוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. כָּל אֶחָד רָאָה אֶת עַצְמוֹ גָדוֹל מִכֹּל בְּדוֹרוֹ וּבְכָל הַדּוֹרוֹת וְכָל אֶחָד תָּבַע שֶׁיְכַבְּדוּהוּ כְּאֵל. וּכְדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַמֵּי הָעוֹלָם שֶׁאָכֵן הוּא אֵל, הָיָה מוּכָן לִשְׁפֹּךְ דָּם כַּמַּיִם וּלְהַעֲלוֹת אֵשׁ, שֶׁאֵין דֵי מַיִם לְכַבּוֹתָהּ. הַכַּשְׂדִים הִכּוּ אֶת הַמִּצְרִים, הַיְּוָנִים הִנְחִילוּ מַפָּלָה לַפַּרְסִים, הָרוֹמָאִים הֵבִיסוּ אֶת הַיְּוָנִים. וּמַה יִהְיֶה גוֹרָלָם שֶׁל הָרוֹמָאִים? תְּהִלַּת הָעוֹלָם חוֹלֶפֶת. מִי שֶׁהָיָה בְּרֹם הָרָקִיעַ נוֹפֵל אֶל מַעֲמַקֵּי אֶרֶץ. עַל כָּל תַּקִיף קָם אֶחָד תַּקִיף מִמֶּנּוּ. הַאֻמְנָם תִּשְׁלֹט רוֹמָא לָנֶצַח? יֵשׁ עוֹד מְקוֹמוֹת רַבִּים פְּנוּיִים בַּמּוּזֵיאוֹן הַהֲרָרִי שֶׁלְּיַד “נַחַל הַכֶּלֶב”. הֲיָבוֹא יוֹם בּוֹ יְסַפֵּר כּוֹבֵשׁ חָדָשׁ (מֵאַסְיָה? מֵאַפְרִיקָה? מֵאֵירוֹפָּה?) עַל כִּבּוּשָׁהּ שֶׁל רוֹמָא?

מַסְקָנוֹת? הַאֲמֵן לִי, לוּקְיוּס הַטּוֹב בָּאָדָם, נָבוֹךְ אֲנִי וְאוֹבֵד עֵצוֹת. לְשֵׁם מָה הַהַצָּגָה הַסּוֹאֶנֶת הַזֹאת שֶׁשְּׁמָהּ חַיִּים, אִם יָדוּעַ מֵרֹאשׁ שֶׁעָלֶיהָ לְהִסְתַּיֵּם בְּכָל רָע? אָכֵן לֹא נִשְׁאַר לִי אֵפוֹא אֶלָּא לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי הָרֶגַע וְלֵיהָנוֹת מֵחַיַּי כְּכֹל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדִי.

הָאָלֶף־בֵּית

לָמַדְתִּי כָּאן מִפִּי הַיְלִידִים שֶׁהָ“אָלֶף־בֵּית” הַלָּטִינִי, שֶׁמְּקוֹרוֹ בָּ“אָלֶף־בֵּית” הַיְוָנִי כַּיָּדוּעַ, מִתְיַחֵס עַל הָ“אָלֶף־בֵּית” הַצִּידוֹנִי, שֶׁהֻמְצָא בְּאֶרֶץ זוֹ לִפְנֵי אֲלָפִים בַּשָּׁנִים.

לוּלֵא הַסּוֹחֲרִים הַצִּידוֹנִים הַפִּקְּחִים, הָיִינוּ כּוֹתְבִים עֲדַיִן כְּדֶרֶךְ הַמִּצְרִים וְהַבַּבְלִים הַקַּדְמוֹנִים, בִּכְתָב קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ שֶׁל צִיּוּרִים.

לִפְעָמִים אֲנִי מְנַסֶּה לְתָאֵר לְעַצְמִי, מֶה הָיוּ פְּנֵי הָעוֹלָם לוּלֵא הֻמְצָא הַכְּתָב הַקַּל וְהַמָּהִיר, הַנִּתָּן לְהִלָּמֵד לְכָל בַּר בֵּי רַב. אָנֹכִי בְּוַדַּאי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ לִכְתֹּב בִּכְתָב שֶׁלִּמּוּדוֹ דוֹרֵשׁ מַאֲמָץ מְפָרֵךְ, וּמָה הֱיִיתֶם עוֹשִׂים אַתֶּם בְּלִי מִכְתָּבַי?.. וּמֶה הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֲנִי בְּלִי מִכְתָּבָיו שֶׁל הַקֵּיסָר, הַמַּנְחִים אוֹתִי בְּדַרְכֵי חַיַּי? כֵּן לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לֶאֱסֹף סִפְרִיָּה כְּמוֹ זוֹ שֶׁיֵּשׁ לִי, וְלֹא הָיִיתִי יָכוֹל לְבַלּוֹת מִזְּמַנִי בִּקְרִיאַת סִפְרֵי אָמָּנוּת וּמַדָּע וְהִתּוּל; וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה שְׁמִי נוֹדָע בָּרַבִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל כֹּחִי אֵינֶנּוּ אֶלָּא בְּבִטוּל כִּתְבֵי זוּלָתִי. נוֹשַׁי בְּרוֹמָא לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחֲתִימֵנִי עַל שִׁטְרֵי חוֹב. לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִשְׁלֹחַ שִׁירֵי אַהֲבָה וַחֲנֻפָּה לִיפוֹת הָעַיִן שֶׁבְּגַנֵּי רוֹמָא. הָעוֹלָם לֹא הָיָה מוּצָף כִּתְבֵי כַּתְבָנִים, הַחוֹשְׁבִים עַצְמָם לְסוֹפְרִים וְלִמְשׁוֹרְרִים וְאֵינָם אֶלָּא בְּטֵלִים וּבַטְלָנִים, הַמְנַסִּים לְהִכָּנֵס בִּגְנֵבָה לְהֵיכָל הַנֵּצַח בְּאֶמְצָעוּת חֲרוּזִים.

הַאִם עָלֵינוּ לְבָרֵךְ אֶת הַצִּידוֹנִים הָעַתִּיקִים אוֹ לְקַלְלָם עַל אַמְצָאָתָם זוֹ?

 

פֶּרֶק חֲמִישִי: אֶלֶף פְּסָלִים    🔗

אַחַת הָאֳנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעָה מֵרוֹמָא הֵבִיאָה אִתָּהּ מִטְעָן שֶׁל אֶלֶף פְּסָלִים, כֻּלָּם דְּיוֹקָנָיו שֶׁל הַקֵּיסָר קָיוּס. עִם הַמִּשְלוֹחַ הִגִּיעַ כְּתָב הוֹרָאָה לַנָּצִיב לְהַצִּיב אֶת הַפְּסָלִים בְּכָל רַחֲבֵי הַפְּרוֹבִינְצִיָּה. הַקֵּיסָר הִסְבִּיר בִּכְתָבוֹ, שֶׁהַפֶּסֶל הוּא סֵמֶל שִׁלְטוֹנָהּ שֶׁל רוֹמָא הַמְּאַחֵד עַמִּים רַבִּים, וּכְכֹל שֶׁיִּגְדַּל הַכָּבוֹד לַפֶּסֶל וּלְנוֹשְׂאוֹ הַשַּׁלִּיט הָעֶלְיוֹן – תֻּבְטַח הַנֶּאֱמָנוּת לַמִּשְׁטָר וְהַמִּשְׁמַעַת – לְמַנְהִיגָיו.

הַפְּסָלִים הָיוּ בְּגֹדֶל שׁוֹנֶה, מֵהֶם רָאשִׁים בִּלְבַד וּמֵהֶם אַנְדְּרָטוֹת עֲנָק, מֵהֶם עֲשׂוּיִים שַׁיִשׁ, וּמֵהֶם — אָרָד.

פֶּטְרוֹנְיוּס בָּחַן אֶת הַפְּסָלִים וְחִיּוּךְ דַּק רָחַף עַל שְׂפָתָיו. הַפַּסָלִים בְּרוֹמָא עָשׂוּ עֲבוֹדָה נָאָה. פַּסָּלֵי יָוָן הָיוּ רְגִילִים לְשַׁוּוֹת לְפִסְלֵיהֶם יֹפִי לֹא־אֱנוֹשִׁי, אִידִיאֲלִי. לֹא כֵן פַּסָּלֵי רוֹמָא. הַלָּלוּ הָיוּ נֶאֱמָנִים לַמְּצִיאוּת. מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת בַּפֶּסֶל, רָאָה לְפָנָיו פְּנֵי אָדָם מְבֹהָל, שֶׁחִפָּה עַל חֶרְדוֹתָיו בְּשַׁחְצָנוּת יְתֵרָה. שִׂפְתֵי הַקֵּיסָר הָיוּ מְעֻוּוֹת בְּהַבָּעָה שֶׁל אַכְזְרִיּוּת. גַּאֲוָה רֵיקָה, יַלְדוּתִית, נִשְׁקְפָה מִכָּל תָּו פָּנָיו.

עֲלֵי דַּפְנָה שֶׁל מַתֶּכֶת עִטְּרוּ אֶת הַפְּסָלִים, זֵרֵי תְּהִלָּה וְנִצָּחוֹן רוֹמִיִּים.

כְּתָבוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר פֵּרֵט אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם יֵשׁ לְהַצִּיג אֶת הַפְּסָלִים וְהִזְכִּיר אֶת בִּיתִינִיָּה (בְּאַסְיָה הַקְּטַנָּה), הַדֵּקָפּוֹלִיס, הוּא חֶבֶל עֶשֶׂר הֶעָרִים הַיְוָנִיוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וִיהוּדָה. פְּרָטִים אֵלֶּה הִפְלִיאוּ אֶת פֶּטְרוֹנְיוּס. הוּא הָיָה נְצִיב סוּרְיָה וּבִּיתִינִיָּה, אֲבָל בַּחֲבָלִים הָאֲחֵרִים שָׁלְטוּ שַׁלִּיטִים אֲחֵרִים מֵאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, כֻּלָּם צֶאֱצָאֵי הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי הוֹרְדּוֹס. אַגְרִיפַּס מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁהָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּרוֹמָא, וּמִשְׁלוֹחַ הַפְּסָלִים לִיהוּדָה יָכוֹל הָיָה לְהִתְפָּרֵשׁ כִּפְגִיעָה גְּלוּיָה וִישִׁירָה בְּסַמְכוּתוֹ. וְאַגְרִיפַּס הָיָה נֶאֱמָן מְאֹד לְרוֹמָא וְנֶחְשַב לִנְצִיב רוֹמָא מַמָּשׁ בְּעֵינֵי הַקֵּיסָר וְהַסֵּנָט.

פֶּטְרוֹנְיוּס תָּמַהּ: הַאִם לֹא חָלָה טָעוּת בְּהוֹרָאָה זוֹ?

שָׁלַח שָׁלִיחַ לִירוּשָׁלַיִם לְבָרֵר אֵצֶל הַפְּקִידִים, הַמְּנַהֲלִים אֶת הַמְּדִינָה בְּהֶעְדֵּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אִם נִתְקַבְּלָה הוֹרָאָה אֵיזוֹ שֶׁהִיא מֵהַמֶּלֶךְ בִּדְבַר הַפְּסָלִים.

עוֹשֵׂה דְּבָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הֵשִׁיב בְּמִכְתָּב אָדִיב, בְּלָשׁוֹן שֶׁלֹּא נִשְתַּמְּעָה לִשְׁתֵּי פָּנִים, שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלוּ כָּל הוֹרָאוֹת. לֹא הָיָה כָּל רֶמֶז בִּתְשׁוּבָתוֹ לְעֶמְדָּתוֹ בְּיַחַס לַפְּסָלִים.

פֶּטְרוֹנְיוּס כִּנֵּס אֶת מוֹעַצְתּוֹ, פְּקִידִים מְנֻסִּים, שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת וְשֵׁרְתוּ נְצִיבִים רַבִּים… וְכֵן הִזְמִין אֶת עוֹזְרָיו שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מֵרוֹמָא, וּבְרֹאשָׁם אֶת פְּרוֹקְלוֹס עַבְדּוֹ, שֶׁהָיָה חָכָם וּמַשְׂכִּיל.

לְאַחַר שֶׁנִּתְיַשְּׁבוּ כֻּלָּם וְהֻגַּשׁ לָהֶם יַיִן טוֹב מִכַּרְמֵי הַלְּבָנוֹן, פָּתַח הַנָּצִיב וְאָמַר:

“נִתְקַבְּלָה הוֹרָאָה מֵרוֹמָא לְהַצִּיב מִפִּסְלֵי הַקֵּיסָר גַּם בִּיהוּדָה. יְהוּדָה אֵינֶנָּה פְּרוֹבִינְצִיָּה רוֹמִית, וּמְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ לֹא הֶרְאָה כָּל נְכוֹנוּת לְקַבֵּל אֶת הַפְּסָלִים. תְּשׁוּבָתוֹ הַקְּצָרָה בְּרוּרָה וְחוֹתֶכֶת. שְׁאֵלָתֵנוּ אִם נִתְקַבְּלוּ הוֹרָאוֹת מֵאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּדְבַר הַפְּסָלִים, הָיָה בָּהּ מִשּׁוּם רֶמֶז שֶׁרוֹמָא מְעֻנְיֶנֶת שֶׁהַפְּסָלִים יֻצְּבוּ בִּיהוּדָה. תְּשׁוּבַת הַמְּמַלֵּא מָקוֹם הַקְּצָרָה פֵּרוּשָׂהּ: סוּרוּ מִכָּאן, אַל תִּתְעָרְבוּ בְּעִנְיָנֵינוּ”.

אֵפִיאַלְטֶס, אִישׁ אַנְטִיּוֹכְיָה, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַמּוֹעָצָה הַיְּוָנִיִּים, בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר וְאָמַר:

“הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתּוֹשְׁבֵי יְהוּדָה יָבִינוּ, מִיהוּ הַשַּׁלִּיט בְּפֹעַל בְּאַרְצָם. זוֹהִי כַּנִּרְאֶה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בִּפְקֻדָּתוֹ”.

פֶּטְרוֹנְיוּס שָׁאַל:

“לְדַעְתְּךָ אֵפוֹא שׁוֹאֵף הַקֵּיסָר לְהַפְסִיק אֶת הַמִּשְׂחָק בְּעַצְמָאוּת יְהוּדָה, לְהָסִיר אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַבֻּבּוֹת וּלְהַצִּיב נָצִיב בְּאֶרֶץ זוֹ?”

אֵפִיאַלְטֶס אָמַר בְּבִטָּחוֹן וּבְתֹקֶף: “כֵּן!”

וִיטְרוּבְיּוּס, פָּקִיד רוֹמָאִי, לֹא קִבֵּל דַּעְתּוֹ. הוּא אָמַר:

“אַגְרִיפַּס הוּא Persona Grata¹⁸ בְּרוֹמָא. רוֹמָא אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אֶת נֶאֱמָנוּת סָבוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס, הוֹרְדּוֹס, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אֶת בִּנְיָנֵי הַפְּאֵר אֲשֶׁר הֵקִים בְּכַסְפֵּי הַיְּהוּדִים בְּרַחֲבֵי הָאִמְפֶּרְיָה, אֶת נְהַר הַזָּהָב שֶׁהִזְרִים לְאוֹצַר הַמַּמְלָכָה. אַגְרִיפַּס יָקָר לַקֵּיסָר קָיוּס יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה הוֹרְדּוֹס לְאַבְגּוּסְטוֹס קֵיסָר”.

פֶּטְרוֹנְיוּס שָׁאַל:

“נִכְבַּדִּי, אֵינֶנִּי בָּקִי בִּבְעָיוֹת הַדִּיפְּלוֹמַטְיָה שֶׁל חֶבֶל זֶה. מַהִי זְכוּתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל אַגְרִיפַּס?”

“אַגְרִיפַּס גָּדַל וְהִתְחַנֵּךְ בְּרוֹמָא לְפִי מִצְוַת אָבִיו, וְהָיָה מְקֹרָב אֵצֶל מִשְׁפַּחַת הַקֵּיסָר. יוֹם אֶחָד בִּקֵּשׁ מֵאֵת הַקֵּיסָר טִבֶּרְיוּס חֶסֶד קָטָן לְטוֹבַת אַרְצוֹ יְהוּדָה. הַקֵּיסָר סֵרֵב. אָמַר אַגְרִיפַּס, שֶׁכָּמוֹהוּ כְּרוֹמָאִי לְאֹמֶץ וּלְפַשְׁטוּת: “מָתַי נִזְכֶּה שֶׁיִּשְלֹט בְּרוֹמָא אִישׁ טוֹב כְּמוֹ בְּנוֹ שֶׁל גֶּרְמָנִיקוּס?” וּבְפֻמְבֵּי אָמַר אֶת דְּבָרָיו. הַדְּבָרִים נִמְסְרוּ לְטִבֶּרְיוּס וְאַגְרִיפַּס נִכְלָא בְּבֵית־כֶּלֶא. כְּפֶשַׂע הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין מוֹת עִנּוּיִים. לְאַחַר שֶׁטִּבֶּרְיוּס הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ וְקָיוּס עָלָה לַשִּׁלְטוֹן, שֻׁחְרַר אַגְרִיפַּס. יָתֵר מִכֵּן: הַסֵּנָט הָרוֹמָאִי הִתְנַגֵּד בַּתְּחִלָּה לְמִנּוּיוֹ שֶׁל קָיוּס, מֵאַחַר שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּחָבִיב מִדַּי עַל הַלִּגְיוֹנוֹת. הַסֵּנָט חָשַׁשׁ שֶׁקָּיוּס יְקַבֵּל לְיָדָיו שִׁלְטוֹן מֻחְלָט עַל רוֹמָא. אַגְרִיפַּס שִׁמֵּשׁ כִּמְתַוֵּךְ בֵּין קָיוּס וְהַסֵּנָט, לְאַחַר שֶׁזָּכָה לְיַחַס שֶׁל כָּבוֹד מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים”.

פֶּטְרוֹנְיוּס: “בַּיָּמִים הָעַלִּיזִים הַהֵם הָיִיתִי אֲנִי בְּאַתּוּנָה לְרֶגֶל לִמּוּדַי”.

פָּקִיד שֵׁנִי הוֹסִיף:

“עַתָּה יוֹשֵׁב אַגְרִיפַּס בְּרוֹמָא, כְּדֵי לִדְחֹק אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁל אֶחָיו וּקְרוֹבָיו וּלְהִשְׁתַּלֵּט עַל הַחֲבָלִים הַסְּמוּכִים לִיהוּדָה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן”.

פָּקִיד שְׁלִישִׁי, גַּם הוּא רוֹמָאִי, הוֹסִיף:

“עַד כַּמָּה שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ — וְשֵׁרוּת הַמּוֹדִיעִין שֶׁלָּנוּ פּוֹעֵל כַּשּׁוּרָה— אֵין לִבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים לְמֶרֶד. הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים הֵיטֵב, שֶׁהַמַּס שֶׁהֵם מְשַׁלְּמִים לַמֶלֶךְ עוֹבֵר בְּחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל לְאוֹצָרָהּ שֶׁל רוֹמָא”.

אֵפִיאַלְטֶס הַיְּוָנִי חִיֵּךְ:

“וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלְּמוּ, לֹא יְשַׁלְּמוּ דַּיָּם! וְכִי אֵין רוֹמָא מְגִנָּה עַל יְהוּדָה מִפְּנֵי אוֹיְבֶיהָ הַפְּנִימִיִּים וְהַחִיצוֹנִיִּים? הַפַּרְתִּים יוֹשְׁבִים מֵעֵבֶר לְנְהַר פְּרָת וְלוֹטְשִׁים אֶת עֵינֵיהֶם עַל יְהוּדָה הָעֲשִׁירָה בִּתְבוּאָה”.

הַכֹּל צָחֲקוּ לִדְבָרִים אֵלֶּה וְקָרְצוּ בְּעֵינֵיהֶם.

אֵפִיאַלְטֶס הוֹסִיף:

“אֲנִי חוֹלֵק עַל דִּבְרֵי הַנּוֹאֲמִים הַקּוֹדְמִים. אֲנִי מַכִּיר אֶת הַיְּהוּדִים הֵיטֵב, מֵאַחַר שֶׁנּוֹלַדְתִּי בִּסְבִיבָה שֶׁרֻבָּה יְהוּדִים, בִּפְטוֹלֵמָאִיס (עַכּוֹ), וּמִשְׁפַּחְתִּי שׁוֹכֶנֶת בְּחוֹפוֹ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן מִימֵי אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל. אֲנִי מַכִּיר אֶת הַיְּהוּדִים הֵיטֵב. לִבָּם לְמֶרֶד. הֵם לֹא שָׁכְחוּ וְלֹא יִשְׁכְּחוּ לְעוֹלָם אֶת הַצְלָחָתָם בַּמֶּרֶד שֶמָּרְדוּ נֶגֶד הַשַּׁלִּיטִים הַיְוָנִיִּים, שֶׁשָּׁלְטוּ מִסּוּרְיָה עַל יְהוּדָה, וְאַנְטְיוֹכוֹס אֶפִּיפָנֶס בְּרֹאשָׁם. אוֹתוֹ מֶרֶד הֶעֱבִיר אֶת הַשִּׁלְטוֹן בִּיהוּדָה לִידֵי בֵּית הַחַשְׁמוֹנָאִים, שֶׁאַגְרִיפַּס מִשְׁתַּיֵךְ אֵלָיו”.

פֶּטְרוֹנְיוּס שָׁאַל:

“וְלֹא נֶכְדּוֹ שֶׁל הוֹרְדּוֹס הוּא, שֶׁהָיָה אִישׁ אֱדוֹם?”

הֵשִׁיב הַיְוָנִי:

“סָבָתוֹ הָיְתָה מִרְיָם לְבֵית חַשְׁמוֹנָאִים!”

הַוִּכּוּחַ נִסְתַּבֵּךְ. לוּלֵא הָיָה קָלִיגוּלָה בַּעַל הַפְּקֻדָּה, לֹא הָיָה פֶּטְרוֹנְיוּס מְהַסֵּס הַרְבֵּה. כְּרוֹמָאִי וּכְאִישׁ־צָבָא יָדַע, שֶׁהוֹרָאַת הַקֵּיסָר הִיא חֹק בַּרְזֶל שְֶאֵין לַעֲבֹר עָלָיו, וְהָעוֹבֵר עָלָיו לֹא רַק מְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ וּמִתְחַיֵּב לַמַּלְכוּת, אֶלָּא גַּם חוֹטֵא לְעִקָרוֹן מֵהַקְּדוֹשִׁים בְּיוֹתֵר בַּמּוּסָר הָרוֹמָאִי.

אֲבָל הַהוֹרָאָה נִתְּנָה עַל יְדֵי אָדָם, שֶׁפֶּטְרוֹנְיוּס הִכִּירוֹ הֵיטֵב. הַאֻמְנָם הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינָיו שֶׁל קָלִיגוּלָה טוֹבָתָהּ שֶׁל רוֹמָא, אוֹ — סִפּוּק תַּאֲוָתוֹ הַחוֹלָנִית לִתְהִלָּה וְכָבוֹד? לְגַבֵּי קָלִיגוּלָה הָיְתָה הֲנָאָתוֹ הַפְּרָטִית זֵהָה עִם טוֹבָתָהּ שֶׁל רוֹמָא.

אַנְשֵׁי מוֹעַצְתּוֹ שֶׁל הַנְָּצִיב לֹא הִכִּירוּ אֶת הַקֵּיסָר הַצָּעִיר וְלֹא יָדְעוּ עַל שִׁגְעוֹנוֹתָיו הַמְסֻכָּנִים. מַצָּבוֹ שֶׁל הַנָּצִיב לֹא הָיָה נוֹחַ כְּלָל.

וַאֲשֶׁר לְאֵפִיאַלְטֶס הַיְּוָנִי — פֶּטְרוֹנְיוּס הֵבִין הֵיטֵב אֶת כַּוָּנוֹתָיו. מִימֵי אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל, וְאוּלַי עוֹד מִלְּפָנָיו, יָשְׁבוּ יְוָנִים בִּיהוּדָה וּסְבִיבוֹתֶיהָ. הָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁהַיְּוָנִים שָׁלְטוּ בִּיהוּדָה. אַחַר כָּךְ מֻגַּר שִׁלְטוֹנָם. יְוָנֵי סוּרְיָה וִיהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הִתְחָרוּ בִּיהוּדֵי הַחֲבָלִים הָאֵלֶּה בְּכָל הַשְּׁטָחִים. אֵפִיאַלְטֶס הָיָה מְעֻנְיָן בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ הָיָה עֲלִיָּתָם שֶׁל הַיְּוָנִים בְּעֹשֶׁר וְכֹחַ.

בָּרוּר, שְׁמָהּ הַטּוֹב שֶׁל רוֹמָא לֹא הָיָה יָקָר לִיוָנִי זֶה, אִם כִּי טוֹבָתָהּ שֶׁל רוֹמָא הָיְתָה טוֹבָתוֹ הוּא וְטוֹבַת מֵרֵעָיו.

פֶּטְרוֹנְיוּס הוֹדָה לְיוֹעֲצָיו וּשְׁלָחָם מִפָּנָיו. יָשַׁב וְנִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה. נִזְעָם אָמַר בְּלִבּוֹ: חֵי פַּן! מָה שֶׁתַּיִשׁ אֶחָד מְסֻגָּל לְזַהֵם וּלְהַשְׁחִית תִּקְצַר יָדָם שֶׁל עֲשָׂרָה חֲכָמִים לְטַהֵר וּלְתַקֵּן…..

לְבַסּוֹף הֶחְלִיט — לֹא לְקַבֵּל כָּל הַחְלָטָה סוֹפִית, לְהִתְמַהְמֵהַּ……

שָׁלַח פֶּטְרוֹנְיוּס מִכְתָּב אֶל הַקֵּיסָר וּבוֹ הוֹדִיעַ, שֶׁאֶלֶף הַפְּסָלִים הִסְפִּיקוּ בְּקֹשִׁי לְצָרְכֵי בִּיתִינִיָּה, סוּרְיָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָעֲשִׁירוֹת בְּכִכָּרוֹת פֻּמְבִּיּוֹת וּבָתֵּי מִקְדָּשׁ. לִיהוּדָה לֹא הִסְפִּיקוּ הַפְּסָלִים. בֵַּינְתַיִם — צִיֵּן בְּמִכְתָּבוֹ — נִתְעוֹרֵר סָפֵק בְּלִבּוֹ וּבְלֵב אַנְשֵׁי מוֹעַצְתּוֹ בְּאַנְטִיּוֹכְיָה בְּיַחַס לְכָךְ, אִם לֹא טָעָה סוֹפְרוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, שֶׁרָשַׁם מִפִּיו אֶת דִּבְרֵי מִכְתַּב־הַלְּוַאי לַפְּסָלִים, בְּהוֹסִיפוֹ לִרְשִׁימוֹת הַפְּרוֹבִינְצִיּוֹת אֶת הַשֵּׁם יְהוּדָה….

תְּשׁוּבַת הַקֵּיסָר לֹא אֵחֲרָה לְהַגִּיעַ. “הַנַּעַל הַקְּטַנָּה” כָּתַב הַפַּעַם בְּמוֹ יָדוֹ:

“קֵיסַר רוֹמָא אֵינֶנּוּ טוֹעֶה לְעוֹלָם! סְפֵקְךָ הוּא עֶלְבּוֹן לְרוֹמָא. יָדוֹ הָאֲרֻכָּה שֶׁל הַקֵּיסָר עֲלוּלָה לְהַגִּיעַ עַד אַנְטִיּוֹכְיָה וְאַף הַרְחֵק מִזֶּה. יֵשׁ לְהַצִּיב לְלֹא דִחוּי אֶת צַלְמִי בִּירוּשָׁלַיִם, וּבְבֵית מִקְדָּשָׁם שֶׁל הַנִּמּוֹלִים, הַבּוֹחֲלִים בִּבְשַׂר הַחֲזִיר, דַּוְקָא”.

בָּאֳנִיָּה שֶׁבָּהּ הוּבָא מִכְתָּב זֶה הָיָה מְלַאי חָדָשׁ שֶׁל פְּסָלִים…

בָּזֶה תַּמּוּ כָּל הַוִּכּוּחִים! לֹא הָיָה עוֹד כָּל צֹרֶךְ לְהַסֵּס. הַפְּקֻדָּה הָיְתָה מְפֹרֶשֶׁת. פֶּטְרוֹנְיוּס נֶחֱלַץ מֵהָאַחֲרָיוּת.

עַתָּה נִרְאָה לוֹ הַמַּצָּב כִּמְשַׁעֲשֵׁעַ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת רָאָה אֶת הַחַיִּים כְּעֵין הַצָּגַת תֵּאַטְרוֹן מְעַנְיֶנֶת, וְסַקְרָן הָיָה לָדַעַת, כֵּיצַד תִּתְפַּתֵּחַ הָעֲלִילָה בְּהַצָּגָה זוֹ… קֵיסָר חוֹלֶה גַדְלוּת מִזֶּה וְעַם שָׁלֵם הַחוֹלֵם חֲלוֹם שֶׁל חֵרוּת מִזֶּה — אֵיזוֹ טְרָגֶדְיָה מְזַעְזַעַת!

פֶּטְרוֹנְיוּס קָרָא לִמְפַקֵּד הַלִּגְיוֹן הָרִאשׁוֹן סְפַכְּס, וְהִטִּיל עָלָיו לִבְחֹר בְּגוּנְדָה קְטַנָּה, מֵהָאַמִּיצִים בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאַנְשֵׁי הַלִּגְיוֹן, וּלְהוֹרוֹת לָהֶם לְהַצִּיג אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר קָיוּס בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם.

“אֵין אֲנִי בָּטוּחַ”, — אָמַר פֶּטְרוֹנְיוּס — “אִם תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא יִתְנַגְּדוּ לְהַצָּבַת הַפֶּסֶל, וְיִתָּכֵן שֶׁחַיֵּיהֶם שֶׁל מַצִּיבֵי הַפֶּסֶל יִהְיוּ בְּסַכָּנָה. אֵין אֲנִי רַשַּׁאי לִשְׁלֹחַ גְּדוּד שֶׁל מַמָּשׁ — רַק גּוּנְדָּה קְטַנָּה, לְבַל יֵחָשֵׁב הַמַּעֲשֶׂה לִפְלִישָׁה מְזֻיֶּנֶת, לְהַתְקָפָה וּלְהִתְעָרְבוּת גַּסָּה בְּסַמְכֻיּוֹתָיו שֶׁל יְדִיד הָרוֹמָאִים אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ. אֲנִי זָקוּק אֵפוֹא לְמִסְפָּר קָטָן שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים פַּחַד וְהַמּוּכָנִים לְסַכֵּן אֶת נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַקֵּיסָר. מִצִּדִּי אוּכַל לְהַבְטִיחַ לָהֶם, שֶׁאִם יְאֻנֶּה לָהֶם רַע, תִּקֹּם רוֹמָא אֶת דָּמָם. תִּהְיֶה זוֹ נֶחָמָה בִּשְׁבִילָם — אַחֲרֵי מוֹתָם”.

עֵינֵי סְפַכְּס הִבְרִיקוּ.

“לֹא יִקְשֶׁה לִי לְהַרְכִּיב פְּלֻגָּה קְטַנָּה הַמּוּכָנָה לְחָרֵף אֶת נַפְשָׁהּ. בַּקֶּנְטוּרְיָה הַשְּׁלִישִׁית הָיָה טוּרְבּו”.

פֶּטְרוֹנְיוּס נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת שֶׁהֵבִין אֶת רִמְזוֹ שֶׁל הַמְּפַקֵּד.

טוּרְבּוֹ, שֶׁהָיָה לִגְיוֹנֵר וָתִיק, יָצָא לִימֵי חֻפְשָׁתוֹ לַגָּלִיל. טִיֵּל בַּכְּרָמִים, לָן בְּבָתֵּי מָלוֹן בְּעָרֵי הֶהָרִים. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הִשְׁתַּכֵּר וְנִסָּה לְהִתְאַנּוֹת לִנְשֵׁי הַיְּהוּדִים בִּכְפָר בֶּהָרִים. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר מְצָאוּהוּ הַשּׁוֹטְרִים הַצְּבָאִיִּים הָרוֹמָאִיִּים בְּלִי רוּחַ חַיִּים עַל אֵם הַדֶּרֶךְ, הַרְחֵק מִכָּל יִשּׁוּב, וּפְתָק עַל בִּגְדּוֹ: “כֹּה יֵעָשֶׂה לִזְאֵב טָמֵא הַמִּתְאַנֶּה לְיוֹנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹת”.

הַחֲקִירוֹת לֹא גִּלּוּ אֶת הָאֲשֵׁמִים וְהָעִנְיָן נִמְחַק מֵהַסְּפָרִים הָרִשְׁמִיִּים. נִתְּנָה הוֹרָאָה לֹא לָצֵאת לְחֻפְשָׁה בִּיחִידוּת אוֹ בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת.

גְּדוּדוֹ שֶׁל טוּרְבּוֹ לֹא שָׁכַח אֶת הָאֲבֵדָה וְהָעֶלְבּוֹן הַצּוֹרֵב שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת דָּמָם. סְפַכְּס מָצָא יוֹתֵר מִתְנַדְּבִים מִשֶּׁהָיוּ דְּרוּשִׁים לוֹ.

וּבִמְהֵרָה יָצְאוּ שְׁנֵי תְּרֵיסָרִים שֶׁל אַנְשֵׁי־צָבָא רוֹמָאִים, רְכוּבִים עַל סוּסִים וַחֲמוּשִׁים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, לְדַרְכָּם דָּרוֹמָה, בְּעִקְבוֹת עֲגָלָה גְּדוֹלָה וּמְכֻסָּה, שֶׁנָּשְׁאָה אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר.

וּבְבֹּקֶר יוֹם קַיִץ יָפֶה הִגִּיעוּ הַלִּגְיוֹנֵרִים וְהַצֶּלֶם שֶׁל קָיוּס קָלִיגוּלָה אֶל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם…

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: הַהֵיכָל בְּתִפְאַרְתּוֹ    🔗

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הָעָם בְּשֵׁם הַ“הֵיכָל” אוֹ הַ“בַּיִת”, הִתְנַשֵּׂא בְּרֹאשׁ הַר הַמּוֹרִיָּה. בִּנְִיָנָיו וְחוֹמוֹתָיו נִרְאוּ לְמֵרָחוֹק.

הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ נוֹהֲרִים לִירוּשָׁלַיִם מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ וּמִכָּל פִּנּוֹת הַגּוֹלָה הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים, כַּאֲשֶׁר הִבְהִיקוּ לְפֶתַע לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם קִירוֹת הַשַּׁיִשׁ וְשַׁעֲרֵי הַזָּהָב שֶׁל הַהֵיכָל. אֱמוּנָה עֲמֻקָּה הָיְתָה בְּלִבָּם, שֶׁכָּל עוֹד הַבַּיִת הַזֶּה עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ, לֹא יְאֻנֶּה רַע לָעָם וְלָאָרֶץ.

כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהִשָּׁבַע שְׁבוּעָה עַזָּה וְנֶאֱמָנָה, הָיָה מֵרִים אֶת זְרוֹעוֹ וְאוֹמֵר: “בְּבַיִת זֶה אֲנִי נִשְׁבָּע!”

הַפּוֹנֶה בִּתְפִלָּתוֹ מִזְרָחָה רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת הַהֵיכָל.

הָיָה זֶה בֵּית קֹדֶשׁ שֶׁנּוֹעַד לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים (“עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה עַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים”), בֵּית הַמּוֹעָצָה לְחַכְמֵי הָעָם, בֵּית הַדִּין הָעֶלְיוֹן וּבֵית וַעַד לָעָם כֻּלוֹ, לִבָּהּ הַפּוֹעֵם שֶׁל הָאֻמָּה, תֵּל אַהֲבָתָם וְתִקְוָתָם.

אוֹתוֹ חֵלֶק הָעִיר שֶׁבּוֹ עָמַד הַהֵיכָל נִקְרָא בְּשֵׁם הָעִיר הַתַּחְתּוֹנָה. זוֹ הָיְתָה עִיר דָּוִד הָעַתִּיקָה, וְהַהֵיכָל עָמַד בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, בֵּית שְׁלֹמֹה.

הַהֵיכָל הָיָה מוּגָן הֵיטֵב. מִצַּד צָפוֹן הֵגֵן עָלָיו מִבְצַר אַנְטוֹנְיָה, שֶׁדָּמָה לְאַרְמוֹן, אֲבָל הָיָה לְמַעֲשֶׂה מִבְצָר אַדִּיר, עַב חוֹמוֹת, גְּבַהּ מִגְדָּלִים וּמְהַלֵּךְ אֵימִים עַל הַמְּבַקְּרִים הַזָּרִים. חוֹמוֹת הִקִּיפוּ אֶת הַר הַבַּיִת מִכָּל צַד, וּלְרַגְלֵיהֶן — בְּקָעוֹת עֲמֻקּוֹת.

בֵּין הָעִיר הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה הִתְנַשְּׂאָה חוֹמָה גְּדוֹלָה, וְגִשְׁרֵי־אֶבֶן חָבְרוּ בֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי הָעִיר, שֶׁאוֹתָם אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲרֹס בִּשְׁעַת חֵרוּם וּלְבוֹדֵד אֶת הַר הַבַּיִת. הָאוֹיֵב שֶׁיִּתְנַכֵּל לְהַר הַבַּיִת לְכָבְשׁוֹ יִצְטָרֵךְ לְשַׁנּוֹת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית וּלְמַלֵּא אֶת אַחַד הָעֲמָקִים שְׁבֵּין הַר הַבַּיִת וְהֶהָרִים הַשְׁכֵנִים — הַר הַצּוֹפִים, הַר הַזֵּיתִים וְהַר צִיּוֹן — אֲבָנִים אוֹ גִּזְעֵי עֵצִים, כְּדֵי שֶׁצִּבְאוֹתָיו יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַחוֹמוֹת וּלְהַתְקִיפָן.¹⁹

הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה הִָיְתָה חֲדִישָׁה יוֹתֵר, וּבְמֶרְכָּזָהּ הִתְנַשֵּׂא הַר צִיּוֹן הֶעָטוּר בְּרוֹשִׁים, אַלּוֹנִים וְזֵיתִים לָרֹב. הָיוּ בָּהּ מִימֵי הוֹרְדּוֹס שְׁלֹשָׁה מִבְצָרִים אַדִּירִים, שֶׁהֶחָזָק בָּהֶם נִקְרָא עַל שְׁמָהּ שֶׁל מִרְיָם הַחַשְׁמוֹנָאִית, סָבָתוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב.

בָּעִיר הָעֶלְיוֹנָה הִשְׂתָּרְעוּ שְׁוָקִים רַחֲבֵי־יָדַיִם הוֹמִים מֵאָדָם, וּבָהּ עָמְדוּ בָּתֵּיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הָעָם וְהַמִּשְׁפָּחוֹת הַמְּיֻחָסוֹת מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת; וּבִכְלָלָם אַרְמוֹן בֵּית הַחַשְׁמוֹנָאִים, בֵּית הוֹרְדּוֹס, אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאַרְמוֹנוֹת מִשְׁפְּחוֹת הַכֹּהֲנִים וַעֲשִׂירִי הָעָם. אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הוֹרְדּוֹס (שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הָרוֹמָאִים וְהַיְוָנִים בַּשֵּׁם “הַגָּדוֹל”) הִצְטַיֵּן בְּתִפְאַרְתּוֹ. הוֹרְדּוֹס שִׁוָּה תִּפְאֶרֶת נִפְלָאָה גַם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, מִתּוֹךְ שְׁאִיפָה לְהַנְצִיחַ אֶת שְׁמוֹ וּלְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂי הָעָוֶל וְהָאַכְזְרִיּוּת לְאֵין סְפֹור אֲשֶׁר עוֹלֵל לְעַמּוֹ. וְכֵן רַב הָיָה בָּעִיר הָעֶלְיוֹנָה מִסְפַּר בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת.

וּבְכָל הָעִיר הַגְּדוֹלָה, עַל שְׁנֵי חֲלָקֶיהָ, לֹא כִי — בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה, “אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ”, לֹא נִמְצָא אַף פֶּסֶל אֶחָד, אִם כִּי עָרֵי יָוָן וְרוֹמָא הָיוּ מְאֻכְלָסוֹת פִּסְלֵי אֵלִים וְגִבּוֹרִים לָרֹב, וְכֵן עָרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּעֵבֶר לְ“אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ”, כְּמוֹ אַשְׁקְלוֹן, יַבְנֶה, גֶּרֶשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אוֹ עַכּוֹ שֶׁתּוֹשָׁבֵיהֶן הָיוּ בְּחֶלְקָם יְוָנִים. אָמְנָם גַּם בְּעָרִים אֵלֶּה הָיוּ הַפְּסָלִים לְמוֹרַת רוּחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיוּ הַלָּלוּ עוֹשִׂים מַאֲמַצִּים לַהֲסִירָם.

וִירוּשָׁלַיִם רְחוֹבוֹתֶיהָ צָרִים וְסִמְטְאוֹתֶיהָ צָרוֹת, כְּנֹהַג הֶעָרִים בִּימֵי קֶדֶם. הַבָּתִּים הָיוּ שְׁרוּיִים בְּצֵל כָּל הַיָּמִים, וְהִשְׁרוּ הַרְגָּשָׁה שֶׁל בְּטִיחוּת עַל יוֹשְׁבֵיהֶם, בִּגְלַל הַצְּפִיפוּת דַּוְקָא. עוֹלֵי הָרֶגֶל וְהָאוֹרְחִים הָרַבִּים שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים הָעִירָה הָיוּ מִתְגּוֹרְרִים בְּבָתֵּי מָלוֹן וְכֵן בְּאָהֳלִים, עַל מִדְרוֹנוֹת הֶהָרִים. וַהֲמוֹנֵי אַנְשֵׁי כְּפָר שֶׁהָיוּ מַגִּיעִים לִירוּשָׁלַיִם בֹּקֶר בֹּקֶר וְיוֹשְׁבִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הָיוּ מַצִּיעִים לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר וְלִמְבַקְּרֶיהָ מִתּוֹצַרְתָּם.

פְּנִינַת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁבְּכֶתֶר יְרוּשָׁלַיִם הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּבְנִים שֶׁסְּבִיבוֹ.

עָלִיתָ עַל גֶּשֶׁר אֲבָנִים אֵיתָן וְנִכְנַסְתָּ בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים שֶׁבְּחוֹמַת הַבַּיִת הַחִיצוֹנִית, וּבָאתָ לְחָצֵר רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁהָיְתָה מְיֻעֶדֶת לְכָל מְבַקֵּר, גַּם לַנָּכְרִי. חָצֵר זוֹ שִמְּשָׁה מָקוֹם לִפְגִישׁוֹת וְלַאֲסֵפוֹת, וְהָיוּ בָּהּ דּוּכְנֵי רוֹכְלִים עַל תְּרִיסֵיהֶם.

טוֹבֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ רוֹאִים בְּעַיִן יָפָה אֶת הֲמוֹן הַסּוֹחֲרִים בַּמָּקוֹם, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לְהַכְרִיז עַל מַרְכָּלְתָּם בִּצְעָקוֹת, אֲבָל לֹא עָשׂוּ דָּבָר כְּדֵי לְהַרְחִיקָם, שֶׁכֵּן הַצִּבּוּר לֹא הָיָה עוֹמֵד בִּגְזֵרָה זוֹ. הָרוֹכְלִים הָיוּ מַצִּיעִים מָזוֹן וּמַשְׁקֶה לַבָּאִים, וּבְיִחוּד מִפֵּרוֹת יְרוּשָׁלַיִם: עֲנָבִים, תְּמָרִים וּתְאֵנִים, וְלֶחֶם יְהוּדָה מְשֻׁבָּח. וְכֵן מָכְרוּ מְזוּזוֹת, מְגִלּוֹת כְּתָב שׁוֹנוֹת, בִּגְדֵי חַג, סַנְדְּלֵי־עוֹר טוֹבִים, מִגְבְּעוֹת־קַשׁ וְצֶמֶר, וַחֲגוֹרוֹת עִם כִּיסִים לְמָמוֹן וְלִכְלֵי כְּתִיבָה. פֹּה וָשָׁם מָכַר רוֹכֵל חֲסַר־לֵב קָמֵיעוֹת לִתְמִימִים וְלַחֲשׁוּכִים, אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ כִּי קָמֵיעַ שֶׁנִּרְכַּשׁ בִּתְחוּם הַר הַבַּיִת כֹּחַ מַרְפֵּא לוֹ מֵאֵין כָּמוֹהוּ.

הָאֲמַרְכָּלִים יָשְׁבוּ בְּחֶלְקָם תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, וְהַוָּתִיקִים שֶׁבָּהֶם — בֵּין עַמּוּדֵי הַבִּנְיָן הָאָרֹךְ שֶׁנִּבְנָה לְאֹרֶךְ הַחוֹמָה הַחִיצוֹנִית. בַּלְּשָׁכוֹת הָרַבּוֹת שֶׁבְּבִנְיָן זֶה יָשְׁבוּ יוֹעֲצִים וְאַנְשֵׁי דִּין, וְהִשִּׂיאוּ עֵצָה וְהַדְרָכָה לַבָּאִים בִּפְלִילִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי מִשְׁפָּט.

עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּתוֹכָהּ יָכְלוּ לְהִכָּנֵס רַק “בְּנֵי־בְּרִית”, בְּנֵי דָּת מֹשֶׁה, הָיְתָה מֻפְרֶדֶת מֵחֲצַר הַנָּכְרִים בְּכֹתֶל. וּבְכֹתֶל זֶה הֻשְׁקְעָה אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ הָיְתָה חֲרוּתָה הַכְּתֹבֶת:

“כָּל הַזָּר הַקָּרֵב — מוֹת יוּמַת”.

וּלְשׁוֹנָהּ שֶׁל הַכְּתֹבֶת — יְוָנִית, שְׂפַת הַתַּרְבּוּת הַבֵּינְלְאֻמִּית בַּיָּמִים הַהֵם. וּמֵעֵבֶר לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הִשְׂתָּרְעָה עֶזְרַת הַנָּשִׁים. כַּף רַגְלָן שֶׁל הַנָּשִׁים לֹא דָּרְכָה מֵעֵבֶר לְעֶזְרָתָן — כַּדִּין.

בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר הַמְּפֹאָר עָבְרוּ הַכֹּהֲנִים מֵעֶזְרוֹת הָעָם אֶל תְּחוּם הַקֹּדֶשׁ.

שַׁעַר נִיקָנוֹר הוּצַק בְּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְהוּבָא בָּאֳנִיָּה לִירוּשָׁלַיִם. הָעָם סִפְּרוּ, שֶׁסְּעָרָה טִלְטְלָה אֶת הָאֳנִיָּה וְדַלְתוֹת־הַנְּחשֶׁת הַכְּבֵדוֹת הֻטְּלוּ הַיָּמָה. אֲבָל הֵן לֹא טָבְעוּ, בְּנֵס, וְהַגַּלִּים הֵטִילוּם לַחוֹף. כָּל שַׁעֲרֵי הַהֵיכָל הָיוּ עֲשׂוּיִים נְחֹשֶׁת כְּבֵדָה וּמוּצָקָה, וּמֵהֶם מִנְחשֶׁת קוֹרִינְתִּית²⁰ הַמְּשֻׁבַּחַת בְּיוֹתֵר, וּמְצֻפִּים עֲלֵי־זָהָב עָבִים. רַק שַׁעַר נִיקָנוֹר נִשְׁאַר בְּקַדְמוּתוֹ וּנְחָשְׁתּוֹ נוֹצְצָה כְּמוֹ זָהָב. וְכָל קִירוֹת מִבְנֵי הַהֵיכָל עֲשׂוּיִים הָיוּ שַׁיִשׁ לָבָן וָטוֹב.

בַּחֲצַר הַכֹּהֲנִים עָמַד הַכִּיּוֹר הַגָּדוֹל לְרַחֲצָה, הוּא הַ“יָּם”, וְהַמִּזְבֵּחַ הָעֲנָקִי, שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ עוֹלִים אֵלָיו בְּכֶבֶשׂ מְשֻׁפָּע רָחָב.

וּבֵין הַעֲזָרוֹת הָיוּ עֲרוּכוֹת לְשָׁכוֹת לָרֹב, לִשְׁכַּת הַגִּזְבָּרִים, מַחְסָנִים לְכֵלִים וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, הַקְּטֹרֶת וּמְגִלּוֹת הַכְּתָב, וְכֵן לִשְׁכַּת הַגָּזִית וּבָהּ מוֹשַׁב הַסַּנְהֶדְרִין הַגְּדוֹלָה. אַחַת הַלְשָׁכוֹת נִקְרְאָה בְּשֵׁם “לִשְׁכַּת חֲשָׁאִין” וּבָהּ נֶעֶרְמוּ תְּרוּמוֹת וְנִדְבוֹת סֵתֶר לַנִּצְרָכִים, שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים מַתָּת, בְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ מִי הָיוּ מֵיטִיבֵיהֶם, לְבַל יִתְבַּיְּשׁוּ.

וּבְמֶרְכַּז כָּל הַשְּׁכוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת הִתְנַשֵּׂא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַצְמוֹ, שֶׁהִבְהִיק בְּקִירוֹת הַשַּׁיִשׁ שֶׁלּוֹ וּשְׁעָרָיו הַמְּצֻפִּים זָהָב.

לִפְנֵי הַשַּׁעַר עָמְדָה גֶּפֶן־זָהָב עֲנָקִית. עָלֶיהָ, זְמוֹרוֹתֶיהָ, אֶשְׁכּוֹלוֹתֶיהָ, עוֹלְלוֹתֶיהָ — זָהָב טָהוֹר, מִתְּרוּמוֹת הָעָם בִּמְרוּצַת דּוֹרוֹת רַבִּים.

הַכֹּהֲנִים הָיוּ נִכְנָסִים אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, לְהַגִּישׁ אֶת לֶחֶם הַפָּנִים וְלִשְׁמֹר עַל אֵשׁ הַתָּמִיד. וְרַק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִכְנָס אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּמְצָא בַּחֵלֶק הַצַּר שֶׁל הַמִּבְנֶה.

פָּרֹכֶת מְפֹאֶרֶת גָּדְרָה בֵּין אוּלַם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

יִשְׂרָאֵל דִמּוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לָאֲרִי, שֶׁרֹאשׁוֹ וְרַעֲמָתוֹ רְחָבִים מִכָּל גּוּפוֹ.

וּבְתוֹךְ בֵּית הַמִּקְדָשׁ כְּלֵי נְגִינָה נִפְלָאִים: אַבּוּב, צֶלְצָל וּמַגְרֵפָה, שֶׁלִּוּוּ אֶת הַלְוִיִּם בִּזְמִירָתָם בִּשְׁעַת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ.

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כֹּהֲנִים עָבְדוּ בְּהַר הַבַּיִת, לְפִי הַתּוֹר. וְעַל כָּל מִשְׁמָר שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִמְנוּ מַעֲמָדוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיֶתֶר עָרֵי יְהוּדָה. בְּכָל עִיר מַעֲמָד, שֶׁהָיְתָה מֶרְכָּז דָּתִי רוּחָנִי לְיִשּׁוּבֵי הַסְּבִיבָה, יָשְׁבוּ כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְרָאשֵׁי הַמַּעֲמָד מִיֶּתֶר הַשְּׁבָטִים. הַכֹּהֲנִים שִׁמְּשׁוּ בְּכָל מָקוֹם רוֹפְאִים, יוֹעֲצִים לִמְבַקְּשֵׁי עֵצָה וְהַדְרָכָה וּמְטַפְּלִים בַּנִּצְרָכִים.

אַתּוּנָה הִתְגָּאֲתָה בְּ“הַר הַבַּיִת” שֶׁלָּהּ — הָאַקְרוֹפּוֹלִיס, בְּמִקְדַּשׁ הָאֵלָה אַתּוּנָה — הַפַּרְתֵּנוֹן, וּפִסְלָהּ שֶׁל הָאֵלָה הַמְּצֻפֶּה שֵׁן וְזָהָב. פֶּסֶל הָאֵלָה נִרְאָה לְמֵרָחוֹק לַבָּאִים בַּיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עַל כִּידוֹנוֹ הַגָּבֹהַּ הַנּוֹצֵץ.

רוֹמָא הָיְתָה מְפֹאֶרֶת עוֹד יוֹתֵר מֵאַתּוּנָה, וְגַאֲוָתָהּ עַל מִקְדַּשׁ רֹאשׁ הָאֵלִים יוּפִּיטֶר, שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַל גִּבְעַת הַקַּפִּיטוֹל, הַחֲשׁוּבָה וְהַקְּדוֹשָׁה בְּכָל שֶׁבַע גִּבְעוֹת רוֹמָא.

עַל מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל בַּעַל — הוּא יוּפִּיטֶר — שֶׁבָּעֵמֶק בֵּין רִכְסֵי הַלְּבָנוֹן וּמוּל הַלְּבָנוֹן הָיְתָה גַּאֲוָתָם שֶׁל תּוֹשָבֵי סוּרְיָה. הֵם כִּנּוּ אֶת מִקְדָּשָׁם בְּשֵׁם בַּעַל הַבִּקְעָה²¹ וְהֶאֱמִינוּ שֶׁבַּעַל הוּא שֶׁהִשְׁפִּיעַ אֲרָזִים וְעֵצִים רַבִּים אֲחֵרִים עַל מִדְרוֹנוֹת הַלְּבָנוֹן וּבִקְעוֹתָיו, וּמַעְיְנוֹת מַיִם צוֹנְנִים וְטוֹבִים.

בְּכָל הַמִּקְדָּשִׁים הָאֵלֶּה הִבְהִיקוּ בַּשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה שֶׁל הַיָּם הַתִּיכוֹן פִּסְלֵי אֵלִים וְגִבּוֹרִים, וְעוֹבְדֵי הָאֱלִילִים הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַעֲבָדוּם בְּקָרְבָּנוֹת וּבְמִזְמוֹרֵי הוֹמֵרוֹס, פִּינְדְָרוֹס וְגַם תְּהִלּוֹת מִצְרַיִם, וְשִׁירֵי רוֹמָא הָעַתִּיקִים וְהַפְּרִימִיטִיבִיִּים.

אֲבָל לִבּוֹ שֶׁל עַם יְהוּדָה הָיָה נָתוּן לְאֵל שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת וְצֶלֶם וּבָנָיו הִפְנוּ פְּנֵיהֶם אֶל הָאֶבֶן הַפְּשׁוּטָה, הַבִּלְתִּי מְהֻקְצַעַת, הִיא “אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה”, שֶׁהִתְנַשְּׂאָה, לְפִי הַמָּסֹרֶת, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הָעָם הֶאֱמִין שֶׁעַל אֶבֶן זוֹ עָקַד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק, וּלְיָדָהּ כָּרַת בְּרִית נֶצַח בֵּין הָעָם וּבוֹרְאוֹ: מֵעָלֶיהָ נִתְגַּלוּ לְיַעֲקֹב הַמַּלְאָכִים הָעוֹלִים בַּסֻּלָּם הַשָּׁמַיְמָה; וְעָלֶיהָ עָמְדוּ בִּימֵי בַּיִת רִאשׁוֹן לוּחוֹת הַבְּרִית. מֵאֶבֶן זוֹ, הֶאֱמִינוּ הַכֹּל, נִשְׁתַּת הָעוֹלָם בִּימֵי בְּרֵאשִׁית.

וְהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים:

“אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טַבּוּרוֹ שֶׁל הָעוֹלָם וִירוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּאֶמְצַע בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהָאָרוֹן בְּאֶמְצַע קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה לְפָנָיו, שֶׁמִּמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם”.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: צֶלֶם בַּהֵיכָל!    🔗

לֵיל הַקַּיִץ הַקָּצָר הִתְקָרֵב לְקִצּוֹ. יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה שְׁקוּעָה בְּתַרְדֵּמָה. בַּשָּׁמַיִם הָעֲמֻקִּים, הַכְּחֻלִים, בָּעֲרוּ כּוֹכְבֵי עֲנָק רַבֵּי סוֹד.

עַל מִדְרוֹן הַר הַבַּיִת, לְרַגְלֵי הַחוֹמָה, תַּחַת צַמְּרוֹת עֲצֵי זַיִת עַתִּיקִים, הִסְתּוֹפְפָה קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים.

הֵם יָשְׁנוּ עַל הַקַּרְקַע, בְּמַעְגָּל. אֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ קַבְּצָנִים, שֶׁלֹּא הָיוּ זָזִים כָּל יְמֵיהֶם מִקִּרְבַת הַר הַבַּיִת, מְצַפִּים לְחַסְדָּם שֶׁל בָּאֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁאֲפוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת מַתַּן הַצְדָקָה לָעֲנִיִּים. שְׁנוֹרְרִים אֵלֶּה הִכִּירוּ הֵיטֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בֵּין חוֹמוֹתֶיהָ וְהָיוּ מְסַפְּרִים סִפּוּרִים רַבֵּי עִנְיָן לְעוֹלֵי הָרֶגֶל. הֵם שִׁמְּשׁוּ מַדְרִיכִים לִמְּבַקְּרִים, מוֹרֵי דֶּרֶךְ וּשְׁלִיחִים, וְהָיוּ עוֹזְרִים לְעוֹלֵי הָרֶגֶל לִמְצֹא בֵּית מָלוֹן וּבוֹ מִטָּה פְּנוּיָה. מֵהֶם גָּמְלוּ חֶסֶד רַב לַפּוֹנִים אֲלֵיהֶם בְּמָצְאָם בִּשְׁבִילָם אֶת קְרוֹבֵיהֶם וּמְיֻדָּעֵיהֶם.

לְיַד הַקַּבְּצָנִים נָמוּ שְׁנֵי יְהוּדִים שֶׁהִגִּיעוּ מִן הַגּוֹלָה. הַלָּלוּ עָשׂוּ אֶת כָּל דַּרְכָּם בָּרֶגֶל, הָאֶחָד מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם, וְהַשֵּׁנִי מֵאַנְטִיּוֹכְיָה שֶׁבִּצְפוֹן סוּרְיָה.

יִסּוּרֵי הָעֲלִיָּה הַמְּמֻשֶּׁכֶת וְהַמְּעַיֶּפֶת נָסְכוּ בְּלִבָּם שַׁלְוָה וּבִטָּחוֹן. אִם חָטְאוּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, הֲרֵי שֶׁטִּלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ וְהַתְּפִלָּה וְהַקָּרְבָּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ — כָּךְ הִרְגִּישוּ — יְכַפְּרוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם. חַג הַבִּכּוּרִים מִשְׁמֵשׁ וּבָא וְהֵם בִּקְּשׁוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ הַפַּעַם בְּקֶרֶב אֲחֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בַּמּוֹלֶדֶת, וְלֹא, כָּרָגִיל, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּקֶרֶב אַחִים גּוֹלִים, הַרְחֵק מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ.

פְּנֵיהֶם הִבִּיעוּ שַׁלְוָה וְאֹשֶׁר בִּשְׁנָתָם, כְּאִלּוּ הִרְגִּישׁוּ בְּכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹרָה וְחוֹסָה עֲלֵיהֶם בְּמָקוֹם זֶה. עַד לִשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת שׂוֹחֲחוּ עִם שִׁכְנֵיהֶם, וְעַתָּה הֶחֱלִיפוּ כֹּחַ בְּשֵנָה קְצָרָה.

בַּמִּזְרָח, מֵעֵבֶר לְהָרֵי מוֹאָב, הִתְבַּהֲרוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹן הַכְּחֹל הָלַךְ וְהָפַךְ תְּכֵלֶת עֲמֻקָּה.

רֹאשׁ הַכִּפָּה הַמֻּזְהֶבֶת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֶחֱזִיר קֶרֶן אוֹר רִאשׁוֹנָה שֶׁל שַׁחַר. עַתָּה נִשְׁמְעָה תְּרוּעַת חֲצוֹצְרָה, קוֹל כַּסְפִּי מִתְנַגֵּן וְצָלוּל.

קוֹל שֶׁל כֹּהֵן נִשְׁמַע מִמֶּרְחָק, מֵאֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵדוֹ הִתְגַּלְגֵּל לַמֶּרְחַקִּים.

“בַּרְקַאי! הֵאִיר הַשַּׁחַר!” — הִסְתַּלְסֵל קוֹלוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן. — “קוּמוּ, קוּמוּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא!..”

הַר הַבַּיִת נִתְעוֹרֵר כִּיצוּר חַי. צַעֲדֵי רִיצָה שֶׁל כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים נִשְׁמְעוּ מִכָּל צַד. נִשְׁמָע שִׁקְשׁוּק כְּלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. כְּלֵי הַנְּגִינָה כְּאִלּוּ נִתְעוֹרְרוּ גַּם הֵם, וּצְלִילֵיהֶם רִטְטוּ בָּאֲוִיר הַצּוֹנֵן שֶׁל שְׁעַת הַשַּׁחַר.

הַחֲבוּרָה שֶׁלְּרֶגֶל הַחוֹמָה הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ. הֵם רָחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְאֶת יְדֵיהֶם בַּמַיִם, שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים אִתָּם בְּנֹאד, וְהֵחֵלּוּ עוֹקְבִים בְּעִנְיָן רַב אַחֲרֵי הַנַּעֲשֶׂה — לְמַעְלָה.

עַתָּה נִרְאָה לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ הַצַּר מֵעַל לָרֶכֶס הָרָחוֹק.

הַתְּנוּעָה שֶׁעַל הַר הַבַּיִת נָדַמָּה שׁוּב, כְּאִלּוּ עָצַר הָהָר אֶת נְשִׁימָתוֹ.

“עַתָּה יָשִׁירוּ הַלְּוִיִּם!” — לָחַשׁ אֶחָד מִפּוֹשְׁטֵי הַיָּד.

מַקְהֵלַת הַלְּוִיִּם וְתִזְמָרְתָּם פָּצְחוּ בְּמִזְמוֹר בִּמְלוֹא הָעֹז. וּלְעֵת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָלַךְ וְנִשְׁפַּךְ עַל פְּנֵי הַנּוֹף הַהֲרָרִי הֶעָצוּם, שָׁרוּ הַלְּוִיִּם:

"לַה' הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ,

תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָּהּ,

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ

וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ."

מֵרָחוֹק נִרְאוּ פְּנֵי יַם הַמֶּלַח הַנּוֹצְצִים בִּזְהַב הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְצָפוֹנָה לָהֶם — רְצוּעַת הַזָּהָב שֶׁל הַיַּרְדֵּן. גַּם הַיָּם הַגָּדוֹל לֹא הָיָה רָחוֹק מִמָּקוֹם זֶה וְנִרְאָה מִבֵּין עַרְפִּלֵי הַבֹּקֶר לְעֵין הַמַּשְׁקִיפִים מֵאַחַת הַגְּבָעוֹת בְּקִרְבַת יְרוּשָׁלַיִם. בַּאֲשֶׁר פָּנְתָה הָעַיִן נִרְאוּ יִשּׁוּבִים צְפוּפֵי בָּתִּים טוֹבְעִים בְּיָם שֶׁל יֶרֶק.

הַלְוִיִם שָׁרוּ:

"מִי יַעֲלֶה בְהַר ה',

וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ?

נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב,

אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ

וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה."

דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֵי הָאוֹרְחִים מֵאַרְצוֹת הַגּוֹלָה.

"יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה'

וּצְדָקָה מֵאֱלֹהַי יִשְׁעוֹ,

זֶה דּוֹר דּוֹרְשָׁיו,

מְבַקְּשֵׁי פָּנֶיךָ יַעֲקֹב. סֶלָה."

הַשֶּׁמֶשׁ הִתְרוֹמְמָה וְהָלְכָה. עַתָּה שָׂרַר הַיּוֹם בַּהֲדָרוֹ. הַצְּלָלִים נָסוּ מִמִּדְרוֹנוֹת הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, חֻרְשׁוֹתֶיהָ, גַנֶּיהָ, כְּרָמֶיהָ, וְהַנּוֹף הַמֻּקְסָם הוּאַר בְּאוֹר וָרֹד־זָהָב מָתוֹק.

אָדָם חָדָשׁ נִצְטָרֵף לַחֲבוּרָה הַנִּרְגֶּשֶׁת. הוּא צָלַע, וְחָזֵהוּ הָיָה חָבוּשׁ בְּבַד לָבָן. הוּא לָן כַּנִּרְאֶה בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים, וְעַתָּה, עִם זְרוֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ, בִּקֵּשׁ חֶבְרַת אֲנָשִׁים אַחִים.

הוּא נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה.

“חוֹלֶה אֲנִי, חוֹלֶה, אַחַי” — אָמַר בְּלַחַשׁ וּבְקוֹל דּוֹאֵב. — "אֲבָל עַתָּה אַבְרִיא, עַתָּה יִרְפָּא לִי. הָהָר הַזֶּה, הַבַּיִת הַזֶּה, תְּפִלָּה זוֹ — הֵם סַם מַרְפֵּא לְעַצְמוֹתַי.״

קוֹל זִמְרָתָם שֶׁל הַלְוִיּם הִתְגַּבֵּר, וְנִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם הַמְּאִירִים וְנוֹצָק עַל מֶרְחֲבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְתֵבֵל כֻּלָּהּ.

“שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם” — גָּאָה הַשִּׁיר,

וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם,

וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד!"

פְּלַג מַקְהֵלָה, קוֹלוֹת צְעִירִים וְרַעֲנַנִּים שֶׁל פִּרְחֵי לְוִיִּם שָׁרוּ־שָׁאֲלוּ:

“מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?…”

וְהַמַּקְהֵלָה הֵשִׁיבָה בִּמְלוֹאָהּ:

"ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר,

ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה."

בְּתַחְתִּית הָהָר נִרְאָה עָנָן שֶׁל אָבָק. חֲבוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים הָלְכָה בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְהִתְקָרְבָה לְשַׁעֲרֵי הַחוֹמָה.

פּוֹשְׁטֵי הַיָּד, שֶׁבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ, הִסְבִּירוּ לְעוֹלֵי הָרֶגֶל:

“הַלָּלּוּ חַבְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, הַכֹּהֲנִים הַמְּשָׁרְתִים לַה' הַיּוֹם. וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם בְּנֵי הַמַּעֲמָד שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, לְוִיִּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.”

הַחֲבוּרָה הָלְכָה וְהִתְקָרְבָה. הֵם הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי חַג וְצָעֲדוּ לְאִטָּם, וְהַדְרַת קֹדֶשׁ נְסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם.

עַתָּה נִפְתַּח הַשַּׁעַר בַּחוֹמָה. נְעָרִים יְפֵי־תֹּאַר, מִפִּרְחֵי הַכֹּהֲנִים, פָּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר וְהִקְבִּילוּ בִּמְאוֹר פָּנִים אֶת פְּנֵי הַבָּאִים.

וְכַאֲשֶׁר נִפְתַּח הַשַּׁעַר, שָׁרוּ הַלְוִיִּם:

"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם

וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם,

וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד?

ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךּ הַכָּבוֹד. סֶלָה."

הַשַּׁעַר נִסְגַּר לְאִטּוֹ. הַמִּשְׁמֶרֶת וְהַמַּעֲמָד צָעֲדוּ אֶל הָעֲזָרָה.

עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם הִתְנַהֲלָה כְּסִדְרָהּ, לְפִי מָסֹרֶת עַתִּיקָה וּקְדוֹשָׁה. נִשְׁמַע צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים. עַמּוּד הַקְטֹרֶת עָלָה הַשָּׁמַיְמָה, יָשָׁר וְזָקוּף. וּבִמְהֵרָה נִרְאָה עֲשַׁן הַקָּרְבָּן עוֹלֶה מֵהַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל.

שִׂפְתֵי הָעוֹמְדִים לָחֲשׁוּ תְּפִלָּה. הֵם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לְעֵבֶר קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

עִם תֹּם עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ נִרְאוּ מִסְדְּרוֹנוֹת הַר הַבַּיִת כְּמִתְעוֹרְרִים לְחַיֵּי הַחוֹל. אֲנָשִׁים רַבִּים הִגִּיעוּ בַּגְּשָׁרִים וְנִכְנְסוּ בַּשְׁעָרִים, וְהֵם הָלְכוּ וְנִבְלְעוּ בִּתְחוּם הַהֵיכָל.

עוֹלֵה הָרֶגֶל מֵאַנְטִיּוֹכְיָה אָמַר:

“כִּמְעַט שֶׁלֹּא עָצַמְתִּי עַיִן הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. חִכִּיתִי לְרֶגַע נִפְלָא זֶה”.

אַחַד הַקַּבְּצָנִים שְׁאֵלוֹ:

“מַר מֵרָחוֹק הִגִּיעַ?”

“מִן הַגּוֹלָה אֲשֶׁר בַּצָּפוֹן”.

“בְּיָמִים אֵלֶּה? הַאִם מִמֶּרְחַקִּים? גוֹלוֹת רַבּוֹת לְיִשְׂרָאֵל”.

עוֹלֵה הָרֶגֶל סִפֵּר:

“מֵאַנְטִיּוֹכְיָה, עִיר הַנָּצִיב הָרוֹמָאִי, הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַנָּהָר אוֹרוֹנְטֵס. יָמִים רַבִּים עָשִׂיתִי בַּדֶּרֶךְ. לַנְתִּי בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים. שָׁתִיתִי מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת. אָכַלְתִּי מִגַּרְגְּרֵי הַחֹרֶשׁ וּמִפֵּרוֹת עֲצֵי בָּר. הַמָּוֶת אָרַב בְּדֶרֶךְ. הָרוֹמָאִים חֲשָׁבוּנִי לִמְרַגֵּל פַּרְתִּי. רְכוּשִׁי הַמְּעַט נִשְׁדַּד, וּלְיַד מְגִדּוֹ נִשְׁבֵּיתִי וְהֻשְׁלַכְתִּי לַכֶּלֶא. וְאוּלָם אֵל עֶלְיוֹן רִחֵם עָלַי. לוּ גַּם הֻטַּל עָלַי לִנְדֹד כָּל יְמֵי חַיַּי, כְּדֵי לַחֲזוֹת בְּזִיווֹ שֶׁל מָקוֹם זֶה, לֹא הָיִיתִי חוֹזֵר עַל פְּעָמַי לְאַנְטִיּוֹכְיה. נְשָׁמָה חֲדָשָׁה נִתְּנָה לִי עַתָּה הַמְּמַלֵּאת לִבִּי. הַמּוֹלֶדֶת הִיא חַיֵּי נַפְשִׁי. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא חַיֵּי עוֹלָם. הַאִם שִׁירַת הַמַּלְאָכִים בְּגַן הָעֵדֶן יָפָה מִשִּׁירַת הַלְוִיִּם?”

הָאִישׁ הַחוֹלֶה אָמַר:

“שִׁירָה זוֹ הָיְתָה כְּשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתַי. אַשְׁרַי וְאַשְׁרַי שֶׁכֹּחִי עָמַד לִי לְהַגִּיעַ עַד כָּאן. לֹא אָמוּת, כִּי אֶחְיֶה”.

הַקַּבְּצָן הַסַּקְרָן פָּנָה אֶל עוֹלֶה הָרֶגֶל הַשֵּׁנִי:

“וּמַר — מִנַּיִן בָּא?”

“מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם”.

הַקַּבְּצָן חִיֵּךְ וְהֵרִים אֶת זְרוֹעוֹתָיו בְּהִתְפַּעֲלוּת.

"בְּמִצְרַיִם שׁוֹכֵן יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד. שָׁמַעְנוּ, כִּי בְּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה יוֹשְׁבִים כְּאֶלֶף אֲלָפִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כֻּלָּם יְהוּדִים טוֹבִים וְנֶאֱמָנִים. וְהֵיכָלוֹ שֶׁל חוֹנְיוֹ מִקְדָּשׁ מְעַט הוּא״.

הַיְּהוּדִי מִמִּצְרַיִם נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב, אֲבָל פָּנָיו הִבִּיעוּ צַעַר.

“נָכוֹן, אַחַי. אֲבָל, אַחַי, גּוֹלָה הִיא גוֹלָה. אֵין אָנוּ שׁוֹכְחִים לְרֶגַע שֶׁעַל אַדְמַת זָרִים אָנוּ יוֹשְׁבִים וּבֵין נָכְרִים נַחֲלוֹתֵינוּ. לִבֵּנוּ — לַבַּיִת הַזֶּה”.

“שָׁמַעְנוּ כִּי רַבִּים שׁוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם”.

“רַבִּים הֵם וְכֹחַ לָהֶם וְחֻצְפָּה לָהֶם. וּמֵהֶם גִּלּוּ, שֶׁיָּכוֹל אִישׁ יְהוּדָה הָרָחוֹק מֵאַרְצוֹ לְשַׁמֵּשׁ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל לַהֲמוֹנִים נִרְגָּזִים וּלְשַׁלִּיטִים מְאֻכְזָבִים. נִלְחָמִים יְוָנֵי מִצְרַיִם בֵּינֵיהֶם — דָּם הַיְּהוּדִים נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, וְכָל צַד יָרִיב טוֹעֵן כְּלַפֵּי הַיְּהוּדִים: בְּגַדְתֶּם. לִפְנֵי יָמִים לֹא רַבִּים יָרְדָה הַשּׁוֹאָה עַל יְהוּדֵי מִצְרַיִם וַעֲדַיִן הַחֶרֶב תְּלוּיָה מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ. וּמַנְהִיגֵנוּ יְדִידְיָה, אִישׁ אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, נָסַע לְרוֹמָא לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל שַׁלִּיט הַשַּׁלִּיטִים לְטוֹבָתֵנוּ”.

כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה נֶאֶנְחוּ בְּצַעַר. הַיְּהוּדִי מִמִּצְרַיִם הוֹסִיף וְאָמַר:

“כָּתוּב: ‘אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם’. עֲבָדִים הָיִינוּ בְּמִצְרַיִם וְהוּצֵאנוּ מֵאֶרֶץ זוֹ בְּיָד חֲזָקָה, אֲבָל דּוֹרוֹת חָלְפוּ וְחָזַרְנוּ אֶל סִיר הַבָּשָׂר, אֶל הָעַבְדוּת”.

אַחַד הַקַּבְּצָנִים הֵעִיר:

“יְהוּדֵי מִצְרַיִם אוֹהֲבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם, עוֹלִים בָּרֶגֶל בַּהֲמוֹנֵיהֶם, תְּרוּמוֹתֵיהֶם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מֵהַמְּפֹאָרוֹת בְּיוֹתֵר, וּבְנֵיהֶם שֶׁל רַבִּים מֵהֶם מִתְחַנְּכִים בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ”.

“כֵּן הַדָּבָר”, – אָמַר הָאִישׁ.

עַתָּה יָשְׁבוּ כֻּלָּם עַל הָאָרֶץ, הִדְלִיקוּ מְדוּרָה קְטַנָּה וְהֵכִינוּ בְּצַוְתָּא אֲרוּחַת־בֹּקֶר.

הָאִישׁ הַחוֹלֶה אָמַר:

“אָנֹכִי הִגַּעְתִּי מֵעַכּוֹ. עִיר זוֹ נִמְצֵאת בְּנַחֲלַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵינֶנָּה נֶחְשֶׁבֶת עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ. הַפוֹיְנִיקִים, הַסּוּרִים, הֵם בְּעָלֶיה”.

אִישׁ אַנְטִיּוֹכְיָה אָמַר:

“לֹא סוּרִים. הָרוֹמָאִים”.

כֻּלָּם נִשְׁתַּתְּקוּ וְהִסְתַּכְּלוּ אִישׁ בְּעֵינֵי אָחִיו. הַחוֹלֶה הֶחֱלִיף מִיָּד אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה וְאָמַר:

“חָשׁ אֲנִי כְּאֵבִים בְּעַצְמוֹתַי. חָשׁ אֲנִי בְּפִרְקֵי בִּרְכַּי וּבְחָזִי. אָמְרוּ לִי: ‘בְּהַר הַבַּיִת יִרְוַח לְךָ’”.

הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר בְּרֶגֶשׁ:

“לוּ רַק נִתַּן לִי לִנְגֹעַ בִּכְנַף בִּגְדוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לוּ הִנִּיחַ אֶת כַּפּוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל רֹאשִׁי, כִּי עַתָּה שָׁכַחְתִּי מַכְאוֹבַי”.

אִישׁ אַנְטִיּוֹכְיָה אָמַר:

“בַּעַל חֲלוֹמוֹת אַתָּה! הֲרֵיהוּ כְּמוֹ מַלְאַךְ. בַּקֵּשׁ לְךָ כּוֹכָב מֵרָקִיעַ”.

אַחַד הַקַּבְּצָנִים, שֶׁלֹּא הִרְבָּה לְדַבֵּר עַד עַתָּה, הֵעִיר:

“פְּעָמִים רַבּוֹת רָאִיתִי אֶת פְּנֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. מִנִּינָיו שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן חָזוּ עֵינֵי. אוֹר נָגַהּ מִפָּנָיו, אוֹר הַשְּׁכִינָה”.

חֲבֵרוֹ, רַב הַמֶּלֶל, בַּעַל הַפָּנִים הַמְּחֻדָּדִים וְהַמַּבָּט הָעַרְמוּמִי, פָּלַט שְׁרִיקָה שׁוֹבֵבָה וּמְבַטֶּלֶת.

“מוֹרַי וְרַבּוֹתַי… אָנֹכִי רָאִיתִי בְּעֵינַי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים רַבִּים. הֲרֵיהֶם מִתְחַלְּפִים בְּיִשְׂרָאֵל בָּזֶה אַחַר זֶה וְלֹא יִשְׂרְרוּ בַּקֹּדֶשׁ יוֹתֵר מִשָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם לְכָל הַיּוֹתֵר”.

עוֹלֵי הָרֶגֶל הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ בְּתִמָּהוֹן וּבְחֹסֶר אֵמוּן. הָאִישׁ הַחוֹלֶה נִרְאָה כְּנִפְגָּע וּפָנָיו קָדְרוּ.

“מַר מְדַבֵּר עַל מְשִׁיחַ ה' בְּחֹסֶר יִרְאַת כָּבוֹד”.

הַקַּבְּצָן מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו.

“לֹא אִישׁ אָנֹכִי לְהַשְׁלוֹת וּלְאַחֵז עֵינֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים טוֹבִים הַבָּאִים אֵלֵינוּ מֵרָחוֹק. מָה נֹּאמַר וּמָה נְּדַבֵּר? בִּירוּשָׁלַיִם אֵין זֶה סוֹד כְּלָל. אָמְנָם כֹּהֵן הוּא, אֲבָל לֹא גָדוֹל. אָמְנָם גָּדוֹל הוּא — אֲבָל לֹא כֹּהֵן…”

“יַבְהִיר מַר דְּבָרָיו!”

“וְכִי לֹא נִמְסַר לָכֶם, כִּי בְּיָמֵינוּ נִקְנֵית הַכְּהֻנָּה הָעֶלְיוֹנָה — בְּכֶסֶף, כְּדֶרֶךְ הָרוֹמָאִים? מִשְׂרַת הַכֹּהֵן מַבְטִיחָה לְנוֹשְׂאָהּ רְוָחִים בְּשֶׁפַע. הֲרֵי זֶה עֵסֶק, אָדָם מַשְׁקִיעַ סְכוּם מְסֻּיָּם וּמַרְוִיחַ סְכוּם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ”.

אִישׁ אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה אָמַר:

“אָכֵן, הִתְלַחֲשׁוּ בְּעִנְיָן זֶה אַחֵינוּ בְּמִצְרַיִם, וַאֲנִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי. יְלַמְּדֵנוּ מַר מַהוּ הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ”.

“הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁל הַיּוֹם, כָּךְ נִמְסַר לִי מִמָּקוֹר בָּטוּחַ, אָמְנָם מִזֶּרַע הַכֹּהֲנִים הוּא, אֲבָל אֶת כְּהֻנָּתוֹ קָנָה בְּכֶסֶף מָלֵא מִידֵי הַנְָּצִיב הָרוֹמָאִי”.

“נְצִיב רוֹמָא?! הֵן מֶלֶךְ מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִים מוֹלֵךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וּלְיָדוֹ הַסַּנְהֶדְרִין הַקָּדוֹשׁ”.

“לִפְנֵי שֶׁעָלָה אַגְרִיפַּס עַל כֵּס הַחַשְׁמוֹנָאִים רָדוּ בִּיהוּדָה נְצִיבֵי רוֹמָא. אַגְרִיפַּס כָּפוּף לַקֵּיסָר שֶׁבְּרוֹמָא, שֶׁנְּצִיבָיו בְּסוּרְיָה הֵם עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ. אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹעָץ בַּנָּצִיב הַיּוֹשֵׁב בְּאַנְטִיּוֹכְיָה לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁהוּא נוֹעָץ בַּסַּנְהֶדְרִין. “עִם שֶׁתַּקִּיף מִמְּךָ…” הַנָּצִיב יוֹשֵׁב בְּסוּרְיָה וּמוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים — בִּיהוּדָה. הַקֵּיסָר אוֹהֲבוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס הוּא, אֲבָל הוּא אוֹהֵב אֶת רוֹמָא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת אַגְרִיפַּס! וְרוֹמָא זְקוּקָה לְמָמוֹן הַרְבֵּה. אַגְרִיפַּס נֶאֱמָן עַל הַקֵּיסָר, הוּא יְדִידוֹ מִנֹּעַר, וְעַל כֵּן הֻרְחַק הַנָּצִיב מִכָּאן. אֲבָל בַּעֲוֹונוֹתֵינוּ הָרַבִּים צִלּוֹ שֶׁל הַנָּצִיב נוֹפֵל עַל יְהוּדָה לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. מִי יַעֲרֹב לוֹ לַקֵּיסָר, כִּי יוֹרְשׁוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס יִהְיֶה כָּמוֹהוּ? יִתָּכֵן שֶׁיּוֹם יָבוֹא וְהַנָּצִיב יַעְתִּיק מוֹשָׁבוֹ מֵאַנְטִיּוֹכְיָה לִירוּשָׁלַיִם.”

הַכֹּל נֶאֶנְחוּ בְּצַעַר. הַקַּבְּצָן דִּבֵּר בְֹּעֹז, מִתְגָּאֶה בְּיִתְרוֹן יְדִיעוֹתָיו בְּהִלְכוֹת הַמְּדִינָאוּת.

“אוֹמְרִים: הַיְּדִידוּת לֹא תְּסֻלָּא בַּפָּז. אֲבָל יְדִידוּת הָרוֹמָאִים לֹא תְּסֻלָּא אֶלָּא בַּפָּז. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הֵסִיר אֶת הָאֵפוֹד מִכְּתֵפָיו שֶׁל זֶה שֶׁקָּדַם לוֹ, בְּכֹחַ הֱסִירוֹ, וְשָׂמוֹ עַל כְּתֵפָיו הוּא. אֲבָל גַּם הוּא לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים. הַשַּׁלִּיטִים זְקוּקִים לְכֶסֶף רַב, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח”.

“כֵּן סִפְּרוּ לָנוּ, מִפֶּה לָאֹזֶן, בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הֶאֱמַנּוּ”.

וְכֻלָּם בְּמַקְהֵלָה אָמְרוּ: “יְרַחֵם הַשֵּׁם!”

הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי לִטֵּף אֶת זְקָנוֹ וְאָמַר בְּשַׁלְוָה וּבִטָּחוֹן:

“כֹּהֵן הוֹלֵךְ וְכֹהֵן בָּא, וְהַבַּיִת הַזֶּה עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ וּלְעוֹלָם עַל תִּלּוֹ יַעֲמֹד. יוֹם יָבוֹא וְתֻחְזַּר הַקְּדֻשָּׁה לַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה”.

אִישׁ אַנְטִיּוֹכְיָה אָמַר:

“דֶּרֶךְ גּוֹיִים דַּרְכָּם. בְּאַנְטִיּוֹכְיָה, בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה, בְּאַתּוּנָה, בְּרוֹמָא – עוֹלֶה הPontifex Maximus²² בְּכֹחַ דִּינָרָיו. אוֹיָה לָנוּ כִּי הָיִינוּ כְּכָל הַגּוֹיִים. הוֹרְדּוֹס, הָעֶבֶד הָאֱדוֹמִי, הִנְהִיג סְדָרִים אֵלֶּה בְּיִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן חֲשָׁבוּהוּ הַגּוֹיִים לְִ”גָדוֹל“. וְאִישׁ מָמוֹן כָּזֶה נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים?”

עוֹלֶה הָרֶגֶל מִמִּצְרַיִם וְאִישׁ עַכּוֹ כִּסּוּ אֶת אָזְנֵיהֶם בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם.

“הַס! הַס! אַל תּוֹסִיף!”

הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי אָמַר בְּתֹקֶף וּבְרֶגֶשׁ רַב:

“כֹּהֲנִים יָבוֹאוּ וְיַחֲלֹפוּ. בְּנֵי־אָדָם הֵם. סַרְדְּיוֹטוֹת רוֹמָא יָבוֹאוּ וְיָשׁוּבוּ לְדַרְכָּם — בְּנֵי־אָדָם הֵמָּה. כֵּלִים בִּידֵי אֵל עֶלְיוֹן. וְהַבַּיִת הַזֶּה יַעֲמֹד הָכֵן. תּוֹרָתֵנוּ — תּוֹרַת נֵצַח הִיא. הָאֵל הַגָּדוֹל, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, רַחוּם וְחַנּוּן, קַנָּא וְנוֹקֵם, מְשַׁכֵּן בַּבַּיִת הַזֶּה אֶת שְׁכִינָתוֹ”.

מֵעֵבֶר לְשַׁעַר הַחוֹמָה, בִּקְצֵה הָעִיר הָעֶלְיוֹנָה, נִשְׁמָע רַעַשׁ לֹא רָגִיל. הַדּוֹבֵר הִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הוּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ:

“כֹּהֵן יָבוֹא וְכֹהֵן יֵלֵךְ, נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ”.

בִּמְהֵרָה קָמוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה עַל רַגְלֵיהֶם. קוֹלוֹתֵיהֶם נִצְטָרְפוּ לְקוֹלוֹ שֶׁל אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם הַזָּקֵן:

“אַתָּה, ה', מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי”.

מֵרָחוֹק הִתְגַּבֵּר הָרַעַשׁ. קוֹל תֻּפִּים נִשְׁמַע. אֲבָל הָעוֹמְדִים לֹא פָּנוּ לְעֶבְרוֹ, וְהִתִּיזוּ דְּבָרִים עַזִּים רְווּיֵי אֱמוּנָה:

“אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ”.

“אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי ה' יִסְמְכֵנִי”.

הֵם נִרְאוּ כְּמַתְרִיעִים נֶגֶד אוֹיֵב בִּלְתִּי נִרְאֶה לְעַיִן, וְלוֹחֲמִים בְּכֹחַ תְּפִלָּתָם.

“לֹא אִירָא מֵרְבָבוֹת, אֲשֶׁר מִסָּבִיב שָׁתוּ עָלַי. קוּמָה, ה‘, הוֹשִׁיעֵנִי, אֳלֹהַי! כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אוֹיְבַי לֶחִי, שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. לַה’ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִּרְכָתֶךָ!”

עַתָּה כְּבָר נִרְאוּ לָעַיִן הַמַּכִּים בַּתֻּפִּים. פְּלֻגָּה רוֹמָאִית צָעֲדָה בְּחִפָּזוֹן!

בְּרֹאשָׁהּ צָעַד אִישׁ־צָבָא חוֹבֵשׁ קוֹבַעַ נְחֹשֶׁת וְחוֹגֵר שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים. הוּא נָשָׁא בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶת סִגְנִית נֶשֶׁר רוֹמָא הַגֵּאָה. שׁוּרָה שֶׁל מְתוֹפְפִים צָעֲדָה אַחֲרָיו, וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה, נוֹצְצִים בְּקַסְדּוֹתֵיהֶם וְשִׁרְיוֹנוֹתֵיהֶם. לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאוּ חֻדֵּי כִּידוֹנֵיהֶם כְּבוֹעֲרִים בָּאֵשׁ. בְּמֶרְחַק־מָה מֵהָרוֹמָאִים אָץ־רָץ הֲמוֹן אֲנָשִׁים מִתּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.

אַנְשֵׁי הַחֲבוּרָה שִׁפְשְׁפוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם. נִדְמֶה הָיָה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹלְמִים. מָה נּוֹשְׂאִים רוֹמָאִים אֵלֶּה שֶׁבְּמֶרְכַּז הַפְּלֻגָּה עַל כִּתְפֵיהֶם?

פֶּסֶל גָּדוֹל! רֹאשׁ עֲנָק שֶׁל שַׁלִּיט רוֹמָאִי, עֲטוּר עֲלֵי דַּפְנָה שֶׁל מַתֶּכֶת — צַלְמוֹ שֶׁל קֵיסַר רוֹמָא!

מוּצָב הָיָה עַל מָגִנִּים; אַרְבָּעָה מָגִנִּים מְחֻבָּרִים יַחַד שִׁמְּשׁוּ לַצֶּלֶם מֵעֵין בָּסִיס.

קוֹל הַתֻּפִּים הֵרִיץ הֲמוֹנֵי כֹּהֲנִים אֶל הַחוֹמָה.

הַפְּלֻגָּה הִתְקָרְבָה אֶל הַחוֹמָה. מְפַקְּדָהּ נִגַּשׁ אֶל הַשַּׁעַר וּדְחָפוֹ בַּחֲנִיתוֹ. הַשַּׁעַר, שֶׁלֹּא הָיָה נָעוּל, נִפְתַּח לִרְוָחָה.

שְׁנֵי כֹּהֲנִים צְעִירִים עָמְדוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר. הֵם חָסְמוּ בְּגוּפוֹתֵיהֶם אֶת הַמַּעֲבָר.

הָרוֹמָאִי צָוַח:

“סוּרוּ מִדַּרְכֵּנוּ, יְהוּדִים!”

הַפְּלֻגָה עָמְדָה מִצְּעֹד. הַפֶּסֶל הוּרַם לְגֹבַהּ הַזְּרוֹעוֹת. הָיָה זֶה רֹאשׁוֹ הַמְּחֻטָּב יָפֶה שֶׁל הַקֵּיסָר קָיוּס קָלִיגוּלָה, עָשׂוּי נְחֹשֶׁת מַבְרִיקָה.

הַמְּפַקֵּד צָעַק:

“בְּמִצְוַת הַנָּצִיב!”

אַחַד הַכֹּהֲנִים שֶׁבַּשַּׁעַר נִזְדַּעֵק בַּחֲרָדָה:

“צֶלֶם, צֶלֶם בַּהֵיכָל!”

הַמְּפַקֵּד הָרוֹמָאִי לֹא חָזַר עַל דְּבָרָיו וְנִסָּה לְהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר, אֲבָל הַכֹּהֲנִים הַצְּעִירִים עָמְדוּ בַּפֶּתַח וְלֹא הֵנִיחוּ לוֹ לְהִכָּנֵס.

נִשְׁלְפוּ חֲרָבוֹת, הָרוֹמָאִים לֹא הֵנִיפוּ אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם. נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם כַּנִּרְאֶה לְהָנִיף חֶרֶב. הֵם הוֹשִׁיטוּ אֶת הַחֲרָבוֹת קָדִימָה וַחֲזִית הַצּוֹעֲדִים נִרְאֲתָה כְּחוֹמַת נְחֹשֶׁת מְסֻמֶּרֶת. מֵאַחַר שֶׁהַכֹּהֲנִים הַנּוֹאָשִׁים לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָם, נִנְעֲצוּ הַחֲרָבוֹת בְּגוּפָם. אַחַד הַכֹּהֲנִים נִסָּה לְאֱחֹז בְּלַהַב הַחֶרֶב וְנִפְצַע גַּם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. שְׁנֵי הַכֹּהֲנִים נָפְלוּ אַרְצָה מִתְבּוֹסְסִים בְּדָמָם.

הַקָּצִין צָעַד מֵעַל לְגוּפוֹתֵיהֶם וְנִכְנַס בַּשַּׁעַר. כָּל אַנְשֵׁי הַפְּלֻגָּה צָעֲדוּ אַחֲרָיו. קוֹל הַתֻּפִּים הָלַךְ וְחָזָק.

וְנֶשֶׁק אֵין בְּכָל רַחֲבֵי הַבַּיִת. מוּל הַפְּלָדָה הָרוֹמָאִית הִצִּיבוּ הַכֹּהֲנִים אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם.

הַפְּלֻגָּה צָעֲדָה בְּקֶצֶב וְנֶעֶצְרָה לְיַד לִשְׁכַּת הַגָּזִית לִפְנֵי הַלּוּחַ נוֹשֵׂא הַכְּתֹבֶת הַיְּוָנִית, הָאוֹסֶרֶת עַל הַכְּנִיסָה לְזָרִים.

הָרוֹמָאִים גִּלְגְּלוּ וְהֵבִיאוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה וְהִצִּיבוּ אֶת הַפֶּסֶל עָלֶיהָ, וּמִיָּד הִקִּיפוּהוּ מִכָּל צַד וְקָפְאוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם כְּמוֹ פִּסְלֵי נְחֹשֶׁת.

מִכָּל צַד הִגִּיעוּ בְּרִיצָה כֹּהֲנִים, קְשִׁישִׁים וּצְעִירִים. פְּנֵי כֻּלָּם הָיוּ חִוְרִים כִּפְנֵי מֵתִים.

מִלִּפְנֵי הַחוֹמָה הִגִּיעָה הֲמֻלַּת הָמוֹן רַב.

הַמְּפַקֵּד הָרוֹמָאִי כָּפַף רֹאשׁוֹ חֲבוּשׁ הַקַּסְדָּה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַזְּקֵנִים וְאָמַר בְּנִימוּס מְעֻשֶּׂה:

“אֵין אֲנִי אֶלָּא מְמַלֵּא אֶת מִצְוַת הַנָּצִיב, אָבִי”.

הַשֶּׁמֶשׁ יָצְקָה אֶת אִשָּׁהּ עַל קוֹבָעוֹ, עַל עֲלֵי הַדַּפְנָה שֶׁל הַקֵּיסָר, עַל פִּיפִיּוֹת הַכִּידוֹנִים.

דִּמְמַת מָוֶת הִשְׂתָּרְרָה בְּהַר הַבַּיִת.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: אֶתְגָּרוֹ שֶל פְּרוֹקְלוֹס    🔗

פֶּטְרוֹנְיוּס הָיָה עָצֵל בְּגוּפוֹ וְהִשְׁתַּדֵל לַחְסֹךְ לְעַצְמוֹ כָּל מַאֲמָץ גּוּפָנִי. עֲבָדָיו רָחֲצוּהוּ, סֵרְקוּהוּ, הִלְבִּישׁוּהוּ, נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בָּאַפִּרְיוֹן. הֵם הֵבִיאוּ לוֹ כָּל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ, וְלוּ גַּם חֵפֶץ שֶׁנִּמְצָא בְּרִחוּק צְעָדִים אֲחָדִים מֵהַסַּפָּה שֶׁהִשְׂתָּרֵעַ עָלֶיהָ. רַק פְּעֻלּוֹת נְעִימוֹת הָיָה מוּכָן לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אוֹ פְּעֻלּוֹת שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַטִּילָן עַל זוּלָתוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת נֶהֱנָה מְאֹד מֵעֲבוֹדָה רוּחָנִית, חִבֵּב לִקְרֹא סְפָרִים, לִשְׁמֹעַ שִׂיחוֹת חֲכָמִים, וְהָיָה צָמֵא לִלְמֹד וּלְהָבִין. מֹחוֹ הָיָה עֵר וְזָקוּק לִתְנוּעָה. מַגָּעוֹ עִם תּוֹשָׁבֵי הַפְּרוֹבִינְצִיָּה סוּרְיָה הֶעֱשִׁיר אֶת אוֹצָרוֹ הָרוּחָנִי.

לְאַחַר שֶנִשְׁלַח צַלְמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר לִירוּשָׁלַיִם, הִתְיַצֵּב לְפָנָיו אִישׁ יְהוּדִי מִנִּכְבַּדֵּי קְהִלַת אַנְטִיּוֹכְיָה, וְיָסוֹן שְׁמוֹ.

יָסוֹן בִּקֵּשׁ רֵאָיוֹן אֵצֶל הַשַּׁלִּיט, לְלֹא עֵדִים מִבֵּין אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. בָּרֵאָיוֹן הִסְבִּיר, שֶׁהַצָּבַת הַפֶּסֶל בְּהַר הַבַּיִת תַּכְאִיב מְאֹד לְלֵב הָעָם הַיְּהוּדִי וְהִיא עֲשׂוּיָה לְסַבֵּךְ אֶת הַיְּחָסִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְרוֹמָא. הוּא הוֹסִיף וְאָמַר, כְּשֶׁעֵינָיו מְמַצְמְצוֹת תּוֹךְ עַצְבָּנוּת וַעֲיֵפוּת, שֶׁהוּא מִצְטַעֵר שֶׁהַנָּצִיב לֹא מָצָא לְנָחוּץ לְהַזְמִין אֶת יְהוּדֵי אַנְטִיּוֹכְיָה לְשִׂיחָה אִתּוֹ לִפְנֵי שֶׁעָשָׂה אֶת הַצַּעַד הַמַּכְרִיעַ.

הָאִישׁ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי פֶּטְרוֹנְיוּס מִמַּבָּט רִאשׁוֹן. יָסוֹן דִּבֵּר יְוָנִית צֶחָה, הָיוּ לוֹ נִימוּסִים מַעֲרָבִיִּים, וּדְבָרָיו הֵעִידוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲרוֹךְ אֶת עֲצוּמוֹתָיו בִּתְבוּנָה, וּלְהַגִּיד דְּבָרִים בַּעֲלֵי מִשְׁקָל בְּלִי לְהַבִּיעָם בִּמְפֹרָשׁ — מַעֲשֵׂה דִּפְּלוֹמַט מְנֻסֶּה.

פָּנָיו הַכֵּהִים מִטִּבְעָם נִרְאוּ כֵּהִים עוֹד יוֹתֵר, בִּגְלַל צֵל שֶׁל עַצְבוּת וּדְאָגָה שֶׁרִחֵף עֲלֵיהֶם. נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ מִתְאַבֵּל הוּא מַמָּשׁ עַל מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הַנָּצִיב. אִישִׁיּוּתוֹ יָצְרָה אֲוִירָה שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ וְ־כֵנוּת.

לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַיְּהוּדִי, פָּשַׁט פֶּטְרוֹנְיוּס יָדָיו לִצְּדָדִים בִּתְנוּעַת יֵאוּשׁ הִתּוּלִית וְאָמַר:

“נִכְבַּדִּי, אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב. אִישׁ רוֹמָאִי אֲנִי וְאִישׁ־צָבָא. עָלַי לְמַלֵּא אֶת הַפְּקֻדּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִי מֵאֵת הַמְּמֻנִּים עָלַי. מִלֵּאתִי פְּקֻדָּה מְפֹרֶשֶׁת שֶׁל הַקֵּיסָר”.

פְּנֵי יָסוֹן קָדְרוּ עוֹד יוֹתֵר, וְהוּא אָמַר בְּלַחַשׁ כִּמְעַט:

“פֶּטְרוֹנְיוּס דּוֹמִינוּס,²³ הַרְשֵׁה נָא לִי לְהַגִּיד לְךָ דָּבָר, וּסְלַח לִי עַל חֻצְפָּתִי בִּזְכוּת סִבְלִי, שֶׁהוּא סֵבֶל עַמִּי; יֵשׁ יוֹתֵר מִדֶּרֶךְ אַחַת לְמַלֵּא פְּקֻּדּוֹת, כְּשֶׁהָעִנְיָן נוֹגֵעַ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת”.

כְּלוּם רָמַז הַיְּהוּדִי לְשֹׁחַד?

כְּלוּם לְמַצָּב כָּזֶה רָמַז קָלִיגוּלָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ, לִפְנֵי צֵאתוֹ לְסוּרְיָה —“רַשַּׁאי אַתָּה לְמַלֵּא שַׂקִּיק מָמוֹן…?”

הַאֻמְנָם בָּא הַיְּהוּדִי לְהַצִּיעַ לוֹ הַצָּעָה מְכֹעֶרֶת כָּזוֹ? אוֹ שֶׁמָּא, בְּשֵׁם כָּל אֵלֵי הָאוֹלִימְפּוּס וְהַהַדֶס, הִתְכַּוֵּן לְשַׁחֵד אֶת הַקֵּיסָר וְכָל מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל קָלִיגוּלָה לֹא הָיָה מְכֻוָּן אֶלָּא לְמַטָּרָה זוֹ?

קָלִיגוּלָה הַבַּזְבְּזָן הָיָה זָקוּק לְכֶסֶף וְכָל אֶמְצָעִי לְהַשִּׂיג כֶּסֶף הָיָה כָּשֵׁר בְּעֵינָיו. הַאֻמְנָם יָדַע זֹאת יְהוּדִי עָצוּב זֶה?

הָאֻמְנָם שָׁגִיתִי בְּמַעֲשַׂי? — חָשַׁב פֶּטְרוֹנְיוּס. — הֲיִתָּכֵן שֶׁיָּכֹלְתִּי לִמְנֹעַ תִּסְבֹּכֶת זוֹ כֻּלָּהּ? לוּ שָׁלַחְתִּי עִם מִכְתָּבִי לְקָלִיגוּלָה גַּם אַרְגָּזִים מְלֵאִים זָהָב, שַׁי הַיְּהוּדִים, וְאוֹת מוּחָשִׁי לְנֶאֱמָנוּתָם, כִּי אָז הָיָה הַמַּצָּב שׁוֹנֶה הַיּוֹם בְּתַכְלִית — —

הָהּ! – נֶאֱנַח פֶּטְרוֹנְיוּס, — מָה לוֹ לְשׁוֹפֵט הַטַּעַם הַטּוֹב וְלִמְלָאכָה מְכֹעֶרֶת זוֹ, שֶׁשְּׁמָהּ נִהוּל עִנְיָנֵי אִמְפֶּרְיָה? שִׂחַקְתָּ, אֲדוֹנִי, וְצָחַקְתָּ, וּבְלִי מֵשִׂים הֵמַטְתָּ אָסוֹן עַל אֻמָּה שׁוֹחֶרֶת שָׁלוֹם…

פֶּטְרוֹנְיוּס נָתַן אוֹת לְמַזְכִּירוֹ וְרָמַז לוֹ לָצֵאת מֵהָאוּלָם. הַנָּצִיב וּנְצִיג הַיְּהוּדִים נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּם.

פֶּטְרוֹנְיוּס אָמַר:

“יָסוֹן נִכְבַּדִּי, פָּרֵשׁ אֶת דְּבָרֶיךָ”.

יָסוֹן אָמַר בְּקוֹלוֹ הָרַךְ וּסְפוּג הָרֶגֶשׁ:

"יָרֵא אֲנִי שֶׁדְּבָרַי לֹא נֻסְחוּ עַל יָדִי הֵיטֵב וְלָכֵן לֹא הוּבָנוּ…. וַהֲרֵי הַנָּחוֹתַי, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן כְּמִשְׁתַּמְּעוֹת לִשְׁתֵּי פָּנִים:

א) הַיְּהוּדִים אֵינָם שׁוֹאֲפִים לְמֶרֶד. אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם אָנוּ. אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים לִמְרֹד בְּאַגְרִיפַּס וּבְבַת־בְּרִיתֵנוּ הַגְּדוֹלָה, רוֹמָא. אָנוּ הַיְּהוּדִים מַאֲמִינִים שֶׁהָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל נָתַן אֶת הַכֹּחַ הָעֶלְיוֹן לְרוֹמָא בִּתְקוּפָה זוֹ.

ב) וּבְכָל זֹאת לֹא יַשְׁלִימוּ הַיְּהוּדִים עִם הִמָּצְאוֹ שֶׁל צֶלֶם הַקֵּיסָר בְּהַר הַבַּיִת בִּירוּשָׁלַיִם. הַסִּבָּה אֵינֶנָּה פּוֹלִיטִית. דָּתֵנוּ מִתְנַגֶּדֶת לִפְסָלִים מִכֹּל וָכֹל, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא תִּמְצָא פִּסְלֵי קֵיסָרִים בְּרַחֲבֵי אַרְצֵנוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ פִּסְלֵי אֱלֹהֵינוּ לֹא תִּמְצָא. כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: “לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה”. וְאָנוּ מִפִּי תּוֹרָתֵנוּ אָנוּ חַיִּים.

ג) מִכֵּיוָן שֶׁמִּלּוּי מִצְווֹת דָּתֵנוּ יָקָר לָנוּ כְּחַיֵּינוּ וְאַף יוֹתֵר מֵחַיֵּינוּ — עָלוּל הַצֶּלֶם בִּירוּשָׁלַיִם לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְּהוּדִים לְמָרֵי נֶפֶשׁ מְאֹד".

יָסוֹן לֹא רָמַז דָּבָר עַל שֹׁחַד!

פֶּטְרוֹנְיוּס הִתְעַלֵּם מֵהָאִיּוּם שֶׁבְּדִבְרֵי אִישׁ שִׂיחוֹ. לֹא הָיָה בְּאִיּוּם זֶה כְּדֵי לְהַדְאִיג אֶת רוֹמָא. הוּא הִפְנָה אֶת הַשִּׂיחָה לְמַסְלוּל חָדָשׁ.

“יָסוֹן, הַאִם בִּקַּרְתָּ מִיָּמֶיךָ בְּאַתּוּנָה אוֹ בְּרוֹמָא?”

“הֵן, אָדוֹן, בִּשְׁתֵּיהֶן”.

“הֲרָאִיתָ שָׁם אֶת פִּסְלֵי הָאֵלִים, הַגִּבּוֹרִים, הַחֲכָמִים, הַגְּבָרִים וְהַנָּשִׁים יְפֵי הַתֹּאַר?”

“רָאִיתִי גַּם רָאִיתִי”.

“הַנֶּהֱנֵיתָ לִרְאוֹתָם?”

“נֶהֱנֵיתִי”.

“וּבְכֵן, מַדּוּעַ אַתָּה מִתְנַגֵּד לִפְסָלִים בִּתְחוּם יִשּׁוּבֵי הַיְּהוּדִים, וְאַתָּה טוֹעֵן, שֶׁאֵין לֵב הַיְּהוּדִים לְמֶרֶד בַּשִּׁלְטוֹן, שֶׁהַפֶּסֶל מְסַמְּלוֹ”.

יָסוֹן חִיֵךְ וְאָמַר:

“כְּדֵי לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתְךָ, פֶּטְרוֹנְיוּס הָאָדוֹן, עָלַי לְהַסְבִּיר לְךָ הַסְבָּרָה מַעֲמִיקָה מַהִי מַהוּתָהּ שֶׁל דָּתֵנוּ וּמַהִי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינֵינוּ לִפְסָלִים”.

פֶּטְרוֹנְיוּס אָמַר:

“הֲרֵינִי מַזְמִינְךָ הָעֶרֶב לְחֶבְרָתִי וּלְחֶבְרַת נֶאֱמָנִי, הַפִילוֹסוֹף פְּרוֹקְלוֹס, לְשִׂיחָה עַל דָּתְךָ וְעַל הַפְּסָלִים. הַאִם נִרְאֵית לְךָ הַצָּעָתִי?”

יָסוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר:

“אֲקַבְּלֶנָּה בְּתוֹדָה. אֲבָל אוּלַי לֹא אֲנִי הָאִישׁ הָרָאוּי לְשַׁמֵּשׁ מוֹרֶה וּמַסְבִּיר לְאִישִׁים כְּמוֹ פֶּטְרוֹנְיוּס וּפְּרוֹקְלוֹס. יֵשׁ טוֹבִים מִמֶּנִּי בְּקֶרֶב בְּנֵי עַמִּי בְּאַנְטִיּוֹכְיָה”.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נִפְגְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּם בְּאוּלָמוֹ הַנָאֶה שֶׁל אַרְמוֹן הַנָּצִיב בְּאַנְטִיּוֹכְיָה. הָאוּלָם הָיָה מוּאָר בְּאוֹר גָּדוֹל שֶׁל מְנוֹרוֹת־זַיִת מְרֻבּוֹת, וְהָעֲבָדִים הַמְּשָׁרְתִים אֶת הָאָדוֹן וְאֶת אוֹרְחָיו הִתְרוֹצְצוּ בָּאוּלָם בְּלִי הֶרֶף. הַשְּׁלֹשָׁה הֵסֵבּוּ עַל סַפּוֹת נוֹחוֹת, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי חוֹרִין בַּתְּקוּפָה הַהִיא. וְשֻׁלְחָנוֹת עֲמוּסִים פֵּרוֹת, דִּבְרֵי־מַאֲפֶה מְתוּקִים וְיֵינוֹת טוֹבִים עָמְדוּ בֵּין הַסַּפּוֹת. יָסוֹן טָעַם רַק מִן הַפֵּרוֹת, לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין.

פֶּטְרוֹנְיוּס הִצִּיעַ לְנַהֵל אֶת הַשִּׂיחָה בְּצוּרַת דּוּ־קְרָב, כַּמְקֻבָּל אֵצֶל הַיְוָנִים, כְּשֶׁהָאֶחָד מְנַסֶּה לְהַטִּיל בַּשֵּׁנִי בַּלִּיסְטְרָאוֹת שֶׁל הִגָּיוֹן וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת יְרִיבוֹ בְּלַהֲטוּטֵי מַחְשָׁבָה וְעֻבְדוֹת חֲדָשׁוֹת וּמַפְתִּיעוֹת, עַד כִּי יִכָּנַע וְיוֹדֶה שֶׁיָּדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

הוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּוִּכּוּחַ, אֶלָּא הֶאֱזִין בְּעִנְיָן רַב. הוּא הֵנִיחַ אֶת הַמַּאֲמָץ לִפְּרוֹקְלוֹס, שֶׁהָיָה בָּקִי וּמְנֻסֶּה בְּמִלְחֲמוֹת דְּבָרִים וְרַעְיוֹנוֹת.

יָסוֹן בָּחַן בְּעֵינָיו אֶת יְרִיבוֹ — אִישׁ שִׂיחָתוֹ, הָעֶבֶד פְּרוֹקְלוֹס.

הָאִישׁ הָיָה כְּבֶן שִׁשִּׁים, קֵרֵח כְּמוֹ כַּד, וּבַעַל זָקָן. גַּבּוֹתָיו עֲבֻתּוֹת מְאֹד וּמְכַסּוֹת בַּאֲנִיצִים שׁוֹפְעִים אֶת עַפְעַפָּיו. פָּנָיו רָזִים, חַדֵּי קַוִּים וְרוּחָנִיִּים מְאֹד.

יָסוֹן יָדַע שֶׁפְּרוֹקְלוֹס נוֹלַד עֶבֶד בְּמֶשֶׁק בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִי פֶּטְרוֹנְיוּס, וּלְאַחַר שֶׁגִּלָּה כִּשְׁרוֹנוֹת רוּחָנִיִּים מִיַּלְדוּתוֹ זָכָה לְקַבֵּל מוֹרִים טוֹבִים, כְּמוֹ בֶּן חוֹרִין, וְאַף נִשְׁלַח לְהִשְׁתַּלֵּם בְּאַתּוּנָה. פֶּטְרוֹנְיוּס נוֹלַד כְּשֶׁפְּרוֹקְלוֹס הָיָה כְּבָר אָדָם שָׁלֵם מִבְּחִינַת הִתְפַּתְּחוּתוֹ וְלִמּוּדָיו. הָיָה פְּרוֹקְלוֹס הַפֵּדָגוֹג שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס, וְלִוָּהוּ כְּיוֹעֵץ, עוֹזֵר, מַשְׁגִּיחַ, מַזְכִּיר וּמְשָׁרֵת, כַּאֲשֶׁר הוּא נָסַע לְהִשְׁתַּלֵּם בְּאַתּוּנָה.

הַחֲכָמִים הָאַתּוּנָאִים הִפְלִיגוּ בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָעֶבֶד הַמַּשְׂכִּיל וְהֵחֵלּוּ לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם “פִילוֹסוֹף”, לְאַחַר שֶׁעוֹרֵר תְּשׂוּמֶת־לֵב בְּדַרְכֵי וִכּוּחוֹ הַחֲרִיפִים וְהַזְּרִיזִים.

פְּרוֹקְלוֹס רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּפִילוֹסוֹף הַהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַפִילוֹסוֹפִים מִלִּפְנֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת—אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, הֲלֹא הֵם סוֹקְרָטֶס, אַפְּלָטוֹן וְדִיּוֹגֶנֶס. שְׁנֵי הָאַחֲרוֹנִים אַף נִשְׁבּוּ בִּזְמַנָּם עַל־יְדֵי שׁוֹדְדֵי יָם וְנִמְכְּרוּ בַּשּׁוּק כַּעֲבָדִים. אַפְּלָטוֹן נִפְדָּה עַל יְדֵי חֲסִידָיו וְדִיּוֹגֶנֶס מֵת בְּעַבְדוּתוֹ, כְּפַּדְגוֹג מֻשְׁלָם שֶׁל יַלְדֵי אֲדוֹנוֹ. כְּסוֹקְרָטֶס וְדִיּוֹגֶנֶס הִסְתַּפֵּק גַּם פְּרוֹקְלוֹס בִּמְעַט, לֹא טָעַם בָּשָׂר וְלֹא שָׁתָה יַיִן. שׁוֹקֵל הָיָה כָּל מִלָּה וְכָל תְּנוּעָה, הִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיד רַק דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּטָלִים בְּסָפֵק, וְחִנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ לֹא לְהִתְרַגֵּשׁ וְלִהְיוֹת בְּמַצַּב־רוּחַ שָׁוֶה כָּל הַיָּמִים, כְּדֶרֶךְ כָּל הַפִילוֹסוֹפִים.

פֶּטְרוֹנְיוּס כִּבְּדוֹ מְאֹד וְהִתְיַחֵס אֵלָיו כְּאֶל שָׁוֶה לוֹ. אֲבָל לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְשַׁחְרְרוֹ… הוּא הָיָה זָקוּק לוֹ כְּאִישׁ שִׂיחָה, כִּידִיד, כְּעוֹזֵר. הוּא יָדַע שֶׁאָדָם כָּמוֹהוּ יִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי עַצְלוּת יְתֵרָה וּמִפְּנֵי שְׁחִיתוּת.

אֲבָל פְּרוֹקְלוֹס יָדַע שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים יִזְכֶּה בְּחֵרוּת מְלֵאָה, וְאַף יָעֳנַק לוֹ רְכוּשׁ, שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ זִקְנָה לְלֹא דַּאֲגַת פַּרְנָסָה.

פְּרוֹקְלוֹס הִתְבּוֹנֵן בִּירִיבוֹ, אָסַף אֶת זְקָנוֹ בְּכַף יָדוֹ, וְשָׁאַל, כְּשֶׁהוּא דּוֹמֶה לָאָדָם הַיּוֹרֶה חֵץ:

“יָסוֹן, הַאִם אַתָּה מוֹדֶה שֶׁיֵּשׁ יֹפִי בְּגוּף הָאָדָם?”

אָמַר יָסוֹן:

“מוֹדֶה אֲנִי”.

“הַאִם אַתָּה מוֹדֶה, שֶׁהַיֹּפִי הוּא מַתְּנַת הָאֵל, וְעָלֵינוּ לְהוֹקִירוֹ?”

“בְּוַדַּאי”.

יָסוֹן חִיֵּךְ. פְּרוֹקְלוֹס נָקַט דֶּרֶךְ שֶׁל שִׂיחָה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עַל הָאַתּוּנָאִים וְנִקְרְאָה בְּשֵׁם “הַשִּׁיטָה הַסּוֹקְרָטִית”, עַל שֵׁם מַמְצִיאָהּ, הַפִילוֹסוֹף סוֹקְרָטֶס. לְפִי שִׁיטָה זוֹ נוֹהֵג הָאִישׁ, הַמְּבַקֵּשׁ לְשַׁכְנֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ לִסְתֹּר אֶת דֵּעוֹתָיו, לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת, שֶׁהַתְּשׁוּבוֹת עֲלֵיהֶן עוֹמְדוֹת בִּסְתִירָה עִם דֵּעוֹתָיו שֶׁל הַנִּשְׁאָל. הַנִּשְׁאָל מֵשִׁיב לְתֻמּוֹ וְחוֹפֵר בּוֹר לְעַצְמוֹ. שִׁיטָה זוֹ הָיְתָה נִלְמֶדֶת בָּאֲקַדֶמְיָה, בֵּית־סֵפֶר מִיסוֹדוֹ שֶׁל אַפְּלָטוֹן, שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל סוֹקְרָטֶס.

פְּרוֹקְלוֹס הִמְשִׁיךְ:

“וְאֱמֹר נָא לִי, נִכְבַּדִּי: פֶּסֶל, בְּמִדָּה שֶׁהוּא מְשַׁקֵּף וּמַבְלִיט אֶת יָפְיוֹ שֶׁל הָאָדָם וּפְעָמִים אַף יָפֶה יוֹתֵר מֵהָאָדָם, יֵשׁ בּוֹ מֵאוֹתוֹ יֹפִי הָרָאוּי לְהוֹקָרָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִן הָאֵל?”

“אָכֵן, יֵשׁ יֹפִי בְּפֶסֶל, אִישִׁי”.

“וְהַיְּהוּדִים, הַאִם אוֹהֲבֵי יֹפִי הֵם?”

“בְּוַדַּאי”.

“וְהֵם מְסֻגָּלִים לְגַלּוֹת אֶת הַיֹּפִי שֶׁבִּפְסָלִים?”

“כֵּן”.

עַתָּה הָיָה פְּרוֹקְלוֹס מוּכָן לְהַנְחִיל אֶת הַמַּכָּה הַנִצַּחַת לְאִישׁ שִׂיחָתוֹ:

“וּבְכֵן, לַמְּדֵנִי נָא נִכְבַּדִּי, מַדּוּעַ אֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּעַיִן יָפָה פְּסָלִים בְּבֵיתְךָ, וּתְמִים דֵּעִים אַתָּה עִם אָחֶיךָ בִּיהוּדָה, שֶׁאֵין לְהַצִּיב פֶּסֶל אֵיזֶה שֶׁהוּא בְּכָל יִשּׁוּבֵיכֶם?”

פְּרוֹקְלוֹס נִמְנַע, בְּשָׁלָב זֶה שֶׁל הַוִּכּוּחַ, לָדוּן בִּפְסָלִים שֶׁל שַׁלִּיטִים וְנִסָּה לְנַתֵּחַ אֶת הֶגְיוֹנָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה “לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל”.

יָסוֹן חִיֵךְ אֶת חִיּוּכוֹ הֶעָצוּב. הָיָה מַשֶּׁהוּ מְגֻחָךְ וּמַשֶּׁהוּ טְרָגִי גַּם יַחַד בַּמַּצָּב שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה. רִבְבוֹת אֲנָשִׁים חַפִּים מִכָּל עָוֹן מִתְיַסְּרִים עַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם וּבְרַחֲבֵי יְהוּדָה, וְאָדוֹן אֵלֵגַנְטִי וּמְבֻשָּׂם זֶה וְעַבְדּוֹ חֲרִיף הַשֵּׁכֶל מְשַׂחֲקִים אִתּוֹ לַהֲנָאָתָם בְּמִשְׂחֲקֵי הַפִילוֹסוֹפִים הַהוֹלְכִים בָּטֵל.

הוּא אָמַר:

“הַרְשׁוּ נָא לִי לֹא לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה קְצָרָה וִישִׁירָה לִשְׁאֵלָה זוֹ. בְּטֶרֶם אָשִׁיב, הַרְשׁוּ נָא לִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אַחַת או שְׁתַּיִם מִצִּדִּי”.

אֲבָל פְּרוֹקְלוֹס רָאָה עַצְמוֹ כְּמִתְגּוֹשֵׁשׁ שֶׁהִפִּיל אֶת יְרִיבוֹ עַל הַגַּב, וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לוֹ לְהָנִיעַ יָד אוֹ רֶגֶל. הוּא קָרָא:

“לֹא, לֹא וָלֹא! אַל תְּנַסֶּה לְהִשְׁתַּמֵּט מִיְָדִי, נִכְבַּדִי. הָשֵׁב לִשְׁאֵלָתִי תְּשׁוּבָה קְצָרָה וְחוֹתֶכֶת: מַדּוּעַ?”

עֵינֵי יָסוֹן הִבְרִיקוּ. ‘עֲשַׁן הַקְּרָב’ הִגִּיעַ גַּם לִנְחִירֵי אַפּוֹ. הוּא אָמַר:

“אָשִׁיב לְךָ לְלֹא דִּחוּי, אֲבָל רַק לְאַחַר שֶׁתָּשִׁיב אַתָּה עַל שְׁאֵלוֹת אֲחָדוֹת מִשֶּׁלִּי”.

פְּרוֹקְלוֹס הִבִּיט אֶל אֲדוֹנוֹ, כִּמְחַכֶּה לְהַכְרָעָתוֹ, וּפֶּטְרוֹנְיוּס פָּסַק:

“הַנַּח לוֹ לִשְׁאָלְךָ, פְּרוֹקְלוֹס”.

שָאַל יָסוֹן:

“הַאִם פְּרִי אוֹ לֶחֶם טוֹבִים לִבְרִיאוּת הָאָדָם?”

פְּרוֹקְלוֹס עִוָּה אֶת שְׂפָתָיו, כִּמְרַמֵּז, ‘אוֹתִי לֹא תְּסוֹבֵב בְּמִרְמָה, חֲבִיבִי!’ – וְאָמַר:

“הֵם טוֹבִים לַבְּרִיאוּת, נִכְבַּדִי, בִּתְנַאי שֶׁהָאָדָם בָּרִיא וְרָעֵב, וּבִתְנַאי שֶׁהֵם אֵינָם מְסֹאָבִים וְאֵינָם מַזִּיקִים לַבְּרִיאוּת בִּגְלַל זֻהֲמָה וּרְעָלִים שֶׁבָּהֶם”.

“תְּשׁוּבָתְךָ הַזְּהִירָה, פְּרוֹקְלוֹס אִישִׁי, חוֹסֶכֶת לִי שְׁאֵלוֹת מִסְפָּר. צָעַדְתָּ צַעַד גָּדוֹל לִקְרָאתִי. לְאוֹר מָה שֶׁאָמַרְתָּ, הֲיִתָּכֵן שֶׁאָדָם בָּרִיא וְרָעֵב יֹאכַל לֶחֶם מְשֻׁבָּח וּבְכָל זֹאת יֶחֱלָה מִמֶּנוּ?”

פְּרוֹקְלוֹס הוֹדָה:

“יִתָּכֵן, אִם מְעֹרֶבֶת פְּסֹלֶת מַזִּיקָה בַּלֶּחֶם הַמַּבְרִיא”.

“יִתָּכֵן אֵפוֹא שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִהְיֶה גַּם טוֹב וְגַם לֹא טוֹב, בְּמִדָּה שֶׁיִּתְעָרֵב בְּמַשֶּׁהוּ רַע?”

“יִתָּכֵן”.

“הֲתוֹדֶה, שֶׁהֲרֵי הַטּוֹב כַּהֲרֵי הַיָּפֶה”.

פְּרוֹקְלוֹס אָמַר בְּאִי־רָצוֹן:

“כָּךְ סָבַר אַפְּלָטוֹן, הֶחָכָם בְּכָל אָדָם. הוּא טָעַן שֶׁהַטּוֹב וְהַיָּפֶה וְהֶחָכָם הַיְנוּ הַךְ הֵם”.

“וְאַתָּה תְּמִים דֵּעִים עִמּוֹ?”

“הֵן”.

“יָכוֹל אֵפוֹא אָדָם לֵיהָנוֹת מִן הַיָּפֶה וְיַחַד עִם זֶה לִסְפֹּג לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ מִן הָרַעַל, שֶׁאֵינֶנּוּ טוֹב לְנַפְשׁוֹ?”

“הֵן”.

אָמַר יָסוֹן:

“עַתָּה אֲנִי מוּכָן לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלָתְךָ הַקּוֹדֶמֶת. אָנוּ הַיְּהוּדִים טוֹעֲנִים שֶׁיָפְיוֹ שֶׁל הַפֶּסֶל, הַטּוֹב לַנֶּפֶשׁ, יֵשׁ בּוֹ מִן הָרַעַל הַמַּזִּיק לַנֶּפֶש”.

פֶּטְרוֹנְיוּס וּפְּרוֹקְלוֹס שָׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם פֶּה אֶחָד:

“מַדּוּעַ?”

יָסוֹן הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו וְאָמַר:

“הֲתַרְשׁוּ לִי לְהַטְרִידְכֶם בְּהַרְצָאָה עַל אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת שֶׁל עַם עַתִּיק וּשְׁבַע נִסָּיוֹן?”

אָמַר פְּרוֹקְלוֹס:

“וֶאֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת אֵלֶּה, כְּלוּם יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לַעֲמֹד בִּפְנֵי בִּקֹּרֶת הַהִגָּיוֹן? כִּי רַק טַעֲנוֹת הֶגְיוֹנִיּוֹת מְנִיחוֹת אֶת דַּעְתֵּנוּ”.

"דּוּנוּ נָא אַתֶּם, אִישִׁים נַעֲלִים. — לִפְנֵי כְּאֶלֶף וּשְלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה נִתָּן לָנוּ סֵפֶר מִידֵי אֱלֹהִים, סֵפֶר מִצְווֹת שֶׁעַל פִּיו אָנוּ מְנַהֲלִים אֶת חַיֵּינוּ. סֵפֶר זֶה כֻּלּוֹ חָכְמָה צְרוּפָה. מֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל חַיִּים חִזְּקוּ אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בְּסֵפֶר זֶה, הִגְבִּירוּ אֶת אַהֲבָתֵנוּ אֵלָיו וְהִגְדִּילוּ אֶת בִּטְחוֹנֵנוּ בִּתְבוּנָתוֹ״.

פֶּטְרוֹנְיוּס הֶאֱזִין בְּעִנְיָן. הוּא הָיָה צָמֵא לָדַעַת וּלְהָבִין, וְעַתָּה לָמַד דְּבָרִים חֲדָשִׁים מִפִּי אִישׁ נָבוֹן וּבָקִי.

יְהוּדִי זֶה עוֹרֵר בּוֹ קִנְאָה, זֹאת הִרְגִּישׁ הֵיטֵב. יָסוֹן יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, יֵשׁ לוֹ מַשְׂאַת נֶפֶשׁ, הוּא מַאֲמִין שֶׁהָעוֹלָם מִתְנַהֵל לְפִי חֻקֵּי הַתְּבוּנָה וְהַצֶּדֶק, הוּא בּוֹטֵחַ בְּמַלְכּוֹ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ חָרֵד לַעֲתִידוֹ. לְעֻמָּתוֹ נִרְאֶה הוּא, פֶּטְרוֹנְיוּס, כְּנַעַר שֶׁתָּעָה בַּדֶּרֶךְ, נוֹדֵד לְלֹא מַטָּרָה עַל שְׂפַת תְּהוֹם.

יָסוֹן הִמְשִׁיךְ:

“כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: ‘לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶר בָּאָרֶץ מִתַּחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ’. כָּל תִּינוֹק בֶּן בֵּית רַב בְּעַמֵּנוּ יוֹדֵעַ בְּעַל־פֶּה דִבֵּר זֶה. תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה הִיא שֶׁאוֹסֶרֶת עָלֵינוּ אֶת הַפְּסָלִים וְאֶת הַתְּמוּנוֹת”.

פְּנֵי פְּרוֹקְלוֹס הִבִּיעוּ עַתָּה בּוּז וּבִטּוּל. מָה מְחַדֵּשׁ לוֹ בַּרְבַּר זֶה? מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ סֵפֶר עַתִּיק הָאוֹסֵר עָלָיו לֵיהָנוֹת מֵהַפְּסָלִים — אֵין בֵּינוֹ וּבֵין הַפְּסָלִים וְלֹא כְלוּם?

פֶּטְרוֹנְיוּס בָּטַח בִּתְבוּנָתוֹ וּבְהֶגְיוֹנוֹ שֶׁל יָסוֹן, עַל כֵּן לֹא קָבַע כָּל עֶמְדָּה לִדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים וְרַק שָׁאַל:

“אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁסִּפְרְכֶם הָעַתִּיק הוּא כְּלִיל הַחָכְמָה, וְהַחַי לְפִיו חַי חַיִּים שֶׁל אֹשֶׁר. אֵין סָפֵק שֶׁלְּכָל מִצְוָה שֶׁבְּסִפְרְכֶם יֵשׁ טַעַם נָבוֹן וטוֹב. מַהוּ אֵפוֹא הַטַּעַם שֶׁהַסֵּפֶר אוֹסֵר עֲלֵיכֶם אֶת הַהֲנָאָה מֵהַיֹּפִי שֶׁבַּפְּסָלִים?”

הַבָּעַת הַבּוז חָלְפָה מִפָּנָיו שֶׁל פְּרוֹקְלוֹס, כַּאֲשֶׁר פָּנָה אֵלָיו יָסוֹן בִּשְׁאֵלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, כְּדֶרֶךְ הַסּוֹקְרָטִיִּים:

“בִּרְשׁוּתְךָ, פֶּטְרוֹנְיוּס הָאָדוֹן, אָשִׁיב לְךָ אַגַּב וִכּוּחִי עִם הָאִישׁ הֶחָכָם הַיּוֹשֵׁב פֹּה אִתָּנוּ. פְּרוֹקְלוֹס נִכְבַּדִּי, הַאִם הַדָּת מְצַוָּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָאֵל, אוֹ לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלֹהִי?”

פֶּטְרוֹנְיוּס צָחַק בְּקוֹל. הַיְּהוּדִי מְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק לְפִי חֻקֵּיהֶם הֵם.

פְּרוֹקְלוֹס הֵשִׁיב: “לָאֵל בִּלְבַד”.

“וּפִסְלֵי הָאֵלִים, הַאִם הֵם הָאֵלִים עַצְמָם, אוֹ רַק סְמָלִים וְהַמְחָשׁוֹת שֶׁל אֵלִים, וְהֵם בִּלְתִּי אֱלֹהִיִּים?”

“אֵין הֵם הָאֵלִים עַצְמָם”.

“וְהַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַפֶּסֶל וּמְדַמֶּה שֶׁהוּא אֵל וְלֹא גּוּשׁ שַׁיִשׁ אוֹ אָרָד, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, כֵּיצַד נִקְרָא לוֹ?”

“בּוּר הוּא וַחֲסַר תְּבוּנָה”.

"יִישַׁר כֹּחֲךָ, פְּרוֹקְלוֹס, שֶׁהִגַּעְתָּ עִמִּי עַד כָּאן. וּבְכֵן, זֹאת טָעֲנוּ הַחֲכָמִים שֶׁלָּנוּ כָּל הַיָּמִים: עַמֵּי הָאֲרָצוֹת מַחֲלִיפִים רוּחַ בְּחֹמֶר וְעוֹבְדִים לָעֵץ וְלָאֶבֶן כְּאִלּוּ הֵם בּוֹרְאֵיהֶם. חֲכָמֵינוּ וּנְבִיאֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים לְסִפְרֵנוּ הַקָּדוֹשׁ, רוֹצִים לִמְנֹעַ טָעוּת מַחְפִּירָה וּמְגֻחֶכֶת זוֹ.

"מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם, שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַיְּהוּדִים בְּכָל הַדּוֹרוֹת, נִפְטַר וְקִבְרוֹ נֶעְלַם, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם קְבוּרָתוֹ שֶׁל גְּדוֹל נְבִיאֵנוּ זֶה. מַדּוּעַ? מַדּוּעַ נֶאֱסַר עָלֵינוּ לַחֲלֹק כָּבוֹד לְקִבְרוֹ שֶׁל גְּדוֹל מֵיטִיבֵנוּ? כִּי חָשְׁשׁוּ חֲכָמֵינוּ פֶּן יַהֲפֹךְ הָעָם אֶת הַקֶּבֶר לָאֱלָהוּת וְיַעֲבֹד לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּצְרִים עוֹבְדִים לַפִּירָמִידוֹת בְּמִצְרַיִם וְתוֹשָׁבֵי אַרְצֵנוּ הַקַּדְמוֹנִים עָבְדוּ לַסְּלָעִים, לָעֵצִים, וּמַצְּבוֹת זִכָּרוֹן לַגִּבּוֹרִים.

״יִתָּכֵן שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה, שֶׁנִּשְׁכַּח מֵרֹב רֻבּוֹ שֶׁל הָעָם אֲפִלּוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ, אַחֶרֶת הָיָה בְּוַדַּאי עוֹלֶה עַל דַּעַת רַבִּים לְיַחֵס לַשֵּׁם הַמֻּפְלָא הַזֶּה כֹּחוֹת שֶׁל רִפּוּי, כִּשׁוּף וַהֲגַנָּה. רַק כֹּהֲנֵינוּ הַגְּדוֹלִים מַזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם אַחַת לְשָׁנָה, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ לַכֹּהֵן הַיּוֹרֵשׁ הַבָּא אַחֲרֵיהֶם.

״וַאֲשֶׁר לְפִסְלֵי הָאָדָם הַיָּפִים, זוֹ דַּרְכָּהּ שֶׁל הַתּוֹרָה: לַעֲשׂוֹת סְיָג לְמִצְווֹת. וְכִי מִי יַעֲרֹב לָנוּ, שֶׁהָעָם לֹא יַתְחִיל לַעֲבֹד לְפֶסֶל שֶׁל גִּבּוֹר מִלְחָמָה, לִדְיוֹקָן שֶׁל חָכָם נַעֲרָץ, וַאֲפִלּוּ לְפִסְלָהּ שֶׁל אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה?

"תּוֹרְָתֵנוּ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁמֵּעַל לְכַָל שַׁלִּיטֵי אֱנוֹשׁ יֵשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן אֶחָד, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְהוּא מְקוֹר הַשִּׁלְטוֹן וְהַכֹּחַ, וְלוֹ הַגְּבוּרָה וְלוֹ הַנִּצָּחוֹן. כָּל שַׁלִּיטֵי הָעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא פֹּעַל כַּפָּיו, שֵׁבֶט נֹעַם אוֹ שֵׁבֶט חוֹבְלִים בְּיָדָיו, לְהַנְחוֹת עַם אוֹ לְיַסְּרוֹ. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים שַׁלִּיטִים, אֲשֶׁר הַצְלָחָתָם מְעוֹרֶרֶת בָּהֶם אֶת הָאֱמוּנָה, שֶׁהֵם הִנָּם אֵלִים בְּעַצְמָם״.

יָסוֹן נָתַן עֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת בְּפֶּטְרוֹנְיוּס: הַעוֹרְרוּ דְּבָרָיו אֶת חֲמָתוֹ? לֹא, פֶּטְרוֹנְיוּס הֶאֱזִין לִדְבָרָיו בְּעִנְיָן וּבְאַהֲדָה. לֹא אִישׁ כָּמוֹהוֹ יִטְעֶה לַחֲשֹׁב אֶת קָלִיגוּלָה לְאֵל.

דְּבָרָיו הַשְּׁקוּלִים שֶׁל יָסוֹן עָשׂוּ רֹשֶׁם רַב עַל אַנְשֵׁי שִׂיחוֹ. פְּרוֹקְלוֹס קָם מִמְּקוֹמוֹ וְנִשְׁאַר עוֹמֵד מוּל חַלּוֹן גָּבֹהַּ, שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו. מֻכְרָח הָיָה לְהוֹדוֹת, שֶׁבַּרְבַּר זֶה אֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנּוּ בַּהֲבָנָתוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ.

דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בָּאוּלָם הַגָּדוֹל. פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הוֹסִיף לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת בְּשָׁעָה זוֹ. דְּבָרָיו שֶׁל יָסוֹן עוֹרְרוּ בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת וּרְגָשׁוֹת שֶׁלֹּא צִפָּה לָהֶם.

מַבָּטוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס נִנְעַץ בְּמַבָּטוֹ שֶׁל קָיוּס קָלִיגוּלָה… פִּסְלוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר עָמַד בְּאֶמְצַע הָאוּלָם, רֹאשׁ שַׁיִשׁ עֲנָק צָבוּעַ בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים וְעָטוּר זֵר שֶׁל עֲלֵי זָהָב.

הָעֲבָדִים שָׂמוּ לְרַגְלֵי הַפֶּסֶל פְּרָחִים וְגַם פֵּרוֹת וּצְלוֹחִית שֶׁל יַיִן… הַאֻמְנָם הֶאֱמִינוּ שֶׁהַקֵּיסָר יִטְעַם מִן הַמַּטְעַמִּים הָאֵלֶּה? הַאִם לֹא עוֹשִׂים כְּמוֹהֶם אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם, בְּכָל מָקוֹם, חוּץ מֵאֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה הַקְּטַנָּה וְהַנִּדַּחַת?

פַּרְצוּפוֹ הֶחָצוּף שֶׁל הַקֵּיסָר שִׁמֵּשׁ עֵדוּת נִצַּחַת לְצִדְקַת דְּבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי יָסוֹן.

רֶגֶשׁ חַם הֵחֵל מְפַעְפֵּעַ בְּלִבּוֹ שֶׁל הָרוֹמָאִי. יְהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִם חוֹשְבִים וּמַרְגִּישִׁים בְּוַדַּאי כְּמוֹ יָסוֹן. עַתָּה הֵם מִתְיַסְּרִים עַל לֹא עָוֶל בְּכַפָּם, וְנִמּוּקֵיהֶם אֲצִילִיִּים וּנְבוֹנִים. וַדַּאי שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת מוֹרְדִים אוֹ בַּרְבַּרִים. אֱמוּנָתָם הָעַזָּה בַּסֵּפֶר הֶחָכָם מְעִידָה עַל רְצוֹנָם הַגָּדוֹל לִחְיוֹת חַיֵּי תְּבוּנָה וְצֶדֶק. מַדּוּעַ אֵפוֹא הֵם נֶעֱנָשִׁים?

פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הוֹרִיד אֶת מַבָּטוֹ מִפָּנָיו שֶׁל קָלִיגוּלָה, שֶׁנִּרְאוּ כְּמוֹ חַיִּים מַמָּשׁ. מָה עוֹשֶׂה עַתָּה הַקֵּיסָר? הַיּוֹצֵא הוּא בַּמָּחוֹל לִפְנֵי חֲבוּרַת סֵנָטוֹרִים שִׁכּוֹרִים וְחַנְפָנִים, אוֹ שֶׁמָּא שָׂם בְּרֶגַע זֶה כֶּתֶר שֶׁל זָהָב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַסּוּס — הַקּוֹנְסוּל אִינְקִיטָטוּס — וּמְמַנּוֹ — מֶלֶךְ?… וְאוּלַי נָפַל הָאֵל בְּרֶגַע זֶה וְהוּא מִתְפַּתֵּל עַל הַקַּרְקַע בְּיִסּוּרָיו, תְּקוּף מַחֲלַת הַנְּפִילָה?

מַבָּטוֹ שֶׁל קָלִיגוּלָה הֵישִׁיר אֶל עֶבְרוֹ. נִדְמֶה הָיָה שֶׁשְּׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת:

‘עֶבֶד בֶּן עֶבֶד, מֻקְיוֹן שֶׁל רוֹמָא, עֲשֵׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ! אַתָּה שׁוֹלֵט פֹּה בִּשְׁבִילִי. רוֹמָא הִיא בִּשְׁבִילִי, שֶׁלִּי, שֶׁלִּי. הָעוֹלָם נוֹצַר, כְּדֵי לַעֲבֹד לִי. הַתֵּז רָאשִׁים, שְׁפָךְ דָּם, עַנֵּה אֲנָשִׁים, שְׂרֹף יִשּׁוּבִים וְשָדוֹת לְמַעַן תְּהִלָּתִי’.

יָסוֹן הִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא חֶרֶשׁ. בַּחוּץ שָׂרַר לַיִל מִזְרָחִי קָסוּם. לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן צָעַד הָלוֹךְ וָשׁוֹב חַיָל רוֹמָאִי חָסֹן וְכִידוֹנוֹ נָקַשׁ בְּקֶצֶב בַּמִּרְצֶפֶת. פְּרוֹקְלוֹס פָּרַשׁ לְחַדְרוֹ, וְהַנָּצִיב פֶּטְרוֹנְיוּס נִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָּתוֹ הַנּוֹחָה, עֵינָיו נְעוּצוֹת בִּפְנֵי דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, וְרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלִבּוֹ…

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ אֶל פֶּטְרוֹנְיוּס שָׁלִיחַ מִירוּשָׁלַיִם, אִישׁ עִתִּי יְהוּדִי וּבְיָדוֹ מִכְתָּב מֵהַסַּנְהֶדְרִין.

וְזֶה דְּבָרוֹ שֶׁל הַמִּכְתָּב:

"לְפֶּטְרוֹנְיוּס הַפְּרוֹקוּרָטוּר שָׁלוֹם רַב!

"הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס אֵינֶנּוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְאָנוּ רוֹאִים אֶת עַצְמֵנוּ כִּנְצִיגֵי הָעָם כֻּלּוֹ.

״אַנְשֵׁי צְבָא רוֹמָא הִצִּיבוּ אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר קָיוּס בְּעֶזְרַת בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ בִּירוּשָׁלַיִם. דָּתֵנוּ אוֹסֶרֶת עָלֵינוּ פְּסָלִים. עַתָּה נִפְסְקָה עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הָעָם שׁוֹבֵת מֵעֲבוֹדָה לֹא רַק בִּירוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה. וְהַיָּמִים יְמֵי קַיִץ, רֵאשִׁית יְמֵי הַקָּצִיר. יֵשׁ לָנוּ פְּרִיבִילֶגְיָה²⁴ מִטַּעַם הַסֵּנָט הָרוֹמָאִי מִימֵי פּוֹמְפֵּיוּס וְאָבְגוּסְטוּס קֵיסָר, הַמְשַׁחְרֶרֶת אוֹתָנוּ מֵהַצָּבַת פְּסָלִים בִּמְדִינָתֵנוּ. אָנוּ מְבַקְּשִׁים אוֹתְךָ לְצַוּוֹת לְהַרְחִיק אֶת הַפֶּסֶל לְלֹא דִּחוּי.

"הַצָּבַת הַפֶּסֶל נוֹגֶדֶת אֶת הַחֹק שֶׁהוּחַק בְּרוֹמָא. רוֹמָא תּוֹבַעַת מֵאִתָּנוּ לִשְׁמֹר עַל חֻקֶּיהָ.

“שַׁבְּתוֹן הָעָם כֻּלּוֹ וְהַפְסָקַת הַקָּצִיר יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם נֵזֶק גַם לְרוֹמָא.”

חָתַם עַל הַכְּתָב רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין וְהַזָּקֵן בַּחֲבֵרָיו, אִישׁ חָכָם וּמְלֻמָּד שֶׁזָּכָה לַכִּנּוּי ‘הַזָּקֵן’ בִּגְלַל גִּילוֹ הַמֻּפְלָג וְחָכְמָתוֹ גַּם יַחַד.

פֶּטְרוֹנְיוּס שָׁאַל אֶת הַשָּׁלִיח, שֶׁעָשָׂה יוֹמָם וָלַיְלָה בַּדֶּרֶךְ:

“הֲיֵשׁ לְךָ יִפּוּי־כֹּחַ מֵהַסַּנְהֶדְרִין לָקַחַת עִמִּי דְּבָרִים וּלְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתַי הָרִשְׁמִיּוֹת?”

הֵשִׁיב הַשָּׁלִיחַ:

“רַק אִישׁ עִתִּי אָנֹכִי. מְצֻוֶּה אֲנִי לְהָבִיא אֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת מִכְתַּב תְּשׁוּבָתְךָ, אִם תִּכְתְּבֶנּוּ”.

אָמַר פֶּטְרוֹנְיוּס:

“מְסֹר לְשׁוֹלְחֶיךָ, שֶׁאֵינֶנִּי אֶלָּא מְמַלֵּא מִצְוַת שׁוֹלְחִי אֲנִי”.

מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁפָּרַשׁ הַשָּׁלִיחַ כִּנֵּס פֶּטְרוֹנְיוּס אֶת מוֹעַצְתּוֹ. הַמַּצָּב נַעֲשָׂה מַדְאִיג: הָעָם הַיְּהוּדִי שׁוֹבֵת מִמְּלַאכְתּוֹ בְּרַחֲבֵי הַמְּדִינָה, בִּפְרוֹס יְמֵי הַקָּצִיר. עַם בָּטֵל מֵעֲבוֹדָה וּמַר נֶפֶשׁ דּוֹמֶה לִשְׂדֵה תְּבוּאָה בַּקַּיִץ: נִיצוֹץ אֶחָד יַבְעִירוֹ וְיַהַפְכוֹ לְיָם שֶׁל אֵשׁ.

וִיטְרוּבְיּוּס הֵעִיר:

“צָדַק זְקַן הַיְּהוּדִים, סִבְלָם שֶׁל הַיְּהוּדִים גּוֹרֵם נֶזֶק לְרוֹמָא בַּעֲקִיפִין”.

אֵפִיאַלְטֶס נִרְאָה כִּמְנַצֵּחַ.

“הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי!” — טָעַן — “הַיְּהוּדִים לִבָּם לְמֶרֶד. עַתָּה הֵם שׁוֹבְתִים מִמְּלָאכָה וְאַחַר כָּךְ יָחֵלּוּ לִצְעֹד בַּסָּךְ, יֹאחֲזוּ בַּנֶשֶׁק וְיֵצְאוּ לְמִלְחָמָה. וְכָל זֶה לָמָּה, כִּי רָאוּ פֶּסֶל בְּיִשּׁוּבָם? אַךְ אֲמַתְלָה הִיא זוֹ! הַצָּעָתִּי: נִפְלשׁ לִיהוּדָה!”

פֶּטְרוֹנְיוּס הִתְנַגֵּד בְּתֹקֶף לְהַצָּעָה זוֹ. הָעֻבְדָּה, שֶׁהַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַנְּצִיבוּת בְּדִבְרֵי חֹק וְהִגָּיוֹן. הֲזֶהוּ הַגְּמוּל אֲשֶׁר יִגָּמֵל לְאַגְרִיפַּס עַל נֶאֱמָנוּתוֹ לְלֹא סְיָג לְרוֹמָא?

אָז הִצִּיעַ וִיטְרוּבְיּוּס הַצָּעָה שֶׁנִּתְקַבְּלָה עַל דַּעַת כֻּלָּם: הַלִּגְיוֹנִים יַעַבְרוּ מֵאַנְטִיּוֹכְיָה דָרוֹמָה, וְיַחֲנוּ בִּפְּטוֹלֵמָאִיס (עַכּוֹ). עִיר זוֹ הִיא מִחוּץ לִיהוּדָה, וְעַל גְּבוּלָהּ. יוֹשְׁבִים בָּהּ יְהוּדִים הַרְבֵּה. יִהְיֶה בְּצַעַד זֶה מִשּׁוּם אִיּוּם שֶׁל מַמָּשׁ וְהַפְגָּנָה שֶׁל כֹּחַ.

לְקוֹל הַחֲצוֹצְרוֹת וּתְפִיפַת הַתֻּפִּים נִתְכַּנְּסוּ הַלִּגְיוֹנִים הָאַדִּירִים. הַגְּדוּדִים הִסְתַּדְּרוּ בְּסֵדֶר מוֹפְתַּי; הַסִּגְנִיּוֹת הָעָמְדוּ בְּרֹאשׁ, הַדְּגָלִים נִפְרְשׂוּ בָּרוּחַ, נִתְּנָה הַפְּקֻדָּה — וְהַכֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי הַגָּדוֹל יָצָא לַדֶּרֶךְ.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים צָעֲדוּ הַגְּדוּדִים דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי עַכּוֹ וְנִסְגְּרוּ בְּחוֹמוֹתֶיהָ. הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ. הַחַיָּלִים בִּלּוּ יְמֵיהֶם בַּמִּסְבָּאוֹת הַיְּוָנִיּוֹת, אֲבָל הַמַּטֶּה הַכְּלָלִי הֶאֱרִיךְ לָשֶׁבֶת בִּישִׁיבוֹת חֵרוּם. שְׁמוּעוֹת מַחֲרִידוֹת הִגִּיעוּ מִיהוּדָה בְּפִי אַנְשֵׁי הַמּוֹדִיעִין: הַיְּהוּדִים נָטְשׁוּ אֶת יִשּׁוּבֵיהֶם, וּמִכָּל פִּנּוֹת אַרְצָם הֵם צוֹעֲדִים בַּהֲמוֹנֵיהֶם אֶל עַכּוֹ. וְאַנְשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין, שֶׁתַּפְקִידָם לְהַנְחוֹת אֶת הָעָם וּלְרַסְּנוֹ, צוֹעֲדִים בָּרֹאשׁ.

אֲבָל — הוֹסִיפוּ הַמּוֹדִיעִים — לְלֹא נֶשֶׁק צוֹעֲדִים הַיְּהוּדִים; אֵין בֵּינֵיהֶם נוֹשֵׂא קֶשֶׁת אוֹ חֲנִית, אַף לֹא אֶחָד. רַבִּים מֵהֶם מְלֻוִּים יְלָדִים וְנָשִׁים.

הָעָם הַיְּהוּדִי הִכְרִיז עַל מֶרֶד, וְנִשְׁקוֹ — הַשַּׁבָּתוֹן!

מֶה הָיוּ אֵפוֹא הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁקָּדְמוּ לְמֶרֶד זֶה?

הָבָה וְנָצִיץ אֶל אַחַת מִשְּׁכוּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד מִימֵי הַקַּיִץ הָרִאשׁוֹנִים…

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: רֵאשִׁית הַמֶּרֶד    🔗

בְּשׁוּק הַקַּדָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם הִתְנַהֲלוּ הַחַיִּים בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר כְּסִדְרָם. הַתַּגָּרִים הִכְרִיזוּ עַל מַרְכֻּלְתָּם, כַּדִּים הָעֲשׂוּיִים מֵחֹמֶר יְרוּשַׁלְמִי מְשֻׁבָּח, כַּדִּים לְמַיִם וְכַדִּים לְיַיִן וּלְשֶׁמֶן, כַּדֵּי עֲנָק לַאֲגִירַת תְּבוּאָה וְכַדִּים זְעִירִים לִשְׁמִירַת עִשְׂבֵי רְפוּאָה; וְכֵן לֹא חָסְרוּ עַל דּוּכָנֵיהֶם כַּדִּים מְעֻטָּרִים מִקַּפְרִיסִין, כַּדִּים אֲדֻמִּים מְקֻשָּׁטִים בְּפַסִּים שְׁחוֹרִים מִיָּוָן וְגַם כַּדֵּי זְכוּכִית צִבְעוֹנִיִּים, מֵעַכּוֹ וּמִצִּידוֹן. הַקּוֹנִים מִשְּׁשׁוּ אֶת הַכַּדִּים בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, נָקְשׁוּ בָּהֶם בְּצִפָּרְנֵיהֶם וְשָׁקְלוּ אוֹתָם בְּכַפּוֹת יְדֵיהֶם, עָמְדוּ עַל הַמִּקָּח וּמִהֲרוּ לְבָתֵּיהֶם, שְׂמֵחִים בַּ“מְּצִיאוֹת” שֶׁקָּנוּ. הַסּוֹחֲרִים הָיוּ שְׂמֵחִים לֹא פָּחוֹת, כִּי מָכְרוּ בְּרֶוַח…

שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם קַיִץ יָצְקָה אֶת זָהֳרָהּ הַיּוֹקֵד מִמְּרוֹמִים. מֵרָחוֹק הִשְׁקִיף עַל הָעִיר הַר הַבַּיִת וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָ“אֲרִיאֵל” שֶׁשָּׁלַט עַל הַכֹּל.

אוֹתוֹ יוֹם נוֹעַד לִהְיוֹת יוֹם שִׂמְחָה בְּשׁוּק הַקַּדָּרִים. הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁאֱלִיצֶדֶק זָכָה וְנִכְתַּב בִּשְׁבִילוֹ סֵפֶר תּוֹרָה.

כָּל יָמָיו בִּקֵּשׁ אֱלִיצֶדֶק, שֶׁהָיָה אִישׁ עָנִי, סַבָּל, חֲשׂוּךְ בָּנִים, לִתְרֹם סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁבִּשְׁכוּנָתוֹ. מָנַע פַּת מִפִּיו, עָמַל וְטָרַח, קִבֵּץ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד שֶׁלִּקֵּט סְכוּם מַסְפִּיק וּפָנָה לְשָׁלוֹם הַסּוֹפֵר וְהִשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ אֶת הַסְּכוּם. קָנָה שָׁלוֹם קְלָף מְשֻׁבָּח מֵעוֹרוֹת צְבָאִים, טָבַל בְּמַיִם חַמִּים, לָבַשׁ חָלוּק לָבָן וּמְבֻשָּׂם וְהִתְאַזֵּר לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַעְתָּקַת סֵפֶר הַתּוֹרָה. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וּשְׁמוֹנָה יָמִים עָסַק בִּמְלַאכְתּוֹ, הֶחֱלִיף נוֹצוֹת הַרְבֵּה, טָרַח וְרָשַׁם, בָּדַק וְרָשַׁם, עַד שֶׁסִּיֵם. הֵנִיחַ אֶת הַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה לְיוֹם הֶחָג שֶׁל חֲנֻכַּת סֵפֶר הַתּוֹרָה. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הֵבִיא אֶת הַמְּגִלָּה אֶל אֱלִיצֶדֶק – עַל זְרוֹעוֹתָיו הֱבִיאָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה תִּינוֹק – וּמִיָּד הָכְרַז בַּשּׁוּק עַל הֶחָג.

הַמִּקָּח וְהַמִּמְכָּר פָּסְקוּ. הָמוֹן גָּדוֹל נִתְכַּנֵּס כְּשֶׁבִּידֵיהֶם עַנְפֵי זַיִת, בְּפִיהֶם בְּרָכוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לֶאֱלִיצֶדֶק, וּתְהִלַּת הוֹדָיָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָמִים.

“אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר! אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר!” – קָרְאוּ מְיֻדָּעָיו הָרַבִּים בְּאָזְנָיו וְהוּא מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת וּדוֹמֵעַ.

חֻפַּת אַרְגָּמָן עַל כְּלוֹנְסָאוֹתֶיהָ הוּצְאָה מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת, וְאַרְבָּעָה בַּחוּרִים תְּמִירִים הֶחֱזִיקוּהָ מֵעַל לְרָאשֵׁי הַמִּתְקַהֲלִים; וֶאֱלִיצֶדֶק, הַמְאֻשָּׁר בִּבְנֵי הָאָדָם, מַחֲזִיק אֶת הַתּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹתָיו וּמְנַשְּׁקָהּ – אוֹצָר יָקָר וְנִפְלָא.

וְהָעָם שָׁרִים וְרוֹקְדִים סְבִיבוֹ וְגַם הֵם מְנַשְּׁקִים לַתּוֹרָה.

שָׁלוֹם הַסּוֹפֵר פּוֹשֵׁט אֶת יָדָיו הַשָּׁמַיְמָה וּמְדַלֵּג כְּאַחַד הַצְּעִירִים. כְּתָב־יָדוֹ הַנָּאֶה, וְהַדִּיּוּק הַנִּמְרָץ שֶׁבָּהֶעְתֵּק, שֶׁכָּל תָּג בּוֹ קָדוֹשׁ, הִנְחִילוּ לוֹ כָּבוֹד וְהוֹקָרָה בְּרַחֲבֵי יְרוּשָׁלַיִם. סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ מְבֻקָּשִׁים בִּמְיֻחָד, וְהוּא רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כַּחֲתַן הַזְּכֻיּוֹת בְּשִׂמְחָה זוֹ.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לַמָּקוֹם אֲמִינוֹן, בַּעַל הַקּוֹל הֶעָרֵב, שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ בַּעַל קְרִיאָה וּמְזַמֵּר בַּחֲתֻנּוֹת, הֶעֱלוּ אוֹתוֹ הַקָּהָל עַל בִּימַת־עֵץ גְּבֹהָה, הֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ לְיַד אֱלִיצֶדֶק, שֶׁהֶחֱזִיק אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, וּלְיַד שָׁלוֹם הַסּוֹפֵר, וְהִמְתִינוּ לְמוֹצָא פִּיו, כְּשֶׁהַחֻפָּה מֵעַל לִשְׁלָשְׁתָּם.

נָשָׂא אַמִינוֹן קוֹלוֹ וְשָׁר:

"תּוֹרַת ה'!

תּוֹרַת ה' תְּמִימָה!"

וְהֶהָמוֹן עוֹנֶה אַחֲרָיו בְּמַקְהֵלָה:

“מַחְכִּימַת פֶּתִי!”

סִלְסֵל אֲמִינוֹן:

“מִצְוַת ה' בָּרָה!”

וְהֶהָמוֹן:

"מְאִירַת עֵינַיִם!

יִרְאַת ה' טְהוֹרָה!

עוֹמֶדֶת לָעַד!

מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת!

צָדְקוּ יַחְדָּו!"

קוֹלוֹ הַצָּלוּל שֶׁל אֲמִינוֹן הִתְנַגֵּן בַּחֲלַל הָעוֹלָם:

“מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וּמִנֹּפֶת צוּפִים!”

הֶהָמוֹן שִׁלֵּב אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְהִקִּיף בְּמַעֲגָּלִים גְּדוֹלִים אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים, חֲתָנֵי הַתּוֹרָה! מְחוֹל חֲנֻכַּת הַתּוֹרָה הֵחֵל. הָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, שִׁיר תְּהִלָּה בּוֹקֵעַ מֵהַגָּרוֹן, הַזְּרוֹעוֹת חוֹבְקוֹת אֶת הָעָם כֻּלּוֹ, אֶת הָעָם עַל כָּל דּוֹרוֹתָיו, עַד לְמַעֲמַד הַר סִינַי. שִׂמְחָה עֲמֻקָּה, אוֹר נְגוֹהוֹת, בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה מְמַלְּאִים חַדְרֵי לֵב. אַשְׁרֵינוּ וְאַשְׁרֵינוּ וּמַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, כִּי לָנוּ נִתְּנָה הַתּוֹרָה, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן, כִּי אוֹתָנוּ מַדְרִיכָה חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וּקְדוֹשָׁה.

שָׁלוֹם הַסּוֹפֵר נִרְאֶה כְּאִלּוּ הִשְׁתַּכֵּר. יָדָיו מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, רַגְלָיו מְרַקְּדוֹת, כָּל גּוּפוֹ מִטַּלְטֵל בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וְהוּא צוֹעֵק:

“אַחַי! אַחַי!”

וְהֶהָמוֹן נֶעְצָר בִּמְקוֹם עָמְדּוֹ וְכָל מַבָּט מֻפְנֶה אֶל הָאִישׁ הַשִּׁכּוֹר מִשִּׂמְחָה. הוּא קוֹרֵא:

“אַחַי! הַתּוֹרָה לָנוּ – הַחַיִּים לָנוּ! אַשְׁרֵינוּ וְטוֹב חֶלְקֵנוּ! לוּלֵא תּוֹרָה זוֹ, כִּי אָז לְחַיּוֹת־טֶרֶף דָּמִינוּ, לִפְרִיצֵי חַיּוֹת שָׁוִינוּ. הַתּוֹרָה הִיא חֶסֶד, הִיא אַהֲבָה, רַחֲמִים וּבְרָכָה. הִיא הַבִּטָּחוֹן. הִיא הַגְּאֻלָּה”.

הֶהָמוֹן הֶאֱזִין בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה. הוּא סִפֵּר אֶת אֲשֶׁר הָיָה בְּלִבָּם, הוּא הָיָה לָהֶם לִפֶה.

“הַתּוֹרָה הִיא כִּבּוּד הוֹרִים, הַתּוֹרָה הִיא קְדֻשַּׁת הַשַׁבָּת. הַתּוֹרָה הִיא רַחֲמִים לְכָל שֶׁנִבְרָא בְּצָלֶם, הַתּוֹרָה הִיא שָׁלוֹם, הַתּוֹרָה הִיא כָּבוֹד לָאָדָם.”

הוּא נִצְטַוַּח:

“אַחִים! אַחִים! יֵשׁ לָנוּ אָב בַּשָּׁמַיִם! מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, בּוֹרֵא הָעוֹלָם, טוֹב וּמֵיטִיב. אַשְׁרֵינוּ כִּי יִשְׂרָאֵל אָנוּ וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ.”

וּלְפֶתַע – כְּאִלּוּ רַעַם הִרְעִים מִשָּׁמַיִם בְּהִירִים. בְּיַרְכְּתי הַשּׁוּק נִרְאוּ שְׁנֵי פִּרְחֵי כֹּהֲנִים, חִוְרֵי פָּנִים, קְרוּעֵי בְּגָדִים, אֵפֶר עַל רֹאשָׁם, עֵינֵיהֶם מְלֵאוֹת יָגוֹן וַחֲרָדָה, וְהֵם רָצִים־רָצִים אֶל מְקוֹם הַהִתְקַהֲלוּת. נִכְנְסוּ לְתוֹךְ הֶהָמוֹן, הִתְקָרְבוּ אֶל הַבִּימָה שֶׁבַּמֶּרְכַּז וְאֶחָד מֵהֶם צָעַק:

“אַחַי! אַחַי! גָּדוֹל הָאָסוֹן! גָּדוֹל הַשֶּׁבֶר!”

וּבַדְּמָמָה שֶׁנִּשְׂתָּרְרָה בָּרַחֲבָה נִשְמְעוּ הַדְּבָרִים הַנּוֹרָאִים:

“הָאוֹיֵב – הָאוֹיֵב הִצִּיג צֶלֶם בַּהֵיכָל.”

הוּא אָחַז בְּשׁוּלֵי בִּגְדוֹ הַקָּרוּעַ וּקְרָעוֹ עוֹד יוֹתֵר. הֶהָמוֹן עָמַד כִּמְשֻׁתָּק. הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה.

הַכֹּהֵן הַשֵּׁנִי סִפֵּר:

“גְּדוּד רוֹמָאִים חֲמוּשִׁים. הַסִּגְנִיּוֹת בָּרֹאשׁ. בְּיָדָם הַצֶּלֶם. אֶל הַהֵיכָל פָּרְצוּ, פֶּתַע. תֻּפִּים. פָּתְחוּ הַשַּׁעַר. פְּדָיָה וְאָשֵׁר עָמְדוּ בַּשַׁעַר, בְּגוּפָם חָסְמוּ. פְּדָיָה נָפַל בַּחֶרֶב. אָשֵׁר נָפַל בַּחֶרֶב. הָרוֹמָאִים – אֶל הָהֵיכָל פָּרְצוּ, עַל גּוּפוֹתֵיהֶם. וְהַצֶּלֶם בַּהֵיכָל!”

עַתָּה הֵבִינוּ הַכֹּל. הַצְּעִירִים שֶׁבֶּהָמוֹן הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים:

“לַחֶרֶב, אַחִים! לַחֶרֶב! מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'!”

“מִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים ה'!” – סִיסְמַת הַמַּכַּבִּים הָעַתִּיקָה, שֶׁהֻשְׁמְעָה בָּרֶגַע הַהִסְטוֹרִי לִפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר הֵרִים מַתִּתְיָהוּ הַחַשְׁמוֹנָאִי אֶת נֵס הַמֶּרֶד וְהֵנִיף אֶת הַחֶרֶב הַמְגִנָּה, סִיסְמָה זוֹ נִפְלְטָה עַתָּה מִפִּי הַצְּעִירִים כֻּלָּם כְּאִלּוּ נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, כְּאִלּוּ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם מְנַצֵּחַ וּמְכַוְּנָם.

אֲחֵרִים קָרְאוּ:

“זְכוּת הִיא לָנוּ מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת. פְּרִיבִילֶגְיָה. כֵּן הִבְטִיחוּ לָנוּ הָרוֹמָאִים: הָהֵיכָל שֶׁלָּנוּ לֹא יְטֻמָּא, יְרוּשָׁלַיִם לֹא תְּטֻמָּא, יְהוּדָה טְהוֹרָה תִּהְיֶה. כָּךְ הֻבְטַח לָנוּ.”

חֻפַּת הָאַרְגָּמָן נִתְקַפְּלָה לְפֶתַע, כְּלוֹנְסָאוֹתֶיהָ נִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה, וְעַתָּה הִיא דָמְתָה לְדֶגֶל, דֶּגֶל אַרְגָּמָן מִתְנוֹסֵס בָּרוֹם, מַרְעִיד וּמְרַחֵף.

“לַחֶרֶב!” – צָוְחוּ הַצְּעִירִים. בֶּן־חַיִל גְּבַרְתָּן עָלָה עַל הַבִּימָה, הוֹשִׁיט יָדוֹ. הוּא בִּקֵּשׁ לְהַצְעִיד אֶת הֶהָמוֹן אֶל הַר הַבַּיִת. הֶהָמוֹן הָיָה זָקוּק לְמַנְהִיג – וְהוּא הִרְגִּישׁ בְּרֶגַע זֶה שֶׁעָלָיו לְהַנְהִיג וּלְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ.

רוּחוֹ שֶׁל שָׁלוֹם הַסּוֹפֵר שָׁבָה עַתָּה אֵלָיו. הוּא הֵרִים קוֹלוֹ, דָחָה אֶת הַקָּצִין לְעֵת מְצוֹא, הִסָּה אֶת הֶהָמוֹן וְקָרָא בְּכֹל כֹּחוֹ:

“עִמְדוּ! עִמְדוּ! הֵעָצְרוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!”

שׁוּב שָׁלַט הוּא בֶּהָמוֹן. הֵם הֶאֱזִינוּ לְאִישׁ הַתּוֹרָה:

“לֹא לָנוּ לַעֲשׂוֹת דִּין, אַחִים. וְכִי עֵדֶר אָנוּ לְלֹא רוֹעֶה, אֲסַפְסוּף פָּרוּעַ? אָבוֹת לָעָם, מוֹרִים לָעָם, וְתוֹרָה לָעָם. נֵלֵךְ אֶל הַחֲכָמִים, נִשְׁאַל אֶת פִּיהֶם. וְאִם יֹאמְרוּ לָנוּ לֶאֱחֹז בַּחֶרֶב, נֹאחַז בַּחֶרֶב כֻּלָּנוּ, צְעִירִים וּזְקֵנִים! אַךְ אַל בְּחָפְזָה.”

גַּם הַנִּלְהָבִים שֶׁבַּצְּעִירִים כָּבְשׁוּ מִיָּד אֶת הִתְרַגְּשׁוּתָם. כָּל הַנֶּאֱסָפִים הִסְכִּימוּ לְדִבְרֵי הַסּוֹפֵר לְלֹא הִסּוּס. הֵם נִשְׁמְעוּ לְמַנְהִיגֵיהֶם הָרוּחָנִיִּים וְהַמִּשְׁמַעַת הָיְתָה שְׁלֵמָה וְנֶאֱמָנָה.

אַחַד הַמִּתְקַהֲלִים קָרָא:

“אֶל הַ’זָּקֵן'!”

הוּא הִתְכַּוֵּן לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין, שֶׁהָיָה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם “הַזָּקֵן” לֹא רַק בִּגְלַל גִּילוֹ הַמֻּפְלָג, אֶלָּא גַּם בִּגְלַל חָכְמָתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת.²⁵ הַ“זָּקֵן” הִתְגּוֹרֵר בָּעִיר הָעֶלְיוֹנָה.

הֶהָמוֹן הִסְתַּדֵּר בְּשׁוּרוֹת וּמִיָּד הֵחֵלּוּ צוֹעֲדִים לְעֵבֶר רְחוֹב הַסַּנְהֶדְרִין. אֱלִיצֶדֶק צָעַד בָּרֹאשׁ וְסֵפֶר הַתּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹתָיו – עֵדוּת חַיָּה לְצִדְקַת הָעָם וְאוֹת חַיָּה לְמוּסַר הִתְנַהֲגוּתוֹ – וְשָׁלוֹם הַסּוֹפֵר וַאֲמִינוֹן בַּעַל הַזֶּמֶר לִימִינוֹ וְלִשְׂמֹאלוֹ

חֻפַּת הָאַרְגָּמָן נִפְרְשָׂה שׁוּב וְנִשְּׂאָה מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.

כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ לִרְחוֹב הַסַּנְהֶדְרִין, נוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁכְּבָר הִקְדִּימוּם הֲמוֹנִים רַבִּים. הָרְחוֹב רְחַב־הַיָּדַיִם וְהַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת שֶׁלְּצִדָּיו, וְכֵן הַגַּנִּים וְהַחֲצֵרוֹת הָיוּ מְלֵאִים אֲנָשִׁים מִפֶּה לְפֶה. הֶהָמוֹן עָמַד דּוּמָם. לֹא נִשְׁמְעָה כָּל צְעָקָה. הֵם הִמְתִּינוּ, שׁוֹתְקִים, אֲבֵלִים. רַבִּים בָּכוּ.

מִפֶּה לָאֹזֶן נִמְסַר, שֶׁחַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין נִתְכַּנְּסוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהֵם דָּנִים וּמִתְיָעַצִים עַתָּה.

לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הֵחֵלּוּ חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין עוֹלִים עַל גַּג בֵּיתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל: שִׁבְעִים וְאֶחָד חֲכָמִים, בְּחִירֵי הָעָם, גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה.

לְבַסּוֹף הוֹפִיעַ רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַשָּׂב. הַ“זָּקֵן” דִּבֵּר אֶל הֶהָמוֹן:

“בָּנַי! אַחַי! הֲרֵינִי מְדַבֵּר עַל דַּעַת הַסַּנְהֶדְרִין כֻּלּוֹ. וַדַּאי שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס וְלֹא מִדַּעַת הַנָּצִיב שֶׁבְּסוּרְיָה וְלֹא מִדַּעַת הַקֵּיסָר בְּרוֹמָא נֶעֶשְׂתָה הַנְּבָלָה הַזֹּאת. רַק גְּדוּד קָטָן הִגִּיעַ אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ. סַרְדְּיוֹטוֹת מִשְׁתּוֹלְלִים מֵאֶפֶס מַעֲשֶׂה, רוֹדְפֵי שָׁלָל מְבַקְּשִׁים לְהַחֲנִיף לַקֵּיסָר לְלֹא תְּבוּנָה. הֵם הֵפֵרוּ אֶת הַחֹק וְיִתְּנוּ עַל כָּךְ אֶת הַדִּין. שָׁמַעְנוּ כִּי רוֹמָאִי נָפַל בַּגָּלִיל, יִתָּכֵן שֶׁזּוֹ נִקְמַת מֵרֵעָיו. פְּרִיבִילֶגְיָה עַתִּיקָה הֵפֵרוּ. הֵם יִתְּנוּ עַל כָּךְ אֶת הַדִּין.”

אֶחָד מֵהֶהָמוֹן צָוַח:

“רַבֵּנוּ, הַצֶּלֶם הַטָּמֵא בּוֹעֵר בְּנַפְשִׁי כָּאֵשׁ.”

רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִעֲנָה לוֹ, הוֹשִׁיט יָדוֹ כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ לְבָרְכוֹ וּלְהַרְגִיעוֹ גַם יַחַד:

“אָכֵן, בְּנִי, בְּנִי, הַנְּבָלָה צוֹרֶבֶת בְּנֶפֶשׁ כֻּלָּנוּ. זְכוּת קְדוֹשָׁה הוּפְרָה. עֶלְבּוֹן כָּבֵד לָעָם. חֵטְא גָּדוֹל. אָנוּ הַסַּנְהֶדְרִין הֶחְלַטְנוּ: נִשְׁלַח שְׁלִיחִים אֶל הַנָּצִיב. שְׁלִיחִים מְהִירִים נִשְׁלַח. הוּא יוֹשֵׁב עַתָּה בְּעַכּוֹ. נִמְסֹר לוֹ עַל הָעָוֶל שֶׁנַּעֲשָׂה. הַנָּצִיב יְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת. הָעֲבַרְיָנִים יָבוֹאוּ עַל עָנְשָׁם.”

הֶהָמוֹן לֹא נִרְגַּע; קוֹל נִשְׁמַע:

“רַבֵּנוּ, אֵיךְ נָשׁוּב אֶל בָּתֵינוּ וְהַצֶּלֶם בַּהֵיכָל? עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לַה'. הֲנֵלֵךְ אֶל הַר הַבַּיִת? הֲנֵלֵךְ כֻּלָּנוּ אֶל הַנָּצִיב?”

אֲבִיצוּר בֶּן פְּדָהצוּר, אֶחָד מֵהַסַּנְהֶדְרִין, צָעַד צַעַד אֶחָד קָדִימָה, עָמַד לְיַד הַנָּשִׂיא, בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ וְאָמַר:

“עָלֵינוּ לְהַמְתִּין לִתְשׁוּבַת הַנָּצִיב. אָנוּ בּוֹטְחִים בְּצִדְקָתוֹ, בְּכַוָּנָתוֹ הַטּוֹבָה. אֵין הָרוֹעֶה מַפִּיל תְּהוֹמָה אֶת כִּבְשַׂת הַצֶּמֶר. מִטּוֹבֵי הָרָצִים שָׁלַחְנוּ לְעַכּוֹ. עַתָּה נַמְתִּין. לֹא יִקְשֶׁה לָנוּ לְהָסִיר בִּן רֶגַע אֶת הַצֶּלֶם מִן הַהֵיכָל וְלִמְחֹק מֵעַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ אֶת הַבִּרְיוֹנִים עוֹשֵׂי הַנְּבָלָה. אֲבָל אִם דָמָם יִשָּׁפֵךְ, יָבוֹאוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם, אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, הַצָּבָא הֶחָזָק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. יֵשׁ לְרוֹמָא יוֹתֵר אַנְשֵׁי צָבָא מֵאֲשֶׁר לִיהוּדָה תּוֹשָׁבִים, וְלָהֵם מֵיטַב הַנֶּשֶׁק וּבְנֵי בְּרִית אֵין מִסְפָּר. גַּם טוֹבֵי בַּחוּרֵינוּ לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵיהֶם. ה' נָתַן לָהֶם אֶת הַכֹּחַ שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וְאוֹיְבֵינוּ יֹאמְרוּ: הַיְּהוּדִים לִבָּם לְמֶרֶד. הָרוֹמָאִים לֹא יִסְלְחוּ לָנוּ, אִם יִשָּׁפֵךְ דַּם חַיָּלֵיהֶם. אוֹיְבֵיהֶם יֹאמְרוּ: עַם יְהוּדָה מָרַד. – ה' נָתַן לָהֶם הַכֹּחַ, וְכֹחֵנוּ דַּל.”

צָעִיר אֶחָד צָוַח:

“בְּאַרְצֵנוּ אָנוּ יוֹשְׁבִים וְשַׁלִּיטֵנוּ מֶלֶךְ מִבֵּית חַשְׁמוֹנָאִי. כָּל עוֹד הַהֵיכָל הַזֶּה עַל תִּלּוֹ, לֹא יְאֻנֶּה לָנוּ רַע.”

בֶּהָמוֹן הִסּוּ אוֹתוֹ:

“אַנְשֵׁי הַסַּנְהֶדְרִין דִּבְּרוּ, אַבְרֵךְ! בְּקוֹלָם נִשְׁמַע.”

אֲבָל הַצָּעִיר לֹא נִרְגַּע:

“גַּם בִּימֵי הַחַשְׁמוֹנָאִים הָרִאשׁוֹנִים הָיִינוּ מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים. הַיְּוָנִים טִמְּאוּ אֶת הַהֵיכָל וַה' נָתַן כֹּחַ לַמְּעַטִּים וְהֵם גָבְרוּ עַל הַרַבִּים. הַאִם עֲבָדִים אָנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִחְיוֹת כַּאֲשֶׁר עִם לִבֵּנוּ בְּבֵיתֵנוּ אָנוּ?”

פְּדָהצוּר נִסָּה לֵאמֹר דְּבַר־מָה, אֲבָל הַצָּעִיר הוֹסִיף לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם וְנִרְגָּשׁ:

“טוֹבָה עֲצַתְכֶם, הַסַּנְהֶדְרִין, לִשְׁמֹר עַל חַיֵּינוּ. אֵין אַתֶּם רוֹצִים שֶׁנִּפָּגַע. אֲבָל מָה עֵרֶךְ לְחַיִּים לְלֹא כָּבוֹד? יָקָר הַכָּבוֹד מֵהַחַיִּים. מוּטָב שֶׁנָּמוּת בְּכָבוֹד וְלֹא נִחְיֶה חַיֵּי עֲבָדִים!”

צְעִירִים רַבִּים סִיְּעוּ לוֹ בִּקְרִיאוֹתֵיהֶם:

“כֵּן דִּבֵּר! נְגִידִים דְּבָרָיו!”

אֲבָל פְּדָהצוּר כִּבָּה מֵחָדָשׁ אֶת הַלֶּהָבָה:

“עֲצֹר דְּבָרֶיךָ, אַבְרֵךְ! עֲלוּמֶיךָ וּכְאֵבְךָ מְכַפְּרִים עַל דִּבְרֵי הָעַלְוָה. אָנוּ הַסַּנְהֶדְרִין נִהְיֶה הָרִאשׁוֹנִים לְהָרִים אֶת נֵס הַמֶּרֶד, אִם נִוָּכַח כִּי דִין קָיוּס קֵיסָר כְּדִין אַנְטִיּוֹכוֹס הַסֵּלָבְקִי. מוּכָנִים אָנוּ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, אֲבָל אֵין אָדָם בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ מְבַקֵּשׁ לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. יִתָּכֵן שֶׁאוֹיְבֵינוּ מִתְפַּלְּלִים לְכָךְ, שֶׁנִּשְׁפֹּךְ דַּם בִּרְיוֹנִים רוֹמִיִּים אֵלֶּה. כַּבֵּד אֶת דְִבְרֵי הַנָּשִׂיא, אֲבִי הָעָם, אַבְרֵךְ! הַשָּׁעָה שְׁעַת חֵרוּם לְיִשְׂרָאֵל. רוֹמָא שַׁלִּיטָה בָּעוֹלָם וְאֵין עוֹמֵד בִּפְנֵי כֹּחָהּ וְחֶרֶב בְּיָדוֹ. וְכֹחָהּ שֶׁל רוֹמָא בְּמִשְׁמַעַת צִבְאוֹתֶיהָ וּבְחֻקֶּיהָ הַמּוּצָקִים. נִבְטַח בְּאֵל עֶלְיוֹן וְנַמְתִּין.”

עַל גַּג אַחֵר, מִמּוּל לְבֵית הַנָּשִׂיא, הוֹפִיעַ שִׁמְעִי, סוֹחֵר הַתְּבוּאָה הֶעָשִׁיר:

“יְהוּדִים!” – צָוַח – “הַיָּמִים יְמֵי קָצִיר. הַאֻמְנָם תִּשָּׂרֵף הַתְּבוּאָה בַּשָׂדוֹת? הֲנָמִיט רָעָב עַל כֻּלָּנוּ? עֵת הַקָּצִיר הִגִּיעָה. עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ הַשְּׁלִיחִים, אֲחַי, פּוּצוּ בַּשָׂדוֹת וְקִצְרוּ אֶת הַתְּבוּאָה וַהֲבִיאוּהָ לָאֲסָמִים.”

סַעֲרַת קְרִיאוֹת בּוּז קִדְּמָה פָּנָיו.

“עַכְבָּר הַשּׁוֹכֵב עַל דִּינָרִים! כְּנַעֲנִי! מִכָּאן לֹא נָזוּז. כָּאן נְחַכֶּה לָשׁוּב שְׁלִיחֵינוּ מֵעַכּוֹ.”

מִתּוֹךְ הַבַּתִּים הוּצְאוּ שְׁטִיחִים וּמַחְצְלוֹת־קָנִים וְהַמִּתְקַהֲלִים יָשְׁבוּ בִּמְקוֹם עָמְדָּם, מִתְכּוֹנְנִים לְצִפִּיָּה מְמֻשֶּׁכֶת. הוּבְאוּ כַּדֵּי מַיִם והַצְּמֵאִים שָׁתוּ לִרְוָיָה.

קְבוּצוֹת הַצְּעִירִים שׁוֹטְטוּ בֶּהָמוֹן. הֵם לֹא יָכְלוּ לְהֵרָגַע. הֵם הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם.

“חַיֵּי חֶרְפָּה אֵינָם חַיִּים!”

“כָּתוּב בַּתּוֹרָה ‘וְחַי בָּהֶם’, וְכִי לֹא כָּךְ לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ: ‘וְאִם לֹא בָּהֶם – אֵין הַחַיִּים חַיִּים?’”

“הַזְּאֵבָה הָרוֹמָאִית שִׁנֶּיהָ חַדּוֹת”.

“הַנֶּשֶׁר הָרוֹמָאִי צִפָּרְנָיו פְּלָדָה וּמַקּוֹרוֹ נְחשֶׁת וְהוּא צָמֵא לְדָם.”

“בְּאַרְצֵנוּ אָנוּ יוֹשְׁבִים וַה' עִמָּנוּ. הֵיכַל ה'!”

“הַתּוֹרָה הִיא נִשְׁמַת הָאֻמָּה. בְּצִפּוֹר נַפְשֵׁנוּ פָּגְעוּ!”

“הַסַּנְהֶדְרִין זְקֵנִים הֵם. אֵין עוֹד סַעֲרַת קְרָב בְּלִבָּם. אֵין כֹּחָם בְּמַעֲשִׂים הָהֵם חַיּוֹת טֶרֶף, מְרַצְּחִים טְמֵאִים, וְאָנוּ פּוֹרְטִים דִּבְרֵי צֶדֶק וּמְנַסִּים לְדַבֵּר עַל לִבַּם. הֲיֵשׁ לֵב אֱנוֹשׁ לַחַיָּה? הַחַיָּה מְבִינָה רַק אֶת שְׂפַת הַכֹּחַ”.

אֲבָל חֲמוּמֵי הַמֹּחַ הַמְּעַטִּים לֹא הִצְלִיחוּ לְהָסִית אֶת הֶהָמוֹן. הַמְיֻשָּׁבִים בְּדַעְתָּם הִסּוּ אֶת הַנִּלְהָבִים וְנִסּוּ לְהַרְגִּיעָם:

“פִּי רַבֵּנוּ דִּבֵּר, עֶלֶם! אִישׁ תּוֹרָה הוּא!”

“אַגְרִיפַּס בְּרוֹמָא. הוּא יָבִיא דְבָרֵנוּ אֶל הַקֵּיסָר”.

“הַסַּנְהֶדְרִין הֵם מֹחֵנוּ וּמַצְפּוּנֵנוּ. הַסַּנְהֶדְרִין הֶחְלִיטוּ לְהַמְתִּין.”

“נְעָרִים חֲמוּמֵי מֹחַ יִשְׁלְטוּ בָּנוּ וְלֹא חֲכָמֵינוּ?”

“אוֹי לָעָם שֶׁמַּנְהִיגָיו נְעָרִים…”

“דֶּרֶךְ אֶרֶץ! כָּתוּב: ‘כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ’. וְלָמָּה לֹא כָּתוּב, ‘כַּבֵּד אָבִיךָ וְאִמֶּךָ’, לֵאמֹר לְךָ: אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁהֵם כָּאָבוֹת לָנוּ, וּבְרֹאשָׁם חֲכָמֵינוּ. דֶּרֶךְ אֶרֶץ!”

לְבַסּוֹף נִרְגַּע הֶהָמוֹן. הֵם רָאוּ בְּעֵינֵי רוּחָם אֶת שְׁלִיחֵי הַסַּנְהֶדְרִין דּוֹהֲרִים עַל סוּסֵיהֶם בֶּהָרִים, בָּעֲמָקִים, מִתְקָרְבִים אֶל עַכּוֹ.

מֵאַחַת הַפִּנּוֹת נִשְׁמַע קוֹל שִׁיר:

“ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא?”

כְּמוֹ רוּחַ בִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים עָבַר הַשִּׁיר בֶּהָמוֹן. הָעֵינַיִם אוֹרוּ. הֶהָמוֹן הָפַךְ לְמַקְהֵלַת עֲנָק.

"ה' מָעוֹז חַיַּי – מִמִּי אֶפְחָד?

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי,

צָרַי וְאוֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.

אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי,

אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה

בְּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ!"

וְכַאֲשֶׁר שָׁרוּ “בְּזֹאת” הִפְנוּ מֶבָּטָם אֶל הַר הַבַּיִת, אֶל כִּפַּת הַהֵיכָל הַנּוֹצֶצֶת בְּזָהֳבָהּ. הֵם רָאוּ אֶת הָהָר וְאֶת הָהֵיכָל מִבְּעַד לְעַרְפֶל דִּמְעוֹתֵיהֶם וּפִיהֶם לֹא פָּסַק מִלָּשִׁיר.

הַשֶּׁמֶשׁ חָגָה בַּשָּׁמַיִם וְהֵחֵלָּה יוֹרֶדֶת לְעֵבֶר הַיָּם. הַהֲמוֹנִים כִּסּוּ אֶת שְׁכוּנַת הַסַּנְהֶדְרִין, יָם שֶׁל רָאשִׁים, וְהִמְתִּינוּ.

בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן יָשְׁבוּ הַסַּנְהֶדְרִין וְהִמְתִּינוּ.

וּבֵינְתַיִם דָּהֲרוּ שְׁלִיחֵי הַסַּנְהֶדְרִין עַל סוּסֵיהֶם לְעַכּוֹ.

וּכְשֶׁנִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבַת פֶּטְרוֹנְיוּס לַסַּנְהֶדְרִין מִפִּי הָאִישׁ הָעִתִּי, הֶחְלִיטוּ הַסַּנְהֶדְרִין עַל שַׁבְּתוֹן הָאֻמָּה וְעַל מִצְעָד גָּדוֹל שֶׁל הָעָם כֻּלּוֹ – לְעַכּוֹ.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: נְהַר אָדָם    🔗

דְּבַר הַסַּנְהֶדְרִין הִגִּיעַ לְכָל יִשּׁוּב בָּאָרֶץ, גָּדוֹל וְקָטֹן, וּמִכָּל יִשּׁוּב יָצְאוּ הַגְּבָרִים מִגִּיל בַּר־מִצְוָה וָמַעְלָה לַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְעַכּוֹ.

וּכְשֵׁם שֶׁנָהָר רְחַב־אֲפִיקִים מִתְפַּרְנֵס מִמֵּימֵיהֶם שֶׁל מַעְיָנוֹת רַבִּים, פְּלָגִים, נְחָלִים וְיוּבָלִים, כֵּן הָלַךְ וְגָאָה נְהַר אָדָם הַנּוֹהֵר צָפוֹנָה, הָלַךְ וָרָחַב, הָלַךְ וְגָדַל, עִם הִצְטָרַף אֵלָיו קְבוּצוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים, תּוֹשָׁבֵי עָרִים, חֶבְלֵי־אֶרֶץ וּמְחוֹזוֹת. אֲזוֹרֵי אֶרֶץ שְׁלֵמִים נִתְרוֹקְנוּ מִתּוֹשָׁבֵיהֶם כִּמְעַט. מִמְּקוֹמוֹת רַבִּים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ גַּם אֲנָשִׁים לֹא צְעִירִים וְלֹא חֲזָקִים, יְשִׁישִׁים, נָשִׁים וְטָף.

הֵם כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הָעֲמָקִים, צָעֲדוּ בִּשְׁבִילֵי הָרִים, דִּשְׁדְּשׁוּ בְּמַעְבְּרוֹת הַנְּחָלִים, עָלוּ הָרִים, טִפְּסוּ עַל סְלָעִים, וְהָלְכוּ וְהִתְקַדְּמוּ אֶל עַכּוֹ הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַיָּם. הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה נָעָה רוֹטֶטֶת וְנֶאֱנֶקֶת תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַיִם לְלֹא סְפוֹר.

בַּיּוֹם עָטוּ הַהֲמוֹנִים עַנְנֵי אָבָק. בַּלַּיְלָה הִתְחָרוּ הַמְּדוּרוֹת בְּמִסְפָּרָן בְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם.

הֵם צָעֲדוּ בְּמֶרֶץ, בְּעַקְשָׁנוּת, מְזֹרָזִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. מֵהֶם נִשְׁעֲנוּ עַל מַקְלוֹת, מֵהֶם נָשְׂאוּ תַּרְמִילִים עַל גַּבָּם, וּמֵהֶם ־ אֶת יַלְדֵיהֶם.

וּבַאֲשֶׁר הָלְכוּ – שָׁרוּ. בַּמֶּרְחַקִּים הִדְהֲדוּ שִׁירֵיהֶם הַיָּפִים; מַקְהֵלוֹת נִרְגָּשׁוֹת הִשְׁמִיעוּ מִשִּׁירֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שִׁירֵי תְּהִלִּים וְשִׁירֵי תְּפִלָּה, מִזְמוֹרֵי תִּשְׁבָּחוֹת וְשִׁירֵי חַג. שָׁרוּ הַלְּבָבוֹת, מְאֻחָדִים בִּנְעִימוֹת קְדוּמוֹת מְלֵאוֹת אֱמוּנָה, וְהַשִּׁירִים עָלוּ אֶל לֵב הַשָּׁמַיִם – וְרָוַח לַלְּבָבוֹת.

הֵם שָׁרוּ:

"אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי?

עֶזְרִי מֵעִם ה', עוֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שׁוֹמְרֶךָ.

הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָּׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

ה' שׁוֹמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלַּילָה,

ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ,

ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

הֵם שָׁרוּ:

"פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.

– – אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

אָכֵן, כְּאָדָם תְּמוּתוּן, וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ.

קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה תִּנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִם".

הֵם שָׁרוּ:

"אֱלֹהִים, אַל־דָּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט, אֵל!

כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ.

עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל־צְפוּנֶיךָ.

אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.

– – אָמְרוּ: נִירָשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים.

אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ.

כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר, וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים,

כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.

מַלֵּא פְּנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ, ה'.

יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי־עַד, וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבַדוּ.

וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ, ה', לְבַדֶּךָ,

עֶלְיוֹן עַל כָּל־הָאָרֶץ".

וְהֵם לֹא שָׁאֲלוּ מַה יִּהְיֶה גוֹרָלָם. הֵם לֹא דָאֲגוּ לִתְבוּאָתָם. לֹא בִּקְּשׁוּ לָדַעַת מַה יֹּאכְלוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וּבַשָּׁנִים שֶׁתָּבוֹאנָה. הֵם לֹא הִסְתַּתְּרוּ מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בַּיּוֹם וּמִפְּנֵי צִנַּת הַלַּיְלָה. שְׁנָתָם קְצָרָה הָיְתָה וַחֲטוּפָה; הֶחְלִיפוּ כֹּחַ וְקָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם לָלֶכֶת הָלְאָה, לִצְעֹד קָדִימָה.

לֹא יְרֵאִים הָיוּ מִפְּנֵי הַנָּצִיב וְלִגְיוֹנוֹתָיו. הֵם הֵבִינוּ כִּי הַנָּצִיב, שֶׁרוֹמָאִי הוּא, עַל חַרְבּוֹ יִחְיֶה וְחַיֵּי אָדָם אֵינָם נֶחְשָׁבִים בְּעֵינָיו. הֵם יָדְעוּ שֶׁבְּרֹאשׁ הַמַּמְלָכָה הָרוֹמִית הָאַדִּירָה עוֹמֵד אָדָם שֶׁרוּחוֹ רָעָה, וְהוּא מוּכָן לְהַקְרִיב נַפְשׁוֹת אָדָם בְּלִי מִסְפָּר, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ הַחוֹלָנִי לִתְהִלָּה וּלְכָבוֹד. הֵם יָדְעוּ כִּי הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ שֶׁאוּלַי לֹא יָשׁוּבוּ בָּהּ, וְלֹא יִרְאוּ עוֹד אֶת מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וְאֶת נַחְלוֹתֵיהֶם. הֲיֵעָתֵר לָהֶם הַסַּרְדְּיוֹט הָרוֹמָאִי אוֹ יִשְׁפֹּךְ דָּמָם וְיַשְׁלִיךְ אֶת גּוּפוֹתֵיהֶם לְעֵיטֵי הַשָּׁמַיִם? הֲתִּטָּהֵר הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אוֹ תִּטָּמֵא לָעַד, וּבָנֶיהָ יְכַסּוּ פָּנֶיהָ לְלֹא רוּחַ חַיִּים בָּם?

הֵם יָדְעוּ שֶׁאֵין לָהֶם בְּרֵרָה, אֵין מוֹצָא אַחֵר. הֵם לֹא יַשְׁלִימוּ עִם הָעָוֶל וְהַחֵטְא. אִם רְצוֹנוֹ שֶׁל הַכֹּל־יָכוֹל שֶׁיַּקְרִיבוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ – יְהִי כִּדְבָרוֹ. מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵן חַיֵּיהֶם וְקִיּוּמָן – תְּנַאי לְחַיֵּיהֶם.

הַתִּקְוָה לֹא פָּסָה מִלִּבָּם כָּל אוֹתָם הַיָּמִים. הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי הַכֹּל־יָכוֹל רוֹאֶה בְּסִבְלוֹתֵיהֶם וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם. הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי לֵב אָדָם לַנָּצִיב וּתְבוּנַת אָדָם לוֹ, וְלָמָּה יִתְעַלֵּל בַּאֲנָשִׁים רוֹדְפֵי־שָׁלוֹם, שֶׁכָּל מְבֻקָּשָׁם הוּא לִשְׁמֹר עַל חֻקֵּי תּוֹרָתָם? הֵם הֶאֱמִינוּ שֶׁיֵּשׁ נָקָם וְשִׁלֵּם, וּכְשֵׁם שֶׁפַּרְעֹה וְהָמָן בָּאוּ עַל עָנְשָׁם וְהָעָם נִגְאַל, כֵּן יָבוֹא עֲנַק הַנְּחשֶׁת הָרוֹמָאִי עַל עָנְשׁוֹ, וְהָעָם יִנָּצֵל, לְמַעַן יוּכַל לַעֲבֹד לַה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹת תּוֹרָתוֹ. הֵם חָשׁוּ שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָן בָּעוֹלָם, וְעָמְקֵי הֶגְיוֹנוֹ מִי יַחֲקֹר? וְאִם נִגְזְרוּ עַלֵיהֶם יִסּוּרִים, יִסְבְּלוּם כְּשֶׁשִּׁיר הַהוֹדָיָה בְּפִיהֶם לְעוֹשֵׂה כֹּל.

יָמִים חָלְפוּ. הַיְּהוּדִים הִגִּיעוּ לְעַכּוֹ וּמָצְאוּ אֶת הָעִיר סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת, כְּמוֹ יְרִיחוֹ בְּשַׁעְתָּהּ. אַנְשֵׁי צָבָא רוֹמָאִיִּים עוֹמְדִים עַל חוֹמוֹתֶיהָ, חֲמוּשִׁים מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, חֻדֵּי כִּידוֹנֵיהֶם וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם נוֹצְצִים בַּשֶּׁמֶשׁ וְדִגְלֵיהֶם מִתְנַפְנְפִים בָּרוּחַ – פְּסִילֵי־נְחשֶׁת עַל חוֹמוֹת־אֶבֶן, עַזִּים, קָשִׁים וְחַסְרֵי רֶגֶשׁ.

חוֹף עַכּוֹ נִתְכַּסָּה הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים. נְהַר אָדָם דָּמָה עַתָּה לְיָם, וְהַיָּם נֶעְצַר לְיַד הַחוֹמוֹת, לְרַגְלֵי אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּצִיב. לְלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים נִשְׁאֲרוּ הֵם עַל עָמְדָּם וְהִמְתִּינוּ. וְעַל הַחוֹמָה עָמְדוּ הָרוֹמָאִים דּוּמָם – כֹּחַ מוּל כֹּחַ.

הַזְּמַן הָיָה בֶּן בְּרִיתָם שֶׁל הָרוֹמָאִים. הַהֲמוֹנִים הַיְּהוּדִים הָלְכוּ וְנֶחְלְשׁוּ עִם כָּל שָׁעָה. מְלַאי הַמַּיִם וְהַמָּזוֹן הָלַךְ וְנִדַּלְדֵּל. הֵם הָיוּ עֲיֵפִים מְאֹד. הַצְּעָדָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת, חֹם הַיּוֹם וְצִנַּת הַלַּיְלָה, הִתִּישׁוּ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם. וְהַצַּעַר שֶׁבַּלֵּב עַל קָדְשֵׁיהֶם שֶׁחֻלְּלוּ בִּידֵי זֵדִים – דִּכְּאָם וְהֶחֱלִישָׁם עוֹד. מִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִזְדַּרְזוּ הָרוֹמָאִים לִפְעֹל וּלְהָשִׁיב לַיְּהוּדִים דָּבָר. הֵם הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהַזְּמַן יַכְרִיעַ אֶת הַמּוֹרְדִים, לְלֹא נֶשֶׁק.

אָמְנָם, הַגּוּף שֶׁל מַשְׁלִיכֵי נַפְשָׁם מִנָּגֶד הָלַךְ וְנֶחְלַשׁ, וְאִלּוּ רוּחָם נִשְׁאֲרָה עַזָּה וְאַמִּיצָה. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא חָשַׁב מַחְשֶׁבֶת חֲרָטָה אוֹ נְסִיגָה. הֵם עָמְדוּ כְּחוֹמָה מוּל חוֹמָה וְִהִמְתִּינוּ. הֵם הֶאֱמִינוּ שֶׁהַנָּצִיב אָדָם הוּא וְלִבּוֹ לֹא לֵב אֶבֶן, וְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים כָּל כָּךְ וַדַּאי יִגַּע אֶל לִבּוֹ. הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי עֲמִידָתָם זוֹ, בַּהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים, לְלֹא דִבְרֵי תְּגָר, לְלֹא הֲנָפַת חֶרֶב, כֹּחַ אַדִּיר בָּהּ, כֹּחַ כּוֹבֵשׁ וּמַכְרִיעַ שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד בְּפָנָיו.

הֵם הִמְתִּינוּ.

וְכַאֲשֶׁר הָיָה לִבָּם מִתְעַטֵּף וְדַעְתָּם נֶחֱלֶשֶׁת מֵרָעָב וּמִצַּעַר, הָיוּ נוֹתְנִים קוֹלָם בַּשִּׁיר, וּמַשְׁמִיעִים פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁלָּמְדוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם.

הֵם שָׁרוּ:

“רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל!”

כְּמוֹ רוּחַ סְעָרָה הִצְלִיפוּ דִּבְרֵי הַשִּׁיר הַנִּפְלָאִים בַּהֲמוֹנִים הַמַּמְתִּינִים.

"רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵל!

– – עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם.

– – ה', קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים,

יֵבשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כָּל שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן,

יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ".

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: הַיּוֹנָה וְהַנֶּשֶׁר    🔗

יָמִים אֲחָדִים חָלְפוּ מֵאַז הִגִּיעוּ הַיְּהוּדִים בַּהֲמוֹנֵיהֶם אֶל בִּקְעַת עַכּוֹ. מִסְפָּרָם הָלַךְ וְגָדַל בְּלִי הֶפְסֵק, כִּי תּוֹשָׁבֵי יִשּׁוּבִים מְרֻחָקִים בָּאוּ גַּם הֵם, אִם כִּי בְּאִחוּר. חוֹלִים קָמוּ מִמִּטּוֹת חָלְיָם וְהִצְטָרְפוּ אֶל הַצּוֹעֲדִים. הָאֳנִיּוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לַנְּמַלִּים סִפְּקוּ צוֹעֲדִים חֲדָשִׁים. וְכֵן הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ יְהוּדִים מֵאֲרָצוֹת שְׁכֵנוֹת, בָּרֶכֶב וּבָרֶגֶל.

שְׁמוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לִרְגָעִים הוּפְצוּ בְּקֶרֶב הַהֲמוֹנִים. סִפְּרוּ עַל דְּלֵקוֹת שֶׁנִּתְלַקְּחוּ בִּשְׂדוֹת הַקָּמָה מִקַּרְנֵּי שֶׁמֶשׁ הַקַּיִץ הַבּוֹעֶרֶת וּפָשְׁטוּ עִם הָרוּחַ אֶל הַיְּעָרוֹת וְאֶל יִשּׁוּבִים שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ מֵאָדָם.

סִפְּרוּ כִּי הַמְבִינִים בְּמֶזֶג הָאֲוִיר נִבְּאִים, שֶׁהַשָּׁנָה יַקְדִּים לָרֶדֶת הַמָּטָר, וְהַתְּבוּאָה שֶׁלֹּא תִּשָּׂרַף בְּשֶׁמֶשׁ הַקַּיִץ הָעַזָּה, יַרְקִיב הַמָּטָר.

סִפְּרוּ כִּי לַהֲקוֹת עַכְבָּרִים וְצִפֳּרִים פָּשְׁטוּ בַּשָׂדוֹת, לִזְלֹל מִן הַתְּבוּאָה הַטּוֹבָה הַבְּשֵׁלָה.

אָמְרוּ – אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ לֹא יִזָּרַע הַשָּׁנָה הַזֶּרַע בְּעִתּוֹ, גַם אִם לֹא יֶחְסַר, וְרָעָב צָפוּי לַמְּדִינָה כֻּלָּהּ, אוֹ עֹנִי, כִּי סוֹחֲרֵי הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת יִמְכְּרוּ אֶת תְּבוּאָתָם בִּמְחִירִים חֲרִיפִים.

סִפְּרוּ עַל שׁוֹדְדִים סוּרִיִּים, יְוָנִיִּים וְעַרְבִיִּים, הַפּוֹשְׁטִים עַל הַיִּשּׁוּבִים מְחֻסְרֵי הַהֲגַנָּה וְעוֹשִׂים בָּהֶם כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם.

הַפַּחַד חִפָּה בְּכַנְפוֹ הַשְּׁחוֹרָה וְהָרוֹעֶדֶת עַל יָם הָאֲנָשִׁים שֶׁלְּיַד עַכּוֹ.

סִפְּרוּ שֶׁהַנָּצִיב פֶּטְרוֹנְיוּס מִתְכּוֹנֵן לַעֲשׂוֹת שְׁפָטִים בַּשּׁוֹבְתִים, מֵאַחַר שֶׁשַּׁבְּתוֹן הָאֻמָּה כֻּלָּהּ עָלוּל לִגְרֹם נְזָקִים גְּדוֹלִים לְאוֹצָרָהּ שֶׁל רוֹמָא. לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב הִתְאַכְזְרוּ שַׁלִּיטֵי מִצְרַיִם בִּיהוּדֶיהָ וְעָשׂוּ בָּהֶם שְׁפָטִים, וּבְאוֹתָן תּוֹאֲנוֹת: בְּגִידָה בַּשִּׁלְטוֹן וְהִתְנַגְּדוּת לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד בַּדְּרָכִים הַמְּקֻבָּלוֹת.

כָּל הַשְּׁמוּעוֹת הַלָּלוּ דִּכְּאוּ אֶת רוּחַ הַצּוֹבְאִים עַל עַכּוֹ, אֲבָל לֹא שְׁבָרוּהוּ, וְהֵם נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם, כְּאִלּוּ הִכּוּ בּוֹ שֹׁרֶשׁ, וְהִתְפַּלְּלוּ, עִם שֶׁהֵם מַטִּים אֹזֶן לְהוֹרָאוֹת זִקְנֵיהֶם וּמְחַכִּים לַאֲשֶׁר יֵלֶד יוֹם.

פֶּטְרוֹנְיוּס, אֲשֶׁר הִתְכּוֹנֵן בַּתְּחִלָּה לִפְעֻלּוֹת תּוֹקְפָנִיּוֹת מִצַּד הַיְּהוּדִים, נוֹכַח בִּמְהֵרָה שֶׁאֵין הֵם נוֹטִים לְמַעֲשִׂים שֶׁל מַמָּשׁ וְאֵין בֵּינֵיהֶם אַף אֶחָד הַנּוֹשֵׂא נֶשֶׁק. מְשָׁרְתָיו, שֶׁהָיוּ מִתְעָרְבִים בֶּהָמוֹן לְבוּשִׁים כִּיהוּדִים, הָיוּ מוֹדִיעִים לוֹ עַל תְּנוּעוֹת הַמַּפְגִינִים. הִנֵּה כִּי כֵן לֹא נוֹדְעוּ לוֹ אֶלָּא פְּרָטִים מְעַטִּים עַל הַיְּהוּדִים הַמּוּזָרִים: מִסְפָּרָם הוֹלֵךְ וְרַב, זִקְנֵיהֶם בְּרֹאשָׁם, הֵם מְחֻלָּקִים לְשֵׁשׁ חֲטִיבוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמֵהֶם נוֹתְנִים בְּשִׁיר קוֹלָם מִזְּמַן לִזְמַן, וְהַשִּׁירִים – שִׁירֵי קֹדֶשׁ.

הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה. בְּשׁוּרוֹת הַחֲזִית הַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנוֹת, וְהַצְּעִירִים וְהַצְּעִירוֹת בְּשׁוּרוֹת הָעֹרֶף, כִּמְאַסֵּף. וּבֵין אֵלֶּה וְאֵלֶּה – הַיְּלָדִים וְהַנֹּעַר. וְהַיְּלָדִים נִשְׁמָעִים לְהַפְלִיא לַנְּעָרִים וְלַנְּעָרוֹת הַמְּטַפְּלִים בָּהֶם.

הָרוֹמָאִים שֶׁעַל הַחוֹמָה רָאוּ בַּחֲרָדָה אֶת הַזְּקֵנוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת הַלְּבוּשׁוֹת בְּגָדִים שְׁחוֹרִים. בְּטוּחִים הָיוּ שֶׁנָּשִׁים אֵלֶּה מְכַשֵּׁפוֹת הֵן וְקִלְלָתָן – קְלָלָה. אַף חַיָּל לֹא הֵעֵז לִלְעֹג לַיְשִׁישׁוֹת, וְאַף הִשְׁתַּדְּלוּ לְהָסֵב עֵינֵיהֶם מֵהֶן…

צְעִירִים שֶׁהִתְנַדְּבוּ לְתַפְקִיד שֶׁל שְׁלִיחִים וְכָרוֹזִים שִׁמְּשׁוּ קַשָּׁרִים בֵּין “הַמַּטֶּה הָרָאשִׁי” שֶׁל הַמַּחֲנֶה, הַסַּנְהֶדְרִין, וּבֵין הַחֲטִיבוֹת.

סוֹף־סוֹף הֵבִין פֶּטְרוֹנְיוּס שֶׁהַיָּזְמָה לְחִסּוּל הַפְגָּנָה עֲצוּמָה זוֹ צְרִיכָה בְּהֶכְרֵחַ לָבוֹא מִמֶּנּוּ, אִם בְּדֶרֶךְ שֶׁל אַלִּימוּת וְאִם בְּדֶרֶךְ שֶׁל נְטִיַּת חֶסֶד. מִשֶּׁנּוֹכַח כִּי כֹּחוֹ שֶׁל הַצָּבָא לֹא הִרְתִּיעַ אֶת הַמַּפְגִּינִים, הֵחֵל נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל אֶמְצָעִים אֲחֵרִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם.

וּבְאַחַד הַיָּמִים…

…לְפֶתַע נִשְׁמַע רַעַם תֻּפֵּי רוֹמָא. עַל הַחוֹמָה הִתְיַצְּבוּ אַנְשֵׁי צָבָא רַבִּים, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, חוֹמָה מֵעַל לְחוֹמָה.

פֶּטְרוֹנְיוּס הֶחְלִיט לְהַפְסִיק אֶת בַּטָּלָתוֹ וְלָקַחַת דְּבָרִים עִם הַיְּהוּדִים. הוּא עָלָה עַל הַחוֹמָה, הִתְיַצֵּב בְּפֶתַח הַמִּגְדָּל שֶׁמֵּעַל לַשַּׁעַר הָרָאשִׁי, וּמִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ מְפַקְּדֵי הַלִּגְיוֹנוֹת.

הָעָם קָמוּ נֶחֱרָדִים עַל רַגְלֵיהֶם. שְׁעַת הַדִּין הִגִּיעָה!

פֶּטְרוֹנְיוּס הוֹשִׁיט יָדוֹ בִּבְרָכָה רוֹמָאִית, הַתֻּפִּים נָדַמּוּ, הַס הָשְׁלַךְ בְּרַחֲבֵי הַבִּקְעָה.

הוּא פָּנָה אֶל הַהֲמוֹנִים, כְּשֶׁמַּבָּטוֹ מְכֻוָּן אֶל חַבְרֵי הַסַּנְהֶדְרִין, וְאָמַר בְּקוֹל רָם, שֶׁהִדְהֵד לַמֶּרְחַקִּים:

“תּוֹשָׁבֵי יְהוּדָה, הַאִם נִסְתַּתְּרָה בִּינַתְכֶם? נֶגֶד רוֹמָא אַתֶּם אוֹמְרִים לְהָרִים אֶת נֵס הַמֶּרֶד?”

שׁוּב הָשְׁלַךְ הַס. רַבָּן גַּמְלִיאֵל יָצָא קָדִימָה, הֵרִים יָדוֹ וְאָמַר בְּקוֹל עַז: “לֹא לְמֶרֶד לִבֵּנוּ, נְצִיב רוֹמָא”.

“וּמַה תְּבַקְּשׁוּ אֵפוֹא? לָמָּה הִתְקַהַלְתֶּם בַּהֲמוֹנֵיכֶם לְרַגְלֵי הַחוֹמָה? וַהֲלֹא הַיָּמִים יְמֵי קָצִיר!”

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

“זְכוּת הִיא לָנוּ, זְכוּת עַתִּיקָה: בְּהֵיכל ה' לֹא יֵרָאֶה פֶּסֶל. עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ לֹא יֻצַּב פֶּסֶל!”

פֶּטְרוֹנְיוּס אָמַר:

“פִּסְלוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הוּא, אֲדוֹנִי וַאֲדוֹנְכֶם!”

הֵשִׁיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

“דְּבַר הַפְּרִיבִילֶגְיָה הִתְכַּוֵּן לְכָל פֶּסֶל, לְכָל הַזְּמַנִּים וּלְכָל מָקוֹם בְּאַרְצֵנוּ”.

פֶּטְרוֹנְיוּס פֵּרַשׂ בְּיָדָיו כִּמְבַקֵּשׁ לוֹמַר, שֶׁנִּפְלָא מִמֶּנּוּ לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּצָּב. וְאֵין הָאַשְׁמָה בּוֹ. הוּא אָמַר:

“בְּמִצְוַת הַקֵּיסָר הֻצַּב הַפֶּסֶל. מִצְוַת הַקֵּיסָר מִצְוַת אֵל!”

רִטּוּן שֶׁל רֹגֶז הִתְנַחְשֵׁל בֶּהָמוֹן, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל קָרָא בְּעֹז, בְּקוֹל לֹא לוֹ:

“הַקֵּיסָר אֵינוֹ אֵל! לֹא נִשְׁתַּחֲוֶה גַם לְפֶסֶל שֶׁל אֵל”.

פֶּטְרוֹנְיוּס רָקַע בְּרַגְלוֹ בִּמְקוֹם עָמְדּוֹ. עֵינֵי כָּל הַחַיָּלִים הָיוּ מְכֻוָּנוֹת אֵלָיו.

“אַל תַּעֲבִירְךָ קַנָּאוּתְךָ הָעִוֶּרֶת עַל דַּעְתְּךָ, יָשִׁישׁ! יֵשׁ מִדָּה לְסַלְחָנוּת. אַתָּה מְנַבֵּל אֶת פִּיךָ וּמוֹרֶה דִבְרֵי מֶרִי לְעַמְּךָ וּלְתַלְמִידֶיךָ. כָּל עַמֵּי הָאִמְפֶּרְיָה מִזֶּה וְאַתֶּם, הַיְּהוּדִים, מִזֶּה – הֲתִּצְדְּקוּ בָּרִיב?”

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הֵשִׁיב בְּאֹמֶץ:

“אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ. מֵעַל לַקֵּיסָר יֵשׁ אֵל. נְתִינִים נֶאֱמָנִים אָנוּ לַקֵּיסָר, וְנוֹתְנִים לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר – אֶת הַמִּסִּים אֲשֶׁר הִטִּיל עָלֵינוּ אָנוּ מְשַׁלְּמִים. כִּתַּתְנוּ חַרְבוֹתֵינוּ לְמַזְמֵרוֹת. מִתְפַּלְּלִים אָנוּ לִשְׁלוֹם הַקֵּיסָר, וּמַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת לֵאלֹהֵינוּ שֶׁיִּשְׁמַע וִיקַבֵּל בְּרָצוֹן אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ”

דְּבָרִים אֵלֶּה הָיָה בָּהֶם מִשּׁוּם בַּקָּשַׁת רַחֲמִים. הַקֵּיסָר הַמֵּמִיט עֲלֵיהֶם סֵבֶל וְחֶרְפָּה עוֹד זוֹכֶה לְבִרְכָתָם. אֲבָל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא עָשָׂה חֹנֶף. הוּא סִפֵּר עַל הַנֹּהַג הַמְקֻבָּל בְּאַרְצוֹ. הוֹסִיף וְאָמַר:

“עַם אוֹהֵב שָׁלוֹם אֲנַחְנוּ. אִישׁ יְהוּדִי כִּי יִפְגּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ, אִם יְהוּדִי וְאִם נָכְרִי, וְנָשָׂא שָׁלוֹם לוֹ בְּפִיו וּבְלִבּוֹ. בִּירָתֵנוּ יְרוּשָׁלַיִם הִיא עִיר הַשָּׁלוֹם. מִקְדָּשֵׁנוּ – סֻכַּת שָׁלוֹם. אוּלָם אֶת פֶּסֶל הַקֵּיסָר לֹא נֹאבֶה בְּמִקְדָּשֵׁנוּ. חֻקֵּי תּוֹרָתֵנוּ יְקָרִים לָנוּ מֵחַיֵּינוּ. זָנַחְנוּ אֶת תְּבוּאָתֵנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּף בַּשָּׂדוֹת וּבָאנוּ אֵלֶיךָ, הַנָּצִיב. הָנַח לָנוּ וְנַעַבְדָה אֶת אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ. הָסֵר הַפֶּסֶל!”

שְׁנֵי צְעִירִים תָּמְכוּ בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם. הַכֹּל רָאוּ כִּי הַיָּשִׁישׁ כּוֹרֵעַ תַּחְתָּיו מִמַּאֲמָץ גּוּפָנִי וְנַפְשִׁי.

פֶּטְרוֹנְיוּס חִבֵּב כַּיָּדוּעַ מִלְחֶמֶת דְּבָרִים וְדֵעוֹת. הוּא רָאָה כִּי יְרִיבוֹ לֹא יִשְׁוֶה לוֹ בְּכֹחוֹ, וְקָרָא קְרִיאַת תְּגָר כְּלַפֵּיהוּ:

“לֹא כְּכָל הַגּוֹיִים אַתֶּם, יִשְׂרָאֵל!”

רַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא מִהֵר לְהָשִׁיב. אֲבָל תַּנָּא צָעִיר, רַבִּי אֲבִינֹעַם, הֵשִׁיב בִּמְקוֹמוֹ בְּקוֹל רָם וְעַז, שֶׁנִּימָה שֶׁל לַעַג רָעֲדָה בּוֹ:

“הַאִם דִּבְרֵי גְנַאי בְּפִיךָ, הַנָּצִיב, אוֹ – שֶׁבַח?”

פֶּטְרוֹנְיוּס הִתְעַלֵּם מִמַּבְּטֵי הַזַּעַם שֶׁל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְלֹא הִסְתִּיר אֶת הִתְפָּעֲלוּתוֹ. יָמִים שֶׁל סֵבֶל, חֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת לְנֶגֶד עֵינֵי הָאִישׁ, וְהוּא מוֹצֵא אֶת לִבּוֹ לְדַבֵּר כָּךְ עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ.

הוּא אָמַר:

“אֵין אֲנִי חוֹמֵד לָצוֹן בְּרֶגַע זֶה, אָדָם צָעִיר. לֹא כְּכָל הַגּוֹיִים אַתֶּם. לִבְּכֶם לְמֶרֶד, אֲפִילוּ פִּיכֶם אֵינוֹ מוֹדֶה בְּכָךְ. לְכוּ לְבָתֵּיכֶם, יִשְׂרָאֵל. לְכוּ אֶל שְׂדוֹתֵיכֶם. הַפֶּסֶל בִּמְקוֹמוֹ יִשָּׁאֵר!”

פָּנָה וְיָרַד מֵהַמִּגְדָּל, וּפָּמַלְיָתוֹ אַחֲרָיו.

הַלִּגְיוֹנֵרִים יָרְדוּ גַּם הֵם, מֻרְעָמִים וְזוֹעֲמִים. רַק הַשּׁוֹמְרִים נִשְׁאֲרוּ עַל עָמְדָּם, עַזִּים וּמוּצָקִים.

הֶהָמוֹן נָע כִּשְׂדֵה שִׁבֳּלִים בְּרוּחַ סְעָרָה. הַנָּצִיב אִכְזֵב תִּקְוָתָם. אֲנָחָה פָּרְצָה מִפִּיהֶם.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהֶחֱלִיף כֹּחַ בֵּינְתַיִם, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

“בָּנַי, בָּנַי, יֵשׁ שָׂכָר לְסִבְלְכֶם! הַאֲמִינוּ לִי! בַּעֲלֵי הָאֶגְרוֹף וְהַחֶרֶב יִכְלוּ, הַבִּרְיוֹנִים יִמַּקּוּ בִּשְׁחִיתוּתָם, וְאִלּוּ גְּבוּרַתְכֶם אַתֶּם – לֶכְתְּכֶם בִּשְׁבִילֵי הָאָרֶץ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּעֶצֶם יְמֵי הַקַּיִץ, יְמֵי הַקָּצִיר, לִכְבוֹד הַתּוֹרָה, עֲמִידַתְכֶם הָאֵיתָנָה וְהִתְאַפְּקוּתְכֶם מוּל דִּבְרֵי בֶּלַע – לֹא תִּשָּׁכַח לְעוֹלָם!”

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נָתַן אֲבִינֹעַם קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

"רִיבָה ה' אֶת יְרִיבַי,

לְחַם אֶת לֹחֲמָי!"

וְהֶהָמוֹן מַחֲרֶה־מַחֲזִיק אַחֲרָיו בְּנַחְשׁוֹל־זֶמֶר גּוֹאֶה: "הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי!

יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי.

יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה.

וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ,

בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ.

וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה', תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ".

נִתְחַדְּשׁוּ שְׁעוֹת הַצִּפִּיָּה. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וְשׁוּב בָּא הַשֶּׁמֶשׁ… חוֹמוֹת עַכּוֹ סְגוּרוֹת וְאִלְּמוֹת, וְהַנְּחשֶׁת הָרוֹמָאִית נוֹצֶצֶת מֵעֲלֵיהֶן. וּבְתוֹךְ הַחוֹמוֹת יוֹשֵׁב הָאִישׁ שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ לְשַׁבֶט וּלְחֶסֶד. אֲבָל מַה בְּלִבּוֹ? הֲיִרְחַק יוֹם הַגְאֻלָּה? וְשֶׁמָּא יוֹם הַמָּוֶת הוּא?…

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר    🔗

הַשֶּׁמֶשׁ עָלְתָה שׁוּב לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם וְקָפְחָה עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, וְשׁוּב נָטְתָה מַעֲרָבָה וְשָׁקְעָה בַּיָּם הַגָּדוֹל. עָבַר יוֹם וְעוֹד יוֹם, וּמִשֶּׁמִּשְׁמֵשׁ וּבָא יוֹם הַשַּׁבָּת, זֶה הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁבּוֹ מְצֻוִּים יִשְׂרָאֵל עַל הַמְּנוּחָה וְעַל הָעֹנֶג, רָחֲצוּ הַקָּהָל אֶת פְּנֵיהֶם וְהִתְקַדְּשׁוּ וְקִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַשַּׁבָּת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, כְּשֶהֵם עוֹמְדִים בְּמַעֲגָלִים גְּדוֹלִים וְהַחֲזָנִים בְּמֶרְכָּזָם, מִתְפַּלְּלִים וּמְזַמְּרִים שִׁירֵי קֹדֶשׁ.

הָיְתָה הָרַחֲבָה כְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם כְּגַג בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכוֹכְבֵי הַנֶּצַח הַמְּאִירִים כְּנֵרוֹת שַׁבָּת.

חָלְפָה הַשַּׁבָּת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ – –

יוֹם רָדַף יוֹם, וּקְהַל הָאָדָם, שֶׁכֹּחוֹ כֹּחַ סֶלַע וְכֹחַ הָאַלּוֹן בַּיַּעַר, עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ, וְחִצֵי הַלַּעַג שֶׁל הָאוֹיְבִים עוֹבְרִים מֵהֶם וָהָלְאָה, אֵינָם פּוֹגְעִים בָּהֶם.

הִקִּיפָה תְּהִלַּת הָעָם, הָעוֹמֵד עַל נַפְשׁוֹ בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם, אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הַשְּׁכֵנוֹת, עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם וְהִגִּיעָה עַד לְמֶרְחָקִים, מֵעֵבֶר לֶהָרִים וּמֵעֵבֶר לַיָּם. נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם שֶׁל רַבִּים עַל חֲסִידֵי ה', וּמֵהֶם הִגִּיעוּ אֶל הָרַחֲבָה לְחַזֵּק יְדֵיהֶם, אִישׁ אִישׁ לְפִי דַרְכּוֹ וַהֲבָנָתוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ נָבִיא מֵהַמִּדְבָּר אֲשֶׁר עִם יַם הַמֶּלַח, מֵהַמְּעָרוֹת הַמַּשְׁקִיפוֹת עַל הַיָּם, הַיַּרְדֵּן וְהָעֲרָבָה. לָבוּש הָיָה שַׂק, זְקָנוֹ גִדֵּל פֶּרַע, וְעֵינָיו יוֹקְדוֹת בְּאֵש פְּנִימִית.

מִתְהַלֵּךְ הָיָה בְּקֶרֶב הָעָם מִשְׁתָּאֶה, רוּחוֹ נִסְעֶרֶת, וַאֲכוּל קִנְאָה גְדוֹלָה לַה' הָיַָה חוֹצֵב לַהֲבוֹת דְּבָרִים:

“הוֹי גוֹי צַדִּיק, עַם טְהָר לֵב! כֹּה אָמַר ה‘: לְכוּ הַמִּדְבָּרָהּ! פּוּצוּ אֶל סַלְעֵי הַשְּׁמָמָה! יוֹם ה’ קָרוֹב. הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת פְּעָמָיו? הַטּוּ אֹזֶן! הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ? הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאוּם ה', וְיִקָּרֵא לֶעָנִי – מֶלֶךְ, וְלַסּוֹבֵל, לַחוֹלֶה, לַפָּצוּעַ וְלָרָעֵב – יִקָּרֵא קֵיסָר, וּבַעֲלֵי הַזְּרוֹעַ – זְרוֹעָם תִּשָּבֵר, וְהָאוֹחֲזִים בַּחֶרֶב – בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ”.

נָשִׁים הֵחֵלּוּ בּוֹכוֹת. עֵינַיִם רַבּוֹת נִדְלְקוּ בְּאוֹר שֶׁל אֱמוּנָה וְתִקְוָה, הַיְּלָדִים נֶאֶחְזוּ בְּשִׂמְלוֹת אִמָהוֹתֵיהֶם בַּחֲרָדָה.

הַאֻמְנָם יִסוּרֵיהֶם – חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הֵם? מִזְּמַן הוּפְצוּ בָּעָם שְׁמוּעוֹת שֶׁהָ“אָדוֹן”, מָשִׁיחַ הַצֶּדֶק, נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל וּבְקָרוֹב יוֹפִיעַ וְיִגְאַל אֶת הָעָם מִשִּׁעְבּוּד הָרוֹמָאִים. אֱמוּנָה זוֹ עוֹדְדָה אֶת הָעָם וְחִזְקָה לִבּוֹ. הַאֻמְנָם מְבַשֵׂר הָאִיש אֶת בּוֹא הַפְּלָאוֹת?

אֲבָל מַדּוּעַ הוּא מְעוֹרֵר אֶת הָעָם לָלֶכֶת הַמִּדְבָּרָה?

הַכֹּל יָדְעוּ שֶׁבַּמְעָרוֹת אֲשֶׁר בְּמִדְבַּר יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים קְדוֹשִׁים, הַחַיִּים בְּטָהֳרָה, וְהֵם עוֹסְקִים בְּתוֹרַת הַסּוֹד וּמְחַשְׁבִים אֶת קֵץ הַזְּמָנִים. אוּלָם נְזִירִים אֵלֶּה לֹא בִּקְשׁוּ לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת לַכַּת שֶׁלָּהֶם, וְרָחֲקוּ מֵהַהֲמוֹנִים.

הַנָּבִיא הִצְבִּיעַ מִזְרָחָה וְקָרָא:

“הַמִּדְבָּרָה, אַחַי! נוּסוּ מִכָּאן, עַד שֶׁלֹּא נִתְלַקְּחָה הָאֵשׁ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם, עַד שֶׁלֹּא יָרַד מָטָר שֶׁל אֵש וְגָפְרִית עֲלֵיכֶם. נוּסוּ, כִּי יוֹם סְדוֹם וַעֲמוֹרָה יִתְחַדֵּשׁ בְּמָקוֹם זֶה, וְחוֹמוֹת עַכּוֹ תִפֹּלְנָה כּחוֹמוֹת יְרִיחוֹ וּתְכַסֶינָה אֶת הַנָּחָשׁ הָרוֹמָאִי וְאֶת צֶאֱצָאָיו הָאַרְסִיִּים, וְהָיוּ לָהֶם לְקֶבֶר, לְדִרָאוֹן עוֹלָם. הַמִּדְבָּרָה!”

אֵלֶּה שֶׁהֵחֵלוּ מַאֲמִינִים בִּדְבָרָיו בָּאוּ עַתָּה בִּמְבוּכָה. גַל הָהִתְרַגְּשׁוּת הָרִאשׁוֹן חָלַף. הַתְּבוּנָה הֶחֱלִיפָה כֹּחַ. מַה זֶּה מְיַעֵץ לָהֶם הָאִישׁ? לָמוּת בָּרָעָב וּבַצָּמָא בְּמִדְבָּרִיוֹת מְלוּחִים? הֲיִתְחַדְּשׁוּ נִפְלְאוֹת הַיָּמִים הַקְּדוּמִים, בְּעוֹד הַדּוֹר אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ? הָעָם הִפְנוּ עֵינֵיהֶם אֶל הַזְּקֵנִים וְהַחֲכָמִים – מַנְהִיגֵיהֶם הָרוּחָנִיִים.

הַלָּלוּ רָאוּ בְּאִי־רָצוֹן אֶת הָאִיש הַמּוּזָר. הֵם יָדְעוּ: ה' לֹא דִבֵּר מִפִּיו. פָּסְקָה הַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל מִזֶּה דוֹרוֹת רַבִּים, אַחֲרֵי מוֹתָם שֶׁל חַגַי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נְבִיאֵי הָאֱמֶת.

אֲבָל הָאִישׁ לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע מֵהַמִּתְרָחֵשׁ סְבִיבוֹ. מֵנִיעַ הָיָה יָדוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, עַד כִּי דַמְתָּה לְעָנָף יָבֵשׁ הַנָּע בְּרוּח סְעָרָה, וְקוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְעַז:

“בַּמִּדְבָּר ה' יִמְלֹךְ! קוֹל ה' רוֹעֵם בֵּין הַרְרֵי הַנֵּצַח. רוּחַ, רוּחַ רְחַב־אֶבְרָה יָשִׁיר לַה' בַּמִּדְבָּר מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים”.

עַתָּה הוֹרָה בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֶל עֵבֶר הַמִּזְרָח.

“הַמִּדְבָּרָה! פְּנוּ עֹרֶף לִמְאוּרַת פְּרִיצִים זוֹ בְּטֶרֶם תַּעֲלֶה בָּאֵש. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת: רוֹעֲדוֹת חוֹמוֹת עַכּוֹ, הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת תַּחַת רַגְלֵיכֶם. נוּסוּ הַמִּדְבָּרָה, שָׁם הַמִּקְלָט, שָׁם הַקֹּדֶשׁ!”

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם, הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ – וְלָאַט אֶת פָּנָיו בְּכַפּוֹתָיו. הָעָם פָּנָה לוֹ עֹרֶף. שָׁחוֹחַ וְנִדְכֶּה חָזַר עַל פְּעָמָיו וְנֶעְלַם.

לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, עִם צִלְלֵי עֶרֶב, הִגִּיעַ מִתְגַּנֵּב בַּצְלָלִים בָּחוּר גְּבַרְתָּן, גְּבַהּ־קוֹמָה וּרְחַב- כְּתֵפַיִם שֶׁבְּלוֹרִיתוֹ כְּרַעְמַת אַרְיֵה וּזְקָנוֹ הָדָר. הוּא אָסַף סְבִיבוֹ אֶת הַצְּעִירִים וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בְּרֶגֶשׁ, כְּשֶׁהוּא מְנַעְנֵעַ בְּיָדָיו וּמַבָּטוֹ תַּקִּיף וְעַז:

“הָהּ, לִבִּי כְּנָמֵר יִשְׁאָג, אֵיכָה אֶעְצֹר כֹּחַ? אֵיךְ אֶתְאַפָּק? אוֹיָה לָנוּ כִּי הִגַּעְנוּ עַד כָּאן! אַחַי בְּנֵי עַמִּי, הֲמוֹת כְּלָבִים נָמוּת בְּעוֹד הָעֲרֵלִים שָׂשִׂים לְאֵידֵנוּ? לֹא! אִם לָמוּת – נָמוּת עִם הַנֶּשֶׁק בַּיָּד!”

הָיָה זֶה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּחְתֶּרֶת, הַלּוֹחֶמֶת בְּרוֹמָא.

הָעָם יָדַע עַל קִיוּם הַמַּחְתֶּרֶת וְהֶעֱרִיץ אֶת גִּבּוֹרֶיהָ; סִפְּקוּ לָהֶם מָזוֹן, הֶחֱבִּיאוּם מִפְּנֵי רוֹדְפֵיהֶם, וְתַמְכוּ בָּהֶם בְּכֶסֶף. הָרוֹמָאִים הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה עַל בְּנֵי־חַיִל אֵלֶה, וּפְעָמִים שֶהָיוּ מַקִּיפִים כְּפָר, כְּדֵי לִמְצוֹא אֶחָד מֵהֶם. וְאוֹי לוֹ לַכְּפָר, שֶׁאֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּחְתֶּרֶת נִמְצָא מִתְחַבֵּא בּוֹ. הָרוֹמָאִים הָיוּ הוֹרְסִים בָּתָּיו, חוֹרְשִׁים תְּבוּאָתוֹ, מְשַׁלְּחִים כְּרָמִים בָּאֵש, אוֹסְרִים אֶת בְּנֵי הַכְּפָר הַמְּבֻגָּרִים, וּמְשַׁלְּחִים אוֹתָם לְמָקוֹם לֹא נוֹדָע. הַלָּלוּ כִּנוּ אֶת עַצְמָם “חֲסִידֵי ה' “, וְהָעָם כִּנָּה אוֹתָם בְּשֵׁם “סִיקָרִיקִים”, עַל שׁוּם הַ”סִּיקָה”, הַפִּגְיוֹן הָרוֹמָאִי הַקָּצָר וְהַחַד, שֶׁהָיוּ מַחְבִּיאִים מִתַּחַת לְבִגְדֵיהֶם. יֵשׁ שֶׁכִּנוּ אוֹתָם “בִּרְיוֹנִים”, כִּי אַנְשֵׁי זָרוֹעַ הָיוּ וּפוֹגְעִים בָּרוֹמָאִים וּבַיְּוָנִים, וְגַם בַּמִּתְיַּוְנִים הַבּוֹגְדִים, מִן הַמַּאֲרָב, וְנֶעְלָמִים בַּחֲשֵׁכָה. הָרוֹמָאִים לֹא יָדְעוּ אֶת מְקוֹם מַחֲבוֹאָם, וְהָיוּ מַבְטִיחִים פִּרְסֵי מָמוֹן גְּדוֹלִים לַמַּלְשִׁינִים אֲשֶׁר יַסְגִירוּ לוֹחֲמִים אֵלֶּה בִּידֵיהֶם, אוֹ יַצְבִּיעוּ עַל מְקוֹמוֹת הַסֵּתֶר שֶׁלָּהֶם.

מַנְהִיגֵי הָעָם לֹא רָאוּ אֶת פְּעֻלוֹתֵיהֶם שֶׁל אַנְשֵׁי הַמַּחְתֶּרֶת בְּעַיִן יָפָה. לְדַעְתָּם לֹא הִגִיעָה הַשָּׁעָה לְהִתְמוֹדְדוּת מְזֻיֶּנֶת, וּפְעֻלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבִּרְיוֹנִים עֲלוּלוֹת לְהַמִיט אָסוֹן עַל יוֹשְׁבֵי הַכְּפָרִים הַשְּׁקֵטִים. הָרוֹמָאִים טָעֲנוּ כִּי הַבִּרְיוֹנִים הֵם זְרוֹעוֹ הַלּוֹחֶמֶת שֶׁל הָעָם וּשְׁלִיחֵי הַמַּנְהִיגִים, וּבִגְלָלָם הִכְבִּידוּ עֻלָּם וְהִתְאַכְזְרוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְיִשּׁוּבֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִלּוּ אַנְשֵׁי הַמַּחְתֶּרֶת הֶאֱמִינוּ כִּי רוֹמָא לֹא תִּשְׁקֹט וְלֹא תַּחְסֹךְ כָּל מַאֲמָץ עַד אִם שִׁעְבְּדָּה אֶת יְהוּדָה כֻּלָּהּ, תִּמְכֹּר אֶת בָּנֶיהָ לַעֲבָדִים וְתִמְסֹר אֶת נַחֲלוֹתֵיהֶם בִּידֵי הַגּוֹיִים הַשְּׁכֵנִים. עַל כֵּן אָמְרוּ " חֲסִידֵי ה' " אֵלֶּה כִּי עַל יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בְּכֹחַ בְּרוֹמָא וְלִשְׁבֹּר בַּחֶרֶב אֶת חַרְבָּה שֶׁלָּהּ. הֵם שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים אֶל מֶלֶךְ הַפַּרְתִּים וְאֶל מְדִינוֹת מִתְמַרְדוֹת אֲחָדוֹת וְחָלְמוּ עַל מֶרֶד גָּדוֹל בָּרוֹמָאִים.

הֵם הִסְתַּתְּרוּ בִּמְעָרוֹת בְּמִדְבַּר יְהוּדָה וּבַגָּלִיל וְכֵן בְּחֶבֶל הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר בִּצְפוֹן הַבָּשָׁן, שֶׁהָיָה מָלֵא מְעָרוֹת וּמִנְהָרוֹת תַּת־קַרְקָעִיּוֹת. הֵם צָבְרוּ נֶשֶׁק, וְהִתְאַמְּנוּ יוֹמָם וְלַיְלָה בְּאָמָּנוּת הַמִּלְחָמָה. הֵם הָיוּ מְחַיְּבִים אֶת עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל לְשַׁלֵּם לָהֶם מַס מַקְבִּיל לַמַּס שֶׁשִּׁלְמוּ לְרוֹמָא, וְאוֹי לוֹ לְבַעַל הַנְּכָסִים שֶׁלֹּא נָתַן אֶת חֶלְקוֹ בְּעַיִן יָפָה.

הַסִּקָרִי דִבֵּר וְהַצְּעִירִים הִטּוּ לוֹ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת כְּשֶׁהֵם מְחַפִּים עָלָיו בְּכַנְפֵי בִּגְדֵיהֶם:

"אֵיכָה יְרַדְתֶּם פְּלָאִים! לוּ נִזְדַּמֵּן לְכָאן אַחַד הַמַּכַּבִּים הַקַּדְמוֹנִים, הָיָה מֵסֵב פָּנָיו בְּבוּשָׁה גְדוֹלָה! הַאֻמְנָם צֶאֱצָאֵי הַמַּכַּבִּים אַתֶּם? הַאֻמְנָם בָּנִים אַתֶּם לָעָם, אֲשֶׁר גִּדֵּל אֶת שָׁאוּל, אֶת דָוִד, אֶת יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְאֶחָיו? שִׁמְשׁוֹן נִלְחַם בִּלְחִי הַחֲמוֹר בַּפְּלִשְׁתִּים, וְאַתֶּם – שֶׁחֲרָבוֹת בִּידֵיכֶם – הַאֻמְנָם תִּשְׁלְווּ וְתַעֲבִירוּ אֶת רֹק הָרוֹמָאִים מֵעַל פְּנֵיכֶם? מוּגֵי לֵב, אֲחוּזֵי בְּהָלָה, אַנְשֵׁי מֶלֶל וּבַעֲלֵי חֲלוֹמוֹת! עַד מָתַי, אַחִים, תִּשְׁגּוּ בַהֲזָיוֹת?

"מֵהָהָרִים בָּאתִי, אַחַי, מִמְעֻזֵּינוּ אֲשֶׁר בַּגָּלִיל. הָרֵי הַגַָּלִיל גְּבֹוהִים וְסַלְעֵיהֶם כְּמִבְצָרִים. רוּחַ אֱלֹהִים נְסוּכָה עַל פִּסְגּוֹת הַגָּלִיל; שָׁם נְשָׁרִים פּוֹרְשִׂים כָּנָף, וְרֶגֶל אַמִּיצִים דּוֹרֶכֶת בְּגַאֲוָה. שָׁם בֶּן־חוֹרִין הוּא יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עֶבֶד נֶחֱרָף. הַסַּרְדְּיוֹט הָרוֹמָאִי מֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל פְּסָגוֹת אֵלֶּה וּפָנָיו מַחֲוִירִים.

"הַשְּׁכִינַה אֵינָה שׁוֹרָה עוֹד בִּירוּשָׁלַיִם! יְרוּשָׁלַיִם נִטְמְאָה בָּרֶגַע שֶׁהֻצַּב בָּהּ הַצֶּלֶם הַמְּשֻׁקָּץ, וְלֹא נִמְצָא בָּהּ אַף בֶּן־חַיִּל אֶחָד שֶׁיְּנַתֵּץ אֶת הַצֶּלֶם לִרְסִיסֵי רְסִיסִים. הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בַּגָּלִיל, אֶל נְקָמוֹת ה‘! ה’ אִיש מִלְחָמָה! בַּגָּלִיל מְאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאוֹר שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת. שָׁם מְנַגֶּנֶת הָרוּחַ בְּדוֹמֶה לַחֲלִילֵי בֵּית הַמִּקְדָּש. שָׁם הָחֵרוּת! שָׁם הַכָּבוֹד! שָׁם יִשָּׁמַע קוֹל פְּלָדָה הַמְּנַגֶּדֶת פְּלָדָה. שָׁם חֶרֶב בְּחֶרֶב יִשַּׁקּוּ, הַפִּגְיוֹנוֹת לְעֵין הַיָּרֵחַ יְנַצְנְצוּ וְקֻרְנְסֵי הַמְּנַגְּדִים יַעֲנוּ הֵידָד. “שָׁם גְּבוּרַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם תַּעֲמֹד!”

דְּבָרָיו הַלְמוּ בְּמֹחוֹת הַצְּעִירִים כְּמוֹ פַּטִּישִׁים. הֵם הֵבִינוּ לְלִבּוֹ. הֵם הִשְׁתּוֹקְקוּ לִהְיוֹת כָמוֹהוּ. הָאֻמְנָם יָמוּתוּ כָּאן כַּעֲבָדִים וְלֹא יִגְמְלוּ לָרוֹמָאִים הָאַכְזָרִים כִּגְמוּלָם? הַסִּקָרִי לָחַשׁ – וּלְחִישָׁתוֹ כְּנַהֲמַת חַיַּת־בָּר.

אָנוּ מְחַכִּים לָכֶם, טוֹבֵי יִשְׂרָאֵל! הִצְטָרְפוּ אֶל שוּרוֹתֵינוּ, בְנֵי־חַיִל, בְּנֵי חוֹרִין, אַנְשֵׁי כָּבוֹד, הָרְאוּיִים לַשֵּׁם יִשְׂרָאֵל!"

טַבַּעַת הַצְּעִירִים הַלְכָה וְנִסְגְּרָה עָלָיו מִסָּבִיב. דְּבָרָיו הִשְׁפִּיעוּ עֲלֵיהֶם מְאֹד. בְּמַנְהִיג כַּזֶַּה יְכוֹלִים הֵם לִבְטֹחַ. הוּא הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר בְּעֹז, וְנִרְאֶה הָיָה כְּיוֹצֵק שֶׁמֶן לִמְדוּרָה יוֹקֶדֶת:

“לִגְבוּרַת גְּבָרִים לִבֵּנוּ, לִגְבוּרָה לוֹחֶמֶת וּמְמִיתָה, וְלֹא לִגְבוּרַת זְקֵנִים וְנָשִׁים, גְּבוּרַת הַסֵּבֶל הָאִלֵּם, הַנִּכְנָע. איַּכֶם צֶאֱצָאֵי הַמִּדְבָּר? אַיֵּכֶם צֶאֱצָאֵיהֶם שֶׁל צְבָא יְהוֹשֻעַ כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן? אַיֵּכֶם הַלּוֹחֲמִים בַּפִּילִים מִימֵי הָחַשְׁמוֹנָאִים?”

הַסִּיקָרִי עָצַר בִּדְבָרָיו וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. הוּא רָאָה כִּי הִשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ, הִסְעִיר אֶת הַלְּבָבוֹת, הִרְתִּיחַ אֶת הַדָּם. רַבִּים הָיוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו. הַצְּעִירִים הָיוּ צְמֵאִים לְמַעֲשִׂים. הֵם בִּקְשׁוּ לְהִשְׁתַּמֵּש בְּכֹחָם. הֶעָתִיד נִרְאָה לָהֶם כַּחֲלוֹם לֹא מְצִיאוּתִי; הַהֹוֶה מָשַׁךְ אֶת לִבָּם.

הַסִּקָרִי שָׁלַף פִּגְיוֹן קָצָר מֵחֲגוֹרָתוֹ, חָרַץ בּוֹ קַו אָרֹךְ עַל פְּנֵי הַקַּרְקָע וְאָמַר בְּתֹקֶף:

“נִִתְנָה רֹאשׁ, אַחִים, וְנַעְפִּיל הַגָּלִילָה!”

אַחַר צָעַד אֶל מֵעֵבֶר לַקַו וְהוֹסִיף:

“מִי אִתִּי – יַעֲבֹר קַו זֶה אֵלַי. הַבּוֹחֵר בְּחַיֵּי עַבְדוּת וּמָוֶת בְּחֶרְפָּה – יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ, מֵעֵבֶר לַקַּו”.

עַשְׂרוֹת צְעִירִים צָעֲדוּ אַחֲרָיו, עָבְרוּ אֶת הַקַּו וְהִתְלַכְּדוּ לְכִתָּה צְבָאִית. אֲחָדִים מֵאֲחֵיהֶם נִסּוּ לַעֲצֹר בַּעֲדָם. הֵם טָעֲנוּ:

“לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה! הַמְתִּינוּ. רַבָּנֵינוּ אָמְרוּ: הַמְתִּינוּ. חַכְמֵי הַתּוֹרָה מְאַשְּׁרֵינוּ. אָבוֹת לָעָם. שִׁמְעוּ בַעֲצָתָם”.

הַצָּעִיר נָתַן בָּהֶם עֵינַיִם נִזְעָמוֹת. אֶצְבְּעוֹתָיו הִלְבִּינוּ, כַּאֲשֶׁר הִקְפִּיץ כַּפּוֹ בְחָזְקָה עַל יָדִית פִּגְיוֹנוֹ. הוּא אָמַר:

“הָרוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר, יִשָּׁאֵר. אֲבָל אַל תַּעַצְרוּ אֶת הַיֹּוצְאִים, אֲשֶׁר הָיְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הָחֵרוּת. אַתֶּם אוֹמְרִים: הַמְתִּינוּ. עַד מָתַי? עַד שֶׁיָּפוּג הַכֹּחַ מִשְּרִירֵיכֶם וְרוּחַ קַלָּה תַּפִּילְכֶם? עַד שֶׁיִּשְׁלַח הָאוֹיֵב עִוְרִים וּפִסְחִים שֶׁיִּפְגְּעוּ בָּכֶם וְיַכְרִיעוּכֶם? עַד שֶׁיּוֹרִישׁ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַטְּמֵאִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לְדֹמֶן בִּשְׂדוֹתֵיהֶם?”

הוּא הִטְמִין אֶת פִּגְיוֹנוֹ, הִפְנָה פָּנָיו צָפוֹנָה, אֶל הַגָּלִיל, וְקָרָא:

“אַחֲרַי, אַחִים! אֶל הֶהָרִים! אֲחֵיכֶם הַטּוֹבִים מַמְתִּינִים לָכֶם בַּמְּעָרוֹת וְעַל צוּקֵי הַסְּלָעִים. אֶל הָחֵרוּת וְהַכָּבוֹד!”

וְהוּא הִתְחַמֵּק בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה וְנֶעְלַם כְּשֶׁבְּעִקְבוֹתָיו מְמַהֲרִים צְעִירִים רַבִּים.

אַחֲרֵי שֶׁרָחֲקוּ וְיַדְעוּ כִּי יַד הָרוֹמָאִים לֹא תַּשִּׂיגֵם עוֹד, זַקְפוּ הַָכֹּל קוֹמָתָם וְהֵחֵלוּ צוֹעֲדִים בַּסָּךְ כְּאַנְשֵׁי־צָבָא, וְשִׁירָה בְּפִיהֶם:

"אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ!

הִנָּשֵׂא שׁוֹפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים.

אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ!".

בְּאַחַד הַיָּמִים פָּקַד אֶת הַמַּחֲנֶה אֵפִיאַלְטֶס, רֹאשׁ הַיְּוָנִים אֲשֶׁר בִּפְּטוֹלֵמָאִיס, הִיא עַכּוֹ, לְבַדּוֹ הִגִּיעַ, לָבוּש בֶּגֶד פָּשׁוּט, לְבַל יִמְשֹׁךְ אֵלָיו תְּשׂוּמֶת־לֵב רַבִּים בְּבוֹאוֹ, כִּי בִּקוּרוֹ – חֶרֶשׁ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הַיְּהוּדִים וְהִתְפַּלְּלוּ, וְהוּא הִמְתִּין לָהֶם עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ. אַחֲרֵי כֵן נִגַּשׁ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵרְכוֹ בְּמֹעַל־יָד.

“לְמַנְהִיג הָעִבְרִים בְּרָכָה!” – אָמַר.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת, הִכִּירוֹ וְהֵשִׁיב:

“שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הַנָּכְרִי!”

בָּרָק שֶׁל זַעַם הִבְרִיק בְּעֵינֵי הַיְּוָנִי, אֲבָל הוּא כִּבָּהוּ בִּמְהֵרָה.

" לֹא נָכְרִי אֲנֹכִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת" – אָמַר. – “אָבִי וְסָבִי וְסָב־סָבִי בְּנֵי פְּטוֹלֵמָאִיס הָיוּ. אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמּוּקְדּוֹנִי הֵבִיא אֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ לְמָקוֹם זֶה לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים. זְכוּת הָאֶזְרָח נִתְּנָה לָנוּ מִידֵי הַמֶּלֶךְ אֲלֶכְּסַנְדֶּר, שֶׁהָיָה אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת”.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּבֵּר בְּנַחַת:

"וְלָנוּ הִבְטִיחַ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מֶלֶךְ אָחֵר – – – מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לִפְנֵי קוּם אֲלֶכְּסַנְדֶּר נִתְּנָה לָנוּ הָאָרֶץ הַזֹּאת לְמוֹרָשָׁה. וְהָעָם הַזֶּה, הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת – חַד הֵם, מֵאֵת ה' ".

אֵפִיאַלְטֶס הֶחֱוָה קִדָּה מְנֻמֶּסֶת וְאָמַר בִּקְרִירוּת:

“אֵין לִבִּי עַתָּה, נִכְבָּדִי, לְנַהֵל וִכּוּחִים הִסְטוֹרִיִּים־פִילוֹסוֹפִיִּים, אִישׁ עִתִּי אַנֹכִי”.

שָׁאַל אַחַד הָעוֹמְדִים:

“הַנָּצִיב שְׁלָחֲךָ?”

הֵשִׁיב אֵפִיאַלְטֶס:

לֹא! אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת נֶפֶש הַנָּצִיב. מְצוּקַתְכֶם מְעוֹרֶרֶת הִשְׁתַּתְּפוּת בְּלִבִּי. מֵבִין אֲנִי לְרוּחַ הָרוֹמָאִים. הַנָּצִיב אֵינוֹ פֶּסֶל שַׁיִשׁ. בֶּן־אָדָם הוּא, וְלֵב בָּשָׂר לוֹ. בְּטוּחָנִי שֶׁאֶפְשָׁר לְרַכְּכוֹ. הַנָּצִיב מְעֻנְיָן לְשָׁלְחֲכֶם לְשָׁלוֹם מִמָּקוֹם זֶה. אֵין הוּא רוֹצֶה בְּסִכְסוּךְ דָּמִים. הוּא צָרִיךְ לַעֲצוּמָה טוֹבָה וְנִצַּחַת לְהַעֲלוֹתָהּ לִפְנֵי הַקֵּיסָר, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְשַׁכְנְעוֹ לְחַדֵּשׁ אֶת הַפְּרִיבִילֶגְיָה".

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

“עֲצוּמוֹת הָהִגָּיוֹן וְסֵבֶל אָדָם בְּלֹא מִדָּה לֹא רִכְּכוּ אֶת לִבּוֹ”.

לָחַש אֶפִיאַלְטֶס וְקוֹלוֹ רַךְ כַּמֶּשִׁי:

“עֲדַיִן שְׁמוּרָה לָכֶם עֲצוּמָה רַבַּת מִשְׁקָל…”

לֹא קָשֶׁה הָיָה לְהָבִין אֶת רִמְזוֹ שֶׁל הַיְּוָנִי.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אַף לֹא הוֹאִיל לְהָשִׁיב לוֹ. אֲבָל אֶחָד מִצְּעִירֵי הַחֲכָמִים אָמַר:

“זְכוּת עֲתִיקָה וּקְדוֹשָׁה לֹא נִקְנֶה בְּכֶסֶף!…”

אֵפִיאַלְטֵס חִיֵּךְ. עַתָּה עַלְתָה הַשִּׁיחָה לַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן. הַיְּהוּדִים הֵבִינוּ אֶת רִמְזוֹ. הוּא אָמַר:

“הֵן אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה אַתֶּם. כַּמָּה מֵאוֹת כִּכְּרֵי כֶּסֶף בֵּינֵיכֶם וּבֵינוֹ – מָה הֵם?”

הֶחָכַם הַצָּעִיר הֵשִׁיב:

“עַל מָמוֹן לֹא נָחוּס, שַׂהֲדֵנוּ בַּשָּׁמַיִם, רִבְבוֹת כִּכְּרֵי כֶּסֶף, רִבְבוֹת כִּכְּרֵי זָהָב הוֹלְכִים וְנִשְׂרָפִים עַתָּה בִּשְׁרַב הַקַּיִץ בִּשְׂדוֹת יְהוּדָה. צָעַדְנוּ לְעַכּוֹ וְלֹא הִבַּטְנוּ אֲחוֹרָה אֶל שְׂדוֹתֵנוּ. הִפְקַרְנוּם לָאֵש. מְשָׁקֵינוּ הוֹלְכִים וְנֶחֱרָבִים. רְכוּשֵׁנוּ נִשְׁדָד. לֹא נָחוּס עַל כֶּסֶף, הַיְּוָנִי, וְאוּלָם בְּעַד זְכוּתֵנוּ לֹא נְשַׁלֵּם. הֲיֵשׁ מְחִיר לָאֲוִיר שֶׁאָנוּ נוֹשְׁמִים? לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירוֹת אֶת עוֹלָמֵנוּ? הֲיֵשׁ מַס מִזְּהַב הַשֶּׁמֶשׁ, מִכֶּסֶף הַיָּרֵחַ?”

אֵפִיאַלְטֶס כָּפַף רֹאשׁוֹ. נִרְאֶה הָיָה כְּנַעַר נָזוּף. עוֹד נִסָּה דְבָרוֹ:

“הַיּוֹם עָלַי לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַנָּצִיב בְּעִנְיָנֵי קְהִילָתִי. הַאֹמַר לוֹ דָבָר בְּשִׁמְכֶם?”

מִכָּל עֵבֶר צָעֲקוּ אֵלָיו:

“אֱמֹר לוֹ, אֱמֹר לוֹ, כִּי יָסִיר אֶת הַפֶּסֶל מֵהָהֵיכָל! הַקֵּיסָר שְׁלָחוֹ לִשְׁלֹט עָלֵינוּ וְלֹא עַל בֵּית קְבָרוֹת. לֹא הַמֵּתִים יְשַׁלְּמוּ מִסִּים. יוּסַר הַפֶּסֶל!”

נִתְעַטֵּף הַיְּוָנִי בְּבִגְדוֹ, כָּפַף קוֹמָתוֹ וְהִתְרָחֵק מֵהַיְּהוּדִים, וּבְלִבּוֹ דִבֵּר:

“נָכְרִי! נָכְרִי! חֲשׁוּכִים חֲצוּפִים! אֲסַפְסוּף! כַּאֲשֶׁר תִּמַּכְרוּ לַעֲבָדִים בַּנֵּכָר יַעֲלֶה כְּבוֹד הַמִּלָּה הַזֹּאת בְּעֵינֵיכֶם…”

וְעִם זֹאת נִצְנְצָה בּוֹ מַחֲשָׁבָה אֲחֶרֶת:

“הָעָם וְהָאָרֶץ וְהַתּוֹרָה – חַד הֵם. הֵיכָן בֵּית אֲבוֹתֶיךָ, אַתָּה, אֵפִיאַלְטֶס?”

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׁר: פִילוֹן וְאַגְרִיפַּס מְחַלִּים פְּנֵי “אֵל”.    🔗

וּבְאוֹתָם הַיָּמִים יָשְׁבוּ יְהוּדִים רַבִּים בְמִצְרָיִם, רֻבָּם בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, כָּאָמוּר לְעֵיל. מַנְהִיגָם הָרוּחָנִי הָיָה יְדִידְיָה, בֵּן לְמִשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת וּבַעֲלַת הַשְׁפָּעָה מְדִינִית. הַגּוֹיִים קָרְאוּ לוֹ פִילוֹן.

פִילוֹן הָיָה בָּקִי בְּהִלְכוֹת תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מֻמְחֶה בּתוֹרוֹת הַיְּוָנִים. מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ הָיְתָה לְמַזֵּג אֶת הַטּוֹב וְהַיָּפֶה שֶׁבַּיַּוְנוּת עִם הַמָּאוֹר שֶׁבַּיַּהֲדוּת, וְהוּא שָׁאַף לְהוֹכִיחַ, שֶׁתּוֹרָתוֹ הָעַתִּיקָה שֶׁל אַפְּלָטוֹן, גְּדוֹל הוֹגֵי הַדֵּעוֹת הַיְּוָנִים, לֹא רַק שֶׁאֵינֶנָּה עוֹמֶדֶת בִּסְתִירָה עִם תּוֹרָתֵנוּ, אֶלָא הִיא תְּמִימַת דֵּעִים אִתָּהּ וּמַשְׁלִימָה אוֹתָהּ.

מִצְרָיִם הָיְתָה נְתוּנָה בִּידֵי שַׁלִּיטִים יְוָנִים, מִצֶּאֱצָאֵי אַחַד הַמַּצְבִּיאִים שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל. שָׁלִיטִים אֵלֶּה רָבוּ וְנִלְחֲמוּ בֵּינֵיהֶם, וִיהוּדֵי מִצְרָיִם נִכְשְׁלוּ לֹא פַּעַם, כְּשֶׁהִתְעַרְבוּ בַּפּוֹלִיטִיקָה וְנָתְנוּ יָד לְשַׁלִּיט שֶׁהֻכְרָע בְּרִיב עִם אָחִיו וְהֻדַּח, וְנִמְצְאוּ הַיְּהוּדִים מוֹרְדִים בַּמַּלְכוּת.

רוֹמָא שָׁלְטָה בְּמִצְרָיִם בְּאֶמְצָעוּת הַשַּׁלִּיטִים מִבֵּית תַּלְמַי (הוּא פְּטוֹלוֹמָיוֹס, מִמַּצְבִּיאָיו שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמּוֹקְדּוֹנִי), כְּפִי שֶׁהִיא שָׁלְטָה בִּיהוּדָה בְּאֶמְצָעוּת בֵּית הוֹרְדּוּס.

כְּדֵי לִפְדוֹת אֶת הַיְּהוּדִים מִנְּגִישׂוֹת שַׁלִּיטֵי מִצְרָיִם, הֶחֱלִיט פִילוֹן לִנְסוֹעַ לְרוֹמָא לְהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת אֶחָיו לִפְנֵי הַקֵּיסָר קָיוּס קָלִיגוּלָה. וּבְעוֹד הוּא מִתְמַהְמֵּהַּ שָם, הִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה עַל הָאָסוֹן בִּירוּשָׁלַיִם וְעַל הִתְאַזְרוּתוֹ שֶׁל הָעָם כֻּלּוֹ לְהָשִׁיב אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

בִּקֵשׁ פִילוֹן לְהִתְקַבֵּל אֵצֶל קָלִיגוּלָה, הוּא וּמְלַוָּיו.

קָלִיגוּלָה יָדַע עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָעָם בִּיהוּדָה, וּפֵרַשׁ אוֹתָהּ לֹא רַק כְּהַתְחָלָה שֶׁל מֶרֶד נֶגֶד רוֹמָא, אֶלָּא כְּעֶלְבּוֹן אִישִׁי וּפְגִיעָה חֲמוּרָה בֶּאֱלָהוּתוֹ.

בְּאֳנִיָּה אַחַת עִם פִילוֹן הִגִּיעָה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה מִשְׁלַחַת שֶׁל יְוָנִים מִמִּצְרָיִם, וְאֶחָד אִיסִידוֹרוֹס בְּרֹאשָׁם. הַלָּלוּ הִתְקַנְּאוּ בְּכֹחָם וּגְדוּלָתָם שֶׁל יְהוּדֵי מִצְרַיִם וּבִקְשׁוּ לִדְחֹק אֶת רַגְלֵיהֶם וְלָרֶשֶׁת אֶת מְקוֹמָם. הֵם לֹא נִמְנְעוּ מִכָּל מַאֲמָץ לְהַבְאִיש אֶת רֵיחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּעֵינֵי שַׁלִּיטָהּ שֶׁל רוֹמָא.מִשֶּׁנוֹדַע לָהֶם, כִּי פִילוֹן מִתְכּוֹנֵן לְהָגֵן עַל אֶחָיו בִּיהוּדָה וּלְבַקֵּשׁ שֶׁיֻּרְשׁוּ לְהוֹצִיא אֶת הַצֶּלֶם מִיּרוּשָׁלַיִם, רָאוּ בָּזֶה הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה לְנַגֵּחַ אֶת יְרִיבֵיהֶם וְלִטְעֹן, שֶׁהַיְּהוּדִים מִתְנַגְּדִים לְצַלְמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר מִסִּבּוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת, וְהָאִסּוּר הַדָּתִי אֵינוֹ אֶלָּא אֲמַתְלָה. כְּלוּם לֹא סֻפַּר בְּמִצְרַיִם שֶׁהַיְּהוּדִים יֵשׁ לָהֶם צֶלֶם בְּקֹדֶשׁ קָדְשֵׁיהֶם? כְּלוּם אֵין הַיְּהוּדִים יְדוּעִים בָּעוֹלָם כְּעַם עִקֵּש, מוֹרֵד בְּשַׁלִּיטָיו, בֵּין שֶׁהֵם שַׁלִּיטִים מִזֶּרַע יְהוּדִים, וּבֵין שֶׁהֵם שַׁלִּיטִים זָרִים? וְּכִי לֹא מָרְדוּ בַּאֲלֶכְּסַנְדֶּר יַנַּאי מַלְכָּם? וּבְיָמִים קְדוּמִים יוֹתֵר, הֲנִשְׁמְעוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית דָּוִד מְשִׁיחָם?

קָלִיגוּלָה הוֹדִיעַ לְפִילוֹן שֶׁהוּא מוּכָן לִרְאוֹתוֹ בִּשְׂדֵה הָאִמוּנִים הַגָּדוֹל שֶׁל רוֹמָא, “שְׂדֵה מַרְס” (אֱלֹהֵי הַמִּלְחָמָה). כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַמָּקֹום הַמְּיֻעָד, מָצְאוּ אֶת הַקֵּיסָר צוֹפֶה בְּמִפְקָד שֶׁל לִגְיוֹן שֶׁהִגִּיעַ מִגַּלִיָה. הוּא שָׂם זֵרֵי דַּפְנָה עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל הַמִּצְטַיְּנִים בִּגְבוּרָתָם.

בִּשְׁעַת הַמִּפְקָד הֵקִימוּ הַלִּגְיוֹנֵרִים שֶׁצָעֲדוּ לְפָנָיו עָנָן שֶׁל אָבָק. קְצָת מִן הָאָבָק פָּגַע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. הָ“אֵל” עֲלֵי הָאֲדָמוֹת שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו בְּאֶגְרוֹפָיו וְנִבֵּל אֶת פִּיו בְּקוֹל רָם וּבְרֹגֶז רַב וְצִוָּה לְעֲבָדָיו לְשֵׂאתוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ בְּרוֹמָא.

בַּשְׁנִיָּה הֻזְמָן פִילוֹן לְנֵיאַפּוֹלִיס, הִיא “הָעִיר הַחֲדָשָה” שֶׁלְרַגְלֵי הַר הַגַּעַש וֶזוּבְיוּס. הַקֵּיסָר סִיֵּר בָּעָרִים הַיָּפוֹת וְהַּפּוֹרְחוֹת הַשְּׁכֵנוֹת לְנֵיאַפּוֹלִיס, הֲלֹא הֵן פּוֹמְפֵּאִי, הֶרְקוּלָנֵאוּם וּסְטַבְּיָה, וְנֶהֱנָה מִקַּבָּלַת פָּנִים יָפָה וְרוֹעֶשֶׁת בְּיוֹתֵר שֶׁעָרְכוּ לוֹ תוֹשְׁבֵי הֶעָרִים הָאֵלֶּה. בְּפּוֹמְפֵּאִי עָצַר אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ לְיַד פִּסְלוֹ הוּא, שֶׁעָמַד בְּמֶרְכַּז הַפוֹרוּם²⁶, יָרַד מֵהַמֶּרְכָּבָה, הֵרִים אֶבֶן מֵהַמִּדְרָכָה וְשָׂם אוֹתָה לְרַגְלֵי הַפֶּסֶל (אַחַת מִצּוּרוֹת פֻּלְחַן הַפְּסָלִים הַיְתָה נְתִינַת צְרוֹרוֹת אֲבָנִים לְרַגְלֵי הַפְּסָלִים… בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הָיָה הַפֶּסֶל הַנֶּעֱרָץ מֻקָּף גַּל שֶׁל אֲבָנִים – אוֹת מוּחָשִׁי לְיַחֲסָם הָאוֹהֵד שֶׁל תּוֹשָבֵי הָעִיר. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהַקֵּיסָר מָצָא כִּי הַגַּל לְיַד פִּסְלוֹ אֵינוֹ גָדוֹל דַּיּוֹ וּבִקֵשׁ לְהַגְדִילוֹ), וְכַךְ הוֹכִיחַ שֶׁהָאֵל הַכֹּל־יָכוֹל מְסֻגָּל לְהִשְׁתַּחֲווֹת – לְעַצְמוֹ!

מִפּוֹמְפֵּאִי דָהַר הַקֵּיסָר לְפּוּטִיאוֹלִי, עִיר גַּנִּים מְפֹאֶרֶת, שֶׁנִּבְנוּ בָּהּ אַרְמוֹנוֹת וַחֲוִילוֹת לְסֵנָטוֹרִים, קוֹנְסוּלִים וּפּרוֹקוּרָטוֹרִים. בְּמֶרְכָּזָהּ, עַל גִּבְעַת יֶרֶק מְבֻשֶׂמֶת, עָמַד בֵּית הַקַּיִץ הֶחָדָשׁ שֶׁל הַקֵּיסָר.

הַיְּהוּדִים דָהֲרוּ אַחֲרָיו, אֲבָל לֹא הִשִּׂיגוּהוּ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְשַׁעַר אַרְמוֹן הַקַּיִץ, הוֹדִיעוּם הָעֲבָדִים, עִם שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים לְהַעְלִים חִיוּךְ שֶׁל לַעַג, שֶׁהַקֵּיסָר כְּבָר נָסַע לְרוֹמָא.

הַקֵּיסָר הִתְכּוֹנֵן לְהַאֲרִיךְ אֶת שֶׁהוּתוֹ בְּפּוֹטֵיאוֹלִי וְלֵהָנוֹת מִיפִי גַנֶּיהָ וּמִזְרְקוֹתֶיהָ, אֲבָל הָהָר וֶזוּבְיוּס הֵחֵל פּוֹלֵט עָשָׁן וְאֵש, וְהָ“אֵל” עֲלֵי אֲדָמוֹת, כְּכָל בֶּן־תְּמוּתָה, הֶחֱוִיר מִפַּחַד, וּמִהֵר לַחֲזֹר לְרוֹמָא, וְכָל פָּמַלְיָתוֹ אִתּוֹ. וְכַךְ לֹא זָכוּ הַיְּהוּדִים לִרְאוֹתוֹ גַם הַפַּעַם.

אֲבָל מִי יָעֵז לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ נֶעֱלָב עַל יְדֵי אֵל וְלִכְעֹס עָלָיו? הַיְּהוֹדִים לֹא אָמְרוּ נוֹאָש וּבִקְשׁוּ רֵאָיוֹן בַּשְּׁלִישִׁית. הַפַּעַם הִזְמִינָם הַקֵּיסָר לְגַנֵּי מֶקֶנָס בְּרוֹמָא.

(מֶקֶנָס הָיָה מֵחֲשׁוּבֵי הַ“פָּרָשִׁים”, סוֹחֵר עָשִׁיר וּבַעַל מִכְרוֹת, וְהוּא זָכָה לְיַחַס שֶׁל חֶסֶד אֵצֶל אַבְגוּסְטוּס קֵיסָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְפַּרְסֵם כְּאָדָם נָדִיב וְאוֹהֵב אָמָּנֻיּוֹת וּפַטְרוֹנָם שֶׁל מְשׁוֹרְרִים גְּדוֹלִים. הוּא צִוָּה אֶת גַּנָּיו לְרוֹמָא וְתוֹשָׁבֶיהָ, וְקָלִיגוּלָה בִּקֵּש לְהַרְחִיב אֶת הַגַּנִּים וּלְקַשְּׁטָם בְּבָתֵּי מִקְדָּשׁ, פִּסְלֵי אֵלִים, מִזְרָקוֹת וּכְלוּבֵי אֲרָיוֹת).

סוֹף־סוֹף הִצְלִיחַ פִילוֹן לְהַדְבִּיק אֶת הָאֵל" הַמִּתְרוֹצֵץ, אֲבָל לְמַזָּלוֹ הָרַע מְצָאוֹ בְּחֶבְרַת יְרִיבֵי הַיְּהוּדִים מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָה, אִיסִידוֹרוֹס וְמֵרֵעָיו.

הַקֵּיסָר עָבַר בְּחִפָּזוֹן עַל פְּנֵי הַיְּהוּדִים, הֵעִיף מַבָּט לַעֲגָנִי עַל פִילוֹן בַּעַל הַזָּקָן הֶעָבֶה, וְלֹא פָּסַק מִלָּתֵת הוֹרָאוֹת לַעֲבָדָיו הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ, אַדְרִיכָלִים וְגַנָּנִים.

פִילוֹן הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַקֵּיסָר וְהִתְחִיל מַרְצֶה לְפָנָיו אֶת עֲצוּמוֹת הַיְּהוּדִים. אֲבָל נְאוּמוֹ רַק עוֹרֵר צְחוֹק… אַף־עַל־פִּי־כֵן הִגִּיעָה הַטַּעֲנָה הָעִקָּרִית אֶל אָזְנֵי הַקֵּיסָר: פְּרִיבִילֶגְיָה הִיא! זְכוּת שֶׁנִּתְנָה לַיְּהוּדִים מִיָּמִים קְדוּמִים.

וְהִנֵּה גִּלָּה קָלִיגוּלָה שֶׁאֵין הוּא מְטֹרָף גָּמוּר. הוּא שָׁאַל:

“הַיֵשׁ לָכֶם כְּתָב הַפְּרִיבִילֶגְיָה, שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן?”

קָלִיגוּלָה יָדַע שֶׁקּוֹדְמָיו הֶעֱנִיקוּ אֶת הַפְּרִיבִילֶגְיָה בְּעַל־פֶּה, אַךְ לֹא רְשָׁמוּהָ עַל קְלָף וְלֹא חֲרָתוּהָ בְּלוּחַ שַׁיִשׁ אוֹ נְחֹשֶׁת, מִתּוֹךְ חֶשְׁבּוֹן כַּנִּרְאֶה, שֶׁחִדּוּשׁ הַפְּרִיבִילֶגְיָה מִדֵּי פַּעַם יָבִיא הַכְנָסוֹת נוֹסָפוֹת לְאוֹצַר הָאִמְפֶּרִיָה.

פִילוֹן טָעַן, שֶׁהַבְטָחַת קֵיסַר רוֹמָא אֵינֶנָּה טְעוּנָה אִשׁוּר בִּכְתָב. דְּבָרָיו נֶאֱמָנִים וְעוֹמְדִים לָעַד.

קָלִיגוּלָה מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְאָמַר:

“וְכִי אֲנִי אַחֲרַאי לְמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁקַּדְמוּ לִי?”

בִּקֵּש כַּנִּרְאֶה לִרְמֹז בְּכָךְ, שֶׁקּוֹדְמָיו הִרְבּוּ לַעֲשׂוֹת שְׁטֻיּוֹת, וְאִלּוּ הוּא אֵינוֹ טוֹעֶה לְעוֹלָם.

וּבְעוֹדוֹ מִתְרוֹצֵץ בֵּין שְׁבִילֵי הַגַּן וּמַצְבִּיעַ עַל פִּנוֹת נוֹי שֶׁיֵּש לְהָקִים בָּהֶן פִּסְלֵי שַׁיִשׁ, הוֹסִיף:

“אָכֵן, לִבְּכֶם לְמֶרֶד. אֵין עַם בַּאִמְפֶּרִיָה שֶׁלִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מַעֲֳמִיד פְּסָלִים לִכְבוֹדִי, וְאִלּוּ אַתֶּם מְסָרְבִים לַעֲֲשׂוֹת זֹאת. מַעֲשֵׂיכֶם רָעִים מִלְכַתְּחִילָּה וְהֵם מְשַׁמְּשִׁים דֻּגְמָה רָעָה לַאֲחֵרִים”.

פִילוֹן טָעַן:

“אָנוּ מוֹכִיחִים אֶת נֶאֱמָנוּתֵנוּ לַקֵּיסָר בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת, וְאוּלָם דֶּרֶךְ זֶה שֶׁל עֲבוֹדָה לְפֶסֶל לְמוֹרַת רוּחֵנוּ הוּא. כַּאֲשֶׁר עָלָה הַקֵּיסָר עַל כִּסְאוֹ שֶׁל אַבְגוּסְטוּס הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן תּוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. בַּשְּׁנִיָּה הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן, כַּאֲשֶׁר הָיָה הַקֵּיסָר חוֹלֶה וְקָם מֵחָלְיוֹ. בַּשְּׁלִישִׁית – כַּאֲשֶׁר חָזַר מִגֶּרְמַנְיָה עָטוּר תְּהִלַּת נִצָּחוֹן. יוֹם יוֹם מִתְפַּלְּלִים הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר בְּבֵית הַמִּקְדָּש, בְּשִׁיר וּבְמִנְחָה”.

הַקֵּיסָר הֵחֵל לָרוּץ, עָלָה בְּמַדְרֵגוֹת בֵּית־שַׁיִשׁ מְפֹאָר שֶׁעַמּוּדָיו מְחֻטָּבִים לְתִפְאֶרֶת, וְנֶעְלַם בְּתוֹךְ הַבַּיִת; וְכַאֲשֶׁר חָזַר, נִדְמֶה הָיָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַיְּהוּדִים לָרִאשׁוֹנָה. הוּא שָאַל:

“מָה רְצוֹנְכֶם?”

פִילוֹן אָמַר:

“קֵיסָר נַעֲלֶה! צַוֵּה שֶיּוֹצִיאוּ אֶת הַפֶּסֶל מֵהָהֵיכָל בִּירוּשָׁלַיִּם. דָּתֵנוּ אוֹסֶרֶת עַל פְּסָלִים וְעַל עֲבוֹדָה לִפְסָלִים. זֶהוּ אֶחָד מֵעִקָּרֵי דָתֵנוּ הַגְּדוֹלִים”.

הַקֵּיסָר פָּרַץ בִּצְחוֹק:

"דָּת מְשֻׁנָּה בְּיוֹתֵר! דָת שֶׁכֻּלָּה שְׁטֻיוֹת, דָּת בַּרְבָּרִית. וְלֹא כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁדַּתְכֶם אוֹסֶרֶת עֲלֵיכֶם לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר? הַאֵין זוֹ שְׁטוּת גְּדוֹלָה?

אִיסִידוֹרוֹס וַחֲבֵרָיו פָּרְצוּ גַם הֵם בִּצְחוֹק מַחֲנִיף, סְפוּג לַעַג לַיְּהוּדִים. הֵם נִרְאוּ כְּמִתְפַּקְּעִים מִצְּחוֹק לְמִשְׁמַע הֶעָרָתוֹ הַלַּגְלְגָנִית שֶׁל הַקֵּיסָר.

לְאַחַר שֶׁהַכֹּל נִרְגְּעוּ, הוֹסִיף קָלִיגוּלָה וְאָמַר:

“אָכֵן, אֵינְכֶם רְשָׁעִים; זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ. יוֹתֵר מִשֶׁהִנְכֶם רְשָׁעִים – טִפְּשִׁים אַתֶּם!”

הֵנִיף יָדוֹ בְּזִלְזוּל וְשׁוּב רָץ לְדַרְכּוֹ בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

בַּזֶּה תַּם הָרֵאָיוֹן שֶׁהַיְּהוּדִים נִכְסְפוּ לוֹ כָּל כָּךְ. לֹא עָמְדָה לָהֶם לִשְׁתַדְלָנֵי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה הַשָּׁעָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַשַּׁלִּיט, וְעוֹד שַׂבְעוּ לַעַג וְחֶרְפָּה.

אֲבָל הַיְּהוּדִים לֹא הִרְפּוּ מִקָּלִיגוּלָה וְהִמְשִׁיכוּ בְּמַאֲמָצֵּיהֶם לְרַכֵּךְ אֶת לִבּוֹ.

אַגְרִיפַּס מֶלֶךְ יְהוּדָה אַף הוּא יָשַׁב בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּרוֹמָא, וְנֶחֱרַד מֵהַבְּשׂוֹרוֹת שֶׁהִגִּיעוּהוּ מֵהַבַּיִת. הָעֻבְדָה שֶׁפֶּטְרוֹנְיוּס עַצְמוֹ לֹא הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם וּמַמְתִּין בְּעַכּוֹ, הֵעִידָה שֶׁהַשַּׁלִיט הָרוֹמָאִי מְכַבֵּד אֶת רִבּוֹנוּתוֹ שֶׁל בֵּית הוֹרְדּוֹס בִיהוּדָה, וְעוֹרְרָה תִּקְוָה, שֶׁהִתְעָרְבוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עַצְמוֹ, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּנֶאֱמָנוּתוֹ לְרוֹמָא, תִּשָּׂא פְּרִי.

אַגְרִיפַּס הָיָה חֲבִיבָם שֶׁל בְּנֵי בֵּית אַבְגוּסְטוּס, בִּזְכוּת סָבוֹ הוֹרְדּוּס, שֶׁנֶחְשָׁב לְמֶלֶךְ גָּדוֹל בְּרוֹמָא, שֶׁבָּנָה בִּנְיָנֵי פְּאֵר בְּרוֹמָא עַצְמָהּ וּבְעָָרִים אֲחֵרוֹת שֶׁל אִיטַלְיָה וְיָוָן. וְכֵן הָיָה אַגְרִיפַּס חָבִיב עַל קָלִיגוּלָה בִּזְכוּת עַצְמוֹ. אַגְרִיפַּס גָּדַל וְנִתְחַנֵּךְ בְּרוֹמָא. הַקֵּיסָרִים רָאוּ בּוֹ בֶּן תַּעֲרוּבוֹת (זוֹ הָיְתָה דַרְכָּם שֶׁל הָרוֹמָאִים, לְהָבִיא לְרוֹמָא בְּנֵי שַׁלִּיטִים שֶׁל אֲרָצוֹת הַכְּפוּפוֹת לָאִמְפֶּרִיָה. מֶלֶךְ שֶׁבְּנוֹ יִמָּצֵא בְּרוֹמָא לֹא יְהֵא נֶחְפָּז לְהִתְמָרֵד, מֵחֲשָׁש שֶׁמָּא יְבֻלַּע לִבְנוֹ).

אַגְרִיפַּס הָיָה גְבַהּ־קוֹמָה וְחָסֹן, דּוֹמֶה לְסָבוֹ הַגִּבּוֹר. הוּא הִצְטַיֵּן בָּאִמּוּנִים הַצְּבָאִיִּים בִּשְׂדֵה מַרְס. הוּא הֵיטִיב לִנְאֹם בִּיוָנִית וּבְלָטִינִית וְחִבֵּב דְּבָרִים שֶׁהָיוּ חֲבִיבִים עַל הָרוֹמָאִים: מִשְׁתֵּי פְּאֵר, צַיִד, מִלְחֶמֶת לוּדָרִים. הוּא הוֹכִיחַ בְּמַעֲשִׂים רַבִּים שֶׁטּוֹבָתָהּ שֶׁל רוֹמָא נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינָיו כְּטוֹבָתוֹ הוּא וּכְטוֹבַת עַמּוֹ…

קָיוּס קָלִיגוּלָה זָכַר לוֹ לְאַגְרִיפַּס חֶסֶד נֶאֱמָנוּתוֹ לוֹ עוֹד לִפְנֵי עֲלוֹתוֹ לְכֵס הַשִּׁלְטוֹן. טִיבֶּרְיוּס קֵיסָר, קוֹדְמוֹ שֶׁל קָלִיגוּלָה, אַף הוּא נִסָּה לְחַלֵּל אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל בְּפִסְלֵי אֱלִילִים. אַגְרִיפַּס בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁיִּמָּנַע מִמַּעֲשֶׂה זֶה. טִבֶּרְיוּס פָּנָה לוֹ עֹרֶף. עָרַךְ אַגְרִיפַּס מִשְׁתֵּה הִלּוּלִים בְּבֵיתוֹ בְּרוֹמָא וְהִזְמִין אֵלָיו, יַחַד עִם “פְּנֵי רוֹמָא” הָאֲחֵרִים, גַּם אֶת קָיוּס בֶּן גֶּרְמָנִיקוּס, הוּא קָלִיגוּלָה, שֶׁהָיָה אָז אֶזְרָח פָשׁוּט, לְלֹא מַעֲמָד שֶׁל שִׁלְטוֹן בִּכְלָל. רַבִּים יָדְעוּ שֶׁטִּבֶּרְיוּס שָׂנֵא אֶת גֶּרְמָנִיקוּס וְאֶת בְּנוֹ, וְהִתְלַחֲשׁוּ שֶׁרַעֲלוֹ שֶׁל טִיבֶּרְיוּס הֵמִית אֶת מְנַצֵּחַ הַגֶּרְמָנִים הַמְּהֻלָּל.

אַגְרִיפַּס, שֶׁהָיָה אַמִּיץ לֵב וּמַלֵּא רֹגֶז עַל טִבֶּרְיוּס, הֵרִים כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לִכְבוֹד קָלִיגוּלָה וְאָמַר בְּאָזְנֵי כָּל הַנּוֹכְחִים:

“קָיוּס הָאֱלֹהִי! הַלְוַאי וְנִזְכֶּה לִרְאוֹתְךָ יוֹשֵׁב בְּהֶקְדֵּם עַל כֵּס יוּלְיוּס וְאַבְגּוּסְטוּס הָאֱלֹהִיִּים!”

הִלְשִׁינוּ עַל אַגְרִיפַּס; מָסְרוּ אֶת דְּבָרָיו לְטִבֶּרְיוּס. מִיָּד נֶאֱסָר. יָשַׁב בְּבֵית הַכֶּלֶא יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק טִבֶּרְיוּס מִן הָעוֹלָם, וּבִמְקוֹמוֹ נִתְקַסֵּר קָלִיגוּלָה.

בְּרַם, הָהִסְטוֹרְיָה חַזְרָה עַל עַצְמָהּ. קָלִיגוּלָה, אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לְמַעֲמָדוֹ, נָהַג כְּמוֹ טִבֶּרְיוּס.

בִּקֵּשׁ אַגְרִיפַּס לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת הֶעָבָר, אֶת טָעוּת קוֹדְמוֹ, אֶת נֶאֱמָנוּתוֹ, אֶת חַסְדֵּי יְהוּדָה לְרוֹמָא – עָרַךְ מִשְׁתֶּה מְפֹאָר וְהִזְמִין אֵלָיו אֶת הַקֵּיסָר.

קָלִיגוּלָה לֹא סֵרַב לְהִשְׁתַּתֵּף בְּמִשְׁתֵּה נְתִינָיו; זוֹלֵל וְסוֹבֵא הָיָה, וְלֹא פַּעַם הָיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ שִׁכּוֹר כְּלוֹט. קָלִיגוּלָה לֹא נִמְנַע אֲפִלּוּ מִלְּקַבֵּל מַתָּנוֹת בִּזְמַן הַמִּשְׁתָּאוֹת. פְּעָמִים שֶׁהָיָה מְצָרֵף אֶל פָּמַלְיָתוֹ גַם אֶת הַמְּלָכִים שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו כּאוֹרְחִים מֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, וְהֻזְמְנוּ אֵלָיו לִסְעֻדוֹת חַג.

קָלִיגוּלָה יָדַע שֶׁאַגְרִיפַּס שׁוֹאֵף לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹת מַמְלַכְתּוֹ, לְצָרֵף לְמַמְלֶכֶת יְהוּדָה אֶת הַחֲבָלִים בַּצָּפוֹן וּבַמִּזְרָח, שֶׁבָּהֶם שָלְטוּ קְרוֹבָיו, צֶאֱצָאֵי הוֹרְדּוֹס כֻּלָּם. עַל כֵּן בָּטוּחַ הָיָה – כַּאֲשֶׁר הִסָּה אַגְרִיפַּס אֶת הַקָּהָל וּבִקֵּש רְשׁוּת הַדִּבּוּר מֵהַקֵּיסָר – כִּי הוּא יִשָּׂא דְּבָרוֹ בְּעִנְיָנִים פּוֹלִיטִיִּים. אָכֵן גְּדוֹלָה הַיְתָה הַפְתָּעָתוֹ כַּאֲשֶׁר אַגְרִיפַּס אַף לֹא הִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל דּוֹדָיו, פִילִיפּוּס וְהוֹרְדּוֹס אַנְטִיפַּס, יְרִיבָיו לַשִּׁלְטוֹן, וְרַק בִּקֵּש בְּהַכְנָעָה, שֶׁהַקֵּיסָר יָקֵל מֵעַל מְצוּקַת עַמּוֹ בִּיהוּדָה וְיָסִיר אֶת הַצֶּלֶם מֵהָהֵיכָל.

קָלִיגוּלָה הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל רֹגֶז, וְלֹא הֵשִׁיב דָּבָר. הוּא הוֹסִיף לִשְׁתּוֹת מֵהַיַּיִן הַטּוֹב, תּוֹצֶרֶת עִנְּבֵי כַּרְמֵי יְהוּדָה, וְלֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁעֲבָדָיו הוֹצִיאוּהוּ לִגְזוּזְטְרַת הָעַמּוּדִים הַיָּפָה, אֶל אֲוִיר הַלַּיִל הַמְפַכֵּחַ, לְאַחַר שֶׁהוּא חָשׁ בְּחִילָה וְנָטָה לְהָקִיא. רוֹפְאוֹ, שֶׁהָיָה תָּמִיד לְצִדּוֹ, צִוָּה לְהָבִיא נוֹצַת טַוָּס וּלְדַגְדְּגוֹ בִּגְרוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּקִיא אֶת הַיַּיִן הַמְּיֻתָּר. אַגְרִיפַּס נִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּאוּלָמוֹ הַמְּפֹאָר, מֻקָּף שָׂרִים וּמְלָכִים, וְלִבּוֹ מַר עָלָיו מְאֹד.

וְהָעָם בְּרַחֲבָת עַכּוֹ נוֹתְרוּ בַּמַעֲרָכָה לְבַדָּם…

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: הַנִּצָחוֹן    🔗

בְּחַלּוֹנוֹת אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַפְּרוֹקוּרָטוֹר פֶטְרוֹנִיוּס לֹא כָּבָה הָאוֹר גַם בַּלַּיְלָה. יָמִים עַל יָמִים חָלְפוּ וּמַחֲנֵה הַיְּהוּדִים לֹא זָז, לֹא פָּחַת; אַדְרַבָּא, הוּא גָדַל וְהִתְרָחֵב. מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים בַּקְעוּ הַשָּׁמַיְמָה וְלָבְטוּ עַל לֵב הַשּׁוֹמְרִים בִּפְּטוֹלֵמָאִיס כְּדִבְרֵי מוּסָר וְאִשּׁוּם.

כְּבָר עָבְרוּ יָמִים רַבִּים מֵאָז הֻצַּב הַצֶּלֶם בָּהֵיכָל. הָעוֹלָם הַיְּהוּדִי הָיָה כַּמֶּרְקָחָה. הַגּוֹיִים לֹא יָכְלוּ שֶׁלֹּא לְהִתְפָּעֵל מֵעֶמְדָּתָם הָאַמִּיצָה שֶׁל הַיְהוּדִים. מֵהֶם סָבְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְוַתֵּר לַיְּהוּדִים וּלְהַרְחִיק אֶת הַצֶּלֶם, וּמֵהֶם טַעֲנוּ, שֶׁהַנָּצִיב פֶּטְרוֹנִיוּס אֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי לְרוֹמָאִי, כִּי הוּא רַכְרוּכִי, בַּטְלָן וּמִתְרַפֵּס לִפְנֵי הַיְּהוּדִים הַמּוֹרְדִים, וְתָבְעוּ לְהַדְבִּיר אֶת הַיְּהוּדִים בְּחֶרֶב הַלִּגְיוֹנוֹת.

הַנָּצִיב יָשַׁב בְּמוֹעַצְתּוֹ: סְבִיבוֹ מְפַקְּדֵּי הַלִּגְיוֹנוֹת, נִכְבַּדֵּי הַיְּוָנִים, פּרוֹקְלוֹס עַבְדוֹ הַפִילוֹסוֹף, וְאוֹרְחִים מֵרוֹמָא. הַמּוֹעָצָה דָנָה בָּאֶמְצָעִים, כֵּיצַד לְהַכְנִיעַ אֶת הַיְּהוּדִים, כֵּיצַד לְשַׁכְנְעָם שֶׁיְּשַנּוּ דַעְתָם וְיִתְפַּזְּרוּ לְבָתֵיהֶם.

עֵת הַקָּצִיר חַלְפָה. עֵת הַזְּרִיעָה מִשְׁמְשָׁה וְהִתְקַרְבָה. סוֹחֲרֵי הַדָּגָן הָרוֹמָאִיִים טָעֲנוּ שֶׁמַחְסוֹרָם שֶׁל הַיְּהוּדִים יַמְעִיט אֶת הַשֶּׁפַע בְּרוֹמָא, וְלֹא לְשָׁנָה אַחַת. הַזְּמַן, שֶׁפָּעַל קֹדֶם לְטוֹבַת הָרוֹמָאִים, הֵחֵל פוֹעֵל עַתָּה לְטוֹבַת הַיְּהוּדִים. מִצְוַת הַקֵּיסָר לֹא נִרְאֲתָה עוֹד צוֹדֶקֶת וּנְבוֹנָה…

הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה: אֵיךְ לָצֵאת בְּהֶקְדֵם וּבְכָבוֹד מֵהַמָּבוֹךְ? אֵיךְ לְהַפְסִיק אֶת הַָהַפְגָּנָה הַסְּבִילָה?

אָוּפִידִיוּס, מְפַקֵּד הַלִּגְיוֹן הַשֵּׁנִי, הִצִּיעַ הַצָּעָה שֶׁנִרְאֲתָה נְבוֹנָה בְּיוֹתֵר: לְהַתְרוֹת בַּיְּהוּדִים פַּעַם נוֹסֶפֶת, לְהַפְגִּין לִפְנֵיהֶם אֶת כֹּחָם הָאַדִּיר שֶׁל הַלִּגְיוֹנוֹת, וְאִם הֵם לֹא יֵרָתְעוּ – לְהַפִּיל בָּהֶם חֲלָלִים וּלְהָנִיסָם לְבָתֵיהֶם.

פִּתְרוֹנוֹ שֶׁל אָוּפִידִיוּס הָיָה לְפִי רוּחַ חֲבֵרָיו הַמְּפַקְּדִים: פִּתְרוֹן צְבָאִי רוֹמָאִי, שֶׁנֻּסָּה בִּפְּרוֹבִינְצִיּוֹת שׁוֹנוֹת וּבְהַצְלָחָה מִזֶּה מֵאוֹת בַּשָּנִים…

אוּלָם הָעֵצָה לֹא נִרְאֲתָה לְפֶּטְרוֹנִיוּס. הוּא אָמַר:

“לְהִלָחֵם בְּחֶרֶב נֶגֶד שׁוֹלְפֵי חֶרֶב – נִיחָא. אֲבָל לְהַפִּיל חֲלָלִים נָשִׁים, זְקֵנִים וִילָדִים שֶׁכָּל כֹּחָם הוּא בַּמֶּה שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים – כְּלוּם יֵשׁ לְךָ מַעֲשֶׂה מְכֹעָר יוֹתֵר? וְאִם יִפְּלוּ חֲלָלִים הַרְבֵּה, וְהַיֶּתֶר לֹא יָנוּסוּ עַל נַפְשָׁם? הָעָם הַזֶּה הַיּוֹשֵׁב בִּיהוּדָה עַקְשָׁן הוּא וְקַנָּא לְדֵעוֹתָיו. אֵין הַמָּוֶת מַפְחִידוֹ כְּלָל. הֵם יְרֵאִים לְהַמְרוֹת אֶת פִּי אֵלָם הַבִּלְתִּי נִרְאֶה וַחֲסַר הַשֵּׁם”.

הָיוּ שֶׁיָּעֲצוּ לְאַיֵּם עַל הַיְּהוּדִים בִּשְׂרֵפַת בֵּית הַמִּקְדָשׁ. הַצְּעִירִים שֶׁבַּחֲבוּרָה הִתְלַהֲבוּ לְעֵצָה זוֹ, אֲבָל הִיא נִפְסְלָה מִיָּד. רוֹמָא שַלֶּטֶת בִּיְהוּדָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס, וְנֶכְדוֹ זֶה שֶׁל הוֹרְדוּס עָלוּל לִמְעֹל בְּרוֹמָא, אִם זוֹ תִּמְעַל בּוֹ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָדוֹשׁ לְאַגְרִיפַּס. הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּטִקְסֵי הַדָּת, נוֹשֵׂא סַל הַבִּכּוּרִים עַל כְּתֵפוֹ, כְּאַחַד הָעָם. הָעָם נִשְׁמָע לְאַגְרִיפַּס מִשּׁוּם שֶׁיְּהוּדִי הוּא וּמַלְכוּתוֹ מַבְטִיחָה לַיְּהוּדִים חַיֵּי דָת תְּקִינִים, לְפִי רוּחָם. מַה יֹאמְרוּ אֵפוֹא בְּנֵי בְּרִית שֶׁל רוֹמָא בְּרַחֲבֵי הָאִמְפֶּרְיָה, כְּשֶׁיִּּוָדַע לָהֶם שֶׁרוֹמָא הַיְתָה כְּפוּיַת טוֹבָה וּבָגְדָה בַּטּוֹב שֶׁבִּידִידֶיהָ? כְּבָר עַתָּה מְרַנְּנִים בַּפְּרוֹבִינְצִיוֹת כִּי מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל פֶּטְרוֹנִיוּס בִּירוּשָׁלַיִּם בִּזְמַן הֶעְדֵּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא מַעֲשֶׂה גַס וּמַעֲלִיב שֶׁפָּגַע בְּרִבּוֹנוּתוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט הַיְּהוּדִי. לוּלֵא יָדוּעַ הָיָה בְּרַבִּים שֶׁנּוֹתֵן הַפְּקֻדָּה הָיָה קָלִיגוּלָה הַבִּלְתִּי אַחְרַאי לְמַעֲשָׂיו, וַדַּאי הָיוּ מִזְדַּעְזְעִים עוֹד יוֹתֵר…

פֶטְרוֹנִיוּס עִקֵּם שְׂפָתָיו וְסִנֵּן דְּבָרָיו בְּלַעַג:

“לַהֲרֹג, לִשְׂרֹף – מַעֲשֶׂה יְלָדִים, הַשּוֹבְרִים צַעֲצוּעֵיהֶם בְּרֶגַע שֶׁל רֹגֶז”.

הָיוּ שֶׁטָּעֲנוּ:

“אַנְשֵׁי צָבָא אָנוּ וּמֵחוֹבָתֵנוּ לְמַלֵּא פְּקֻדּוֹת. הָאַחֲרָיוּת – עַל הַמְּמֻנִּים עָלֵינוּ. מִלֵאנוּ פְּקֻדָּה וְנוֹצַר מַצָּב בִּלְתִּי צָפוּי – יֵשׁ לִשְׁלֹחַ אֵפוֹא שְׁלִיחִים דְּחוּפִים אֶל הַקֵּיסָר וּלְקַבֵּל פְּקֻדָּה חֲדָשָׁה: מַה לַעֲשׂוֹת עַתָּה”.

עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּל שֶׁקִּבְּלוּהָ בִּתְשׁוּאוֹת. הֵם הָיוּ מְמֻשְׁמָעִים לְהַפְלִיא. יֵשׁ יִתְרוֹן לַמְּמֻשְׁמָע בְּמִשְׁמַעַת עִוֶּרֶת: הוּא פָּטוּר מִלַחֲשׁוֹב, גַּם מְשֻׁחְרָר מֵאַחֲרָיוּת…

אֲבָל פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הִצְטָרֵף לְמוֹחָאֵי הַכַּף. הוּא הִכִּיר מִקָּרוֹב אֶת “בַּעַל הָאַחֲרָיוּת” הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בְּרוֹמָא. הוּא יָדַע שֶׁהָאֵלִים מָנְעוּ חָכְמָה מֵהַ“נַּעַל הַקְּטַנָּה”, וּבַזְּמַן הָאַחֲרוֹן גַּם נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית וְהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְעַט הַבִּינָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ פָּחוֹת וּפָחוֹת… מִשּׁוּם כָּךְ עָלוּל לְהִוָּצֵר מַצָּב קָשֶׁה יוֹתֵר: הַשְּׁלִיחִים יֵצְאוּ וְיָשׁוּבוּ וּבְפִיהֶם הַפְּקֻדָּה: לְהַתְמִיד בַּלַּחַץ עַד הַסּוֹף, לֹא לְהִכָּנַע לַבַּרְבָּרִים שׁוֹאֲפֵי הַמֶּרֶד. וְאוּלַי יַחְמִיר הַקֵּיסָר בִּפְקֻדָּתוֹ וִיצַוֶּה לְהַעֲנִישׁ קָשֶׁה אֶת הַמַּמְרִים. בְּמִקְרֶה זֶה יְהוּדָה תִּתְרוֹשֵׁשׁ וְתִדַּלְדֵּל וּפְּרוֹבִינְצִיָּה טוֹבָה זוֹ תֹּאבַד לְרוֹמָא. יָתֵר מִכֵּן, הַפְּרוֹבִינְצִיָּה אֵינֶנָּה רְחוֹקָה מִמְדִינַת הַפַּרְתִּים, וְהַלָּלוּ יְקַבְּלוּ תִּגְבֹּרֶת שֶׁל אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ, שֶׁיַּגִּיעוּ מִיהוּדָה וְיִהְיוּ מוּכָנִים לְכָל מַעֲשֵׂה נָקָם בְּרוֹמָא.

פֶּטְרוֹנְיוּס רָאָה בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת קְהַל יְדִידָיו וּמַעֲרִיצָיו בְּרומָא, אֲשֶׁר יָבוֹא לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו עִם שׁוּבוֹ מֵאַרְצוֹת הַנֵּכָר. הֵם יְשַׁבְּחוּהוּ עַל שֶׁנִּצַּח אֶת הָאַרְמֶנִים. אֲבָל אֵיךְ יִמְחֶה אֶת הַלַּעַג מִפְּנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יְשׂוֹחֲחוּ אִתּוֹ עַל מִלְחַמְתּוֹ בַּיְּהוּדִים? וִתּוּרוֹ לַיְּהוּדִים יֵחָשֵׁב כְּחֻלְשָׁה וְחֹסֶר מִשְׁמַעַת, וְאִלּוּ תּוֹקְפָּנוּתוֹ כְּלַפֵּיהֶם תִּתְפָּרֵש כְּהִתְנַהֲגוּת בִּלְתִּי אֲצִילָה, הִתְעַלְלוּת בַּאֲנָשִׁים חַסְרֵי הֲגָנָּה.

פֶּטְרוֹנְיוּס נֶאֱנַח. מַה קָשֶׁה וּמַטְרִיד תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט!

“מִי יִתְּנֵנִי עַתָּה בְּגַנֵּי רוֹמָא”! – אָמַר אֶל לִבּוֹ. – “מִי יִתְּנֵנִי מְשׁוֹטֵט בֵּין עֲמּוּדֵי הַשַּיִש שֶׁל אַרְמוֹנִי, הַרְחֵק מֵאֲנָשִׁים קְשֵׁי־יוֹם אֵלֶּה”.

הַשָׁעָה דָחֲקָה. הַדִּיוּנִים הִגִּיעוּ עַד תֻּמָּם. עַתָּה הָיָה עָלָיו לְהַסִּיק מַסְקָנָה סוֹפִית וּלְהַחְלִיט עַל פְּעֻלוֹת. הַכֹּל הִמְתִּינוּ לְמוֹצָא פִּיו. לְבַסּוֹף קָם וְאָמַר:

“הוֹ, גְבָרִים רוֹמָאִים! מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת. מָחָר עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ יֵצְאוּ כָּל שְׁלֹשֶׁת הַלִּגְיוֹנוֹת מִבֵּין הָחוֹמוֹת וְיַקִּיפוּ אֶת הַצּוֹבְאִים. וְטַבַּעַת הַמַּקִּיפִים תִּהְיֶה צָרָה, שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם – לֹא יוּכַל לְהִמָּלֵט. חוֹגְרֵי הַנֶּשֶׁק הַסּוּרִים וְהַיְּוָנִים, יַעַמְדוּ עַל הָחוֹמָה, מְזֻיָּנִים בִּקְשָׁתוֹת, גְּדוּדֵי הַפָּרָשִׁים יַעַבְרוּ עַל פְּנֵי הַצּוֹבְאִים לַחְסֹם אֶת הַדֶּרֶךְ לַיּוֹצְאִים וְלַבָּאִים. חִשׁוּק שֶׁל פְּלָדָה יִסָגֵּר עַל הַיְּהוּדִים מִסָּבִיב. וַאֲנִי אֶשָׂא דְבָרִי אֲלֵיהֶם. מְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֶמְצָא דֶרֶךְ לְשַׁכְנְעָם, בְּחֶסֶד אוֹ בְּשֵׁבֶט”.

הָרוֹמָאִים וְהַיְּוָנִים קָמוּ עַל רַגְלֵיהֶם, חֲבוּרָה שֶׁל גְּבָרִים מְלֵאֵי מֶרֶץ וְאַמִּיצֵי־לֵב. הֵם הֵרִימוּ כּוֹסוֹת לִכְבוֹד פֶּטְרוֹנִיוּס. אַחַר כַּךְ צִוּוּ לְמַלְּאָן שׁוּב וְהֱרִימוּן לִכְבוֹדָה שֶׁל רוֹמָא, הָאַדִּירָה בַּמַּמְלָכוֹת!

אַפִיאַלְטֶס, שֶׁהָיָה בֵּין הַמֻּזְמָנִים, אָמַר בְּלַעַג אַכְזָרִי:

“כֻּלָּנוּ שׂוֹנְאִים תַּנִּים, צְבוֹעִים וְחֻלְדוֹת! וּמְלָאכָה נְמִבְזָה הִיא לְחַסְּלָם. אָכֵן אֵין צֵיד חֻלְדּוֹת וְתַנִּים כְּצֵיד אֲרָיוֹת וְדֻבִּים, אֲבָל אֵין מִפְלָט מִמְּלָאכָה זוֹ. אַחֶרֶת יִשְׁרְצוּ הַלָּלוּ בְּכָל מָקוֹם וִיזַהֲמוּ אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הָעוֹלָם”.

הַנֶאֱסָפִים צָחֲקוּ תּוֹךְ קֹרַת־רוּחַ, אוּלָם פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הִשְׁתַּתֵּף בַּצְּחוֹק הַכְּלָלִי. לֹא, אַפִיאַלְטֶס זֶה לֹא הָיָה חָבִיב עָלָיו כְּלָל. שָׂמֵחַ הָיָה לוּ נִמְצָא הָאִישׁ הַזֶּה בַּמַחֲנֶה הַמְּנֻגָּד לוֹ…

“אֵלֶּה נֶאֱמָנֶיךָ!” – חָשַׁב בְּלִבּוֹ פֶּטְרוֹנִיוּס – “אֵלֶּה הֵם נֶאֱמָנֶיךָ וְעוֹשֵׂי דְּבָרֶיךָ, ‘הַנַּעַל הַקְּטַנָּה’ !” וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ גִדֵּף אֶת הַקֵּיסָר הַמְּטֹרָף. “בִּגְלַלְךָ נִכְנַסְתִּי בְּבֹץ טוֹבְעָנִי זֶה. לוּ הָיְתָּה אֱמֶת בָּאֵלִים, הָיִיתִי מְבַקֵּשׂ מֵהֶם עַתָּה עַל בִּרְכַּי, שֶׁיְּשַׁחְרְרוּנִי מִתַּפְקִידִי הָאָיֹם בְּיוֹם מָחָר. הָיִיתִי מַקְרִיב לָהֶם קָרְבָּן שֶׁל מֵאָה פָּרִים, שֶׁיַּחֲזִירוּנִי לְרוֹמָא”.

וְכַאֲשֶׁר פָּרְשׁוּ הָאוֹרְחִים וְהָלְכוּ לָהֶם, נִשְׁאַר פֶּטְרוֹנִיוּס לְבַדּוֹ, מְדֻכְדָּךְ וְעָגוּם, לוֹגֵם יַיִן כְּמוֹ לוּדָר.

וּלְמָחֳרָת…

עִם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, עוֹד יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בִּתְפִלַּת שַחֲרִית, נִשְׁמְעָה תְרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת וְשַׁעֲרֵי עַכּוֹ פָּלְטוּ אַלְפֵי אַנְשֵׁי־צָבָא רוֹמָאִים חוֹגְרֵי שִׁרְיוֹן וְחוֹבְשֵׁי קְסָדוֹת, הָחֶרֶב עַל צִדָּם הַשְּׂמָאלִי וְהָחֲנִית בִּימִינָם, גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁל הַצָּבָא הָאַדִּיר בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם שֶׁנִּתְנַסּוּ בִּקְרָבוֹת רַבִּים, דְּרוּכִים לִפְעֻלּוֹת וְרַבֵּי אוֹנִים.

בְּצַעֲדֵי רִיצָה יָצְאוּ הָרוֹמָאִים מֵהַשְּׁעָרִים וְזַעֲקַת הַקְּרָב בְּפִיהֶם, רָצוּ וְהִקִיפוּ אֶת הַיְּהוּדִים הַמִּתְפַּלְלִים.

אֲבָל הַיְּהוּדִים לֹא נִזְדַּעְזְעוּ. הֵם עָמְדוּ עַתָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים וְעַד שֶׁלֹּא סִיְּמוּ אֶת תְּפִלָּתָם, לֹא נִתְפַּנּוּ לַנַעֲשֶׂה סְבִיבָם.

הַפָּרָשִׁים חָלְפוּ בִּיעָף עַל פְּנֵיהֶם. טַבַּעַת הַפְּלָדָה נִסְגְּרָה סְבִיבָם, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁלָּהֶם.

בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲנֶה פֶּטְרוֹנְיוּס. הָדוּר הָיָה בְּשִׁרְיוֹנוֹ, וְעַל חָזֵהוּ הִזְהִיר בְּזָהֳבוֹ תַּבְלִיט שֶׁל אֵלַת הָחָכְמָה, מִינֶרְבָה; וְעַל שִׁרְיוֹנוֹ עָטָה גְלִימַת אַרְגָּמָן מְפֹאֶרֶת, מְרֻכֶּסֶת בְּשַׁרְשֶׁרֶת־זָהָב כְּבֵדָה. חָגוּר הָיָה חֶרֶב קְצָרָה בַּעֲלַת יָדִית מְעֻטֶּרֶת, וּבְיָדוֹ הֶחֱזִיק שַׁרְבִיט. אַחֲרָיו צַעֲדוּ אַנְשֵׁי הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ – חֲבוּרָה מְהֻדֶּרֶת וְגֵאָה בְּיוֹתֵר.

אַנְשֵׁי־צָבָא רָמֵי־קוֹמָה וַחֲסֻנִּים לִכְּדוּ אֶת שִׁלְטֵיהֶם וְהִרְכִּיבוּ מֵעֵין בִּימָה שְׁטוּחָה, שֶׁעָלֶיהָ הֶעֱלוּ אֶת מְפַקְּדָם, בְּעוֹד הֵם עוֹמְדִים עֲמִידָה אֵיתָנָה וְיַצִּיבָה כָּל זְמַן שֶׁפֶּטְרוֹנְיוּס נָשָׂא דְבָרוֹ לָעָם.

דִּמְמַת מָוֶת הִשְׂתָּרְרָה בַּבִּקְעָה רַחֲבַת הַיָּדַיִם. כָּל הָעֵינַיִם הָיוּ נְשׂוּאוֹת אֶל הַשַּלִּיט. מְקֹרָבָיו הִבִּיטוּ בּוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת גְלוּיָה. יָפֶה הָיָה בְּיָפְיוֹ הַגַּבְרִי, שׁוֹפֵעַ כֹּחַ וְאֹמֶץ. הֵם הִטּוּ אֹזֶן לִקְלֹט כָּל מִלָּה מִנְּאוּמוֹ, כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ כִּי הוּא נוֹאֵם מְעֻלֶּה, שֶׁלָּמַד אֶת אָמָּנוּת הַנְּאוּם מִפִּי טוֹבֵי הַמּוֹרִים בְּאַתּוּנָה.

הוּא בֵּרַךְ אֶת הָעָם בְּמֹעַל־יָד רוֹמָאִי, וְאָמַר:

“עַם יְהוּדָה, הַטּוּ אֹזֶן, אֲלֵיכֶם אֶשָּׂא דְבָרִי! יָמִים רַבִּים אַתֶּם נִצָּבִים כָּאן וּבְפִיכֶם תְּפִלָּה. יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי לֹא לְמֶרֶד לִבְּכֶם; עַזָּה קִנְאַתְכֶם לֶאֱמוּנַתְכֶם וּבְכֹחָה שֶׁל קִנְאָה זוֹ אַתֶּם מִתְיַצְּבִים מוּל רוֹמָא. אָכֵן, כִּגְדוֹל קִנְאַתְכֶם לְעֶרְכֵי דַתְכֶם גָּדוֹל בּוּזְכֶם לָהִגָּיוֹן”.

דּוֹמֶה הָיָה בִּדְבָרָיו לְאִיש לוֹחֵם, הַשּׁוֹלֵף חַרְבּוֹ וּמְכַוֵּן אוֹתָה מוּל לִבּוֹ שֶׁל יְרִיבוֹ.

הַיְּהוּדִים הֵבִינוּ: עֵת הַמִּלִּים חָלְפָה. דְּבָרָיו הֵם פְּתִיחָה לְמַעֲשִׂים. אָב חִבֵּק בְּיָדוֹ אֶת כִּתְפֵי בְּנוֹ, יָדִיד לָחַץ בְּחָזְקָה אֶת כַּף יְדִידוֹ, אֵם הִלְחִיצָה בְּעֹז אֶת יַלְדָּה אֶל לִבָּהּ. הָרוֹמָאִי שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ. מָתַי תִּפֹּל זוֹ? וְעַל מִי?…

סָבִיב סָבִיב נוֹצְצָה טַבַּעַת הַפְּלָדָה שֶׁל הַקַּלְגָּסִים הָרוֹמָאִיִּים.

פֶּטְרוֹנְיוּס הִפְסִיק נְאוּמוֹ וְהִמְתִּין, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן בְּעֹז בָּעָם הַנָּתוּן בְּכַף יָדוֹ.

נִדְמֶה הָיָה כִּי מַשָּׂא כָּבֵד יוֹרֵד עַל הָעָם וְנֶעֱמַס עַל גַּבּוֹ, וְהַגַּב מִתְכּוֹפֵף תַּחְתָּיו. שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס הִלְכָה אֵימִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר דְּבָרָיו הַקָּשִׁים. עֲנַן הַסַּעַר הִתְקַדֵּר וְהֶחְשִׁיךְ, הֲיִפֹּל הָרַעַם? הֲיּוּאַר הֶעָנָן בּבָרָק מְכַלֶּה?

וְשׁוּב דִבֵּר פֶּטְרוֹנְיוּס:

“יְהוּדִים, אִיש־צָבָא אָנֹכִי, רוֹמָאִי. גֶּבֶר לֹא רֻחַם וְלֹא רִחֵם. הָאַכְזָרִיּוּת הִיא בַּת לִוְיָתִי בְּמַסָּעַי. הָאַכְזָרִיוּת הִיא כַּלְבָּה אֲדֻמּת עֵינַיִם הָרוֹבֶצֶת לְפֶתַח אָהֳלִי, יוֹשֶׁבֶת לְרַגְלַי וְמְלַקֶּקֶת אֶת הַדָּם מִשְּׂפָתֵיהָ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַאֲזִין לְדִבְרֵי הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתִּי בַּאֲסֵפָה צְבַאִית. אִישׁ־צָבָא אֲנִי, אַךְ אֵינֶנִּי בַּרְבַּר חֲסַר־לֵב. יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אֲנָשִׁים יִקְרֵי־נֶפֶשׁ לְפָנַי, עַקְשָׁנוּתְכֶם זוֹ הַנִּלְהֶבֶת, כֹּחֲכֶם לְהִתְיַסֵּר וְלִסְבֹּל, מְעוֹרְרִים כָּבוֹד בְּלִבִּי”.

הַיְּהוּדִים הֵבִינוּ: הוֹא אוֹמֵר דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מֵהַלֵּב. אֵין הוּא מְאַחֵז עֵינֵיהֶם בְּלַהֲטוּטֵי מִלִּים. אֶת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ הוּא רוֹצֶה לֵאמֹר, וְהַחְלָטָתוֹ שְׁקוּלָה. אִם לְהֶרֶס לִבּוֹ – יַהֲרֹס עַתָּה. הוּא מְסַכֵּם חֶשְׁבּוֹנוֹ וּמוֹתֵחַ קַו. זֶהוּ הַסּוֹף.

פֶּטְרוֹנְיוּס הֵרִים קוֹלוֹ וְקָרָא בְּכֹחַ רַב:

שׁוּבוּ לְבָתֵיכֶם, עַם יְהוּדָה! שׁוּבוּ לִשְׂדוֹתֵיכֶם! שִׂימוּ קֵץ לָעִנּוּיִים שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת. חִדְלוּ מִמִּלְחָמָה בְּכֹחַ, שֶׁאֵין תַּקִּיף מִמֶּנּוּ. כֹּחָה שֶׁל רוֹמָא כְּכֹחַ אֵיתָנֵי הַטֶּבַע. הֲיַעֲמֹד אָדָם בִּפְנֵי רוּחַ סְעָרָה, בִּפְנֵי נַחְשׁוֹל סוּפָה, בִּפְנֵי אֵשׁ מִשְׁתּוֹלֶלֶת בָּעֲרָבָה? שׁוּבוּ לְבָתֵיכֶם, יִשְׂרָאֵל!"

רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָמַד עַל עָמְדּוֹ וּפָנָיו אֶל הַנּוֹאֵם. פָּנָיו הָיוּ חִוְרוֹת מְאֹד וּשְׂפָתָיו מִלְמְלוּ תְּפִלָּה. אֲבָל עַתָּה גַּם הוּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא:

“הַפֶּסֶל הָסֵר!”

פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הִסְתִּיר הִתְפָּעֲלוּתוֹ לִדְמוּת עַזָּה וּטְהוֹרָה זוֹ.

“הַפֶּסֶל הָסֵר! זְכוּת הִיא לָנוּ! בִּדְמֵי לִבֵּנוּ קָנִינוּ אוֹתָהּ וְלֹא בִּדְמֵי כִּיס. הָשֵׁב לָנוּ זְכוּת זוֹ. עַבְדֵּי הַקֵּיסָר אָנוּ. ה' נָתַן בְּיָדוֹ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְאַרְצֵנוּ גַּם הִיא כְּפוּפָה לְרוֹמָא. אֵין לִבֵּנוּ לְמֶרֶד. מְבַקְשִׁים אָנוּ לִחְיוֹת אֶת חַיֵּינוּ לְפִי דָתֵנוּ. חַיֵּינוּ אֵינָם חַיִּים כָּל עוֹד הַפֶּסֶל בַּהֵיכָל”.

פֶּטְרוֹנְיוּס גִיֵּס אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו, רִכֵּז אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו בְּשָׁעָה גְּדוֹלָה זוֹ, כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה לִסְחֹף אֶת הַיְּהוּדִים בִּדְבָרָיו:

“וְכִי אֵין הַקֵּיסָר אֵל? אֲנִי שֶׁהִנְנִי מִן הַקְּטַנִּים שֶׁבִּמְשַׁרְתָיו, הַאֵין כֹּחִי גָּדוֹל מִכֹּחֲכֶם? הַאִם אַתֶּם אֻמָּה רַבַּת נְפָשׁוֹת וַעֲתִירַת רְכוּש? הַאֵין הַקֵּיסָר שׁוֹלֵט עַל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ? הַאִם לֹא יְחַיֵּה עַמִּים וִיכַלֶּה לְאֻמִּים כִּרְצוֹנוֹ? הַקֵּיסָר יִצְחַק וַהֲמוֹנִים יַעֲלֹזוּ, יָעִיבוּ פָּנָיו וַעֲמָמִים יַחֲוִירוּ מֵאֵימָה. בְּמִצְוָתוֹ יְיַשְּׁרוּ הָרִים עִם פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבְלֵב מִישׁוֹרִים יָקוּמוּ הָרִים, נְהָרוֹת עֲמֻקִּים יֵעָלְמוּ כְּפַלְגֵּי גֶשֶׁם וּמִדְבָּרִיּוֹת יִפְרְחוּ כַּשּׁוֹשַׁנָּה. הוּא יְהַלֵּךְ עַל יָם – כְּאֵל. וְכַאֲשֶׁר יִפְתַּח יָדוֹ – יֵרֵד גֶּשֶׁם נְדָבוֹת עֲלֵי אֲנָשִׁים לְאֵין מִסְפָּר. הַקֵּיסָר הוּא אֵל! לוֹ יִסְגְּדוּ הַפַּרְסִים בִּיקוֹדֵי אֵש, הַבְּרִיטִים לוֹבְשֵׁי פַּרְווֹת זְאֵבִים, כּוּשִׁים חֲשׂוּפֵי גֵו, וִיוָנִים מַחֲלִיקֵי מֶלֶל יַקְרִיבוּ לוֹ מִנְחָה. הַאִם בֶּן־אָדָם הוּא, אֲשֶׁר יָשִׂים רֶסֶן בְּפִי לְאֻמִּים בְּלִי מִסְפָּר? כִּי תֹּאמַר רְבָבָה אוֹר, הֲיִצְדַּק הָאֶחָד הָאוֹמֵר חֹשֶׁךְ? כָּל הָעַמִּים יָכֹפוּ רֹאשָׁם לַקֵּיסָר הָאֵל, מַדּוּעַ לֹא תִּהְיוּ כְּמוֹהֶם?”

פֶטְרוֹנְיוּס נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, הֶחֱלִיף כֹּחַ וְהוֹסִיף לָשֵׂאת אֶת דְּבָרוֹ בְּעֹז. עַתָּה הֵרִים קוֹלוֹ לְהַגְּבִּיר הָרֹשֶׁם:

"רוֹמָא, רוֹמָא! אִם יֵשׁ אֵלִים, הֲרֵיהֶם מַטִּים חֶסֶד לְרוֹמָא. כְּפָר קָטָן הָיְתָה רוֹמָא בַּחֲצִי -אִי בְּיָם הַתִּיכוֹן. תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא, אֵכָּרִים חָרוּצִים, אֶזְרָחִים הַדּוֹאֲגִים לְטוֹבַת הַכְּלָל, אָבוֹת מְסוּרִים, אַנְשֵׁי־צָבָא אַמִּיצִים וּמְמֻשְׁמָעִים הָיוּ לְמַנְהִיגֵי חֶבֶל לַטְיוּם, שֶׁבּוֹ שׁוֹכֶנֶת רוֹמָא, וּבִמְרוּצַת הַשָּׁנִים – שֶׁל אִיטַלְיָה כֻּלָּה. הֵם עָבְרוּ אֶת הָאַלְפִּים וְהִשְׁלִיטוּ אֶת הַ- PAX ROMANA (הַשָּׁלוֹם הָרוֹמָאִי) עַל עֲמָמֵי אֵירוֹפָּה הַמְּסֻכְסָכִים. בְּיַעֲרוֹת אֵירוֹפָּה רַבּוּ חַיּוֹת־בָּר וְשׁוֹדְדִים, שֶׁדָּמוּ לְחַיּוֹת־בָּר. חַרְבָּה שֶׁל רוֹמָא קִצְּצָה קַרְנָם שֶׁל פּוֹרְעֵי הָחֹק, וְכַיּוֹם יָכוֹל רוֹעֶה צֹאן אוֹ רוֹכֵל חֲסַר נֶשֶׁק לַעֲבֹר בְּיַעֲרוֹת גַּלְיָה אוֹ בְּרִיטַנְיָה וְרַע לֹא יְאֻנֶּה לוֹ. הָרוֹמָאִים עָבְרוּ יַמִּים, מִזְרָחָה – לְיָוָן, מַעֲרָבָה – לְאַסְפַמְיָה, דָרוֹמָה - לְאַפְרִיקָה, וְהֵבִיאוּ לְכָל מָקוֹם אֶת שְׁלוֹמָם. הַמֻּקְדּוֹנִים כָּבְשׁוּ אֶת יָוָן וְאֶת פָּרַס וְאֶת מִצְרָיִם, אֲבָל הַמְּרִיבוֹת וְסִכְסוּכֵי הַדָּמִים לֹא פָּסְקוּ בְּמַמְלַכְתָּם, עַד שֶׁבָּאוּ הָרוֹמָאִים. תּוֹשָׁבֵי קַרְתָּא חֲדַשְׁתָּא הַפִּקְחִים וְהַזְּרִיזִים נִסּוּ לְעַרְעֵר אֶת מוֹסְדוֹתֶיהָ שֶׁל רוֹמָא. חֲנִיבַּעַל הִשְׁתּוֹלֵל שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאִיטַלְיָה וְעַד שַׁעֲרֵי רוֹמָא הִגִּיעַ, קַרְתָּא־חֲדַשְׁתָּא סִכְּנָה אֶת הַשָּׁלוֹם הָרוֹמָאִי וְהִיא נֶחְרְבָה וְאַדְמָתָהּ נְחֶרְשָׁה וְנִזְרְעָה מֶלַח. בְּכֹל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ – הִצְלַחְנוּ. רִבְבוֹת גִּבּוֹרֵי הָחַיִל, שִׁכּוֹרִים מֵאוֹנָם, הָלְכוּ כְּבוּלִים בַּטְּרִיאוּמְפִים שֶׁל מַצְבִּיאֵינוּ, שְׁבוּיִים בְּרוֹמָא. אִישׁ הַצָּבָא הָרוֹמָאִי פָּעַל כָּל זֹאת, וְאִישׁ הַסֵּנָט הָרוֹמָאִי, אֲשֶׁר חוֹקֵק חֻקִּים טוֹבִים לְרוֹמָא וּלְכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּהֶן שֹׁולֵט ‘הַשָּׁלוֹם הָרוֹמָאִי’. זוֹ דַּרְכָּם שֶׁל הָאֲנָשִׁים, כְּדַרְכָּן שֶׁל הָחַיּוֹת – לְהִלָחֵם זֶה בַּזֶּה, לִטְרֹף זֶה אֶת זֶה. וְאִם לֹא יִמָּצֵא אֶחָד תַּקִּיף מִן הַתּוֹקְפִים – לֹא יִהְיֶה קֵץ לְמִלְחֲמוֹת הַשְׁמֵד. רוֹמָא הִשְׁלִיטָה שָׁלוֹם בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. שָׁלוֹם שׂוֹרֵר בָּאֲרָצוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לַ – mare nostrum.²⁷ הָאוֹמֵר cives romanus sum²⁸ מְעוֹרֵר כָּבוֹד בְּכָל מָקוֹם. לְמִן עֲמוּדֵי הֶרְקוּלֶס אֲשֶׁר בְּאִבֶּרְיָה²⁹ וְעַד עֲמוּדֵי הַפְּאֵר שֶׁל שׁוּשָׁן אֲשֶׁר בְּפָּרַס; מִצְפוֹן בְּרִיטַנְיָה וְעַד לְמַעְיְנוֹת הַנִּילוּס הַמִּסְתּוֹרִיִים שֶׁבְּלֵב אַפְרִיקָה. מֵאוֹת עַמִּים, אַלְפֵּי שְׁבָטִים מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין שֶׁל רוֹמָא, שֶׁנּוֹצְרָה כְּדֵי לִשְׁלֹט וּלְהַשְׁלִיט שָׁלוֹם, סֵדֶר וָחֹק בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.

“וּבְרֹאשׁ אִמְפֶּרְיָה אַדִּירָה זוֹ עוֹמֵד הַסֵּנָט, אַנְשֵׁי חָכְמָה וְנִסָּיוֹן, מֻמְחֵי הָאִרְגוּן וְאָמָּנֵי הַדִּפְּלוֹמַטְיָה. וַאֲבִי כָּל הָעָם הַזֶּה, שֶׁכָּל מִלְחֲמוֹתָיו מִסְתַיְּמוֹת בְּנִצָחוֹן, וְרֹאשׁ הַסֵּנָט הַזֶּה – הוּא הַקֵּיסָר, שַלִּיט עֶלְיוֹן עַל אֻמָּה שֶׁל שַׁלִּיטִים. הֵן תּוֹדוּ, רַבֵּי יְהוּדָה, שֶׁלֹא בְּמִקְרֶה הֹעֲלָה אָדָם זֶה לְמַעֲמָד נִשָׂא כַּזֶּה. לְעָם נִבְחָר – קֵיסָר נִבְחָר. הוּא הַטּוֹב בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁהִיא הַטּוֹבָה בְּמַעֲמָדוֹ, שֶׁהוּא הַטּוֹב בְּעַמּוֹ – הַטּוֹב שֶׁבָּעַמִּים. מַה פֶּלֶא אֵפוֹא שֶׁעַמִּים רַבִּים רוֹאִים אוֹתוֹ כְּאֵל, מַרְכִּינִים רֹאשׁ לְפָנָיו וּמַקְרִיבִים לוֹ קָרְבָּנוֹת!”

פֶּטְרוֹנְיוּס הִשְׁקִיף בְּגַאֲוָה עַל סְבִיבוֹתָיו. אֲנָשָׁיו הִתְגָּאוּ בּוֹ מְאֹד. הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ כִּדְמוּת מֶרְכָּזִית בְּהַצָּגַת תֵּאַטְרוֹן, גִּבּוֹר וְשַׂחְקָן…

הַמַּעֲמָד לֹא נִרְאָה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּלָל. לִדְבָרָיו הַתֵּאַטְרָלִיִּים שֶׁל פֶּטְרוֹנְיוּס הוּא הֵשִׁיב בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי נִמְלָצִים, אֲבָל רְווּיִּים אֱמוּנָה עֲמֻקָּה. הוּא אָמַר:

"אָכֵן, נִפְלָא הוּא עַם רוֹמָא וְגָדוֹל מְאֹד הוּא קֵיסָר רוֹמָא. לָכֶם, לָכֶם הַכָּבוֹד וְהַשִּׁלְטוֹן. חֶרֶב רוֹמָא מְנַצָּחַת תָּמִיד. אֲבָל הָאָדָם, כָּל אָדָם, בְּכָל מַעֲמָד, רַק אָדָם הוּא, וְלֹא אֵל. וְכֹחוֹ נִתָּן לוֹ מֵאֵל עֶלְיוֹן, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

"אָכֵן, יָכוֹל הַקֵּיסָר לִמְחֹק עַם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, יָכוֹל לְהַחֲרִיב עָרִים וְלִשְׂרֹף יְעָרוֹת, אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁלּוֹ לָנֶצַח. לֹא, לֹא אֵל הוּא, כִּי בּוֹא יָבוֹא יוֹם וְגַם הַקֵּיסָר יָמוּת כְּאַחַד הָאָדָם.

"כְּלוּם יָכוֹל הַקֵּיסָר, בְּכָל גָּדְלוֹ וְעֻזּוֹ, לְרַסֵּן רוּחַ סְעָרָה אוֹ לַעֲצֹר בָּרָק? לִבְלֹם הַר גַּעַשׁ, אוֹ לְהַדְמִים גַּלְגַּל חַמָּה בַּשָּׁמַיִם? הֲיָכוֹל הוּא – אָנָּא אֶמֹר לִי – לְצַוּוֹת לוּ עַל גִּבְעוֹל עֵשֶׂב אֶחָד שֶׁיִּגְדַּל יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, אוֹ עַל עֵץ שֶׁיָּנִיב פְּרִי לֹא לוֹ? כְּלוּם יָכוֹל הוּא לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד לְקוֹמָתוֹ שֶׁלּוֹ? הַקֵּיסָר אֵינוֹ אֶלָּא אָדָם, וְיֵש גָּבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַ בַּמְּרוֹמִים.

“יָכוֹל הַקֵּיסָר לַהֲרֹס אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה אָדָם, הוּא יָכוֹל גַּם לִבְנוֹת, אֲבָל רַק מִמַּה שֶׁהָאֵל פִּזֵּר לְפָנָיו בְּיָד נְדִיבָה. לִבְרֹא יֵשׁ מֵאַיִן אֵין הוּא יָכוֹל. הוּא אֵינוֹ אֵל”.

עַתָּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַעֲלוֹת לִפְנֵי הָרוֹמָאִי סִפּוּר מַקְבִּיל לְסִפּוּרוֹ מִדִּבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל.

“לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים” – הִמְשִׁיךְ רַבָּן גַּמְלִיאֵל – "נָתַן לָנוּ אֱלֹהֵי הָעוֹלָם אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְלִמְּדָנוּ כֵּיצַד לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת. כְּבָנִים סוֹרְרִים מָרִינוּ אֶת פִּיו וּבָאנוּ עַל עָנְשֵׁנוּ. לָמַדְנוּ לָדַעַת שֶׁאֵין חָכְמָה גְּדוֹלָה מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה. הָאֱלֹהִים הוּא הַשַׁלִּיט הָעֶלְיוֹן, וְכָל שַׁלִּיטֵי עוֹלָם מִכֹּחוֹ שֶׁל אֵל עֶלְיוֹן פּוֹעֲלִים.

"הִסְטוֹרִיָה עַתִּיקָה לָנוּ! הֵיכָן הֵם כָּל הָעַמּים אֲשֶׁר נִלְחָמוּ בָּנוּ, הִתְנַשְּׂאוּ עָלֵינוּ וְהִתְאַכְזְרוּ בָּנוּ? הֵיכָן הֵם הָעֲמָלֵקִים, הֵיכָן הֵם בְּנֵי מוֹאָב וְעַמּוֹן – חָלְפוּ וְאֵין זֵכֶר לָהֶם. וֶאֱדוֹם? בְּנֵי אֱדוֹם יְהוּדִים הֵם וְתוֹרָתָם – תּוֹרָתֵנוּ. הַמֶּלֶךְ אַגְרִיפַּס דַּם אֱדוֹמִי נוֹזֵל בְּעוֹרְקָיו. מִי נוֹתַר מִצֶּאֱצָאֵי הַפַּרְעוֹנִים הָאַדִּירִים? גִּבּוֹרֵי מוֹף וְנוֹא אָמוֹן אֵינָם אֶלָּא פֶּרֶק חוֹלֵף בָּהִסְטוֹרִיָה. חָלְפָה אָשׁוּר, בָּבֶל נִמְחֲקָה, הַכַּשְׂדִּים נֶעְלְמוּ, פָּרַס נָפוֹצָה לְכָל רוּחַ. כָּל הָעַמִּים הָאֵלֶּה מֵהֶם פַּגְעוּ בָּנוּ וּמֵהֶם שָׁלְטוּ בָּנוּ; הֵם בָּטְחוּ בְּכֹחָם, הִתְגָאוּ בְּשִׁלְטוֹנָם, וְהָאָדָם לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינֵיהֶם. רוּחַ ה' פִּזְרָה כְּאָבָק אֶת כָּל אֵלֶּה. ה' אֵינוֹ מְרָחֵם עַל חַסְרֵי הָרַחֲמִים. הוּא קַנָּא וְנוֹקֵם. וְדִבְרֵי יְמֵי עַמֵּנוּ וְדִבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר הִתְאֲנוּ לָנוּ צְרִיכִים לְשַמֵּש אוֹת וְאַזְהָרָה לְכָל אֵלֶּה שֶׁרֶסֶן הַשִּׁלְטון נָתוּן בְּיָדָם.

“עַמֵּנוּ הַקָּטָן, אֲשֶׁר דָּבַק בַּשַּלִּיט הָעֶלְיוֹן, שֶׁאֵין לוֹ גוּף וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, לֹא הֵקִים פְּסָלים לְאֱלֹהָיו כַּאֲשֶׁר צֻוָּה: ‘לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶּסֶל וְכָל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַים מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת – – לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעַבְדֵם’. עַל כֵּן הֶאֱרִיך יָמִים מִכָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים; הֶאֱרִיךְ – וְיַאֲרִיךְ בֶּאֱמוּנָתוֹ הָעוֹמֶדֶת לָעַד.”

רַבָּן גַּמְלִיאֵל נָשָׂא יָדָיו הַשָּׁמַיְמָה וְהוֹסִיף:

"אֵין אֵל מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים! אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ!

“אֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם אֲנַחְנוּ, לִבֵּנוּ לַתּוֹרָה וְיָדֵינוּ לֶעָמָל – לֹא לָחֶרֶב. שְׂדוֹתֵינוּ אָנוּ עוֹבְדִים בְּאַהֲבָה וְלֹא נַחְמֹד שְׂדוֹת שְׁכֵנֵינוּ. שוֹמְרֵי חֹק אָנוּ, וְהַקֵּיסָר הוּא מִבְצַר הַחֹק. כָּל עוֹד חֻקֵּי הַקֵּיסָר אֵינָם נוֹגְדִים אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה – נִשְׁמְרֵם”.

פֶּטְרוֹנְיוּס הִקְשִׁיב תּוֹךְ הַעֲרָצָה גְלוּיָה לַנּוֹאֵם הַזָּקֵן. דְּבָרָיו תַּאֲמוּ בִמְלֹאָם אֶת דִּבְרֵי יָסוֹן. שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הֵעִידוּ עַל אוֹתָהּ אֱמֶת; וְהַנָּצִיב הִרְגִּיש, שֶׁדִּבְרֵי הַמְּלִיצוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בָּהֶם בְּעַצְמוֹ, הֵם כְּמַטְבְּעוֹת מְזֻיָּפוֹת בְּהַשְׁוָאָה לִפְנִינֵי הַדְּבָרִים שֶׁל הַיְּהוּדִי הַיָּשִׁישׁ.

עָנָה פֶּטְרוֹנְיוּס וְאָמַר:

“אַתֶּם הַיְּהוּדִים חֲרֵדִים לְקַיֵּם אֶת נַפְשְׁכֶם. וַאֲנִי, אֵיךְ אֲקַיֵּם אֲנִי אֶת נַפְשִׁי, אִם אַמְרֶה אֶת פִּי הַקֵּיסָר? אֵיְך אֶשָּׂא פָּנַי אֶל הַקֵּיסָר, אִם פִּסְלוֹ, אֲשֶׁר הֻצַּב בְּמִצְוָתוֹ, יוּסַַר?”

הֵשִׁיב לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

“וְאָנוּ אֵיךְ נִשָּׂא פָּנֵינוּ אֶל אֱלֹהֵינוּ בְּעוֹד הַפֶּסֶל עוֹמֵד בְּהֵיכָלוֹ? ה' גִּדֵּל אֶת רוֹמָא וְחִזְּקָהּ. כְּבוֹדָה שֶׁל רוֹמָא בְּחֻקֶּיהָ. מַדּוּעַ תַּפְלֶה רוֹמָא בֵּין חֹק לְחֹק?”

אָמַר פֶּטְרוֹנְיוּס, וְקוֹלוֹ קוֹל מַתַּכְתִּי:

“אֲשֶׁר יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל קֵיסַר רוֹמָא – חֹק הוּא לָעַמִים”.

וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּתְשׁוּבָה לוֹ:

“דְּבַר ה' חֹק הוּא לְעוֹלָם”.

הַלִּגְיוֹנֵרִים הָרוֹמָאִים, שֶׁהֶאֱזִינוּ לְמִלְחֶמֶת הַשְׂפָתַיִם בֵּין נְצִיב רוֹמָא לְבֵין זְקַן הַיְּהוּדִים, הֶעֱלוּ בַּת צְחוֹק עַל פְּנֵיהֶם וּפֶּטְרוֹנְיוּס הִרְגִּישׁ שֶׁהֵם מְבַטְּלִים אוֹתוֹ בְֱּלִבָּם. בָּרוּר הָיָה לוֹ כִּי בְּדוּ־קְרָב רוּחָנִי זֶה יָדוֹ שֶׁל הַפִילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי עַל הָעֶלְיוֹנָה. אָכֵן הוּא רָאָה גַם שֶׁהַמְּפַקְּדִים מְאַבְּדִים אֶת סַבְלָנוּתָם, הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַסֶּנְהֶדְרִין נִרְאֲתָה לָהֶם כַּחֲצוּפָה בְּיוֹתֵר. וּתְגוּבוֹת הַנָּצִיב – לֹא לְפִי כְּבוֹדוֹ שֶׁל נְצִיג רוֹמָא. כַּפּוֹת יְדֵיהֶם שֶׁנָּחוּ עַל קַתּוֹת חַרְבוֹתֵיהֶם שָׁלְפוּ מִפַּעַם לְפַעַם קִמְעָה אֶת הַחֲרָבוֹת מִתְּעֲרֵיהֶן, כְּאוֹמְרִים: הַקֵּץ לַדִּבּוּרִים, עֵת לַעֲשׂוֹת!

אֲבָל פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הָיָה מוּכָן לְמַעֲשִׂים תּוֹקְפָּנִיִּים. סְפֵקוֹתָיו הָלְכוּ וְגָבְרוּ כְּכֹל שֶׁגָּבְרָה הַעֲרָצָתוֹ לֶחָכָם הַיְּהוּדִי הַטָּהוֹר. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאֲנָשִׁים אֵלֶּה, בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה הָעֲמֻקָּה, חֲזָקִים בְּהַשְׁקָפַת עוֹלָמָם הַמּוּסָרִית הַמּוּצָקָה וּמוּכָנִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשָׁם מִנֶּגֶד עָלֶיהָ. דּוֹמֶה הָיָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְקוּביוּסְטוּס שֶׁהִפְסִיד בְּמִשְׂחָקוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה, וְהוּא מַחְלִיט לְסַכֵּן אֶת הַסְּכוּם הַגָּדוֹל הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ וּלְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ: לִזְכּוֹת בַּכֹּל אוֹ – לְהַפְסִיד הַכֹּל.

בְּקוֹל רָם, תּוֹך הִתְרַגְּשׁוּת מְבֻיֶּמֶת, הוּא קָרָא:

“אָכֵן, גְּדוֹלָה מְאֹד חֻצְפַּתְכֶם, הַיְּהוּדִים! אֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם דְּבָרִים שֶׁל הִגָּיוֹן וְאַתֶּם עוֹמְדים בְּקַשְׁיוּתְכֶם. לֹא אַכְבִּיר מִלִּים עוֹד. אִישׁ צָבָא אָנֹכִי וּשְׂפָתִי – שְׂפַת פְּעָלִים. רוֹאִים אַתֶּם גְּדוּדִים אֵלֶּה? הֵם מְחַכִּים לְמוֹצָא פִּי. סַבְלָנוּתָם, כְּסַבְלָנוּתִי אֲנִי, הוֹלֶכֶת וּפוֹקַעַת. חַרְבוֹתֵיהֶם חַדּוֹת וּמְהִירוֹת. לִבָּם קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל, וְהֵם שָׂשִׂים לְהִשָּׁמַע לִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׂש לְהִשָּמַע לְקוֹלוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וּכְשֵׁם שֶׁאַתֶּם שָׂשִׂים לְהִשָׁמַע לֵאֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ. שׁוּבוּ לְבַתֵּיכֶם וְלַעֲבוֹדַתְכֶם בְּשָׁלוֹם!”

חַלְשָׁה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן גַמְלִיאֵל. הִרְגִּיש שֶׁמִלְחֶמֶת הַשְּׂפָתַיִם מִתְקָרֶבֶת לְקִצָּהּ. אֵין הָרוֹמָאִי מְסֻגָּל לַהֲבִינוֹ. וְהוּא יָדַע גַּם יָדַע דַּרְכָּם שֶׁל הַנִּכְשָׁלִים בְּדִין וּדְבָרִים: הֵם נִזְקָקִים לְאֶמְצָעֵי שִׁכְנוּעַ אֲחֵרִים, וְאִם כֹּחַ בְּיָדָם – הֵם נִזְקָקִים לְכֹחַ. פֵּרַשׂ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת יָדָיו בִּתְנוּעַת יֵאוּש וְאָמַר:

“לֹא, אֵינִי מַאֲמִין כִּי לֵב פְּלָדָה לָכֶם, הָרוֹמָאִים. לֵב בָּשָׂר גַּם לָכֶם. פֶּטְרוֹנְיוּס, גַּם אוֹתְךָ הֵינִיקָה אֵם. הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָֹׁה שֶׁל הַמַּצְפּוּן יוֹקֶדֶת גַּם בְּלִבְּךָ, אֲפִלּוּ אַתָּה מִתְאַמֵּץ לְכַבּוֹתָהּ בְּנַעַל מְסֻמֶּרֶת. אוֹתָנוּ אָמְנָם תּוּכַל לְהַשְׁתִּיק, אֲבָל אֵיךְ תְּכַבֶּה אוֹתָהּ, שֶׁתְּהֵא מִתּוֹקֶדֶת בְּךָ גַּם אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ נִפֹּל בְּחַרְבְּךָ? אָנָה תִּבְרַח מִפְּנֵי עַצְמְךָ וְעַל מַצְפּוּנְךָ דָּמָם שֶׁל הֲמוֹנִים טְהוֹרִים אֵלֶּה? גַּם הַקֵּיסָר לֵב אָדָם לוֹ. אִמוֹ לֹא הָיְתָה הַזְּאֵבָה הָרוֹמִית”.

פֶּטְרוֹנְיוּס הוֹרִיד רֹאשׁוֹ. פָּנָיו הָיוּ קוֹדְרִים, עֲגוּמִים. בַּמֶּה הָגָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע? הַאָמְנָם יִפְתַּח פִּיו עַתָּה וּדְבָרָיו יֵרְדוּ עַל הַהֲמוֹנִים הַנֶּאֱסָפִים כָּאן לְרַגְלֵי הָחוֹמָה כְּפַטִּישׁ עֲנָק, אַדִּיר וּמַשְׁמִיד?

רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁלֹּא רָאָה עוֹד כָּל תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרִים זְהִירִים, מְאֻפָּקִים, הִמְשִׁיךְ וְאָמַר:

“נְצִיב רוֹמָא! יוֹם יָבוֹא וְאוֹתוֹ ‘אֵל’ שֶׁאֶת פִּסְלוֹ הִצַּבְתָּ בְּהֵיכָלֵנוּ, יָסִיר מִלִּבּוֹ חֶסֶד זֶה שֶׁלּוֹ לְךָ וְלֹא יִזְכְּרֶנּוּ, וְאָז יַשְׁלִיךְ אוֹתְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָצִיקוּ לְךָ יִסּוּרֶיךָ בְּעֵת עִנּוּיֶיךָ, תִּזְכֹּר אוֹתָנוּ, אֶת יִסּוּרֵינוּ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפֵּנוּ וְאֶת דִּבְרֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁלָּנוּ, תִּזְכֹּר – וְנַפְשְׁךָ תִּקֹּט בְּחַיֶּיךָ!”³⁰ פֶּטְרוֹנְיוּס הֵרִים לְפֶתַע רֹאשׁוֹ, הוֹשִׁיט יָדוֹ, עֵינָיו הִבְרִיקוּ, וּפְקֻדָּה לָטִינִית נִמְהֶרֶת נִפְלְטָה מִפִּיו. הוּא צִוָּה עַל חַיָּלָיו לִשְׁלֹף אֶת חַרְבוֹתֵיהֶם.

הָחַיָּלִים נִזְדַּקְּפוּ, שָׂמוּ כַּפּוֹת יְדֵיהֶם עַל קַתּוֹת הַחֲרָבוֹת, וּבִתְנוּעָה מְהִירָה, זְרִיזָה וּמְאֻמֶּנֶת שָׁלְפוּ אֶת הַפְּלָדָה הָחַדָּה.

שׁוּב נִשְׁמַע קוֹל פְּקֻדָּה, כִּצְלִיפַת שׁוֹט: וְהָחַיָּלִים הֵנִיפוּ אֶת הַחֲרָבוֹת מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם, מוּכָנִים לְהוֹרִידָן עַל רָאשֵׁי קָרְבְּנוֹתֵיהֶם. בְּעֵינֵי רַבִּים מֵהֶם הִבְרִיקָה הַשִּׂמְחָה לְאֵיד תּוֹךְ אַכְזָרִיּוּת חַיָּתִית.

זַעֲקַת אֵימָה פָּרְצָה מִפִּי הָעָם.

דּוֹמֶה הָיָה שֶׁלְּפֶתַע גַּדְלָה קוֹמָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מָשָׁל הָיָה לְמַלְאָךְ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. בִּשְׁתֵּי יָדָיו מָשַׁךְ בְּבִגְדוֹ וּקְרָעוֹ, חָשַׂף אֶת צַוָּארוֹ וְחָזֵהוּ, וְנִזְדָּעֵק:

"שְׁחַט אוֹתָנוּ, הָרוֹמָאִי! שְׁחַט!

אַחַר הִצְנִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַל בִּרְכָּיו, הוֹשִׁיט אֶת צַוָּארוֹ וְהוֹסִיף לִצְעֹק: “שְׁחַט, שְׁחַט אוֹתָנוּ!”

הָעָם נָבוֹךְ לְרֶגַע, אֲבָל מִיָּד הֵחֵלּוּ כּוֹרְעִים בְּזֶה אַחַר זֶה, בַּתְּחִלָּה מְעַטִּים וְעַד מְהֵרָה בִּקְבוּצוֹת גְּדוֹלוֹת, צוֹנְחִים לָאֲדָמָה כָּעֳמָרִים קְצוּרִים בִּידֵי קוֹצְרִים. כּוֹרְעִים בִּמְקוֹם עָמְדָּם, הוֹשִׁיטוּ הֵם צַוְּארֵיהֶם וְצָעֲקוּ:

“שְׁחַט אוֹתָנוּ! שְׁחַט אוֹתָנוּ!”

לֹא יִלְלַת אֲחוּזֵי יֵאוּשׁ הָיְתָה זוֹ, וְלֹא צְעָקָה שֶׁל אֲחוּזֵי אֵימַת מָוֶת.

הַזְעָקָה נִשְׁמְעָה כִּקְרִיאַת אֶתְגָּר בַּקְרָב, כִּתְרוּעָה שֶׁל כּוֹבְשִׁים וּמְנַצְחִים!

הַחֲרָבוֹת נוֹצְצוּ בַּשֶׁמֶשׁ מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם. הַמָּוֶת צִחֵק בְּפִיוֹת הַלְהָבִים. הָרוֹמָאִים רִכְּזוּ מַבְּטֵיהֶם בְּפִי מְפַקְדָם הָעֶלְיוֹן, מְאֻמָּנִים עַל מִשְׁמַעַת בַּרְזֶל לֹא נָעוּ וְהִמְתִּינוּ לִפְקֻדָּה.

פֶּטְרוֹנְיוּס שֶׁעָמַד עַל שִׁלְטֵי חַיָּלָיו, נִשָׂא מֵעַל לַהֲמוֹנִים הַכּוֹרְעִים וּמֵעַל לְאַנְשֵׁי צְבָאוֹ שָׁחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, שׁוּב הֶעָמִיד אוֹתוֹ גּוֹרָלוֹ בְּאֶמְצַע נְהַר הַהִסְטוֹרְיָה הַזּוֹרֵם בְּחָזְקָה. בַּיָּמִים שֶׁיָּבוֹאוּ יְסַפְּרוּ עַמִּים עַל רֶגַע הִסְטוֹרִי זֶה, כֵּיצַד יְתָאֲרוּהוּ אָז? כְּרוֹמָאִי הַמְמַלֵא מִצְוַת הַקֵיסָר? צָעִיר רַךְ לֵב בְּמַדֵי גִבּוֹר? אוֹ מִפְלֶצֶת־אָדָם מוּל אֲצִילִי נֶפֶשׁ?

עֲלִילַת הַמַּחֲזֶה הָגִיעָה לְשִׂיאָהּ, הִרְגִישׁ פֶּטְרוֹנְיוּס, עַתָּה צָרִיךְ לִקְרוֹת מַשֶׁהוּ סוֹפִי, מַשֶׁהוּ גָדוֹל וּבִלְתִּי נִשְׁכָּח.

הָהּ, כַּמָּה קִנֵּא בָּהֶם, בְּקָרְבְּנוֹתָיו, בְּרֶגַע זֶה! יֵשׁ טַעַם לְחַיֵיהֶם שָׁלָהֶם, יֵשׁ לָהֶם מַשְׂאַת־נָפֶשׁ שֶׁלְמַעֲנָהּ הֵם חַיִּים וּמוּכָנִים לָמוּת. מוּכָנִים לָמוּת לְמַעֲנָהּ בְּאֹמֶץ, בְּשִׂמְחָה כִּמְעַט, וּתְרוּעַת נְצָחוֹן בְּפִיהֶם. וְאִלוּ הוּא, מָה וּמִי הוּא, אִם לֹא דַל הָאֱמוּנָה, צִינִי, נָבוֹךְ בַּפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁלּוֹ, הָיוּכַל הוּא לִכְפּוֹת עֲלֵיהֶם אֶת רְצוֹנוֹ? אָכֵן, עַם מֻפְלָא הוּא הָעָם הַזֶּה וּמְעוֹרֵר כָּבוֹד!

דְמָעוֹת בִּצְבְּצוּ בְּעֵינֵי אִישׁ־הַצָּבָא הָרוֹמָאִי, מְנַצֵחַ הָאַרְמֶנִים, הַחוֹלֵשׁ עַל לִגְיוֹנוֹת. הוּא פָּנָה אֶל הַמַּצְבִּיאִים שֶׁלְּיָדוֹ וְלָחַשׁ:

“מִמָּוֶת לֹא אִירָא, בִּשְׂדֵה־קְרָב לֹא אָנִיד עַפְעַף מוּל מְטַר חִצֵּי הָאוֹיֵב, אַתֶּם עֲדַי, אַתָּם עֲדַי. אוּלָם אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר רוּחַ עִוְעִים נָסוּךְ בְּקִרְבָּם יַעֲלוּ דֶּמַע בְּעֵינַי, עַם שֶׁל חֲשׁוּכִים. עַם שֶׁל קְדוֹשִׁים, גִּבּוֹרִים גְדוֹלֵי נֶפֶשׁ!”

פְּנֵי הַמְפַקְדִים הָיוּ כָּאָבֶן. הֵם לֹא הַבִינוּ לִלְבָטָיו, לֹא לָמְדוּ לַחֲשֹׁב.

הֵם לָמְדוּ לְצַיֵּת.

אַפִיאַלְטֶס וּמְלַוָּיו כָּבְשׁוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּקַרְקַע. עַתָּה הֲבִינוּ הֵיטֵב: הָעָם הַזֶּה… תּוֹרָה זו… הָאֲדָמָה הַזֹּאת…

וּפֶטְרוֹנְיוֹס לֹא הוֹרִיד יָדוֹ, וְהַחֲרָבוֹת לֹא הוּרְדוּ עַל רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים…

הוּא אָמַר:

“יְהִי כְּדִבְרֵיכֶם, אַנְשֵׁי יְהוּדָה! יְכָלְתֶּם לִי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! הַפֶּסֶל יוּסַר! וְאַתֶּם, בָּנַי הָרוֹמָאִים, הַחֲזִירוּ אֶת חַרְבוֹתֵיכֶם לִנְדָנֵיהֶן, הַאֲמִינוּ לִי, עֲטוּרוֹת כָּבוֹד וּתְהִלָּה הֵן חוֹזְרוֹת לִנְדָנֵיהֶן. לֹא הֻכְתְּמוּ בִּדְמֵי נְקִיִּים!”

שָׁלִישׁוֹ וּמְקֹרָבוֹ אָסִינְיוּס, שֶׁהָיָה מֻפְתָע בְּיוֹתֵר, לָחַשׁ:

“מְפַקְדִי, אִישִׁי, פֶּטְרוֹנְיוּס! קָיוּס קֵיסָר לֹא יִסְלַח לְךָ. בְּנַפְשְׁךָ הַדָּבָר”.

פֶּטְרוֹנְיוּס חִיֵךְ:

“יָדַעְתִּי, אֲבָל בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁאִלּוּ הִצַּלְתִּי בְּרֶגַע זֶה אֶת נַפְשִׁי, הָיִיתִי עוֹשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמְכֹעָר וְהַשָּׁפָל בְּיוֹתֵר. אוּלַי אֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת, שְׁכֵחֵי בִּינָה אֵלֶה יִתְפַּלְלוּ לִשְׁלוֹמִי”.

הָעָם קָם עַל רַגְלָיו. שְׁנֵי בַּחוּרִים תָּמְכוּ בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וֶהֱקִימוּהוּ.

נָשִׁים הֵרִימוּ אֶת תִּינוֹקוֹתֵיהֶם שֶׁיִרְאוּ אֶת הָרוֹמָאִי יְפֵה־הַנֶּפֶשׁ. אָבוֹת אָמְרוּ לִבְנֵיהֶם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ הֵיטֵב בַּמַּרְאֶה שֶׁלִפְנֵיהֶם: צָבָא רוֹמָאִי מַנִיחַ נִשְׁקוֹ בִּפְנֵי הֲמוֹן יְהוּדִים בִּלְתִּי מְזֻיָּנִים.

פָּטְרוֹנְיוּס הוּרַד מֵהַשְׁלָטִים. הוּא פָּנָה אֲחוֹרָה בִּתְנוּעָה נִמְרָצֶת וְהֵחֵל צוֹעֵד אֶל שַׁעַר עַכּוֹ. פָּמַלְיָתוֹ צָעֲדָה דוּמָם אַחֲרָיו, הַמְפַקְדִים נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם לְכִנוּס הַגְּדוּדִים.

חוֹמַת הַפְלָדָה נָפְלָה וּמַחֲנֵה הַיְהוּדִים הָיָה שׁוּב חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ.

אֲבִינֹעַם נָשָׂא יָדָיו הַשָּׁמַיְמָה וּפָתַח בְּשִׁיר, בְּקוֹל אַדִּיר:

לְכוּ נְרַנְנָה לַה',

נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ,

נְקַדְמָה פָּנָיו בְּתוֹדָה,

בִּזְמִירוֹת נָרִיעַ לוֹ,

כִּי אֵל גָּדוֹל ה',

וּמֶלֶךְ גָדוֹל עַל־כָּל אֱלֹהִים!"

וְהָעָם עוֹמֵד עַל עָמְדּוֹ, עֵינֵיהֶם הַנְּשׂוּאוֹת הַשָּׁמַיְמָה זוֹלְגוֹת דִּמְעוֹת תּוֹדָה, וּפִיהֶם אוֹמֵר שִׁיר תְּהִלָּה.

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: הַמִפְלֶצֶת נוֹפַחַת נַפְשָׁהּ    🔗

פֶּטְרוֹנְיוּס לֹא הִתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה בְּעַכּוֹ. לְאַחַר שֶׁחָזַר לְאַנְטִיּוֹכְיָה, שָלַח אִישׁ עִתִּי וּבְיָדוֹ מִכְתָּב לַקֵּיסָר, שֶׁבּוֹ תֵּאֵר בִּמְפֹרָט אֶת הֵאָבְקוּתוֹ בַּיְהוּדִים, דְּבַר כְּנִיעָתוֹ וְנִמּוּקָיו לִכְנִיעָתוֹ זוֹ.

“הָיִיתִי מֻכְרָח, אִמְפֶּרָטוֹר, לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתָם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה” – כָּתַב, – "שֶׁהֲרֵי כֵּיצַד נוּכַל לָגֹז אֶת צַמְרָהּ שֶׁל כִּבְשָׂה שֶׁהַזְּאֵב טָרַף אוֹתָהּ? הַתְּבוּאָה נִשְׂרְפָה בַּשֶּׁמֶשׁ. שֶׁמֶשׁ עַזָּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְזוֹ בּוֹעֶרֶת גַּם בְּדָמָם שֶׁל בָּנֶיהָ. הַגְּשָׁמִים, הַיוֹרְדִים בְּאֶרֶץ זוֹ רַק חֳדָשִׁים מְעַטִּים בְּשָּׁנָה, לֹא כְּגִשְׁמֵי הַקֵּיסָרוּת הָרוֹמִית הֵם. גִּשְׁמֵי זַעַף הֵמָּה. וְהַמְּעַט שִּׁנִצַּל מִיקוֹד הַשֶּׁמֶשׁ – הַמָּטָר שְׁדָפוֹ. אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ יִצְטָרֵךְ לִדְאֹג לְיִבּוּא זְרָעִים לִזְרִיעַת הַסְּתָו, שֶׁאִם לֹא כֵן תִּסְבֹּל אֶרֶץ זוֹ מִמַּחֲסוֹר בְּלֶחֶם גַּם בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. כָּךְ נִמְצְאוּ הֵם סוֹבְלִים בְּלִי שֶׁרוֹמָא תֵּהָנֶה.

"אֲנִי מְשֻׁכְנָע שָׁאֵין אַתָּה מְעֻנְיָן בַּהֲפִיכַת אֶרֶץ זוֹ לְמִדְבָּר. שְׂדוֹת יְהוּדָה הֵם אֲסַם תְּבוּאָה לְרוֹמָא. וְכֵן מְשֻׁכְנָע אֲנִי, שֶׁאֵין הַיְּהוּדִים מְבַקְשִׁים לִמְרֹד בְּרוֹמָא. הֵם מַעֲרִיצִים אוֹתְךָ, וְאִם דָּחוּ אֶת צַלְמְךָ, הֲרֵי עָשׂוּ זֹאת מִשּׁוּם שֶׁעֶקְרוֹנוֹת דָּתָם הַחֲשׁוּכָה אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם יְצִירוֹת אָמָּנוּת בִּכְלָל. הֵן גַּם לְאֵלָם הַפְּרָטִי שֶׁלָּהֶם, שֶּׁאֶת שְׁמוֹ אֵין הֵם מְגָלִּים (וְאוּלַי גַּם אֵינָם יוֹדְעִים!) אֵין הֵם מַצִּיבִים פְּסָלִים כְּלָל.

“בְּטוּחַנִי שֶׁפֵּרַשְֹתִּי פֵּרוּשׁ נָכוֹן אֶת הוֹרָאָתְךָ, וְנָהַגְתִי לְפִי רוּחָהּ”…

כְּשֶׁשָּׁמַע קָלִיגוּלָה מִפִּי מַזְכִּירוֹ אֶת תֹּכֶן הַמִּכְתָּב הַזֶּה, נִתְמַלֵּא חֵמָה רַצְחַנִית. הוּא הֵטִיל אֶת נַעֲלוֹ (שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה לְמַדַּי בְּאוֹתָם הַיָּמִים) בַּקּוֹרֵא, חָטַף אֶת הַמִּכְתָּב מִיָּדוֹ וּקְרָעוֹ לִגְזָרִים, צָרַח, רָקַע בְּרַגְלָיו וְהָפַךְ רָהִיטִים. שָׁלַח מִיָּד שְׁלִיחִים בָּאֳנִיָּה לְאַנְטִיּוֹכְיָה וּבִידֵיהֶם מִכְתָּב, שֶׁהֵכִיל דִּבְרֵי גְנַאי וְאִיוּם קָשִׁים בְּיוֹתֵר.

"חֲזֹר לִיהוּדָה וּכְבשׁ אוֹתָהּ! – כָּתַב קָלִיגוּלָה – “וְלַמֵּד סוֹרְרִים אֵלֶּה פֶּרֶק בּהִלְכוֹת הַמִּשְׁמַעַת. כְּנִיעָתְךָ הִיא עֶלְבּוֹן לְסַמְכוּתִי וּפְגִיעָה בֶּאֱלָהוּתִי, וַחֲתִירָה תַּחַת בִּטְחוֹנָהּ שֶׁל רוֹמָא. זוֹ בְּגִידָה! אִם לֹא תְּמַלֵּא אַחֲרֵי הוֹרָאָתִי זוֹ מִיָּד וּבְכָל חֹמֶר הַדִּין – בֶּן מָוֶת תִּהְיֶה. לֹא אָחוּס עָלֶיךָ כַּאֲשֶׁר לֹא חַסְתָּ אַתָּה עַל כְּבוֹדִי וְעַל כְּבוֹדָהּ שֶׁל רוֹמָא. פְּתַח מִיָּד עִם קַבָּלַת הַמִּכְתָּב הַזֶּה בִּפְעֻלּוֹת מִלְחָמָה. וָלֹא – הַפְקֵד אֶת הַלִּגְיוֹנוֹת בִּידֵי אָוּפִידִיוּס וְשׁוּב מִיָּד לְרוֹמָא”…

הַשְׁלִיחִים שֶׁל קָלִיגוּלָה הִתְמַהְמְהוּ בַּדֶּרֶך בְּגְלַל סַעֲרַת סְתָו; אֳנִיָתָם טָבְעָה כִּמְעַט לְיַד קַפְרִיסִין. וּבֵינְתַיִם צָעֲדָה הַהִסְטוֹרְיָה כַּמָּה צְעָדִים הָלְאָה בְּדַרְכָּהּ…

הִגִּיעָה הָעֵת כַּאֲשֶׁר רוֹמָא כֻּלָּהּ שָׂנְאָה אֶת קָלִיגוּלָה. הוּא לֹא יָכוֹל עוֹד לִסְמֹךְ אֶלָּא עַל נֶאֱמָנוּתָם שֶׁל גֶּרְמָנִים בִּלְבַד, בְּנֵי אוֹתוֹ שֵׁבֶט, שֶׁאָבִיו גֶּרְמָנִיקוּס הִדְבִּירָם. שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ הָיוּ טֶבְטוֹנִים מִגֶּרְמַנְיָה, חַיָּלִים שְׂכִירִים, שֶׁקָּלִיגוּלָה שִׁלֵּם לָהֶם הוֹן תּוֹעָפוֹת בְּעַד שֵׁרוּתָם.

מַעֲשֵׂי קָלְיגוּלָה – הִתְאַכְזְרוּתוֹ בִּנְתִינָיו וּבְגִידָתוֹ בִּידִידָיו הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר – לֹא הָיוּ לְמוֹרַת רוּחָם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים… עִם חֻלְשָתָהּ שֶׁל רוֹמָא הָלַךְ וְגָדַל כֹּחָהּ שֶׁל גֶרְמַנְיָה. קָלִיגוּלָה הִבְטִיחַ לָהֶם, לְבַד מִשָּׂכָר חָדְשִׁי, גַם פְּרָסִים יְקָרִים, וּנְחָלוֹת רַחֲבוֹת־יָדַיִם בְּגֶרְמַנְיָה עִם תֹּם שֵׁרוּתָם. הֵם יָדְעוּ גַם יָדְעוּ, שֶׁהָרוֹמָאִים שׂונְאִים אוֹתָם, מִהְיוֹתָם שׁוֹמְרִים עַל הָאָדָם הַשָּׂנוּא בְּיוֹתֵר בְּרֹומָא, אֲבָל כָּל עוֹד קָלִיגוּלָה מַחֲזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן לֹא יְאֻנֶּה לָהֶם כָּל רַע.

שְׁנָתוֹ שֶׁל קָלִיגוּלָה הֵחֵלָּה נוֹדֶדֶת בַּלֵּילוֹת. חוֹלֵם הָיָה חֲלוֹמוֹת־זְוָעָה וּמִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהוּא מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ זֵעָה קָרָה, וְזוֹעֵק מִפַּחַד. דִּמְיוֹנֹו הַחוֹלָנִי אִכְלֵס אֶת חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה בְּמִפְלְצוֹת־יָם, נַחֲלֵי דָם וְנַהֲרוֹת אֵשׁ, הָרִים פּוֹלְטֵי בֹּץ רוֹתֵחַ. הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ עוֹמֵד עָרֹם בְּלֵב מִדְבָּר לוֹהֵט וּמִכָּל עֵבֶר זוֹחֲלִים לִקְרָאתוֹ עַקְרַבֵּי־עֲנָק. הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ נוֹפֵל לְתוֹךְ בְּאֵר מְלֵאָה חֲלָלִים וְהוֹלֵך וְשׁוֹקֵעַ בַּבְּאֵר – טוֹבֵעַ בַּדָּם הַמַּצְחִין.

רוֹמָא שָׂנְאָה אֶת קָלִיגוּלָה וְהוּא שָׂנֵא אֶת רוֹמָא בְּכָל לִבּוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא יוֹשֵׁב בְּתָאוֹ הַקֵּיסָרִי בַּקִּרְקָס וְצוֹפֶה בְּמִלְחֶמֶת הַדָּמִים בֵּין אֲנָשִׁים וְחַיוֹת וְהֶהָמוֹן מָחָא כַּף לַלּוּדָר שֶׁלֹא הָיָה חָבִיב עָלָיו, אָמַר בְּקוֹל רָם לִקְהַל הַהֲמוֹנִים:

“הוֹ, לוּ הָיוּ כָּל הָרוֹמָאִים לְגוּף אֶחָד וּלְגוּף זֶה רֹאשׁ אֶחָד גָּדוֹל, הָיִיתִי מַתִּיזוֹ בִּמְחִי חֶרֶב אֶחָד”…

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת הִתְעוֹרֵר קָלִיגוּלָה וּבִתְנוּעָה מְהִירָה שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה תַּחַת כָּרָיו. הוּא רָאָה צֵל נָע אֲחוֹרֵי אַחַד הָעַמּוּדִים. פָּחַד לַעֲשׂוֹת תְּנוּעָה כָּלְשֶׁהִי. פָּחַד אֲפִלּוּ לִצְעֹק לְעֶזְרָה. וְהַצֵּל אֵינוֹ מִתְרַחֵק, כְּאִלּוּ אוֹרֵב, זוֹמֵם רַע…

יֵאוּשׁ תָּקַף אֶת הָ“אֵל”. קָלִיגוּלָה רָץ אֶל הַצֵּל שֶׁאֲחוֹרֵי הָעַמּוּד, כְּשֶׂהַחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָּדוֹ, וְצָעַק:

“בּוֹגֵד! נָבָל!”

וְהָאִישׁ לֹא הָיָה אֶלָּא אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ הַנֶאֱמָנִים, גֶּרְמָנִי. הוּא לֹא הֵבִין אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וְאֶת צַעֲקוֹתָיו. לֹא הֵבִין שֶׁהַקֵּיסָר אִבֵּד אֶת בִּינָתוֹ מֵרֹב פַּחַד, וְחוֹשֵׁב אוֹתוֹ, אֶחָד מִנֶּאֱמָנָיו הַמְּעַטִּים, לְקוֹשֵר קֶשֶׁר נֶגְדּוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ. הוּא אַף לֹא הִתְגּוֹנֵן מֵרֹב תִּמָּהוֹן, וְקָלִיגוּלָה הֲרָגוֹ בַּמָּקוֹם.

מִכָּל פִּנָּה בָּאַרְמוֹן, מֵאֵצֶל כָּל פֶּתַח, הִגִּיעוּ בִּמְהֵרָה יֶתֶר שׁוֹמְרֵי הָרֹאשׁ, וְעֵינֵיהֶם חָשְׁכוּ לְמַרְאֵה חֲבֵרָם הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ לְרַגְלֵי הַקֵּיסָר.

עַתָּה הֵחֵלּוּ שׂוֹנְאִים אֶת הַשַּׁלִּיט הַמְטֹרָף גַּם שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ הַנָּכְרִים.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְאַנְשֵׁי אַרְמֹונוֹ שֶׁל קָלִיגוּלָה, מְשָׁרְתָיו הַקְּרוֹבים בְּיוֹתֵר אֵלָיו, קָשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶר וַהֲרָגוּהוּ.

הֵם יָצְאוּ לְחוּצוֹת רוֹמָא כְּשֶׁחַרְבוֹתֵיהֶם וְפִּגְיוֹנוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹתְתִים דָּם בִּידֵיהֶם, צוֹעֲקִים בְּשִׂמְחָה. אֲבָל עַם רוֹמָא לֹא יָצָא לַחוּצוֹת לְהַפְגִין אֶת שִׂמְחָתוֹ, כִּי לָמְדוּ לֶקַח מִקָּלִיגוּלָה… הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהוּא מֵת. הֵם חָשְׁדוּ שֶׁהוּא חַי וְזוֹמֵם רָעוֹת עַל תּוֹשָׁבֵי רוֹמָא. אִם יִשְׂמְחוּ לְמוֹתוֹ בְּרֹאשׁ חוּצוֹת, יַעַנְשֵׁם קָשֶׁה וְיִשְׁפֹּךְ דָּמָם כַּמַּיִם.

גּוּפָתוֹ שֶׁל קָלִיגוּלָה הֹעַלְתָה עַל מַדְרֵגוֹת בֵּית מִקְדָּשׁוֹ, וְהָעָם רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַמִּפְלֶצֶת שֶׁהֻכְרְעָה. רוֹמָא נָשְׁמָה לִרְוָחָה, וּמֵעֵין חַג הָכְרַז בַּכְּרָךְ הָעֲנָקִי. וְלֹא נִמְצָא אִיש אֶחָד בַּמַּמְלָכָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִתְאַבֵּל עַל מוֹת הַקֵּיסָר.

אִישׁ הַבְּשׂוֹרָה שֶׁנִּשׁלַח לְסוּרְיָה לְבַשֵּׂר אֶת מוֹת הַקֵּיסָר הִקְדִּים אֶת שְׁלִיחֵי הַקֵּיסָר שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּאֶחַד מִנְּמַלֵּי קַפְרִיסִין וּבִידֵיהֶם הַנְּזִיפָה לְפֶּטְרוֹנְיוּס וְהַפְּקֻדָּה הָאַכְזָרִית בְּיַחַס לִיהוּדָה. וְכָךְ נוֹדַע לְפֶּטְרוֹנְיוּס עַל מוֹת הַקֵּיסָר לִפְנֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַהוֹרָאָה לְחַבֵּל בְּיהוּדָה.

כָּךְ נִצְּלָה יְהוּדָה בָּעֵת הַהִיא.

פֶּטְרוֹנְיוּס חִכָּה עַתָּה לְהוֹרָאוֹת הַקֵּיסָר הֶחָדָשׁ, קְלָאוּדְיוּס. וּקְלָאוּדְיוּס הָיָה רֵעוֹ כְּאָח לוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ. אַגְרִיפַּס שִׁמֵּשׁ כְּאִישׁ־בֵּינַיִם בֵּין קְלָאוּדְיוּס, שֶׁלִּגְיוֹנוֹתָיו הִכְרִיזוּהוּ קֵיסָר, וּבֵין הַסֵּנָט הָרוֹמָאִי שֶׁהִתְנַגֵּד בַּתְּחִלָּה לְהִתְקַסְּרוּתוֹ.

מִשֶׁעָלָה קְלָאוּדְיוּס לְכֵס הַשִּׁלְטוֹן, עָלְתָה קַרְנוֹ שֶׁל אַגְרִיפַּס, וְלָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן הָיְתָה הָרְוָחָה. עֲבוֹדַת אֱלֹהִים נִתְחַדְּשָׁה בְהָר הַבַּיִת וְהַחַיִּים חָזְרוּ לְתִקְנָם.

חֲמִשִּׁים יְמֵי הַשַּׁבָּתוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם לָחֲמוּ הֵם מִלְחֶמֶת שָׁלוֹם בְּרוֹמָא – וְנִצְחוּ בָּהּ, הָפְכוּ לְאַגָּדָה בְּפִי כֹּל עַד הַיוֹם הַזֶּה.