ד “יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ” (משלי כד, כא) – כְּשֶׁאָמַר נְבוּכַדְנֶאצַּר לַחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ, אָמַר לָהֶם: לֹא כָּךְ אָמַר לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּשְׁמְעוּ לְמַלְכוּת כָּל מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לָכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים” (קהלת ח, ב). אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ אַתָּה עָלֵינוּ לְמִסִּים וּלְאַרְנוֹנִיּוֹת, אֲבָל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה – נְבוּכַדְנֶאצַּר, אַתָּה וְכֶלֶב שָׁוִים (במ"ר טו, יד).
חֲנַנְיָה וגו' – ראו קטע ב.
אַרְנוֹנִיּוֹת – מס שמטילה המלכות (בעיקר על היבול).
*
ה דָּרַשׁ רַ' שִׁמְעוֹן הַשִּׁילוֹנִי: בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע אֶת חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ עָמַד יוּרְקָמִי שַׂר הַבָּרָד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵרֵד וַאֲצַנֵּן אֶת הַכִּבְשָׁן וְאַצִּיל לְצַדִּיקִים הַלָּלוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. אָמַר לוֹ גַּבְרִיאֵל: אֵין גְּבוּרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָךְ, שֶׁאַתָּה שַׂר שֶׁל בָּרָד וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּים אֶת הָאֵשׁ; אֶלָּא אֲנִי שַׂר שֶׁל אֵשׁ, אֵרֵד וַאֲקָרֵר מִבִּפְנִים וְאַקְדִּיחַ מִבַּחוּץ וְאֶעֱשֶׂה נֵס בְּתוֹךְ נֵס. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רֵד! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח גַּבְרִיאֵל וְאָמַר: “וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם הַלְלוּ־יָהּ” (תהלים קיז, ב) (פסחים קיח ע“א–ע”ב).
שַׂר הַבָּרָד – ממלאכי השמים.
גַּבְרִיאֵל – המלאך.
אַקְדִּיחַ – ארתיח בחום עז (ובו נשרפו עבדי נבוכדנאצר שהפילו את חנניה ורעיו לכבשן).
“וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם” וגו' – כיוון שהקב"ה קיים את הבטחתו לגבריאל, שהוא שיציל בבוא היום את צאצאי אברהם מכבשן של אש (כמסופר שם, פסחים קיח ע"א).
*
ו “לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים” (דניאל ט, ז) – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִי אָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה? – חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֲמָרוּהוּ. בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ נִתְכַּנְּסוּ כָּל אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וְטָפְחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַל פְּנֵיהֶם. אָמְרוּ לָהֶם: יֵשׁ לָכֶם אֱלוֹהַּ כָּזֶה – וְאַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְצֶלֶם?! וְעָמְדוּ וְרָקְקוּ בִּפְנֵיהֶם, עַד שֶׁעָשׂוּ כָּל גּוּפָם רֹק, וְהָיוּ חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו מַגְבִּיהִים פְּנֵיהֶם לְמַעְלָה וְצִדְּקוּ אֶת הַדִּין וְאָמְרוּ: “לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים”.
וַחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַכִּבְשָׁן – לְהֵיכָן הָלְכוּ? אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ: בָּרֹק טָבְעוּ (סנהדרין צג ע"א; תנחומא כי תשא, יד).
טָפְחוּ – סטרו.
רָקְקוּ וגו' – ירקו בפניהם עד שכוסו ברוק.
לְהֵיכָן הָלְכוּ? – שאין שמותיהם נזכרים עוד במקרא.
*
ז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: נֶאֱמַר “חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ” (ישעיה יג, י) – הַלְוַאי חָשַׁךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא זָרַח! יָצָא כּוֹרֶשׁ לְטַיֵּל בַּמְּדִינָה וְרָאָה הַמְּדִינָה שׁוֹמֶמֶת, אָמַר: מָה טִיבָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ שׁוֹמֶמֶת? הֵיכָן הֵם הַזֶּהָבִים? הֵיכָן הֵם הַכַּסָּפִים? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא אַתָּה הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ: “כָּל הַיְּהוּדִים יֵצְאוּ וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ” – מֵהֶם זֶהָבִים וּמֵהֶם כַּסָּפִים שֶׁעָלוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּקְדָּשׁ? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזַר וְאָמַר: “מִי שֶׁעָבַר פְּרָת עָבַר, מִי שֶׁלֹּא עָבַר לֹא יַעֲבֹר”. דָּנִיֵּאל וְסִיעָתוֹ עָלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אָמְרוּ: מוּטָב שֶׁנֹּאכַל סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּנְבָרֵךְ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; עֶזְרָא וְסִיעָתוֹ לֹא עָלוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וְלָמָּה לֹא עָלָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֶזְרָא? שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר תַּלְמוּדוֹ לִפְנֵי בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה. וְיַעֲלֶה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה? אֶלָּא אָמְרוּ: בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה אָדָם גָּדוֹל וְיָשִׁישׁ הָיָה וַאֲפִלּוּ בִּגְלֶקְטִיקָא לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִטָּעֵן.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְקֻדָּשׁ הַבַּיִת שֶׁלֹּא עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁאִלּוּ עָלָה עֶזְרָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג וְלוֹמַר: מוּטָב שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ עֶזְרָא בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה מִלְּשַׁמֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק כּוֹהֵן גָּדוֹל – וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה כּוֹהֵן גָּדוֹל בֶּן כּוֹהֵן גָּדוֹל, אֲבָל עֶזְרָא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה אָדָם צַדִּיק לֹא הָיָה רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה כְּמוֹתוֹ.
אָמַר רַ' סִימוֹן: קָשָׁה הִיא שַׁלְשֶׁלֶת יֻחֲסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ (שהש"ר ה, ד).
הַלְוַאי חָשַׁךְ וגו' – הלוואי שהשמש לא היתה מאירה באותו היום.
מְדִינָה – עירו של כורש.
מָה טִיבָהּ – מדוע.
הַזֶּהָבִים, הַכַּסָּפִים – האומנים העובדים בכסף ובזהב.
מֵהֶם – בין היוצאים.
שֶׁעָבַר פְּרָת – כבר חצה את נהר פרת, גבולה של בבל, בדרכו לארץ ישראל. לְבָרֵר תַּלְמוּדוֹ – להבהיר שאלות שונות ממה שלמד.
בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה – סופרו של ירמיהו (ירמיה מה, א), שעל פי מסורת חז"ל הוגלה לבבל.
בִּגְלֶקְטִיקָא וגו' – אפילו בעגלה לא היה אפשר לשאת אותו.
מְקֻדָּשׁ הַבַּיִת וגו' – העובדה שעזרא לא עלה שמרה על קדושת בית המקדש.
הָיָה לַשָּׂטָן וגו' – היה השטן יכול לטעון שעזרא, ולא יהושע בן יהוצדק (הכוהן הגדול בתקופת שיבת ציון [חגי א, א]), הוא שישמש בכהונה גדולה בגלל אישיותו הרמה, וכך היתה נפגעת שרשרת היוחסין של הכהונה הגדולה.
לֹא הָיָה – שום אדם.
קָשָׁה הִיא וגו' – חשובה בעיני הקב"ה ואינו רוצה לנתקה.
*
ח תְּנָא, רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שְׁלוֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה: אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַתּוֹרָה שֶׁתִּכָּתֵב אַשּׁוּרִית (זבחים סב ע"א).
שְׁלוֹשָׁה נְבִיאִים – חגי, זכריה ומלאכי.
עִמָּהֶם – עם גולי בבל.
הֵעִיד – הודיע.
עַל הַמִּזְבֵּחַ – על גודלו.
עַל הַתּוֹרָה וגו' – שהיה צריך להחליף את הכתב העברי הקדום בכתב המקובל כיום (הקרוי “אשורי”).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.