בשורה מעציבה באה מרומניה, כי הלך שם לעולמו הרב הצדיק ר' מנחם נחום פרידמן נ“ע הרבי מאיצקאַני (שטפנשטי), חתן הצדיק מצו’רטקוב ז”ל.
אם מרימים אנו את הצדיק הזה על נס, הרי זה מפני שלא היה צדיק זה אחד מני אלף הצדיקים שעומדים על סדר היום ושידועים לנו מקדמת דנא, רק מפני שהיה יוצא מן הכלל ודגול מרבבה, איש צורה שקשה למצוא דוגמתו.
ופלא. הוא לא עסק בנסתרות, בנוטריקון עמומים וצרופי־שמות אבל עבד ב“נגלה” וב“עולם העשיה” ויסתכל ויתבונן בעולם ובבני האדם אשר בו, ביחוד בעולם היהודי ואנשיו וימצא בו צביעות ושקר וילחם בכל מראות הנגעים הללו. גם במנחהו הוא, מחנה הצדיקים התפקידיים ומנהיגי הדור כביכול, מצא הרבה מהצערת הממארת הזו בעוה“ר וילחם בה בכל נפשו ובכל מאודו. – הוא הלך באמת בדרכו של הבעש”ט והבאים אחריו וישתדל לקיים מצות “ובכל דרכיך דעהו”.
חוקר בעל היקף גדול ואופק רחוק מאד, ידע ידיעה ברורה ויסודית את כל השיטות והדיפובלימות הפילוסופיות שבכל העתים בכל הזמנים. וקשה למצא כמותו בנוגע לבקיאותו זו.
נוסף על זה, ידיעה עמוקה ורחבה בקבלה לכל ענפיה ופילוסופית ישראל. בכח כלי זיניו אלו זכה אותנו בשורה שלמה של חבורי ענין ורבי ערך, עפ"י רוב בעלי תוכן פילוסופי.
וכל מי שקרא את החבורים האלה שנבדלים לטוב בעמקותם, בהירותם וטיב טעמם ונועם חנם, לא ישכח אותם כל כך מהרה.
הרינו מזכירים כאן את חבורו המפואר על “האמת והשקר” שנתקבל ברצון בקהל חכמים ונבונים ואנשי טעם, שבו הוא מנתח את שני המושגים הללו תכלית נתוח, בנוגע לאנושיות בכלל, בשים לב ביחוד למעמדי עם ישראל ותנאיו.
וחבורו השני המשובח, “החלום ופתרונו” על החלומות וטיב החלומות והתהוותם, מנקודת השקפת תורותיו של פרויד על הפסיכואנליטיקה ובשפע של מראי־מקומות מדברי חז"ל על החלומות. גם פה יש לפנינו חבור מצוין ורב ענין.
“עומר מ”ן", פירוש חדש ומקורי מדותי פילוסופי על “פרקי אבות” בהוספות נופך של הערות והארות מחוכמות עמוקים ופתגמים נפלאים.
וחבורו “על היופי”, חבור שנתהוה לרגלי וכוח עם מודרניסתן כביכול, שרצה להטעים, שאין היהדות יודעת מה זו “אססתיקה וטוב טעם”. בשורה שלמה של מראי מקומות “משלחן ערוך” ותלמוד מבטל הוא את הטענות הנבובות הללו ושוב יוצא לפנינו חבור משובח ומפואר.
ספרו האחרון שיצא לאור הוא “על האדם”, כלומר על חולשות ותאוות ויצרי מעללי איש וסימני ירידה באנושיות בכל דור ודור. גם כאן יש שפעה של מקורות ומראי־מקומות בדברי העמים ובספרות התבל.
והוא לא שבת רגע. עוד לפני ירחים מספר הודיעני על דבר עבודות וחבורים שאינם מגיעים לקצם, מסבת חולשה ורפיון־גו. אבל מי היה יכול לשער, כי כה מהרה יקרע מתוכנו צדיק הדור האמתי והוגה דעות ותיק זה כה בלא עתו. לא כה חיש נמצא חליפתו. – זכר צדיק למופת כזה לברכה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.