![רקע](/assets/creator-bookmark-back2.png)
![אברהם כהנא (אבר"ך)](/assets/thumb/placeholder_man.jpg)
מתוך משכילי פשמישל וסופריה המובהקים יש לקבוע מקום נכבד להשו"ב ר' מרדכי יונה רוזנפלד, או כמו שהתכנה בשמו הספרותי מישו"ב (כלומר מרדכי יונה שוחט ובודק).
על פי תפקידו היה שו“ב. מראש במדיקה על יד פשמישל ואחר כך בכפר סושניצה הסמוכל לפשמישל, ולא הסתפק בד' אמות של שחיטה ובדיקה גרידא, וזרוע לחיים וקיבה, כשאר אנשי גילו, רק הקדיש הרבה עת לחקירה ופילוסופיה. ברבות הימים סגל לו גם המון ידיעות לשוניות ובלשניות, ויהי לבקי מאין כמוהו לא רק בש”ס ופוסקים, רק גם כן בספרי החקירה המפורסמים כגון מורה נבוכים “חובת הלבבות” “ואור ה'” לקרשקש, אבן עזרא וכו'.
“מישו”ב" חבר ספרים אחדים שיצאו לאוד בדפוס, שיש להם ערך מדעי רב.
בשורה הראשונה יש להזכיר את ספרו, “אור קרוב” שהוא באור על חבור “אור החיים” להגאון והמקובל ר' יוסף יעב“ץ תלמידו של דון יצחק אברבנאל. מחברו של “אור החיים” יוצא כידוע במערכות המלחמה נגד הרמב”ם והעיונים הפילוסופיים בכלל ומראה באצבע, שרוב משכילי וחכמי תקופת ספרד ואספמיא לא עמדו בנסיון ובשעת השמד בגדו ויעזבו את הדגל וימירו את דתם, בעוד שההמון הפשוט קדש שם שמים בפרהסיא בכל מאודו ובכל נפשו ומכאן איפוא ראיה כביכול, שצריכים להשליך את החקירה וההשכלה אחרי גו.
ר' מרדכי יונה רב את ריב הרמב“ם המורה לצדקה ואת ריב החקירות והעיונים הפילוסופיים, כי רק באופן כזה יש אפשרות להוכיח לחכמי אוה”ע את אמתיות התורה והאמונה. מצד אחר הוא מוכיח, כי לא היה הרמב“ם מחזיק בעיונים ובהסתכליות פילוסופיים מופשטים (כלומר עיון לשם עיון גרידא), כי כל אלו מחייבים עוד את קיום המצוות המעשיות, תרי”ג עם דקדוקיהן ופרטיהן והמעשים הטובים בפועל ממש.
בחבורו “אור קרוב” הוכיח מישוב" בקיאות מפליאה ורחבת ידים בשדה הספרות הפילוסופית שלנו.
על ספר “אור החיים” הזה הוציא אז לאור פירוש הגאון והלמדן ר' צבי אלימלך מדינוב ז“ל בעל “בני יששכר” בשם “מעין גנים”, שבו הוא פוגע במשכילי ישראל על מעלם ועל פשעם ועל טפלם בפלוסופיה מבלי לקיים את מצוות התורה. אבל ל”מעין גנים" זה יש יותר אופי פולמוסי ולא מדעי אוביקטיבי. את זה אמר מישו"ב לתקן ולהשלים וזה עלה בידו על צד היותר־טוב.
על אודות רבו ואלופו זה הרבי ר' צבי אלימלך ז“ל מדבר מישו”ב ביראת כבוד גדולה ומכנהו בהקדמתו בשם "מורי ורבי הגאון קדוש ישראל המחבר ספר “בני יששכר”.
מישו“ב חבר גם כן פירוש נפלא על ספר “איוב” (שנדפס בלבוב אצל ר' יעקב ערנפרייז בש' 1875) שגם בו השקיע הרבה מידיעותיו הפלוסופיות והבלשניות. הרי החבור הזה אחד היותר משובחים במקצוע זה, וחבל רק על כי לא השאיר פירושים יותר לשאר ספרי התנ”ך או שמא אבדו ועקבותם לא נודעו. הפירוש הזה מתחלק לשני חלקים: א) הוכח מלים – שמטפל בצד האטימולוגי – בלשני. ב) “כנף רננים” – באור לשיחות הספר והדילוגים.
ערך רב יש לההקדמה הנפלאה אשר לבאור הזה, שמטפלת במחברו של ספר איוב ובערך הטעמים, טעמי המקרא לבאור התוכן. בהקדמה הזה מסביר הוא מה ראה על ככה, לחבר חבור על ספר שיש לו כבר פרושים למדי מקדמת דנא. ודוקא פה הוא מתנגד לרמב“ם, שתמיד מלא פיו תהלתו ושותה בצמא את דבריו, על כי רצה בהחלט להכניס בדוחק שיטות פילוסופיות שונות של כת האש”עריה ואריסטו בשיחות אסר בספר. מי"שוב מוכיח כי הסברות הללו קלושות הן ואינן עומדות בפני רוח מצויה של בקורת, מפני שיש בכל השיחות הללו הרבה סתירות לשיטות הללו.
נוסף על זה חבר מישו"ב גם חבור נותן טעם לשבח ופירוש מצוין בשם “עין בוחן” על ספר “בחינת עולם” לר' ידעיהו הפניני הבדרשי.
כמו שיש לראות מתוך חבוריו עמד מי“שוב תחת השפעה אדירה של רנ”ק בעל “מורה נבוכי הזמן” ויסגל לו מאתו את הסגנון הבהיר והמדויק.
על פי תלמידו המובהק המשכיל המצוין ר' שמואל בראָך נ“י בפשמישל, נולד ר' מרדכי יונה רוזנפלד בשנת תק”ב בדינוב (זקנו היה דין ומו“צ” בק"ק פשמישל), ויהי תלמיד הצדיק והגאון ר' צבי אלימלך מדינוב. מחבר ספר “בני יששכר”. וכאשר גמר את תורת השחיטה התישב מראש במדיקה ואחר כך בסונשיצה של יד פשמישל כאמור.
עבודותיו הראשונות בשדה הבלשנות העברית פרסם “בהמגיד” וימשוך על עצמו את עיני כל גדולי ומשכילי וחכמי הדור, כשד"ל, שור בובר, יעקב רייפמן וכו'.
עוד בשבתו במדיקה רדפו אותו החסידים עד חרמה, כי לא יכלו נשוא את עומק ורוחב השכלתו וידרשו מאת הרב הפשמישלאי ר' יוסף אשר עהרענבארג ז“ל כי יעבירו ממשמרת השחיטה אשר לו, אבל קצרו ידיו לעשות כך בשים לב לזה, כי היה לו כתב קבלה מהרב הצדיק ר' צבי אלימלך ז”ל מדינוב.
אבל למרות גובה ועומק השכלתו, הצטין מי"שוב תמיד ביראתו ובמדותיו התרומיות. כל חייו חי חיי דוחק ועוני עד לשנת השבעים התפרנס מהשחיטה ומצא בה מחיה וכלכלה מצומצמת.
כבן שבעים אנוס היה לעזוב את משמרתו זו ויתקבל כמלמד ומורה בבית בעל האחוזות ואיש הנדיבות ר' יהושע בראָך ז“ל בנקלה שעל יד פשמישל ויחנך שם את בניו במשך כט”ו שנה בערך.
שם בא על שכרו וימצא נופש ויחבר את מבחר חבוריו.
בשנת התר"מ חזר לסושניצה, אבל אי אפשר היה לו להשתכר ולעבוד יותר ובכן חי בעוני ובדוחק גדול.
רק ידידים בודדים ותלמידים חביבים ומחזיקי טובה תמכו בו תמיכה כל שהוא. עד סוף ימיו עמד במשא ומתן קים את משכילי הדור וביחוד את אלו אשר בפשמישל ואגפיה (ירוסלב וכו').
אבל עד מהרה חלה מחלה אנושה ובהיותו חש כי קצו הולך ומתקרב צוה להביא אותו פשמישלאה ששם מת בש' 1886 (תרמ"ה) בן פ"ו שנה. לצערנו אין כל זכר אפילו ממצבתו מצבת אדם ויהודי מורם מעם הזה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות