(ליובל החמשים שלו).
בימים האלו חוגג ידידנו ראובן פאהן את חג יובל החמשים שלו. וחוגג הוא את החג הזה מלא רעננות ועוז חיים ועבודה. ואי אפשר להכיר בו, כי הוא כבר בן חמשים. עכשו דרכו סלולה לפניו והוא הולך בו מלא שמחה וגיל, מפני שהקוצים ואבני הנגף הראשונים הוסרו והוא יודע מה שהוא חפץ. אבל אם מגיע אדם עד לידי תקופה זו הוא מתחיל מכין “מאזן” וחשבון נפש ממה שנוצר במשך העת, ואיזו הם “נכסי צאן הברזל” שהכניס לספרות. אם לא היה הכל מעין קקיון דיונה, כלומר בעל ערך עראי יום־יומי ועובר, או אם יש בעבודתו משום חיי עולם. ועל ראובן פאהן מוכרחים לאמר, שהוא לא הסיח רגע דעת מעבודה ספרותית רצינית, וכך טפל תמיד, נוסף על העבודה העתנואית, שגם כן אינה אצלו נבובה ושטחית לעולם, רק מלאה טעם ספרותי ורחוקה תכלית רחוק מהדיוטות צעקנית וחלולה – בעבודה בלטריסתית. והרי יש בעבודותיו אלו הרבה יצירות בעלות ערך שכדאי לטפל בהן. אבל מאחר שגם עבודה זו כפיוט בכלל הוא, כפי שאמר היינה פעם, “לא יותר משעשוע יפה”, תיתי ליה לראובן פאהן, שפעל בעיקר גם בשדה המדע הרבה מאד.
הוא התיחד במקצוע קורות ההשכלה בראשיתה, שאז היו לה חלוצים וטיפוסים סוערים ומענינים כל כך, ומפלסי דרך. המקצוע הזה הוא מעין “קרקע בתולה”, מפני שעד עכשו כמעט שלא נכתב על זה כל מאומה, והוא היה כמעט המתחיל בדבר שכתב מונוגרפיות אחדות מלאי תוכן וענין על “שלמה לוינזון” על “כרם חמד” ועורכיו (“ברשומות” של ביליק), “משה קוניץ” ועוד, אבל עיקר שדה עבודתו המה “הקראים”, שעליהם כתב שורה שלמה של חבורים שהמה העשרה לא מעטה לדברי ימי הכת המוזרה הזו. את החמרים הנדונים עבד גם בצורה בלטריסתית גם בצורה מדעית וכבר הופיעו זה כמה ספריו “מחיי הקראים”, “אגדות הקראים”, “משכילי ישראל” וחכמי מקרא (שהופיע בהתקופה) ועוד ידו נטויה לחדש וליצור לא מעט במקצוע זה.
איך שהוא למראה שפעת עבודתו ויצירתו המגוונת יכולים אנו להתגאות על ידינו וחברנו זה.
עכשו הוא עסוק בסדור עבודותיו ואומר להוציא ראשונה את “ספר הקראים” בצורה מחודשת ומקורית, הבלטריסטי והמדעי. (בינתים כבר יצא לאור ע"י ועד היובל המיוחד לשם זה). אח"כ הכין לדפוס חבור מפורט ושלם לדברי ימי האוטונמיה היהודית באוקרינה ביהודית, שבו הוא מעביר לפני עינינו גלריה שלמה של עושים ומעשים עסקנים ואנשי שם מתקופה סוערת ורבת ענין זו. (חבור זה גם כן יצא לאור בינתים בשנה זו – התרצ"ד) ועוד מענינים אותו חמרים היסטורים הרבה שהוא אומר לעבדם ולזכות בהם את הרבים.
אמנם אין עירו סטניסלבוב מרכז ומקום מתאים לעבודות מעין אלו, אבל ראובן פאהן השקדן רגיל להלחם את מכשולים ולנצחם.
והרי יובל החמשים יום שמחה וששון וספוק נפשי לכל ידידי הסופר החביב הזה, שכה רבים חובביו על פשטותו וענותו הלא רגילה ביחוד של הכת “המזרחית” שלה קרוב הוא ביותר.
אמנם אין הוא שייך לפוליטקני המפלגה מהמין הרגיל כי מתיחד הוא בקרן זוית ספרותית ורוחנית שקטה, ושם הוא עובד את עבודתו החשאית והצנועה ברוחנו. אבל הן הן יתרונותיו ועל זה גאותנו ועל זה אנו מכבדים אותו.
וראובן פאהן עבד הרבה בעבר והרבה הרבה עלינו לצפות ממנו בעתיד. הוא שייך לסוג האנשים שמחזיקים ביסוד של “אמור מעט ועשה הרבה” כתלמידיו הותיקים של אברהם אבינו, וכטבע שאינו רועש ועושה פירות למכביר ובעתרת.
וזכה יזכה אותנו בודאי בחבורים לא מעט, כי אוצרו רב ושופע ומבטיח הרבה.
ולראובן פאהן בעצמו הרינו שולחים ברכה: יישר כחך לאורייתא ולספרות, ולואי ויעלה בידך להוציא אל הפועל את כל התכניות אשר ברוחך ונשמתך העשירה לתפארתך אתה ולפאר הספרות והעם אשר אהבת סלה.
תרפ"ז.
דברי חסידות.
.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.