אם כי חדשו בשנים האחרונות הרבה בנוגע לחקירת חיי גדולי הצדיקים ומפעלותיהם, נשאר בכל זאת שורה שלמה של בני אדם ואנשי שם שאין לנו עד האידנא כל מונוגרפיות מדויקות על אודותם ובכן תיתי לו להרב הגדול ר' מיכאל הכהן ברור איש ירושלם, שהוציא לאור עכשו בהוצאת חברנו הותיק הה“ג ר' ראובן מרגליות בלבוב מונוגרפית הצדיק המפורסם ר' אייזיק הזידצ’ובי (ספר “פאר יצחק” תולדות כ“ק מרן רבינו יצחק אייזיק זצ”ל מזידצ’וב, מאת מיכאל הכהן בראווער, הוצאת ראובן מרגליות לבוב תרפ"ח). הרי לפנינו ספר בן ק”ל עמוד, שבו נמצא מהלך חיי הצדיק הגדול מאז התחיל עולה מעלה בדרך העולה בית אל עד יום פטירתו. והרי מענין לקרוא את הפרטים. ר' אייזיק’ל לא היה שייך לאותם הצדיקים שנוהגים קלות ראש “בתפקידם” ואומרים לצאת ידי חובתם “בטפול” בחסידים וקבלת “פתקאות”, אדרבא ראשית דרכו היתה כלמדן וכרב פשוט.
וכך באר את מאמר חז"ל “אהוב את המלאכה” – אהוב עבודה ותורה ומלאכת שמים. “ושנא את הרבנות” – “הרביות”. “ופשוט נבלה בשוק ושקול אגרא” – כלומר פסוק שאלות ואל תאמר כהנא אנא, גברא רבא אנא, כלומר שהריני צדיק והריני כהן. כך עסק בתורה בלי הפסק בקור בצנה ובקרח, ועלי העגלה ובכל מקום שהוא. וכך היה לגדול הדור ולמקובל מפורסם עד אשר נתגלה כליל, ויהי לצדיק וליועצו של כלל ישראל.
ומספרים שארע פעם שר' אייזיק’ל ישב פעם בסנז בביתו של בעל “דברי חיים” וילמד תורה באחת הלשכות הצדדיות דהתם, עבר לו בעל “דברי חיים” וישמע ויקשב למתק למודו. בינתים הלך הקרח וגדל עד שזקנו של בעל “דברי חיים” נקפא וידבק לכפות המנעול של דלת הלשכה, ויעמדו שם במשך שעה שלמה. בבית לא ידעו איפוא נמצא הגאון, וכשהלכו לבקשו מצאוהו עומד על יד הדלת.
מה ארע לך? – שאלוהו, ובעל “דברי חיים” ענה:
מצאתי אז מתק כזה בלמודו של ר' אייזיק’ל עד שאפילו אם היו מושכים אותי לגן־עדן לא הייתי הולך.
וכשרגיל היה לאמר מוסר לעם, לא התנהג כשמתנהגים אחרים, רק הדגיש שה“הכלי ודוך” שלו בשעת התפלה מספיק לעורר לבבות פגומים לעבודת ה'. לפעמים רגיל היה לאמר בגאון ובגודל לב:
– גם המלאכים יראים מפני. ואח"כ לחש למקורב שלו בחשאי, כך המלאכים יראים מפני, שלא אתקלקל ולא אצא לתרבות רעה חלילה. כלל גדול וחשוב היה אצלו לדאוג מראש לפרנסת ישראל ואחר־כך לטפל בטהרת המוסר של חסידיו מפני1 שכך נאמר “ברכם – טהרם” מראש “ברכה” ואחר כך “טהרה”.
ואם כי לקח כסף וזקוק היה לכסף לא נשא את פני הנגידים והגבירים ועמי הארצות שנהרו אליו ביחוד מבוריסלב ודרוהוביץ שטבלו בשמן רגלם, ויהי להם כסף תועפות. וארע פעם שישב על צד הצדיק פעם עם הארץ כזה, ואחריו בא ת“ח, ובכן צוה הצדיק לגביר כי יפנה מקום, בכדי שיוכל הת”ח להתקרב אליו מפני – כך הסביר – שיש לי גם חסידי “חול” גם חסידי “שבת”. ות"ח הרי הוא בשבילי חסיד של “שבת” ואני זקוק “לאודנין דשמעין” ולעם הארץ אין “אודנין דשמעין” כאלו.
וכשבא ע"ה אליו ויקבול על מחסור בשפע ענהו:
אין לך “שפע” מפני שיש לך אותן האותיות רק בצורה מהופכת כלומר “פשע”.
וקפדן ודיקן היה בנוגע להתנהגות האדם לדרכו דרך העולה בית־אל. ואת מאמר חז"ל, “כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן וכו', אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא”, הסביר במשל כזה:
הנה נוסע אדם ליריד בלייפציג, ועדיין אינו יודע איך יעלו עסקיו, ואם יהיה לו על מה להטיל את ההוצאות המרובות ובכך מקמץ הוא כמובן ומוציא רק מה שנחוץ בכדי לקים את נשמתו בקרבו. אבל אך עשה איזה משא ומתן ומוצא שיש לו על מה להוציא הוצאות מתחיל הוא להתענג, אוכל הוא ושותה ומוצא הנאה.
ובכן זה הוא הפשט, כך היא דרכה של תורה, כך צריכים להתנהג עד שמגיעים לתורה, כלומר צריכים להסתגף, אבל אם כבר הגיעו לידי כך “אם אתה עושה כן אשריך”.
וחוש2 תלפטי היה לו מאין כמוהו. פעם באה אליו יהודיה בעלת שם רע. היא פזרה כסף מלוא חפנים, אך ורק להגיע לצדיק הגדול. אבל אך הרגיש בביאתה, התחיל צווח ומרעיש רעש גדול, עד שהיתה מוכרחה לעזוב את ביתו.
כך ידע ידיעה ברורה במה עסק חסיד לפני בואו אליו.
ומתנגד גדול היה לשתיית יי"ש ולשכרון כר' ברוך המז’יבז’י. ההתלהבות לעבודת ה' צריכה לבוא ממקור טהור וזך.
ועד כמה רבתה גדלותו רואים אנו מתוך המון המכתבים מגדולים ואנשי שם הערוכים אליו.
והרבה מסר ר' אייזיק’ל את נפשו לרגלי עבודת הצבא של בני ישראל בימיו, ויגיד פעם כי יוצא הוא מהעולם הזה גם כן מסבה זו על כי אי אפשר לו לפעול שהגזירה הזו תבטל.
ס“ח שנה חי בסך הכל ומהם הגה בתורה ועבודה לא פחות מנ”ד ושום חצות לילה לא עבד עליו בשינה ויסגף את עצמו ער לידי מדה זו שלא נשאר ממנו רק עור ובשר.
והרי ידוע כי כשמתה עליו אשתו לא רצה ברוב חבתו לתורה לשאת אשה שנית.
לעומת זה בעל “דברי חיים” נשא נשים אחדות בזו אחר זו. כששאלהו בנו ר' ברוך הגורליצי מדוע אינך מתנהג כר' אייזיק’ל שלא נשא יותר אשה כשמתה עליו אשתו הראשונה, רק לקח לו לאשה את3 התורה?
– אם כך, ענה בעל “דברי חיים”, כלומר שכבר ר' אייזיק’ל לקח לו לאשה את התורה, הרי היא כבר אשת איש, אי־אפשר לי איפוא לקחתה אחריו אל תוך ביתי.
ונמצאת בספר רשימת יחוסו של ר' אייזיק’ל ותאור מפורט של חמשת בניו “אנשי השם” שהיו כלם גדולי־דור. לצערנו לא האריכו ימים. בניהם ונכדיהם הם צדיקים ולמדנים עד היום הזה. כך שנתקיימה בו ברכת לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו' הברכה היותר גדולה בשביל הצדיק הגדול ואיש הצורה הזה.
כידוע השאיר ר' אייזיק’ל אחריו שורה שלמה של ספרים כתובים בשפה מקוצרת, אבל עמוקים מאד. חבל שקצר מחבר המונוגרפיה במקום שהיה לו להאריך בתאור טיב החבורים הללו, ואז היתה התמונה שלמה ומשוכללה. אבל איך שהוא הרי הספר חבור למדני כתוב בטוב טעם ונמטי אפריון למחבר ולמוציא לאור גם יחד.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.