ספרות החסידות היא ים גדול ורחב ידים ומרגליות אין קץ נמצאות בו וצריכים לחפש ולדלות, וסוף הכבוד רק לבוא. ויגעתי ומצאתי תאמין. הפעם רצוננו לטפל בחבור “מאור עינים” של הצדיק המובהק ר' מנחם נחום מטשרנוביל. הוא היה תלמיד ותיק של הבעש“ט ותלמידו הרבי ר' בר והוא הולך בדרך הכבושה על ידם, אין פלא שהוא חוזר ושונה בספרו על התורה לעתים קרובות מאד, את דברי הבעש”ט וכו' אבל מוצאים אנו אצלו גם מחשבות מקוריות לא מעט ובאלו כדאי להתענין ולהתעמק:
על אודות העולם שאנחנו שרויים בו, דעתו של ר' מנחם נחום היא שאין זה העולם העצמי, רק החיצוני, כי הפנימיות, נשמת העולם הוא הקב"ה, כך שעלינו לראות בכל החזיונות שאנו רואים מסביבנו משלים גרידא, שאל עלינו להחליפם בנמשל, וזו היא כונת “ומלכותו בכל משלה”. כלומר שמלכות ה' מתגלה ומתבטאת בכל רק במשלים ובסמלים, או בבחינת “ואהי להם למשל”.
ובנוגע לרגשות אנוש, כאהבה, יראה ועוד, דעתו היא שהאהבה לענינים עוברים חולפים וגועים, או לבני אדם או הפחד והיראה מפניהם, היא שפלה ונבזה. כי מה יש פה לאהוב, ומה יש פה לירוא. אם הכל חולף. היום כאן ומחר בקבר. ובכן מכנה הוא את כל ההרגשות הללו בשם “נובלות” בנוסחו של הבעש“ט, כלומר פירות בוסר, שנשרו שלא בעתם מהאילן. והתפלה צריכה להיות בכונת הלב לא מעשה מכונה, כי אז אין לה כל ערך. ואם מתפללים אנו אזי לא תהי כונתנו לדברים שכלים, כגון בני חיי ומזוני, רק לענינים שיש להם “ערכי נצח” כגון צער גלות השכינה. ובכן צריכה התפלה לשאוף רק להתקרב לה' שהכל יכול וכוללם יחד, כי זולתו לא היה יכול להניע אפילו אבר. ובכן איזו זכות יש לו בעשותו את מעשי המצוות? לא כלום! ובכן כל מה שהוא משיג בשכרו הרי הוא רק בבחינת “חסד”. וזאת כונת חז”ל “אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס”. כלומר מאחר שכל המעשים הם רק את הרב כלומר בעזרת הרב היינו ה', ובכן באיזו זכות מגיע לכם פרס?
וזאת כונת המקרא: ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. כלומר זה חסדו של השם שהוא משלם לאדם על מעשיו, כאלו היה עושה אותם בעצמו ובכוחו הוא, ובאמת הן אינו עושה ולא כלום, כי הכל בעזר השם כאמור.
ותביעות ודרישות גדולות יש לו לצדיקי הדור. ובקשר לדברי “שיר השירים” מצאוני השומרים הסובבים – כמעט שעברתי: “השומרים” המה מנהיגי הדור ובחפשו אותם הוא מוצא שנטורי קרתא אלו מעטים הם (ראיתי בני עליה והמה מועטים) אשר על כן מוכרחים להתרחק מהם. דעתו היא שהצדיק צריך ללכת מחיל אל חיל בלי הרף.
וזאת כונת חז“ל בגמרא “הני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי” (ברכות) כלומר כי אך מתחילות רגלי הרבנים להיות כואבות ויגעות – הרי זה בא מהם, מהמזיקין כלומר מהסטרא אחרא וממעשי היצר ר”ל.
ואף רגע אסור לו לאדם להסיח דעת מקב"ה ושכינתיה, כי אך מסיחים דעת ומתרחקים, הרינו שרויים כבר בתוך “העבודה הזרה”, כמו שנאמר וסרתם – ועבדתם אלהים אחרים (בעש"ט). אכן גדולים ועמוקים דברי הצדיק וגדול הדור הזה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.