גַּם בְּגַן הַיָּרָק הָיָה הַכֹּל צוֹמֵחַ וְגָדֵל מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הַכְּרוּבִית, אֲשֶׁר עָלֶיהָ הָאֲרֻכִּים וְהַיְרֻקִּים הָיוּ סְרוּחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, גִּלְּתָה לְפֶתַע אֶת לִבָּהּ.

מִבֵּין סְבַךְ הֶעָלִים הַיְרֻקִּים הוֹפִיעַ בַּמֶּרְכָּז גּוּשׁ עָבֶה, צְהַבְהַב וְיָפֶה. הָיוּ אֵלֶּה פִּרְחֵי הַכְּרוּבִית הַסְּגוּרִים.

הַגַּנָּנִים, מִשֶּׁרָאוּ אֶת הַלֵּב הַגָּדוֹל שֶׁל הַכְּרוּבִית, מִיָּד הֶחֱלִיטוּ כִּי הִגִּיעַ הַזְמַן לַעֲקֹר אֶת הַקּוֹלָס וְלִשְׁלֹחַ אֶת הַתּוֹצֶרֶת לִמְכִירָה בַּשּׁוּק.

הַקּוֹלְרַבִּים, גִּבְעוֹלֵיהֶם הֵחֵלּוּ מִתְעַבִּים וְהָפְכוּ לְכַדּוּרִים מַמָּשׁ. כַּדּוּרִים אֵלֶּה שֶׁל קוֹלְרַבִּי נֶעֶקְרוּ מִן הָאֲדָמָה עַל שָׁרְשֵׁיהֶם וּלְאַחַר שֶׁקִּלַּפְתָּ וְהוֹרַדְתָּ אֶת הַקְלִפָּה, יָכֹלְתָּ לִנְעֹץ אֶת שִׁנֶּיךָ בִּבְשַׂר הַקּוֹלְרַבִּי הַמָּתוֹק וְהַטּוֹב.

רַק הַסֶּלֶק, הַצְנוֹן, הַצְנוֹנִית וְהַגֶּזֶר – רַק הֵם לֹא גִלּוּ אֶת אֲשֶׁר הֵם צוֹפְנִים בַּקַּרְקָע. אוֹצְרוֹתֵיהֶם הָיוּ חֲבוּיִים וְאִישׁ לֹא יָדַע מַה־בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה.

יוֹם אֶחָד הִזְמִין יוֹרָם אֶת חֲבֵרָיו אֶל גִּנַּת הַיָּרָק אֲשֶׁר לָהֶם. הָיָה זֶה אֶחָד מִימֵי הַחֹרֶף, בָּהֶם לֹא נִרְאֲתָה עֲנָנָה בַּשָּׁמָיִם. הַגַּן נִמְצָא בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַכְּפָר, וְהַיְלָדִים עָשׂוּ דַרְכָּם בֵּין הַשְּׁבִילִים אֲשֶׁר שִׂיחֵי שִׁטָּה עָטְרוּ אוֹתָם מִכָּל צַד.

הַהֲלִיכָה בַּשָּׂדֶה הָיְתָה נְעִימָה. רֵיחַ הָאָבִיב הַקָּרֵב וּבָא נָדַף מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. נִכָּר הָיָה כִּי הַחֹרֶף כֹּחוֹ תָשׁ, וְכִי עוֹד מְעַט וַעֲנָנִים לֹא יֵרָאוּ כָּשָּׁמַיִם וְהַמָּטָר לֹא יַרְוֶה יוֹתֵר אֶת הָאֲדָמָה.

מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מִי מֵהַיְלָדִים נוֹטֶה לִצְדָדִים, קוֹטֵף לוֹ כַּלָּנִית נָאָה, דְּמוּמִית חֲמוּדָה אוֹ זְהָבִית צְהֻבָּה בַּעֲלַת שִׁשָּׁה עָלִים הָעֲשׂוּיִים בִּדְמוּת כֶּתֶר זָהָב.

הַקְּבוּצָה הִגִּיעָה אֶל הַגַּן.

–בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, יַקִּירָי! – קִדֵּם הַגַּנָּן אֶת אוֹרְחָיו!

לִפְנֵי הַיְלָדִים הִשְׂתָּרַע הַגַּן

לִפְנֵי הַיְלָדִים הִשְׂתָּרַע הַגַּן וְהוּא רָחָב וְנָאֶה. הָיוּ בּוֹ גִדּוּלִים שׁוֹנִים, רִבּוּעִים רִבּוּעִים שֶׁל צִמְחֵי יְרָקוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.

הָיוּ כָּאן צִמְחֵי כְּרוּב כְּחֻלִּים וִירֻקִּים, עֲלֵי סֶלֶק אֲדֻמִּים , כַּדּוּרֵי כָּלְרַבִּי כְּחֻלִּים וּלְבָנִים וּמִשְׁטָח אָרֹךְ וְרָחָב שֶׁל עֲלֵי גֶזֶר גְּזוּרִים וּשְׁסוּעִים.

אַחַר שֶׁנָּחוּ הַחֶבְרַיָּה מִן הַדֶּרֶךְ אָמַר הַגַּנָּן:

– יְלָדִים! רְצוֹנְכֶם לְהָבִיא מַתָּנָה לְהוֹרֵיכֶם מִגִּדּוּלֵי הַגִּנָּה?

– בְּוַדַּאי! – הֵשִׁיב יוֹסִי וְעֵינָיו הִתְנוֹצְצוּ מִשִּׂמְחָה.

– וּבְכֵן, הִנֵּה הַצָּעָתִי לָכֶם. – אָמַר הַיַּרְקָן, – בּוֹאוּ נַעֲקֹר יַחַד אֶת שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר הָרַבִּים. תְּמוּרַת עֲבוֹדַתְכֶם זוֹ אֲכַבֵּד אֶתְכֶם בְּשָׁרְשֵׁי גֶזֶר. תֹּאכְלוּ כַּמָּה שֶׁתֹּאכְלוּ וְעוֹד אֶתֵּן לָכֶם כַּמָּה גְזָרִים לְהָבִיא מַתָּנָה לְאִמָּא.

– מְצֻיָּן! מַסְכִּימִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים פֶּה אֶחָד.

– הָבָה נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה מִיָּד! – אָמְרָה לֵאָה.

– מַה־הַחִפָּזוֹן? יְכוֹלִים אַתֶּם לָנוּחַ עוֹד קְצָת. – אָמַר הַיַּרְקָן, אָבִיו שֶׁל יוֹרָם.

– כְּבָר נַחְנוּ! – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים.

וְאֵלִיָּהוּ אָמַר:

– אָנָּא, הַרְאֵה לָנוּ מֵאֵיזֶה צַד עָלֵינוּ לְהַתְחִיל, וְנִגַּשׁ לַמְלָאכָה!

הַיַּרְקָן הִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ הַחֶלְקָה וְהוֹרָה אֶת הַיְלָדִים כֵּיצַד לַעֲקֹר אֶת הַגֶּזֶר מִן הָאֲדָמָה.

– הִזָּהֲרוּ, יְלָדִים! – אָמַר הַיַּרְקָן, – עֲלֵיכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַגֶּזֶר שָׁלֵם. הִנֵּה הָאֲדָמָה רַכָּה וּבִמְעַט הִתְאַמְּצוּת יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמְעֻבִּים וְהַטּוֹבִים מִן הָאֲדָמָה.

הִסְתַּדְּרוּ הַיְלָדִים בְּשׁוּרָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲקֹר אֶת הַגְּזָרִים, כַּאֲשֶׁר הוֹרָה אוֹתָם אָבִיו שֶׁל יוֹרָם.

– שִׁמְעוּ נָא, יְלָדָי! – אָמַר הַיַּרְקָן, – רַשָּׁאִים אַתֶּם לֶאֱכֹל גֶּזֶר כַּמָּה שֶׁתּוּכְלוּ. הֲלֹא כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה: “לֹא תַחֲסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ”.

צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי הַיְלָדִים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֵאָה אָמְרָה:

– מָה? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה כִּי שְׁוָרִים אָנוּ הַיּוֹצְאִים לָדוּשׁ?

– חָלִילָה! – הֵשִׁיב אֲבִי יוֹרָם רַכּוֹת, – אֲנִי רַק מִתְבַּדֵּחַ קְצָת, וְאַתְּ, יַלְדָּתִי, אַל נָא תִרְגְּזִי עָלָי! בְּדַבְּרוֹ עָקַר הַיַּרְקָן גֶּזֶר נָאֶה, רָחַץ אוֹתוֹ וְהִגִּישׁוֹ מַּתַּנָּה לְלֵאָה.

– אִכְלִי, לֵאָה וְזִכְרִי: אָסוּר לֶאֱכֹל יֶרֶק בִּלְתִּי מְרֻחָץ!

לֵאָה טָעֲמָה מִן הַגֶּזֶר

טָעֲמָה לֵאָה מִן הַגֶּזֶר וְאָמְרָה:

– חֶבְרַיָּה! הֲרֵי הוּא מָתֹק מַמָּשׁ כְּמוֹ דְבַשׁ. אֵין כָּמוֹהוּ!

דִּבְרֵי לֵאָה עוֹרְרוּ אֶת הַתֵּאָבוֹן בְּקֶרֶב הַיְלָדִים, וְעוֹד בְּטֶרֶם נִגְּשׁוּ לָעֲבוֹדָה כְּבָר הָיוּ הַשִּׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת וְהָרִיר נוֹזֵל מִן הַשְּׂפָתַיִם, מַחֲלִיק וְיוֹרֵד אֶל בֵּית הַבְּלִיעָה, לַהֲנָאָתָם שֶׁל הָאוֹכְלִים.

– חֲבֵרִים! חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַה־לָּשִׂים בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת! – הֵעִיר יוֹסִי, – אָנוּ אוֹכְלִים אֶת כָּל הַגְּזָרִים מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹתָם הַשְׁוָרִים הַמְלַחֲכִים אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה!

דְּבָרָיו שֶׁל יוֹסִי הִזְכִּירוּ לַחֲבֵרִים כִּי הָעֲבוֹדָה מְחַכָּה לָהֶם.

מִיָּד חָדְלָה טְחִינַת הַגֶּזֶר וְהֵחֵלָּה הָעֲבוֹדָה.

עֲקִירַת הַגֶּזֶר נֶעֶשְׂתָה בִּמְהִירוּת רַבָּה. הַחֶבְרַיָּה הִתְמַחוּ בָּעֲבוֹדָה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵלּוּ הָאַרְגָּזִים מִתְמַלְּאִים קְלָחִים צְהֻבִּים וְנֶהְדָּרִים.

– חֶבְרַיָּה! אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲקֹר אֶת הַגֶּזֶר! – צָוַח לְפֶתַע אֵלִיָּהוּ, לְאַחַר שֶׁהָיָה עָמֵל שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּאַחַד הַגְּזָרִים.

– “מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר!” – דִּקְלֵם יוֹסִי בְּקוֹלוֹ, כְּשֶׁרָאָה כֵּיצַד חֲבֵרוֹ עָמֵל לַשָּׁוְא.

– הָבָה נַעֲזֹר לוֹ! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

הִסְתַּדְּרוּ שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה יְלָדִים בְּשׁוּרָה, אָחֲזוּ זֶה בָּזֶה וְהֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים בְּכָל כֹּחַ.

הֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים בְּכָל כֹּחַ

– הוֹי! – צָוְחָה לֵאָה, כְּשֶׁרָאֲתָה וְהִנֵּה נָפְלָה אַרְצָה כָּל הַשּׁוּרָה וְהַגֶּזֶר הַגָּדוֹל וְהָאָרֹךְ בִּידֵי אֵלִיָּהוּ.

– “אֵין כָּמוֹהוּ לְגֶזֶר!” – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי, בִּרְאוֹתוֹ אֶת קֶלַח הַגֶּזֶר בֶּן שְׁנֵי הַשָּׁרָשִׁים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ.

לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר נִגְמְרָה הָעֲבוֹדָה, חָזְרוּ כָּל הַיְלָדִים בְּשִׁיר אֶל הַכְּפָר וּבִידֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲגֻדָּה שֶׁל קִלְחֵי גֶזֶר גְּדוֹלִים וְיָפִים, שְׂכַר עֲבוֹדָה שֶׁל הַבָּנִים – מַתָּנָה לַהוֹרִים.

שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר הַמְּתוּקִים