א

עַל גִּבְעוֹת הַחוֹל הָעֲרֻמּוֹת מִכָּל צֶמַח וָשִׂיחַ עָלוּ פֹּה וָשָׁם שִׂיחֵי רֹתֶם יְרֻקִּים. הָיוּ הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה עוֹמְדִים עֲרֻמִּים רֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה. בַּקַּיץ הָיָה צֶבַע הָרְתָמִים אָפֹר־יְרַקְרַק, עָלִים לֹא הָיוּ לוֹ, לַשִּׂיחַ, וְהָיוּ הַיְלָדִים תְּמֵהִים בְּלִבָּם: כֵּיצַד יָכוֹל שִׂיחַ זֶה לִחְיוֹת בְּאֵין לוֹ עָלִים?

אוּלָם בָּאוּ יְמוֹת הַחֹרֶף, גְּשָׁמִים יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ וְהִרְווּ אוֹתָהּ. הַחוֹלוֹת הַיְּבֵשִׁים אַף הֵם קִבְּלוּ מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל מָיִם. גַּם עַל הַחוֹלוֹת הַשּׁוֹמֵמִים עָלוּ פֹּה וָשָׁם צְמָחִים דַּלִּים וִירֻקִּים שֶׁמָּצְצוּ אֶת מְזוֹנָם מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר נִבְלְעוּ בַּחוֹלוֹת.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא! הָרֹתֶם, בְּהַשְׁפָּעַת הַמַּיִם, שִׁנָּה אֶת צוּרָתוֹ לְגַמְרֵי. שׁוּב לֹא הָיָה זֶה הַשִּׂיחַ עָרֹם כֻּלּוֹ. בִּמְקוֹם הַצֶּבַע הָאָפֹר לָבְשׁוּ הָעֲנָפִים גָּוֶן יָרֹק בָּהִיר. הַשְׂעָרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁעַל הַצֶּמַח דָּמוּ לְצֶבַע הַכָּנָף הַנּוצֵץ כַּאֲשֶׁר זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַחוֹלוֹת. עָלִים עָלוּ עַל הָעֲנָפִים וְהָיוּ עֲלֵי הָרֹתֶם נוֹצְצִים וְזוֹהֲרִים לְמֵרָחוֹק.

הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַיְלָדִים שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁל חֹפֶשׁ מִשִּׁעוּרִים בַּחוֹלוֹת.

– רְאוּ! – אָמַר יוֹרָם, – הָרֹתֶם לָבַשׁ שִׂמְלָה חֲדָשָׁה!

– עוֹד תִּרְאוּ אֶת שִׂמְלַת הֶחָג אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אֶת הָרֹתֶם הָעָרֹם! – אָמַר הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי יוֹרָם.

וְאָכֵן – יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ כְּבָר חָדְשַׁיִם־שְׁלשָׁה שֶׁל יְמוֹת הַחֹרֶף, כַּאֲשֶׁר בִּקְּרוּ הַיְלָדִים בַּחוֹלוֹת, נִדְהֲמוּ לִרְאוֹת בַּשִּׁנּוּי הָרַב אֲשֶׁר נִרְאָה בָּרֹתֶם.

– אֵיזֶה יֹפִי! – קָרְאָה לֵאָה וְעָמְדָה נִדְהֶמֶת לְמַרְאֵה הֲמוֹנֵי הַפְּרָחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הָרֹתֶם.

כִּמְדֻמֶּנִי שֶׁהוּא כֻּלּוֹ הָפַךְ פְּרָחִים. – אָמַר אֵלִיָּהוּ.

וּכְשֶׁקָּרְבוּ הַיְלָדִים, רָאוּ וְהִנֵּה פְּרָחִים קְטַנִּים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת מְכַסִּים אֶת עַנְפֵי הָרֹתֶם.

יוֹרָם בָּדַק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַפְּרָחִים

יוֹרָם בָּדַק בִּתְשׂוּמֶת לֵב אֶת הַפְּרָחִים. הָיוּ אֵלֶּה פְּרָחִים פַּרְפְּרָנִיִּים נֶהְדָּרִים. עֲלֵי הַגָּבִיעַ הָיוּ אֲדַמְדַּמִּים וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת לְבָנִים.

לֵאָה פֵּרְקָה אֶת אַחַד הַפְּרָחִים וְהֵחֵלָּה מוֹנָה.

הִיא גִלְּתָה כִּי מִסְפַּר עֲלֵי הַגָּבִיעַ הָיָה חֲמִשָּׁה, וְאִלּוּ מִסְפַּר הָאַבְקָנִים הָיָה עֲשָׂרָה. – חֶבְרַיָּה! הָבָה נִקְטֹף לָנוּ זֵרֵי פְּרָחִים וְנָבִיא אוֹתָם הַבָּיְתָה! – הִצִּיעָה לֵאָה.

– לְאַט לָכֶם, יְלָדִים! – אָמַר הַמּוֹרֶה, – אָמְנָם יְכוֹלִים אַתֶּם לָקַחַת לָכֶם פְּרָחִים לְבֵיתְכֶם, אַךְ זִכְרוּ; עֲלֵיכֶם לִנְהֹג זְהִירוּת בַּצֶּמַח! רָאִיתִי כֵּיצַד יְלָדִים רָעִים מִתְנַפְּלִים עַל שִׂיחֵי הָרֹתֶם, מְשַׁבְּרִים אֶת הָעֲנָפִים בְּלִי רַחֲמִים, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁהֵם מְבִיאִים מָוֶת עַל הַצֶּמַח. שִׂיחַ שֶׁעֲנָפָיו שְׁבוּרִים לֹא יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד לְאֹרֶךְ יָמִים.

– הַמּוֹרֶה צוֹדֵק! – אָמַר יוֹסִי בְּעֶצֶב, – בְּעֵינַי רָאִיתִי כֵּיצַד מִתְנַפְּלִים הַיְלָדִים עַל הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה וּמַשְׁמִידִים אוֹתָם בְּלִי רַחֲמִים. עוֹד מְעַט וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ רְתָמִים עַל הַחוֹלוֹת. לִפְנֵי זְמַן מָה עוֹד גָּדְלוּ שִׂיחֵי רֹתֶם בְּגִבְעַת הַכֻּרְכַּר, וְעַכְשָׁו אֵין זֵכֶר לָהֶם. הַיְלָדִים הִשְׁמִידוּ אוֹתָם לְגַמְרֵי.

– הַמּוֹרֶה! – שָׁאֲלָה דִיצָה, – הַגֵּד לִי, הֵיכָן גְּדֵלִים שִׁיחֵי רֹתֶם?

– הָרֹתֶם – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה, – הוּא צֶמַח הַמִּדְבָּר. שָׁם, בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַנֶּגֶב, אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַרְבֵּה הַרְבֵּה שִׂיחֵי רְתָמִים. בְּיַלְדוּתִי שָׁמַעְתִּי סִפּוּר קָצָר עַל הָרֹתֶם. רְצוֹנְכֶם, אֲנִי מוּכָן לְסַפֵּר לָכֶם.

– סִפּוּר! בְּבַקָּשָׁה! – קָפַץ וְאָמַר יוֹרָם, וּפָנָיו זוֹרְחִים מִשִּׂמְחָה, כִּי אָהַב הַיֶּלֶד מְאֹד מְאֹד לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרִים וְאַגָּדוֹת.

ב

הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה אֲשֶׁר הֵחֵל בְּסִפּוּרוֹ:

– לְפָנִים הָיְתָה כָּל הָאָרֶץ מִדְבַּר שְׁמָמָה. צְמָחִים וְשִׂיחִים לֹא עָלוּ עָלֶיהָ. אָז אָמַר הָאֵל:

– “תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב!” הָבָה אַעֲלֶה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עֲשָׂבִים לָרֹב, פְּרָחִים לָרֹב, עֵצִים וְשִׂיחִים. הָעֵצִים יִהְיוּ לְצֵל, הָעֲשָׂבִים – לְאָכְלָה לַבְּהֵמָהּ, וְהַפְּרָחִים יִתְּנוּ צוּף וְאַבְקָה לַדְּבוֹרִים.

חִישׁ מַהֵר הֵחֵלּוּ שְׁלִיחֵי הָאֵל בַּמְלָאכָה. הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל נִתְמַנָּה לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַצְמָחִים. עָלָיו הִטִּיל הָאֱלֹהִים אֶת הָעֲבוֹדָהּ לִיצֹר צְמָחִים וְלִשְׁלֹחַ אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה

וְאָכֵן, הַמַּלְאָךְ עָשָׂה עֲבוֹדָהּ יָפָה. הוּא יָצַר מִינֵי צְמָחִים לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת וּפִזֵּר אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יָרְדוּ הַצְמָחִים בְּחִפָּזוֹן וְהֵחֵלּוּ מַכִּים שֹׁרֶשׁ בַּאֲשֶׁר מָצָאוּ.

יָדְעוּ הַצְמָחִים כִּי לֹא יוּכְלוּ לִחְיוֹת בְּלִי מַיִם וְלָכֵן הָיוּ הַצְמָחִים מְמַהֲרִים לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ בְּקִרְבַת נָהָר אוֹ אֲגַם מַיִם מְתוּקִים.

בְּאֵין מָקוֹם מַסְפִּיק עַל שְׂפַת הָאֲגַם, יֵשׁ וְהָיוּ צְמָחִים צוֹלְלִים בַּמַּיִם וּמְשַׁלְּחִים שָׁרָשִׁים בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, אֶת עֲלֵיהֶם וּפִרְחֵיהֶם מַעֲלִים לְמַעְלָה וְהָיוּ שׂוֹחִים עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

עַד מְהֵרָה כֻּסּוּ חֲלָקִים רַבִּים וְטוֹבִים שֶׁל הָאֲדָמָה בִּצְמָחִים נָאִים.

יוֹם אֶחָד עָבַר הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל לִרְאוֹת בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו.

הוּא נֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְבַדִּים הַיְרֻקִּים וְהַצִּבְעוֹנִיִּים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנְהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים וְאָמַר בְּלִבּוֹ: – הָאֱלֹהִים וַדַּאי יִשְׂמַח עַל פְּעֻלָּתִי!

וּפֶתַע, וְהִנֵּה קָרַחַת גְּדוֹלָה נִרְאֲתָהּ לְעֵינֵי הַמַּלְאָךְ.

– מַה־זֶּה? – שָׁאַל צַמְחִיאֵל, וְהִנְמִיךְ לָטוּס עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַשָּׁמֵם.

– אוֹי לִי! – קָרָא הַמַּלְאָךְ בְּצַעַר, – הַצְמָחִים שָׁכְחוּ לְהִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁנִּשְׁאַר מִדְבַּר שְׁמָמָה!

– אוֹי לִי! – קָרָא הַמַּלְאָךְ בְּצַעַר

וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁנִפְגַּשׁ צַמְחִיאֵל עִם הַצְמָחִים מַעֲשֵׂי יָדָיו, שָׁאַל הַמַּלְאָךְ:

– מַדּוּעַ לֹא כִּסִּיתֶם אֶת הַמִּדְבָּר?

– כִּי מַיִם אֵין בּוֹ, וְלֹא נוּכַל לִגְדֹּל שָׁם! – אָמְרוּ הַצְמָחִים.

– מִי מִכֶּם יִתְנַדֵּב לָרֶדֶת אֶל אֶרֶץ יַבָּשָׁה זוֹ? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

– אֲנִי אֵרֵד! – אָמַר הָרֹתֶם.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁל הָרֹתֶם אֹרוּ פְּנֵי צַמְחִיאֵל וְהוּא אָמַר:

– יָפֶה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, הָרֹתֶם. וְלָכֵן, הִנֵּה זֹאת אֶעֱשֶׂה לְךָ: אֶתֵּן לְךָ שָׁרָשִׁים אֲרֻכִּים וַחֲזָקִים, אֲשֶׁר יַגִּיעוּ עַד לִמְקוֹרוֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר. אֲנִי אָגֵן עָלֶיךָ מִכָּל רַע וְאֶשְׁמֹר אוֹתְךָ. אֲנִי אֶדְאַג כִּי לֹא יִהְיוּ רַבִּים הַצְמָחִים בְּקִרְבָתְךְ וּמָזוֹן לֹא יֶחְסַר לְךָ.

– זֹאת וְעוֹד – אָמַר הַמַּלְאָךְ, – בִּימוֹת הַחֹרֶף, לִקְרַאת רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, אֲכַסֶּה אוֹתְךָ בְּבֶגֶד לָבָן, בְּטַלִּית יָפָה וּצְחוֹרָה, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה אוֹתְךָ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.

יִרְאוּ בְּנֵי אָדָם אֶת הַבֶּגֶד הַלָּבָן אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי צַדִּיק אַתָּה וְטוֹב הִנְךָ בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים!

– מֵאָז – סִיֵּם הַמּוֹרֶה סִפּוּרוֹ, – גְּדֵלִים שִׂיחֵי הָרְתָמִים בְּמִדְבָּרִיּוֹת הַנֶּגֶב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הִלְבִּין הָרֹתֶם

א

הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי סַגְרִיר. רוּחוֹת קָרוֹת נָשְׁבוּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהַיְלָדִים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בָּרְחוֹב הָיוּ רוֹעֲדִים מִן הַקֹּר וִירֵאִים מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הַסּוֹעֲרוֹת שֶׁהָיוּ חוֹדְרוֹת אֶל כָּל אֵיבְרֵי גוּפָם, עַד כִּי הָיוּ הַקְטַנִּים רוֹעֲדִים מִקֹּר.

יֵשׁ וּגְשָׁמִים עַזִּים הָיוּ יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ, וּבִן רֶגַע הָיוּ הַתְּעָלוֹת בְּצִדֵּי הָרְחוֹבוֹת מִתְמַלְּאוֹת מַיִם רַבִּים וְהָאֲדָמָה הָיְתָה הוֹפֶכֶת לַאֲגָם שֶׁל בֹּץ. רַק בְּקשִׁי יָכְלוּ הַיְלָדִים לַעֲשׂוֹת דַּרְכָּם לְבֵית סִפְרָם בְּיָמִים אֵלֶּה.

אוֹתָם הַיָּמִים יְמֵי שְׁבָט הָיוּ. הַמּוֹרָה סִפְּרָה לִילָדֶיהָ עַל הֶחָג הַנִּקְרָא “חַג הָאִילָנוֹת”. הִיא שָׂחָה לָהֶם עַל הַפֶּלֶא הַמִּתְרַחֵשׁ בֵּין כַּרְמֵי הַגֶּפֶן וְהַשָּׁקֵד הָעֲזוּבִים וְהָעֲרֻמִּים.

– בְּטוּ בִּשְׁבָט מִתְכַּסִּים עֲצֵי הַשָּׁקֵד, הָאַגָּס וְהַתַּפּוּחַ בְּבֶגֶד לָבָן. הֲמוֹנֵי פְּרָחִים עוֹלִים עֲלֵיהֶם וְהֵם הֵם הַמְּבַשְּׂרִים אֶת בּוֹא הָאָבִיב.

– מוֹרָתִי! מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת! אַתְּ מִתְלוֹצֶצֶת? – אָמַר יוֹרָם, – רְאִי! בַּחוּץ קֹר, גֶּשֶׁם וָבֹץ וְאַתְּ מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל חַג הָאִילָנוֹת, עַל הָאָבִיב וְעַל הַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַמֶּמֶת!

וְיוֹכֶבֶד שָׁאֲלָה: – מַה־הִיא סִבַּת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר תָּקְפָה אֶת הָאִילָנוֹת? הֲלֹא קַר לָהֶם, וְכֵיצַד הֵם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי חַג לְבָנִים, בִּפְרָחִים?

אוּלָם הַמּוֹרָה עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ וְאָמְרָה בִּקְצָרָה:

– בְּכָל זֹאת, בְּעִינִיכֶם תִּרְאוּ כֵּיצַד יִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא. בְּקָרוֹב יָבוֹא הַיּוֹם, וּבִמְקוֹם שָׁמַיִם אֲפֹרִים וּמְעֻנָּנִים יָשׁוּבוּ הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים וְיָפִים. שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם תִּצְחַק לְעֵבֶר הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה וּתְחַמֵּם אוֹתָהּ. מִנְּשִׁיקוֹתֶיהָ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ יִתְעוֹרְרוּ לִתְחִיָּה הַצְמָחִים הַנִּרְדָּמִים בְּעֹמֶק הַקַּרְקַע. הֵם יִלְבְּשׁוּ פְּרָחִים וִיכַסּוּ אֶת הָאֲדָמָה בְּיֶרֶק עֵשֶׂב וּבְמַרְבַד פְּרָחִים לָרֹב.

– וְעַתָּה! – הִמְשִׁיכָה הַמּוֹרָה לְדַבֵּר בְּשִׂמְחָה, – הָבָהּ נְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב הַבָּא אֵלֵינוּ בְּשִׁיר וּבְרִנָּה.

"הַשְׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת

וְשֶׁמֶשׁ פַּז זוֹרָחַת!"

כָּכָה הֵחֵלָּה הַמּוֹרָה לָּשִׁיר בְּקוֹל רַם, וְאַחֲרֶיהָ הֵחֵלּוּ גַם הַיְלָדִים שָׁרִים. תְּחִלָּה הָיוּ הַקְטַנִּים שָׁרִים בַּעֲצַלְתַּיִם, אַךְ לְאַט לְאַט דָּבְקָה גַם בָּהֶם הָרוּחַ הַטּוֹבָה שֶׁל הַמּוֹרָה, וְהַכֹּל הָיוּ שָׁרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְשִׂמְחָה.

כָּל הַכִּתָּה שָׁרָה אֶת שִׁיר “הַשְׁקֵדִיָּה פּוֹרָחַת”. דּוֹמֶה כִּי אֲפִלּוּ הַקִּירוֹת וְגַם הַתְּמוּנוֹת אֲשֶׁר עַל גַּבֵּי הַקִּיר, אַף הֵם הֵחֵלּוּ שָׁרִים עִם הַיְלָדִים אֶת שִׁירַת הַשְׁקֵדִיָּה – שִׁירַת הָאָבִיב.

וְעוֹד הַיְלָדִים שָׁרִים בְּעֹז, שָׁרִים וְשׁוֹכְחִים אֶת הָרוּחַ בַּחוּץ וְאֶת הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא. לְאַט לְאַט הוּאַר הַחֶדֶר הָאָפֵל. קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ פָּרְצוּ אֶל בֵּין הַקִּירוֹת וְהֵחֵלּוּ מְרַקְּדוֹת־מְרַצְּדוֹת עַל פְּנֵי הַתְּמוּנוֹת וְעַל פְּנֵי הַיְלָדִים.

– חֶבְרַיָּה! הַבִּיטוּ וּרְאוּ! כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הָאֲפֹרָהּ נִקְרְעָה!

שֶׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם תִּצְחַק לְעֵבֶר הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה

הִנֵּה רוֹאָה אֲנִי קַרְנַיִם, קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ הַמִּתְפָּרְצוֹת מִבֵּין קִרְעֵי הָעֲנָנִים. אֵיזֶה יֹפִי! – מִלְמְלָה דִיצָה.

– “שֶׁמֶשׁ פַּז זוֹרָחַת!” – צָעֲקָה שָׂרָה וְהִתְרוֹמְמָה מִמְּקוֹמָהּ מְלֵאַת שִׂמְחָה.

"צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג

מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג".

– פָּצַח בְּשִׁיר יוֹסִי וּמִיָּד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְעָמַד לְיַד הַחַלּוֹן כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּצִּפֳּרִים הַשְּׁתַּיִם אֲשֶׁר נִרְאוּ לוֹ וְהֵן מְנַתְּרוֹת וּמְרַקְּדוֹת מֵעָנָף לְעָנָף וּמֵעֵץ לְעֵץ, וְהֵן מְצַיְּצוֹת וּמְשׁוֹרְרוֹת בְּשִׂמְחָה לְמַרְאֵה הַקַּרְנַיִם הַמְחַמְּמוֹת, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבוֹת.

עָמַד לְיַד הַחַלּוֹן כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּצִּפֳּרִים

– כַּנִּרְאֶה, הַפַּעַם בֶּאֱמֶת יִהְיֶה יוֹם בָּהִיר וְיָפֶה בְּחַג טוּ בִּשְׁבָט! – אָמַר יוֹרָם.

– חֲבֵרִים ! – אָמְרָה דִיצָה בְּקוֹל מִתְרוֹנֵן מִשִּׂמְחָה, – הַפַּעַם בְּטוּחָה אֲנִי כִּי נוּכַל לִנְטֹעַ בְּחַג הָאִילָנוֹת. הָבָה אֵפוֹא נִתְכּוֹנֵן יָפֶה יָפֶה לִקְרַאת זֶה הֶחָג הַגָּדוֹל – חַג הָאִילָנוֹת וְחַג הַיְלָדִים!

– נִתְכּוֹנֵן! נְקַשֵּׁט אֶת הַכִּתָּה בְּיֶרֶק עֵצִים לָרֹב!

– נָכִין זֵרִים יָפִים!

– נִלְבַּשׁ בִּגְדֵי חַג לְבָנִים!

כָּכָה קָרְאוּ הַיְלָדִים וְהֵם מְפַרְפְּרִים וְרוֹקְדִים מִשִּׂמְחָה לְמַרְאֵה הַשִּׁנּוּי הַכַּבִּיר אֲשֶׁר נִרְאָה בַּשָּׁמָיִם.

ב

וּבְיוֹם טוּ בִּשְׁבָט נֶעֶרְכָה תַהֲלוּכָה נֶהְדָּרָה, תַּהֲלוּכַת יְלָדִים אֲשֶׁר יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁתֹּל אֶת שְׁתִילֵיהֶם.

בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה הִסְתַּדְּרוּ הַיְלָדִים זוּגוֹת זוּגוֹת וְכֻלָּם לְבוּשִׁים בְּגָדִים לְבָנִים וּבִידֵיהֶם עֲצִיצִים וּשְׁתִילִים לִנְטִיעָה.

הַשֶּׁמֶשׁ כְּאִלּוּ הִשְׁתַּתְּפָה בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל הַנּוֹטְעִים וְעוֹד יָמִים מִסְפָּר לִפְנֵי הַנְטִיעָה הִסְפִּיקָה לְיַבֵּשׁ אֶת הַבֹּץ וְהַמַּיִם שֶׁהִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם הַגְּשָׁמִים הָאַחֲרוֹנִים.

הַיְלָדוֹת בַּתַּהֲלוּכָה הָיוּ מְקֻשָּׁטוֹת יָפֶה. לְרָאשֵׁיהֶן עִטְּרוּ הַבָּנוֹת אֶת זֵרֵי הַפְּרָחִים אֲשֶׁר קָלְעוּ. הַיְלָדִים נָשְׂאוּ מַעְדְּרִים אֲשֶׁר יַחְפְּרוּ בָּהֶם בּוֹרוֹת לַנְטִיעוֹת הָרַכּוֹת שֶׁיִּשְׁתְּלוּ בָּאֲדָמָה.

יוֹרָם, אֵלִיָּהוּ וּשְׁאָר יַלְדֵי הַכִּתָּה – לָהֶם נִקְבַּע מְקוֹם שְׁתִילָה מְעַנְיֵן מְאֹד. הֵם הָעָמְדוּ לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ עַל הַמִּדְרָכָה, וְהָיוּ מוּכָנִים לִטְמֹן בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ אֶת שְׁתִילֵיהֶם אֲשֶׁר יַעֲלוּ בְּקֶרֶב הַיָּמִים וְיַהַפְכוּ לְעֵצִים נוֹתְנֵי צֵל לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ.

– כַּאֲשֶׁר נִגְדַּל נִהְיֶה נֶהָגִים וְאָז, כַּאֲשֶׁר נַעֲבֹר עַל פְּנֵי כְּבִישִׁים אֵלֶּה, נִזָּכֵר כֵּיצַד נָטַעְנוּ אֶת הָעֵצִים הַלָּלוּ! לִפְעָמִים, כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה עֲיֵפִים, נֵרֵד לָנוּחַ קְצָת בְּצִלָּם שֶׁל הָעֵצִים הַלָּלוּ! – אָמַר יוֹרָם לַחֲבֵרָיו.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַשּׁוֹתְלִים אֶל הַמָּקוֹם, הִתְיַצְּבוּ הַיְלָדִים אִישׁ אִישׁ לְיַד הַמָּקוֹם הַנּוֹעָד לוֹ לִשְׁתִילָה. הַגַּנָּנִים הַמְּבֻגָּרִים הָיוּ מַדְרִיכִים אֶת הַקְטַנִּים וְהִסְבִּירוּ לָהֶם כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְלָאכָה.

יוֹרָם לָקַח לְיָדָיו אֶת הַמַּעְדֵּר, וְהַךְ! הַךְ! הֵחֵל חוֹפֵר וּמַעֲמִיק אֶת הַבּוֹר.

– לְאַט לְךָ, יוֹרָם! מַה־הַחִפָּזוֹן? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה, – תִּתְעַיֵּף מַהֵר מְאֹד לְאַחַר עֲבוֹדָה מְאֻמֶּצֶת כָּזוֹ!

לְאַחַר שֶׁהָיָה הַבּוֹר עָמֹק וּמוּכָן לִקְלֹט אֶת הַשָּׁתִיל, הֵחֵלּוּ הַיְלָדִים לְטַפֵּל בַּשְּׁתִילִים. הֵם הָפְכוּ אֶת הֶעָצִיץ וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ בִּזְהִירוּת אֶת הַשָּׁתִיל עַל הַחוֹל וְהֶעָפָר אֲשֶׁר סְבִיבוֹ.

אֶת הַצֶּמַח הִכְנִיסוּ הַנּוֹטְעִים לְתוֹךְ הַבּוֹר וְהֵחֵלּוּ מְכַסִּים אוֹתוֹ בְּעָפָר.

אֵלִיָּהוּ הִתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הַחֲפִירָה וְהֶחֱזִיק אֶת הַשָּׁתִיל בְּיָדָיו. הוּא הִשְׁתַּדֵּל כִּי הַצֶּמַח יִהְיֶה זָקוּף וְלֹא יְהֵא נוֹטֶה לִצְדָדִים.

כַּאֲשֶׁר שָׁלְמָה מְלֶאכֶת הַשְּׁתִילָה וְהַצֶּמַח נִצַּב בְּאֶמְצַע, עוֹד הִדֵּק הַגַּנָּן בְּרַגְלָיו מִסָּבִיב לַצֶּמַח לְמַעַן יְהֵא הֶעָפָר הָדוּק יָפֶה־יָפֶה וּלְמַעַן לֹא יִטֶּה הַשָּׁתִיל לִצְדָדִים.

נוֹטְעִים וּמְכַסִּים בְּעָפָר

– גְּדַל וּצְמַח, עֵצִי! – לָחַשׁ יוֹרָם לַשָּׁתִיל הַדַּק שֶׁהָיָה מִתְכּוֹפֵף וְנוֹטֶה לִצְדָדִים מִשֶּׁהֵחֵלָּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ קַלִּילָה מִן הַיָּם.

– הַלְוַאי וּבְמָקוֹם זֶה יַעֲלוּ בְּקָרוֹב עֵצִים נוֹתְנֵי צֵל וָנוֹי, לְתוֹעֶלֶת הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים! – אָמְרָה לֵאָה.

– וְהָעֵצִים יִהְיוּ כֹּה גְדוֹלִים וַעֲנֵפִים, עַד כִּי יְכַסּוּ אֶת הַכְּבִישׁ מַמָּשׁ כְּמוֹ סְכָכָה וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִפְגַּעְנָה לְרָעָה בָּאֲנָשִׁים וּבַבְּהֵמוֹת! – אָמַר יוֹסִי.

עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיוּ הַיְלָדִים מִתְרוֹצְצִים הֵנָּה וָהֵנָּה בַּשֶּׁטַח. הֵם סִיְּעוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ בַּשְּׁתִילָה, וְכָל יֶלֶד הִתְגָּאָה בְּמִסְפַּר הָעֵצִים אֲשֶׁר שָׁתָל.

נִשְׁמַע קוֹל תְּקִיעָה אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ. הָיָה זֶה אוֹת לְהַפְסִיק אֶת הָעֲבוֹדָה וּלְהִתְאַסֵּף.

שְׂמֵחִים וְקוֹרְנִים מִגִּיל הִתְיַצְּבוּ הַיְלָדִים שֵׁנִית בַּתַּהֲלוּכָה. שׁוּב זָזָה הַשְׁיָרָה אֲשֶׁר עָבְרָה בְּשִׁירָה אֶת רְחוֹבוֹת הַכְּפָר.

הַבַּיְתָה הִגִּיעוּ הַיְלָדִים מְשֻׁלְהָבִים וּמְאֻשָּׁרִים. הֵם יָדְעוּ, כִּי עָשׂוּ דָבָר גָּדוֹל לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת הַמִּתְגַּעְגַּעַת לְצֵל הָעֵצִים.

– מֵעַתָּה, אִמָּא! – הוֹדִיעַ יוֹרָם לְאִמּוֹ, בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, – קֵץ לָעַרְדָּלַיִם וּלְבִגְדֵי הַחֹרֶף! הָאָבִיב הִגִּיעַ. רֵיחַ פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה נִשָּׂא בָּאֲוִיר, וְאָנוּ הַיּוֹם שָׁתַלְנוּ עֵצִים אֲשֶׁר יַכּוּ שָׁרָשִׁים בְּקַרְקַע הַמּוֹלֶדֶת. עוֹד מְעַט וְאַרְצֵנוּ תִהְיֶה לְגַן יָרֹק וְיָפֶה!

טוּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ

א

אַחַר טוּ בִּשְׁבָט יָרְדוּ יָמִים יָפִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה זוֹרַחַת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב וְהָיְתָה מְחַמֶּמֶת אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה.

יוֹם יוֹם הָיוּ מוֹפִיעִים צְמָחִים חֲדָשִׁים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. הַכַּלָּנִיּוֹת וְהַפְּרָגִים כִּסּוּ אֶת הַשָּׂדוֹת בְּמַרְבַד אָדֹם.

הָיוּ חֲלָקוֹת שֶׁהִתְכַּסּוּ בְּפִרְחֵי הַטּוּרַיִם הַמְצוּיִים וְהָרֵיחָנִיִּים. שָׂדוֹת אֵלֶּה הָפְכוּ לִהְיוֹת לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג מִן הַפְּרָחִים הַחֲמוּדִים. הֲמוֹנֵי דְבוֹרִים בָּאוּ בִּיעָף, וְכָל אַחַת מָצְאָה לָהּ מָזוֹן בְּשֶׁפַע בְּפִרְחֵי הַטּוּרַיִם הַנָּאִים.

וְיַלְדֵי הַכְּפָר הַמִּסְכֵּנִים! הֵם הָיוּ מִתְרוֹצְצִים בְּכָל רֶגַע שֶׁל חֹפֶשׁ וּמְחַפְּשִׂים אַחַר פְּרָחִים עֲלֵי אֲדָמוֹת, אוֹ אַחַר פַּרְפָּרִים בַּשָּׁמָיִם.

יוֹרָם סִדֵּר לוֹ רֶשֶׁת עֲשׂוּיָה בִּדְמוּת שַׁרְווּל. הָרֶשֶׁת הָיְתָהּ עֲשׂוּיָה מַלְמָלָה דַקָּה וְהָיְתָה תְפוּרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד יָפֶה־יָפֶה לְמִסְגֶּרֶת שֶׁל חוּט בַּרְזֶל עָשׂוּי בְּצוּרַת מַעְגָּל. הַצַּד הַשֵּׁנִי הָיָה תָפוּר וְהָרֶשֶׁת דָּמְתָה לְשַׂקִּיק מָאֳרָךְ. אֶת הַמִּסְגֶּרֶת חִבֵּר יוֹרָם לְמַקֵּל וּבְרֶשֶׁת זוֹ יָצָא הַיֶּלֶד לָצוּד פַּרְפָּרִים.

וּבְרֶשֶׁת זוֹ יָצָא הַיֶּלֶד לָצוּד פַּרְפָּרִים

אֵלִיָּהוּ! הוּא הִתְמַסֵּר כֻּלּוֹ לְהַכָּרַת הַצִּפֳּרִים. יוֹם יוֹם הָיָה הַיֶּלֶד יוֹצֵא אֶל הַשָּׂדֶה אוֹ אֶל הַיַּעַר וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמֶת לֵב לַיַּרְגָּזִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּשִׁירָה וּבְרִנָּה, אוֹ הִקְשִׁיב לְשִׁירַת הַיַּרְקוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל אַחַד הָעֵצִים וּמִשָּׁם הָיָה מְשַׁלֵּחַ לְמֶרְחַקִּים אֶת צְלִילֵי קוֹלוֹ הַמְּתוּקִים.

ב

גַּם בַּשָּׂדוֹת הָיָה הַכֹּל צוֹמֵחַ וְגָדֵל בִּמְהִירוּת נִפְלָאָה. לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ הַשִּׁבֳּלִים מִתְרוֹמְמוֹת וְהֵן הָפְכוּ לְשָׁטִיחַ אֶחָד יָרֹק וְנָאֶה.

בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁטִּיְּלוּ הַיְלָדִים רָחוֹק רָחוֹק מִן הַכְּפָר, הִצִּיעַ יוֹרָם כִּי שָׁם, בַּפַּרְדֵּס, יוּכַל לִמְצֹא פֵּרוֹת טְעִימִים וְטוֹבִים מִמִּשְׁפָּחַת הַהֲדָרִים.

מָקְסָמִים וּזְהִירִים נִכְנְסוּ הַיְלָדִים אֶל בֵּין עֲצֵי הַפַּרְדֵּס. הָיוּ אֵלֶּה עֵצִים עַתִּיקִים אֲשֶׁר רָאוּ כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת. הַגְּזָעִים הָיוּ גְבֹהִים, וּמִלְמַעְלָה הָיוּ הָעֲנָפִים וְהֶעָלִים מִתְחַבְּרִים אֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ, עַד כִּי דָמָה הַפַּרְדֵּס לְסֻכָּה אַחַת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה אֲשֶׁר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַחְדְּרוּ אֵלֶיהָ.

– אֵיזֶה יֹפִי! – מִלְמְלָהּ לֵאָה וַחֲרָדָה קַלָּה נִשְׁמְעָהּ בִּדְבָרֶיהָ. לֵאָה הָיְתָה יְרֵאָה מִפְּנֵי הַשֶּׁקֶט הַשּׂוֹרֵר סָבִיב, מִפְּנֵי הָאַפְלוּלִית וּמִפְּנֵי הָעֵצִים הָרַבִּים אֲשֶׁר סָבְבוּ אוֹתָהּ וַאֲשֶׁר דּוֹמֶה הָיָה כִּי אֵין סוֹף לָהֶם.

וּפַחַד זֶה נֶאֱחַז גַּם בְּלִבּוֹת יֶתֶר הַיְלָדִים, אַךְ הֵם לֹא רָצוּ לְהַבִּיעַ זֹאת בְּמִלִּים.

– חֶבְרַיָּה! הִזְדָּרְזוּ! – אָמַר אֵלִיָּהוּ לַחֲבֵרָיו, – הָבָה נֵצֵא אֶת הַפַּרְדֵּס מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי!

וְיוֹרָם! הוּא שָׁכַח לְגַמְרֵי עַל דְּבַר הַתַּפּוּזִים הַיָּפִים, עַל הַפּוֹמֶלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר רָצָה לִקְטֹף, וְאַף הוּא הֵחֵל אָץ־רָץ וּמְנַסֶּה לִהְיוֹת מִן הָרִאשׁוֹנִים בַּחֲבוּרָה. זְמַן־מָה נִמְשְׁכָה הָרִיצָה בָּאַפְלוּלִית, עַד אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לְפֶתַע רְצוּעַת שָׁמַיִם בְּהִירִים לִפְנֵי הַיְלָדִים.

וְכָאן, בִּקְצֵה הַפַּרְדֵּס, חִכְּתָה לַיְלָדִים הָאַפְתָּעָה הַגְּדוֹלָה; אַךְ יָצְאוּ הַיְלָדִים אֶת הַפַּרְדֵּס וּלְעֵינֵי הַחֶבְרַיָּה נִגְלָה שָׂדֶה שֶׁל אֲפוּנִים אֲשֶׁר רַבּוֹת מֵהֶן הִלְבִּינוּ מִשֶּׁפַע הַפְּרָחִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן.

וְהַשָּׂדֶה! הוּא רָבַץ לוֹ מֻקָּף מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה בְּפַרְדֵּס הֲדָרִים וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיוּ הָעֵצִים שׁוֹמְרִים עַל הָאֲפוּנִים לְבַל תִּרְאֶה אוֹתָן עַיִן זָרָה.

– אֵיזוֹ הַמְצָאָה נִפְלָאָה! – מִלְמֵל יוֹסִי הַשּׁוֹבָב, – מֵעוֹלָם לֹא הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתִּי כִּי כָּאן גְּדֵלוֹת אֲפוּנִים כֹּה רַבּוֹת.

– זֶהוּ פַּרְדְּסָן חָכָם! – אָמַר אֵלִיָּהוּ, – הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן לְגַדֵּל אֲפוּנִים, אֲפוּנִים אֲשֶׁר זָר לֹא יוּכַל לְגַלּוֹת אוֹתָן.

– יְלָדִים! – הִצִּיעַ יוֹרָם, – הָבָה נְבָרֵךְ עַל פֵּרוֹת הָאֲפוּנִים!

וּלְעֵינֵי הַחֶבְרַיָּה נִגְלָה שָׂדֶה שֶׁל אֲפוּנִים

הַדְּבָרִים נִתְקַבְּלוּ. חִישׁ מַהֵר הֵחֵלּוּ הַיְלָדִים מִתְפַּזְּרִים בִּפְאַת הַשָּׂדֶה וְהֵם מְחַפְּשִׂים אַחַר תַּרְמִילֵי אֲפוּנִים מְלֵאִים וְטוֹבִים.

– חֶבְרַיָּה! טַעַם גַּן עֵדֶן בְּפִי! – צָרְחָה לֵאָה בְּרֹב שִׂמְחָה , כְּשֶׁהִצְלִיחָה לִמְצֹא תַרְמִיל אֲפוּנָה אֶחָד אֲשֶׁר הַזְרָעִים הַכַּדּוּרִיִּים שֶׁבְּתוֹכוֹ הָיוּ בְּשֵׁלִים וּמְתוּקִים.

הָיוּ יְלָדִים אֲשֶׁר קָטְפוּ וּמִלְּאוּ אֶת כִּיסֵיהֶם תַּרְמִילֵי אֲפוּנָה וְרַק לְאַחַר שֶׁהָיוּ עֲטוּפִים בְּשָׁלָל רַב, יָצְאוּ וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּצֵל הָעֵצִים הַסְמוּכִים וְהֵחֵלּוּ לִלְעֹס אֶת הָאֲפוּנִים הַטּוֹבוֹת.

יוֹסִי הָיָה לוֹעֵס בְּעִקָּר אֶת הַתַּרְמִילִים שֶׁאַךְ הֵחֵלּוּ לְהִתְמַלֵּא בְּכַדּוּרִים.

– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם – טָעַן הַיֶּלֶד, – כִּי הַקְלִפָּה טוֹבָה וּמְתוּקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַגַּרְעִינִים עַצְמָם!

יוֹרָם לָמַד כֵּיצַד לִפְתֹּחַ אֶת הַתֶּפֶר בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַתַּרְמִיל, וּמִיָּד הָיוּ הַגַּרְגְּרִים מִדַּרְדְּרִים מִתּוֹךְ הַתַּרְמִיל אֶל תּוֹךְ פִּיו שֶׁל הַגַּרְגְּרָן הַקָּטָן.

וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה הָיוּ הַשּׁוֹבָבִים קוֹטְפִים וְעוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּחֶלְקָה!

לְפֶתַע פָּרַשׁ אֵלִיָּהוּ מִן הַחֲבוּרָה וְהָיָה מְאַחֵז אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל בִּטְנוֹ.

– מַה־קָּרָה, אֵלִיָּהוּ? – שָׁאַל יוֹרָם בִּדְאָגָהּ.

– הַבֶּטֶן! הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת! – נֶאֱנַח אֵלִיָּהוּ.

– בּוֹא וְנֵצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. נֵלֵךְ הַבָּיְתָה! – הִצִּיעַ יוֹסִי, כִּי הַפַּחַד תָּקַף אוֹתוֹ לְמַרְאֵה חֲבֵרוֹ הַנֶּאֱנָח.

הַבֶּטֶן! הַבֶּטֶן כּוֹאֶבֶת!

וּמְעַנְיֵן! מִשֶּׁהֵחֵל אֵלִיָּהוּ מִתְאוֹנֵן עַל כְּאֵבִים בַּבֶּטֶן, דּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כֻּלָּם נִזְכְּרוּ כִּי יֵשׁ לָהֶם קֵבוֹת אֵי־שָׁם בְּגוּפָם וְהֵם גַם חָשִׁים כִּי דְבַר־מָה כּוֹאֵב לָהֶם שָׁם.

יָצְאוּ הַיְלָדִים אֲבֵלִים מִן הַמָּקוֹם. דּוּמָם הִגִּיעוּ כֻּלָּם שְׁלֵמִים הַבָּיְתָה. אֵלִיָּהוּ! הוּא הָיָה מֻכְרָח לִשְׁתּוֹת מָנָה הֲגוּנָה שֶׁל שֶׁמֶן קִיק, וְהָרוֹפֵא, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, אָמַר:

– כָּכָה זֶה! זֶהוּ עָנְשָׁם שֶׁל גַּרְגְּרָנִים. הֲיִיתֶם בְּחֶלְקַת הָאֲפוּנִים וַאֲכַלְתֶּם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה מִן הַתַּרְמִילִים הַיְרֻקִּים. זִכְרוּ כִּי חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁאֲפִלּוּ דְבַשׁ אָסוּר לֶאֱכֹל יוֹתֵר מִדַּי, כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפְשָׁר לְהָקִיא אוֹתוֹ.

תַּרְמִילֵי הָאֲפוּנִים

גַּם בְּגַן הַיָּרָק הָיָה הַכֹּל צוֹמֵחַ וְגָדֵל מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הַכְּרוּבִית, אֲשֶׁר עָלֶיהָ הָאֲרֻכִּים וְהַיְרֻקִּים הָיוּ סְרוּחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, גִּלְּתָה לְפֶתַע אֶת לִבָּהּ.

מִבֵּין סְבַךְ הֶעָלִים הַיְרֻקִּים הוֹפִיעַ בַּמֶּרְכָּז גּוּשׁ עָבֶה, צְהַבְהַב וְיָפֶה. הָיוּ אֵלֶּה פִּרְחֵי הַכְּרוּבִית הַסְּגוּרִים.

הַגַּנָּנִים, מִשֶּׁרָאוּ אֶת הַלֵּב הַגָּדוֹל שֶׁל הַכְּרוּבִית, מִיָּד הֶחֱלִיטוּ כִּי הִגִּיעַ הַזְמַן לַעֲקֹר אֶת הַקּוֹלָס וְלִשְׁלֹחַ אֶת הַתּוֹצֶרֶת לִמְכִירָה בַּשּׁוּק.

הַקּוֹלְרַבִּים, גִּבְעוֹלֵיהֶם הֵחֵלּוּ מִתְעַבִּים וְהָפְכוּ לְכַדּוּרִים מַמָּשׁ. כַּדּוּרִים אֵלֶּה שֶׁל קוֹלְרַבִּי נֶעֶקְרוּ מִן הָאֲדָמָה עַל שָׁרְשֵׁיהֶם וּלְאַחַר שֶׁקִּלַּפְתָּ וְהוֹרַדְתָּ אֶת הַקְלִפָּה, יָכֹלְתָּ לִנְעֹץ אֶת שִׁנֶּיךָ בִּבְשַׂר הַקּוֹלְרַבִּי הַמָּתוֹק וְהַטּוֹב.

רַק הַסֶּלֶק, הַצְנוֹן, הַצְנוֹנִית וְהַגֶּזֶר – רַק הֵם לֹא גִלּוּ אֶת אֲשֶׁר הֵם צוֹפְנִים בַּקַּרְקָע. אוֹצְרוֹתֵיהֶם הָיוּ חֲבוּיִים וְאִישׁ לֹא יָדַע מַה־בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה.

יוֹם אֶחָד הִזְמִין יוֹרָם אֶת חֲבֵרָיו אֶל גִּנַּת הַיָּרָק אֲשֶׁר לָהֶם. הָיָה זֶה אֶחָד מִימֵי הַחֹרֶף, בָּהֶם לֹא נִרְאֲתָה עֲנָנָה בַּשָּׁמָיִם. הַגַּן נִמְצָא בְּמֶרְחַק־מָה מִן הַכְּפָר, וְהַיְלָדִים עָשׂוּ דַרְכָּם בֵּין הַשְּׁבִילִים אֲשֶׁר שִׂיחֵי שִׁטָּה עָטְרוּ אוֹתָם מִכָּל צַד.

הַהֲלִיכָה בַּשָּׂדֶה הָיְתָה נְעִימָה. רֵיחַ הָאָבִיב הַקָּרֵב וּבָא נָדַף מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. נִכָּר הָיָה כִּי הַחֹרֶף כֹּחוֹ תָשׁ, וְכִי עוֹד מְעַט וַעֲנָנִים לֹא יֵרָאוּ כָּשָּׁמַיִם וְהַמָּטָר לֹא יַרְוֶה יוֹתֵר אֶת הָאֲדָמָה.

מִפַּעַם לְפַעַם הָיָה מִי מֵהַיְלָדִים נוֹטֶה לִצְדָדִים, קוֹטֵף לוֹ כַּלָּנִית נָאָה, דְּמוּמִית חֲמוּדָה אוֹ זְהָבִית צְהֻבָּה בַּעֲלַת שִׁשָּׁה עָלִים הָעֲשׂוּיִים בִּדְמוּת כֶּתֶר זָהָב.

הַקְּבוּצָה הִגִּיעָה אֶל הַגַּן.

–בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, יַקִּירָי! – קִדֵּם הַגַּנָּן אֶת אוֹרְחָיו!

לִפְנֵי הַיְלָדִים הִשְׂתָּרַע הַגַּן

לִפְנֵי הַיְלָדִים הִשְׂתָּרַע הַגַּן וְהוּא רָחָב וְנָאֶה. הָיוּ בּוֹ גִדּוּלִים שׁוֹנִים, רִבּוּעִים רִבּוּעִים שֶׁל צִמְחֵי יְרָקוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.

הָיוּ כָּאן צִמְחֵי כְּרוּב כְּחֻלִּים וִירֻקִּים, עֲלֵי סֶלֶק אֲדֻמִּים , כַּדּוּרֵי כָּלְרַבִּי כְּחֻלִּים וּלְבָנִים וּמִשְׁטָח אָרֹךְ וְרָחָב שֶׁל עֲלֵי גֶזֶר גְּזוּרִים וּשְׁסוּעִים.

אַחַר שֶׁנָּחוּ הַחֶבְרַיָּה מִן הַדֶּרֶךְ אָמַר הַגַּנָּן:

– יְלָדִים! רְצוֹנְכֶם לְהָבִיא מַתָּנָה לְהוֹרֵיכֶם מִגִּדּוּלֵי הַגִּנָּה?

– בְּוַדַּאי! – הֵשִׁיב יוֹסִי וְעֵינָיו הִתְנוֹצְצוּ מִשִּׂמְחָה.

– וּבְכֵן, הִנֵּה הַצָּעָתִי לָכֶם. – אָמַר הַיַּרְקָן, – בּוֹאוּ נַעֲקֹר יַחַד אֶת שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר הָרַבִּים. תְּמוּרַת עֲבוֹדַתְכֶם זוֹ אֲכַבֵּד אֶתְכֶם בְּשָׁרְשֵׁי גֶזֶר. תֹּאכְלוּ כַּמָּה שֶׁתֹּאכְלוּ וְעוֹד אֶתֵּן לָכֶם כַּמָּה גְזָרִים לְהָבִיא מַתָּנָה לְאִמָּא.

– מְצֻיָּן! מַסְכִּימִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים פֶּה אֶחָד.

– הָבָה נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה מִיָּד! – אָמְרָה לֵאָה.

– מַה־הַחִפָּזוֹן? יְכוֹלִים אַתֶּם לָנוּחַ עוֹד קְצָת. – אָמַר הַיַּרְקָן, אָבִיו שֶׁל יוֹרָם.

– כְּבָר נַחְנוּ! – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים.

וְאֵלִיָּהוּ אָמַר:

– אָנָּא, הַרְאֵה לָנוּ מֵאֵיזֶה צַד עָלֵינוּ לְהַתְחִיל, וְנִגַּשׁ לַמְלָאכָה!

הַיַּרְקָן הִתְיַצֵּב בְּרֹאשׁ הַחֶלְקָה וְהוֹרָה אֶת הַיְלָדִים כֵּיצַד לַעֲקֹר אֶת הַגֶּזֶר מִן הָאֲדָמָה.

– הִזָּהֲרוּ, יְלָדִים! – אָמַר הַיַּרְקָן, – עֲלֵיכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַגֶּזֶר שָׁלֵם. הִנֵּה הָאֲדָמָה רַכָּה וּבִמְעַט הִתְאַמְּצוּת יַעֲלֶה בְּיֶדְכֶם לְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁרָשִׁים הַמְעֻבִּים וְהַטּוֹבִים מִן הָאֲדָמָה.

הִסְתַּדְּרוּ הַיְלָדִים בְּשׁוּרָה וְהֵחֵלּוּ לַעֲקֹר אֶת הַגְּזָרִים, כַּאֲשֶׁר הוֹרָה אוֹתָם אָבִיו שֶׁל יוֹרָם.

– שִׁמְעוּ נָא, יְלָדָי! – אָמַר הַיַּרְקָן, – רַשָּׁאִים אַתֶּם לֶאֱכֹל גֶּזֶר כַּמָּה שֶׁתּוּכְלוּ. הֲלֹא כָּתוּב בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה: “לֹא תַחֲסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ”.

צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי הַיְלָדִים לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְלֵאָה אָמְרָה:

– מָה? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה כִּי שְׁוָרִים אָנוּ הַיּוֹצְאִים לָדוּשׁ?

– חָלִילָה! – הֵשִׁיב אֲבִי יוֹרָם רַכּוֹת, – אֲנִי רַק מִתְבַּדֵּחַ קְצָת, וְאַתְּ, יַלְדָּתִי, אַל נָא תִרְגְּזִי עָלָי! בְּדַבְּרוֹ עָקַר הַיַּרְקָן גֶּזֶר נָאֶה, רָחַץ אוֹתוֹ וְהִגִּישׁוֹ מַּתַּנָּה לְלֵאָה.

– אִכְלִי, לֵאָה וְזִכְרִי: אָסוּר לֶאֱכֹל יֶרֶק בִּלְתִּי מְרֻחָץ!

לֵאָה טָעֲמָה מִן הַגֶּזֶר

טָעֲמָה לֵאָה מִן הַגֶּזֶר וְאָמְרָה:

– חֶבְרַיָּה! הֲרֵי הוּא מָתֹק מַמָּשׁ כְּמוֹ דְבַשׁ. אֵין כָּמוֹהוּ!

דִּבְרֵי לֵאָה עוֹרְרוּ אֶת הַתֵּאָבוֹן בְּקֶרֶב הַיְלָדִים, וְעוֹד בְּטֶרֶם נִגְּשׁוּ לָעֲבוֹדָה כְּבָר הָיוּ הַשִּׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת וְהָרִיר נוֹזֵל מִן הַשְּׂפָתַיִם, מַחֲלִיק וְיוֹרֵד אֶל בֵּית הַבְּלִיעָה, לַהֲנָאָתָם שֶׁל הָאוֹכְלִים.

– חֲבֵרִים! חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַה־לָּשִׂים בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת! – הֵעִיר יוֹסִי, – אָנוּ אוֹכְלִים אֶת כָּל הַגְּזָרִים מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹתָם הַשְׁוָרִים הַמְלַחֲכִים אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה!

דְּבָרָיו שֶׁל יוֹסִי הִזְכִּירוּ לַחֲבֵרִים כִּי הָעֲבוֹדָה מְחַכָּה לָהֶם.

מִיָּד חָדְלָה טְחִינַת הַגֶּזֶר וְהֵחֵלָּה הָעֲבוֹדָה.

עֲקִירַת הַגֶּזֶר נֶעֶשְׂתָה בִּמְהִירוּת רַבָּה. הַחֶבְרַיָּה הִתְמַחוּ בָּעֲבוֹדָה, וְעַד מְהֵרָה הֵחֵלּוּ הָאַרְגָּזִים מִתְמַלְּאִים קְלָחִים צְהֻבִּים וְנֶהְדָּרִים.

– חֶבְרַיָּה! אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲקֹר אֶת הַגֶּזֶר! – צָוַח לְפֶתַע אֵלִיָּהוּ, לְאַחַר שֶׁהָיָה עָמֵל שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּאַחַד הַגְּזָרִים.

– “מְשֹׁךְ בַּגֶּזֶר!” – דִּקְלֵם יוֹסִי בְּקוֹלוֹ, כְּשֶׁרָאָה כֵּיצַד חֲבֵרוֹ עָמֵל לַשָּׁוְא.

– הָבָה נַעֲזֹר לוֹ! – הִצִּיעַ יוֹרָם.

הִסְתַּדְּרוּ שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה יְלָדִים בְּשׁוּרָה, אָחֲזוּ זֶה בָּזֶה וְהֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים בְּכָל כֹּחַ.

הֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים בְּכָל כֹּחַ

– הוֹי! – צָוְחָה לֵאָה, כְּשֶׁרָאֲתָה וְהִנֵּה נָפְלָה אַרְצָה כָּל הַשּׁוּרָה וְהַגֶּזֶר הַגָּדוֹל וְהָאָרֹךְ בִּידֵי אֵלִיָּהוּ.

– “אֵין כָּמוֹהוּ לְגֶזֶר!” – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי, בִּרְאוֹתוֹ אֶת קֶלַח הַגֶּזֶר בֶּן שְׁנֵי הַשָּׁרָשִׁים בִּידֵי אֵלִיָּהוּ.

לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר נִגְמְרָה הָעֲבוֹדָה, חָזְרוּ כָּל הַיְלָדִים בְּשִׁיר אֶל הַכְּפָר וּבִידֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲגֻדָּה שֶׁל קִלְחֵי גֶזֶר גְּדוֹלִים וְיָפִים, שְׂכַר עֲבוֹדָה שֶׁל הַבָּנִים – מַתָּנָה לַהוֹרִים.

שָׁרְשֵׁי הַגֶּזֶר הַמְּתוּקִים