מַסְעֵי הַפְּלָאוֹת בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה.

קְרָבוֹת, וַעֲלִילוֹת מְשַׁעשִׁעוֹת

שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹיְזֶן

כְּפִי שֶׁנָהַג לְסַפֵּר הוּא עַצְמוֹ

בְּחוּג יְדִידָיו וּלְיַד בַּקְבּוּק מַשְׁקֶה

הֵרִיק מֵאַנְגְלִית לְגֶרְמַנִּית

גּוֹטְפְרִיד אַבִגוּסְט בִּירְגֶר

וּמְגֶּרְמַנִּית לְעִבְרִית

יִשְׂרָאֵל זְמוֹרָה

צִיּוּרִים מֵאֵת גּוּסְטֶב דּוֹרֶה

(נוסח השער הארכאי של המהדורה הגרמנית המקורית)

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן: הַמַּסָּע לְרוּסְיָה וּלְפֶּטֶרְסְבּוּרְג    🔗

יָצוֹא יָצָאתִי מִבֵּיתִי לְמַסָּעִי בְּרוּסְיָה בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף, מִשּׁוּם שֶׁהִסַּקְתִּי מַסְקָנָה נְכוֹנָה, כִּי הַכְּפוֹר וְהַשֶּׁלֶג יַשְׁבִּיחוּ אֶת הַדְּרָכִים בַּמְּחוֹזוֹת הַצְּפוֹנִיִּים שֶׁל גֶּרְמַנְיָה, פּוֹלִין, קוּרְלַנְדִיָה וְלַפְּלַנְדִיָה אֲשֶׁר לְפִי תֵאוּרֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנּוֹסְעִים הֵן מְשֻׁבָּשׁוֹת אֲפִלּוּ מִן הַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל הֵיכַל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְהָעִקָּר שֶׁיַשְׁבִּיחוּן לֹא בִּזְכוּת הוֹצָאוֹת מְיֻחָדוֹת מֵאוֹצָרָן שֶׁל מֶמְשָׁלוֹת נַעֲלוֹת הַדּוֹאֲגוֹת לְטוֹבַת הַכְּלָל בְּאַרְצוֹתֵיהֶן. נָסַעְתִּי רָכוּב עַל סוּס, כִּי אִם הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ תּוֹאֲמִים אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ הֲרֵי זֶה הָאֹפֶן הַנּוֹחַ בְּיוֹתֵר לִנְסִיעָה. שֶׁכֵּן אֵין כָּל סַכָּנָה אָז לְהַגִּיעַ לִכְלַל דּוּ־קְרָב עִם אֶחָד מִמְּנַהֲלֵי הַדֹּאַר הַמְנֻמָּסִים שֶּׁבְּגֶרְמַנְיָה, וְאַף לֹא לִהְיוֹת נִגְרָר, עַל יְדֵי בְּנֵי הַדּוֹר הַצָּמֵא, אֶל בֵּית־מַרְזֵחַ. אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי לָבוּשׁ מַלְבְּוּשׁ קַל, דָּבָר אֲשֶׁר הֵסֵב לִי מֵחוּשׁ רַע, כָּל כַּמָּה שֶׁהִרְחַקְתִּי בְּדַרְכִּי לְעֵבֶר צְפוֹן־מִזְרָח.

עַכְשָׁו נָקֵל לָכֵם לְשַׁעֵר, מַה הָיְתָה הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל אִישׁ אֶחָד, מִסְכֵּן וְזָקֵן, לְעֵת מֶזֶג־אֲוִיר חָרִיף כָּזֶה, מִתַּחַת לְרָקִיעַ שֶׁל שָׁמַיִם

קוֹדְרִים בְּיוֹתֵר, אֲשֵׁר פִּלֵּס אֶת דַּרְכּוֹ לְעֵבֵר צְפוֹן־מִזְרָח, שֶׁנִּקְלַע לְעַרְבַת־שְׁמָמָה בְּפּוֹלִין, וּמְצָאתִיו חֲסַר־אוֹנִים וְרוֹתֵת, וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בְּמַה לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתוֹ.

בַּרְנַשׁ מִסְכֵּן זֶה הִדְאִיב לִי עַד עֹמֶק הַלֵּב, וְאִם כִּי לִבִּי שֶׁלִּי עַצְמִי קָפָא בְּגוּפִי, הִטַּלְתִּי בְּכָל־זֹאת אֶת אַדֶּרֶת־הַמַּסָּע שֶׁלִּי עַל גַּבּוֹ. לְפֶתַע פִּתְאֹם הֵרִיעַ קוֹל מִשָּׁמַיִם, שֶׁצִּיֵּן מַעֲשֵׂה־אַהֲבָה זֶה כְּמַעֲשֶׂה נָדִיר, וְקָרָא אֵלַי לֵאמֹר: “יִקָּחֵנִי הַשָּׂטָן, בְּנִי, אִם לֹא יְבוֹאֲךָ גְמוּל עַל כָּךְ!”

קִבַּלְתִּי עָלַי אֶת הַדִּין וְהִמְשַׁכְתִּי לִרְכֹּב, עַד שֶׁאֲפָפוּנִי לַיְלָה וּמַחֲשַׁכִּים, וְלֹא הִבְחִינָה הָאֹזֶן וְלֹא הִשְׁגִּיחָה הָעַיִן בְּשׁוּם כְּפָר בְּכָל הַסְּבִיבָה. כָּל הָאָרֶץ רָבְצָה מִתַּחַת לַשֶּׁלֶג, וַאֲנִי הֵן לֹא יָדַעְתִּי כָּל דֶּרֶךְ וְכָל נָתִיב.

עָיֵף מֵרֹב רְכִיבָה, יָרַדְתִּי לְבַסּוֹף וְקָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי לְמִין עֲנַף־עֵץ מֻשְׁחָז, שֶׁבָּלַט וְנִרְאָה מִתּוֹךְ הַשֶּׁלֶג. לְשֵׁם בִּטְחוֹנִי נָטַלְתִּי אֶת אֶקְדּוֹחִי תַּחַת בֵּית זְרוֹעִי, שָׁכַבְתִּי לֹא הַרְחֵק מִזֶּה בְּתוֹךְ הַשְֶּׁלֶג וְיָשַׁנְתִּי שֵׁנָה עֲמֻקָּה מְאֹד, וְלֹא נִפְקְחוּ עֵינַי אֶלָּא בִּזְרֹחַ אוֹר יוֹם מָלֵא. וְאוּלָם מָה רַבָּה הָיְתָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, שָׁעָה שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי וּמָצָאתִי כִּי אֲנִי שׁוֹכֵב בְּתוֹכוֹ שֶׁל כְּפָר אֶחָד, בַּחֲצֵרָהּ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה! אֶת סוּסִי לֹא נִתַּן בַּתְּחִלָּה לִמְצֹא בִּסְבִיבָתִי, אַךְ סָמוּךְ לְכָךְ קָלַטְתִּי אֶת צַהֲלָתוֹ הַבָּאָה מֵאֵי־שָׁם מִלְּמַעְלָה. מִשֶּׁהֵרַמְתִּי אֶת עַיִנַי, נוֹכַחְתִּי לִרְאוֹת, כִּי קָשׁוּר הוּא לְגַגּוֹ שֶׁל צְרִיחַ הַכְּנֵסִיָּה וְהִנּוֹ תָּלוּי וְעוֹמֵד בֶּחָלָל. מִיָּד הֲבִינוֹתִי הֵיאַךְ הִגַּעְתִּי לִידֵי כָּךְ: בַּלַּיְלָה הָיָה הַכְּפָר מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ שֶׁלֶג; אֶלָּא שֶׁבְּמֶזֶג הָאֲוִיר חָלָה תְּמוּרָה פִּתְאֹמִית, וּלְאַט־לְאַט צָלַלְתִּי לְמַטָּה עִם הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס וְהוֹלֵךְ, וּמַה שֶּׁנִּרְאָה לִי בַּחֹשֶׁךְ כְּגַרְדּוֹמוֹ שֶׁל עֵץ הַבּוֹלֵט מִן הַשֶּׁלֶג, וַאֲשֶׁר אֵלָיו קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי, לֹא הָיָה אֶלָּא הַצְּלָב אוֹ שַׁבְשֶׁבֶת צְרִיחָהּ שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה.

בְּלִי לְהִמָּלֵךְ הַרְבֵּה, נָטַלְתִּי אֶחָד מֵאֶקְדּוֹחַי, יָרִיתִי בּוֹ אֶל עֵבֶר הַפְּרוֹמְבִּיָּה, וּבְאֹפֶן זֶה הִצְלַחְתִּי לַעֲלוֹת וְלִרְכֹּב שׁוּב עַל סוּסִי וּלְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי.

מִכָּאן וָאֵילֵךְ נִמְשַׁךְ הַכֹּל כָּרָאוּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְרוּסְיָה, שֶׁבָּהּ אֵין נוֹהֲגִים לִרְכֹּב עַל סוּסִים בַּחֹרֶף. וְכֵיוָן שֶׁמָּסֹרֶת הָיְתָה בְּיָדִי לִנְהֹג בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם “לְפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם”, שָׂכַרְתִּי לִי מִזְחָלָה קְטַנָּה רְתוּמָה לְסוּס אֶחָד, וְנָסַעְתִּי לִי בְּלֵב שָׁמֵחַ יָשָר לְפֶּטֶרְסְבּוּרְג. עַכְשָׁו אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד בְּבֵרוּר, הַאִם הָיָה זֶה בְּאֶסְטוֹנְיָה אוֹ בְּאֶרֶץ אִינְגֶרְמַן, אֲבָל דָּבָר אֶחָד עוֹדֶנִּי זוֹכֵר בְּכָל־זֹאת, כִּי הָיָה זֶה בְּתוֹךְ יַעַר נוֹרָא בְּעֵת שֶׁהִשְׁגַּחְתִּי בִּזְאֵב מַבְעִית הָרָץ אַחֲרַי בְּכָל כֹּחוֹ, וְהוּא מְזֵה רָעָב חָרְפִּי. מִיָד הִשִּׂיגַנִי, וְנִבְצָר הָיָה מִמֶּנִּי, לַאֲסוֹנִי, לְהִתְחַמֵּק מִפָּנָיו. כְּמוֹ מִמֵּילָא שָׁכַבְתִּי לִי אַפְּרַקְדָּן בַּמַּזְחָלָה וְהִנַּחְתִּי לְסוּסִי שֶׁיִּשָּׂא־וְיִתֵּן אִתּוֹ לְבַדּוֹ לְטוֹבַת שְׁנֵינוּ יַחַד. אָכֵן, הַדָּבָר שֶׁשִּׁעַרְתִּי כִּי קָרֹה יִקְרֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִרְהַבְתִּי עֹז לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לוֹ, קָרָה לְאַחַר מִכֵּן. הַזֵּאֵב לֹא שָׁעָה כְּלָל וּכְלָל אֶל מִעוּט עֶרְכִּי, אֶלָּא דָלַג מֵעַל גַּבִּי, תְָּקָף בְּזַעַף אֶת הַסּוּס, קָרַע וּבָלַע בְּבַת אַחַת אֶת חֶלְקָהּ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַבְּהֵמָה הַמִּסְכֵּנָה, אֲשֶׁר מֵרֹב בֶּהָלָה וּכְאֵב הוֹסִיפָה וְדָהַרָה בְּיֶתֶר עֹז. לְאַחַר שֶׁנִּצַּלְתִּי אֲנִי עַצְמִי בִּבְלִי־מֵשִׂים בְּדֶרֶךְ זוֹ, זָקַפְתִּי בִּגְנֵבָה אֶת רֹאשִׁי וְהִבְחַנְתִּי מִתּוֹךְ פַּלָּצוּת כִּי הַזְּאֵב נִנְעַץ כִּמְעַט כֻּלּוֹ בְּתוֹךְ עוֹרוֹ שֶׁל הַסּוּס.

וְכֵיוָן שֶׁרֳאִיתִי כִּי הוּא נָעוּץ בּוֹ כָּרָאוּי, אָזַרְתִּי אֶת כָּל כֹּחִי וּמִרְצִי וְהִצְלַפְתִּי בְּשׁוֹטִי עַל עוֹרוֹ. הַתְקָפָה בִּלְתִּי־צְפוּיָה כָּזֹאת עַל נַרְתִּיקוֹ זֶה הֱבִיאַתּוּ לִידֵי בֶּהָלָה לֹא קַלָּה בְּיוֹתֵר; הוּא נִדְחַק בְּכָל כֹּחֹותָיו קָדִימָה, גּוּפַת הַסּוּס צָנְחָה אַרְצָה, וּרְאוּ נָא רְאוּ, כִּי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַסּוּס הָיָה הַזְּאֵב רָתוּם עַכְשָׁו בְּרִתְמָתוֹ. אֲנִי מִצִּדִּי לֹא חָדַלְתִּי מִלְּהַצְלִיף עַל גַּבּוֹ, וְכָךְ הִגַּעְנוּ בִּדְהִירָה מְלֵאָה, בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, לְפֶּטֶרְסְבּוּרְג – בְּהֵפֵךְ גָּמוּר מִמַּה שֶּׁשִּׁעַרְנוּ שְׁנֵינוּ, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְפִי דַרְכּוֹ, וּלְתַדְהֵמָתָם כִּי רַבָּה שֶׁל כָּל הַצּוֹפִים בָּנוּ.

אֵין בְּכַוָּנָתִי, רַבּוֹתַי, לְהַלְאוֹתְכֶם בְּפִטְפּוּט עַל חֻקָּתָה, אֻמָּנֻיּוֹתֶיהָ, מַדָּעֶיהָ וּשְׁאָר סְגֻלּוֹתֶיהָ שֶׁל בִּירַת־רוּסְיָה הַמְפֹאָרָה, וּפָחוֹת מִזֶּה אַעֲסִיקְכֶם בְּמִקְרֵי הַסַּכְסְכָנוּת שֶׁל הַחֶבְרָה וְהַהַרְפַּתְקָנוּת הָעַלִּיזָה שֶׁלָּהּ, וְכֵן לֹא אֶתְעַכֵּב עַל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁבִּזְכוּתָן נוֹהֶגֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת לְהַקְבִּיל פְּנֵי כָּל אוֹרֵחַ בִּגְבִיעַ יַיִן־שָׂרָף וּבִנְשִׁיקַת־פֶּה. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לִמְשֹׁךְ אֶת שִׂימַת־לִבְּכֶם רַק לְנוֹשְׂאִים נַעֲלִים וַאֲצִילִים יוֹתֵר, דְּהַיְנוּ – אֶל סוּסִים וְּכְלָבִים, אֲשֶׁר מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיִיתִי יְדִידָם הַטּוֹב; וְנוֹסָף לְכָךְ – אֶל שׁוּעָלִים, זְאֵבִים וְדֻבִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם וּבִשְׁאָר מִינֵי חַיּוֹת טוֹרְפוֹת מְשֻׁפַּעַת רוּסְיָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כָּל אֶרֶץ אַחֶרֶת בָּעוֹלָם; וּלְבַסּוֹף אֶל עֲלִילוֹת־עֲלִיצוּת כָּאֵלֶּה, תַּרְגִּילֵי אַבִּירוּת וּמַעֲשִׂים מְשֻׁבָּחִים, הַהוֹלְמִים אֶת הָאָצִיל יוֹתֵר מִשֶּׁהוֹלֵם אוֹתוֹ קוּרְטוֹב שֶׁל יְוָנִית מְעֻפֱּשֶׁת אוֹ רוֹמִית, אוֹ כָּל אוֹתָם מִינֵי בְּשָׂמִים, גְּדִילִים וְכִרְכּוּרִים שֶׁל אֲנִינֵי־רוּחַ צָרְפָתִיִּים, אוֹ כָּל חוֹבְשֵׁי פֵּאָה־נָכְרִית.

אַךְ כֵּיוָן שֶׁעָבַר זְמַן־מָה עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְמַנּוֹת כְּפָקִיד בַּצָּבָא, הָיְתָה בְּיָדִי שָׁהוּת שֶׁל חֳדָשִׁים אֲחָדִים לְבַטָּלָה מְלֵאָה וּלְחֹפֶשׁ, לְהוֹצָאַת זְמַנִּי וְאַף כַּסְפִּי בַּדֶּרֶךְ הָאֲצִילָה בְּיוֹתֵר. יֵשׁ לַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת שֶׁבִּלִּיתִי בְּמִשְׂחָק, וְלַיְלָה אַחֵר בִּלִּיתִי לְקוֹל שִׁקְשׁוּקָן שֶׁל כּוֹסוֹת מְלֵאוֹת. הַקֹּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וַהֲלִיכוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֻמָּה הֶעֱנִיקוּ לַמַּשְׁקֶה בְּרוּסְיָה דַרְגָּה גְבוֹהָה יוֹתֵר בְּמַעֲרֶכֶת שַׁעֲשׁוּעֵי הַחֶבְרָה מֵאֲשֶׁר בְּגֶרְמַנְיָה הַפִּכַּחַת שֶׁלָּנוּ; וְעַל־כֵּן נִזְדַּמַּנְתִּי שָׁם תְּכוּפוֹת עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ חֲכָמִים לְמוֹפֵת בָּאָמָּנוּת הָאֲצִילָה שֶׁל הַשְּׁתִיָּה. אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם יַחַד הָיוּ בְּחִינַת עוֹשֵׂי־רְמִיָּה עֲלוּבִים לְעֻמַּת אַלּוּף צָבָא אֶחָד, בַּעַל זָקָן אָפֹר וְצִבְיוֹן פָּנָיו כְּעֵין הַנְּחשֶׁת, שֶׁסָּעָד עִמָּנוּ לְיַד שֻׁלְחָן אֶחָד. יָשִׁישׁ זֶה נִכְרְתָה לוֹ בִּקְרָב עִם הַתֻּרְכִּים הַמַּחֲצִית הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל גֻּלְגָּלְתּוֹ, וְעַל כֵּן נֶאֱלָץ הָיָה כָּל פַּעַם שֶׁהִצְטָרֵף אִישׁ זֶה אֶל הַחֶבְרָה לְהִתְנַצֵּל בִּלְבָבִיּוּת נֶאֱמָנָה וּבְנִימוּס רַב עַל שֶׁהוּא חוֹבֵשׁ בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה אֶת כּוֹבָעוֹ. הוּא הָיָה מֵרִיק אֶל קִרְבּוֹ בִּשְׁעַת סְעֻדָּה כַּמָּה וְכַמָּה בַּקְבּוּקֵי יַיִן־שָׂרָף, וּלְבַסּוֹף הָיָה מְסַיֵּם בְּבַקְבּוּק אַרַק, מִתּוֹךְ הַחְלָטָה לַחֲזֹר עַל כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִתַּן לְהַכִּיר בּוֹ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא הֲנִּימָה שֶׁל שִׁכְרוּת – מַעֲשֶׂה זֶה נַעֲלֶה מִכָּל כֹּחַ אֱמוּנַתְכֶם, וַאֲנִי סוֹלֵחַ לָכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, רַבּוֹתַי; הוּא נַעֲלֶה הָיָה גַם עַל כָּל מֻשָּׂגַי אֲנִי בְּעִנְיָן זֶה. יָמִים רַבִּים לֹא יָדַעְתִּי אֶת פֵּשֶׁר הָעֻבְדָּה, עַד שֶׁגִּלִּיתִי לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב אֶת הַפִּתְרוֹן לְכָךְ.

הָאַלּוּף הַנִּזְכָּר הָיָה מֵרִים מִזְּמַן לִזְמַן אֶת מִגְבַּעְתּוֹ. בַּדָּבָר הַזֶּה הִבְחַנְתִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת, וּלֹא הִצְטַעַרְתִּי עַל כָּךְ; הֵן טִבְעִי הָיָה כִּי מִצְחוֹ הִתְלַהֵט מֵרב שְׁתִיָּה, וְטִבְעִי, אֵפוֹא, שֶׁיִּהְיֶה מְאַוְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ. אֶלָּא שֶׁסּוֹף־סוֹף הִשְׁגַּחְתִּי כִּי יַחַד עִם מִגְבַּעְתּוֹ הָיָה מֵרִים גַּם לוּחַ כֶּסֶף, שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ כְּחֵלֶק עֶלְיוֹן שֶׁל הַגֻּלְגֹּלֶת, וְאֵדֵי כָּל הַמַּשְׁקָאוֹת הַחֲרִיפִים שֶׁסָּפַג לְתוֹכוֹ הָיוּ עוֹלִים מִשָּׁם כַּעֲלוֹת עָנָן קַל אֶל הַמָּרוֹם.

הִנֵּה כִּי כֵן נִפְתְּרָה לְפֶתַע־פִּתְאֹם הַחִידָה. הִמְתַּקְתִּי אֶת סוֹדִי זֶה עִם כַּמָּה מִידִידַי הַטּוֹבִים וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּת מֵהֶם, מִתּוֹךְ שֶׁהַדָּבָר קָרָה בִּשְׁעַת נֶשֶׁף, לְהוֹכִיחַ לָהֶם אֶת נְכוֹנוּת דְּבָרַי עַל יְדֵי נִסָּיוֹן. אוֹ אָז נִגַּשְׁתְִּי עִם מִקְטָרְתִּי בְּפִי וְעָמַדְתִּי מֵאַחֲרֵי גַבּוֹ שֶׁל הָאַלּוּף, וּבָרֶגַע שֶׁזֶּה הֵרִים אֶת מִגְבַּעְתּוֹ הִדְלַקְתִּי בֶּעֶזְרַת פִּסַּת נְיָר אֶת הָאֵדִים הָעוֹלִים מִתּוֹכוֹ. הִנֵּה כִּי כֵן הָיִינוּ עֵדִים לְמַחֲזֶה חָדָשׁ וְיָפֵה כְּאֶחָד: אֶת עַמּוּד הֶעָנָן אֲשֶׁר מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל גִּבּוֹרֵנוּ הָפַכְתִּי בִּן־רֶגַע לְעַמּוּד־אֵש, וְאוֹתָהּ מָנָה מִן הָאֵדִים שֶׁנִּתְאַבְּכוּ עֲדַיִן בֵּין הַשֵּׂעַר לְבֵין הַמִּגְבַּעַת נִדְלְקָה בְּאוֹר כָּחֹל, וְהָיְתָה בִּבְחִינַת הִלָּה מְפֹאָרָה מִכָּל הִלָּה שְׁכִיחָה מִסָּבִיב לְרֹאשָׁם שֶׁל קְדוֹשִׁים. אֶת נִסְיוֹנִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלִים, כַּמּוּבָן, מֵעֵינָיו שֶׁל הָאַלּוּף; וְאוּלָם הוּא לֹא הִקְפִּיד בָּזֹאת, אֶלָּא, אַדְרַבָּא, הִרְשָׁה לָנוּ כַּמָּה וְכָמָּה פְּעָמִים לַחֲזֹר עַל הַנִּסָּיוֹן, אֲשֶׁר שִׁוָּה לוֹ מַרְאֶה נִשְׂגָּב כָּזֶה.

 

פֶּרֶק שֵׁנִי: סִפּוּרֵי צַיִד    🔗

אֲנִי פּוֹסֵחַ עַל כַּמָּה מַחֲזוֹת עַלִּיזִים אֲשֶׁר חָזוּ עֵינַי בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת שׁוֹנוֹת, שֶׁכֵּן יֵשׁ בְּדַעְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרֵי־צַיִד אֲחָדִים, שֶׁלְּפִי דַעְתִּי מַפְלִיאִים הֵם וּמְשַׁעְשְׁעִים יוֹתֵר. נָקֵל לָכֶם לְשָׁעֵר, רַבּוֹתַי, כִּי הִתְיַחַסְתִּי יַחַס טוֹב מְאֹד אֶל חֶבֶר בְּנֵי חַיִל אֵלֶּה, שֶׁיָּדְעוּ כָּרָאוּי מָה רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל מְחוֹז יְעָרוֹת פָּתוּחַ וּרְחַב־מִדּוֹת. מַעֲרֶכֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים וּמַזְמוּטֵי הַזְּמַן שֶׁעִסּוּק זֶה הֵבִיא עִמּוֹ, וְכֵן הָאֹשֶר הָרַב שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי עִם כָּל עֲלִילָה מֻצְלַחַת, מְכַלְכְּלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְּזִכְרוֹנוֹת מִן הַנְּעִימִים בְּיוֹתֵר.

בְּבֹקֶר אֶחָד מִן הַבְּקָרִים רָאִיתִי מִבְּעַד לְחַלּוֹן חֲדַר מִשְׁכָּבִי נָהָר גָּדוֹל, שֶׁזָּרַם לוֹ סָמוּךְ לְמָקוֹם זֶה, וּרְאִי מֵימָיו מְכֻסֶּה בַּרְוַזֵּי־בַּר בְּמִדָּה שָׁוָה כֻּלּוֹ. בִּמְהִירוּת רַבָּה נָטַלְתִּי עָלַי אֶת נִשְׁקִי שֶׁעָמַד בְּקֶרֶן־זָוִית, קָפַצְתִּי אִתּוֹ עַל פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת בִּקְפִיצוֹת כֹּה לוּלְיָנִיּוֹת, עַד כִּי מֵחֹסֶר זְהִירוּת נִתְקַלְתִּי וְחָבַטְתִּי אֶת פָּנַי בַּמְּזוּזָה. נִיצוֹצוֹת אֵשׁ נִתְּזוּ מֵעֵינַי, אֲבָל אֲנִי לֹא נֶעֱצַרְתִּי מִפְּנֵי כֵן אֲפִלּוּ לְרֶגַע קָט. מִיָּד בְּהַגִּיעִי לַמָּקוֹם פָּתַחְתִּי בִּירִי, אוּלָם בָּרֶגַע שֶׁהִתְכַּוַּנְתִּי לִקְלֹעַ, נוֹדַע לִי, לְצַעֲרִי הָרַב, כִּי מֵעָצְמַת הַמַּכָּה שֶׁנִֶּחְבַּטְתִּי בִּמְרוּצָתִי נִתְרַסְּקָה גַם הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי קְנֵה־הָרוֹבֶה. מֶה הָיָה עָלַי, אֵפוֹא, לַעֲשׂוֹת?

וַהֲרֵי אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אֶת זְמַנִּי. לְמַזָּלִי נִזְכַּרְתִּי בַּמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִי זֶה עַתָּה עִם עֵינִי. פִּצַּצְתִּי, אֵפוֹא, אֶת אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה, הֶעֱמַדְתִּי אֶת הַנֶּשֶׁק אֶל מוּל הָעוֹפוֹת וְהִכֵּיתִי בְּאֶגְרוֹפִי בְּאַחַת מֵעֵינַי. בְּכֹחַ מַכָּה חֲזָקָה אַחַת בִּלְבָד נִתְּזוּ שׁוּב נִיצוֹצוֹת, הַיְרִיָּה נוֹרְתָה וּפָגְעָה בַּחֲמִשָּׁה זוּגוֹת בַּרְוַזֵּי־בַּר, בְּאַרְבָּעָה אֲדֻמֵּי־צַוָּאר וּבִשְׁתֵּי תַרְנְגֹלוֹת־מַיִם. יִשּׁוּב הַדַּעַת הוּא נֶפֶשׁ כָּל מַעֲשֵׂה גְבוּרָה. אִם יֵשׁ חַיָּלִים וּמַלָּחִים הַמַּצְלִיחִים לְהִנָּצֵל מִסַּכָּנָה הוֹדוֹת לְיִשּׁוּב הַדַּעַת, הֲרֵי שֶׁגַּם הַצַּיָּדִים חַיָּבִים תּוֹדָה לְיִשּׁוּב הַדַּעַת עַל הַצְלָחָתָם בְּמַעֲשֵׂה הַצַּיִד.

עַל פְּנֵי אֲגַם אֶחָד, אֲשֶׁר לִשְׂפָתוֹ הִגַּעְתִּי בְּעֵת מַסַּע צַיִד אֶחָד, רָאֹה רָאִיתִי תְרֵיסָרִים אֲחָדִים שֶׁל בַּרְוַזֵּי־בַּר הַשָּׁטִים בְּמֶרְחָק רַב זֶה מִזֶּה, וְלֹא הֶעֱלִיתִי כְּלָל עַל דַּעְתִּי כִּי אַצְלִיחַ לִקְלֹעַ בִּירִיָּה אַחַת וְלִפְגֹּעַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּאֶחָד מִן הַבַּרְוַזִּים. לַאֲסוֹנִי הָיְתָה עוֹד אֶבֶן אַחַת וִיחִידָה בִּקְנֵה הָרוֹבֶה, וַאֲנִי הֵן רוֹצֶה הָיִיתִי כִּי כֻּלָּם יַחַד יִפְּלוּ לְיָדִי, שֶׁכֵּן עָמַדְתִּי לְהַקְבִּיל פְּנֵי יְדִידִים טוֹבִים וְרַבִּים שֶׁעָמְדוּ לָבוֹא כְּאוֹרְחִים רְצוּיִים אֶל בֵּיתִי בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים. אוֹ אָז נִזְכַּרְתִּי בְּקָתְלֵי חֲזִיר שֶׁשָּׂרְדוּ לִי מִצֵּידַת הַדֶּרֶךְ, וְהֵם שְׁמוּרִים עִמִּי בְּיַלְקוּט הַצַּיִד. תֵּכֶף וּמִיָּד קָשַׁרְתִּי אֶת קָתְלֵי הַחֲזִיר הָאֵלֶּה אֶל חֶבֶל כְּלָבִים אָרֹךְ מְאֹד, שֶׁהִתַּרְתִּי אֶת חֲלָקָיו וְהֶאֱרַכְתִּיו פִּי אַרְבָּעָה. אַחֲרֵי כֵן הִסְתַּתַּרְתִּי בֵּין שִׁיחֵי הָאַגְמוֹן שֶׁעַל הַחוֹף, הִשְׁלַכְתִּי אֶת נֵתַח הַבָּשָׂר אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, וְהִתְעַנַּגְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת הֵיאַךְ הִתְקָרֵב בִּזְרִיזוּת בַּרְוַז־הַבַּר הָרִאשׁוֹן וּבָלַע אוֹתוֹ. לְאַחֲרָיו נִמְשְׁכוּ שְׁאָר בַּרְוַזֵּי־הַבַּר, וְכֵיוָן שֶׁהַנֵּתַח הַיָּבֵשׁ וְהֶחָלָק הֶחֱלִיק בִּלְתִּי מְעֻכָּל בִּמְעֵי הַבַּרְוָז וְיָצָא לוֹ מֵאֲחוֹרָיו, בְּלָעוֹ תֵיכֶף וּמִיָּד בַּרְוַז־הַבַּר הַשֵּׁנִי, וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה. בְּקִצּוּר, הַנֵּתַח נָסַע וְעָבַר אֶת קֵבוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל בַּרְוַזֵּי־הַבַּר, בְּלִי לְהִנָּתֵק מִן הַחֶבֶל שֶׁאֵלָיו הָיָה קָשׁוּר. הִנֵּה כִּי כֵן חֲרוּזִים הָיוּ כֻּלָּם, כְּאוֹתָם פְּנִינִים עַל חוּט הַשָּׁנִי. מְשַׁכְתִּים בְּחֶדְוָה רַבָּה אֶל הַיַּבָּשָׁה, שִׁלְשַׁלְתִּי אֶת הַחֶבֶל וְקִפַּלְתִּי חֲצִי תְרֵיסַר פְּעָמִים מִסָּבִיב לִכְתֵפַי וְגוּפִי וְיָצָאתִי עִם הַבַּרְוַזִּים בַּדֶּרֶךְ לְבֵיתִי.

כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי מְרֻחָק מֶרְחָק רַב מִבֵּיתִי וּמַעֲמֶסֶת בַּרְוַזֵּי־בַּר רַבִּים כָּל כָּךְ הָיְתָה כְּבֵדָה עָלַי, כִּמְעַט וְהִצְטַעַרְתִּי עַל שֶׁצַּדְתִּי אֶת כֻּלָּם בְּבַת אַחַת, אֶלָּא שֶׁכָּאן בָּא לְעֶזְרָתִי מִקְרֶה נָדִיר, אֲשֶׁר הֱבִיאַנִי בַּהַתְחָלָה בִּמְבוּכָה לֹא מְעַטָּה. בַּרְוַזֵּי־הַבַּר, שֶנָּצוֹדוּ חַיִּים כֻּלָּם, הִתְאוֹשְׁשׁוּ מִתַּדְהֵמָתָם הָרִאשׁוֹנָה, הִתְחִילוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם לִטְפֹּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, הִתְרוֹמְמוּ וְהֵרִימוּ גַם אוֹתִי לִמְרוֹמֵי הָאֲוִיר. וַדַּאי הַדָּבָר כִּי אָדָם אַחֵר זוּלָתִי הָיָה מוֹצֵא עֵצָה בְּקֹשִי רַב, וְאִלּוּ אֲנִי נִצַּלְתִּי מַצַּב־דְּבָרִים זֶה, כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי, דַּוְקָא לְתוֹעַלְתִּי, וַחֲתֹר חָתַרְתִּי בְּעֶזְרַת שׁוּלֵי בְּגָדַי אֶל מְחוֹז בֵּיתִי. וּכְשֶָהִגַּעְתִּי כְּבָר מֵעַל לְגַג בֵּיתִי, וְצָרִיךְ הָיִיתִי לַחֲנוֹת (בְּלִי שֶׁאֶנָּזֵק, כַּמּוּבָן), מָלַקְתִּי בָּזֶה אַחַר זֶה אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּרְוַזֵּי־הַבַּר וְצָלַלְתִּי לִי בְּנַחַת אֶל תּוֹךְ אֲרֻבַּת־הֶעָשָׁן שֶׁל בֵּיתִי, וָאֵרֵד יָשָׁר עַל גַּבֵּי תַנּוּרִי בַּמִּטְבָּח – שֶׁלְּאָשְׁרִי עוֹד טֶרֶם הֻצְּתָה בּוֹ אָז הָאֵשׁ – לְבֶהָלָתוֹ שֶׁל טַבָּחִי וּלְתַדְהֵמָתוֹ הַגְדוֹלָה.

מִקְרֶה בְּדוֹמֶה לָזֶה קָרָה לִי עוֹד עִם לַהֲקַת קוֹרְאִים. יָצֹא יָצָאתִי לְנַסּוֹת רוֹבֶה חָדָשׁ שֶׁרָכַשְׁתִּי לִי, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר הוֹצֵאתִי לְגַמְרֵי אֶת מְלַאי הַבָּרָד הַמּוּעָט שֶׁהָיָה לִי, וּבְלִי שֶׁצִּפִּיתִי לַדָּבָר, עָלְתָה לְנֶגֶד עֵינַי לַהֲקַת הַקּוֹרְאִים. מִשְׁאֲלַת לִבִּי לִרְאוֹת אֲחָדִים מֵהֶם עוֹלִים בָּעֶרֶב עַל שֻׁלְחָנִי הֱבִיאַתְנִי לִידֵי הַמְצָאָה, שֶׁאֶפְשָׁר לָכֶם, רַבּוֹתַי, בְּהֵן צִדְקִי, לְהִשְׁתַּמֵּש בָּה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.

מִיָּד כְּשֶׁרָאִיתִי הֵיכָן יָרְדוּ וְחָנוּ הַקּוֹרְאִים, טָעַנְתִּי בִּזְרִיזוּת אֶת רוֹבִי, וְתַחַת לְהַרְכִּיב אֶת הַקָּנֶה – הִרְכַּבְתִּי עָלָיו אֶת הַבֻּכְנָה; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת בְּחִפָּזוֹן, הַשְׁחֵז הִשְׁחַזְתִּיהָ קְצָת בַּקָּצֶה הֶָעֶלְיוֹן. עַכְשָׁו הִתְקָרַבְתִּי אֶל הַקּוֹרְאִים, לָחַצְתִּי רֶגַע עַל הַהֶדֶק, בּוֹ־בָּרֶגַע שֶׁקָּמוּ וְהִתְרוֹמְמוּ בָּאֲוִיר, וְהִתְעַנַּגְתִּי תַעֲנוּג רַב בִּרְאוֹתִי אֶת הַבֻּכְנָה יוֹרֶדֶת בְּלִוְיַת שִׁבְעָה קוֹרְאִים, שֶׁתָּמְהוּ גַם הֵם בְּוַדַּאי תִּמָּהוֹן רַב עַל שֶׁנִּצְמְדוּ אֶל כִּידוֹנִי, וְנָפְלוּ לְמַטָּה בְּרִחוּק־מָה אֶחָד מִמִּשְׁנֵהוּ. הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: רָאוּי לוֹ לָאָדָם לְהַשְׂכִּיל וְלִמְצֹא עֵצָה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת.

פַּעַם אַחֶרֶת נִתְקַלְתִּי בְּתוֹךְ יַעַר עָבֹת אֶחָד שֶׁבְּרוּסִיָה בְּשׁוּעָל אֶחָד, שֶׁהָיָה יָפֶה לְהַפְלִיא; וְהֵן לְפֶשַׁע יֵחָשֵׁב הַדָּבָר לִנְקֹב אֶת עוֹרוֹ הַיָּקָר מְאֹד בְּחֵץ אוֹ בְּאֶבֶן־קֶלַע. הַשּׁוּעָל עָמַד לוֹ סָמוּךְ לְעֵץ. כִּבְהֶרֶף עַיִן אֶחָד שָׁלַפְתִּי אֶת הַחֵץ מִן הַקָּנֶה, שִׁלְשַׁלְתִּי בִּמְקוֹמוֹ מַסְמֵר רָגִיל וּמֻתְאָם, יָרִיתִי בּוֹ וְקָלַעְתִּי בְּאֹפֶן נִפְלָא כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאַלְיָתוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל נִצְמְדָה מִיָּד אֶל גֶּזַע הָעֵץ. אוֹ אָז נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בַּחֲשַׁאי, הוֹצֵאתִי מִכִּיסִי אֶת אוֹלַר־הַצַּיָּדִים שֶׁלִּי, חָתַכְתִּי חֶתֶךְ אֶחָד שְׁתִי וָעֵרֶב בְּפָנָיו, נָטַלְתִּי אֶת הַשּׁוֹט לְיָדִי, הִצְלַפְתִּי וְהִצְלַפְתִּי וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַשּׁוּעָל מִתּוֹךְ עוֹרוֹ שֶׁלּוֹ, וַיְהִי הַדָּבָר מַמָּשׁ לְתַעֲנוּג וּכְמוֹ נֵס גָּדוֹל.

הַמִּקְרֶה וְהַמַּזָּל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד מְתַקְּנִים פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת הַשְּׁגִיאָה שֶׁשָּׁגִינוּ. בְּדָבָר זֶה נִתְנַסֵּיתִי מִיָּד לְאַחַר הַמִּקְרֶה הַנ"ל, בְּחִינַת מָשָׁל וְדֻגְמָה, שָׁעָה שֶׁנִּתְקַלְִתִּי בְּחָנִיץ וּבַחֲזִירַת־בַּר, שֶׁהָיוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה. בּוֹ בָּרֶגַע הִתְחִיל הֶחָנִיץ לִבְרֹחַ מִכָּאן לְבַדּוֹ, וְאִלּוּ חֲזִירַת־הַבַּר עָמְדָה מִלֶּכֶת – דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִצְמִידוּהָ בְּמַסְמְרִים לַקַּרְקַע. מִשֶּׁבָּחַנְתִּי אֶת הָעִנְיָן מִקָּרוֹב, נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי חֲזִירַת־הַבַּר הָיְתָה עִוֶּרֶת, וְכִי קֹדֶם־לָכֵן אָחֲזָה בְּתוֹךְ לוֹעָהּ אֶת זְנַב הֶחָנִיץ, כְּדֵי לִהְיוֹת מֻדְרֶכֶת עַל יָדוֹ, בִּזְכוּת מִצְוַת הַכִּבּוּד שֶׁל צֶאֱצָא לְהוֹרָתוֹ. כֵּיוָן שֶׁחִצִּי עָבַר בֵּין שְׁנֵיהֶם, הֲרֵי שֶׁקָּרַע אֶת קֶשֶׁר הַהַדְרָכָה. חֲזִירַת־הַבַּר הִמְשִׁיכָה לִלְעֹס אֶת קָצֵהוּ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַמַּדְרִיךְ לֹא מָשַׁךְ אוֹתָהּ עוֹד אַחֲרָיו, עָמְדָה מִלֶּכֶת. הִנֵּה כִּי כֵן אָחַזְתִּי בִּשְׂרִידוֹ שֶׁל זְנַב הֶחָנִיץ, שֶׁהָיָה בְּפִי חֲזִירַת־הַבַּר, וְהִדְרַכְתִּי אֶת הַחַיָּה חַסְרַת הָאוֹנִים לְלֹא כָּל עָמָל וְהִתְנַגְּדוּת אֶל עֵבֶר בֵּיתִי.

כָּל כַּמָּה שֶׁאַכְזָרִיּוֹת חֲזִירוֹת־הַבַּר הַפְּרָאִיּוֹת, אַכְזָרִיִּים וְנוֹרָאִים מֵהֶן חֲזִירֵי־הַבַּר. אֲנִי פָּגַשְׁתִּי אֶחָד מֵהֶם בַּיַּעַר, בְּשָׁעָה, שֶׁלַּאֲסוֹנִי, לֹא הָיִיתִי מוּכָן לֹא לְהַתְקָפָה זֹאת וְלֹא לְהִתְגּוֹנְנוּת מִפָּנֶיהָ. בְּקֹשִׁי רַב יָכֹלְתִּי לְהִמָּלֵט עוֹד אֶל מֵאֲחוֹרֵי עֵץ אֶחָד, שָׁעָה שֶׁחַיַּת הַטֶּרֶף הַנִּרְגֶּזֶת הִכְּתָה בְּזַרְבּוּבִיתָהּ לְעֶבְרִי בְּכָל כֹּחָהּ הַגַּשְׁמִי, וְעַל כֵּן נִתְקְעוּ חַטֶּיהָ בְּכֹחַ רַב בְּתוֹךְ גֶּזַע הָעֵץ וְלֹא יָכְלָה עוֹד לֹא לְחַלְּצָן מִשָּׁם וְלֹא לַחֲזֹר שֵׁנִית עַל מַכָּתָהּ. "כָּכָה! אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי, “עַכְשָׁו נָצוּד אוֹתָךְ בְּמוֹ יָדֵינוּ!” בִּמְעוּף‏־יָד אֶחָד נָטַלְתִּי אֶבֶן, הִכֵּיתִי בִּמְלֹא כֹּחִי בְּחַטֶּיהָ וְדָחַקְתִּי אוֹתָן לְעָמְקוֹ שֶׁל הָעֵץ, עַד שֶׁלֹּא יָכְלָה עוֹד לְהֵחָלֵץ מִשָּׁם. הִיא נֶאֶלְצָה לַעֲמֹד וּלְחַכּוֹת בָּזֶה, עַד שֶׁהֵבֵאתִי מִן הַכְּפָר הַסָּמוּךְ קָרוֹן וַחֲבָלִים כְּדֵי לְהַסִּיעָהּ חַיָּה וּשְׁלֵמָה הַבַּיְתָה – דָּבָר שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְהַפְלִיא.

פַּעַם אַחַת, מִשְֶּׁבִּזְבַּזְתִּי אֶת כָּל הָעוֹפֶרֶת שֶׁל נִשְׁקִי, בָּא לִקְרָאתִי – בְּלִי שֶׁצִּפִּיתִי לְכָךְ כְּלָל וּכְלָל – הַצְּבִי הֲדוּר־הַמַּרְאֶה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. הוּא הֵצִיץ לְתוֹךְ עֵינַי בַּאֲדִישׁוּת רַבָּה – דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָדַע בְּעַל פֶַּה, כִּי יַלְקוּטִי רֵיק. אַף־עַל־פִּי־כֵן טָעַנְתִּי בִּן־רֶגַע אֶת קְנֵה הָרוֹבֶה בְּאֶבֶן־שְׂרֵפָה, וְעָלָיו הוֹסַפְתִּי חֹפֶן גַּלְעִינֵי דֻבְדְּבָנִים, שֶׁמָּצַצְתִּי מֵעֲלֵיהֶם בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת בְּשָׂרָם, וְכָךְ קָלַעְתִּי בְּכָל מִטְעָנִי אֶל עֶצֶם מִצְחוֹ, אֶל בֵּין קַרְנָיו. הַיְרִיָּה אָמְנָם הַמָמַתְהוּ וְהוּא הִתְנוֹדֵד כְּמוֹ שִׁכּוֹר, אֲבָל נִתְאוֹשֵׁשׁ בְּכָל זֹאת. שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם לְאַחַר כָּךְ נִזְדַּמַּנְתִּי שׁוּב לְצַיִד בְּאוֹתוֹ יַעַר וּרְאוּ נָא פֶּלֶא: לְפָנַי הוֹפִיעַ צְבִי הֲדוּר־מַרְאֶה, וּבְמִצְחוֹ נָטוּעַ עֵץ דֻּבְדְּבָנִים גָּבֹהַּ, שֶׁמִּדָּתוֹ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה רֶגֶל. מִיָּד נִזְכַּרְתִּי, כַּמּוּבָן, בְּהַרְפַּתְקָתִי הַקוֹדֶמֶת. אָכֵן, רָאֹה רָאִיתִי אֶת הַצְּבִי כִּרְכוּשִׁי הַפְּרָטִי, וּבִירִיָּה אַחַת הִכְרַעְתִּיו לַקַּרְקַע. וְכָךְ זָכִיתִי בְּבַת־אַחַת בִּצְלִי בָּשָׂר וְגַם בְּרֹטֶב דֻּבְדְּבָנִים, שֶׁכֵּן הָעֵץ הָיָה עָמוּס פֵּרוֹת בְּשֶפַע, שֶׂכָּל יְמֵי חַיַּי לֹא אָכַלְתִּי כְּמוֹתָם לְטַעַם מְעֻדָּן.

וּמַה דַּעְתְּכֶם לְמַעֲשֶׂה מֵהַסּוּג הַבָּא? – פַּעַם אַחַת קָרָה לִי, שֶׁאוֹר הַיּוֹם וַאֲבַק־הַשְּׂרֵפָה אָזְלוּ וּבָאוּ עָלַי בְּתוֹךְ יַעַר אֶחָד מִיַּעֲרוֹת פּוֹלִין. בְּלֶכְתִּי הַבַּיְתָה נִקְלַע לְעֻמָּתִי דֹב מֵטִיל זְוָעָה, שֶׁלּוֹעוֹ פָּעוּר כְּנֶגְדִּי וְהוּא מוּכָן לְבָלְעֵנִי חַיִּים.

לַשָּׁוְא פִּשְׁפַּשְׁתִּי בְּחָפְזִי בְּכָל כִּיסַי לִמְצֹא בָּהֶם אֲבַק־שְׂרֵפָה וְעוֹפֶרֶת; לֹא מָצָאתִי דָבָר מִלְּבַד שְׁתֵּי אַבְנֵי קֶלַע, שֶׁהָיִיתִי נוֹהֵג לְקַחְתָּן לַדֶּרֶךְ לְמִקְרֶה שֶׁל צָרָה. אֶת הָאַחַת מֵהֶן זָרַקְתִּי בְּכָל כֹּחִי לְתוֹךְ לוֹעוֹ הַפָּעוּר שֶׁל הַטּוֹרֵף, מַמָּשׁ לְתוֹךְ בֵּית בְּלִיעָתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה בָּאָהוּ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי צָפוּי, הוּא לֹא נָעַם לוֹ כְּלָל. הוּא פָּנָה פְּנִיָּה חַדָּה לִשְׂמֹאל, וְעַל יְדֵי כָּךְ נָתַן לִי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לִקְלֹעַ אֶת הָאֶבֶן הַשְּׁנִיָּה לְתוֹךְ פִּי הַטַּבַּעַת. מַעֲשֶׂה זֶה עָשִׂיתִי בְּאֹפֶן זָרִיז לְהַפְלִיא. הָאֶבֶן הַשְּׂנִיָּה לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁחָדְרָה וְגָלְשָׁה, אֶלָּא שֶׁגַּם הִתְנַגְּשָׁה בָּאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה וַתִּפְרֹץ אֵשׁ בְּקִרְבּוֹ, וּמוּבָן שֶׁהַדֹּב נִתְפּוֹצֵץ עַל יְדֵי כָּךְ בְּעָצְמָה אַדִּירָה.

יֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי אֶבֶן הַנִּקְלַעַת כָּרָאוּי a posteriori, מַה גַּם אִם הִיא נִתְקֶלֶת בָּזוֹ שֶׁל a priori, עֲשׂוּיָה לְפוֹצֵץ וּלְהַטִּיל לָאֲוִיר אֲפִלּוּ מְלֻמָּד טוֹרֵף כְּדֹב, וְגַם פִילוֹסוֹף. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָאתִי בְּשָׁלוֹם מִמַּעֲשֶׂה זֶה, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיֶּאֱרַע לִי מְאֹרָע דּוֹמֶה פַּעַם נוֹסֶפֶת, וְלֹא אֹבֶה עוֹד לְהִפָּגֵשׁ עִם דֹּב כָּזֶה בְּאֵין עִמִּי אֶמְצְעֵי הֲגַנָּה אֲחֵרִים.

אֶלָּא שֶׁהָיָה זֶה, כַּנִּרְאֶה, גּוֹרָל אֲשֶׁר מֻנָּה לִי, כִּי הַטּוֹרְפִים הַפְּרָאִים בְּיוֹתֵר יִתְקְפוּנִי דַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתִי לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ חוּשֵׁיהֶם בִּשְּׂרוּ לָהֶם כִּי אֲנִי חֲסַר הֲגַנָּה. כָּךְ קָרָה פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁהֲסִירוֹתִי אֶת אֶבֶן הַקֶּלַע מֵעַל רוֹבִי, עַל מְנָת לְהַשְׁחִיזָהּ בְּמִקְצָת. מִיָּד בָּא וְהִסְתִָּעֵר עָלַי בְּנַהֲמוֹ דֹב מְעוֹרֵר זְוָעָה. כָּל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת הוּא לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל אִילָן, וּלְתַכְנֵן מִשָּׁם אֶת הִתְגּוֹנְנוּתִי. אֶלָּא שֶׁלַּאֲסוֹנִי נָפְלָה מִכִּיסִי, בְּעֵת שֶׁטִּפַּסְתִּי עַל הָאִילָן, סַכִּינִי שֶׁהָיִיתִי זָקוּק לָהּ, וְלֹא הָיָה עוֹד בְּיָדִי מְאוּמָה כְּדֵי לְחַזֵּק בֹּרֶג מִן הַבְּרָגִים שֶׁקָּשֶׁה הָיָה אוֹתָהּ שָׁעָה לְחַזְּקוֹ.

לְמַטָּה, לְרַגְלֵי הָאִילָן, עָמַד לוֹ הַדֹּב, וְרֶגַע־רֶגַע הָיִיתִי צוֹפֶה כִּי הִנֵּה יְטַפֵּס וְיַעֲלֶה אַחֲרַי. לֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא לְהַתִּיז שׁוּב נִיצוֹצוֹת, כְּשֵׁם שֶׁכְּבָר עָשִׂיתִי אֵי־פַּעַם, אֲבָל לֹא רָצִיתִי לָשׁוּב וּלְהִתְנַסּוֹת בְּכָךְ, כִּי עַל כֵּן גַּם אִם לֹא אֶזְכֹּר מִכְשׁוֹלִים אֲחֵרִים שֶׁעָמְדוּ לִי בְּדַרְכִּי, הֲרֵי אוֹתוֹ נִסָּיוֹן הֵבִיא עָלַי מַכְאוֹב עֵינַיִם שֶׁלֹּא חָדַל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים הִסְתַּכַּלְתִּי בְּסַכִּינִי, שֶׁהָיְתָה תְקוּעָה לְמַטָּה בְּצוּרָה מְאֻנֶּכֶת בַּשֶּׁלֶג, אֶלָּא שֶׁמַּבָּטִים מְלֵאֵי גַעְגּוּעִים אֵינָם מְתַקְּנִים דְָּבָר אַף כִּמְלֹא הַשַּׂעֲרָה. לְבַסּוֹף הִגַעְתִּי לִכְלָל רַעְיוֹן, שֶׁהָיָה מְיֻחָד בְּמִינוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָיָה גַם מֻצְלָח. אֶת סִילוֹנָם שֶׁל אוֹתָם מַיִם, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶם שֶׁפַע רַב לְאָדָם הַנָּתוּן בְּפַחַד גָּדוֹל, כִּוַּנְתִּי יָשָׁר אֶל נִצַּב הַסַּכִּין. הַקֹּר הָאָיֹם שֶׁעָמַד אָז הִקְפִּיא מִיָּד אֶת מֵי־הָרַגְלַיִם, וּבִרְגָעִים מְעַטִּים נִתְהַוֶּה עַל גַּבֵּי הַסַּכִּין כְּעֵין הֶמְשֵׁךְ שֶׁל קֶרַח, שֶׁהִגִּיעַ עַד לַעֲנָפָיו הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁל הָעֵץ. וְעַכְשָׁו מָשַׁכְתִּי אֵלַי אֶת הַסַּכִּין בְּלִי עָמָל רַב, אִם כִּי בִּזְהִירוּת גְּדוֹלָה. וּמִיָּד לְאַחַר שֶׁהִבְרַגְתִּי בְּעֶזְרַת הַסַּכִּין אֶת אֶבֶן־הַקֶּלַע, טִפֵּס וְעָלָה לִקְרָאתִי הַדֹּב. אָכֵן, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, רַק חָכְמַת דֹּב עֲשׂוּיָה לְתָאֵם בְּתֹאַם מֻצְלָח כָּזֶה אֶת הַזְּמַן, וְהַקְבֵּל הִקְבַּלְתִּי אֶת פָּנָיו שֶׁל הַדֹּב בִּמְנַת רְעָמִים, שֶׁנִּמְנַע מִמֶּנּוּ לְנֵצַח נְצָחִים לְהוֹסִיף וּלְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה עֵצִים.

בְּדוֹמֶה לְכָךְ הִסְתָּעֵר עָלַי פַּעַם אַחֶרֶת זְאֵב נוֹרָא, וְהִגִּיעַ סָמוּךְ כָּל כָּךְ לְגוּפִי, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה לִי עוֹד בְּרֵרָה אֶלָּא לִתְקֹעַ בְּכֹחַ חוּשִׁי הַמּוּכָנִי אֶת אֶגְַרוֹפִי לְתוֹךְ לוֹעוֹ הַפָּעוּר. דַּוְקָא בִּזְכוּת בִּטְחוֹנִי בְּעַצְמִי דָחַפְתִּי אֶת יָדִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהִכְנַסְתִּיהָ עַד לַאֲצוּלָתִי. וּמָה הָיָה עָלַי לַעֲשׁוֹת עַכְשָׁו? – קָשֶׂה לִי, אֵפוֹא, לוֹמַר כִּי מַצָּב זֶה לְלֹא מוֹצָא נָעַם לִי בִּמְיֻחָד. הַעֲלוּ נָא עֲל דַּעְתְּכֶם, שֶׁעָמַדתִּי מֵצַח מוּל מֵצַח עִם זְאֵב! אָכֵן, שַׂמְנוּ עֵינֵינוּ זֶה בָּזֶה לֹא מִתּוֹךְ חִבָּה יְתֵרָה. אִלּוּ הָיִיתִי מוֹשֵׁךְ אֶת יָדִי בַּחֲזָרָה, כִּי עַתָּה הָיְתָה הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת תּוֹקֶפֶת אוֹתִי בְּיֶתֶר זַעַף. דָּבָר זֶה לָמַדְתִּי לָדַעַת בְּבֵרוּר וּבְדִיּוּק מִמַּבַּט עֵינֶיהָ הַלּוֹהֲבוֹת. בְּקִצּוּר, אָחֹז אָחַזְתִּי בְּמֵעֶיהָ, הָפַכְתִּי אֶת בָּרָהּ לְמִלְגֵו כַּהֲפֹךְ כְּסָיָה, וְהִשְׁלַכְתִּים לָאָרֶץ; וְכָךְ הִשְׁאַרְתִּים מֻטָּלִים לְעֵינַי.

אָכֵן, עַל אֶמְצָעִי זֶה לֹא יָכֹלְתִּי לַחֲזֹר וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְגַבֵּי כֶּלֶב שׁוֹטֶה אֶחָד, שֶׁנִּתְקַלְתִּי בּוֹ בְּסִמְטָה צָרָה בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן. “בְּרַח, כָּל עוֹד כֹּחֲךָ בְּמָתְנֶיךָ!” אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי. וּכְדֵי לְהֵיטִיב לְהִתְחַמֵּק מִפָּנָיו זָרַקְתִּי בּוֹ אֶת מְעִילִי הָעֶלְיוֹן, וְהִצַּלְתִּי אֶת עַצְמִי עַל יְדֵי זֶה שֶׁחָמַקְתִּי לְתוֹךְ בַּיִת מִן הַבָּתִּים.

אֶת מְעִילִי הֵבִיא לִי, לְפִי הוֹרָאוֹתַי, מְשָׁרְתִי, וְתָלָה אוֹתוֹ בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים בֵּין שְׁאָר בְּגָדַי. לְמָחֳרַת הַיּוֹם נָפַל עָלַי פַּחַד גָּדוֹל מִפְּנֵי זַעֲקָתוֹ שֶׁל יוֹהַן שֶׁלִּי: “אֵל אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי הַבָּרוֹן, מְעִילְךָ נִשְׁתַּגַּע!” מִהַרְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי לָאָרוֹן וּמָצָאתִי אֶת כָּל בְּגָדַי כְּשֶׁהֵם מְכֻרְסָמִים וּקְרוּעִים לִגְזָרִים. בַּרְנָשׁ זֶה הִשְׂכִּיל וְהֵבִין אֶת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ – אָמְנָם כֵּן, הַמְּעִיל הִשְׁתַּגַּע! אֲנִי עַצְמִי עוֹד נִגַּשְׁתִּי וְרָאִיתִי שֶׁהוּא תוֹקֵף בֶּגֶד אֶחָד חֲגִיגִי וּמְפֹאָר, מְכַרְסְמוֹ עַד קְרָעִים וּמְפוֹרְרוֹ עַד תַּכְלִית.

 

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי: עַל כְּלָבָיו וְסוּסָיו שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן    🔗

בְּכָל הַמִּקְרִים הָאֵלֶּה, רַבּוֹתַי, שֶׁמֵּהֶם, כַּמּוּבָן, נֶחְלַצְתִּי תָּמִיד מִצָּרָה בְּאֹפֶן מֻצְלָח, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּמַאֲמָץ רַב, סִיְּעָה בְּיָדִי הַהַשְׁרָאָה, שֶׁעֲשִׂיתִיהָ (בִּזְכוּת אֹמֶץ הַלֵּב וְאֹמֶץ הָרוּחַ) לְיִתְרוֹן מִיִּתְרוֹנוֹתַי. מִכָּל הַתְּכוּנוֹת הַלָּלוּ יַחַד מִצְטָרְפִים, כַּיָּדוּעַ לַכּל, הַצַּיָּד הַמַּצְלִיחַ, יוֹרֵד־הַיָּם וְאִישׁ הַצָּבָא. וְאוּלָם יִהְיֶה זֶה צַיָּד, רַב־חוֹבֵל וְשַׂר־צָבָא חֲסַר זְהִירוּת הָרָאוּי לִגְנַאי, אִם יִסְמֹךְ רַק עַל הַהַשְׁרָאָה או עַל הַמַּזָּל הַטּוֹב, בְּלִי לְהַקְדִּישׁ שִׂימַת־לֵב לִידִיעוֹת הַמִּקְצוֹעַ, וּבְלִי לְהִצְטַיֵּד בְּאוֹתָם כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים שֶׁבָּהֶם הָעֲרֻבָּה לַהַצְלָחָה הַנְּכוֹנָה. לִגְנַאי כָּזֶה אֵינֶנִּי רָאוּי בְּכָל אֹפֶן, כִּי עַל כֵּן הָיִיתִי מְפֻרְסָם כְּסוּסַי הַמְלֻמָּדִים, כְּלָבַי וּכְלֵי נִשְׁקִי הַמְשֻׁכְלָלִים, כְּמוֹ גַם בִּיכָלְתִּי הַמְיֻחֶדֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל אֵלֶּה. וּמִשּׁוּם זֶה מֻתָּר לִי לְהִתְפָּאֵר, כִּי הֲקִימוֹתִי לְעַצְמִי מַצֶּבֶת־זִכָּרוֹן עוֹלָמִית בְּמַעַרְכוֹת הַיַּעַר, הָעֲרָבָה וְהַשָּׂדֶה. אֵינֶנִּי רוֹצֶה אָמְנָם לְסַפֵַּר בָּזֶה פְּרָטִים מְדֻקְדָּקִים עַל אֻרְווֹת סוּסַי וּמְלוּנוֹת כְּלָבַי, אוֹ עַל אוֹצְרוֹת נִשְׁקִי, כְּדָרָךְ שֶׁנּוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת סַיָּסִים, צַיָּדִים וּמְגַדְּלֵי כְּלָבִים; וְאוּלָם שְׁנַיִם מִכְּלָבַי הִצְטַיְּנוּ עַד כְּדֵי כָּךְ בְּשֵׁרוּתִי, שֶׁאֵין לְאֵל יָדִי עוֹד לְשָׁכְחָם וַאֲנִי נֶאֱלֶץ לְהַזְכִּירָם (וְלוּ מְעַט מִן הַמְּעַט) בְּהִזְדַמְנוּת זֹאת. הָאֶחָד הָיָה כֶּלֶב־עוֹפוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע לֵאוּת וְהָיָה כָּל־כָּךְ צַיְּתָן וְכָל־כָּךְ זָהִיר עַד שֶׁכָּל רוֹאָיו קִנְאוּ בִּי בִּגְלָלוֹ. יוֹמָם וָלַיְלָה יָכֹלְתִּי לְנַצְּלוֹ: בְּהַגִּיעַ הַלַּיְלָה הָיִיתִי תוֹלֶה פָּנָס בִּזְנָבוֹ, וְכָךְ הָיִיתִי צָד בְּעֶזְרָתוֹ בַּלַּיְלָה כְּמוֹ בַּיּוֹם, וְאוּלַי אֲפִלּוּ בְּיֶתֶר תּוֹעֶלֶת מֵאֲשֶׁר בְּיוֹם בָּהִיר.

פַּעַם אַחַת (הָיָה זֶה סָמוּךְ לְנִשּׂוּאַי) הִבִּיעָה רַעְיָתִי אֶת חִשְׁקָהּ לְהִלָּווֹת לַצַּיִד. אֲנִי רָכַבְתִּי בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָרָה, כְּדֵי לְהַקְדִּים וּלְגַלּוֹת דְּבַר־מָה, וְלֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה וּכְבָר עָמַד כַּלְבִּי בִּפְנֵי לַהֲקָה שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת תַּרְנְגֹלוֹת־בַּר. אֲנִי מְחַכֶּה וּמְחַכֶּה לְרַעְיָתִי שֶׁרָכְבָה בְּלִוְיַת הַשָּׁלִישׁ שֶׁלִּי וְשׁוּלְיַת־רוֹכְבִים בְּעִקְבוֹתַי, אֲבָל לֹא נִרְאֲתָה כָּל דְּמוּת אָדָם וְלֹא נִשְׁמַע קוֹל אִישׁ. לְבַסּוֹף יָרְדָה דְאָגָה לְלִבִּי וַאֲנִי חוֹזֵר, וּבְמַחֲצִית הַדֶּרֶךְ בְּעֵרֶךְ הִנְנִי שׁוֹמֵעַ כְּמִין יְבָבָה קוֹבְלָנִית. דּוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי הַקוֹל נִשְׁמַע סָמוּךְ מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא נִרְאֲתָה כָּל נֶפֶשׁ חַיָה, לֹא בַּמֶּרְחָק וְלֹא בַּמֶּרְחָב. יָרַדְתִּי מִסּוּסִי, הִצְמַדְתִּי אֶת אָזְנַי לַקַּרְקַע, וְעַכְשָׁו קָלַטְתִּי כִּי הַיְבָבָה הַזֹּאת לא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהִיא בָּאָה מִתַּחַת לִפְנֵי הַקַּרְקַע. אֶלָּא שֶׁהִכַּרְתִּי בָּהּ אֲפִלּוּ אֶת קוֹל אִשְׁתִּי, אֶת קוֹלוֹת הַשָּׁלִישׁ וְשׁוּלְיַת הָרוֹכְבִים. וּבָהּ בַּשָּׁעָה אַף הִבְחַנְתִּי כִּי לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי פָּעוּר הָיָה פֶּתַח לְמִכְרֵה פֶּחָמִים, וְלֹא הָיָה עוֹד כָּל פִּקְפּוּק בְּלִבִּי כִּי רַעְיָתִי הַמִּסְכֵּנָה וּמְלַוֶּיהָ נָפְלוּ לְתוֹךְ הַמִּכְרֶה.

מִהַרְתִּי בְּכָל כֹּחַ הַמְּהִירוּת אֶל הַכְּפָר הַסָּמוּךְ, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת כָּל כּוֹרֵי הַפֶּחָם, שֶׁהֶעֱלוּ לְאַחַר עָמָל רַב אֶת הָאֻמְלָלִים מִן הַמִּכְרֶה, שֶׁעָמְקוֹ הָיָה תִשְׁעִים אַמָּה.

קֹדֶם כֹּל הֶעֱלוּ אֶת הַמְשָׁרֵת לְאַחַר כָּךְ אֶת סוּסוֹ, לְאַחַר כָּךְ אֶת הַשָּׁלִישׁ, וְשׁוּב אֶת סוּסוֹ, וּלְבַסּוֹף אֶת רַעְיָתִי, וּלְאַחַר מִכֵּן אָת סוּסָהּ הַתֻּרְכִּי.

אֲבָל הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה הָיָה, כִּי הָאֲנָשִׁים וְהַבְּהֵמוֹת – פְּרָט לְכַמָּה חַבּוּרוֹת קַלּוֹת – לֹא נִזּוֹקוּ כִּמְעַט מִמַּפֹּלֶת זוֹ, אֶלָּא שֶׁדַּוְקָא מִפְּנֵי כֵן הֵם נִפְגְעוּ מִן הָאֵימָה שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶם. עַל הֶמְשַׁךְ הַצַּיִד, הֵן תָּבִינוּ מֵעַצְמְכֶם, לֹא הִרְהַרְנוּ כְּלָל, וְכֵיוָן שֶׁעַל כַּלְבִּי שְׁכַחְתֶּם, כְּפִי שֶׁאֲנִי מְשַׁעֵר, בְּמֶשֶׁךְ סִפּוּרִי זֶה, הֵן לֹא תַקְפִּידוּ עַמִּי עַל שֶׁגַּם אֲנִי לֹא הִרְהַרְתִּי בּוֹ עוֹד אוֹתָהּ שָׁעָה. מִשְׂרָתִי הִכְרִיחָה אוֹתִי לָצֵאת כְּבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם לְמַסָּע אֶחָד, שֶׁחָזַרְתִּי הֵימֶנּוּ רַק לְאַחַר אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם. לְאַחַר שָׁעוֹת מְעַטּוֹת שֶׁל יְשִׁיבָה בַּבַּיִת הִרְגַּשְׁתִּי בְּחֶסְרוֹנָהּ שֶׁל דִיָּנָה. אִישׁ לֹא דָאַג לָהּ, כִּי כָּל בְּנֵי בֵּיתִי הֶעֱלוּ הַשְׁעָרָה כִּי הִיא נָסְעָה עִמִּי לַדֶּרֶךְ, וְעַכְשָׁו אֵין לְמָצְאָהּ עוֹד לְצַעֲרִי כִּי רַב. לְבַסוֹף הֶעֱלִיתִי מַחֲשָׁבָה בְּלִבִּי: שֶׁמָּא מָצוּי עוֹד הַכֶּלֶב לְיַד הַתַּרְנְגֹלוֹת? תִּקְוָה וָפַחַד גַּם יַחַד דְּחָפוּנִי בִּן־רֶגַע לָרוּץ לְאוֹתוֹ מָחוֹז, וּרְאוּ נָא רְאוּ: לְשִׂמְחָתִי הַגְּדוֹלָה עָמַד לוֹ כַּלְבִּי עוֹד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שָׁבּוֹ עֲזַבְתִּיו לִפְנֵי אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם.

“פְּלִי!” קָרָאתִי, וּמִיָד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וּבְכֹחַ יְרִיָּה אַחַת נָפְלוּ לְיָדִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ תַּרְנְגֹלוֹת. אֶלָּא שֶׁבְּקֹשִׁי רַב זָחַל עוֹד הַכֶּלֶב וְהִגִּיעַ עָדַי, כִּי עַל כֵּן רָעֵב הָיָה וְרָזֶה מְאֹד.

כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַהֲבִיאוֹ הַבַּיְתָה שׂוּמָה הָיָה עָלַי לְהַרְכִּיבוֹ לְיָדִי עַל סוּסִי, וְנָקֵל לָכֶם לְשַׁעֵר כִּי קִבַּלְתִּי עָלַי אִי־נוֹחוּת זוֹ בְּשִׁמְחָה רַבָּה. לְאַחַר טִפּוּל קַפְּדָנִי בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים חָזַר הַכֶּלֶב לְאֵיתָנוֹ וְהָיָה רַעֲנָן וְעֵר כְּמִקֹּדֶם, וְשָׁבוּעוֹת מוּעָטִים לְאַחַר זֶה אִפְשֵׁר לִי לִפְתֹּר חִידָה אַחַת, שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא הָיִיתִי פּוֹתְרָהּ בְּוַדַּאי לְעוֹלָם.

פַּעַם אַחַת רַצְתִּי שְׁנֵי יָמִים שְׁלֵמִים בְּעִקְּבוֹת אַרְנֶבֶת אַחַת. הַכֶּלֶב הֵבִיא אוֹתָהּ כָּל פַּעַם אֶל מוּל פָּנַי, וְאִלּוּ אֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִירוֹת בָּהּ בְּשׁוּם פָּנִים. הָאֱמוּנָה בְּכִשּׁוּפִים לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם מִטִּבְעִי, כִּי לֹא לַשָּׁוְא נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסּוֹת בִּלְתִּי שְׁכִיחוֹת, אֶלָּא שֶׁכָּאן הִכְזִיבוּנִי כָּל חֲמֵשֶׁת חוּשִַי. לְבַסּוֹף הִגִּיעָה בְּכָל זֹאת הָאַרְנֶבֶת סָמוּךְ אֵלַי וְנִתָּן הָיָה לִי לִפְגֹּעַ בָּהּ בְּנִשְׁקִי, אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם הִיא כָּרְעָה תַחְתֶּיהָ; וְכִי מָה, אַתֶּם סְבוּרִים, נִתְגַּלָּה אָז לְעֵינַי? אַרְבַּע רַגְלַיִם הָיוּ לָאַרְנֶבֶת הַזֹּאת מִתַּחַת לִגְחוֹנָהּ וְאַרְבַּע רַגְלַיִם עַל גַּבָּהּ, וּמִשֶּׁנִּתְעַיְפוּ שְׁנֵי זוּגוֹת הָרַגְלַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת – הִתְהַפְּכָה, מַעֲשֵׂה שַׂחְיָן מֻמְחֶה, עַל בִּטְנָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, וְשׁוּב פָּתְחָה בְּרִיצָה מֻגְבֶּרֶת בִּזְכוּת שְׁנֵי זוּגוֹת הָרַגְלַיִם הָאֲחֵרִים.

אָכֵן, לֹא פָּגַשְׁתִּי עוֹד פַּעַם אַחַת בְּחַיַּי אַרְנֶבֶת בְּדוֹמֶה לְזוֹ, וְגַם אֶת זוֹ לֹא הָיִיתִי צַד אָז, אִלְמָלֵא הָיָה כַּלְבִּי מֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת הַנְּדִירוֹת. כֵּן, כֶּלֶב זֶה עָלָה עַל כָּל בְּנֵי מִינוֹ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹא הָיִיתִי מְהַסֵּס כְּלָל לִקְשׁר לוֹ אֶת הַכִּנּוּי “יָחִיד”, אִלְמָלֵי כֶּלֶב סְלוּקִי אֶחָד שֶׁהָיָה אֶצְלִי, וַאֲשֶׁר הִתְחָרָה עִמּוֹ עַל זְכוּת כִּנּוּי זֶה. חַיָּה זֹאת הָיְתָה מְצֻיֶּנֶת פָּחוֹת בְּגִין מַרְאֶהָ, מַאֲשֶׁר בִּזְכוּת מְהִירוּת בִּלְתִּי שְׁכִיחָה. אִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתָהּ, רַבּוֹתַי כִּי עַתָּה וַדַּאי שֶׁהֱיִיתֶם מְשַׁבְּחִים אוֹתָהּ, וְלֹא הֱיִיתֶם מִתְפַּלְאִים שֶׁכֹּה אֲהַבְתִּיהָ וְכֹה הִרְבִּיתִי לָצוּד בְּעֶזְרָתָהּ. הִיא רָצָה כֹּה מַהֵר, כֹּה תְכוּפוֹת וְכֹה אֲרֻכּוֹת בְּשֵׁרוּתִי, עַד שֶׁרַגְלֶיהָ נִדְחֲפוּ וְנִדְחֲקוּ לָהּ סָמוּךְ אֶל בִּטְנָהּ, וּבִשְׁנוֹת חַיֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לְנַצֵּל אוֹתָהּ אֶלָּא לְצֵיד תְּחָשִׁים, וְגַם בְּתַפְקִיד זֶה הִיא שֵׁרְתָה אוֹתִי בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁנִים רַבּוֹת־הוֹד.

בִּהְיוֹת וַיְלַנְד עֲדַיִן בְּדַרְגַּת כֶּלֶב סְלוּקִי – אַגַּב, אוֹדִיעֲכֶם שֶׁהָיְתָה זוֹ כַּלְבָּה – רָדַף אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת אַחַת, שֶׁנִּרְאֲתָה לִי שְׁמֵנָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. צַר הָיָה לִי אָז עַל כַּלְבָּתִי הַמִּסְכֵּנָה, כִּי עַל כֵּן מְעֻבֶּרֶת־גּוּרִים הָיְתָה וְחָפֹץ חָפְצָה לָרוּץ בִּמְהִירוּתָהּ כָּרָגִיל. רַק מִמֶּרְחָק רַב יָכֹלְתִּי לַעֲקֹב אַחֲרֶיהָ, רָכוּב עַל סוּסִי. לְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי נְבִיחָה, שֶׁבָּאָה כְּאִלּוּ מִפִּי עֵדֶר כְּלָבִים שָׁלֵם – אָמְנָם נְבִיתָה דַקָּה וְרַכָּה – וְלֹא יָדַעְתִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. בְּהַגִּיעִי סָמוּךְ לַמָּקוֹם, רָאִיתִי בְּעֵינַי אֶת הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר קָרָה: הָאַרְנֶבֶת כָּרְעָה לָלֶדֶת תּוֹךְ כְּדֵי מְרוּצָתָהּ, וְאִלּוּ כַּלְבָּתִי גַם הִיא הִמְלִיטָה אֶת גּוּרֶיהָ. מִסְפַּר גּוּרֵי הָאַרְנֶבֶת מַמָּשׁ כְּמִסְפַּר גּוּרֵי הַכַּלְבָּה. בְּאֹרַח אִינְסְטִינְקְטִיבִי הִתְחִילוּ גוּרֵי הָאַרְנֶבֶת לִבְרֹחַ, וְאִלּוּ גוּרֵי הַכַּלְבָּה לֹא רַק שֶׁהֵחֵלּוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא אַף הִצְלִיחוּ לְצוּדָם. הִנֵּה כִּי כֵן הָיוּ בְּיָדִי, עִם סִיּוּם הַצַּיִד, שִׁשָּׁה גוּרֵי אַרְנֶבֶת וְשִׁשָּׁה גוּרֵי כַּלְבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבִּפְתִיחַת הַצַּיִד הָיוּ לִי רַק אֶחָד מִכָּל מִין וּמִין.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַכַּלְבָּה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, בְּאוֹתָהּ מִדַּת תַּעֲנוּג שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ סוּס לִיטָאִי מְצֻיָּן, שֶׁלֹּא יְשֻׁלַּם בְּכֶסֶף מְחִירוֹ. אֶת הַסּוּס הַזֶּה רָכַשְׁתִּי הוֹדוֹת לְהַשְׁרָאָה שֶׁנָּחָה עָלַי, שֶׁנָּתְנָה לִי הִזְדַמְּנוּת לְהוֹכִיחַ אֶת אֳמָנוּת רְכִיבָתִי, שֶׁגַּם הִיא הָיָה לָהּ חֵלֶק בִּשְׁמִי הַמְפֻרְסָם לִתְהִלָּה. פַּעַם אַחַת הִתְאָרַחְתִּי בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל הַגְּרַף פְּרָזוֹבּוֹבְסְקִי שֶׁבְּלִיטָא וְנִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים עִם הַגְּבָרוֹת עַל כּוֹס תֵּה, וְאִלּוּ הַגְּבָרִים יָצְאוּ לֶחָצֵר כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּסוּס צָעִיר וּמְיֻחָס, שֶׁהִגִּיעַ זֶה עַתָּה מֵאֻרְוַת הַסּוּסוֹת. לְפֶתַע פִּתְאֹם הִגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ זַעֲקַת בֶּהָלָה. מִהַרְתִּי וְיָרַדְתִּי בַּמַּדְרֵגוֹת וּמָצָאתִי אֶת הַסּוּס הַמִּתְפָּרֵעַ וּמִשְׁתּוֹלֵל, שֶׁאִישׁ לֹא הֵעֵז לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אוֹ לִקְפֹּץ וְלִרְכֹּב עָלָיו. נִדְהָמִים וּמְבֹהָלִים עָמְדוּ הָרוֹכְבִים הַנּוֹעָזִים בְּיוֹתֵר. פַּחַד וּדְאָגָה רָחֲפוּ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה שֶׁעָלִיתִי עַל גַּבּוֹ מִתּוֹךְ קְפִיצָה אַחַת, וְעַל יְדֵי כָּךְ לֹא רַק שֶׁהִטַּלְתִּי אֶת פַּחְדִּי עַל הַסּוּס, אֶלָּא שֶׁבְּכֹחַ אֳמָנוּת רְכִיבָתִי וְתַכְסִיסַי רִסַּנְתִּי אוֹתוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה שָׁלֵו וְצַיְּתָן. כְּדֵי לְהֵיטִיב וּלְהַרְאוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַגְּבָרוֹת וְלִמְנֹעַ מֵהֶן דְּאָגָה מְיֻתֶּרֶת, הִכְרַחְתִּי אֶת הַסּוּס הַצָּעִיר לִקְפֹּץ מִבַּעַד לְחַלּוֹן אֶחָד מִן הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים וְלַעֲצֹר בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים.

וְכָאן רָכַבְתִּי עָלָיו וַהֲרַצְתִּיו בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת, אִם בְּצוּרַת צַעַד אַחַר צַעַד, וְאִם עָקֵב בְּעַד אֲגוּדָל, וְאִם בִּדְהִירָה. וּלְבַסּוֹף הֶעֱלִיתִי אוֹתוֹ אֲפִלּוּ עַל שֻׁלְחַן הַתֵּה, וְכָאן אִלַּצְתִּיו לְהִתְאַמֵּן (לְפִי כָּל כְּלָלֵי הָאַסְכּוֹלָה שֶׁלִּי) בָּאֹרַח הַנִּימוּסִי בְּיוֹתֵר, וְכָל הַגְּבָרוֹת הִתְעַנְּגוּ עַל כָּךְ בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן־הַכְּלָל. סוּסִי מִלֵּא אַחֲרֵי הוֹרָאוֹתַי בְּצוּרָה זְרִיזָה וּמַפְלִיאָה, וְלֹא נִשְׁבַּר כָּל קוּמְקוּם וְלֹא נִזּוֹקָה כָּל כּוֹס מִן הַכּוֹסוֹת. דָּבָר זֶה הֶעֱלָה אֶת קַרְנִי בְּעֵינֵי הַגְּבָרוֹת וּבְעֵינֵי הַגְּרַף, עַד שֶׁמֵרֹב אֲדִיבוּתוֹ הִצִּיעַ לִי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כִּתְשׁוּרָה אֶת סוּסוֹ, וְלָצֵאת רָכוּב עָלָיו לַקְּרָב כְּנֶגֶד הַתֻּרְכִּים בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל גְרַף מִינִיךְ,¹ שֶׁהָיָה לְאַחַר כָּךְ לְמַסַּע נִצְחוֹנוֹת וְכִבּוּשִׁים.

 

פֶּרֶק רְבִיעִי: הַרְפַּתְקוֹת הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן בַּמִּלְחָמָה כְּנֶגֶד הַתֻּרְכִּים    🔗

תְּשׁוּרָה נְעִימָה מִזּוֹ מִן הַנִּמְנָע הָיָה שֶׁתִּמָּצֵא בִּשְׁבִילִי בְּנָקֵל, מַה גַּם שֶׁדָּבָר זֶה בִּשֵׂר לִי מַעֲשִׂים טוֹבִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, שֶׁשּׂוּמָה הָיָה עָלַי לְהִתְנַסּוֹת בּוֹ לָרִאשׁוֹנָה. סוּס שֶׁהוּא כֹּה צַיְּתָן, כֹּה מָלֵא אֹמֶץ־רוּחַ וְכֹה נִלְהָט – כִּבְשָׂה וּתְאוֹ בְּבַת־אַחַת – מִן הַהֶכְרַח שֶׁיִּהְיֶה מַזְכִּיר לִי בְּכָל שָׁעָה אֶת חוֹבוֹתָיו שֶׁל חַיָּל, וְאֶת הָעֲלִילוֹת המַּדְהִימוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁעוֹלֵל אַלֶכְּסַנְדֶּר הַצָּעִיר בִּשְׂדֵה הַקְּרָב.

פָּתַחְנוּ, כַּנִּרְאֶה, בְּמִלְחָמָה, בֵּין הַשְּׁאָר, גַּם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַחֲזִיר אֶת עֲטֶרֶת הַכָּבוֹד לַנֶּשֶׁק הָרוּסִי, שֶׁנִּפְגַּם בְּמִקְצָת בְּמִלְחַמְתּוֹ שֶׁל הַצַּאר פֶּטֶר לְיַד הַפְּרוּט. דָּבָר זֶה עָלָה בְּיָדֵינוּ בִּמְלוֹאוֹ, בִּזְכוּת קְרָבוֹת שׁוֹנִים וְקָשִׁים אֲבָל מִפֻרְסָמִים לִתְהִלָּה, בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַמַּצְבִּיא הַגָּדוֹל שֶׁאֶת שְׁמוֹ הִזְכַּרְתִּי קֹדֶם־לָכֵן.

הַצְּנִיעוּת אוֹסֶרֶת עַל הַפִּקּוּדִים לְיַחֵס לְעַצְמָם מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים וְנִצְחוֹנוֹת, שֶׁתְּהִלָּתָם שַׁיֶּכֶת לַמְפַקְדִים, שֶׁמַּעֲלוֹתֵיהֶם הַשְּׁכִיחוֹת אֵינָן מוּבָאוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, וּלְהֵפֶךְ – נִזְקָפוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנָם שֶׁל מְלָכִים וּמְלָכוֹת, שֶׁלֹּא הֵרִיחוּ מֵעוֹלָם רֵיחוֹ שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה אֶלָּא בְּעֵת אִמּוּנִים, וְשֶׁלֹּא רָאוּ מֵעוֹלָם כָּל שְׂדֵה־קְרָב; מִלְּבַד מַחֲנוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁלָּהֶם, וּמִלְּבַד מִסְדָּרִים, לֹא רָאוּ מֵעוֹלָם צָבָא בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי.

אֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן, אֵפוֹא, לִתְבֹּעַ בִּשְׁבִילִי אֶת הַכָּבוֹד עַל מַעֲשֵׂינוּ הַגְּדוֹלִים כְּנֶגֶד הָאוֹיֵב. אָנוּ מִלֵּאנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד אֶת חוֹבָתֵנוּ, שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַפַּטְרִיוֹט, שֶׁל הַחַיָּל, וּבְקִצּוּר שֶׁל הַגֶּבֶר הַמְהֻגָּן, שֶׁהוּא בִּטּוּי הַכּוֹלֵל הַרְבֵּה, בִּטּוּי לְתֹכֶן חָשׁוּב מְאֹד וּבַעַל עֵרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶהָמוֹן הָרָגִיל שֶׁל גִּבּוֹרֵי הַקַּנְקַן הַבַּטְלָנִים יֵשׁ לָהֶם מֻשָּׂג קָלוּשׁ וְדַל מְאֹד עַל דָּבָר זֶה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלִפְקֻדָּתִי סָרָה בְּכָל זֹאת מַחְלֶקֶת הוּסָרִים, יוֹצֵא הָיִיתִי לִפְשִׁיטוֹת שׁוֹנוֹת, וְהַהִתְנַהֲגוּת הָיְתָה תְלוּיָה רַק בְּחָכְמָתִי אֲנִי וּבְאֹמֶץ רוּחִי. אֶת הַהַצְלָחָה, סָבוּר אֲנִי אַף־עַל־פִּי־כֵן, יָכוֹל אֲנִי לִזְקֹף עַל פִּי הַיֹּשֶׁר עַל חֶשְׁבּוֹנִי אֲנִי וְחֶשְׁבּוֹן אוֹתָם פִּקּוּדַי הָאַמִּיצִים שֶׁנְּהַגְתִּים אֶל נִצָּחוֹן וְאֶל כִּבּוּשִׁים.

פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁרָדַפְנוּ אֶת הַתֻּרְכִּים וּדְחַקְנוּם לְתוֹךְ אוֹצָ’קוֹב, הִתְלַקַּח קְרָב עַז עִם חֵיל הֶחָלוּץ. הַלִיטָאִי הַנִּלְהָט שֶׁלִּי כִּמְעַט שֶׁהִסְגִּירַנִי לְשִׁבְיוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן. עָמַדְתִּי בִּנְקֻדַּת־מִצְפֶּה מְרֻחֶקֶת דַיָהּ וְרָאִיתִי, מִתּוֹךְ עֲנָן אָבָק בְּהִתְקָרֵב אֵלַי הָאוֹיֵב, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד עַל מִסְפַּר חַיָּלָיו וְעַל כַּוָּנוֹתָיו. לְהַקִּיף אֶת עַצְמִי בַּעֲנָן אָבָק דּוֹמֶה – יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם תַּחְבּוּלָה שְׁגוּרָה, אֶלָּא שֶׁדָּבָר זֶה לֹא הָיָה מוֹסִיף לִי חָכְמָה, וְאַף לֹא הָיָה מְקָרְבֵנִי אֶל הַמַּטָּרָה שֶׁלְמַעֲנָהּ שְׁלָחוּנִי בְּרֹאשׁ חֵיל הֶחָלוּץ. מִשּׁוּם כֵּן פָּקַדְתִּי עַל שְׁנֵי אֲגַפַּי, הַיְמָנִי וְהַשְּׂמָאלִי, לְהִתְפַּזֵּר וּלְהַעֲלוֹת עֲנַן אָבָק גָּדוֹל כְּכָל הָאֶפְשָׁר, וְאִלּוּ אֲנִי עַצְמִי יָצָאתִי דַוְקָא לִקְרַאת הָאוֹיֵב, כְּדֵי לָשִׂים עֵינַי בּוֹ מִקָּרוֹב. דָּבָר זֶה עָלָה בְּיָדִי, שֶׁכֵּן הוּא עָמַד וְנִלְחַם רַק עַד שֶׁהַפַּחַד שֶׁהֵטִילוּ עָלָיו חַיָּלֵי הָאֲגַפִּים שֶׁלִי הֱבִיאֲהוּ לִידֵי מְנוּסַת בֶּהָלָה. הִנֵּה כִּי כֵן נִתְּנָה הַשָּׁהוּת לְהַתְקִיפוֹ בְּאֹמֶץ רַב. פִּזַּרְנוּהוּ לְגַמְרֵי, גָּרַמְנוּ לוֹ מַפָּלָה עֲצוּמָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁדָּחַקְנוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ מִבְצָרוֹ בְּלוֹךְ, אֶלָּא שָׁהֲבַסְנוּהוּ כָּלִיל, לְמַעְלָה מִכָּל הַשְׁעָרוֹתֵינוּ צְמֵאוֹת־הַדָּם.

וְכֵיוָן שֶׁהַלִּיטָאִי שֶׁלִּי הָיָה מָהִיר בְּאֹפֶן בִּלְתִּי שָׁכִיחַ, הֲרֵי שֶׁהָיִיתִי הַחַיָּל הַקִּדְמִי בִּרְדִיפָה אַחֲרֵי הָאוֹיֵב. וְכֵיוָן שֶׁרָאִיתִי כִּי הָאוֹיֵב הִפְלִיא כָּל כָּךְ לִבְרֹחַ בַּשַׁעַר הַנֶּגְדִי, מָצָאתִי אֶל נָכוֹן לְהִתְעַכֵּב בְּכִכַּר הַשּׁוּק, לִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרָה וְלִקְרֹא לִפְגִישָׁה בַּמָּקוֹם הַזֶּה. עָצַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, אֲבָל תָּאֲרוּ לָכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת גֹּדֶל תִּמְהוֹנִי, בִּרְאוֹתִי שֶׁאֵין סְבִיבִי לֹא הַמְחַצְצֵר וְלֹא שׁוּם נֶפֶשׁ חַיָּה אַחֶרֶת מִן הַהוּסָרִים שֶׁלִּי. “הַאִם דּוֹהֲרִים הֵם הֵנָּה מִרְחוֹבוֹת אֲחֵרִים, אוֹ מַה הוּא הַדָּבָר שֶׁקָּרָה לָהֶם?” הִרְהַרְתִּי בְּלִבִּי. הֵן לֹא יִתָּכֵן, לְפִי דַעְתִּי, שֶׁיִּהְיוּ מְרֻחָקִים מִכָּאן, וּבְוַדַּאי שֶׁיַּשִּׂיגוּנִי בְּעוֹד זְמַן־מָה. מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לְכָךְ רָכַבְתִּי עַל גַּבֵּי הַלִּיטָאִי שֶׁלִּי, שֶׁרָץ בְּעֹצֶר נְשִׁימָה, עַד לִבְאֵר אַחַת בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְהִשְׁקִיתִיו מִמֶּנָּה. הוּא שָׁתָה בְּלִי מִדָּה וּבְלַהַט שֶׁל צָמָא שֶׁלֹּא נִתַּן כְּלָל לְרַוּוֹתוֹ. אָכֵן, הַדָּבָר הָיָה טִבְעִי מְאֹד, אַךְ שָׁעָה שֶׁנִּפְנֵיתִי לִרְאוֹת אִם אֲנָשֵׁי מִתְקָרְבִים וּבָאִים – מַה, לְפִי סְבָרַתְכֶם, רַבּוֹתַי, רָאוּ וְהִבְחִינוּ עֵינַי? חֶלְקָהּ הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַבְּהֵמָה הַמִּסְכֵּנָה, עַכּוּזָהּ וּמָתְנֶיהָ, לֹא הָיוּ בַּמָּקוֹם, כִּי כְּרוּתִים הָיוּ הֵימֶנָּה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה נָזְלוּ הַמַּיִם מֵאָחוֹר בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁשָּׁתָה אוֹתָם הַסוּס מִפָּנִים, וּבְלִי שֶׁהַדָּבָר יוֹעִיל לוֹ וִירַוֶּה אֶת צִמְאוֹנוֹ.

אֵיךְ קָרָה כָּל הַדָּבָר הַזֶּה נִשְׁאַר סוֹד גָּמוּר בִּשְׁבִילִי, עַד שֶׁהִגִּיעַ מִן הַצַּד הֶהָפוּךְ הַשָּׁלִישׁ שֶׁלִּי וְהִשְׁמִיעַנִי מִתּוֹךְ שֶׁטֶף שֶׁל אִחוּלִים שֶׁבִּמְסִירוּת, בְּצֵרוּף אָלוֹת וּקְלָלוֹת עַזּוֹת, אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים: בְּעֵת שֶׁרָדַפְתִּי אַחֲרֵי אוֹיְבַי הַבּוֹרְחִים pele mele,² הֵסִיר מִישֶׁהוּ לְפֶתַע פִּתְאֹם אֶת בַּלָם הַמַּחְסוֹם, וּבְשֶׁל כָּךְ נִכְרַת חֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל סוּסִי.

אֶלָּא שֶׁהַחֵלֶק הָאֲחוֹרִי שָׁל סוּסִי, שֶׁנִּשְׁאַר אֵצֶל הָאוֹיְבִים שֶׁרָצוּ בְּבֶהָלָה עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים אֶל הַשַּׁעַר, הוֹסִיף וּבָעַט בְּעִיטות בִּלְתִּי פּוֹסְקוֹת וְגָרַם לְהֶרֶג אָיֹם, וּלְאַחַר מִכֵּן נִסְתַּלֵּק כִּמְנַצֵּחַ אֶל הֶאָחוּ הַסָמוּךְ, שֶׁשָּׁם אוּכַל בְּוַדַּאי לְמָצְאוֹ. מִיָּד הִטִּיתִי אֶת חֲצִי סוּסִי, שֶׁהָיָה עוֹד בְּיָדִי, לְאָחוֹר, וְהוּא הֱבִיאַנִי (בִּדְהִירָה רַבָּה, שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ) אֶל אוֹתוֹ אָחוּ. לְשִׂמְחָתִי הַגְּדוֹלָה מָצָאתִי אֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי.

כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בְּיָדִי הוֹכָחוֹת שֶׁאֵין לְעַרְעֲרָן עוֹד, כִּי שְׁנֵי חֲצָאֵי סוּסִי הָיוּ חַיִּים אָמְנָם בְּנִפְרָד, הוֹרֵיתִי שֶׁיָּבִיאוּ אֵלַי מִיָּד אֶת רוֹפֵא־הַסּוּסִים, הַלָּזֶה חִבֵּר, בְּלִי מַחֲשָׁבָה מְרֻבָּה, אֶת שְׁנֵי הַחֲלָקִים בְּאֶמְצָעוּת נִצָּנֵי־דַפְנָה רַעֲנַנִּים, שֶׁהָיוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בְּנִמְצָא אֶצְלוֹ.

הַפֶּצַע נִתְרַפֵּא, לְאָשְׁרֵנוּ, וּבִמְהֵרָה קָרָה מַה שֶּׁיָּכוֹל הָיָה לִקְרוֹת רַק לְסוּס מְהֶֻלָּל כָּזֶה, כְּלוֹמַר: הַנִּצָּנִים הִכּוּ שָׁרָשִׁים בִּבְשָׂרוֹ, צָמְחוּ וְעָלוּ מִקִּרְבּוֹ בְּצוּרַת סֻכָּה מֵעָלַי. וְכָךְ נִתַּן לִי לִרְכֹּב, לִפְעָמִים, רְכִיבָה נִפְלָאָה – בְּצֵל עֲלֵי הַדַּפְנָה שֶׁלִּי, כְּמוֹ גַם בְּצֵל עֲלֵי הַדַּפְנָה שֶׁל סוּסִי.

עוֹד תְּלָאָה קְטַנָּה אַחַת, שֶׁנָּבְעָה מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, רְצוֹנִי לְהַזְכִּיר כָּאן רַק דֶּרֶךְ־אַגַּב. הַכֵּה הִכִּיתִי תְכוּפוֹת, וּלְלֹא לֵאוּת כָּל־כָּךְ בָּאוֹיֵב, עַד שֶׁזְּרוֹעִי הִגִיעָה, שֶׁלֹא מִדַּעַת כְּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁתְּנוּעַת הַהַלְקָאָה נִמְשְׁכָה גַם שָׁעָה שֶׁהָאוֹיֵב הִרְחִיק לִבְרֹחַ וְנִמְצָא זְמַן רַב מֵעֶבְרָם הַשֵּׁנִי שֶׁל הֶהָרִים. וּכְדֵי לֹא לְהַלְקוֹת אֶת עַצְמִי אוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים אֵלַי בְּיוֹתֵר, לַשָּׁוְא וּלְחִנָּם, הָיִיתִי נֶאֱלָץ לָשִׂים לְמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים אֶת זְרוֹעִי בְּתוֹךְ תַּחְבֹּשֶׁת, וְדוֹמֶה הָיָה הַדָּבָר כְּאֵלּוּ נִגְדְּמָה לִי מַחֲצִית יָדִי.

רַבּוֹתַי, לְגֶבֶר שֶׁהָיָה מְסֻגָּל לִרְכֹּב עַל סוּס כַּלִּיטָאִי שֶׁלִּי, מִן הַדִּין שֶׁתַּאֲמִינוּ גַם בְּמַעֲשֶׂה רְכִיבָה אַחֵר, שֶׁאוּלַי יֵרָאֶה בְּעֵינֵיכֶם בְּחִינַת אַגָּדָה. פַּעַם אַחַת שַׂמְנוּ מָצוֹר, אֵינִי זוֹכֵר עוֹד עַל אֵיזוֹ עִיר, וְהַמַּצְבִּיא רָצָה בְּאֹפֶן מְיֻחָד לָדַעַת יְדִיעָה מְדֻיֶּקֶת מַה מַּעֲמָדוֹ שֶׁל הַמִּבְצָר. דּוֹמֶה הָיָה כִּי קָשֶׁה מְאֹד הַדָּבָר, כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, לַחְדֹּר מִבְּעַד לְכָל מִשְׁמְרוֹת הַזְּקִיפִים וּבִצּוּרֵי הָעִיר, וְכֵן לֹא הָיָה בְּנִמְצָא שׁוּם אִישׁ חָרוּץ וְזָרִיז שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְקַוּוֹת כִּי בְּעֶזְרָתוֹ יְבֻצַּע מַעֲשֵׂה בִּלּוּשׁ כָּזֶה בְּאֹפֶן מֻצְּלָח. בְּאֹמֶץ־לֵב וּמְסִירוּת־נֶפֶשׁ נִמְהָרִים מִדַּי כִּמְעַט, נִצַּבְתִּי לְיַד אַחַד הַתּוֹתָחִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁיָּרָה זֶה עַתָּה אֶל עֵבֶר הַמִּבְצָר, וְקָפַצְתִּי בְּחָפְזָה עַל גַּבֵּי פְּגָז, מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לִהְיוֹת מוּבָל בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶל תּוֹךְ הַמִּבְצָר. אֶלָּא שָׁעָה שֶׁעָבַרְתִּי מִקְצָת דַּרְכִּי בָּאֲוִיר פָּקְדוּ אוֹתִי הִרְהוּרִים לֹא נְעִימִים. “הְמְ” הִרְהַרְתִּי, לַחְדֹּר אָמְנָם תַּחְדֹּר פְּנִימָה, אֲבָל אֵיכָה תַחֲזֹר מִשָּׁם, וּמַה צָפוּי לְךְ שָׁם בַּמִּבְצָר? הַכְרֵז יַכְרִיזוּ עָלֶיךָ מִיָּד שֶׁהִנְּךְ מְרַגֵּל, וּמוּבָן שֶׁיִּתְלוּךְ עַל הַתְּלִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּזְדַּמֵּן. אֶת הַזְּכִיָּה בְּאַפִּרְיוֹן־כָּבוֹד כָּזֶה רָצִיתִי לִמְנֹעַ מֵעַצְמִי, כַּמּוּבָן. לְאַחַר הִרְהוּרִים אֵלֶּה וְדוֹמֵיהֶם הֶחְלַטְתִּי לְנַצֵּל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַמֻּצְלָחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מְעוֹף פְּגַז תּוֹתָח אַחֵר בְּקִרְבָתִי, שֶׁנּוֹרָה מִן הַמִּבְצָר אֶל עֵבֶר מַחֲנֵנוּ. קָפַצְתִּי מִן הַפְּגָז שֶׁלִּי וְעָלִיתִי עַל הַפְּגָז הַשֵּׁנִי, וְכָךְ הִגַּעְתִּי – אָמְנָם בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, אַךְ בְּכָל־זֹאת בָּרִיא וְשָׁלֵם – בַּחֲזָרָה אֶל מַחֲנֵנוּ.

וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי עַצְמִי הָיִיתִי קַל מֵרוֹץ, כֵּן הָיָה גַם סוּסִי. לְעוֹלָם לֹא עִכְּבוּ בַּעֲדֵנוּ לֹא בּוֹרוֹת וְלֹא גְדֵרוֹת מִלִּרְכֹּב בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה שֶׁלְפָנֵינוּ. פַּעַם אַחַת רָכַבְתִּי עָלָיו וְרָדַפְנוּ אַחֲרֵי אַרְנֶבֶת שֶׁהָיְתָה רָצָה אֶל הַשָּׂדוֹת, דּוֹלֶגֶת וְעוֹבֶרֶת אֶת דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. אוֹתוֹ רֶגַע נָסְעָה מֶרְכָּבָה וּבָהּ שְׁתֵּי גְבָרוֹת יָפוֹת, שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינִי לְבֵין הָאַרְנֶבֶת. סוּסִי קָפַץ וְעָבַר לְרָחְבָּהּ שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁחַלּוֹנוֹתֶיהָ הָיוּ פְּתוּחִים, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא שָׁהוּת קְצָרָה מְאֹד בְּיָדִי לְהָסִיר אֶת כּוֹבָעִי וּלְבַקֵּשׁ מִן הַגְּבָרוֹת אֶת סְלִיחָתִי עַל שְׁרִירוּת הַלֵּב הַזֹּאת.

פַּעַם שְׁנִיָּה רָצִיתִי לְדַלֵּג עַל פְּנֵי בִּצָּה שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא דִמִּיתִי כִּי הִיא כֹּה רְחָבָה, כְּמוֹ שֶׁרְאִיתִיהָ שָׁעָה שֶׁהִתְחַלְתִּי לְדַלֵּג עַל פָּנֶיהָ. בְּרַחֲפִי בָּאֲוִיר הִטִּיתִי אֶת סוּסִי בַּחֲזָרָה מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי, עַל מְנַת לָשׁוּב וּלְדַלֵּג עָלֶיהָ בִּתְנוּפָה עַזָּה יוֹתֵר. אֲבָל גַּם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה קָפַצְתִּי קְפִיצָה קְצָרָה מִדַּי, וָאֶפֹּל לֹא הַרְחֵק מִן הַחוֹף הַשֵּׁנִי לְתוֹךְ הַבִּצָּה וְשָׁקַעְתִּי בָּהּ עַד צַוָּאר.

וְכָאן הָיִיתִי וַדַּאי הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, אִלְמָלֵא כֹּחִי הָרַב בְּיָדַי, שֶׁבָּהֶן אָחַזְתִּי בִּבְלוֹרִית רֹאשִׁי וּמָשַׁכְתִּי אֶת עַצְמִי יַחַד עִם הַסּוּס, שֶׁלְּחַצְתִּיו אֶל בֵּין רַגְלַי וְחִלַּצְתִּיו מִתּוֹךְ הַבִּצָּה.

 

פֶּרֶק חֲמִישִׁי: הַרְפַּתְקוֹת הַבָּרוֹן פוֹן מִינְכְהוֹיזֶן בְּעֵת שִׁבְיוֹ אֵצֶל הַתֻּרְכִּים, וְהוּא חוֹזֵר אֶל בֵּיתוֹ    🔗

לַמְרוֹת כָּל עֹז רוּחִי וְחָכְמָתִי, לַמְרוֹת מְהִירוּתִי וּמְהִירוּת סוּסִי, הַהֶעָזָה וְהַתֹּקֶף – לֹא הַכֹּל נִתְאָרַע בַּמִּלְחָמָה הַתֻּרְכִּית לְפִי רְצוֹנִי, וְקָרֹה קָרָה לִי אֲפִלּוּ הָאָסוֹן שֶׁנִּתְקַפְתִּי עַל יְדֵי הָמוֹן וְנִלְקַחְתִּי בַּשְּׁבִי. כֵּן אֵרַע דָּבָר רַע עוֹד יוֹתֵר, אֶלָּא שָׁהוּא שָׁכִיחַ אֵצֶל הַתֻּרְכִּים – נִמְכַּרְתִּי לְעֶבֶד. בְּמַצָּב זֶה שֶׁל עֶלְבּוֹן לֹא נִרְאֲתָה לִי עוֹד עֲבוֹדַת יוֹמִי קָשָׁה כָּל־כָּךְ, כְּשֵׁם שֶׁהָיְתָה בִּלְתִּי־רְגִילָה וּמַרְגִיזָה. נֶאֱלַצְתִּי לְהוֹלִיךְ כָּל בֹּקֶר אֶת נְחִיל דְּבוֹרָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן לַמִּרְעֶה, לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן בָּזֶה כָּל הַיּוֹם וּלְהַחֲזִירָן עִם עֶרֶב לְתוֹךְ הַכַּוָּרוֹת. עֶרֶב אֶחָד נֶאֶבְדָה מִמֶּנִּי דְבוֹרָה אַחַת, אֲבָל מִיָּד נוֹדַע לִי כִּי שְׁנֵי דֻבִּים הִתְקִיפוּ אוֹתָהּ וְרָצוּ לְקָרְעָהּ לִגְזָרִים בְּגִין דִּבְשָׁהּ. כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה אָז בְּיָדִי כָּל דָּבָר הַדּוֹמֶה לְנֶשֶׁק מִלְבַד הַגַּרְזֶן, שֶׁהוּא סֶמֶל לְגַנָּנָיו וְחַקְלָאָיו שֶׁל הַשֻּׁלְטָן, זְרַקְתִּיו בְּעִקְבוֹת שְׁנֵי הַשּׁוֹדְדִים רַק מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַבְהִילֵם וּלְהַבְרִיחֵם מִזֶּה. הַדְּבוֹרָה הַמִּסְכֵּנָה יָצְאָה בְּשֶׁל כָּךְ לַחָפְשִׁי, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת תְּנוּפַת־יָד בִּלְתִּי מֻצְלַחַת וַחֲזָקָה מִדַּי – פָּרַח לוֹ הַגַּרְזֶן אֶל עַל, וְלֹא חָדַל מִלְּהִתְרוֹמֵם וְלַעֲלוֹת עַד שֶׁנִּתְקַע בַּיָּרֵחַ.

הֵיאַךְ אֲקַבְּלֶנּוּ עַכְשָׁו בַּחֲזָרָה? בְּעֶזְרַת אֵיזֶה סֻלָּם עֲלֵי אֲדָמוֹת אוֹרִידֶנּוּ? אוֹ אָז נִזְכַּרְתִּי כִּי הַפּוֹל הַתֻּרְכִּי צוֹמֵחַ בִּמְהִירוּת הַבָּזָק וּמַגִּיעַ עַד לְגֹבַהּ מַדְהִים. בִּן רֶגַע קַמְתִּי וְשָׁתַלְתִּי פּוֹל כָּזֶה, שֶׁאָמְנָם צָמַח מִנֵּיהּ וּבֵיהּ, עָלָה וְנֶאֱחַז בְּאֶחָד מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ. הִנֵּה כִּי כֵן טִפַּסְתִּי מָלֵא נֶחָמָה עַד לַיָּרֵחַ, וְהִגַּעְתִּי אֵלָיו בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת. הָיְתָה זוֹ, כַּמּוּבָן, מְלָאכָה קָשָׁה לִמְצא שָׁם אֶת גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁלִּי, בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ כָּל הַחֲפָצִים מַבְהִיקִים בְּאוֹרוֹ שֶׁל כֶּסֶף. – סוֹף סוֹף מָצָאתִי אוֹתוֹ בְּתוֹךְ עֲרֵמַת מֹץ וְקַשׁ. אוֹ אָז רָצִיתִי לַחֲזֹר, וְאוּלָם אֲבוֹי לִי – חֻמָּהּ שֶׁל שֶׁמֶשׁ הוֹבִישׁ אֶת הַפּוֹל שֶׁלִי, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לַחֲזֹר וְלָרֶדֶת בְּאֶמְצָעוּתוֹ. מֶה הָיָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – קָלַעְתִּי לִי חֶבֶל מִן הַקַּשׁ, וְהֶאֱרַכְתִּיו כָּל כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַאֲרִיכוֹ. אֶת קָצֵהוּ הָאֶחָד קָשַׁרְתִּי אֶל קֶרֶן מִקַּרְנֵי הַיָּרֵחַ וְשִׁלְשַׁלְתִּי אֶת עַצְמִי עַל גַּבָּיו. בִּימִינִי אָחַזְתִּי בְּחָזְקָה בַּחֶבֶל וּבְשְׂמֹאלִי בַּגַּרְזֶן.

לְאַחַר שֶׁגָּלַשְׁתִּי לִי וְיָרַדְתִּי כִּבְרַת דֶּרֶךְ, הָיִיתִי מְקַצֵּר אֶת הַחֵלֶק הַמְיֻתָּר שֶׁמִּמַּעַל לִי, חוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ שׁוּב מִתַּחְתַּי, וְכָךְ יָרַדְתִּי יְרִידָה עֲמֻקָּה מְאֹד. מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל קִצּוּר הַחֶבֶל וְקִשּׁוּרוֹ לֹא הוֹסִיפָה, כַּמּוּבָן, חֹזֶק רַב לַחֶבֶל, אֶלָּא שֶׁהוּא הוֹרִידָנִי מֵעַל לְנַחֲלָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן. אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁרוּי הָיִיתִי עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה מִילִין בֵּין הָעֲנָנִים, אֶלָּא שֶׁהַחֶבֶל נִקְרַע לְפֶתַע פִּתְאֹם, וָאֶפֹּל עַל אַדְמַת הָאֱלֹהִים מִתּוֹךְ טִשְׁטוּשׁ כָּל הַחוּשִׁים. מִכֹּחַ כֹּבֶד גּוּפִי, שֶׁנָּפַל מִגֹּבַהּ כָּזֶה, צָּנַחְתִּי אֶל תּוֹךְ גּוּמָה שֶׁנִּתְהַוְּתָה, אֲשֶׁר עָמְקָהּ הָיָה לְכָל הַפָּחוֹת תֵּשַׁע אַמּוֹת.

אָמְנָם עַד מְהֵרָה חָזַרְתִּי וְנִתְאוֹשַׁשְׁתִּי, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֵיכָה אֵחָלֵץ מִכָּאן. וְאוּלָם אֵין לְךְ תְּאוּנָה שֶׁאֵין מוֹצָא הֵימֶנָּה: הִנֵּה כִּי כֵן חָפַרְתִּי לִי, בְּעֶזְרַת צִפָּרְנַי (שֶׁגִּילָן הָיָה אָז גִיל אַרְבָּעִים), כְּמִין מַדְרֵגוֹת בַּגוּמָה, וְכָךְ טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי בְּאֹפֶן מֻצְלָח מִתּוֹכָהּ.

נִסָּיוֹן מְיַגֵּעַ זֶה הֶחְכִּימֵנִי וְהִתְחַלְתִּי לְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵי הַרְחָקַת הַדֻּבִּים, שֶׁהָיוּ מְטַפְּסִים בְּרֹב חֵשֶׁק וְנִמְשָׁכִים אֶל הַדְּבוֹרִים וְאָל דִּבְשָׁן. מָרֹחַ מָרַחְתִּי אֶת יְצוּל מַחֲרַשְׁתִּי בִּדְבַשׁ, וְשָׁכַבְתִּי לִי בַּלַּיְלָה לֹא הַרְחֵק מִזֶּה בַּמַּאֲרָב. וַאֲשֶׁר שִׁעַרְתִּי, אָמְנָם בָּא וַיְהִי: דֹב עָצוּם אָחָד, שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחֲרֵי רֵיחוֹ שֶׁל הַדְּבַשׁ, בָּא וְהִתְחִיל לְלַקֵּק בִּתְשׁוּקָה רַבָּה אֶת קְצֵה הַמּוֹט, עַד שֶׁתָּקַע אֶת הַמּוֹט בְּלוֹעוֹ, הֱבִיאוֹ אֶל תּוֹךְ קֵיבָתוֹ וּבִטְנוֹ, וְאַף יָצָא לוֹ מֵאֲחוֹרָיו.

וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁחִיל בְּאֹפֶן נִפְלָא כָּזֶה אֶת הַמּוֹט אֶל תּוֹךְ גּוּפוֹ, נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בִּמְהֵרָה, תָּקַעְתִּי בְּחוֹרוֹ שֶׁל הַיָּצוּל שֶׁמִּלְפָנָיו יָתֵד אֲרֻכָּה וּמָנַעְתִּי בָּזֶה מִן הַלַּקְקָן את אֶפְשָׁרוּת שְׁלִיפָתוֹ שֶׁל הַמּוֹט. הִשְׁאַרְתִּיו בְּמַצָּב זֶה עַד לְמָחֳרַת הַיּוֹם.

לְמַעֲשֶׂה זֶה צָחַק הַשֻּׂלְטָן עַד כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁכֵּן עָבַר אוֹתָהּ שָעָה עַל פְּנֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וְרָאָהוּ בְּמוֹ עֵינָיו.

זְמַן מוּעָט לְאַחַר כָּךְ כָּרְתוּ הָרוּסִים שָׁלוֹם עִם הַתֻּרְכִּים וְיַחַד עִם שְׁבוּיִים אֲחֵרִים הָחְזַרְתִּי גַם אֲנִי לְפֶּטֶרְסְבּוּרְג, אֶלָּא שֶׁנִּפְרַדְתִּי מִיָּד וְעָזַבְתִּי אֶת רוּסְיָה בִּתְקוּפַת הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִתְחוֹלְלָה לִפְנֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעֵרֶךְ, שָׁעָה שֶׁהַקֵּיסָר בַּעֲרִיסָתוֹ, יַחַד עִם אִמּוֹ וְאָבִיהָ הַהֶרְצוֹג מִבְּרוֹנְשְׁוַיְג, הַפֶלְדְמַרְשַׁל פוֹן־מִינִיךְ וְרַבִּים אֲחֵרִים גֹּרְשׁוּ לְסִיבִּיר. אוֹתוֹ זְמַן שָׂרַר בְּכָל אֵירוֹפָּה חֹרֶף קָשֶׁה בִּמְיֻחָד, עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ נִפְגְּמָה מִן הַכְּפוֹר, וְהִיא חוֹלָה מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמִשּׁוּם כֵּן סָבַלְתִּי בְּדַרְכִּי חֲזָרָה מֵרוּסְיָה צָרוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מֵאֵלֶה שֶׁסָּבַלְתִּי בְּנָסְעִי לְרוּסְיָה.

לְאַחַר שֶׁהַלִּיטָאִי שֶׁלִּי נִשְׁאַר בְּתִֻּרְכִּיָה, נֶאֱלַצְתִּי לִנְסֹעַ מִכָּאן וּלְהַבָּא בְּעֶגְלוֹת הַדֹּאַר. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל דֶּרֶךְ צָרָה, הַנִּמְשֶׁכֶת וְהוֹלֶכֶת בֵּין שְׁנֵי טוּרֵי מְשׂוּכַת חֶדֶק גְּבוֹהִים, הִזְכַּרְתִּי לְעֶגְלוֹן הַדֹּאר, כִּי שׂוּמָה עָלָיו לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹא נִתְנַגֵּשׁ בְּמֵצַר זֶה עִם עֲגָלָה אַחֶרֶת שֶׁאֶפְשָׁר וְהִיא נוֹסַעַת מוּלֵנוּ. הַבַּרְנָשׁ שֶׁלִי פָּתַח וְנָשַׁף לְתוֹךְ הַשּׁוֹפָר, אֲבָל כָּל מַאֲמַצָּיו עָלוּ בַּתֹּהוּ; אַף הֶגֶה קַל אֶחָד לֹא נִשְׁמַע.

וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ הָיָה, וּלְמַעֲשֶׂה שׂוּמָה הָיָה עָלֵינוּ לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִזָּהֵר מֵאָסוֹן שֶׁצָפוּי הָיָה לָנוּ; וְאָמְנָם, דָּפֹק דָּפְקָה בָּנוּ עֲגָלָה אַחֶרֶת, שֶׁבָּאָה לִקְרָאתֵנוּ וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד לְהִמָּנַע מִזֶּה. אַף עַל פִּי כֵן קָפַצְתִּי מִתּוֹךְ הָעֲגָלָה שֶׁלִּי, וְהִתַּרְתִּי קֹדֶם־כֹּל אֶת הַסּוּסִים מֵרִתְמָתָם. תֵּכֶף נָטַלְתִּי עַל שִׁכְמִי אֶת הָעֲגָלָה, עַל אַרְבַּעַת אוֹפַנֶיהָ וְכָל הַמִּטְעַן שֶׁבָּהּ, וְקָפַצְתִּי עִם כָּל אֵלֶּה מֵעַל לַגָּדֵר וְלַמְּשׂוּכוֹת בְּגֹבַהּ שֶׁל תִּשְׁעָה רֶגֶל, בְּעֵרֶךְ – דָּבָר שֶׁלֹא הָיָה קַל בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת הַמַּשָׂא הַכָּבֵד – וְעָבַרְתִּי אֶל הַשָּׂדֶה. בְּכֹחָהּ של הַקְּפִיצָה הַחוֹזֶרֶת עָבַרְתִּי שׁוּב עַל פְּנֵי הָעֲגָלָה הַזָּרָה וְהִגַּעְתִּי אֶל דֶּרֶךְ־הַמֶּלֶךְ.

מִהַרְתִּי וְנִגַּשְׁתִּי מִיָּד אֶל סוּסֵינוּ, נְטַלְתִּים אֶחָד־אֶחָד אֶל תַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיִי וְהוֹצֵאתִי גַם אוֹתָם בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, כְּלוֹמַר, עַל יְדֵי קְפִיצָה כְּפוּלָה מֵעַל וּמֵעֵבֶר לָזֶה, וּמִיָּד צִוִּיתִי לִרְתֹּם שׁוּב אֶת הַסּוּסִים וְהִגַּעְתִּי בְּהַצְלָחָה אֶל סוֹף הַתַּחֲנָה וְאֶל הָאַכְסַנְיָה. אַךְ זאת עָלַי לְהוֹסִיף, כִּי אַחַד הַסּוּסִים, שֶׁהָיָה אַמִּיץ לֵב וְגִילוֹ פָּחוֹת מאַרְבַּע שָׁנִים, עָמַד לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שָׁלֹא יֵעָשֶׂה: בְּשָׁעָה שֶׁקָּפַצְתִּי אֶת הַקְּפִיצָה הַשְּׁנִיָּה מֵעַל לַמְּשׂוּכָה הִכְרִיז, עַל יְדֵי נְשִׁיפָה וְדִשְׁדּוּשׁ רַגְלָיו, כִּי לֹא נוֹחַ לוֹ בִּתְנוּעָה נִמְרֶצֶת זוֹ. אֶלָּא שֶׁמִּיָד מָנַעְתִּי מִמֶּנוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁתָּחַבְתִּי אֶת רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת אֶל תּוֹךְ כִּיסֵי בִּגְּדִּי. בָּאַכְסַנְיָה נַחְנוּ קְצָת מִן הַהַרְפַּתְקָה שֶׁהִתְרַחֲשָׁה אִתָּנוּ. עֶגְלוֹן הַדֹּאַר תָּלָה אֶת שׁוֹפָרוֹ עַל וָו לְיַד תַּנּוּר הַמִּטְבָּח וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי לִי מִמּוּלוֹ.

וְעַכְשָׁו, שִׁמְעוּ נָא, רַבּוֹתַי, אֶת הַדָּבָר שֶׁאֵרַע אוֹתָהּ שָׁעָה! לְפֶתַע פִּתְאֹם פָּרַץ הַדָּבָר: טֶרֶנְג! טֶרֶנְג! טֶנְג! טֶנְג! פָּקַחְנוּ עֵינַיִם נִדְהָמוֹת וּמִיָד הִשָּׂגְנוּ וַהֲבִינוֹנוּ, מַה הַדָּבָר אֲשֶׁר גָּרַם שֶׁהַשּׁוֹפָר לא תָקַע בִּנְשֹׁף בּוֹ הָעֶגְלוֹן: מִפְּנֵי הַקֹּר נִקְפָּאוּ הַקּוֹלוֹת בְּתוֹךְ הַשּׁוֹפָר, וּמִן הָרֶגַע שֶׁהַלָּלוּ נָמַסּוּ, בְּהְיוֹתָם סָמוּךְ לָאֵשׁ, פָּרְצוּ מִשָּׁם בְּרוּרִים וּצְלוּלִים, כַּיָּאוּת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הָעֶגְלוֹן.

שָׁעָה אֲרֻכָּה הִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ לְשֵׁמַע נִגּוּן נִפְלָא זֶה, בְּלִי שֶׁיִּגַּע אֵיזֶה פֶּה בַּשּׁוֹפָר. הִנֵּה כִּי כֵן הִקְשַׁבְנוּ לַמַּרְשׁ הַפְּרוּסִי “בְּלִי אַהֲבָה וּבְלִי יַיִן”, “אֶמֶשׁ הָיֹה הָיָה כָּאן דּוֹדִי מִיכָאֵל”, וְעוֹד נִגּוּנִים אֲחֵרִים, וּבֵינֵיהֶם אֲפִלּוּ אֶת שִׁיר־הָעֶרֶב “הִנֵּה שְׁלֵוִים כָּל הַיְּעָרוֹת”. עִם נִגּוּן אַחֲרוֹן זֶה נסְתַּיֵּם הַקּוֹנְצֶרְט, וּבָזֶה אֲסַיֵּם אַף אָנֹכִי אֶת מְאֹרְעוֹת מַסָּעִי לְרוּסְיָה.

יֵשׁ נוֹסְעִים, הָעֲלוּלִים לְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין לְקַבְּלָם וְלִרְאוֹתָם כַּאֲמִתִּיִּים, וְעַל כֵּן לֹא פֶּלֶא הוּא שֶׁיֵּשׁ קוֹרְאִים אוֹ מַאֲזִינִים הַמְהַסְסִים וְאֵינָם מַאֲמִינִים. וְאִם אָמְנָם יִמָּצְאוּ בַּחֶבְרָה כָּאֵלֶּה שֶׁיְפַקְפְּקוּ בַּאֲמִתּוּת הַדָּבָר, כִּי עַתָּה שׂוּמָה עָלַי לְרַחֵם עֲלֵיהֶם עַל שֶׁלָּקוּ בְּאִי־אֵמוּן וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִכָּאן עוֹד בְּטֶרֶם אַתְחִיל לְסַפֵּר אֶת הַרְפַּתְקוֹת הַפְלָגוֹתַי בִּסְפִינוֹת־יָם הַרְפַּתְקוֹת שֶׁהֵן מִן הַמֻּפְלָאוֹת בְּיוֹתֵר, וְאַף עַל פִּי כֵן הֵן גַּם מִן הַמְּהֵימָנוֹת בְּיוֹתֵר.

 

פֶּרֶק שִׁשִּׁי: הַרְפַּתְקָה יַמִּית רִאשׁוֹנָה    🔗

הַמַּסָּע הָרִאשׁוֹן שֶׁאֵלָיו יָצָאתִי בְּחַיַּי – זְמַן רַב לִפְנֵי הַמַּסָּע לְרוּסְיָה, שֶׁעַל אוֹדוֹתָיו סִפַּרְתִּי זֶה עַתָּה כַּמָּה מֻפְלָאוֹת – הָיָה מַסָּע – עַל פְּנֵי הַיָּם.

הָיִיתִי עֲדַיִן רַךְ בַּשָּׁנִים – כְּפִי שֶׁנָּהַג לְהַקְנִיטֵנִי דוֹדִי, שֶׁהָיָה קְצִין הוּסָרִים, בַּעַל הַזָּקָן הַשָּׁחוֹר בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בִּימֵי חַיַּי – וְלֹא נֶחֱרַץ עוֹד הַדִּין, אִם הַפְּלוּמָה הַלְּבָנָה עַל סַנְטֵרִי הָיְתָה בְּחִינַת נֶבֶט־חוֹלוֹת אוֹ חֲתִימַת־זָקָן, וְהַמַּסָּעוֹת הָיוּ שִׁירַת לִבִּי וַהֲגוּתִי הַיְחִידוֹת. כֵּיוָן שֶׁאָבִי עָשָׂה חֵלֶק נִכְבָּד מִשְּׁנוֹתָיו הַקּוֹדְמוֹת בְּמַסָּעוֹת, וּלְאַחַר מִכָּךְ הָיָה מְקַצֵּר אֶת שִׁעֲמוּמָם שֶׁל עַרְבֵי הַחֹרֶף עַל יְדֵי סִפּוּר אֲמִתִּי, לְלֹא כְּחָל וּשְׂרָק, עַל הַרְפַּתְקוֹתָיו, שֶׁעֲלֵיהֶן אוּלַי עוֹד אֶתְעַכֵּב בְּהֶמְשֶׁךְ דְּבָרַי, הֲרֵי שֶׁנִּתָּן לִרְאוֹת, בְּמִדַּת־יְסוֹד שָׁוָה, אוֹתָהּ נְטִיָּה שֶׁאֶצְלִי כִּרְאוֹת תְּכוּנָה־מִלֵּדָה כְּמוֹ גַם כְּהַשְׁפָּעָה.

בְּקִצּוּר: נֶאֱחַזְתִּי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת – שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה אוֹ לֹא נִתְגַלְגְּלָה לִפְנֵי תְשׁוּקָתִי, שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ – לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם, וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אוֹ תּוֹבֵעַ אֶת סִפּוּקָהּ, אַךְ לַשָּׁוְא. אַף אִם הִצְלַחְתִּי פַּעַם לְהָבִיא לִידֵי הִרְהוּר הַסְכָּמָה כָּל שֶׁהוּא אֵצֶל אָבִי, הָיוּ אִמִּי וְדוֹדָתִי מְגַלּוֹת הִתְנַגְּדוּת נִמְרָצֶת, וְתוֹךְ רְגָעִים מְעַטִּים הָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת כָּל הַצְלָחָה שֶׁהִצְלַחְתִּי בִּזְכוּת הַתְקָפוֹתַי הַמְשֻׁכְלָלוֹת בְּיוֹתֵר.

לְבַסּוֹף הִשְׁתַּלְשְׁלוּ וּבָאוּ דְבָרִים, שֶׁאָחָד מִקְּרוֹבֵי אִמִּי בִּקֵּר בְּבֵיתֵנוּ. מִיָּד נִתְחַבַּבְתִּי עלָיו; הוּא אָמַר לִי תְכוּפוֹת שֶׁאֲנִי עֶלֶם נָאֶה וְעֵר, וְכִי הוּא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְסַיֵּעַ בְּיָדִי לְמַלֵּא מִשְׁאֲלָתִי הַנִּכְסֶפֶת בְּיוֹתֵר. מֶתֶק־שְׂפָתָיו הָיָה לוֹ הַשְׁפָּעָה גְדוֹלָה יוֹתֵר מִשֶּׁלִּי, וּלְאַחַר דִין וּדְבָרִים שֶׁכְּנֶגֶד, הַנְמָקוֹת וּסְתִירוֹת, הָחְלַט לְבַסּוֹף, לְשִׂמְחָתִי שֶׁאֵין לְהַבִּיעָהּ בְּמִלִּים, שֶׁאֶלָּוֶה אֵלָיו בְּמַסָּע לְצֵילוֹן, מְקוֹם שָׁם שִׁמֵּשׁ דּוֹדוֹ מוֹשֵׁל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

הִפְלַגְנוּ מֵאַמְסְטֶרְדַם לְמִלּוּי תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים מִטַּעַם מְדִינוֹת הוֹלַנְד הָעֲשִׁירוֹת. בְּמַסָּעֵנוּ זֶה לֹא קָרָה כָּל מְאֹרָע חָשׁוּב, אִם לֹא נָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן סוּפָה בִּלְתִּי־שְׁכִיחָה אַחַת. אָכֵן, אֶת הַסּוּפָה הַזֹּאת עַלַי לְהַזְכִּיר בְּכַמָּה מִלִּים מַחֲמַת תּוֹצְאוֹתֶיהָ הַמֻּפְלָאוֹת. סוּפָה זו קָמָה דַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן בְּאַחַד הָאִיִּים, כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד בְּעֵצִים וּבְמַיִם, וְהִיא הִשְׁתּוֹלְלָה בִּתְכִיפוּת כָּזֹאת, עַד שֶׁעָקְרָה מִסְפָּר עָצוּם שֶׁל אִילָנוֹת עָבִים וּגְבוֹהִים בְּמִדָּה שֶׁלֹא תְשֹׁעַר, וְזָרְקָה אוֹתָם אֶל עָל. וְלַמְרוֹת זֶה שֶׁמִּשְׁקָלָם שֶׁל כַּמָּה מִן הָעֵצִים הָאֵלֶּה הָיָה עָצוּם, הֲרֵי נִרְאוּ מַחֲמַת הַגֹּבַהּ שֶׁאֵלָיו הֻטְּלוּ – לֹא פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִילִין מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – לֹא גְדוֹלִים מִנּוֹצוֹת צִפֳּרִים, שֶׁעָפוּ לִפְנֵי כֵן בַּחֲלַל הָאֲוִיר. אַף עַל פִּי כֵן, מִיָּד עִם שׁוֹךְ הַסּוּפָה צָנַח כָּל אֶחָד מִן הָעֵצִים הָאֵלֶּה בִּמְאֻנָּךְ וְשָׁרְשׁוֹ נִתְקַע שׁוּב בְּקַרְקָעוֹ, וּבְאֹפֶן כָּזֶה כִּמְעַט שֶׁלֹא נִרְאָה כָּל סִמָּן שֶׁל שִׁמָּמוֹן. רַק הָעֵץ הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר בַּמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה בְּחִינַת יוֹצֵא־מִן־הַכְּלָל: שָׁעָה שֶׁנֶּעֱקַר מִן הקַּרְקַע, בְּתֹקֶף כֹּחָהּ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הַסּוּפָה, יָשְׁבוּ עַל עֲנָפָיו אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וְקָטְפוּ מְלָפְפוֹנִים, שֶׁכֵּן בְּחֵלֶק עוֹלָם זֶה צוֹמֵחַ יֶרֶק נִפְלָא זֶה עַל הָעֵצִים. זוּג נִפְלָא זֶה עָרַךְ מִתּוֹךְ אֹרֶךְ־רוּחַ, כְּאוֹתוֹ אַיָּל שֶׁל בְּלַנְשַׁר,³ אֶת הַמַּסָּע בָּאֲוִיר, וְהֵם שֶׁגָּרְמוּ – בְּתֹקֶף כֹּבֶד בְּשָׂרָם – שֶׁהָעֵץ נָטָה קְצָת מִכִּוּוּנוֹ אֶל מְקוֹמוֹ הַקּוֹדֶם וְצָנַח בְּאֹפֶן אָפְקִי.

אֶלָּא שֶׁקָרָה הַדָּבָר, כִּי רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, הוּא הַקַּצִיקֶה⁴ גְדָל־הַחֶסֶד, בָּרַח – כְּרֹב דָּרֵי הָאִי – מִדִּירָתוֹ בִּשְׁעַת הַסּוּפָה, מִתּוֹךְ פַּחַד שֶׁמָּא יִקָּבֵר מִתַּחַת לַהֲרִיסוֹתֶיהָ, וְהוּא רָצָה אוֹתָהּ שָׁעָה דַוְקָא לַחֲזֹר בְּדֶרֶךְ הַגַּן. הָעֵץ נָפַל עָלָיו, וּלְמַרְבֵּה הַשִּׂמְחָה מָעַךְ אוֹתוֹ לַמָּוֶת בִּן־רֶגַע.

– לְמַרְבֵּה הַשִּׂמְחָה?

כֵּן כֵּן, לְמַרְבֶּה הַשִּׂמְחָה. שֶׁכֵּן, רַבּוֹתַי, הַקַּצִיקֶה, הַרְשׁוּנִי נָא להוֹדִיעֲכֶם, הָיָה עָרִיץ מְעוֹרֵר זְוָעָה, וְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאִי – וְאֵין לְהוֹצִיא מִזֶּה גַם אֶת אַנְשֵׁי חַסְדּוֹ וּפִלַּגְשָׁיו – הָיוּ הַיְצוּרִים הַמִּסְכֵּנִים בְּיוֹתֵר תַּחַת שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם. בְּמַחְסָנָיו הָיוּ נִרְקָבִים צָרְכֵי הַמָּזוֹן, שָׁעָה שֶׁנְּתִינָיו – שֶׁמֵּהֶם נִלְקְחוּ בְּכֹחַ – הָיוּ גוֹוְעִים בָּרָעָב. אִי זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִפְחֹד מִפְּנֵי אוֹיֵב מִן הַחוּץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה לוֹקֵחַ בְּכֹחַ כָּל עֶלֶם צָעִיר, הָיָה מְעַנֵּה אוֹתוֹ בְּעֶצֶם יָדָיו, כְּדֵי לְחַנְכוֹ לְמַעֲשֵׂי גְבוּרָה, וְהָיָה מוֹכֵר מִזְּמַן לִזְמַן אֶת אֹסֶף גִּבּוֹרָיו לְנַסִיךְ שָׁכֵן שָׁהָיָה מַרְבֶּה בִּמְחִירָם, כְּדֵי לְהוֹסִיף מִילְיוֹנֵי קוֹנְכִיּוֹת לַמִּילְיוֹנִים שֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו.

אָמֹר אָמְרוּ לָנוּ, שֶׁאֶת עֶקְרוֹנוֹתָיו הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה הֵבִיא עִמּוֹ מִמַּסָּע שֶׁעָרַךְ לַצָּפוֹן; סְבָרָה, שֶׁלִּסְתִירָתָהּ לֹא יָכֹלְנוּ – בְּלִי לָשִׂים לֵב לְכָל נִמּוּקֵי פַּטְרִיוֹטִיזְמוּס – לְהִתְעָרֵב, שֶׁכֵּן אֵצֶל אַנְשֵׁי אִי אֵלֶּה מַסָּע לַצָּפוֹן כָּמוֹהוּ כְּמַסָּע לָאִיִּים הַקַּנָרִיִּים וּמַסַּע טִיוּל לִגְרֶנְלַנְדְיָה; וְאִלּוּ הַסְבָּרָה בְּרוּרָה יוֹתֵר נִמְנַע מֵאִתָּנוּ לִתְבֹּעַ, מִתּוֹךְ נִמּוּקִים רַבִּים.

לְאוֹת תּוֹדָה עַל הַשֵּׁרוּת הֶחָשׁוּב שֶׁשֵּׁרֵת זוג קוֹטְפֵי הַמְּלָפְפוֹנִים (וַאֲפִלּוּ הָיָה זֶה בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה בִּלְבָד) אֶת אֲחֵיהֶם תּוֹשְׁבֵי הָאִי – הוֹשִׁיבוּ אוֹתָם עַל הַכֵּס הָרָם שֶׁנִּתְרוֹקֵן.

אָכֵן, אֲנָשִׁים טוֹבִים אֵלֶּה הָיוּ קְרוֹבִים – בִּזְכוּת מַסָּעָם הָאֲוִירִי – אֶל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעַל כֵּן נוֹסַף אוֹר אֶל אוֹר עֵינֵיהֶם, וּמִדַּת־מָה שֶׁל אוֹר נוֹסְפָה אַף אֶל אוֹר נַפְשָׁם; וְשִׁלְטוֹנָם עַל הַבְּרִיּוֹת הָיָה כֹּה מְהֻלָּל, כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי אַחַר כָּךְ, עַד שֶׁלֹא הָיָה אִישׁ אוֹכֵל מְלָפְפוֹנִים בְּלִי שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיֹאמַר: אֵל, נְצֹר אֶת הַקַּצִיקֶה!"

לְאַחַר שֶׁשִּׁפַּצְנוּ אֶת סְפִינָתֵנוּ, שֶׁנִּזּוֹקָה לֹא מְעַט מִסּוּפָה זוֹ, וּלְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְנוּ מִן הַשַּׁלִּיט הֶחָדָשׁ וְרַעְיָתוֹ, הִפְלַגְנוּ עִם רוּחַ קְלִילָה וְהִגַּעְנוּ כַּעֲבֹר שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת לְצֵילון.

עָבְרוּ כְּאַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם בְּעֵרֶךְ מֵאָז הִגַּעְנוּ הֵנָּה, עַד שֶׁהִצִּיעַ לי בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הַמּּוֹשֵׁל לָצֵאת עִמּוֹ לְצַיִד – הַצָּעָה שֶׁקִּבַּלְתִּיהָ בְּלֵב חָפֵץ. יְדִידִי הָיָה גֶבֶר גָּבֹהַּ וְחָזָק, וְרָגִיל עִם הַחֹם שֶׁל אוֹתוֹ אַקְלִים, וְאִלּוּ אֲנִי נֶחְלַשְׁתִּי בִּזְמַן קָצָר מְאֹד וּלְאַחַר תְּנוּעָה לֹא מְרֻבָּה, וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַר פִּגַרְתִּי אַחֲרָיו בְּהַרְבֵּה.

רָצִיתִי לָשֶׁבֶת עַל חוֹפוֹ שֶׁל נַחַל זוֹרֵם בְּחָזְקָה, שֶׁהִשְׁגַּחְתִּי בּוֹ וְהֶעֱסִיקָנִי זֶה כַּמָּה זְמַן, עַל מְנַת לָנוּחַ קְצָת, אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי אֵיזוֹ הֲמֻלָּה שֶׁהִגִּיעָה מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ בָּאתִי הֵנָּה. הִפְניתִי אֶת עֵינַי וְכִמְעַט וְהָיִיתִי לְאֶבֶן, שֶׁכֵּן הִבְחַנְתִּי בְּאַרְיֵה כַּבִּיר, שֶׁהִתְקַדַּם לִקְרָאתִי וְהֶרְאַנִי בֶּעָלִיל, כִּי יֵשׁ עִם לְבָבוֹ לָקַחַת לוֹ בְּרֹב חַסְדּוֹ אֶת גּוּפָתִי הַמִּסְכֵּנָה כְּמַטְעַמִּים לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר, בְּלִי לְבַקֵּשׁ אֲפִלּוּ אֶת הַסְכָּמָתִי לְכָךְ.

הָרוֹבֶה שֶׁלִי הָיָה טָעוּן כַּדּוּרֵי אַרְנֶבֶת. אֶת הַהִרְהוּר הָאָרֹךְ לֹא הִתִּירוּ לִי לֹא הַזְּמַן וְלֹא מְבוּכָתִי. אַף עַל פִּי כֵן הֶחְלַטְתִּי לִירוֹת בַּחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי לְהַבְהִילָהּ, וְשֶׁמָּא גַם לְפָצְעָהּ. מֵחֲמַת הַפַּחַד לֹא חִכִּיתִי אֲפִלּוּ עַד שֶׁהָאַרְיֵה יַגִּיעַ אֶל גְּבוּל הַטְּוָח, וְאִלּוּ הוּא נִתְרַגַּז וְרָץ לִקְרָאתִי בְּכָל כֹּחַ מְהִירוּתוֹ. יוֹתֵר מִכֹּחַ הַתְּחוּשָׁה מֵאֲשֶׁר בְּכֹחַ יִשּׁוּב הַדַּעַת נִסִּיתִי לְהִתְחַמֵּק. הָפַכְתִּי אֶת פָּנַי, וְעוֹד הַיּוֹם בְּהַרְהֲרִי בְּכָךְ, עוֹבֶרֶת רְעָדָה קָרָה בְּגוּפִי – צְעָדִים מְעַטִּים לְפָנַי עָמַד תַּנִּין נִתְעָב, שֶׁפָּעַר כְּבָר בְּצוּרָה אֲיֻמָּה אֶת לוֹעוֹ לְבָלְעֵנִי חַיִּים. תָּאֲרוּ לָכֶם, רַבּוֹתַי, אֶת הָאֵימָה שֶׁבְּמַצָּבִי: מַאֲחוֹרַי – הָאַרְיָה, מִלְפָנַי – הַתַּנִּין, לִשְׂמֹאלִי – נָהָר סוֹעֵר, לִימִינִי – תְּהוֹם, שֶׁכְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְאַחַר כָּךְ, מְצוּיִים בָּהּ הַנְּחָשִׁים הָאַרְסִיִּים בְּיוֹתֵר.

הָמוּם מִפַּחַד וְאֵין הַדָּבָר הַזֶּה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ פְּסוּל אֲפִלּוּ לְגַבֵּי עֲנָק כְּהֶרְקוּלֶס – הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי לַקַּרְקַע. כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁנַּפְשִׁי מְסֻגָּלָה הָיְתָה עוֹד לַחֲשׁב הָיְתָה בְּחִינַת הַמְתָּנָה לִהְיוֹת טֶרֶף אִם לְשִׁנֵּי הָאַרְיֵה הַנִּזְעָם וּטְלָפָיו וְאִם לְלוֹעַ הַתַּנִּין. אַף עַל פִּי כֵן קָלְטָה אָזְנִי, תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת מְעַטוֹת, שָׁאוֹן חָזָק אֲבָל זָר לַחֲלוּטִין. אֲנִי מֵהִין לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן מִסָּבִיב. וְכִי מַה סְּבוּרִים אַתֶּם? – לְשִׂמְחָתִי, שֶׁאֵין מִלִים לְבַטְּאָה, אֲנִי רוֹאֶה כִּי הָאַרְיֵה בִּלְהִיטוּת זִנּוּקוֹ לִקְרָאתִי, קָפַץ וְדָלַג מֵעָלַי בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁהִשְׁתַּטַחְתִּי עַל הַקַּרְקַע, וְנִתְקַע בְּלוֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין.

רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאֶחָד תָּקוּעַ הָיָה, אֵפוֹא, בְּלוֹעוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וּשְׁנֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ – בְּכָל עָצְמָתָם, כִּי רַבָּה

– לְהֵחָלֵץ זֶה מִזֶּה. בָּרֶגַע הַנָּכוֹן וְהַכָּשֵׁר הִסְפַּקְתִּי לְהִתְרוֹמֵם, שָׁלַפְתִּי אֶת מַאֲכֶלֶת הַצַּיִד שֶׁלִּי, וּבְמַהֲלֻמָּה אַחַת בִּלְבַד עָרַפְתִּי אֶת הָאַרְיֵה, בְּאֹפֶן שֶׁגּוּפָתוֹ צָנְחָה וּפִרְפְּרָה לְרַגְלַי. בְּקַת הָרוֹבָה שֶׁלִּי הוֹסַפְתִּי וְדָחַפְתִּי אֶת הָרֹאשׁ לְעֹמֶק לוֹעוֹ שֶׁל הַתַּנִּין שֶׁנֶּאֱלָץ הָיָה עַכְשָׁו בְּבֶהָלָתוֹ לְהֵחָנֵק עִם טַרְפּוֹ.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִשַּׂגְתִּי נִצָּחוֹן שָׁלֵם זֶה עַל שְׁנֵי אוֹיְבִים אֵיֻמִּים הִגִּיעַ יְדִידִי, לִבְדֹּק וְלִרְאוֹת מַה הָיְתָה סִבַּת פִּגּוּרִי אַחֲרָיו.

לְאַחַר אִחוּלִים הֲדָדִיִּים מָדַדְנוּ אֶת שִׁעוּרוֹ שֶׁל הַתַּנִּין וּמָצָאנוּ שֶׁאָרְכּוֹ הָיָה בְּדִיּוּק אַרְבָּעִים רֶגֶל פָּרִיסָאִים וְשֶׁבַע אָצְבָּעוֹת.

לְאַחַר שֶׁסִּפְּרוּ לַמּוֹשֵׁל אֶת הַהַרְפַּתְקָה הַיּוֹצֵאת מִן הַכְּלָל הַזֹּאת, שָׁלַח עֲגָלָה עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶל בֵּיתוֹ אֶת שְׁתֵּי הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת. עַל פַּרְוָן הֻטַּל לְהָכִין בִּשְׁבִילִי מֵעוֹרוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה אַרְנָקִים לְטַבַּק, שֶׁחֵלֶק מֵהֶם הֶעֱנַקְתִּי לְאַחַר־מִכֵּן כִּתְשׁוּרוֹת לַאֲחָדִים מִידִידַי בְּצֵילוֹן, וְאִלּוּ אֶת הַשְּׁאָר הֵבֵאתִי בְּשׁוּבִי לְהוֹלַנְד כְּמַתָּנוֹת לְרָאשֵׁי־עָרִים, שֶׁרָצוּ לְהַעֲנִיק לִי תְמוּרַת זֶה מַתָּת שֶׁל אֶלֶף דִינָרֵי זָהָב, שֶׁסֵּרַבְתִּי לְקַבְּלָם וְרַק בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי בְּסֵרוּבִי.

אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַתַּנִּין עָשׂוּ פָּחְלָץ, וְהוּא הֻצָּג כְּאַחַד הַחֲפָצִים הַנְדִירִים בַּמּוּזֵאוֹן שֶׁל אַמְסְטֶרְדַם. הַמַּדְרִיךְ מְסַפֵּר אֶת הַמְאֹרָע שֶׁאֵרַע לִי לְכָל הַמְבַקְּרִים בְּאוּלַמֵּי הַמּוּזֵאוֹן, אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹסִיף מִצִּדּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה דְבָרִים שֶׁהַגֻּזְמָה שֶׁבָּהֶן יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם עֶלְבּוֹן לָעִנְיָן. כָּךְ נוֹהֵג הָיָה, דֶּרֶךְ מָשָׁל, לוֹמַר שֶׁהָאַרְיֵה קָפַץ וְעָבַר אֶת גוּפוֹ שֶׁל הַתַּנִין, וְכִי בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַמּוֹצָא הָאֲחוֹרִי רָצָה לַחֲרֹג וּלְהִתְחַמֵּק, וְאִלּוּ הָאָדוֹן, הַבָּרוֹן הַמְפֻרְסָם בָּעוֹלָם – כְּפִי שֶׁחָבִיב הָיָה עָלָיו לְכַנּוֹתֵנִי – עָרַף אוֹתוֹ, וְעִם הָרֹאשׁ כָּרַת גַּם שְׁלֹשָה רֶגֶל מִזְּנָבוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. הַתַּנִּין, הָיָה מַמְשִׁיךְ הַבַּרְנָשׁ, לֹא הִשְׁלִים עִם אָבְדַן זְנָבוֹ, הִתְהַפֵּךְ וְהוֹצִיא מִיָּדוֹ שֶׁל הָאָדוֹן אֶת מַאֲכֶלֶת הַצַּיִד שֶׁלּוֹ וּבְלָעָהּ בִּלְהִיטוּת כָּזֹאת, עַד שֶׁזּוֹ עָבְרָה וְחָלְפָה אֶת לִבָּהּ שָׁל הַחַיָּה, וְהִיא שָׁבְקָה חַיִּים בּוֹ בַּמָּקוֹם.

אֵינִי צָרִיךְ לוֹמַר לָכֶם, רַבּוֹתַי, עַד מָה מְצַעֲרֵנִי חֹסֶר־הַבּוּשָׁה שֶׁל בֶּן־בְּלִיַּעַל זֶה. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתִי עֲשׂוּיִים בִּגְלַל שְׁקָרִים מוּחָשִׁיִּים כָּאֵלֶּה, בִּתְקוּפָה זוֹ שֶׁל נְגוּעֵי הִסּוּסִים, לָבוֹא לִידֵי פִּקְפּוּק בַּאֲמִתּוּת מַעֲשַׂי הָאֲמִתִּיִּים, וְדָבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ, כַּמּוּבָן מִשּׁוּם צַעַר וְעֶלְבּוֹן בְּמִדָּה רַבָּה לְאַבִּיר הַמְכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ.

 

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הַרְפַּתְקַת יָם שְׁנִיָּה    🔗

בִּשְׁנַת 1766 הִפְלַגְתִּי לְפּוֹרְטְסְמוּת בָּאֳנִיַּת־מִלְחָמָה אַנְגְּלִית מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה – בַּעֲלַת מֵאָה תּוֹתָחִים וְצֶוֶת בֶּן אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ – בַּדֶּרֶךְ לַאֲמֵרִיקָה הַצְּפוֹנִית. יָכֹלְנִי, כַּמּוּבָן, לְסַפֵּר כָּאן עַל מִקְרִים שׁוֹנִים מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּאַנְגְּלִיָה, אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹסֵךְ זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. וְאוּלָם עַל דָּבָר אֶחָד, הַנִּרְאֶה לִי עַל כָּל פָּנִים כָּרָאוּי לְכָךְ, רְצוֹנִי לְסַפֵּר רַק בְּדֶרֶךְ אַגַּב. הָיֹה הָיָה לִי הַתַּעֲנוּג לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת בִּנְסֹעַ הַמֶּלֶךְ לַפַּרְלַמֶנְט, בְּטֶכֶס מְפֹאָר, בְּמֶרְכַּבְתּוֹ הַמַּלְכוּתִית. רַכָּב בַּעַל זָקָן הָדוּר וּבִלְתִּי שָׁכִיחַ, שֶׁסֶּמֶל הַמַּלְכוּת הָיָה גָזוּז לוֹ בְּתוֹכוֹ לְהַפְלִיא, יָשַׁב לוֹ בְּכָל הֲדָרוֹ עַל דּוּכָנוֹ וְהִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ צְלִיפוֹת בְּצוּרַת הָאוֹתִיוֹת,G, R,⁵ בְּאֹפֶן בָּרוּר וְאָמָּנוּתִי.

בְּצֵאתֵנוּ לְמַסַּע הַיָּם שֶׁלָּנוּ, לֹא אֵרַע לָנוּ כָּל מְאֹרָע הָרָאוּי לְצִיּוּן עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמֶרְחַק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין מִנְהַר סַנְט־לוֹרֶנְץ. וְאִלּוּ כָּאן נִתְקְלָה הַסְּפִינָה וְהִתְנַגְּשָׁה, בְּעָצְמָה מַדְהִימָה, בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה הָיָה עָלֵינוּ כְּמוֹ צוּק־סֶלַע. אַף עַל פִּי כֵן לא יָכֹלְנוּ – לְאַחַר שֶׁהִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן – לְהַגִּיעַ אֶל הַקַּרְקַע, אַף בְּעֹמֶק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. וְאוּלָם מִקְרֶה זֶה נִרְאָה לָנוּ מוּזָר יוֹתֵר וְכִמְעַט בִּלְתִּי מֻסְבָּר, לְאַחַר שֶׁאָבַד לָנוּ הֶגֶה הַסְּפִינָה, וְכָל הַתְּרָנִים – מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה – נִשְׁבְּרוּ לִרְסִיסִים, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אַף נִזְרְקוּ מֵעֵבֵר לְגֶשֶר הַסְּפִינָה וְנָפְלוּ למַּיִם. בַּרְנַשׁ מִסְכֵּן אֶחָד, שֶׁטִפֵּל בְּסִּדוּר סִירַת־הַמִּפְרָשׂ הָרָאשִׁית נִזְרַק לְמֶרְחַק שְׁלֹשָׁה מִילִין לְכָל הַפָּחוֹת מִמְּקוֹם הַסְּפִינָה, בְּטֶרֶם נָפְלוֹ הַיַּמָּה. אָכֵן, הוּא הִצִּיל עַל יְדֵי כָּךְ בְּאֹפֶן מֻצְלָח בְּיוֹתֵר אֶת חַיָּיו, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהוֹסִיף וְעָף בָּאֲוִיר אָחַז בִּזְנָבוֹ שֶׁל בַּרְבּוּר אָדֹם, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהֵאִיט אֶת מְהִירוּת נְפִילָתוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם, אֶלָּא גַם נָתַן לוֹ הִזְדַמְנוּת לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת עַל גַבּוֹ – אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר: לְהֵאָחֵז בּוֹ בֵּין הַצַּוָּאר לְבֵין כְּנָפוֹ – וְלִשְׂחוֹת יַחַד אִתּוֹ עַל חֶלְקַת הַמַּיִם, עַד שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹתוֹ מִתּוֹכָם אֶל הַסְּפִינָה.

הוֹכָחָה אַחֶרֶת לְעָצְמַת הַתַּקָּלָה יֵשׁ לִמְצֹא בָּזֶה, שֶׁצֶּוֶת הַסְּפִינָה נִזְרַק מִסִּפּוּנָהּ עַד לְתִקְרָתָהּ.

רֹאשִׁי שֶׁלִּי נִתְקַע כָּלִיל בְּתוֹךְ קֵבָתִי, וְחָלְפוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים עַד שֶׁחָרַג מִשָּׁם וְחָזַר אֶל מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי.

כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נְתוּנִים עֲדַיִן בְּמַצָּב שֶׁל תַּדְהֵמָה וּמְבוּכָה כְּלָלִית שֶׁאֵין לְתָאֲרָן, וְהִנֵּה נִתְבָּרְרָה לָנוּ גַם סִבַּת הַמְאֹרָע, עַל יְדִי הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאֹמִית שֶׁל תַּנִּין גָּדוֹל, שֶׁנִּרְאָה מִתְנַמְנֵם עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמִתְחַמֵּם בְּאוֹרוֹ שֶׁל הַשֶׁמֶשׁ. הַמִּפְלֶצֶת הָיְתָה כָּל־כָּךְ נִזְעֶמֶת עַל שֶׁסְּפִינָתֵנוּ הִפְרִיעַתָּה מִמְּנוּחָתָהּ, עַד שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנִּפְּצָה בִּזְנָבָהּ אֶת הַיָּצִיעַ וְחֵלֶק אֶחָד מִמַּעֲרֶכֶת הָאִוְרוּר הָעֶלְיוֹנָה, אֶלָּא שֶׁהִיא נָעֲצָה בָּהּ־בַּשָּׁעָה אֶת שִׁנֶּיהָ בַּמִּיכָל הָרָאשִׁי, שֶׁהָיָה מָצוּי, כָּרָגִיל, לְיַד הַהֶגֶה, וְרָצָה אִתּוֹ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשִּׁים מִילִין, לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁל שִׁשָּׁה מִילִין לְשָׁעָה. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ לְאָן הָיִינוּ נִגְרָרִים, אִלְמָלֵא נִקְרְעוּ גַם עֲבוֹתוֹת הָעֹגֶן, וּבְשֶׁל כָּךְ אָבְדָה לַתַּנִּין סְפִינָתֵנוּ, וְאִלּוּ אָנוּ אִבַּדְנוּ אֶת הָעֹגֶן שֶׁלָּנוּ. אַךְ כְּשֶׁחָזַרְנוּ לְאַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים לְאֵירוֹפָּה, מָצָאתִי אֶת הַתַּנִּין הַזֶּה עַצְמוֹ בְּמֶרְחָק שֶׁל מִילִין אֲחָדִים, וְהוּא אָז כְּבָר פֶּגֶר מֵת, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁאָרְכּוֹ הָיָה, בְּלִי גֻזְמָה, לְכָל הַפָּחוֹת מַחֲצִית הַמִּיל. וְכֵיוָן שֶׁיָּכֹלְנוּ לְהַעֲלוֹת רַק חֵלֶק מוּעָט מֵחַיָּה אַרֻכָּה כָּזֹאת עַל אֳנִיָּתֵנוּ, הוֹרַדְנוּ לַמַּיִם אֶת סִירוֹתֵינוּ, כָּרַתְנוּ לָהּ בְּעָמָל רַב אֶת רֹאשָׁהּ וּלְשִׂמְחָתֵנוּ מָצָאנוּ לֹא רַק אֶת הָעֹגֶן שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא גַם אַרְבָּעִים אַמּוֹת שֶׁל עֲבוֹתוֹת, שֶׁהָיוּ בַּצַּד הַשְּׁמָאלִי שֶׁל לוֹעָהּ, תְּקוּעוֹת בְּתוֹךְ שֵׁן חֲלוּלָה אַחַת.

זֶה הָיָה הַמְאֹרָע הַיָּחִיד הַמְיֻחָד שֶׁאֵרַע לָנוּ בִּנְסִיעָה זֹאת. וְאוּלָם, חַכּוּ נָא! כִּמְעַט וְשָׁכַחְתִּי דְבַר אָסוֹן אַחֵר שֶׁאֵרַע לָנוּ. שָׁעָה שֶׁהַתַּנִּין הִפְלִיג לָרִאשׁוֹנָה עִם הַסְפִינָה, נִתְהַוָּה בָּהּ חוֹר גָּדוֹל וְהַמַּיִם פָּרְצוּ לְתוֹכוֹ בְּעָצְמָה כָּזֹאת, עַד שֶׁכָּל מַשְׁאֵבוֹתֵינוּ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָן לִמְנֹעַ אֶת טְבִיעָתֵנוּ כַּעֲבֹר מַחֲצִית הַשָּׁעָה. לְמַזָּלֵנוּ הַטּוֹב הָיִיתִי אֲנִי הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר גִּלָּה אֶת דְּבַר הָאָסוֹן. הָיָה זֶה חוֹר שֶׁמִּדָּתוֹ מִדַּת רֶגֶל, בְּעֵרָךְ. בְּאֶמְצָעִים שׁוֹנִים נִסִּיתִי לִסְתּם אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁכָּל מַאֲמַצִי הָיוּ לַשָּׁוְא. וְאוּלָם לְבַסּוֹף הִצַּלְתִּי אֶת הָאֳנְיָּה הַיָּפָה וְאֶת הַצֶּוֶת שֶׁלָּהּ, בִּזְכוּת הַהַמְצָאָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁהַחוֹר גָּדוֹל הָיָה, סָתַמְתִּי אוֹתוֹ בִּמְלוֹאוֹ בַּיַּשְׁבָן שֶׁלִּי, בְּלִי לִפְשֹׁט מֵעָלַי אֶת מִכְנָסַי; וַאֲנִי הָיִיתִי מַצְלִיחַ בְּכָךְ, גַּם אִלּוּ הָיָה חוֹר זֶה גָדוֹל פִּי כַּמָּה מִשֶּׁהָיָה. וּבְוַדַּאי לֹא תִתְפַּלְאוּ עַל זֹאת, רַבּוֹתַי, לְאַחַר שֶׁאֲגַלֶּה לָכֶם כִּי מוֹצָאִי – מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים גַּם יַחַד – הוּא מוֹצָא הוֹלַנְדִי, לְכָל הַפָּחוֹת מוֹצָא וֶסְטְפָלִי. מַצָּבִי כָּל זְמַן שֶׁיָּשַׁבְתִּי עַל הָאָבְנַיִם הָיָה צוֹנֵן בְּמִקְצָת, אֶלָּא שֶׁנִּגְאַלְתִּי בִּמְהֵרָה מִזֶּה, בִּזְכוּת מְלֶאכֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל נַגַּר הַסְּפִינָה.

 

פֶּרֶק שְׁמִינִי: הַרְפַּתְקַת יָם שְׁלִישִׁית    🔗

פַּעַם אַחַת נָתוּן הָיִיתִי בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה שֶׁל טְבִיעָה בְּמֵימֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן. רָחַצְתִּי אֶת בְּשָׂרִי בְּצָהֳֳרֵי יוֹם־קַיִץ, לֹא הַרְחֵק מִמַּרְסֵי, בְּמֵימֵי יָם רוֹגְעִים, וּפִתְאֹם הִשְׁגַּחְתִּי בְּדָג עָצוּם, שֶׁלּוֹעוֹ פָּעוּר וְהוּא נֶחְפָּז וּבָא לִקְרָאתִי. בָּרוּר הָיָה עַל כָּל פָּנִים שֶׁאֵין לִשְׁהוֹת בְּשִׁקוּלִים אֲפִלּוּ שָׁעָה קַלָּה בְּיוֹתֵר, וְכֵן נִרְאֶה הָיָה שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִמָּלֵט מִפָּנָיו. מִנֵּיהּ וּבֵיהּ צִמְצַמְתִּי אֶת עַצְמִי עַד קְצֵה הַגְּבוּל, קִפַּלְתִּי אֶת רַגְלַי מִתַּחְתַּי וְחִבַּקְתִּי אֶת עַצְמִי בִּזְרוֹעוֹתַי וּבְמַצְּב כָּזֶה הִתְחַמַּקְתִּי אֶל בֵּין מַלְתְּעוֹתָיו וְהִגַּעְתִּי אֶל תּוֹךְ מֵעָיו. כָּאן בִּלִּיתִי זְמַן־מָה – כְּפִי שֶׁנִּתָּן לְשַׁעֵר עַל נְקַלָּה – בְּתוֹךְ חֲשֵׁכָה מְלֵאָה, אֲבָל בַּחֲמִימוּת לֹא בִּלְתִּי־נוֹחָה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁגּוּפִי לָחַץ לַחַץ רַב עַל קֵבָתוֹ, שָׂמֵחַ הָיָה, כַּמּוּבָן, לְמַהֵר וּלְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי. מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה כָּל מַחְסוֹר בְּמָקוֹם פָּנוּי, עָבַרְתִּי לִי שַׁעַל אַחֲרֵי שַׁעַל בְּרַחֲבֵי גוּפוֹ, רָקַדְתִּי קִרְבּוֹ הוֹפּ וְהוֹפּ, וְאַף לִכְדֵי רִקּוּדֵי מַחֲזוֹת־הִתּוּלִים שְׁלֵמִים הִגַּעְתִּי. אַךְ נִרְאֶה כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא הִרְגִּיזָהוּ מִמְּנוּחָתוֹ כִּתְנוּעוֹת רַגְלַי הַמְּהִירוֹת, שָׁעָה שֶׁיָּצָאתִי בְּמָחוֹל סְקוֹטִי נוֹדָע. הוּא זָעַק מָרָה, זָקַף עַצְמוֹ בְּצוּרָה מְאֻנֶּכֶת וּמַחֲצִית גוּפוֹ כְּמוֹ מִתְנוֹסֶסֶת מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם. עַל יְדֵי כָּךְ הוּא נִתְגַּלָּה לְעֵינֵי הַצֶּוֶת שֶׁל אֳנִיַּת־סוֹחֵר אִיטַלְקִית אַחַת, וּלְאַחַר רְגָעִים מְעַטִּים הֻכְרַע עַל יָדָם בְּעֶזְרַת צִלְצָלִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם. מִשֶּׁהוּבָא אֶל הַחוֹף, שָׁמַעְתִּי אֶת שִׂיחַת הַצֶּוֶת, הַנִּמְלָךְ בְּדַעְתּוֹ וּמִתְכַּוֵּן לְבַקֵּעַ אֶת גּוּף הַתַּנִּין, בְּאֹפֶן שֶׁיוּכְלוּ לְהָפִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַכַּמּוּת הַמְרֻבָּה בְּיוֹתֵר שֶׁל שֶׁמֶן־דָּגִים. כֵּיוָן שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אִיטַלְקִית, נָפְלוּ עָלַי אֵימָה וָפַחַד, בְּהַעֲלוֹתִי עַל דַּעְתִּי שֶׁהַמַּאֲכָלוֹת שֶׁלָּהֶם תַּחְתֹּכְנָה גַם אוֹתִי par compagnie.⁶ מִשּׁוּם כֵּן מִהַרְתִּי וְהִצַּבְתִּי אֶת עַצְמִי, עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר, בְּאֶמְצָעָהּ שֶׁל הַקֵּבָה, שֶׁהָיָה בָּהּ מָקוֹם פָּנוּי אֲפִלּוּ לִתְרֵיסַר בְּרִיּוֹת כָּמוֹנִי, שֶׁכֵּן הִנַּחְתִּי הַנָּחָה הֶגְיוֹנִית, כִּי הַתְחֵל יַתְחִילוּ אֶת מְלַאכְתָּם מִן הָאֲבָרִים הַקִּיצוֹנִיִים. פַּחְדִּי פָּג עַד מְהֵרָה, כִּי עַל כֵּן הִתְחִילוּ דַוְקָא מֵחֶלְקוֹ הָאֲחוֹרִי שֶׁל גּוּף הַתַּנִּין. מִן הָרֶגַע שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּנִצְנוּץ קַל שֶׁל אוֹר, זָעַקְתִּי לִקְרָאתָם מִמְּלֹא רֵאוֹתַי, וְאָמַרְתִּי לָהֶם כִּי יִנְעַם לִי עַד מְאֹד לֵהָנוֹת מִזִיו פְּנֵיהֶם וּלְהִגָּאֵל בְּעֶזְרָתָם מִמַּצָב בִּישׁ זֶה, הַקָּרוֹב לַחֲנִיקָה. אֵין כִּמְעַט שוּם אֶפְשָׁרוּת לְתָאֵר אֶת אֲרֶשֶׁת הַהִשְׁתּוֹמְמוּת שֶׁהָיְתָה טְבוּעָה בִּפְנֵי כֻּלָּם, שָׁעָה שֶׁאָזְנֵיהֶם קָלְטוּ קוֹל אָדָם חַי הַבָּא מִמֵּעָיו שֶׁל הַדָּג. הִשְׁתּוֹמְמוּת זוֹ גָדְלָה, כַּמּוּבָן, עוֹד יוֹתֵר, שָׁעָה שֶׁרָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אָדָם חַי הַפּוֹסֵעַ וְיוֹצֵא בִּמְלוֹא קוֹמָתוֹ הָעֲרוּמָה מִתּוֹךְ מְעֵי הַדָּג. בְּקִּצּוּר, רַבּוֹתַי, סַפֵּר סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְאֹרָע, כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתִּיו לָכֶם זֶה עַתָּה, אוֹ אָז אֲחָזָם צְחוֹק עד לְהִתְעַלְּפוּת כִּמְעַט.

לְאַחַר שֶׁסָּעַדְתִּי אֶת לִבִּי בְּכַמָּה מִינֵי תַרְגִּימָה, קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַיָּם כְּדֵי לִרְחֹץ אֶת גּוּפִי, וְיָצָאתִי בִּשְׂחִיָּה אֶל עֵבֶר בְּגָדַי שֶׁפָּשַׁטְתִּי מֵעָלַי קֹדֶם־לָכֵן, וַאֲשֶׁר מְצָאתִים עַל הַחוֹף בִּמְקוֹם שָׁם הִשְׁאַרְתִּים. בָּדַקְתִּי וּמָצָאתִי, שֶׁבִּלִּיתִי כִּשְׁעָתַיִם וּמַחֲצִית הַשָּׁעָה בְּכֶלֶא קֵבָתָהּ שֶׁל הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת.

 

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי: הַרְפַּתְקַת יָם רְבִיעִית    🔗

בִּהְיוֹתִי עֲדַיִן בְּשֵׁרוּת הַתֻּרְכִּים הָיִיתִי מִתְעַנֵּג תְּכוּפוֹת בְּהַפְלָגָה בְּסִירַת־שַׁעֲשׁוּעִים עַל Mare di Marmora,⁷ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּתַּן לְהַשְׁקִיף עַל כָּל הָעִיר קֻשְׁטָא, וּבִכְלָל זֶה גַם עַל הַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל. בֹּקֶר אֶחָד, בְּעֵת שָׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בִּיפִי הַשָּׁמַיִם וְצַחוּתָם, הִבְחַנְתִּי בְּאֵיזֶה חֵפֶץ עָגֹל, הַדּוֹמֶה בְּגָדְלוֹ, בְּעֵרֶךְ, לְכַדּוּר בִּילְיַרְד הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וּדְבַר־מָה אַחֵר יוֹצֵא מִגּוּפוֹ שֶׁל זֶה וְתָלוּי לְמַטָּה. מִיָּד אָחַזְתִּי בְּרוֹבֵה־הַצִּפֳּרִים הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וְהָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּלְעָדָיו אֵינִי יוֹצֵא לְעוֹלָם לְדַרְכִּי, טְעַנְתִּיו בְּכַדּוּר אֶחָד וְיָרִיתִי בַּחֵפֶץ הֶעָגֹל שֶׁבָּאֲוִיר – וְלַשָּׁוְא.

אֲנִי חוֹזֵר וְיוֹרֶה בִּשְׁנֵי כַּדּוּרִים, וְשׁוּב לֹא עָלָה דָבָר בְּיָדִי. וְרַק הַיְרִיָּה הַשְּׁלִישִׁית, בְּאַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה כַּדּוּרִים, נָקְבָה נֶקֶב בְּצַד אֶחָד וְהוֹרִידָה אֶת הַחֵפֶץ לְמַטָּה. עַכְשָׁו תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתִי, שָׁעָה שֶׁרָאִיתִי כִּי קְרוֹנִית מֻזְהֶבֶת וְנָאָה, הַתְּלוּיָה בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ עָצוּם – גָּדוֹל מִכִּפַּת־מִגְדָּל הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר – יָרְדָה בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבָּעָה מֶטֶר, בְּעֵרֶךְ, מִן הַסִּירָה שָׁלִי. בַּקְּרוֹנִית נִמְצָא אָדָם וּמַחֲצִית שֶׁל כִּבְשָׂה, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כִּי הִיא צְלוּיָה.

לְאַחַר שְׁשָׁכְכָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי הָרִאשׁוֹנָה, הִתְאַסַּפְנוּ אֲנִי וּבְנֵי־לִוְיָתִי, בְּצוּרַת מַעְגָּל צְפוּף, מִסָּבִיב לַחֲבוּרָה מֻפְלָאָה זוֹ.

אֵצֶל הָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁנִּרְאָה כְּצָרְפָתִי (וְאָמְנָם, צָרְפָתִי הָיָה), תְּלוּיוֹת הָיוּ מִכָּל כִּיס וְכִיס שֶׁלּוֹ כַּמָּה שַׁרְשָׁרוֹת שֶׁל שְׁעוֹנִים עִם כּוּמָזִים, שֶׁעֲלֵיהֶם, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לִי, מְצֻיָּרִים הָיוּ גְבָרִים וְנָשִׁים רָמֵי־מַעֲלָה. בְּכָל לוּלָאַת כַּפְתּוֹר הָיָה תָלוּי וְנִרְאֶה אוֹת הִצְטַיְּנוּת עָשׂוּי זָהָב, שֶׁמְּחִירוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאָה דוּקַטִים לְכָל הַפָּחוֹת, וְעַל כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע הָיְתָה טַבַּעַת יִקְרַת־עֵרֶךְ מְשֻׁבֶּצֶת יַהֲלֹמִים. כִּיסֵי מְעִילוֹ הָיוּ גְדוּשִׁים מִטְבְּעוֹת זָהָב, שֶׁכִּמְעַט וּמְשָׁכוּהוּ אֶל הַקַּרְקַע. אֵל אֱלֹהִים, חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי, וַדַּאי שֶׁאִישׁ זֶה שֵׁרֵת אֶת הָאֱנוֹשׁוּת שֵׁרוּתִים יוֹצְאִים־מִן־הַכְּלָל, אִם הָאֲדוֹנִים הַגְּדוֹלִים וְהַגְּבָרוֹת הַנַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה, לַמְרוֹת טֶבַע הַקַּמְצָנוּת הַנָּטוּעַ בָּהֶם בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּיָמִים אֵלֶּה, יָכְלוּ לְהַעֲנִיק לוֹ תְשׁוּרוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ.

אַף־עַל־פִּי־כֵן הִרְגִּישׁ עַצְמוֹ כָּל־כָּךְ בְּרַע בְּרֶגַע זֶה בִּגְלַל הַמִּקְרֶה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כִּמְעַט כָּל כֹּחַ לוֹמַר מִלָּה אַחַת. וְרַק לְאַחַר שָׁהוּת קְצָרָה חָזְרוּ כֹּחוֹתָיו אֵלָיו וְהוּא מָסַר אֶת הַדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן הַבָּא: "אֶת סְפִינַת־הָאֲוִיר הַזֹּאת לֹא יָכֹלְתִּי אָמְנָם לְהַמְצִיא בְּכֹחַ מֹחִי שֶׁלִּי וִידִיעוֹתַי שֶׁלִּי בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהָיָה בִּי עֹדֶף תְּשׁוּקָה לִקְפִיצָה בָּאֲוִיר וְלִרְקֹד עַל חֶבֶל, וְעַל כֵּן לֹא הִסַּסְתִּי מִלַּעֲלוֹת עָלֶיהָ וּלְהַפְלִיג בָּהּ בָּאֲוִיר. לִפְנֵי שִׁבְעָה אוֹ שְׁמֹנָה יָמִים, בְּעֵרֶךְ, הִתְרוֹמַמְתִּי בָּהּ מִפִּסְגַּת הַקּוֹרְנְווֹל בְּאַנְגְּלִיָה, וְאַף לָקַחְתִּי עִמִּי כִּבְשָׂה אַחַת, כְּדֵי לְעוֹלֵל בָּהּ מִגָּבֹהָּ, לְעֵינֵי אַלְפֵי אֲנָשִׁים מִתְפַּעֲלִים, תַּעֲלוּלֵי לוּלְיָנוּת שׁוֹנִים. לַאֲסוֹנִי, הָפַךְ הָרוּחַ אֶת פָּנָיו עֲשָׂרָה רְגָעִים לְאַחַר שֶׁהִמְרֵאתִי בִּסְפִינָתִי, וְתַחַת לְהָדְפֵנִי לְעֵבֶר אֶקְסְטֶר, שֶׁבָּהּ הִתְכּוֹנַנְתִּי לִנְחֹת, נֶהְדַפְתִּי לְעֵבֶר הַיָּם, שֶׁעַל פָּנָיו, כַּנִּרְאָה, חַגְתִּי כָּל אוֹתוֹ הַזְמַן בְּגֹבַהּ שֶׁלֹּא יְשֹׁעַר.

טוֹב הָיָה, כַּמּוּבָן, שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי לְמִלּוּי תָּכְנִית הַתַּעֲלוּלִים הַלּוּלְיָנִית עִם הַכִּבְשָׂה, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְטִיסָתִי בָּאֲוִיר גָדַל כָּל כָּךְ רַעֲבוֹנִי, עַד שֶׁרָאִיתִי עַצְמִי נֶאֱלָץ לִשְׁחֹט אֶת הַכִּבְשָׂה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי בְּגֹבַהּ רַב מֵעַל לַיָּרֵחַ, וּלְאַחַר הַפְלָגָה נוֹסֶפֶת שֶׁל שֶׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הִגַּעְתִּי לְקִרְבַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּכְשֶׁחַשְׁתִּי כִּי גַם עַפְעַפֵּי עֵינַי נֶחְרְכוּ, הִנַּחְתִּי אֶת בְּשַׁר הַכִּבְשָׂה הַשְּׁחוּטָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בַּסְפִינָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה לוֹהֶטֶת בְּיוֹתֵר (אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: בְּמָקוֹם שֶׁהַכַּדּוּר לֹא הִטִּיל כָּל צֵל), וּבְאֹפֶן כָּזֶה נִצְּלָה בְּשַׂר הַכִּבְשָׂה כָּלִיל כַּעֲבֹר שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָּׁעָה. עַל צְלִי זֶה חָיִיתִי כָּל הַזְמַן".

כָּאן עָצַר אִישִׁי אֶת מִלּוֹתָיו, וְדוֹמֶה הָיָה כִּי הוּא שׁוֹקֵעַ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ. מִשֶּׁאָמַרְתִּי לוֹ כִּי הַבִּנְיָן שָׁלְפָנֵינוּ הוּא הַרְמוֹנוֹ שֶׁל שַׁלִּיט קֻשְׁטָא הַגָּדוֹל, נִדְהָם עַד תַּכְלִית, שֶׁכֵּן הוּא סָבוּר הָיָה כִּי הוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי. “הַסִּבָּה לְטִיסָתִי הָאֲרֻכָּה”, הוֹסִיף לְבַסּוֹף, “הָיְתָה בָּזֶה שֶׁנִּקְרַע הַחוּט הַקָּשׁוּר אֶל סְגוֹר אֶחָד מִסְּגוֹרֵי הַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ, שֶׁהָיָה מְיֹעַד לְהוֹצִיא הַחוּצָה אֶת הַמֵּימָן. אִלְמָלֵא הָיְתָה אֵשׁ נִדְלֶקֶת בְּתוֹךְ הַכַּדּוּר וְהַחוּט לא הָיָה נִקְרָע בִּגְלָל כָּךְ, כִּי עַתָּה הָיָה מוֹסִיף וּפוֹרֵחַ, בְּלִי סָפֵק, כְּמוֹ מֻחַמָּד, בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עַד בּוֹא יוֹם־הַדִּין”. אֶת הַקְּרוֹנִית שֶׁלּוֹ הֶעֱנִיק בְּרֹחַב־לֵב לַסַּפַּן שֶׁלִּי, שֶׁעָמַד לְמַטָּה לְיַד הַהֶגֶה. אֶת שְׂרִידִי צְלִי הַכֶּבֶשׂ זָרַק הַיַּמָּה, וְאִלּוּ לַכַּדּוּר הַפּוֹרֵחַ נִגְרַם נֶזֶק רַב כָּזָה בִּנְחִיתָתוֹ, עַד שֶׁהָפַךְ כָּל־כֻּלּוֹ קִרְעֵי קְרָעִים.

 

פֶּרֶק עֲשִׂירִי: הַרְפַּתְקַת יָם חֲמִישִׁית    🔗

כֵּיוָן שֶׁשְּׁעָתֵנוּ פְּנוּיָה עוֹד, רַבּוֹתַי, כְּדֵי שְׁתִיַּת בַּקְבּוּק נוֹסָף, יֵשׁ בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר לָכֶם מְאֹרָע אַחֵר, מֻפְלָא בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵרַע לִי חֳדָשִׁים מוּעָטִים לִפְנֵי מַסָּעִי הָאַחֲרוֹן לְאֵירוֹפָּה. הַשֻּׁלְטָן הַגָּדוֹל – שֶׁהֻצַּגְתִּי לְפָנָיו עַל יְדֵי שַׁגְרִירֵי רוֹמָא, רוּסְיָה וְצָרְפַת – הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּי לְשֵׁם עֲרִיכַת עִסְקָה בַּעֲלַת חֲשִׁיבוּת מְרֻבָּה עִם קַהִיר־רַבָּתִי, עִסְקָה שֶׁאָפְיָהּ הָיָה עָשׂוּי מִלְכַתְּחִלָּה לִהְיוֹת בְּגֶדֶר סוֹד לְעוֹלָם וָעֶד.

הִפְלַגְתִּי מִן הָאָרֶץ בְּטֶכֶס מְפֹאָר וּבְלִוְיַת צֶוֶת־שְׁלִיחִים מְרֻבֶּה. בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ נִתְּנָה לִי הִזְדַּמְּנוּת לְהוֹסִיף אֶל חֶבֶר מְשָׁרְתַי כַּמָּה אֲנָשִׁים מוֹעִילִים. שֶׁכֵּן, בְּהִתְרַחֲקִי כַּמָּה מִילִין מִקֻּשְׁטָא, הִשְׁגַּחְתִּי בְּאָדָם אֶחָד קְטַן־קוֹמָה וְדַק־בָּשָׂר, הָרָץ בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה בְּמֶרְחֲבֵי הַשָּׂדוֹת, וְאִלּוּ לְרַגְלָיו שֶׁל הָאִישׁוֹן הַזֶּה קְשׁוּרִים הָיוּ מִשְׁקוֹלוֹת עוֹפֶרֶת, כָּל אֶחָד מֵהֶם כָּבְדוֹ חֲמִשִּׁים פוּנְט. מָלֵא הִשְׁתּוֹמְמוּת למַרְאֵהוּ, קָרָאתִי לוֹ וּשְׁאַלְתִּיו: “לְאָן, לְאָן זֶה בִּמְהִירוּת כָּזֹאת, יְדִידִי? וּבְשֶׁל מָה אַתָּה מַכְבִּיד עַל רִיצָתְךָ בְּמַשָּׂא כָּזֶה ?” – “אֲנִי רָץ”, עָנָה לִי הָרֶץ, מִזֶּה מַחֲצִית הַשָּׁעָה, מִוִּינָה,

מְקוֹם שָׁם הָיִיתִי מְשָׁרְתוֹ שֶׁל שַׁלִיט רָם־מַעֲלָה; הַיּוֹם יָצָאתִי לַחָפְשִׁי וְנִפְרַדְתִּי הֵימֶנּוּ. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְהַגִּיעַ לְקֻשְׁטָא, כְּדֵי לְקַבֵּל שָׁם מִשְׂרָה דּוֹמָה. בְּכֹחַ הַמִּשְׁקָלוֹת הַקְּשׁוּרִים לְרַגְלַי רָצִיתִי לְהָאִיט בְּמִקְצָת אֶת מְהִירוּתִי, שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לָהּ עוֹד, שֶׁכֵּן Moderata durant,⁸ הָיָה אוֹמֵר מְחַנְכִי". עֲשָׂהאֵל.⁹ זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינֵי; שְׁאַלְתִּיו אִם הִנּוֹ מוּכָן וּמְזֻמָּן לְשָׁרְתֵנִי, וְהוּא נֵאוֹת לְכָךְ. הִמְשַׁכְנוּ לִנְסֹעַ עַל פְּנֵי עָרִים, עַל פְּנֵי אֲרָצוֹת. לֹא הַרְחֵק מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, עַל מִשְׁטַח אָחוּ אֶחָד, שָׁכַב לו בַּרְנָשׁ אֶחָד בְּדִמְמַת־הַשֶּׁקֶט, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא יָשֵׁן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה יָשֵׁן כְּלָל; הוּא הִדְבִּיק פָּשׁוּט אֶת אָזְנוֹ בְּהַקְשָׁבָה לָאֲדָמָה, כְּאִלּוּ רָצָה לְהַאֲזִין לְדִבְרֵי יוֹשְׁבֵי הַגֵּיהִנּוֹם הַתַּחְתּוֹן.

“מָה אַתָּה מַקְשִׁיב בָּזֶה, יְדִידִי?” “אֲנִי מַאֲזִין, מֵרֹב הַבַּטָּלָה, אֶל שָׁרְשֵׁי הַדֶּשֶׁא וְשׁוֹמֵעַ אֶת אֹפֶן צְמִיחָתוֹ”. “הַאִם אַתָּה מְסֻגָּל לְכָךְ?” “דָּבָר שֶׁל מַה־בְּכָךְ הוּא!” “אִם כֵּן, בּוֹא וְהָיִיתָ לִמְשָׁרְתִי, יְדִידִי; מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא אֶזָּקֵק לְךָ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּדֵי שֶׁתַּאֲזִין לַדְּבָרִים הַנִּשְׁמָעִים רַק לְבַעֲלֵי שְׁמִיעָה חַדָּה כָּמוֹךְ”. בַּרְנַשׁ

זֶה קָפַץ לִקְרָאתִי וְנִסְפַּח עַל אֲנָשַׁי.

וְשׁוּב, לֹא הַרְחֵק מִזֶּה, עַל פְּנֵי גִבְעָה, עָמַד צַיָּד עַם רוֹבֶה טָעוּן וְיָרָה אֶל תּוֹךְ הָאֲוִיר הַתָּכֹל וְהָרֵיק. “יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּצְלִיחַ, יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּצְלִיחַ, אֲדוֹנִי אִישׁ הַצַּיִד! וְאוּלָם אֶל מִי אַתָּה יוֹרֶה? אֵין אֲנִי מַבְחִין אֶלָּא בַּאֲוִיר תָּכֹל וְרֵיק”. “הָהּ, אֲנִי רַק בּוֹחֵן אֶת הַנֶּשֶׁק הַזֶּה, תּוֹצֶרֶת קוּכֶנְרוֹיטֶר.¹⁰ שָׁם, עַל צְרִיחָהּ שֶׁל כְּנֵסִיַּת שְׁטְרַסְבּוּרְג, עָמַד אַנְקוֹר, וְאוֹתוֹ הוֹרַדְתִּי עַכְשָׁו בִּירִיָּה אַחַת”. כָּל הַמַּכִּיר אֶת תַּאֲוָתִי לְנֶשֶׁק הַצַּיִד וְהַקְּלִיעָה הֶעָדִין, לֹא יִתְפַּלֵא עַל שֶׁנָּפַלְתִּי עַל צַוָּארוֹ שֶׁל הַצַּלֶּף הַמְצֻיָּן; שֶׁלֹּא חָסַכְתִּי מְאוּמָה כְּדֵי לְמָשְׁכוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ בְּשֵׁרוּתִי – מוּבָן מֵאֵלָיו. מִיָּד לְאַחַר זֶה הִמְשַׁכְנוּ וְנָסַעְנוּ עַל פְּנֵי עָרִים אֲחֵרוֹת וַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, וְהִגַּעְנוּ לְבַסּוֹף אֶל הָרֵי הַלְּבָנוֹן. כָּאן, בַּחֲזִיתוֹ שֶׁל יַעַר אֲרָזִים גָּדוֹל, נִצַּב לוֹ בַּרְנַשׁ גַּס וְגוּץ וּמָשַׁךְ בְּחֶבֶל שֶׁהִקִּיף אֶת כָּל הַיַּעַר. “מָה אַתָּה מוֹשֵׁךְ כָּאן?” שָׁאַלְתִּי אֶת הַבַּרְנַשׁ, “הָהּ, צָרִיךְ הָיִיתִי לְהָבִיא מִכָּאן עֵצִים לְבִנְיָן וְשָׁכַחְתִּי אֶת גַּרְזִנִּי בַּבַּיִת: הֲרֵי שֶׁשּׂוּמָה עָלַי לְהִסְתַּיֵעַ בְּכֹחַ הַהַמְצָאָה”. בְּאָמְרוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, מָשַׁךְ בִּמְשִׁיכָה אַחַת אֶת כָּל הַיַּעַר (בְּהֶקֵף שֶׁל מִיל מְרֻבָּע אֶחָד), וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ, כְּהַפִּיל קְנֵה־סוּף, לְנֶגֶד עֵינַי.

מַה שֶׁעָשִׂיתִי אָז – הֵן נִתַּן לְנַחֵשׁ מֵאֵלָיו. לא הָיִיתִי נוֹתֵן עוֹד לַבַּרְנַשׁ לִנְסֹעַ מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ תִהְיֶה מַשְׂכֻּרְתּוֹ כִּמְלוֹא מַשְׂכֻּרְתִּי, מַשְׂכֹּרֶת שֶׁל שַׁגְרִיר. מִשֶּׁהִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה בְּמַסָּעִי וְהִגַּעְתִּי לְאַדְמַת מִצְרַיִם, קָמָה סְעָרָה כָּזֹאת, שֶׁהָיְתָה סַכָּנָה כִּי הוּטֵל נוּטַל לַחֲלַל הָאֲוִיר עַל כָּל הַמֶּרְכָּבוֹת, הַסּוּסִים וְכָל צֶוֶת הַמְלַוִּים. לִשְׂמֹאלֵנוּ עָמְדוּ לְיַד הַדֶּרֶךְ שֶׁבַע טַחֲנוֹת רוּחַ, שֶׁכַּנְפֵיהֶן הִסְתּוֹבְבוּ בִּמְהִירוּת מַדְהִימָה סְבִיב צִירֵיהֶן, מַמָּשׁ כְּהִסְתּוֹבֵב סְלִילָהּ שֶׁל הָאוֹרֶגֶת הַמְּהִירָה בְּיוֹתֵר. לֹא הַרְחֵק מִזֶּה, מִיָּמִין, עָמַד בַּרְנָשׁ שֶׁמִּבְנָה גוּפוֹ כָּזֶה שֶׁל סֵר ג’וֹן פַלְסְטַף,¹¹ וְסָתַם בְּאָצְבָּעוֹ אֶת נְחִיר אַפּוֹ הַיְמָנִי.

מִשֶּׁרָאָה בַּרְנָשׁ זֶה אֶת מְצוּקָתֵנוּ, אֶת לְבָטֵינוּ וְאֶת נַפְתּוּלֵינוּ בַּסְעָרָה, הָפַךְ מִיָד אֶת פָּנָיו, עָמַד לִקְרָאתֵנוּ דֹם, הוֹרִיד את כּוֹבָעוֹ וְהֶחֱוָה קִידָה שֶׁל הַכְנָעָה, כְּקִידָתוֹ שֶׁל הַמּוּשְׂקֵיטִיר לִפְנֵי מְפַקְּדוֹ. בִּן־רֶגַע חָדַל כָּל נִיעַ בָּאֲוִיר, וְכָל שֶׁבַע טַחֲנוֹת הָרוּחַ עָמְדוּ מִלֶּכֶת. נִדְהָם מִן הַתְּאוּנָה, שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לִי כִּי אֵינָהּ טִבְעִית, קָרָאתִי לְעֶבְרָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת: “מַה זֶה, בַּרְנַשׁ? הַאִם שָׁכֹן יִשְׁכֹּן קִרְבְּךְ הַשָּׂטָן, אוֹ שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ הִנְּךָ הַשָּׁטָן?” “סְלַח נָא לִי, הוֹד מַעֲלָתְךָ!” עָנָה לִי הָאִישׁ, “אֲנִי מְסַפֵּק בֶּזֶה רַק קְצָת רוּחַ לַאֲדוֹנִי בַּעַל הַטְּחָנוֹת. אֶלָּא שָׁאֲנִי נִזְהָר לֹא לְהַפִּיל כָּלִיל אֶת שֶׁבַע הַטְּחָנוֹת בְּנִשְׁמַת אַפִּי, וְעַל־כֵּן הִנְנִי נֶאֱלָץ לִסְתֹּם נְחִיר־אַף אֶחָד”.

“הֶאָח, בֶּן אָדָם מְשֻׁבָּח הוּא זֶה, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!” אָמַרְתִּי לְנַפְשִׁי, “מִבַּרְנַשׁ כָּזֶה אֶפְשָׁר שֶׁתָּפִיק תּוֹעֶלֶת, אִם תַּגִּיעַ פַּעַם לְבֵיתְךָ, וְאִם תִּהְיֶה חֲסַר־נְשִׁימָה, בְּסַפֶּרְךָ אֶת כָּל הַפְּלָאוֹת שֶׁקָּרוּךָ בְּמַסָּעֶיךָ, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה”. מִיָד פָּתַחְנוּ בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וְהִגַּעְנוּ לְהֶסְכֵּם מִסְחָרִי. מְחוֹלֵל־הָרוּחוֹת עָזַב אֶת טַחֲנוֹת־הָרוּחַ וְנִלְוָה אֶל שַׁיָּרָתִי.

לְאַחַר מִכֵּן בָּאָה הַשָּׁעָה הַמְקֻוָּה וְהִגַּעְתִּי סוֹף־סוֹף לְקַהִיר. לְאַחַר שֶׁמָּסַרְתִּי כָּאן אֶת הַזְמָנָתִי, לְפִי רְצוֹנִי, מָצָאתִי לְנָכוֹן לְהִפָּרֵד מֵעַל כָּל בְּנֵי לִוְיָתִי הַמְיֻתָּרִים כֻּלָּם, מִלְבַד הָאֲנָשִׁים הַחֲדָשִׁים שֶׁרָכַשְׁתִּי לִי, עַל מְנָת לַחֲזֹר אִתָּם לְבֵיתִי כְּאִישׁ פְּרָטִי בִּלְבַד. כֵּיוָן שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר הָיָה נָאֶה לְהַפְלִיא וְהַנִּילוֹס הָיָה מַקְסִים לְמַעְלָה מִכָּל שִׁעוּר, נִתְעוֹרְרָה בִּי תְשׁוּקָה לִשְׂכֹּר סִירָה, וּלְהַגִּיעַ בָּהּ עַד אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה בְּדֶרֶךְ הַמַּיִם. דָּבָר זֶה עָלָה יָפֶה רַק עַד הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַהַפְלָגָה.

וַדַּאי שְׁמַעְתֶּם, רַבּוֹתַי, עַל הַשִּׁטְפוֹנוֹת הַשְּׁנָתִיִים שֶׁל הַנִּילוֹס. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כָּאָמוּר, הִתְחִילוּ מֵי הַנִּילוֹס לִגְאוֹת בְּלִי הֲפוּגָה, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרֵי כֵן נִשְׁטְפָה הָאָרֶץ, מִשְּׁמאל וּמִיָּמִין, לְאֹרֶךְ וּלְרֹחַב

מִילִין רַבִּים. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי, לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה, נִסְתַּבְּכָה סִירָתִי בְּבַת־אַחַת בְּמִכְשׁוֹלִים, שֶׁנִּרְאוּ לִי כִּקְנוֹקְנוֹת וְכִסְבָכִים.

אַךְ מִשֶּׁנִּתְבַּהֵר, בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם מָחָר, מָצָאתִי שֶׁהִנְנִי מֻקָּף עֲצֵי תְמָרִים, שֶׁנָּתְנוּ כְּבָר אֶת פִּרְיָם הַגָּמֵל וְהַטָּעִים. מִשֶּׁהִטַּלְנוּ עֹגֶן, נִמְצָא כִּי אָנוּ עוֹמְדִים לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשִּׁים רֶגֶל מֵעַל לַקַּרְקַע, וְכִי אֵין לָנוּ כָּל אֶפְשָׁרוּת לֹא לְהִתְקַדֵּם וְלֹא לַחֲזֹר. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה אוֹ תֵשַׁע, בְּעֵרֶךְ – עַד כַּמָּה שֶׁנִּתַּן לִי לִקְבֹּעַ לְפִי גָבְהָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ – קָמָה פִּתְאֹם רוּחַ חֲזָקָה,

שֶׁהִטְּתָה אֶת הַסִּירָה עַל צִדָּהּ הָאֶחָד. בְּדֶרֶךְ זוֹ נִקְלְטוּ בָּהּ מַיִם, וְעַל־כֵּן צָלְלָה וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן רַב לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר עָלֶיהָ, כְּפִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ לְהַלָּן.

לְאָשְׁרֵנוּ נִצַּלְנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד – שְׁמוֹנָה גְבָרִים וּשְׁנֵי נְעָרִים – עַל יְדֵי זֶה שֶׁנֶּאֱחַזְנוּ בָּעֵצִים, שֶׁעַנְפֵיהֶם הִסְפִּיקוּ אָמְנָם לָנוּ עַצְמֵנוּ וּלְמַשָּׂאֵנוּ, אֲבָל לֹא לְסִירָתֵנוּ וּלְמִטְעָנָהּ הַנּוֹסֶף. בְּמַצָּב זֶה נִשְׁאַרְנוּ תְלוּיִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וּשְׁלֹשָׁה יָמִים, וְהִתְפַּרְנַסְנוּ רַק עַל תְּמָרִים.

שֶׁלֹּא חָסְרָה הַשְּׁתִיָּה – דָּבָר זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו. בַּיוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם שֶׁל מַזָּלֵנוּ הָרַע הָלְכוּ הַמַּיִם וּפָחֲתוּ, בְּאוֹתָהּ מִדָּה עַצְּמָהּ שֶׁקֹּדָם לָכֵן גָּבְרוּ וְהָלְכוּ, וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יָרְדָה שׁוּב רַגְלֵנוּ עַל terra firma.¹² סִירָתֵנוּ הָיְתָה הַחֵפֶץ הַנָּעִים הָרִאשׁוֹן שֶׁהִבְחִינָה בּוֹ עֵינֵנוּ. הִיא נָחָה בְּמֶרְחַק כְּאַרְבַּע מֵאוֹת מֶטֶר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ צָלְלָה. לְאַחַר שֶׁהוֹצֵאנוּ כָּל הַדָּבָר הַנִּצְרָךְ וְהַנָּחוּץ וְיִבַּשְׁנוּהוּ בַּשֶּׁמֶשׁ, הִצְטַיַּדְנוּ בְּכָל הַצְּרָכִים מִמְּלָאי הַסִּירָה וְיָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁאָבְדָה לָנוּ. לְאַחַר חִשּׁוּב מְדֻיָּק מָצָאנוּ, כִּי נִדְחַפְנוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילִין וְנִדְחַקְנוּ אֶל דָּפְנוֹת גַּנִּים וְאֶל אֵי־אֵלֶּה גְדֵרוֹת. לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים הִגַּעְנוּ אֶל הַנָּהָר, שֶׁזָּרַם שׁוּב בְּתוֹךְ אֲפִיקָיו, וְסִפַּרְנוּ עַל הַרְפַּתְקוֹתֵינוּ לְבֵּי¹³ אֶחָד.

בַּחֲבִיבוֹת רַבָּה סִיַּע הַבֵּי בְּיָדֵינוּ, סִפֵּק לָנוּ אֶת כָּל הַצְרָכִים וּשְׁלָחָנוּ הָלְאָה בְּאַחַת מִסִּירוֹתָיו.

לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים, בְּעֵרֶךְ, הִגַּעְנוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה, שֶׁמִּשָׁם הִפְלַגְנוּ בָּאֳנִיָּה לְקֻשְׁטָא. נִתְקַבַּלְתִּי עַל יְדֵי הַשֻּׂלְטָן, שֶׁשׁוּב הִשְׁפִּיעַ עָלַי אֶת חֲסָדָיו הָרַבִּים.

 

פֶּרֶק אַחַד־עָשָׂר: הַרְפַּתְקַת־יָם שִׁשִּׁית    🔗

בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל עָלְתָה קַרְנִי מֵאָז מַסָּעִי לְמִצְרַיִם. הוֹד מַעֲלָתוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת בִּלְעָדִי, וְהָיָה מַפְצִיר בִּי לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ צָהֳרַיִם וְעֶרֶב. עָלַי לְהוֹדוֹת, רַבּוֹתַי, כִּי שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַקֵּיסַר הַתֻּרְכִּי הוּא הַשֻּׁלְחָן הַמְעֻדָּן בְּיוֹתֵר בֵּין שֻׁלְחֲנוֹת רַבֵּי הַשְּׂרָרָה עֲלֵי אֲדָמוֹת. אַף עַל פִּי כֵן מְדֻבָּר בָּזֶה רַק עַל הַמַּאֲכָלִים, וְלֹא עַל הַמַּשְׁקָאוֹת, כִּי וַדַּאי יָדוּעַ לָכֶם חֻקּוֹ שֶׁל מֻחַמֶּד הָאוֹסֵר אֶת הַיַּיִן עַל כָּל בְּנֵי דָתוֹ. עַל כּוֹס יֵין־שֻׁלְחָן מְשֻׁבָּח חוֹבָה לְוַתֵּר, אֵפוֹא, בִּשְׁעַת סְעֻדָּה תֻּרְכִּית. וְאוּלָם, הַדָּבָר שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹתוֹ בְּפֻמְבִּי, נַעֲשֶׂה לְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת בְּצִנְעָא; וְלַמְרוֹת הָאִסּוּר מֵיטִיבִים אֵי־אֵלֶּה תֻּרְכִּים לָדַעַת אֶת טַעֲמוֹ שֶׁל יַיִן טוֹב מַמָּשׁ כְּדַעַת זֹאת כֹּמֶר גֶּרְמָנִי. וְכֵן הַדָּבָר גַּם לְגַבֵּי הוֹד מַעֲלָתוֹ קֵיסַר תֻּרְכִּיָה. בְּעֵת הַסְּעֻדָּה הַפֻּמְבִּית, שֶׁבָּה מִשְׁתַּתֵּף, כָּרָגִיל, גַּם הַמְפַקֵּחַ הַדָּתִי הָעֶלְיוֹן, כְּלומַר הַמּוּפְתִי, בִּבְחִינַת in partem salarii,¹⁴ שֶׁהוּא בְּטֶרֶם סְעֻדָּה בְּחִינַת עֵינֵי הַכְּלָל – וּלְאַחַר הַסְּעֻדָּה הוּא חַיָּב לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן – וּבְנוֹכְחוּתוֹ אֵינוֹ מֻזְכָּר הַיַּיִן אֲפִלּוּ בְּרֶמֶז קַל שֶׁבְּקַלִּים. וְאִלּוּ לְאַחַר סִיּוּם הַסְּעֻדָּה הַפֻּמְבִּית מוּכָן הָיָה כָּרָגִיל, לְהוֹד מַעֲלָתוֹ, בְּלִשְׁכָּתוֹ, בַּקְבּוּק יַיִן מְשֻׁבָּח בְּיוֹתֵר. פַּעַם אַחַת רָמַז לִי הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל בְּאַחַת מֵעֵינָיו רֶמֶז יְדִידוּתִי, לָבוֹא עִמּוֹ אָל לִשְׁכָּתוֹ.

מִשֶּׁנִּסְגְרָה הַדֶּלֶת מַאֲחוֹרֵינוּ הוֹצִיא מֵאָרוֹן אֶחָד בַּקְבּוּק וּפָנָה אֵלַי:

“מִינְכְהוֹיְזֶן, יוֹדֵעַ אֲנִי, אַתֶּם הַנּוֹצְרִים בְּקִיאִים הִנְּכֶם בְּטַעַם יֵינוֹת. הִנֵּה כָּאן שָׁמוּר אֶצְלִי בַּקְבּוּק יְחִידִי שֶׁל יֵין טוֹקַאי. בָּרִי לִי, כִּי מִין מְעֻדָּן כָּזֶה לֹא שְׁתִיתֶם מִימֵיכֶם”. מִיָּד עִם תֹּם דְּבָרָיו אֵלֶּה מָזַג הוֹד מַעֲלָתוֹ כּוֹס אַחַת לִי וְאַחַת לְעַצְמוֹ וְהִקַּשְׁנוּן זוֹ בְּזוֹ. – “וּבְכֵן, מַה דַּעְתְּךָ? מְשֻׁבָּח? הַאֵין זֶה מַשֶּׁהוּ מְעֻדָּן בִּמְיֻחָד?” – “הַיַּיִן הַזֶּה טוֹב, הוֹד מַעֲלָתְךָ!” – עָנִיתִי – “אָכֵן, בִּרְשׁוּתְךָ הָאֲדִיבָה, אֲנִי נֶאֱלָץ לוֹמַר, שֶׁאֵצֶל הַמָּנוֹחַ, קֵיסָר קַרְל הַשִּׁשִּׁי, בְּוִינָה, שָׁתִיתִי יַיִן טוֹב בְּהַרְבֵּה מִמֶּנוּ. פִּלְאֵי־פְּלָאִים! מִן הַיַּיִן הַזֶּה טוֹב הָיָה שֶׁתִּטְעַם, הוֹד מַעֲלָתְךָ”. – “יְדִידִי מִינְכְהוֹיזֶן, כָּל הַכָּבוֹד לִדְבָרֶיךָ! אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ טוֹקַאי מְשֻׁבָּח מִזֶּה. שֶׁכֵּן אֶת הַבַּקְבּוּק הַיְחִידִי הַזֶּה קְבַּלְתִּי מִנְחָה מִידֵי אַבִּיר הוּנְגָרִי, וְהוּא לֹא נָהַג כָּךְ, אֶלָּא לְעַתִּים נְדִירוֹת בְּיוֹתֵר”. “מְגֹחָךְ, הוֹד מַלְכוּתְךָ! יֵשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין טוֹקַאי לְטוֹקַאי. וַאֲדוֹנֵי הוּנְגָרְיָה אֵינָם דַּוְקָא נְדִיבִי לֵב. וַאֲנִי נָכוֹן לְהִתְעָרֵב וּלְהָבִיא לְךָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת, בְּדֶרֶךְ מֵישָׁרִין וּבְאֹפֶן בִּלְתִּי אֶמְצָעִי בַּקְבּוּק יֵין טוֹקַאי מִמַּרְתְּפֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוּא שׁוֹנֶה תַּכְלִית שִׁנּוּי”.

“מִינְכְהוֹיזֶן, אֲנִי סָבוּר, שֶׁאַתָּה מְפַטְפֵּט”. “אֵינֶנִּי מְפַטְפֵּט. בְּדֶרֶךְ מֵישָׁרִין, מִמַּרְתְּפֵי הַמֶּלֶךְ בְּוִינָה, הַמְצֵא אַמְצִיא לְךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אַחַת בַּקְבּוּק יֵין טוֹקַאי שֶׁטִּיבוֹ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִן הַיַּיִן הַצּוֹרֵם הַזֶּה”. “מִינְכְהוֹיזֶן, מִינְכְהוֹיזֶן! חַסְדִי נָתוּן לְךְ תָּמִיד, אֲבָל אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי אוֹסֵר עָלֶיךָ. אֲנִי מַכִּירְךָ, אָמְנָם, כְּאִישׁ מְהֵימָן, אֲבָל עַכְשָׁו, דּוֹמַנִי, כִּי הִגַּעְתִּי כִּמְעַט לִכְלָל סְבָרָה שֶׁאַתָּה מַגְזִים גֻזְמָאוֹת”. “חָלִילָה, הוֹד מַעֲלָתְךָ! הַכֹּל תָּלוּי בַּמִּבְחָן. אִם לֹא אֲמַלֵּא אַחֲרֵי דְבָרַי – שֶׁכֵּן אֲנִי אוֹיְבָן הַוָּתִיק בְּיוֹתֵר שֶׁל הַגֻּזְמָאוֹת – תְּצַוֶּה, הוֹד מַעֲלָתְךָ, לַעֲרֹף אוֹתִי, וְאוּלָם רֹאשִׁי אֵינוֹ נְזִיד עֲדָשִׁים. מַה מְּחִיר שֶׁכְּנֶגֶד אַתָּה קוֹבֵע לוֹ?”

"יָפֶה דָרַשְׁתָּ! אֲנִי תוֹבֵעַ כִּי קַיֵּם תְּקַיֵּם אֶת דְּבָרְךָ: וְאִם בְּהַגִּיעַ הַשָּׁעָה לֹא יִמָּצֵא כָּאן הַבַּקְבּוּק יַעֲלֶה לְךְ הַדָּבָר בִּמְחִיר רֹאשְׁךָ, לְלֹא כָּל רַחֲמִים וַחֲנִינָה, שֶׁכֵּן אֵינִי מַתִּיר אֲפִלּוּ לַטּוֹב שְׁבִּידִידַי לְשַׁטּוֹת בִּי.

וְאוּלָם, אִם תְּקַיֵּם אֶת הַדָּבָר, כְּהַבְטָחָתְךָ, הֲרֵי שֶׁמֻתָּר לְךָ לְהוֹצִיא מִבֵּית אוֹצָרִי – זָהָב, כֶּסֶף פְּנִינִים וְאַבְנֵי־חֵן, כְּכָל שֶׁיָּכוֹל לַשֵּׂאת הָאִישׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר“. “דָּבָר זֶה נָעִים לִשְׁמֹעַ!” עָנִיתִי. מִיָּד בִּקַּשְׁתִּי עֵט וּדְיוֹ, וְכָתַבְתִּי אֶת הַפֶּתֶק הַבָּא לַמַּלְכָּה, הַקֵּיסָרִית מַרְיָה טֶרֶזָה: “הוֹד מַעֲלָתֵךְ יָרְשָׁה, בְּלִי סָפֵק, כְּיוֹרֶשֶׁת כְּלָלִית שֶׁל אָבִיהָ הַמֶּלֶךְ, גַּם אֶת מַרְתֵּפוֹ. הַאִם מֻתָּר לִי לְבַקֵּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת הַמּוֹכ”ז, בַּקְבּוּק אֶחָד שֶׁל יֵין טוֹקַאי, מִזֶּה שֶׁשָּׁתִיתִי תְּכוּפוֹת אַצֶל אֲדוֹנִי אָבִיהָ? וְאוּלָם מִן הַמֻּבְחָר בִּלְבַד, כִּי הָעִנְיָן נוֹגֵעַ לְהִתְעָרְבוּת שֶׁאֲנִי מְעֹרָב בָּהּ. אֲנִי נָכוֹן בְּחֵפֶץ לֵב לְשֵׁרוּת גּוֹמְלִין, כְּכָל שָׁאוּכַל, וְהִנְנִי בְּכָל הַהַעֲרָצָה וְכו”.

אֶת הַפֶּתֶק הַזֶּה מָסַרְתִּי בְּעֵת שֶׁעָבְרוּ כְּבָר חָמֵשׁ דַּקּוֹת לְאַחַר הַשָּׁעָה שָׁלֹשׁ, בְּצוּרָה פְּתוּחָה, לָרָץ שֶׁלִּי, שֶׁהוֹרֵיתִיו לְהוֹרִיד אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת מֵעַל רַגְלָיו וְלָחוּשׁ כְּהֶרֶף־עַיִן לְוִינָה.

לְאַחַר מִכֵּן שָׁתִינוּ, הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל וַאֲנִי, אֶת שְׁאֵרִית בַּקְבּוּקוֹ, מִתּוֹךְ הַמְּתִיחוּת וְהַצִּפִּיָּה לַיַּיִן הַטּוֹב יוֹתֵר. הַשָּׁעוֹן צִלְצֵל רֶבַע הַשָּׁעָה, הוּא צִלְצֵל מַחֲצִית הַשָּׁעָה, הוּא צִלְצֵל כְּבָר שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַשָּׁעָה הָרְבִיעִית, וַעֲדַיִן לֹא נִרְאָה וְלֹא נִשְׁמַע הָרָץ. מִיָּד לְאַחַר כָּךְ, אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה, הִתְחִיל לִבִּי דוֹפֵק בְּחָזְקָה, שֶׁכֵּן דּוֹמֶה הָיָה עָלַי כִּי הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל מֵצִיץ כְּבָר בַּחֶבֶל הַקָּשׁוּר לַפַּעֲמוֹן, הַמְּיֻעָד לְהַזְמָנַת הַתַּלְיָן. אָכֵן, נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לְטַיֵּל טִיוּל קָצָר בַּגַּן, לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, וּכְבָר לִוּוּ אוֹתִי שְׁנֵי מְשָׁרְתִים, שֶׁלֹא גָרְעוּ אֶת עֵינָם הֵימֶנִּי. מִתּוֹךְ הַפַּחַד הַזֶּה, וּבְהַגִיעַ הַמָּחוֹג לָרֶגַע הַ־55, שָׁלַחְתִּי חִישׁ לִקְרֹא אֶת בַּעַל־הַשְּׁמִיעָה וְאֶת הָרוֹבַאי; הֵם בָּאוּ מִיָּד. בַּעַל־הַשְּׁמִיעָה נֶאֱלַץ לְהִשְׂתָּרֵעַ עַל הַקַּרְקַע, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אִם אֵין הָרָץ חוֹזֵר סוֹף־סוֹף. לְבֶהָלָתִי הַגְּדוֹלָה הוֹדִיעֵנִי, כִּי זֶה הַהוֹלֵל שָׂרוּעַ לֹא הַרְחֵק מִכָּאן וְשָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וְהוּא נוֹחֵר בְּכָל כֹּחוֹת גּוּפוֹ.

אֶת הַפְּרָט הַזֶּה לֹא קָלְטָה כַּמּוּבָן, אָזְנוֹ שֶׁל הָרוֹבַאי הַזָּרִיז, שֶׁרָץ מִיָּד וְעָלָה עַל גְּזֻזְטְרָה גְבוֹהָה, וְהוּא הִגְבִּיהַּ וְעָמַד עוֹד עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו, וַיִּקְרָא בְּקוֹל חָפוּז: “חֵי נַפְשִׁי הַמִּסְכֵּנָה: הִנֵּה שָׂרוּעַ לוֹ הֶעָצֵל לְמַרְגְּלוֹת אֵלָה סָמוּךְ לְבֶּלְגְרַד, וְהַבַּקְבּוּק מֻנָּח לְיָדוֹ. חַכֵּה, אֲנִי אֲדַגְדֶּגְךָ קְצָת!” וּבוֹ בָּרֶגַע הִשְׁעִין את רוֹבֵהוּ הַקּוּכֶנְרוֹיטֶרִי אֶל רֹאשׁוֹ וְיָרָה בְּכָל הַטָּעוּן בּוֹ אֶל אֲמִירָהּ שֶׁל הָאֵלָה. בָּרָד שֶׁל אִצְטְרוֹבָלִים, עֲנָפִים וְעָלִים יָרַד עַל הַיָּשֵׁן, עוֹרֵר אוֹתוֹ וְהוּא קָם בִּמְהִירוּת רַבָּה עַל רַגְלָיו, שֶׁכֵּן הוּא עַצְמוֹ חָשַׁשׁ לְאָבְדַן הַזְּמַן.

וּבְדִיּוּק בַּדַּקָּה הַחֲמִשִּׁים־וְתֵשַׁע וָחֵצִי הוֹפִיעַ הָרָץ בְּלִשְׁכָּתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל וּבְיָדוֹ פֶּתֶק בִּכְתַב יָדָהּ שֶׁל מַרְיָה טֶרֶזָה. אֵל אֱלֹהִים, אֵיזֶה צְחוֹק רָם פָּרַץ אָז! הָהּ, עַד מָה גָּמַע הַלַּקְקָן אֶת הַיַּיִן. “מִינְכְהוֹיזֶן”, אָמַר הוּא, “לֹא תַקְפִּיד עִמִּי, אִם אֶשְׁמֹר בַּקְבּוּק זֶה רַק בִּשְׁבִיל עַצְמִי. מַעֲמָדְךָ בְּוִינָה מְכֻבָּד מִמַּעֲמָדִי; יָדֹעַ תֵּדַע לְהַשִּׂיג לְךְ בַּקְבּוּק נוֹסָף”. וּבְאָמְרוֹ זֹאת נָעַל אֶת הַבַּקְבּוּק בַּאֲרוֹנוֹ, שִׁלְשֵׁל אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְתוֹךְ מִכְנָסָיו, וְצִלְצֵל בְּפַעֲמוֹנוֹ אֶל שַׂר הָאוֹצָר – הָהּ, אֵיזֶה צְלִיל כֶּסֶף נָעִים הָיָה זֶה לְאָזְנַי! אֲנִי נֶאֱלָץ, אֵפוֹא, לְשַׁלֵּם אֶת מְחִיר הַהִתְעָרְבוּת, “הִנֵּה!” אָמַר לְשָׂר הָאוֹצָר, שֶׁנִּכְנַס לַלִּשְׁכָּה, “הַתֵּר לִידִידִי מִינְכְהוֹיזֶן לְהוֹצִיא מֵאוֹצָרִי כְּכָל שְׁיֵשׁ בְּכֹחוֹ שֶׁל הָאִישׁ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר לָשֵׂאת עִמּוֹ”.

שַׂר הָאוֹצָר הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ עַד שֶׁאַפּוֹ נָגַע בָּרִצְפָּה, וּמִיָּד לְכָךְ לָחַץ הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל אֶת יָדִי בִּידִידוּת, וְכָךְ נִפְרַדְנוּ וְיָצָאנוּ מֵעַל פָּנָיו.

לֹא הִתְמַהְמַהְתִּי – כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְסֻגָּלִים לְשָׁעֵר, רַבּוֹתַי – אֲפִלּוּ רֶגַע מְיֻתָּר אֶחָד, כְּדֵי לִגְבּוֹת אֶת הַהַקְצָבָה, צִוִּיתִי לְהָבִיא לְפָנַי אֶת גִּבּוֹרִי, בַּעַל חֶבֶל הַקַּנְבּוּס הָאָרֹךְ, שֶׁיְּלַוֵּנִי לְתוֹךְ בֵּית־גְּנָזָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ. מַה שֶׁהוֹתִיר גִּבּוֹרִי, לְאַחַר שֶׁקָשַׁר אֶת צְרוֹרוֹ, וַדַּאי לִי שֶׁלֹא תִרְצוּ עוֹד לָקַחַת אִתְּכֶם.

אֲנִי מִהַרְתִּי עִם שְׁלָלִי יָשָׁר אֶל הַנָּמֵל, הֶחֱרַמְתִּי מִיָּד אֶת סְפִינַת־הַמַּשָׂא הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן הָיָה לְהַשִּׂיג וְהִפְלַגְתִּי עִם בְּנֵי לִוְיָתִי, כְּדֵי לְהָבִיא אֶת שְׁלָלִי לְמָקוֹם בָּטוּחַ, בְּטֶרֶם יָבוֹא דְבַר מָה הֶעָשׂוּי לְהַכְשִׁיל את המַּעֲשֶׂה. וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי אָמְנָם בָּא. שַׂר הָאוֹצָר הִשְׁאִיר אֶת דֶּלֶת וְשַׁעַר בֵּית־הַגְּנָזִים פְּתוּחִים לִרְוָחָה, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה עוֹד כָּל צֹרֶךְ מְיֻחָד לְסָגְרָם עַל מַנְעוּל. הוּא רָץ בְּכָל מַאֲמַצַּיו אֶל הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל, מָסַר לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן, וְסִפֵּר לוֹ בְּאֵיזוֹ חֲרִיצות נִצַּלְתִּי אֶת הַקְצָבָתוֹ. דָּבָר זֶה הִדְהִים אֶת הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל וְהֱבִיאוֹ לִמְבוּכַת נֶפֶשׁ. הַחֲרָטָה עַל חֶפְזוֹנוֹ לֹא אֵחֲרָה עוֹד לָבוֹא, וְעַל כֵּן צִוָּה מִיָּד עַל שַׂר הַצִּי לִדְלֹק אַחֲרַי בְּכָל סְפִינוֹת הַצִּי הַמַּלְכוּתִי, לְהַשִּׂיגֵנִי וּלְהַסְבִּיר לִי כִּי לֹא זֹאת הָיְתָה כַּוָּנַת הַהִתְעָרְבוּת.

עוֹד בְּטֶרֶם הִתְרַחַקְתִּי שְׁנֵי מִילִין מִן הַנָּמָל אֶל מֶרְחַב הַיָּם, רָאֹה רָאִיתִי כִּי כָּל הַצִּי הַמִּלְחַמְתִּי הַתֻּרְכִּי דּוֹלֵק אַחֲרַי בִּמְלֹא מִפְרָשָׂיו, וַאֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדָּה, כִּי רֹאשִׁי – שֶׁעוֹד לֹא הִסְפִּיק לַעֲמֹד אֵיתָן עַל כְּתֵפַי – הֵחֵל מֵחָדָשׁ לְהִתְנוֹדֵד. אֶלָּא שֶׁלְּאָשְׁרִי עָמַד מִיָּד לִימִינִי מְשָׁרְתִי מַשִּׁיב־הָרוּחַ וְאָמַר: “אַל נָא תִתְעַצֵּב כָּל כָּךְ, הוֹד מַעֲלָתְךָ!” הוּא עָלָה, אֵפוֹא, לְסִפּוּן סְפִינָתִי, בְּאֹפֶן שֶׁאֶחָד מִנְּחִירָיו פָּנָה אֶל עֵבֶר הַצִּי הַתֻּרְכִּי וְאִלּוּ הַנְּחִיר הַשֵּׁנִי פָּנָה אֶל עֵבֶר מִפְרָשֵׂינוּ, וְהוּא הִשִּׁיב מָנָה מְכֻבֶּדֶת כָּזֹאת שֶׁל רוּחַ דּוּ־צְדָדִית, בְּאֹפֶן שֶׁכָּל הַצִּי הַתֻּרְכִּי, עַל תְּרָנָיו, מִפְרָשָׂיו וַעֲבוֹתוֹתָיו, נִדְחַף בַּחֲזָרָה אֶל הַנָּמֵל, וְאִלּוּ סְפִינָתִי הִגִיעָה בְּהַצְּלָחָה, תּוֹךְ שָׁעוֹת מוּעָטוֹת, לְחוֹפֵי אִיטַלְיָה.

אַף עַל פִּי כֵן הֵפַקְתִּי רַק תּוֹעֶלֶת מְעַטָּה מְאוֹצָרִי, כִּי בְּאִיטַלְיָה שׂוֹרֶרֶת – לַמְרוֹת מֶחָאָתוֹ שֶׁל הַסַּפְרָן יַגֶמַן בְּוֵימַר¹⁵ – עֲנִיּוּת מְנַוֶּלֶת וְקַבְּצָנוּת גְּדוֹלָה, וְהַמִּשְׁטָרָה בְּאֶרֶץ זוֹ פְּחוּתַת־עֵרֶךְ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי (גַּם מִשּׁוּם שֶׁהָאֱלֹהִים חָנַנִי מִלֵּדָה בְּלֵב רָגִישׁ) לְחַלֵּק אֶת הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁל אוֹצָרִי לְקַבְּצָנֵי הָרְחוֹבוֹת. וְאִלּוּ הַשְּׁאֵרִית מֵאוֹצָר זֶה נִשְׁדְּדָה מִמֶּנִּי – בְּמַסָּעִי לְרוֹמָא – בַּשָּׂדֶה הַמְקֻדָּשׁ שֶׁל לוֹרֶטוֹ, עַל־יְדֵי כְּנֻפְיַת שׁוֹדְדֵי־דְרָכִים.

לַאֲדוֹנִים אֵלֶּה לֹא נִגְרַם בְּוַדַּאי כָּל מוּסַר כְּלָיוֹת בְּשֶׁל כָּךְ, שֶׁכֵּן הַשָּׁלָל הָיָה כֹּה נִכָּר, שֶׁאֲפִלּוּ בִּמְחִיר חֵלֶק הָאָלֶף מִמֶּנּוּ נִתָּן הָיָה לְחֶבְרָה הֲגוּנָה לְהַשִּׂיג שְׁטַר מְחִילָה וְכַפָּרָה לְעַצְמָם וּלְכָל יוֹרְשֵׁיהֶם וְיוֹרְשֵׁי יוֹרְשִֵיהֶם, אֲפִלּוּ מִידֵי רָאשֵׁי הַיֹּשֶׁר וְרִאשׁוֹנָיו שֶׁבַּמְּדִינָה.

אָכֵן, רַבּוֹתַי, הִגִיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי, לֵיל מְנוּחָה לְכֻלְּכֶם!

 

פֶּרֶק שְׁנֵים־עָשָׂר: הַרְפַּתְקַת־יָם שְׁבִיעִית    🔗

בְּלִוְיַת תּוֹלְדוֹת־חַיִּים מְהֵימָנוֹת שֶׁל בֶּן־לְוָיָה, הַמּוֹפִיעַ כְּדוֹבֵר בְּהֵעָדְרוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן

לְאַחַר סִיּוּם הַסִפּוּר עַל הַהַרְפַּתְקָה הַקּוֹדֶמֶת אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְעַכֵּב עוֹד אֶת הַבָּרוֹן, וְהוּא הִסְתַּלֵּק בֶּאֱמֶת וְהִשְׁאִיר אֶת הַחֶבְרָה בְּמַצַּב־רוּחַ מְרוֹמָם. אַף־עַל־פִּי־כֵן הַבְטֵחַ הִבְטִיחַ לְסַפֵּר קֹדֶם־כֹּל אֶת הַרְפַּתְקוֹת אָבִיו, שֶׁמַּאֲזִינָיו הָיוּ סַקְרָנִים לְשָׁמְעָן, וּלְאַחַר־כָּךְ גַּם אֵי־אֵלֶּה סִפּוּרִים מֻפְלָאִים אֲחֵרִים, בַּהִזְדַמְּנוּת הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר.

וּלְאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד מִן הַמַּאֲזִינִים חִוָּה אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַשִּׂיחָה שֶׁנִּסְתַּיְמָה זֶה עַתָּה, הֵעִיר אֶחָד מִן הַחֶבְרָה – בֶּן־לְוָיָה שֶׁל הַבָּרוֹן שֶׁנִּצְטָרֵף אֵלָיו בְּמַסָּעוֹ בְּתֻּרְכִּיָּה – כִּי לֹא הַרְחֵק מִקֻּשְׁטָא הָיָה נִמְצָא תּוֹתָח גָּדוֹל לְלֹא שִׁעוּר, שֶׁאוֹתוֹ מַזְכִּיר בָּרוֹן טוֹט בְּסִפְרוֹ עַל הַמֻּפְלָאוֹת, שֶׁהוֹפִיעַ זֶה מִקָּרוֹב. מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר עַל כָּךְ, עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, הֲרֵי זֶה: “הַתֻּרְכִּים הִצִּיבוּ לֹא הַרְחֵק מִן הָעִיר, מֵעַל לַמְּצוּדָה אֲשֶׁר עַל הַחוֹף שֶׁל הַנָּהָר הַמְפֻרְסָם סִימוֹאַ, תּוֹתָח עָצוּם. תּוֹתָח זֶה הָיָה יָצוּק כֻּלּוֹ נְחֹשֶׁת, וְהָיָה יוֹרֶה פְּגַז־שַׁיִּשׁ שֶׁמִּשְׁקָלוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף פוּנְט. הָיָה לִי חֵשֶׁק רַב אוֹמֵר טוֹט, לִירוֹת יְרִיָּה אַחַת, כְּדֵי לְהִוָּכַח מִן הַנִּסָיוֹן מַה תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר. כָּל הָעָם סְבִיבִי רָעַד וְהִזְדַּעְזֵעַ, שֶׁכֵּן בָּטוּחַ הָיָה שֶׁהָאַרְמוֹן וְהָעִיר יֵהָרְסוּ וְיֵחָרְבוּ כָּלִיל. לְבַסּוֹף הִרְפָּה מֵהֶם קְצָת הַפַּחַד, וְנִתְּנָה לִי רְשׁוּת לִירוֹת אֶת הַיְרִיָּה, צָרִיךְ הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְשֵׁם כָּךְ בַּאֲבַק־שְׂרֵפָה שֶׁמִּשְׁקָלוֹ לֹא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים פוּנְט וְהַפְּגָז מִשְׁקָלוֹ הָיָה, כָּאָמוּר, אַחַד־עָשָׂר אֶלֶף פוּנְט. מִשֶּׁהִגִּיעַ הַתּוֹתְחָן עִם הַמַּצִית, נָסוֹג כָּל הַקָּהָל, שֶׁהִקִּיף אוֹתִי, עַד כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל הָיָה. בְּמַאֲמָצִים רַבִּים עָלָה בְּיָדִי לְהַרְגִיעַ אֶת הַפֶּחָה, שֶׁהִגִּיעַ הֵנָּה מֵרֹב דְּאָנָה, וּלְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁאֵין כָּל סַכָּנָה צְפוּיָה לַמָּקוֹם. גַּם אֵצֶל הַתּוֹתְחָן שֶׁעָמַד לִירוֹת, לְפִי הוֹרָאוֹתַי, דָּפַק הַלֵּב מִפַּחַד. אֲנִי הִתְבַּצַרְתִּי בְּתוֹךְ תַּעֲלַת הַחוֹמָה, מַאֲחוֹרֵי הַתּוֹתָח. נָתַתִּי אוֹת, וְהִרְגַּשְׁתִּי מִין דְּחִיפָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ רְעִידַת־אֲדָמָה. בְּמֶרְחָק שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֶטֶר נִתְפּוֹצֵץ הַפְּגָז לִשְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים; הַלָּלוּ טָסוּ וְעָבְרוּ אֶת מֵצַר הַיָּם, קָפְצוּ וְעָלוּ מִן הַמַּיִם, הִכּוּ בֶּהָרִים שֶׁמִּנֶּגֶד, וְהָעֳלוּ בְּכָל הַתְּעָלָה לְכָל מְלֹא רָחְבָּהּ קֶצֶף לָבָן”.

זוֹ הָיְתָה, רַבּוֹתַי, עַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי זוֹכֵר, הוֹדָעָתוֹ שֶׁל בָּרוֹן טוֹט עַל דְּבַר הַתּוֹתָח הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. בְּעֵת שֶׁבִּקֵּר בָּרוֹן פוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, בְּלִוְיָתִי, אֶת הַמָּחוֹז הַזֶּה, סִפְּרוּ לָנוּ עַל יְרִיָּתוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן טוֹט בְּתוֹתָח זֶה – בְּחִינַת מָשָׁל לְאֹמֶץ לִבּוֹ שֶׁל אָדוֹן זֶה.

אִישִׁי וַאֲדוֹנִי הַמְחוֹנָן, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לָשֵׂאת כִּי צָרְפָתִי יַעֲלֶה בְּמַשֶׁהוּ עָלָיו, נָטַל אֶת הַתּוֹתָח הַזֶּה עַל כְּתֵפָיו, קָפַץ (לְאַחַר שֶׁהֵבִיא אֶת גּוּפוֹ לִכְדֵי שִׁוּוּי מִשְׁקָל) אֶל תּוֹךְ הַיָּם, וְשָׂחָה אִתּוֹ אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי. מִשָּׁם נִסָּה, לַאֲסוֹנוֹ, לְהָטִיל אֶת הַתּוֹתָח חֲזָרָה אֶל מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. אֲנִי אוֹמֵר: לַאֲסוֹנוֹ! שֶׁכֵּן הוּא נִשְׁמַט מִיָּדוֹ קְצָת בְּמֻקְדָּם, וְדַוְקָא בָּרֶגַע שֶׁהֵרִים אֶת יָדוֹ לִזְרִיקָה. הִנֵּה כִּי כֵן קָרָה הַדָּבָר שֶׁהַתּוֹתָח נְפַל לְתוֹךְ הַתְּעָלָה, וְשָׁם הוּא עוֹמֵד וְיַעֲמֹד, כַּנִּרְאָה, עַד בּוֹא יוֹם־הַדִּין הָאַחֲרוֹן.

זֶהוּ הַדָּבָר, רַבּוֹתַי, שֶׁשִּׁבֵּשׁ אֶת מַעֲרֶכֶת יְחָסָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל עִם הַבָּרוֹן. הַמַּעֲשֶׂה עִם הָאוֹצָר, שֶׁעוֹרֵר קֹדֶם־לָכֵן אֶת חֲמָתוֹ, כְּבָר נִשְׁכַּח מִזְּמָן, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ לַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל הַכְנָסוֹת בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר נִתַּן לוֹ לְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָסֵר. עַל פִּי הַזְמָנָה אִישִׁית – בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל – חָזַר הַבָּרוֹן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְתֻּרְכִּיָה, וְאֵין סָפֵק שֶׁהָיָה נִשְׁאָר לִחְיוֹת שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אִלְמָלֵי אָבְדָנוּ שֶׁל הַתּוֹתָח הַמְפֻרְסָם הַזֶּה, שֶׁבִּגְלָלוֹ שׁוּב צִוָּה (בְּצַו שֶׁאֵין עָלָיו עִרְעוּר) לַעֲרֹף אֶת הַבָּרוֹן, אֶלָּא שֶׁשֻּׂלְטָנִית יְדוּעָה אַחַת – שֶׁהוּא נִתְחַבֵּב עָלֶיהָ עַד מְאֹד – לֹא זוֹ בִּלְבַד שהוֹדִיעָה לוֹ בַּחֲשָׁאֵי־חֲשָׁאִים עַל הַסֵּכָּנָה הַצְּפוּיָה, אֶלָּא שֶׁהִיא אַף הִסְתִּירַתּוּ בַּחֲדָרֶיהָ, בַּיָּמִים שֶׁחִפַּשׂ אַחֲרָיו הַקָּצִין שֶׁעָלָיו הֻטְּלָה הַהוֹצָאָה־לְפֹעַל שֶׁל הַצַּוּ. בְּלַיְלָה אֶחָד נִמְלַטְנוּ עַל סִפּוּנָהּ שֶׁל אֳנִיָה שֶׁעָמְדָה לְהַפְלִיג לְוֶנֶצְיָה, וְכָל מִפְרָשֶׂיהָ הָיוּ מְתוּחִים לִקְרַאת הַמַּסָּע. וְנִצַּלְנוּ בְּאֹרַח מְאֻשָּׁר מִן הַכִּלָּיוֹן.

הַבָּרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר בְּחֵפֶץ־לֵב אֶת הַמִּקְרֶה הַזֶּה, שֶׁכֵּן נִכְשַׁל בְּנִסְיוֹנוֹ, וְנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ חַיָּיו תְּלוּיִים עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה זֶה מְאוּמָה מִן הַמַּחְפִּיר בִּשְׁבִיל הַבָּרוֹן, אֲנִי נוֹהֵג לְסַפְּרוֹ בְּהִזְדַּמְּנוּת נְאוֹתָה בְּהֵעָדְרוֹ.

 

פֶּרֶק שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר: הֶמְשֵׁךְ סִפּוּרוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן    🔗

נָקֵל לְשַׁעֵר, כִּי הַשּׁוֹמְעִים הִפְצִירוּ בַּבָּרוֹן בְּכָל הִזְדַמְנוּת, שֶׁיַּמְשִׁיךְ, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ, וִיסַפֵּר עַל הַרְפַּתְקָתוֹ הַמְבַדַּחַת. אָכֵן, זְמַן אָרֹךְ לֹא הוֹעִילוּ כָּל הַהַפְצָרוֹת, שֶׁכֵּן סְגֻלָּה מִשֻׁבַּחַת הָיְתָה אֶצְלוֹ – לֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר אִם אֵין עִמּוֹ מַצַּב־רוּחַ לְכָךְ, וּסְגֻלָּה מְשֻׁבַּחַת נוֹסֶפֶת – לֹא לִסְטוֹת מִסְּגֻלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וִיהִי מָה. אַךְ לְבַסּוֹף הִגִיעַ אוֹתוֹ עֶרֶב שֶׁנִּכְסְפוּ לוֹ זְמַן רַב, וְהוּא נַעֲנָה בְּחִיוּךְ לִתְבִיעוֹת יְדִידָיו – חִיוּךְ, שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ וַדָּאִית כִּי רוּחַ טוֹבָה נָחָה עָלָיו, וְכִי מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹתֵיהֶם תָּבֹאנָה עַל סִפּוּקָן. Conticuere omnes, intentique ora tenebant.¹⁶ וְכָךְ פָּתַח מִינְכְהוֹיזֶן, בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַסַּפָּה הַמְרֻפָּדֶת לְהַפְלִיא:

בְּעֵת הַמָּצוֹר הָאַחֲרוֹן עַל גִיבְּרַלְטַר הִפְלַגְתִּי עִם צִי צֵידָה, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל לוֹרְד רוֹדְנִי,¹⁷ לְעֵבֶר מִבְצָר זֶה, כְּדֵי לְבַקֵּר אֵצֶל יְדִידִי הַוָּתִיק רַב־אַלּוּף אֶלִיוֹט,¹⁸ שֶׁזָּכָה, הוֹדוֹת לַהֲגַנָּה הַמְצֻיֶּנֶת עַל מָקוֹם זֶה, בְּזֵרֵי דַפְנָה שֶׁלֹּא יִבֹּלוּ לָנֶצַח. מִיָּד לְאַחַר שֶׁצֻּנַּן לַהַט הַשִּׂמְחָה הָרִאשׁוֹן, הַמִּתְגַּלֶּה תָמִיד בִּפְגִישָׁה נוֹסֶפֶת בֵּין יְדִידִים וְתִיקִים, הִתְהַלַּכְתִּי בְּלִוְיַת רַב־הָאַלּוּף בַּמִּבְצָר, כְּדֵי לִתְהוֹת עַל מַעֲמָדוֹ שֶׁל חֵיל הַמַּצָּב וְלִלְמֹד אֶת טִיבָם שֶׁל מוֹסְדוֹת הָאוֹיֵב. הֵבֵאתִי עִמִּי מִשְׁקֶפֶת מְצֻיֶּנֶת שֶׁקְּנִיתִיהָ אֵצֶל דּוֹלוֹנְד¹⁹ וּבְעֶזְרָתָהּ שֶׁל זוֹ הִצְלַחְתִּי לְגַלּוֹת, כִּי הָאוֹיֵב הִתְכַּוֵּן בּוֹ בָּרֶגַע לְהַטִּיל פְּגָז שֶׁמִּשְׁקָלוֹ ל"ו פוּנְטִים אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ.

הוֹדַעְתִּי עַל כָּךְ לְרַב־הָאַלּוּף; אַף הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּמִּשְׁקֶפֶת וּמָצָא כִּי הַנָּחָתִי נְכוֹנָה. לְאַחַר שֶׁיִפָּה אֶת כֹּחִי, צִוִּיתִי לְהָבִיא פְּגָז בֶּן מ"ח פוּנְטִים מִן הַסּוֹלְלָה הַסְּמוּכָה, וְכִוַּנְתִּיו – כִּי בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְאַרְטִילֶרְיָה לֹא נִמְצָא אַף אִישׁ אֶחָד, וְאֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן לְהִתְפָּאֵר בָּזֹאת, אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל מֻמְחִיּוּתִי וְעַל דַּיְקָנוּת יְרִיָּתִי – וּמוּבָן כִּי בָּטוּחַ הָיִיתִי בְּהַשָּׂגַת הַמַּטָּרָה. הִנֵּה כִּי כֵן הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּמַעַרְכוֹת הָאוֹיֵב עַד־דַּקָּה, וְעַד שֶׁהִבְחַנְתִּי כִּי הֵם קָבְעוּ אֶת הַתֶּקַע־הַמַּבְעִיר בְּשֶׁקַע הַתּוֹתָח שֶׁלָּהֶם, ובוֹ בָּרֶגַע נָתַתִּי אוֹת שֶׁהַתּוֹתָח שֶׁלָּנוּ יִירָה אֶת פְּגָזוֹ.

בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, בְּעֵרֶךְ, הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַפְּגָזִים בְּעָצְמָה אֲיֻמָּה, וְהַתּוֹצָאָה הָיְתָה מַדְהִימָה: פְּגַז הָאוֹיֵב נִדְחַף בִּמְהִירוּת כָּזֹאת חֲזָרָה, עַד שֶׁהֵסִיר לֹא רַק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַתּוֹתְחָן, אֶלָּא נוֹסָף לְכָךְ עוֹד שִׁשָּׁה־עָשָׂר רָאשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּפָנָיו בְּדֶרֶךְ מְעוּפוֹ אֶל הַחוֹף הָאַפְרִיקָנִי.

בְּטֶרֶם הִגִיעַ לְבֶּרְבֶּרְיָה, חָלַף וּפָגַע בִּתְרָנִים רָאשִׁיִּים שֶׁל שָׁלֹשׁ סְפִינוֹת שֶׁעָגְנוּ בְּקַו אֶחָד בַּנָּמֵל; וּלְאַחַר מִכֵּן עוֹד עָף מֶרְחָק שֶׁל מָאתַיִם מִילִין אַנְגְּלִיִּים לְתוֹךְ הָאָרֶץ, חָדַר וְיָרַד עַל גַגָּהּ שֶׁל בִּקְתַּת כְּפָר, עָקַר אֶת שְׂרִידֵי שִׁנֶּיהָ שֶׁל זְקֵנָה אַחַת, שֶׁשָּׁכְבָה פְּרַקְדָּן וּפִיהָ פָּעוּר בִּשְׁנָתָהּ, וְהוּא נִשְׁאַר תָּקוּעַ לְבַסוֹף בִּגְרוֹנָהּ שֶׁל הַמִּסְכֵּנָה. בַּעֲלָהּ, שֶׁהִגִּיעַ מִיָּד לְכָךְ הַבַּיְתָה, נִסָּה לַחֲלֹץ אֶת הַפְּגָז, אַךְ כֵּיוָן שֶׁנּוֹכַח כִּי הַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, הֶחְלִיט לִדְחֹף אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת פַּטִּישׁ אֶל תּוֹךְ קֵיבָתָהּ, וְכָךְ יָצָא זֶה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע בַּמּוֹצָא הָאֲחוֹרִי.

הַפְּגָז שֶׁלָּנוּ הֵבִיא גַם תּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה, כִּי לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא דָחַף אָת פְּגָזוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב בַּחֲזָרָה (לְפִי הָאֹפֶן הַמְתֹאָר קֹדֶם לָכֵן), אֶלָּא שֶׁהוּא הִמְשִׁיךְ, לְפִי כַּוָּנָתִי מֵרֹאשׁ, אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ, עָקֵר אֶת הַתּוֹתָח שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ כְּנֶגְדֵּנוּ מִכַּנּוֹ וְזָרַק אוֹתוֹ בְּעָצְמָה רַבָּה לְתוֹךְ חֲלַל הַמַּסָּד שֶׁל סְפִינָה אַחַת וּפָרַץ אֶת רִצְפָּתָהּ. הַסְּפִינָה נִתְמַלְאָה מַיִם וְצָלְלָה בַּיָּם – יַחַד עִם אֶלֶף מַלָּחֶיהָ וּמִסְפָּר נִכָּר שֶׁל חַיָּלִים שֶׁהִפְלִיגוּ עַל סִפּוּנָהּ.

דָּבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ, בְּלִי סָפֵק, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי שָׁכִיחַ. אָכֵן, אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן לִזְקף זֹאת רַק לִזְכוּת עַצְמִי בִּלְבַד, חָכְמָתִי רְאוּיָה, כַּמּוּבָן, לְכָבוֹד עַל הַהַמְצָאָה הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁהַמִּקְרָה אַף הוּא סִיַּע לִי, שֶׁכֵּן לְאַחַר מַעֲשֶׂה בְּדַקְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי הַפְּגָז שֶׁלָּנוּ. בֶּן הַמ"ח פוּנְטִים, הֻצַּת מִכֹּחַ אֵיזוֹ טָעוּת עַל יְדֵי מָנָה כְּפוּלָה שֶׁל אֲבַק־שְׂרֵפָה, וְכֵן מֻסְבֶּרֶת הַתּוֹצָאָה הַבִּלְתִּי צְפוּיָה שֶׁל הַמַּכָּה הָעֲצוּמָה בִּפְגַז הָאוֹיֵב, שֶׁנִּדְחַף בִּמְהִירוּת כָּזֹאת בַּחֲזָרָה.

רַב־הָאַלּוּף הִצִּיעַ, לְכַבְּדֵנִי, כְּתַגְמוּל עַל הַמַּעֲשֶׂה, בְּתֹאַר שֶׁל קָצִין גָּבוֹהַּ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי סֵרַבְתִּי לְהַצָּעָתוֹ וְהִסְתַּפַּקְתִּי בְּתוֹדָתוֹ, שֶׁהִבִּיעַ אוֹתָהּ בְּפֻמְבִּי (בּוֹ בָּעֶרֶב בְּעֵת הַסְּעֻדָּה), בְּנוֹכְחוּת כָּל הַקְּצוּנָה בָּאֹפֶן הַמְכֻבָּד בְּיוֹתֵר.

מִתּוֹךְ שֶׁלִּבִּי תָמִיד עִם הָאַנְגְּלִים – שֶׁהֵם, לְלֹא סָפֵק, עַם הָגוּן בִּמְיֻחָד – קָבַעְתִּי לִי לְחֹק, לֹא לַעֲזֹב אֶת הַמִּבְצָר, עַד שֶׁלֹּא אַעֲנִיק לָהֶם עוֹד שֵׁרוּת חָשׁוּב אֶחָד; וּלְאַחַר שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, בְּעֵרֶךְ, אָמְנָם נִזְדַּמְנָה לִי אֶפְשָׁרוּת לְכָךְ. הִתְחַפַּשְׂתִּי בְּבִגְדֵי כֹּמֶר, חָמַקְתִּי בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל בֹּקֶר מִן הַמִּבְצָר וְעָבַרְתִּי בְּהַצְלָחָה אֶת קַוֵּי הָאוֹיֵב, וְאַף הִגַּעְתִּי אֶל תּוֹךְ מַחֲנוֹתָיו.

שָׁם נִכְנַסְתִּי לְאֹהֶל אֶחָד, שֶׁבּוֹ עָרַךְ גְּרַף פוֹן אַרְטוּאַ, עִם הָרמטכ"ל וּקְצִינִים אֲחֵרִים, תָּכְנִית הַתְקָפָה עַל הַמִּבְצָר לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. בְּגָדַי הָיוּ לִי מָגֵן; אִישׁ לֹא דָחָה אוֹתִי מֵעַל פָּנָיו, וְנָתַן לִי לְהַאֲזִין לַכֹּל בְּלִי הַפְרָעָה.

לְבַסּוֹף עָלוּ עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וַאֲנִי יָצָאתִי וּמָצָאתִי כִּי כָּל הַמַּחֲנֶה – עַל כָּל מִשְׁמְרוֹתָיו אֲפִלּוּ – שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. מִיָּד הִתְחַלְתִּי בַּעֲבוֹדָתִי, עָקַרְתִּי אֶת כָּל הַתּוֹתָחִים (שֶׁמִּסְפָּרָם הָיָה לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשׁ

מֵאוֹת) מִסּוֹלְלוֹתֵיהֶם, הָחֵל מֵאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁקָלָם מ“ח פוּנְטִים וְגָמֹר בְּאֵלֶּה שֶׁמִּשְׁקָלָם כ”ד פוּנְטִים, וְזָרַקְתִּי אֶת כֻּלָּם הַיַּמָּה לְמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילִין.

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מִי שֶׁיַּעֲזֹר עַל יָדִי, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה זוֹ הַמְּלָאכָה הַקָּשָׁה מִכָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁנָּטַלְתִּי עָלַי בְּחַיַּי, מִלְּבַד אַחַת, שֶׁאוֹתָהּ כְּפִי שֶׁנּוֹדַע לִי, סִפֵּר לָכֶם זֶה מִקָּרוֹב אֶחָד מִמַּכָּרַי בְּהֵעָדְרִי, שֶׁכֵּן הִפְלַגְתִּי עִם הַתּוֹתָח הֶעָצוּם, הַמְתֹאָר עַל יְדֵי הַבָּרוֹן טוֹט, אֶל חוֹפוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיָּם. מִשֶּׁכִּלִּיתִי אֶת הַמְּלָאכָה הַזֹּאת, סָחַבְתִּי אֶת כָּל הַסּוֹלְלוֹת וְאֶת כָּל הַקְּרוֹנוֹת אֶל מֶרְכַּז הַמַּחֲנֶה. וּכְדֵי לִמְנֹעַ אֶת שְׁאוֹן הַגַּלְגַּלִים וַחֲרִיקָתָם, נְטַלְתִּים שְׁנַיִם־שְׁנַיִם מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיִי וּנְשָׂאתִים אֶל מְקוֹם הַמַּאֲסָף. הָיְתָה זוֹ עֲרֵמָה רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, שֶׁגָּבְהָהּ, לְכָל הַפָּחוֹת, כְּגָבְהוֹ שֶׁל צוּק גִּיבְּרַלְטַר.

אוֹ אָז הִכֵּיתִי בְּשֶׁבֶר מִתּוֹתָח בֶּן מ"ח פוּנְטִים בְּאֶבֶן צוּר, שֶׁהָיְתָה תְקוּעָה בְּעֹמֶק עֶשְׂרִים רֶגֶל בָּאֲדָמָה בְּתוֹךְ חוֹמָה שֶׁנִּבְנְתָה עוֹד עַל יְדֵי הָעַרְבִים; הֶעֱלִיתִי אֵשׁ, הִדְלַקְתִּי פְּתִילָה וְכָל הָעֲרֵמָה בֶּעֲרָה בְּבַת־אַחַת. אָכֵן, שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָכֶם, כִּי הֵטַלְתִּי לְשָׁם, לְמַעְלָה, אֶת כָּל רֶכֶב הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאוֹיֵב.

כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה דָלִיק בְּיוֹתֵר שַׂמְתִּי, בְּחָכְמָתִי כִּי רַבָּה, מִלְּמַטָּה וְכָךְ אֵרַע שֶׁבִּן רֶגַע הָפַךְ הַכֹּל לְלֶהָבָה מַרְהִיבַת עַיִן. כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִכָּל חֲשָׁד הָיִיתִי אַחַד הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִזְעִיק לְהַצְּלָה. עַל כָּל הַמַּחֲנֶה נָפְלָה תַדְהֵמָה, וְהַמַּסְקָנָה הַכְּלָלִית הָיְתָה כִּי חֵיל הַמִּשְׁמָר שֻׁחַד, וְכִי לְהֶרֶס זֶה שֶׁל הָאַרְטִילֶרְיָה הָיָה צֹרֶךְ בְּשִׁבְעָה אוֹ שְׁמֹנָה גְדוּדִים מִן הַמִּבְצָר. מַר דְרִינְקְווֹטֶר²⁰ מַזְכִּיר בַּהִסְטוֹרְיָה שֶׁלּוֹ עַל הַמָּצוֹר הַמְפֻרְסָם הַזֶּה אֶת דְּבַר הַנֶּזֶק הַגָּדוֹל שֶׁנִּגְרַם לָאוֹיֵב עַל יְדֵי דְלֵקָה שֶׁפָּרְצָה בְּאַחַד הַמַּחֲנוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ לַחֲלוּטִין אֶת הַסִּבָּה לְכָךְ. אָכֵן, הוא לֹא יָכוֹל הָיָה לָדַעַת זֹאת, שֶׁכֵּן לֹא גִלִּיתִי עוֹד אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְשׁוּם אִישׁ (אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי לְבַדִּי הִצַּלְתִּי אֶת הַגִּיבְּרַלְטַר בְּמַעֲשֶׂה לֵילִי זֶה), וַאֲפִלּוּ לְרַב־אַלּוּף אֶלִיוֹט לֹא סִפַּרְתִּי דָבָר. הַגְרַף פוֹן אַרְטוּאַ בָּרַח יַחַד עִם בְּנֵי לִוְיָתוֹ מִחֲמַת הַדְּלֵקָה; הֵם רָצוּ לְלֹא הֲפוּגָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה־עָשָׂר יוֹם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָּרִיס. מֵחֲמַת הַפַּחַד הַגָּדוֹל שֶׁנָּפַל עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה הַנּוֹרָאָה לֹא הָיוּ מְסֻגָּלִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה חָדָשִׁים לִטְעֹם דָּבָר, וְהֵם חָיוּ כִּחְיוֹת מַחֲלִיף־הַצְּבָעִים מִן הָאֲוִיר בִּלְבַד.

*

לְאַחַר חָדְשַׁיִם, בְּעֵרֶךְ, מֵאָז שֶׁשֵּׁרַתִּי אֶת הַנְּצוּרִים כַּנ"ל, יָשַׁבְתִּי בְּחֶבְרַת רַב־הָאַלּוּף אֶלִיוֹט בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר, וְהִנֵּה נָפְלָה פְּצָצָה לְתוֹךְ הַחֶדֶר וְנָחָה עַל הַשֻּׁלְחָן.

רַב־הָאַלּוּף עָזָב כְּהֶרֶף־עַיִן אֶת הַחֶדֶר – דָּבָר שֶׁעָלוּל הָיָה לַעֲשׂוֹת כָּל אָדָם אַחֵר – וְאִלּוּ אֲנִי נָטַלְתִּי אֶת הַפְּצָצָה, בְּטֶרֶם שֶׁנִּתְפּוֹצְצָה, וְהֵבֵאתִי אוֹתָהּ אֶל פִּסְגַּת הַצוּק. מִכָּאן הִבְחַנְתִּי כִּי עַל תֵּל אֶחָד שֶׁל חוֹף־יָם, לֹא הַרְחֵק מִמַּחֲנֶה הָאוֹיֵב, עָמֵד הֲמוֹן אָדָם, אֶלָּא שֶׁלֹא יָכֹלְתִּי לְגַלּוֹת בְּעֵינַיִם לֹא מְצֻיָּדוֹת וְלִרְאוֹת מַה הִתְכַּוְּנוּ לַעֲשׂוֹת. מִיָּד נִסְתַּיַּעְתִּי בַּמִּשְׁקֶפֶת שֶׁלִּי וּמָצָאתִי כִּי שְׁנַיִם מִקְּצִינֵינוּ, אֶחָד רַב־אַלּוּף וְאֶחָד אַלּוּף־מִשְׁנֶה, שֶׁבִּלּוּ עוֹד אֶמֶשׁ בְּחֶבְרָתִי, וַאֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה כִּמְרַגְלִים לְמַחֲנֵה

הַסְּפָרַדִים, נָפְלוּ לִידֵי הָאוֹיֵב וְעָמְדוּ לְהִתָּלוֹת בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה. הַמֶּרְחָק הָיָה רַב מִדַּי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל

לְהָטִיל אֶת הַפְּצָצָה בְּמוֹ יָדַי בִּלְבַד. לְאָשְׁרִי נִזְכַּרְתִּי, כִּי בְּכִיסִי שָׁמוּר הַקֶּלַע שָׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הֵיטִיב כָּל־כָּךְ לְנַצְּלוֹ בְּמִלְחַמְתּוֹ עִם הָעֲנָק גָּלְיַת. הִצְמַדְתִּי אֵלָיו אֶת הַפְּצָצָה, וּזְרַקְתִּיהָ תֵּכֶף לְתוֹךְ הַמַּעְגָּל.

מִיָּד לְכָךְ הִיא נִתְפּוֹצְצָה וְהָרְגָה אֶת כָּל הַסּוֹבְבִים, חוּץ מִשְּׁנֵי הַקְּצִינִים הָאַנְגְּלִים, שֶׁלְאָשְׁרָם הָעֳלוּ בַּחֲבָלִים לְמַעְלָה. רְסִיס אֶחָד שֶׁל הַפְּצָצָה נָפַל לְמַרְגְלוֹת הַתְּלִיָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִתְמוֹטְטָה זוֹ כְּהֶרֶף עַיִן. מִן הָרָגַע שֶׁשְּׁנֵי יְדִידִינוּ חָשׁוּ בְּ־Terra firma, וּמִשֶּׁהִתְבּוֹנְנוּ סָבִיב לְאַחַר הַשּׁוֹאָה הַבִּלְתִּי־צְפוּיָה, וּמִתּוֹךְ שָׁרָאוּ כִּי הַמִּשְׁמָר, הַתַּלְיָן וְהַכֹּל־הַכֹּל נִשְׁמְדוּ וָמֵתוּ לְעֵינֵיהֶם, שִׁחְרְרוּ אֶת עַצְמָם מֵחַבְלֵי הַתְּלִיָּה, רָצוּ אֶל חוֹף הַיָּם, קָפְצוּ לְתוֹךְ סִירָה סְפָרַדִּית וְאִלְּצוּ אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָהּ לַחְתֹּר וְלַהֲבִיאָם אֶל אַחַת הַסְּפִינוֹת שֶׁלָּנוּ.

דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לְאַחַר זֶה, דַּוְקָא שָׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי וְסִפַּרְתִּי לְרַב־אַלּוּף אֶלִיוֹט אֶת דְּבַר הַמְאֹרָע, הִגִּיעוּ גַם הֵם מְאֻשָּׁרִים, וּלְאַחַר הַסְבָּרוֹת הֲדָדִיוֹת וּבִרְכוֹת גּוֹמְלִין, חָגַגְנוּ אֶת הַיּוֹם הַמְצֻיָּן הַזֶּה בְּגִלּוּיֵי הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם.

אַתֶּם רוֹצִים כֻּלְּכֶם, רַבּוֹתַי – וּמְעִידָה עַל כָּךְ הַכָּרַת פְּנֵיכֶם – לִשְׁמֹעַ וְלָדַעַת, אֵיכָה זֶה הִגַּעְתִּי אֶל הָאוֹצָר הַיָּקָר הַזֶּה, אֶל הַקֶּלַע הַנִּזְכָּר. טוֹב וְיָפֶה! יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים. מוֹצָאִי הוּא, עֲלֵיכֶם לָדַעַת, מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל אוּרִיָּה הַחִתִּי, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְקֹרָב אֵלֶיהָ כַּיָּדוּעַ. וְאוּלָם, בְּהֶמְשֶׁךְ הַזְמַן – כְּפִי שֶׁקּוֹרֶה לִפְעָמִים – צֻנְנוּ יַחֲסֵי הַמֶּלֶךְ אֶל הַדֻּכָּסִית (כִּי אֶת הַתֹּאַר הַזֶּה הֶעֱנִיקוּ לָהּ בְּרֶבַע הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לְאַחַר מוֹת בַּעֲלָהּ). פַּעַם אַחַת רָבוּ בֵּינֵיהֶם עַל עִנְיָן חָשׁוּב מְאֹד, דְּהַיְנוּ: עַל קְבִיעַת הַמָּקוֹם הַמְדֻיָּק שֶׁבּוֹ נִבְנְתָה תֵבַת נֹחַ, וְהֵיכָן נִצְּבָה לְאַחַר הַמַּבּוּל. הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹצָאִי, רָצָה לִזְכּוֹת בְּתֹאַר שֶׁל מֻמְחֶה־לְעַתִּיקוֹת, וְאִלּוּ הַדֻּכָּסִית הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת־רֹאשׁ שֶׁל חֶבְרָה הִסְטוֹרִית. נוֹסָף לְכָךְ הָיְתָה לוֹ הַחֻלְשָׁה (שֶׁהִיא מְנַת כָּל הָאִישִׁים הַגְּדוֹלִים וְכִמְעַט כָּל הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִים) – הוּא לֹא יָכֹל לָשֵׂאת כָּל נִגּוּד לְדֵעָה מִדֵּעוֹתָיו; וְלָהּ הָיְתָה הַמִּגְרַעַת (שֶׁיֵּשׁ לְכָל בַּעֲלוֹת מִינָהּ) – הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת הַצּוֹדֶקֶת בְּכָל הַוִּכּוּחִים. בְּקִצּוּר, הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לִכְלַל פֵּרוּד. הִיא הִיא שָׁמְעָה פְּעָמִים רַבּוֹת בְּדַבְּרוֹ עַל אוֹתוֹ קֶלַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹצָר יָקָר, וְהֶחְלִיטָה, כַּנִּרְאֶה, כִּי טוֹב יִהְיֶה אִם תִּקְּחֵהוּ לָהּ לְמַזְכֶּרֶת. אַךְ בְּטֶרֶם שֶׁעָזְבָה אֶת הַמְּדִינָה הֻרְגַּשׁ בְּחֶסְרוֹן הַקֶּלַע, וְלֹא פָּחוֹת מִשִּׁשָׁה אַנְשֵׁי מִשְׁמַר הַמֶּלֶךְ רָדְפוּ אַחֲרֶיהָ. אָכֵן, הִיא הֵיטִיבָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי שֶׁלָּקְחָה עִמָּהּ עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֶחָד מֵרוֹדְפֵיהָ, שֶׁרָצָה לְהִתְעַלּוֹת, כַּנִּרְאֶה, עַל חֲבֵרָיו וְהִקְדִּימָם בְּמִדַּת־מָה, וְהִגִיעַ דַּוְקָא אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֻכָּה גָלְיָת מַכַּת מָוֶת. מִשֶּׁרָאוּהוּ חֲבֵרָיו צוֹנֵחַ מֵת לָאָרֶץ, הִרְהֲרוּ וּמָצְאוּ כִּי מוּטָב לָהֶם לִמְנֹעַ מַעַצְמָם אֶת הַמַּעֲמָד הַמַּחְפִּיר וּלְהִסְתַּלֵּק בְּעוֹד מוֹעֵד מִן הָרְדִיפָה, וְאִלּוּ הַדֻּכָּסִית הֶחֱלִיפָה אֶת סוּסֶיהָ וְהִמְשִׁיכָה דַרְכָּהּ לְמִצְרַיִם, מְקוֹם שָׁם הָיוּ לָהּ יְדִידִים רָמֵי־מַעְלָה.

עוֹד קֹדֶם־לָכֵן רָצִיתִי לוֹמַר לָכֶם, כִּי מִכָּל הַבָּנִים שֶׁיָּלְדָה לַמֶּלֶךְ לֹא לָקְחָה עִמָּהּ לְגָלוּתָהּ אֶלָּא אֶת הָאֶחָד, הֶחָבִיב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר. בְּצַוָּאָתָהּ הִשְׁאִירָה אֶת הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם לִבְנָהּ זֶה, וּמִמֶּנּוּ הִגִּיעַ הַקֶּלַע בְּקַו יָשָׁר – בִּירֻשָּׁה מִדּוֹר אֶל דּוֹר – סוֹף סוֹף לְיָדִי.

אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַקֶּלַע הַזֶּה, אֲבִי־אֲבִי־אָבִי־זְקֵנִי – שֶׁחַי לִפְנֵי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, בְּעֵרֶךְ – הִכִּיר לָדַעַת, בְּעֵת בִּקּוּרוֹ בְּאַנְגְּלִיָּה, מְשׁוֹרֵר אֶחָד, שֶׁהָיָה לְכָל הַיּוֹתֵר בְּחִינַת פְּלָגִיאַרִיוּס,²¹ אֲבָל בָּהּ בְּשָׁעָה הָיָה גַם גַּנָּב צַיִד גָּדוֹל, וּשְׁמוֹ הָיָה שֶׁקְסְפִּיר.²² מְשׁוֹרֵר זֶה שֶׁאַנְגְּלִים וְגֶרְמָנִים רַבִּים נוֹהֲגִים בִּכְתָבָיו, לְמַרְבֵּה הַבּוּשָׁה, כְּגוֹנְבֵי צַיִד (שֶׁמָּא, כְּדֵי לְכַפֵּר עַל גְּנֵבוֹתָיו שֶׁלּוֹ!), הָיָה שׁוֹאֵל אֶת הַקֶּלַע הַזֶּה וְהָיָה מֵמִית בְּעֶזְרָתוֹ צַיִד רַב בַּאֲחֻזַּת־הַצַיִד שֶׁל סֶר תּוֹמַס לוּצִי, שֶׁרַק בְּקֹשִׁי רַב נִצַּל גַּם הוּא מִגּוֹרָלָם שֶׁל שְׁנֵי יְדִידָיו בְּגִיבְּרַלְטַר. הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן נִכְלָא בְּבֵית־סֹהַר, וְאָבִי־זְקֵנִי הוּא שֶׁהִשְׁפִּיעַ וְהֵבִיא לְשִׁחְרוּרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַמּוּזָרָה בְּיוֹתֵר. הַמַּלְכָּה אֱלִיזַבֶּת, שֶׁמָּלְכָה אָז, בָּחֲלָה, כַּיָּדוּעַ לָכֶם, בְּסוֹף יָמֶיהָ, בְּחַיֶּיהָ; לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִתְפַּשֵּׁט, לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת וְכוּ' וְכוּ' – דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לְכַנּוֹת בְּשֵׁם

– הָיוּ עָלֶיהָ בְּחִינַת מַעֲמָסָה לְלֹא נְשׂא. אָבִי־זְקֵנִי אִפְשֵׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֵלֶּה, לְפִי רְאוֹת עֵינֶיהָ, בְּאֶמְצָעוּת בָּא־כֹּחַ.

וּמָה, סְבוּרִים אַתֶּם, בִּקֵשׁ הוּא לְעַצְמוֹ תְמוּרַת מַעֲשֶׂה מָגִי זֶה? – אֶת חֵרוּתוֹ שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר! לְאַלְצוֹ לְקַבֵּל מַתָּת גְדוֹלָה מִזּוֹ לֹא עָלָה בִּידֵי הַמַּלְכָּה. הַמַּזָּל הַטוֹב הֵאִיר לְאַחַר־מִכֵּן אֶת פָּנָיו לַמְשׁוֹרֵר הַזֶּה, עַד שֶׁהָיָה נוֹתֵן בְּחֵפֶץ־לֵב כַּמָּה מִשְּׁנוֹת חַיָּיו כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֵי יְדִידוֹ.

אַגַּב, רַבּוֹתַי, יָכֹלְנִי לוֹמַר לָכֶם, כִּי שִׁטָּתָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה אֱלִיזַבֶּת לִחְיוֹת לְגַמְרֵי בְּלִי מָזוֹן – כַּמָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה מְקוֹרִית – לֹא נָשְׂאָה חֵן אֵצֶל נְתִינֶיהָ, וְעוֹד פָּחוֹת מִזֶּה אֵצֶל הַ־ beef eaters,²³ כְּפִי שֶׁמְּכַנִּים אוֹתָם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

*

אָבִי – שֶׁמִּמֶּנּוּ יָרַשְׁתִּי אֶת הַקֶּלַע זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַפְלָגָתִי לְגִיבְּרַלְטַר – סִפֵּר לִי אֶת הַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא הַבָּא, שֶׁגַּם יְדִידָיו שְׁמָעוּהוּ מִפִּיו פְּעָמִים רַבּוֹת, וְכָל אֵלֶּה שֶׁהִכִּירוּ אֶת הָזָקֵן הַיָּשָׁר הַזֶּה לֹא פִּקְפְּקוּ בַּאֲמִתּוּת דְּבָרָיו.

“שָׁהִיתִי”, "הָיָה אוֹמֵר, “בְּעֵת מַסְעוֹתַי זְמַן רַב בְּאַנְגְּלִיָה, וּפַעַם אַחַת הָלַכְתִּי לְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם, לֹא הַרְחֵק מֵהַרְוִיץ'. לְפֶתַע־פִּתְאֹם פָּרַץ לִקְרָאתִי סוּס־יָם נִזְעָם וְהִתְכַּוֵּן לְהַתְקִיפִנִי. לֹא הָיָה בְּיָדִי כָּל דָּבָר מִלְבַד הַקֶּלַע, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ זָרַקְתִּי בְּהַצְלָחָה שְׁתֵּי אַבְנֵי חַלָּמִישׁ אֶל מוּל רֹאשׁוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְּכָל אַחַת מֵהֶן עַיִן אַחַת שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת. מִיָּד קָפַצְתִּי וְעָלִיתִי עַל גַּבּוֹ וְרָכַבְתִּי עִמּוֹ לְתוֹךְ מַעֲמַקֵי הַיָּם, שֶׁכֵּן בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאִבֵּד אֶת כּשֶׁר רְאִיָּתוֹ, אִבֵּד גַּם אֶת פְּרָאוּתוֹ וְנִתַּן לְאִלּוּף עַד מְהֵרָה. אֶת קַלְעִי שַׁמְתִּי בְּפִיו בִּמְקוֹם מֶתֶג, וְרָכַבְתִּי עָלָיו בְּקַלּוּת יֶתֶר לְעֵבֶר הָאוֹקְיָנוֹס. בְּמֶשֶׁךְ זְמַן פָּחוֹת מִשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הִגַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה מְרֻחָק לְכָל הַפָּחוֹת מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשִׁים מִילִין שֶׁל יָם. בְּהֶלְוֶטְסְלוּאִיס מְכַרְתִּיו בִּמְחִיר שְׁבַע מֵאוֹת דּוּקָטִים לְבַעַל הַמִּסְעָדָה ‘שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים’, שֶׁהֶעֱמִידוֹ לְרַאֲוָה בְּחִינַת חַיָּה נְדִירָה וְצָבַר כָּסֶף רַב”.

עַכְשָׁו אָנוּ מוֹצְאִים אֶת צִלּוּם דְּמוּתוֹ אֵצֶל בּוּפוֹן.²⁴

*

“כָּל כַּמָּה שֶׁמּוּזָר הָיָה אֹפֶן הַמַּסָּע הַזֶּה”, הִמְשִׁיךְ אָבִי וְסִפֵּר, "מוּזָרִים וּבִלְתִּי שְׁכִיחִים יוֹתֵר הָיוּ הַגִּלּוּיִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ לִי עִם הַמַּסָּע הַזֶּה. הַחַיָּה שֶׁעַל גַּבָּהּ רָכַבְתִּי לֹא הָיְתָה שׂוֹחָה, אֶלָּא רָצָה בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא תֵאָמֵן עַל קַרְקַע הַיָּם, וְהָיְתָה רוֹדֶפֶת מִילְיוֹנִים שֶׁל דָּגִים, שֶׁרַבִּים מֵהֶם הָיוּ שׁוֹנִים וְנִבְדָּלִים מִן הַמְּצוּיִים: אֲחָדִים מֵהֶם רֹאשָׁם קָבוּעַ הָיָה בְּאֶמְצַע גּוּפָם, אֵצֶל אֲחֵרִים בִּקְצֵה זְנָבָם.

אֲחָדִים הָיוּ מִתְכַּנְסִים וְשׁוֹהִים בַּמַּעְגָּל וְשָׁרִים יַחַד שִׁירֵי מַקְהֵלָה יָפִים לְהַפְלִיא; וְשׁוּב אֲחֵרִים הֵקִימוּ לָהֶם מִמַּיִם בִּלְבַד הֵיכָלוֹת מְהֻדָּרִים וּשְׁקוּפִים, שֶׁהָיוּ מֻקָּפִים סְטָוִים אַדִּירִים, שֶׁבָּהֶם נָתוּן הָיָה חֹמֶר, שֶׁרְאִיתִיו כִּרְאוֹת אֵשׁ טְהוֹרָה הַמִּשְׁתַּבֶּרֶת לִצְּבָעִים שׁוֹנִים וּנְעִימִים, וְהִיא מִתְנוֹעַעַת בְּקַוֵּי נַחְשׁוֹלִים מַקְסִימִים, הָרָצִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב. חֲדָרִים שׁוֹנִים בְּבִנְיָנִים אֵלֶּה הָיוּ מְיֹעָדִים לְחַדְרֵי שֵׁנָה, וַאֲחֵרִים הָיוּ בְּחִינַת מַדְרֵגוֹת מְטֻפָּחוֹת, וְעוֹד אֲחֵרִים הָיוּ מְיֹעָדִים לְחִנּוּךְ בְּנֵי הַדָּגָה וּלְשַׁעֲשׁוּעִים בְּעִתּוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ. הַשִּׁטָּה בְּחִיצוֹנִיּוּתָהּ שֶׁהָיְתָה נְהוּגָה כָּאן – שֶׁכֵּן אֶת הַשִּׁטָּה בִּפְנִימִיּוּתָהּ לֹא הֲבִינוֹתי, כַּמּוּבָן, כְּשֵׁם שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין אֶת שִׁיר הַצִּפֳָרִים אוֹ אֶת דּוּ־הַשִּׂיחַ שֶׁבֵּין בְּנֵי הָאַרְבֶּה – דּוֹמָה הָיְתָה בַּכֹּל לְכָל מַה שֶּׁרָגִיל הָיִיתִי לִרְאוֹת בְּדוֹרִי וּבְגִילִי בְּמוֹסְדוֹת הַפִילַנְטְרוֹפִּינִים²⁵ אוֹ בְּמוֹסָדוֹת דּוֹמִים, עַד שֶׁבְּטוּחַנִי כִּי אֶחָד מִמַּמְצִיאִיהֶם, כְּבַיָּכוֹל, עָרַךְ מַסָּע הַדּוֹמֶה לַמַּסָּע שֶׁלִּי, לִקְלֹט אֶת רַעְיוֹנוֹתָיו יוֹתֵר מִן הַמַּיִם מַאֲשֶׁר מִן הָאֲוִיר.

*

מִמַּסָּעִי זֶה שֶׁמִּתַּחַת לַמַּיִם הִגַּעְתִּי גַם לְשַׁרְשֶׁרֶת הָרִים עֲצוּמָה, שֶׁגָּבְהָהּ הָיָה לְכָל הַפָּחוֹת כְּגֹבַהּ הָרֵי הָאַלְפִּים. סָמוּךְ לְהָרִים אֵלֶּה הָיוּ עֵצִים רַבִּים, שׁוֹנִים וְנִבְדָּלִים בְּטִבְעֵיהֶם. צָמֹחַ צָמְחוּ עֲלֵיהֶם סַרְטָנֵי־יָם, סַרְטָנִים־מְצוּיִים, חֶלְזוֹנוֹת, צְדָפִים, שַׁבְלוּלֵי יָם וְכַדּוֹמֶה, בֵּינֵיהֶם כָּאֵלֶּה שֶׁכְּדֵי לְהַסִּיעָם מִן הַמָּקוֹם יֵשׁ צֹרֶךְ בִּקְרוֹן מַשָּׂא גָדוֹל, וְאִלּוּ בִּשְׁבִיל הַקְּטָן שֶׁבָּהֶם יַסְפִּיק בְּקֹשִׁי כֹּחוֹ שֶׁל סַבָּל גְבַרְתָּן. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַמַּיִם דּוֹחֲפִים וּמְבִיאִים מֵהֶם אֶל הַחוֹפִים וְהַנִּמְכָּרִים בִּשְׁוָקִינוּ הִנָּם בְּחִינַת גְרוּטָאוֹת, שִׁבְרֵי חֲפָצִים, בְּדוֹמֶה לַפְּרִי הַפָּגוּם שֶׁהָרוּחַ מַשִּׁיר מִן הָעֵצִים.

עֲצֵי סַרְטָנֵי־הַיָּם הָיוּ גְדוּשִׁים בְּיוֹתֵר, וְאוּלָם עֲצֵי הַסַּרְטָנִים־הַמְצוּיִים וְהַחֶלְזוֹנוֹת הָיוּ הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר. צִדְפֵי הַיָּם הַקְּטַנִים צָמְחוּ עַל שִׂיחִים, שֶׁהָיוּ סְמוּכִים תָּמִיד לְרַגְלֵי עֲצֵי סַרְטָנֵי־הַיָּם וְדָבְקוּ בָּהֶם כַּקִּיסוֹס בַּעֲצֵי הָאֵלָה. כְּמוֹ כֵן הִשְׁגַּחְתִּי בַּהַשְׁפָּעָה מוּזָרָה שֶׁל סְפִינָה שֶׁטָּבְעָה, דָּבָר זֶה הָיָה, כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה לִי, בְּפִסְגַת צוּק, שֶׁעָמַד רַק בְּעֹמֶק שֶׁל שִׁשָּׁה מֶטְרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם וּבוֹ נִתְקְלָה הַסְּפִינָה, וּבְעֵת הַצְּלִילָה נִתְהַפְּכָה. מִשּׁוּם כֵּן נִדְחֲקָה אֶל עֵץ סַרְטָנֵי־יָם גָּדוֹל וְהִשִּׁילָה סַרְטָנֵי־יָם רַבִּים, שֶׁנָּפְלוּ עַל עֵץ סַרְטָנִים־מְצוּיִים שֶׁהָיָה נָמוּךְ הֵימֶנּוּ. כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר קָרָה, כַּנִּרְאֶה, בָּאָבִיב וְסַרְטָנֵי־הַיָּם הָיוּ עוֹד צְעִירִים, נִתְמַזְּגוּ עִם הַסַּרְטָנִים־הַמְּצוּיִים וּמֵהֶם בָּא לָעוֹלָם צֶאֱצָא חָדָשׁ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה לִשְׁנֵי הַמִּינִים גַּם יַחַד. אֲנִי נִסִּיתִי, מִשּׁוּם הַנְּדִירוּת, לִטֹּל אִתִּי אֶחָד מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת, אִם מִשּׁוּם שֶׁהַדָּבָר הָיָה קָשֶׁה עָלַי וְאִם מִשּׁוּם שֶׁהַפֶּגַסוּס²⁶ שֶׁלִּי לֹא רָצָה לַעֲמֹד מִלֶּכֶת. מִלְבַד זֹאת כְּבָר הִסְפַּקְתִּי לַעֲבֹר לְמַעְלָה מִמַּחֲצִית דַּרְכִּי וְנִמְצֵאתִי בְּגַיְא שֶׁהָיָה לְכָל הַפָּחוֹת בְּעֹמֶק שֶׁל אֶלֶף מֶטְרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַמַּיִם, מְקוֹם שָׁם הִתְחַלְתִּי חָשׁ אִי־נוֹחוּת מִמַּחְסוֹר שֶׁל אֲוִיר. אַגַּב, מַצָּבִי לֹא הָיָה נָעִים גַּם מִבְּחִינוֹת אֲחֵרוֹת: פָּגַשְׁתִּי מִזְּמַן לִזְמַן בְּדָגִים גְּדוֹלִים, שֶׁמִּלּוֹעֵיהֶם הַפְּעוּרִים יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר שֶׁאָמְנָם לֹא חָסְרָה לָהֶם הַנְטִיָּה לִבְלֹֹעַ אֶת שְׁנֵינוּ חַיִּים. וַהֲלֹא הָרוֹסִינַנְטָה²⁷ שֶׁלִּי הָיְתָה עִוֶּרֶת, וְהִתְחַמְּקוּת מִשִּׁנֵּיהֶם הַחַדּוֹת שֶׁל דָּגִים אֵלֶּה הָיְתָה מֻתְנֵית רַק בְּכֹשֶׁר רְכִיבָתִי הַזְּהִירָה עַל סוּס־הַיָּם. מִשּׁוּם כֵּן דָּהַרְתִּי לִי כַּהֲלָכָה וְתַרְתִּי בִּשְׁבִילִי אַחֲרֵי יַבָּשָׁה שֶׁאֶחֱזֹר וְאָבוֹא אֵלֶיהָ".

*

עַד כָּאן, רַבּוֹתַי, סִפּוּרוֹ שֶׁל אָבִי, שֶׁנִּזְכַּרְתִּי בּוֹ בְּשֶׁל הַקֶּלַע הַמְפֻרְסָם – זֶה שֶׁנִּפְגַּם, לְצַעֲרִי, בֵּין מַלְתְּעוֹת סוּס־הַיָּם, לְאַחַר שֶׁהָיָה שָׁמוּר זְמַן אָרֹךְ כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ גִּנְזֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וְשֵׁרַת אוֹתָנוּ שֵׁרוּתִים רַבִּים וַחֲשׁוּבִים. טוֹב שָׁלְכָל הַפָּחוֹת הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בּוֹ לְמַעַן הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁעָלָיו סִפַּרְתִּי לָכֶם, וְשֶׁבְּעֶזְרָתוֹ הֶחֱזַרְתִּי לַסְּפָרַדִים פְּצָצָה שֶׁלֹא נִתְפּוֹצְצָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ הִצַּלְתִּי מִתְּלִיָּה אֶת שְׁנֵי יְדִידַי. עִם הַשִּׁמּוּשׁ הָאָצִיל הַזֶּה נִפְגַּם כָּלִיל הַקֶּלַע שֶׁלִּי, שֶׁהָיָה פָּגוּם מַשֶּׁהוּ גַם קֹדֶם לָכֵן. חֶלְקוֹ הַגָּדוֹל נִתְרַסֵּק וְהֻשְׁמַט יַחַד עִם הַפְּצָצָה, וְאִלּוּ חֵלֶק קָטָן הֵימֶנּוּ, שֶׁנִּשְׁאַר בְּיָדִי, טָמוּן עַכְשָׁו בָּאַרְכִיּוֹן הַמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁלָּנוּ, וְהוּא שָׁמוּר בָּזֶה – יַחַד עִם חֲפָצִים עַתִּיקִים חֲשׁוּבִים אֲחֵרִים – לְזִכְרוֹן נֶצַח.

*

מִיָּד לְאַחַר כָּךְ עָזַבְתִּי אֶת הַגִּיבְּרַלְטַר וְחָזַרְתִּי לְאַנְגְּלִיָה. שָׁם אֵרְעָה לִי הָעֲלִילָה הַמֻּפְלָאָה בְּיוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ לִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיַּי. צָרִיךְ הָיִיתִי לַחֲנוֹת בְּוֶפִּינְג, כְּדֵי לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַטְעָנָתָן שֶׁל כַּמָּה סְפִינוֹת, שֶׁשְּׁלַחְתִּין אָל כַּמָּה מִידִידַי בְּהַמְבּוּרְג, וּכְשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה חָזַרְתִּי בְּדֶרֶךְ טוֹוֶר ווֹרְף.²⁸ הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם. הָיִיתִי עָיֵף מְאֹד, וְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הֵעִיק עָלַי לְבִלְתִּי נְשֹׂא, עַד שֶׁחָדַרְתִּי לְלוֹעוֹ שֶׁל תּוֹתָח אֶחָד כְּדֵי לָנוּחַ שָׁם בְּמִקְצָת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁכַבְתִּי לִי שָׁמָּה, נָפְלָה עָלַי שֵׁנָה עֲמֻקָּה. אוֹתוֹ יוֹם הָיָה רְבִיעִי בְּיוּנְיוּס,²⁹ וּלְזֵכֶר הַיּוֹם הַזֶּה יָרוּ בְּשָׁעָה אַחַת בַּצָּהֳרַיִם מִכָּל הַתּוֹתָחִים. בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם טָעֲנוּ אוֹתָם, וְכֵיוָן שֶׁאִישׁ לֹא חָשַׁד עַל מְצִיאוּתִי בָּזֶה, נוֹרֵיתִי וְהֻשְׁלַכְתִּי מֵעַל לְכָל הַבָּתִּים לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחוֹף, וְנָפַלְתִּי לְתוֹךְ חֲצֵרוֹ שָׁל חוֹכֵר בֵּין בֶּרְמוֹנְדְסִי וְדֶפְּטְפוֹרְד. אֶלָּא שֶׁאֵרַע מַזָּלִי וְנָפַלְתִּי עַל עֲרֵמַת שַׁחַת גְּבוֹהָה, וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם – מִתּוֹךְ הַזַּעֲזוּעַ הַגָּדוֹל, הַמּוּבָן מֵאֵלָיו – בְּלִי לְהִתְעוֹרֵר.

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, בְּעֵרֶךְ, עָלָה מְאֹד מְחִיר הַשַּׁחַת, וְהַחוֹכֵר הֶחְלִיט לִמְכֹּר אֶת

הָעֲרֵמָה שֶׁהָיִיתִי תָקוּעַ בָּהּ. מִתּוֹךְ הֲמֻלַּת הָאֲנָשִׁים – שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת סֻלַּמּוֹתֵיהֶם לְיַד הָעֲרֵמָה, כְּדֵי לְהַתְחִיל בְּהַטְעָנַת הַשַּׁחַת מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, לְתוֹךְ הָעֲגָלוֹת – הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי. עוֹדֶנִּי תָפוּשׂ שֵׁנָה, וּבִבְלִי דַעַת זֹאת, קַמְתִּי עַל רַגְלַי וְרָצִיתִי לִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁגָּלַשְׁתִּי וְנָפַלְתִּי בְּכָל כֹּבֶד גוּפִי עַל הַחוֹכֵר בַּעַל עֲרֵמַת הַשַּׁחַת. אֲנִי עַצְמִי לֹא נִפְגַּעְתִּי כְּלָל מִן הַנְּפִילָה הַזֹּאת, וְאִלּוּ הַחוֹכַר הַמִּסְכֵּן וְהַחַף מִפֶּשַׁע נִמְעַךְ עַד מָוֶת.

עַד מָה רַבָּה הָיְתָה הִשְׁתּוֹמְמוּתִי – לְאַחַר שֶׁשָּׁבָה רוּחִי אֵלַי וְיָכֹלְתִּי, לְאַחַר הִרְהוּרִים רַבִּים, לָשׁוּב וְלִקְשֹׁר אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתַי עם אֵלֶּה שֶׁחָשַׁבְתִּי לִפְנֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, בְּטֶרֶם נִרְדַּמְתִּי – וְעַד מַה גָּדְלָה פְּלִיאַת יְדִידַי בְּלוֹנְדוֹן, בִּרְאוֹתָם אוֹתִי חוֹזֵר אֲלֵיהֶם לְאַחַר שֶׁכָּל חִפּוּשֵׂיהֶם אַחֲרַי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן עָלוּ בַּתֹּהוּ – נָקֵל לָכֶם לְשַׁעֵר זֹאת.

עַכְשָׁו הָבוּ וְנִשְׁתֶּה קֹדֶם־כֹּל גָּבִיעַ יַיִן, וּלְאַחַר מִכֵּן אַמְשִׁיךְ לְסַפֵּר לָכֶם כַּמָּה מֵהַרְפַּתְקוֹת־הַיָּם שֶׁלִּי.

 

פֶּרֶק אַרְבָּעָה־עָשָׂר: הַרְפַּתְקַת יָם שְׁמִינִית    🔗

אֵין סָפֵק בְּיָדִי, כִּי שָׁמֹעַ שְׁמַעְתֶּם עַל מַסַּע הַגִּלּוּיִים הָאַחֲרוֹן שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל פִיפְּס³⁰ – הוּא לוֹרְד מוּלְגְרֵב הַיּוֹם. אֲנִי נִתְלַוֵּיתִי

לְרַב־הַחוֹבֵל הַזֶּה בְּמַסָּעוֹ – לֹא בְּתַפְקִיד שֶׁל קָצִין, אֶלָּא כְּיָדִיד. כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ לְמַעֲלָה גְבוֹהָה שֶׁל קַו־הָרֹחַב הַצְּפוֹנִי, נָטַלְתִּי לְיָדִי אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת – שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתָהּ מִסִּפּוּרִי עַל הַמַּסָּע לַגִּיבְּרַלְטַר – וְהִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל כָּל הַנִּמְצָא בִּסְבִיבָתִי. שֶׁכֵּן, יֵאָמֵר נָא הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ אַגַּב, אֲנִי סָבוּר תָּמִיד, כִּי לְטוֹבָתִי הוּא לְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבִי מִזְּמַן לִזְמַן, בְּיִחוּד בְּעֵת מַסָּע. וְהִנֵּה רָאִיתִי, כִּי מֶרְחַק חֲצִי מִיל מֵאִתָּנוּ צָף וְהוֹלֵךְ הַר־קֶרַח, שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ בְּהַרְבֵּה מִן הַתֹּרֶן שֶׁלָּנוּ, וְאַף הִבְחַנְתִּי בִּמְצִיאוּת שֶׁל שְׁנֵי דֻבִּים לְבָנִים שֶׁעָלָיו, שֶׁלְּפִי הַשְׁעָרָתִי נְתוּנִים הָיוּ אָז בְּדוּ־קְרָב לוֹהֵט. מִיָּד נָטַלְתִּי אֶת נִשְׁקִי וְיָצָאתִי אֶל הַר־הַקֶּרַח, אֶלָּא שֶׁבְּהַגִּיעִי אֶל פִּסְגָתוֹ נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי הַדֶּרֶךְ מִכָּאן מְלֵאָה מִכְשׁוֹלִים וְסַכָּנוֹת שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָם. פְּעָמִים רַבּוֹת נֶאֱלַצְתִּי לְקַפֵּץ עַל פְּנֵי תְהוֹמוֹת אֵימָה, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הָיָה הַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן חָלָק כְּאַסְפַּקְלַרְיָה וּתְנוּעוֹתַי הָיוּ בְּחִינַת נְפִילָה וְקִימָה לְלֹא הֶפְסֵק. אַף עַל פִּי כֵן הִרְחַקְתִּי לֶכֶת וְהִגַּעְתִּי עַד לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיוּ הַדֻּבִּים, וּמִיָּד רָאִיתִי שֶׁאֵין הֵם נֶאֱבָקִים זֶה עִם זֶה, אֶלָּא, אַדְרַבָּא, מִשְׁתַּעַשְׁעִים הֵם. עָרַכְתִּי בִּן־רֶגַע אֶת הַחֶשְׁבּוֹן וְאָמַדְתִּי אֶת מְחִיר עוֹרוֹתֵיהֶם, שֶׁכֵּן כָּל אֶחָד מֵהֶם גָּדְלוֹ הָיָה כְּגֹדֶל שֶׁל פָּר מְפֻטָּם הֵיטֵב. אֶלָּא שֶׁבָּרֶגַע שֶׁרָצִיתִי לְכַוֵּן אֶת נִשְׁקִי, מָעֲדָה רַגְלִי הַיְמָנִית; נָפַלְתִּי אֲחוֹרַנִּית, וּמֵחֲמַת הַמַּכָּה הַקָּשָׁה שֶׁנֶּחְבַּטְתִּי בְּנָפְלִי אָבְדָה מִמֶּנִּי הַכָּרָתִי לְמֶשֶׁךְ מַחֲצִית הַשָּׁעָה. תָּאֲרוּ לָכֶם אֶת תְּמִיהָתִי, שָׁעָה שֶׁחָזְרָה אֵלַי הַכָּרָתִי וְרָאִיתִי כִּי אַחַת מִן הַמִּפְלָצוֹת הַנ"ל סוֹבֶבֶת־הוֹלֶכֶת לְיָדִי, וְאַף נָעֲצָה אֶת שִּׁנֶּיהָ בַּחֲגוֹרַת־הָעוֹר הַחֲדָשָׁה שֶׁעַל מִכְנָסַי. הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל גּוּפִי נָתוּן הָיָה מִתַּחַת לִכְרֵסָהּ, וְרַגְלַי בּוֹלְטוֹת הַחוּצָה. אֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אֶל אָן הָיְתָה הַחַיָּה הָרָעָה גוֹרֶרֶת אוֹתִי, אֶלָּא שֶׁאֲנִי שָׁלַפְתִּי אֶת אוֹלָרִי מִכִּיסִי – אֶת הָאוֹלָר הַזֶּה, שֶׁאַתֶּם רוֹאִים כָּאן – תְּקַעְתִּיו בְּרַגְלוֹ הָאֲחוֹרִית הַשְּׂמָאלִית, וְכָרַתִּי שָׁלֹשׁ מֵאֶצְבְּעוֹת רַגְלוֹ. מִיָּד עָזַב אוֹתִי וְהִתְחִיל נוֹהֵם בְּאֹפֶן נוֹרָא. אוֹ אָז שָׁלַפְתִּי אֶת נִשְׁקִי וְיָרִיתִי בּוֹ בְּעֵת בְּרִיחָתוֹ, וּלְפֶתַע־פִּתְאֹם נָטָה עַל צִדּוֹ וְצָנַח. יְרִיָּתִי הִרְדִּימָה אָמְנָם אֶת אַחַת הַחַיּוֹת צְמֵאוֹת הַדָּם הָאֵלֶּה, אֶלָּא שְׁכַּמָּה אֲלָפִים מֵהֶן – שֶׁרָבְצוּ בְּמַעְגָּל, בְּמֶרְחָק שֶׁל מַחֲצִית הַמִּיל, עַל הַקֶּרַח, שְׁקוּעוֹת בְּתַרְדֵּמָה – נִתְעוֹרְרוּ וְקָמוּ עַל רַגְלֵיהֶן, וְכֻלָּן יַחַד רָצוּ וּבָאוּ לִקְרָאתִי. לֹא הָיָה פְּנַאי לְשִׁקּוּל דַעַת מְרֻבֶּה; בָּרוּר הָיָה לִי שֶׁאֲנִי אָבוּד, וְרַק אֵיזוֹ הַמְצָאָה מְהִירָה עֲשׂוּיָה עוֹד לְהַצִּילֵנִי. וְהַהַמְצָאָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא: בְּמַחֲצִית הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ לְצַיָּד זָרִיז כְּדֵי לִפְשֹט אֶת עוֹרָהּ שֶׁל אַרְנֶבֶת, פָּשַׁטְתִּי אֲנִי אֶת פַּרְוָתוֹ שֶׁל הַדֹּב, לָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ עַל גּוּפִי, וְתָחַבְתִּי אֶת ראשִׁי בִּמְקוֹם רֹאשׁוֹ. מִשֶּׁהָיִיתִי מוּכָן נִתְאַסֵּף סְבִיבִי כָּל הָעֵדֶר הֶעָצוּם שֶׁל דֻּבִּים. קֹר וְחֹם בָּאוּ עָלַי חֲלִיפוֹת בְּתוֹךְ הַפַּרְוָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הִצְלִיחָה עָרְמָתִי. הֵם בָּאוּ הָאֶחָד בְּעִקְּבוֹת מִשְׁנֵהוּ, הֵרִיחוּ לִי, וְנִרְאֶה הַדָּבָר כִּי הֵם הֶחְלִיטוּ שֶׁאֲנִי דֹב מִן הַדֻּבִּים, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין שִׁעוּר קוֹמָתִי כְּשִׁעוּר הַקּוֹמָה שֶׁלָּהֶם; אָכֵן, הַצְּעִירִים שֶׁבֵּינֵיהֶם לֹא הָיוּ גְבוֹהִים בְּהַרְבֵּה מִמֶּנִּי.

לְאַחַר שֶׁכֻּלָם הֵרִיחוּ לִי וְלַחֲבֵרָם הַמָּנוֹחַ, דּוֹמֶה הָיָה כִּי הִתְיַדַּדְנוּ מְאֹד. לָמַדְתִּי כְּהֶרֶף־עַיִן לְחַקּוֹת אֶת כָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם, רַק בְּנוֹגֵעַ לִשְׁאָגָה וְהִתְכַּתְּשׁוּת זֶה עִם זֶה פִּגַּרְתִּי מְעַט. אָכֵן, לַמְרוֹת הֵרָאוֹתִי כְּדֹב, הִמְשַׁכְתִּי לִהְיוֹת אָדָם: הִתְחַלְתִּי לְהִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתִּי, לְטַכֵּס עֵצָה אֵיךְ לְנַצֵּל אֶת הָאֵמוּן של חַיּוֹת אֵלֶּה לְטוֹבָתִי וּלְהַצָּלָתִי.

זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַמְאֹרָע הַזֶּה שָׁמַעְתִּי מִפִּי רוֹפֵא אֶחָד, כִּי פֶּצַע בִּתְחוּם חוּט הַשִּׁדְרָה מֵבִיא עִמּוֹ מָוֶת כְּהֶרֶף־עַיִן. הִנֵּה כִּי כֵן הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. שׁוּב נָטַלְתִּי אֶת אוֹלָרִי בְּיָדִי, וּתְקַעְתִּיו בְּעָרְפּוֹ שֶׁל הַדֹּב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, סָמוּךְ לִכְתֵפָיו. הָיָה זֶה כַּמּוּבָן, מַעֲשֶׂה נוֹעָז בְּיוֹתֵר; וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כִּרְסְמוּ אֶת לִבִּי סְפֵקוֹת, כִּי בָּרוּר הָיָה לִי: אִם תִּשָּׁאֵר הַחַיָּה הָרָעָה הַזֹּאת בַּחַיִּים, כִּי אָז קָרֹעַ תִּקְרַעְנָה אוֹתִי אַחְיוֹתֶיהָ לִגְזָרִים. הַדֹּב נָפַל שָׁדוּד לְרַגְלַי, וְלֹא הוֹצִיא אֲפִלּוּ הֶגֶה קַל מִגְּרוֹנוֹ. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הֶחְלַטְתִּי מִיָּד לַחֲזֹר עַל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה כְּלַפֵּי כָּל שְׁאָר הַדֻּבִּים, מַעֲשֶׂה שָׁלֹּא הָיָה כְּלָל קָשֶׁה בִּשְׁבִילִי: כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם רָאוּ אֶת אֲחֵיהֶם הַנּוֹפְלִים, מִימִין וּמִשְּׂמֹאל, לֹא נָפַל עֲלֵיהֶם כָּל פַּחַד. הֵם לֹא הֶעֱלוּ כָּל חֲשָׁד לֹא בְּנוֹגֵעַ לְסִבַּת הַצְּנִיחָה וְלֹא לְגַבֵּי הַשְׁפָּעָתָהּ, וְעֻבְדָה זוֹ טוֹבָה הָיְתָה לְגַבָּם וּלְגַבִּי גַם יַחַד. וּכְשֶׁרְאִיתִים פְּגָרִים־מֵתִים כֻּלָם לְנֶגֶד עֵינַי, הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּשִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר שָׁעָה שֶׁהִכָּה אֶת הָאֲלָפִים.

וּבְקִצּוּר: חָזַרְתִּי אֶל הַסְּפִינָה וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁיִּשְׁלְחוּ עִמִּי שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי הַצֶּוֶת, שֶׁיְסַיְּעוּ בְּיָדִי לִפְשֹׁט אֶת הָעוֹרוֹת וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַבָּשָׂר עַל הַסִּפּוּן. תּוֹךְ שָׁעוֹת מְעַטּוֹת סִיַּמְנוּ אֶת הַמְּלָאכָה וְהִטְעַנּוּ סְפִינָה מְלֵאָה. כָּל שֶׁנִּשְׁאַר וְלֹא יָכוֹל הָיָה לְהִטָּעֵן נִזְרַק הַמַּיְמָה.

מִיָּד כְּשֶׁחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה שָׁלַחְתִּי כַּמָּה קָתְלֵי דֹב, בְּשֵׁם רַב־הַחוֹבֵל, לַלּוֹרְדִים שֶׁל הַיַּמִּיָה; מָנוֹת אֲחֵרוֹת שָׁלַחְתִּי לַלּוֹרְדִים שֶׁל הָאוֹצָר, לְרֹאשׁ־הָעִיר וּלְחַבְרֵי הַמּוֹעֵצָה שֶׁל לוֹנְדוֹן, מָנוֹת מְעַטוֹת לְחֶבְרוֹת מִסְחָר. וְאֶת הַשְׁאָר – לִידִידַי הַמֻּבְהָקִים. מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הֶחֱזִירוּ לִי בְּרָכוֹת וְדִבְרֵי־תוֹדָה נִלְהָבִים, וְאִלּוּ הָעִירִיָּה הוֹדְתָה עַל הַמַּתָּנָה שֶׁלִּי בְּאֹפֶן מְיֻחָד, שֶׁכֵּן הִזְמִינָה אוֹתִי לְהִשְׁתַּתֵּף שָׁנָה שָׁנָה, בְּיוֹם הַבְּחִירוֹת שֶׁל רֹאשׁ־הָעִיר, בַּסְּעֻדָּה הַמָּסָרְתִּית.

אֶת עוֹרוֹת הַדֻּבִּים שָׁלַחְתִּי לְקֵיסָרִית רוּסְיָה, שֶׁיְשַׁמְּשׁוּ כְּפַרְווֹת חֹרֶף לָהּ וְלִגְבִירוֹת הֶחָצֵר. הִיא הוֹדְתָה לִי בְּאִגָּרֶת כְּתוּבָה בְּעֶצֶם יָדָהּ, שֶׁשִּׁגְּרָה אוֹתָהּ אֵלַי עַל יְדֵי שַׁגְרִיר מְיֻחָד, וּבָהּ הִצִּיעָה לִי תָאֳרֵי כָּבוֹד וְאַף בִּקְשָׁה לְהִנָּשָׂא לִי. אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין אֲנִי לָהוּט אַחֲרֵי כִּבּוּדִים מַלְכוּתִיִּים, סֵרַבְתִּי בְּצוּרָה הָאֲצִילָה בְּיוֹתֵר לְהַצַּעוֹת הוֹד מַלְכוּתָהּ. לְאוֹתוֹ שַׁגְרִיר עַצְמוֹ שֶׁהֵבִיא לִי אֶת אִגֶּרֶת הַקֵּיסָרִית נִתְּנָה הוֹרָאָה לְחַכּוֹת וּלְהָבִיא אֶת תְּשׁוּבָתִי בְּיָדָיו שֶׁלּוֹ. אִגֶּרֶת שְׁנִיָּה, שֶׁקִּבַּלְתִּי לְאַחַר זְמַן קָצָר מִידֵי הַמַּלְכָּה, הוֹכִיחָה לִי בַּעֲלִיל עַד מָה רַבָּה אַהֲבָתָהּ אֵלַי וְעַד מָה נַעֲלוֹת כַּוָּנוֹתֶיהָ. מַחֲלָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה נִגְרְמָה לָהּ, כְּפִי שֶׁגִּלְּתָה – הַנֶּפֶשׁ הָעֲדִינָה! – לַנָּסִיךְ דּוֹלְגוֹרוּקִי, מִכֹּחַ אַכְזְרִיּוּת לִבִּי, אָכֵן, אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ הַדָּבָר הַמַּקְסִים שֶׁבִּי, הַגּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁנָּשִׁים רָמוֹת מַעֲלָה, וַאֲפִלּוּ מְלָכוֹת, מְבַקְשׁוֹת לְהִנָּשָׂא לִי.

הַבְּרִיּוֹת הֵפִיצוּ דִבְרֵי הַשְׁמָצָה, כִּי רַב־הַחוֹבֵל פִיפְּס לֹא הִרְחִיק בְּהַפְלָגָתוֹ, כְּפִי שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְפִי הַתָּכְנִית. אָכֵן, אֲנִי חַיָּב לְהָגֵן עָלָיו בָּזֶה. סְפִינָתֵנוּ הִמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ, כָּרָאוּי לָהּ וְכִמְתֻכְנָן, עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי עָלֶיהָ כַּמּוּת מַדְהִימָה כָּזֹאת שֶׁל עוֹרוֹת דֻּבִּים וְקָתְלֵי דֻבִּים, וְלֹא הָיְתָה עוֹד כָּל הַצְדָּקָה לְנַסּוֹת אֲפִלּוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ, שֶׁכֵּן בְּקֹשִׁי יָכֹלְנוּ לַחְתֹּר כְּנֶגֶד הָרוּחַ הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר, וּבְוַדַּאי שָׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַפְלִיג כְּנֶגֶד אוֹתָם הָרֵי קֶרַח שֶׁהָיוּ צְפוּיִים לָנוּ בְּקַוֵּי־הָרֹחַב הַגְּבוֹהִים.

רַב־הַחוֹבֵל הִצְהִיר פְּעָמִים רַבּוֹת מֵאָז, כִּי הִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ לָקַחַת חֶבֶל בִּתְהִלַּת אוֹתוֹ יוֹם, שֶׁהוּא כִּנָּהוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת “יוֹם עוֹרוֹת הַדֻּבִּים”. אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מָלֵא קִנְאָה עַל הַכָּבוֹד שֶׁחִלְקוּ לִי בִּזְכוּת הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה, וְהוּא בִּקֵּשׁ בְּכָל הַצּוּרוֹת וְהָאוֹפַנִים – לְהַמְעִיט אֶת עֶרְכִּי בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת: וּכְבָר הָיָה בֵּינֵינוּ פְּעָמִים רַבּוֹת דִּין־וּדְבָרִים בִּגְלַל כָּךְ, וְעַד הַיּוֹם שֻׁבְּשׁוּ הַיְּחָסִים שֶׁבֵּינֵינוּ. בֵּין הַשְּׁאָר הוּא קוֹבֵעַ וְאוֹמֵר, כִּי אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְשַוּוֹת חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת לְמַעֲשֵׂה הָעָרְמָה שֶׁהֶעֱרַמְתִּי עַל הַדֻּבִּים, עַל יְדֵי זֶה שֶׁלָּבַשְׁתִּי עָלַי עוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב; אִלּוּ הָיָה הוּא בִּמְקוֹמִי, אוֹמַר הוּא, כִּי עַתָּה הָיָה מִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם בְּלִי מַסֵּכָה, וּבְכָל־זֹאת הָיוּ הֵם מְדַמִּים בְּנַפְשָׁם כִּי בָּשָׂר הוּא מִבְּשָׂרָם.

אָכֵן, זוֹהִי נְקֻדָּה עֲדִינָה מְאֹד, שֶׁגֶּבֶר אֲשֶׁר הַנִּימוּסִים הַטּוֹבִים הֵם מִמָּהוּתוֹ, אֵינוֹ מַגִּיעַ אֲפִלּוּ לִכְלָל פֻּלְמוֹס עָלֶיהָ עִם אָדָם שֶׁאֵינו שָׁוֶה לוֹ בְּדַרְגָּה וּבְמִדַּת הַכָּבוֹד.

 

פֶּרֶק חֲמִשָּׁה־עָשָׂר: הַרְפַּתְקַת־יָם תְּשִׁיעִית    🔗

מַסַּע־יָם אַחֵר עָרַכְתִּי מֵאַנְגְּלִיָה עִם רַב־הַחוֹבֵל הֶמִילְטוֹן. הִפְלַגְנוּ אָז לְהֹדּוּ הַמִּזְרָחִית. הָיָה אִתִּי כֶּלֶב־צַיִד, שֶׁאֶת מְחִירוֹ אֵין לְשַׁלֵּם, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, בְּכָל כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁכֵּן לְעוֹלָם לֹא הִכְזִיבָנִי. יוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ מְרֻחָקִים, לְפִי מֵיטַב תַּצְפִיּוֹתֵינוּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִילִין, לְכָל הַפָּחוֹת, מִן הַיַּבֶּשֶׁת, הִתְחִיל כַּלְבִּי מְאוֹתֵת. הִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ מִתּוֹךְ הִשְׁתּוֹמְמוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה כִּמְעַט, וְהוֹדַעְתִּי עַל כָּךְ לְרַב־הַחוֹבֵל וּלְכָל קְצִינֵי הַסִּפּוּן, וְהִבַּעְתִּי הַשְׁעָרָה כִּי מִן הַהֶכְרַח שֶׁהִנְנוּ קְרוֹבִים לַיַּבָּשָׁה, אִם כַּלְבִּי הֵרִיחַ רֵיחַ צַיִד. דָּבָר זֶה גָרַם לִצְחוֹק כְּלָלִי, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הֻשְׁפַּעְתִּי מֵהֶם וְלֹא שִׁנִּיתִי אֶת דַּעְתִּי הַטּוֹבָה עַל כַּלְבִּי.

לְאַחַר וִכּוּחַ מְמֻשָּׁךְ, בְּעַד וְנֶגֶד, הִצְהַרְתִּי לְבַסּוֹף בְּאָזְנֵי רַב־הַחוֹבֵל בְּתַקִּיפוּת רַבָּה, כִּי אֲנִי רוֹחֵשׁ אֵמוּן רַב יוֹתֵר לְאַפּוֹ שֶׁל טֶרִי שֶׁלִּי מֵאֲשֶׁר לְכָל הַמַּלָּחִים שֶׁעַל הַסִּפּוּן, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הִצַּעְתִּי לוֹ הִתְעָרְבוּת בְּשִׁעוּר שֶׁל מֵאָה גִינֵיאוֹת,³¹ אִם לֹא נִמְצָא בְּעוֹד מַחֲצִית הַשָּׁעָה צַיִד.

רַב־הַחוֹבֵל – אִישׁ בַּעַל לֵב טוֹב – הֵחֵל שׁוּב לִצְחֹק, וּבִקֵּשׁ מֵאֵת קְרַבְּפוֹרְד, רוֹפֵא הַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ, לִבְחֹן אֶת הַדֹּפֶק שֶׁלִּי. הוּא עָשָׂה כֵּן וְהוֹדִיעַ כִּי אֲנִי בְּמַצַב בְּרִיאוּת שְׁלֵמָה. וּמִיָּד לְכָךְ הִתְנַהֲלָה בֵּין הַשְּׁנַיִם שִׂיחָה חֲשָׁאִית, שֶׁאֶת עִקָּרָהּ שָׁמַעְתִּי בְּכָל־זֹאת.

“אֵין הוּא שָׁפוּי בְּדַעְתּוֹ, כַּנִּרְאֶה”, אָמַר רַב־הַחוֹבֵל, אִי־אֶפְשָׁר לִי, מִכֹּחַ תֹּם לִבִּי, לְהִתְעָרֵב עִמּוֹ, כְּפִי הַצָּעָתוֹ".

“דַּעְתִּי מְנֻגֶּדֶת לְכָךְ”, עָנָה הָרוֹפֵא, “אֵין בּוֹ כָּל מוּם, אֶלָּא שֶׁהוּא סוֹמֵךְ עַל חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁל כַּלְבּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל תְּבוּנָתוֹ שֶׁל כָּל קָצִין עַל הַסִּפּוּן. עַל כָּל פָּנִים, סוֹפוֹ שֶׁיַּפְסִיד אֶת כַּסְפּוֹ; וְאָמְנָם, הוּא רָאוּי לְכָךְ”.

“הִתְעָרְבוּת כָּזֹאת”, הִמְשִׁיךְ רַב־הַחוֹבֵל, “אֵינָהּ לְעוֹלָם בְּעֵינַי מַעֲשֶׂה יָשָׁר. אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה זֶה מַעֲשֶׂה לְשִׁבְחִי, אִם אַחֲזִיר לוֹ לְאַחַר מִכֵּן אֶת דְּמֵי הַהִתְעָרְבוּת”.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשִּׂיחָה הַזֹּאת הִמְשִׁיךְ טֶרִי וְעָמַד לוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְעַל כֵּן חִזְּקַנִי עוֹד יוֹתֵר בִּסְבָרָתִי. חָזַרְתִּי וְהִצַּעְתִּי לְרַב־הַחוֹבֵל לְהִתְעָרֵב עִמִּי, וּלְבַסוֹף נִתְקַבְּלָה הַצָּעָתִי.

עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁסִּיְּמוּ הַצְּדָדִים לוֹמַר “אָמֵן כֵּן יִהְיֶה!” וּכְבָר שָׁלוּ כַּמָּה מַלָּחִים – שֶׁהָיוּ מְצוּיִים בַּסִּירָה הָאֲרֻכָּה, הַקְּשׁוּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַסְּפִינָה, וַאֲשֶׁר עָסְקוּ בְּדַיִג – כֶּלֶב־יָם גָּדוֹל, שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַסִּפּוּן, הֵם הִתְחִילוּ לְבַקֵּעַ אֶת בֶּטֶן הַדָּג, וּרְאוּ נָא רְאוּ! – מִיָד קָפְצוּ מִשָּׁם וְיָצְאוּ מִקִּרְבּוֹ שִׁשָּׁה זוּגוֹת שֶׁל קוֹרְאִים, שֶׁנִּמְצְאוּ חַיִּים בִּכְרֵסוֹ שֶׁל הַדָּג.

יְצוּרִים מִסְכֵּנִים אֵלֶּה שָׁהוּ זְמַן רַב כָּל־כָּךְ בְּמַצָּב זֶה, עַד שָׁאַחַד הַקּוֹרְאִים כְּבָר דָּגָר עַל חָמֵשׁ בֵּיצִים, שֶׁאַחַת מֵהֶן נִתְבַּקְּעָה דַוְקָא בְּהִבָּקַע בֶּטֶן הַדָּג וְהֵגִיחַ הֵימֶנָּה אֶפְרוֹחַ בָּרִיא.

אֶת הָאֶפְרוֹחַ הָרַךְ הַזֶּה גִדַּלְנוּ יַחַד עִם גּוּר־חֲתוּלִים, שֶׁבָּא לָעוֹלָם רְגָעִים מְעַטִּים לִפְנֵי כֵן, הַחֲתוּלָה אָהֲבָה אוֹתוֹ כֶּאֱהֹב אֶת גּוּרֶיהָ בַּעֲלֵי אַרְבַּע הָרַגְלַיִם, וְהָיְתָה מִצְטָעֶרֶת צַעַר רַב אִם הִרְחִיק הָאֶפְרוֹחַ לָעוּף הֵימֶנָּה וְלֹא רָצָה לַחֲזֹר אֵלֶיהָ עִם קְרִיאָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. בֵּין הַקּוֹרְאִים הָיוּ אַרְבַּע קוֹרְאוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הָיְתָה תָמִיד דּוֹגֶרֶת, וּבְאֹפֶן זֶה הָיָה עוֹלֶה בְּשַׂר צַיִד בְּשֶׁפַע, בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַמַּסָּע, עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַב־הַחוֹבֵל. לְטֶרִי הַמִּסְכֵּן צִוִּיתִי לְהַגִּישׁ יוֹם יוֹם – כְּאוֹת תּוֹדָה עַל הַזְּכִיָּה בְּמֵאָה גִינֵיאוֹת שֶׁהוּא גָרַם לִי – אֶת עַצְמוֹת הָעוֹפוֹת, וּפְעָמִים אַף הֶעֱנַקְתִּי לוֹ עוֹף בִּשְׁלֵמוּת.

 

פֶּרֶק שִׁשָׁה־עָשָׂר: הַרְפַּתְקַת־יָם עֲשִׂירִית וּמַסָּע שֵׁנִי אֶל הַיָּרֵחַ    🔗

כְּבָר סִפַּרְתִּי לָכֶם פַּעַם, רַבּוֹתַי, בִּדְבַר מַסָּעִי הַקָּצָר אֶל הַיָּרֵחַ, עַל מְנָת לְהַחֲזִיר אֶת גַּרְזֶן־הַכֶּסֶף שֶׁנִּתְקַע שָׁם. לְאַחַר־מִכֵּן הִגַּעְתִּי שׁוּב לְשָׁם בְּאֹרַח מַנְעִים יוֹתֵר, וְשָׁהִיתִי זְמַן מַסְפִּיק כְּדֵי לַחֲקֹר כָּרָאוּי כַּמָּה עִנְיָנִים, שֶׁעֲלֵיהֶם אֲסַפֵּר לָכֶם בְּדִיּוּק, בְּמִדָּה שֶׁזִּכְרוֹנִי מְאַפְשֵׁר לִי זֹאת.

בְּמֹחוֹ שֶׁל קָרוֹב אֶחָד מִקְּרוֹבַי נִתְקְעָה מַחֲשָׁבָה – אֲשֶׁר נִקְּרָה בּוֹ כְּאוֹתוֹ יַתּוּשׁ שֶׁל טִיטוּס – כִּי וַדַּאי יֵשׁ אֵי־שָׁם אֵיזֶה עָם שֶׁשִּׁעוּר קוֹמָתוֹ הוּא כְּמוֹ זֶה שֶׁל הָעָם שֶׁמָּצָא גוּלִיבֶר בְּמַלְכוּת בְּרוֹבְּדִיגְנַג.³² כְּדֵי לִמְצֹֹא אֶת הָעָם הַזֶּה יָצָא לְמַסַּע תַּגְלִיּוֹת, וּבִקְשַׁנִי לְהִלָּווֹת אֵלָיו. אֲנִי כְּשֶׁלְּעַצְמִי לֹא שִׁוִּיתִי לַסִּפּוּר הַהוּא עֵרֶךְ יוֹתֵר מִשֶּׁמְשַׁוִּים לְמַעֲשִׂיָּה יָפָה, וְהֶאֱמַנְתִּי בִּמְצִיאוּת שֶׁל בְּרוֹבְּדִיגְנַג כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בִּמְצִיאוּת אֶלְדוֹרָדוֹ,³³ אַךְ כֵּיוָן שֶׁהָאִישׁ הוֹעִידַנִי לִהְיוֹת יוֹרְשׁוֹ, חַיָּב הָיִיתִי לְגַלּוֹת כְּלַפָּיו יַחַס שֶׁל אֲדִיבוּת וְשָׁל גְמִילוּת חֶסֶד. אָכֵן, הִגַּעְנוּ בְּאֹפֶן מֻצְלָח לַיָּם הַדְּרוֹמִי, בְּלִי שֶׁיֶאֱרַע לָנוּ דָבָר שֶׁכְּדַאי לְסַפֵּר עָלָיו, מִלְּבַד כַּמָּה אֲנָשִׁים מְעוֹפְפִים וְנָשִׁים שֶׁרָקְדוּ בַּחֲלַל הָאֲוִיר מִינוּאֶט אוֹ קְפִיצוֹת אָמָנוּתִיוֹת, וְעוֹד זוֹטוֹת בְּדוֹמֶה לְאֵלֶּה.

בַּיּוֹם הַשְּׁמוֹנָה־עָשָׂר, לְאַחַר שֶׁעָבַרְנוּ עַל פְּנֵי הָאִי אוֹטַהִיטִי, קָמָה סְעָרָה אַדִּירָה, שֶׁהֵרִימָה אֶת סְפִינָתֵנוּ לְגֹבַהּ שֶׁל 1000 מִילִין לְכָל הַפָּחוֹת מֵעַל לִפְנֵי הַיָּם, וְהִשְׁהֲתָה אוֹתָנוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה בְּגֹבַהּ זֶה. לְבַסּוֹף נָשְׁבָה רוּחַ רַעֲנַנָּה לְתוֹךְ מִפְרָשֵׂינוּ, וְהַכֹּל הִתְגַּלְגֵּל וְהָלַךְ בִּמְהִירוּת מַדְהִימָה. שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת שָׁהִינוּ מֵעַל לָעֲנָנִים, וּפִתְאֹם גִלִּינוּ אֶרֶץ חֲדָשָׁה, עֲגֻלָּה וּמַבְהִיקָה, דּוֹמָה לְאִי מְנַצְנֵץ וּמַבְרִיק. הִגַּעְנוּ אֶל נָמֵל נוֹחַ, עָלִינוּ עַל הַחוֹף וּמָצָאנוּ כִּי הָאָרֶץ מְאֻכְלֶסֶת. מִתַּחְתֵּינוּ רָאִינוּ אֶרֶץ עִם עָרִים, אִילָנוֹת, הָרִים, נְהָרוֹת, יַמִּים וְכוּ', שֶׁכְּפִי שֶׁשִּׁעַרְנוּ הָיָה זֶה הָעוֹלָם שֶׁעָזַבְנוּ. עַל הַיָּרַחַ – כִּי הֲלֹא זֶהוּ הָאִי הַמְנַצְנֵץ שֶׁאֵלָיו הִגַּעְנוּ – רָאִינוּ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי קוֹמָה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹכֵב עַל גַּבֵּי רָחָם שֶׁשְּׁלֹשָׁה רָאשִׁים לוֹ. כְּדֵי לְתָאֵר אֶת מִדַּת גָּדְלָן שֶׁל צִפֳּרִים אֵלֶּה, שׂוּמָה עָלַי לוֹמַר לָכֶם, כִּי הַמֶּרְחָק בֵּין קָצֵהוּ שֶׁל כָּנָף אֶחָד עַד לְמִשְׁנֵהוּ הָיָה גָדוֹל פִּי שִׁשָּׁה מֵאָרְכּוֹ שֶׁל הָעֲבוֹת הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר שֶׁבִּסְפִינָתֵנוּ. כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ רוֹכְבִים בְּעוֹלָמֵנוּ עַל סוּסִים, כָּךְ רוֹכְבִים תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ עַל גַּבֵּי צִפֳּרִים אֵלֶּה.

מֶלֶךְ הַיָּרֵחַ נִהֵל אוֹתָהּ שָׁעָה דַוְקָא מִלְחָמָה עִם מֶלֶךְ הַשֶּׁמֶשׁ. הוּא הִצִּיעַ לִי מִשְׂרַת קָצִין, אֶלָּא שֶׁאֲנִי סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל מִידֵי הוֹד־מַלְכוּתוֹ אֶת הַכָּבוֹד שֶׁהִצִּיעַ.

כָּל דָּבָר בְּעוֹלָם זֶה הוּא בַּעַל מִדּוֹת שֶׁאֵינָן שְׁכִיחוֹת אֶצְלֵנוּ; מִדָּתוֹ שֶׁל זְבוּב רָגִיל, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֵינָה פְּחוּתָה מִמִּדַּת כִּבְשָׂה שֶׁלָּנוּ. הַנֶּשֶׁק הַמְצֻיָּן בְּיוֹתֵר שֶׁבּוֹ מִשְׁתַּמְשִׁים תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ בְּעֵת מִלְחָמָה הוּא הַצְּנוֹן, הַגָּדֵל אֶצְלָם בְּצוּרַת חֲנִיתוֹת, וְכָל הַנִּפְצַע עַל־יְדֵי צְנוֹן כָּזֶה מֵת כְּהֶרֶף־עַיִן. מָגִנֵּיהֶם עֲשׂוּיִים פִּטְרִיּוֹת, וּכְשֶׁחוֹלֶפֶת עוֹנַת הַצְּנוֹנוֹת, מִשְׁתַּמְשִׁים בִּמְקוֹמָם בִּקְנֵי אַסְפַּרְגֵּל.

כֵּן רָאִיתִי כָּאן כַּמָּה מִילִידֵי הָאַבְרֵק,³⁴ הַלְּהוּטִים אַחֲרֵי מַעֲשִׂים, וְהִיא מְבִיאָתָם לַעֲלִיּוֹת כְּגוֹן אֵלֶּה. לְהַלָּלוּ יֵשׁ פָּנִים כְּמוֹ אֵצֶל כֶּלֶב גָדוֹל. עֵינֵיהֶם נְתוּנוֹת מִשְּׁנֵי הָעֲבָרִים שֶׁל קְצֵה אַפָּם, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר – מִתַּחַת לְסִיּוּמוֹ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הָאַף. אֵין לָהֶם עַפְעַפַּיִם, וְהֵם מְכַסִּים אֶת עֵינֵיהֶם, בְּשָׁכְבָם לִישֹׁן, בִּלְשׁוֹנָם. בְּדֶרֶךְ כְּלָל מִדַּת גָּבְהָם עֶשְׂרִים רָגֶל, וְאִלּוּ בֵּין תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ אֵין קוֹמָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה רֶגֶל. הַשֵּׁם הַקָּשׁוּר לָהֶם מוּזָר בְּמִקְצָת; אֵין הֵם קְרוּיִים אֲנָשִׁים, אֶלָּא “יְצוּרִים הַמְבַשְּׁלִים”, שֶׁכֵּן גַּם הֵם מְכִינִים אֶת מְזוֹנוֹתֵיהֶם, כָּמוֹנוּ, בְּאֶמְצָעוּת הָאֵשׁ. דֶּרֶךְ אַגַּב, הָאֹכֶל אֵינוֹ נוֹטֵל מֵהֶם אֶלָּא זְמַן מוּעָט; כִּי עַל כֵּן אֵין הֵם פּוֹתְחִים אֶלָּא אֶת הַצַּד הַשְּׁמָאלִי שֶׁל פִּיהֶם וְתוֹחֲבִים אֶת כָּל הַמָּנָה בְּבַת אַחַת לְתוֹךְ הָאִצְטוּמְכָה, וּלְאַחַר מִכֵּן הֵם סוֹגְרִים אוֹתוֹ עַד שֶׁחוֹזֵר אוֹתוֹ יוֹם עַצְמוֹ בְּעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים. נִמְצָא, כִּי אֵין הֵם סוֹעֲדִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים־עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת – נֹהַג שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, אִם אֵינוֹ זוֹלֵל אוֹ גַרְגְּרָן, הָיָה מְבַכֵּר אוֹתוֹ עַל הַנֹּהַג שֶׁלָּנוּ.

חֶדְווֹת הָאַהֲבָה אֵינָן יְדוּעוֹת לַחֲלוּטִין בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ, כִּי אֵצֶל הַיְצוּרִים־הַמְבַשְּׁלִים, כְּמוֹ אֵצֶל שְׁאָר הַחַיּוֹת שָׁם, אֵין אֶלָּא מִין אֶחָד. הַכֹּל צוֹמֵחַ עַל גַּבֵּי עֵצִים, אֶלָּא שֶׁהַצְּמָחִים נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה לְפִי מִינֵי הַפְּרִי, לְפִי הַמִּדָּה וּלְפִי הֶעָלִים. הָעֵצִים שֶׁעֲלֵיהֶם צוֹמְחִים הַיְצוּרִים־הַמְבַשְּׁלִים, אוֹ הָאֲנָשִׁים, יָפִים יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים. יֵשׁ לָהֶם פֹּארוֹת יְשָׁרוֹת וְעָלִים שֶׁצִּבְעָם צֶבַע הַשְּׁאֵר, וּפִרְיָם הוּא אֱגוֹז שֶׁקְּלִפָּתוֹ קָשָׁה מְאֹד וְאָרְכּוֹ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשָּׁה רֶגֶל. כְּשֶׁהַלָּלוּ בְּשֵׁלִים – דָּבָר שֶׁמַּכִּירִים בְּשִׁנּוּי הַצֶבַע – קוֹטְפִים אוֹתָם בִּזְהִירוּת רַבָּה, וְשׁוֹמְרִים אוֹתָם כָּל עוֹד יֵשׁ צֹרֶךְ בָּהֶם. הָרוֹצֶה לְהַחֲיוֹת אֶת הַזֶּרַע שֶׁל הָאֱגוֹז הַזֶּה מְטִילוֹ לְתוֹךְ דּוּד גָּדוֹל עִם מַיִם רוֹתְחִים, וּמִיָּד נִפְתַּחַת הַקְּלִפָּה וְהַיְצוּר קוֹפֵץ וְעוֹלֶה מִשָּׁם.

רוּחָם נוֹעֶדֶת מִלְכַתְּחִלָּה, בְּטֶרֶם יָצְאוּ לָעוֹלָם, לְיַעַד מְסֻיָּם: מִתּוֹךְ קְלִפָּה אַחַת מִתְפַּצֵל וְיוֹצֵא חַיָּל, מִקְְּלִפָּה שְׁנִיָּה – פִילוֹסוֹף, מִן הַשְּׁלִישִׁית – מוֹרֵה־הוֹרָאָה, מִן הָרְבִיעִית – עוֹרֵךְ־דִּין, מִן הַחֲמִישִׁית – חוֹכֵר, מִן הַשִּׁשִּׁית – אִכָּר, וְכוּ'; וְכָל אֶחָד מֵהֶם פּוֹתֵחַ מִיָּד בְּמִלּוּי הַתַּפְקִיד שֶׁקֹּדֶם לָכֵן נוֹעַד לוֹ רַק לַהֲלָכָה. לְהַבְחִין לְפִי סוּג הַקְּלִפָּה מַה צָפוּן בָּהּ קָשֶׁה מְאֹד; אַף עַל פִּי כֵן הֵקִים מְלֻמָּד יַרְחִי אֶחָד הֲמֻלָּה רַבָּה, בְּעַת שְׁהוֹתִי שָׁם, כִּי הוּא יוֹדֵעַ אֶת סוֹד הַהַבְחָנָה, אֶלָּא שֶׁרַק מְעַטִּים שָׂמוּ לֵב לְהַכְרָזָתוֹ וְרַבִּים רָאוּהוּ כִּרְאוֹת חוֹלֵה־נֶפֶשׁ.

כְּשֶׁהַבְּרִיּוֹת עַל הַיָּרֵחַ מַזְקִינִים, אֵין הֵם מֵתִים, אָלָא הוֹפְכִים לַאֲוִיר וּמִתְאַבְּכִים אֶל עַל בְּצוּרַת עָשָׁן.

אֵין הֵם נִזְקָקִים לִשְׁתִיָּה, שֶׁכֵּן אֵין הֵם מְרִיקִים אֶת אֲבָרֵיהֶם אֶלָּא עַל יְדֵי נְשִׁימָה בִּלְבַד. יֵשׁ לָהֶם רַק אָצְבַּע אַחַת עַל כָּל יָד, שֶׁבָּהּ הֵם מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר בְּמִדָּה הָעוֹלָה בְּהַרְבֵּה עַל עֲשִׂיָּתֵנוּ.

רֹאשָׁם נָתוּן תַּחַת בֵּית־שֶׁחְיָם הַיְמָנִי, וְשָׁעָה שֶׁהֵם יוֹצְאִים לְמַסָּע אוֹ לַעֲבוֹדָה, וְהֵם נֶאֱלָצִים לְהַרְבּוֹת בִּתְנוּעָה, הֵם מַשְׁאִירִים אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל בַּבַּיִת, שֶׁכֵּן לִשְּׁאֹל בַּעֲצָתוֹ הֵם מְסֻגָּלִים גַּם שָׁעָה שֶׁהֵם מְרֻחָקִים מִמֶּנּוּ בְּכָל מֶרְחָק שֶׁהוּא. אִם רוֹצִים הָאֲצִילִים שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ לָדַעַת מָה מִתְאָרַע בְּתוֹךְ הֲמוֹן־הָעָם, אֵין הֵם נוֹהֲגִים לָבוֹא בִּקְהָלָם; הֵם נִשְׁאָרִים בַּבַּיִת – זֹאת אוֹמֶרֶת, הַגּוּף נִשְׁאָר בַּבַּיִת, אֶלָּא שֶׁהוּא מְשַׁגֵּר אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִשְׁהוֹת incognito³⁵ בְּכָל מָקוֹם, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא חוֹזֵר וּמוֹסֵר לִבְעָלָיו דִין־וְחֶשְׁבּוֹן מָלֵא מִכָּל מַה שֶּׁרָאָה וְשָׁמַע.

גַּרְגְּרֵי הָעֵנָב בַּיָּרֵחַ דּוֹמִים בְּהֶחְלֵט לַבָּרָד הַיּוֹרֵד עָלֵינוּ, וַאֲנִי מְשֻׁכְנַע לְגַמְרֵי, כִּי שָׁעָה שֶׁסְּעָרָה הַמִּתְחוֹלֶלֶת בַּיָּרֵחַ מְנַעֶרֶת אוֹתָם מִזְּמוֹרוֹת הַגֶּפֶן שֶׁאֶצְלָם, הֵם יוֹרְדִים וְנוֹפְלִים עָלֵינוּ בְּצוּרַת בָּרָד. כֵּן סָבוּר אֲנִי שֶׁעֻבְדָה זוֹ יְדוּעָה, בְּלִי סָפֵק, לְכַמָּה מִסּוֹחֲרֵי הַיַּיִן שֶׁלָּנוּ; אֲנִי, עַל כָּל פָּנִים, קִבַּלְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת יַיִן, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כִּי מוֹצָאוֹ מִגַּרְגְּרֵי בָּרָד וְטַעְמוֹ הָיָה מַמָּשׁ כְּיֵין־הַיָּרֵחַ.

אָכֵן, כִּמְעַט וְנִשְׁמַט מִזִּכְרוֹנִי דָבָר שֶׁהוּא בַּעַל חֲשִׁיבוּת מְרֻבָּה. הַכֶּרֶס אֵצֶל הַבְּרִיּוֹת בַּיָּרֵחַ מְשַׁמֶּשֶׁת לָהֶם כְּשַׁמֵּשׁ הַמִּזְוָדָה אֶצְלֵנוּ: הֵם שָׂמִים בְּתוֹכָהּ כָּל שֶׁנָּחוּץ לָהֶם, וְהֵם נוֹעֲלִים אוֹתָהּ אוֹ פּוֹתְחִים אוֹתָהּ – הַכֹּל לְפִי הַצֹּרֶךְ; שֶׁכֵּן אֵין הֵם עֲמוּסִים כְּלָל לֹא בְּמֵעַיִם, לֹא בְּכָבֵד, לֵב, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁאֵין הֵם טְעוּנִים גַּם בְּגָדִים, אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם אֵבֶר בְּגוּפָם שֶׁצָּרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ כְּכַסּוֹת אֶת הָעֶרְוָה.

אֶת עֵינֵיהֶם הֵם מְסֻגָּלִים לִשְׁלֹף אוֹ לַחֲזֹר וּלְשַׁבֵּץ, וְהֵם מֵיטִיבִים לִרְאוֹת בָּהֶן בְּמִדָּה שָׁוָה, אִם הֵן נְתוּנוֹת בְּרָאשֵׁיהֶן אוֹ בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יְדֵיהֶם. אִם הֵם מְאַבְּדִים עַיִן אַחַת מֵעֵינֵיהֶם, אוֹ שֶׁהִיא נִפְגֶּמֶת בְּדֶרֶךְ מִקְרָה, יֵשׁ לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לִשְׁאֹל מִמִּישֶׁהוּ עַיִן אַחֶרֶת אוֹ לִקְנוֹתָהּ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹתָם בְּדִיּוּק כְּמוֹ עֵינָם הַמְּקוֹרִית. מִשּׁוּם כֵּן אַתָּה מוֹצֵא לִפְעָמִים עַל הַיָּרֵחַ בְּנֵי אָדָם הַסּוֹחֲרִים בְּעֵינַיִם, וּבִנְקֻדָּה יְחִידָה זוֹ יֵשׁ לְכָל תּוֹשָׁבֵי הַיָּרֵחַ גִּלּוּיִים שֶׁל רְעוּת־רוּחַ מְקוֹרִיִּים: פַּעַם מִתְפַּשֶּׁטֶת אֶצְלָם אָפְנָה לְעֵינַיִם יְרֻקּוֹת, וּפַעַם שְׁנִיָּה – לְעֵינַיִם צְהֻבּוֹת.

אֲנִי מוֹדֶה כִּי דְבָרִים אֵלֶּה נִרְאִים כְּמֻפְרָכִים, וְעַל כֵּן אֲנִי מַתִּיר לְכָל הַמַּטִּיל אֲפִלּוּ סָפֵק קַל בַּמְסֻפָּר – לָצֵאת לַיָּרֵחַ, עַל מְנָת לְהִוָּכַח כִּי אֲנִי נֶאֱמָן לָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָנִים רַק מְעַטִּים וְנִבְחָרִים בֵּין הַנּוֹסְעִים הַמְפֻרְסָמִים בָּעוֹלָם.

 

פֶּרֶק שִׁבְעָה־עָשָׂר: מַסָּע עַל פְּנֵי הָעוֹלָם בְּצֵרוּף הַרְפַּתְקוֹת מֻפְלָאוֹת אֲחֵרוֹת    🔗

אִם הַאֲמֵן אַאֲמִין לָעֵדוּת שֶׁבְּהַכָּרַת פְּנֵיכֶם, רַבּוֹתַי, וַדַּאי לִי כִּי אֶתְעַיֵּף אֲנִי מִלְּסַפֵּר אֶת אֵרוּעֵי־חַיַּי הַמִֻּפְלָאִים, יוֹתֵר מִשְׁתִּתְעַיְּפוּ אַתֶּם לְהַקְשִׁיב לִדְבָרַי. מִשְׁאֶלֶת לִבְּכֶם נְעִימָה לִי עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְסַיֵּם עוֹד אֶת סִפּוּרִי – כְּפִי שֶׁסָּבוּר הָיִיתִי מֵרֹאשׁ – עִם סִפּוּר מַסָּעִי לַיָּרֵחַ. הַאֲזִינוּ נָא, אֵפוֹא –אִם הַדָּבָר נָעִים לָכֶם – לְסִפּוּר אֶחָד נוֹסָף, שֶׁמְּהֵימָנוּתוֹ אֵינָהּ נוֹפֶלֶת מִמְּהֵימָנוּתוֹ שֶׁל הַסִפּוּר הָאַחֲרוֹן, וְאִלּוּ הַמֻּפְלָא וְהַפִּלְאִי שֶׁבּוֹ עוֹלִים אוּלַי עַל כָּל מַה שֶּׁשְׁמַעְתֶּם מִפִּי עַד עַכְשָׁו.

מַסָּעוֹ שֶׁל בְּרַידוֹן³⁶ לְסִיצִילְיָה, בּוֹ שֶׁקָּרָאתִי בַּהֲנָאָה בִּלְתִּי־שְׁכִיחָה, עוֹרֵר בִּי אֶת הַתְּשׁוּקָה לְבַקֵּר בְּהַר־הַגַּעַשׁ אָטְנָה. בְּדַרְכִּי לְשָׁם לֹא נִתְקַלְתִּי בִּמְאוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה יִחוּד. יִתָּכֵן, כִּי כָּל אָדָם אַחֵר בִּמְקוֹמִי הָיָה רוֹאֶה דְבָרִים מֻפְלָאִים, וּלְמַעַן הַחֲזָרַת הוֹצָאוֹת מִסָּעוֹ הָיָה מְסַפֵּר עֲלֵיהֶם לַקָּהָל, בְּעוֹד שֶׁלִּי נִרְאוּ אוֹתָם דְּבָרִים עַצְמָם כְּמַשֶּׁהוּ שָׁכִיחַ וּבִלְתִּי רָאוּי לְהַעֲסִיק בּוֹ אֶת אֹרֶךְ־רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם הַמְהֻגָּן.

בֹּקֶר אֶחָד נָסַעְתִּי בְּמֻקְדָּם מִבִּקְתָּה שֶׁלְּרַגְלֵי הָהָר, וְהַחְלָטָה תַקִּיפָה אִתִּי: וַאֲפִלּוּ יַעֲלֶה הַדָּבָר בִּמְחִיר חַיַּי, אֶבְדֹק וְאֶחְקֹר אֶת מַחֲבַת־הָאֵשׁ הַמְפֻרְסֶמֶת הַזֹּאת! לְאַחַר שֶׁהָלַכְתִּי בְּדֶרֶךְ מְיַגַּעַת בְּמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, הִגַּעְתִּי אֶל פִּסְגַת הָהָר. כְּבָר אוֹתָהּ שָׁעָה דַוְקָא רָעַשׁ וְגָעַשׁ הָהָר מִזֶּה שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת. אֶת מַרְאֵהוּ שֶׁל הָהָר בִּנְסִבּוֹת אֵלֶּה כְּבָר תֵּאֲרוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, וְגַם אִם יֵשׁ בְּיָדִי לְתָאֲרוֹ מֵחָדָשׁ, לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת – אֵחַרְתִּי אֶת הַמּוֹעֵד לְכָךְ. וְאִם קוֹדְמַי – כְּפִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת – לֹא הִצְלִיחוּ בְּתֵאוּרֵיהֶם, מוּטָב שֶׁגַּם אֲנִי לֹא אַשְׁחִית אֶת זְמַנִּי בְּנִסָּיוֹן לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, וְלֹא תֻשְׁחַת גַּם הָרוּחַ הַטּוֹבָה הַשׁוֹרָה עֲלֵיכֶם.

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִקַּפְתִּי אֶת הַלּוֹעַ, הַנִּרְאֶה כְּמִין מַשְׁפֵּךְ־אַדִּירִים, וְכֵיוָן שֶׁרָאִיתִי כִּי אֵין אֲנִי מַחְכִּים עַל־יְדֵי כָּךְ אֶלָּא בְּמִדָּה זְעוּמָה, וְשֶׁמָּא אַף אֵינִי מַחְכִּים כְּלָל, הִגַּעְתִּי לִידֵי הַחְלָטָה מְהִירָה וְטוֹבָה – לִקְפֹּץ אֶל תּוֹכוֹ שֶׁל הַלּוֹעַ. מִיָּד לְאַחַר שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת נִמְצֵאתִי שָׁרוּי בְּתוֹךְ תָּא־זֵעָה חַם עַד לִזְוָעָה, וְגוּפִי הַמִּסְכֵּן נֶחְרַךְ מִגֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת, שֶׁהָיוּ קוֹפְצוֹת עָלַי בְּלִי הֶרֶף, וְרַבִּים מֵאֲבָרַי – הָעֲדִינִים וְשָׁאֵינָם עֲדִינִים – נִכְוִים וְהוֹלְכִים.

וְאוּלָם כָּל כַּמָּה שֶׁגָּדוֹל הָיָה הַכֹּחַ הַדּוֹחֵף אֶת הַגֶּחָלִים אֶל עָל, כֵּן עָצוּם יוֹתֵר הָיָה הַכֹּבֶד שֶׁהוֹסִיף לְהַשְׁקִיעֵנִי; וְאָמְנָם, בִּזְמַן קָצָר בְּיוֹתֵר הִגַּעְתִּי, לְאָשְׁרִי, אֶל הַתְּהוֹם. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נִתְקַלְתִּי – דְּפִיקוֹת מַחֲרִישׁוֹת אֹזֶן, שָׁאוֹן, צְעָקוֹת וְאָלוֹת, וּכְשֶׁפָּקַחְתִּי את עֵינַי רָאִיתִי: אֲנִי נִמְצָא בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל ווּלְקַן³⁷ וְהַקִּיקְלוֹפְּסִים³⁸ שֶׁלּוֹ. אֲדוֹנִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּכֹחַ שִׂכְלִי הַיָּשָׁר גֵּרַשְׁתִּים מִזְּמַן אֶל אָל מְחוֹז הַשְּׁקָרִים – רָבוּ בֵּינֵיהֶם זֶה שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת בִּשְׁאֵלוֹת מִשְׁטָר וּמִשְׁמַעַת, וּבְשָׁל כָּךְ בָּאָה הָאַנְדְּרֶלָמוּסְיָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. הוֹפָעָתִי גָרְמָה בְּבַת אַחַת לְשָׁלוֹם וּלְשַׁלְוָה בֵּין הַנִּצִּים. ווּלְקַן צָלַע וְהִגִּיעַ לַאֲרוֹן הַתְּרוּפוֹת שֶׁאֶצְלוֹ וְהוֹצִיא מִשָּׁם תַּחְבָּשׁוֹת עִם מִשְׁחוֹת, שֶׁחֲבָשָׁן לִי בְּעֶצֶם יָדָיו, וּלְאַחַר דַּקּוֹת מְעַטוֹת נִרְפְּאוּ כָּל פְּצָעַי. הוּא אַף הִגִּישׁ לִי כַּמָּה מַשְׁקָאוֹת מְרַעְנְנִים, בַּקְבּוּק נֶקְטָר³⁹ וְיֵינוֹת יְקָרִים אֲחֵרִים, שָׁרַק אֵלִים וְאֵלוֹת זוֹכִים לֵהָנוֹת מֵהֶם. מִשֶּׁהֶחְלַמְתִּי בְּמִקְצָת, הִצִּיגַנִי בִּפְנֵי רַעְיָתוֹ וֶנוּס, וְהוֹרָה לָהּ לִדְאֹג לְנוֹחִיּוּתִי, הַמְחֻיֶּבֶת מִמַּצָּבִי הַמְיֻחָד. יְפִי הַחֶדֶר שֶׁאֵלָיו הֻכְנַסְתִּי, רֹךְ הַסֵּפָּה שֶׁעָלֶיהָ הוֹשִׁיבַתְנִי, הַקֶּסֶם הָאֱלֹהִי שֶׁל כָּל הֲוָיָתָהּ, עֲדִינוּת לִבָּהּ הָרַךְ – כָּל אֵלֶּה אֵינָם נִתָּנִים לְהַבָּעָה בִּשְׂפַת בְּנֵי אָדָם, וְהַמַּחֲשָׁבָה עַצְמָהּ עַל כָּךְ מְבִיאַתְנִי לִידֵי סְחַרְחֹרֶת.

ווּלְקַן תֵּאֵר בְּאָזְנַי תֵּאוּר מָלֵא מִמַּהוּת הָאֶטְנָה. הוּא הִסְבִּיר לִי, כִּי הַר זֶה אֵינוֹ אֶלָּא עֲרֵמַת הָאֵפֶר שֶׁנִּצְטַבֵּר מִן הַנַּפָּחִיָּה שֶׁלּוֹ, וְכִי הוּא נֶאֱלָץ תְּכוּפוֹת לְהַעֲנִישׁ אֶת עוֹבְדָיו, וְכִי בְּכַעֲסוֹ הוּא זוֹרֵק בִּפְנֵיהֶם גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת, וְהַגֶּחָלִים נִדְחָפוֹת בְּכֹחַ רַב וּמַגִּיעוֹת אֶל עָל, אֶל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. “סִכְסוּכֵינוּ”, הִמְשִׁיךְ הוּא, “נִמְשָׁכִים לִפְעָמִים חֳדָשִׁים רַבִּים, וְהַתּוֹפָעוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵהֶם הֵן הֵן אוֹתָן הִתְפָּרְצֻיּוֹת – כְּפִי שָׁאַתֶּם, בְּנֵי הַתְּמוּתָה, מְכַנִּים אוֹתָם. גַּם הָהָר וֶזוּב הוּא אֶחָד מִבָּתֵּי־הַמְּלָאכָה שֶׁלִּי, שֶׁאֵלָיו מוֹלִיכָה אוֹתִי דֶרֶךְ בְּעֹמֶק שֶׁל לְפָחוֹת 350 מִילִין מִתַּחַת לִפְנֵי־הַיָּם, סְכְסוּכִים דּוֹמִים מְבִיאִים גַּם שָׁם לְהִתְפָּרְצֻיּוֹת דּוֹמוֹת”.

הַרְצָאָתוֹ שֶׁל הָאֵל מָצְאָה, כַּמּוּבָן, חֵן בְּעֵינַי, אַךְ יוֹתֵר מִזֶּה נָעֲמוּ לִי שִׂיחוֹתֶיהָ שֶׁל רַעְיָתוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹזֵב לְעוֹלָם אֶת הַהֵיכָלוֹת הַתַּחְתִּיִּים הָאֵלֶּה, אִלְמָלֵי הוֹלְכֵי רָכִיל צָרֵי־עַיִן שֶׁהֵבִיאוּ אֶת דִּבָּתִי בִּפְנֵי וֹוּלְקַן וְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ קִנְאָה לוֹהֶטֶת כָּאֵשׁ. בְּלִי לִרְמֹז אַף חֲצִי רֶמֶז, לְקָחֵנִי בֹּקֶר אֶחָד, שָׁעָה שֶׁעָמַדְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִם הָאֵלָה לְיַד הָאַסְפֶּקְלַרְיָה, נְשָׂאֲנִי וֶהֱבִיאַנִי לְתוֹךְ חֶדֶר שֶׁקֹּדֶם לָכֵן לֹא רְאִיתִיו כְּלָל, הֶחֱזִיק בִּי מֵעַל לִבְאֵר עַמֻקָּה, כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה הָיָה לִי, וְאָמַר אֵלַי: “חֲזֹר לְךְ, בֶּן־תְּמוּתָה כְּפוּי־טוֹבָה, אֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגַּעְתָּ הֵנָּה”.

וּבְאָמְרוֹ זֹאת, בְּלִי לָתֵת לִי כָּל אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַצְּלוּת, זָרַק אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הַתְּהוֹם, שָׁקַעְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בִּמְהִירוּת גְדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, עַד שֶׁהַפַּחַד לְנַפְשִׁי נָטַל הֵימֶנִּי אֶת כָּל כֹּשֶׁר הַהַכָּרָה. אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם הִתְעוֹרַרְתִּי מֵהִתְעַלְּפוּתִי, מִתּוֹךְ שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל תּוֹךְ יָם גָּדוֹל, שֶׁמֵּימָיו הָאֳרוּ עַל יְדֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

עוֹד מִנְעוּרַי יָדַעְתִּי אֶת הַשְּׂחִיָּה וּבָקִי אֲנִי בְּכָל אֻמָּנֻיּוֹת הַמַּיִם. מִשּׁוּם כָּךְ חַשְׁתִּי עַצְמִי כְּאָדָם בְּבֵיתוֹ, וּבְהַשְׁוָאָה לַמַּצָב הַנּוֹרָא שֶׁבּוֹ הָיִיתִי נָתוּן קֹדֶם לָכֵן וְשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתִּי הֵימֶנּוּ זֶה עַתָּה, נִרְאָה לִי הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ כְּגַן־עֵדֶן. הִתְבּוֹנַנְתִּי סְבִיבִי, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָאִיתִי, לְצַעֲרִי, מִכָּל הָעֲבָרִים דָּבָר אַחֵר מִלְּבַד מַיִם; כְּמוֹ כֵן הָיָה הֶבְדֵּל לְרָעָה בֵּין הָאַקְלִים שֶׁבּוֹ נִמְצֵאתִי עַכְשָׁו לְבֵין זֶה אֲשֶׁר בַּמַּפָּחָה שֶׁל ווּלְקַן. לְבַסּוֹף גִּלִּיתִי מַשֶּׁהוּ בְּמֶרְחַק־מָה מִמֶּנִּי, שֶׁנִּרְאֶה הָיָה לִי כְּסֶלַע גָּדוֹל וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא מִתְקָרַב וּבָא לִקְרָאתִי. מִיָּד נִתְבָּרַר לִי, כִּי הָיָה זֶה הַר אֶחָד מֵהָרֵי־הַקֶּרַח. לְאַחַר חִפּוּשִׂים מְרֻבִּים מָצָאתִי מָקוֹם אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ אָפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל הַפִּסְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁלְּיֵאוּשִׁי הַמַּר לֹא נִתַּן גַּם מִכָּאן לְגַלּוֹת אֵיזוֹ יַבָּשָׁה בָּאֹפֶק. לְבַסּוֹף, שָׁעָה קַלָּה לִפְנֵי הַדִּמְדּוּמִים, הִבְחַנְתִּי בָּאֳנִיָּה, שֶׁהִתְקָרְבָה וְהָלְכָה לִקְרָאתִי. מִשֶּׁהָיִיתִי קָרוֹב בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה, קָרָאתִי בְּקוֹל רָם לְעֻמָּתָהּ.

עַל קְרִיאָתִי עָנוּ בְּהוֹלַנְדִית. קָפַצְתִּי לְתוֹךְ הַיָּם, שָׂחִיתִי לְעֵבֶר הָאֳנִיָּה וְהֵם הֶעֱלוּנִי עַל הַסִּפּוּן. חָקַרְתִּי לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים וְנַעֲנֵיתִי: בַּיָּם הַדְּרוֹמִי. גִּלּוּי זֶה פָּתַר אֶת כָּל הַחִידָה. נִתְבָּרֵר עַכְשָׁו, כִּי מֵהַר אֶטְנָה הֻסַּעְתִּי וְעָבַרְתִּי, עַל פְּנֵי מֶרְכַּז הָאֲדָמָה, אֶל הַיָּם הַדְּרוֹמִי; דֶּרֶךְ זוֹ קְצָרָה בְּכָל אֹפֶן מִן הַדֶּרֶךְ סְבִיב הָעוֹלָם. אָמְנָם אִישׁ לֹא נִתְנַסָּה עֲדַיִן בְּדֶרֶךְ זוֹ מִלְּבַדִּי, וְאִם יִקְרֶה שֶׁאֶעֱבֹר בָּהּ שֵׁנִית, אֶשְׁתַּדֵּל לִסְקֹר אוֹתָהּ בְּקַפְּדָנוּת יְתֵרָה.

בִּקַּשְׁתִּי לְהַגִּישׁ לִי דְבַר־מָה לִסְעֹד אֶת לִבִּי וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן, אֶלָּא שֶׁמַּלָּחֵי הוֹלַנְד לֹא עֲדִינֵי־נֶפֶשׁ הֵם: אֲנִי סִפַּרְתִּי אֶת הַרְפַּתְקוֹתַי לַקְּּצִינִים בְּתָם־לֵבָב וּבְפַשְׁטוּת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מְסַפְּרָן לָכֶם, וְאוּלָם אֲחָדִים מִתּוֹכָם, וּבְעִקָּר רַב־הַחוֹבֵל, גִּלּוּ הַעֲוָיָה כְּאִלּוּ מְפַקְפְּקִים הֵם בַּאֲמִתּוּת הַדְּבָרִים. אַךְ כֵּיוָן שֶׁאֲסָפוּנִי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת לִסְפִינָתָם וְנֶאֱלָץ הָיִיתִי לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת בַּחֲסוּתָם וּבְחַסְדָּם, לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה בְּיָדִי אֶלָּא לְהִתְעַלֵם מִן הָעֶלְבּוֹן שֶׁגָּרְמוּ לִי.

שָׁאַלְתִּי לִמְחוֹז־הַחֵפֶץ שֶׁל הַפְלָגָתָם. הֵם עָנוּנִי, כִּי יָצְאוּ לְמַסַּע תַּגְלִיּוֹת חֲדָשׁוֹת, וְאִם סִפּוּרִי אֲמִתִּי הוּא, הֲרֵי שֶׁכַּוָּנָתָם נִתְמַלְּאָה, שֶׁכֵּן מְצוּיִים הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָבַר רַב־הַחוֹבֵל קוּק,⁴⁰ וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר הִגַּעְנוּ לְבּוֹטְנִי־בֵּי – מָקוֹם שֶׁאֵלָיו לֹא תִשְׁלַח מֶמְשֶׁלֶת אַנְגְּלִיָּה פַּרְחָחִים כְּדֵי לְהַעֲנִישָׁם, אֶלָּא אִישִׁים רַבֵּי־פְּעָלִים, כְּדֵי לִגְמֹל לָהֶם טוֹבָה; עַד כְּדֵי כָּךְ הִשְׁפִּיעַ כָּאן הַטֶּבַע אֶת אוֹצְרוֹתָיו הַטּוֹבִים.

שָׁהִינוּ בָּזֶה רַק שְׁלֹשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי לְאַחַר הַפְלָגָתֵנוּ קָמָה סוּפַת אֵימָה כָּזֹאת, שֶׁקָּרְעָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת מְעַטּוֹת אֶת מִפְרָשֵׂינוּ, שָׁבְרָה לִרְסִיסִים אֶת מִזְרֵה הַפְּנִים, הִפִּילָה אֶת בֶּן־הַתֹּרֶן, שֶׁנָּפַל דַּוְקָא עַל הַתָּא שֶׁבּוֹ נִשְׁמַר הַמַּצְפֵּן וְהָרְסָה אֶת הַתָּא וְאֶת הַמַּצְפֵּן גַּם יַחַד.

כָּל שֶׁזָּכָה לְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה יוֹדֵעַ מָה עֲגוּמָה הַתּוֹצָאָה מֵאֲבֵדָה כָּזֹאת. לְאַחַר זֶה לֹא יָדַעְנוּ, אִם לְהִתְקַדֵּם וְאִם לְהִסּוֹג. לְבַסּוֹף שָׁכְכָה הַסּוּפָה, וּבִמְקוֹמָהּ הָיְתָה רוּחַ מְאֻפֶּקֶת אַךְ עֵרָה. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הִמְשַׁכְנוּ בְּהַפְלָגָה וּבְוַדַּאי שֶׁעָבַרְנוּ מֶרְחַק יַמִּים רַב מְאֹד, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם הִשְׁגַּחְנוּ בְּשִׁנּוּי מַפְתִּיעַ וּמַדְהִים בְּכָל שֶׁהָיָה סְבִיבֵנוּ: הָיִינוּ כֹּה קַלִּים וְכֹה עַלִּיזִים, נְחִירֵי אַפֵּנוּ מָלְאוּ פִּתְאֹם רֵיחוֹת נִיחוֹחַ מַנְעִימִים; גַּם הַיָּם שִׁנָּה אֶת צִבְעוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד יָרֹק אֶלָּא לָבָן.

מִיָּד לְאַחַר שֶׁחָל שִׁנּוּי זֶה רָאִינוּ לְפָנֵינוּ יַבָּשָׁה, וְלֹא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ נָמֵל, שֶׁהִפְלַגְנוּ אֵלָיו וּמְצָאנוּהוּ רְחַב מִדּוֹת וַעֲמֹק מַיִם. בִּמְקוֹם מַיִם הָיָה הַיָּם מָלֵא חָלָב בָּשִׂים לְהַפְלִיא. עָלִינוּ לַחוֹף וְכָל הָאִי כֻּלוֹ הָיָה עָשׂוּי גְבִינָה רַבַּת־מִדּוֹת. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא הָיִינוּ מְגַלִּים זֹאת, אִלְמָלֵי מִקְרֶה מְיֻחָד שֶׁסִּיַּע בְּיָדֵינוּ לְהַגִּיעַ לְכָךְ. וְהַמִּקְרָה הֲלֹא הוּא, כִּי בִּסְפִינָתֵנוּ מָצוּי הָיָה מַלָּח אֶחָד שֶׁהָיָה נִתְקָף שְׁאָט־נֶפֶשׁ מֵרֵיחָהּ שֶׁל גְּבִינָה. מִיָּד בְּהַגִיעַ הַמַּלָּח הַזֶּה לַיַּבָּשָׁה הִתְעַלֵּף.

מִשֶּׁחָזְרָה רוּחוֹ אֵלָיו, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּרְחִיקוּ אֶת הַגְּבִינָה אֲשֶׁר מִתַּחַת לְרַגְלָיו, וּכְשֶׁבָּדְקוּ אֶת הָעִנְיָן, מָצְאוּ כִּי הָאִישׁ צָדַק לְגַמְרֵי, שֶׁכֵּן כָּל הָאִי עָשׂוּי הָיָה, כָּאָמוּר, מִגְּבִינָה רַבַּת־מִדּוֹת. מִזֶּה נִתְפַּרְנְסוּ רֹב תּוֹשָׁבֵי הָאִי, וְכָל שֶׁנֶּאֱכַל עַל יָדָם בַּיּוֹם הָיָה חוֹזֵר וּמִתְוַסֵּף בַּלַּיְלָה. רָאִינוּ כְּרָמִים רַבִּים, שֶׁעִנְבֵיהֶם גְדוֹלִים וְנָאִים, אֲשֶׁר אִם דָּרְכוּ אוֹתָם בְּגַת הֵפִיקוּ מֵהֶם חָלָב דַּוְקָא. תּוֹשָׁבֵי הָאִי הָיוּ יְצוּרִים זְקוּפִים וְיָפִים לְמַרְאֶה, שֶׁקּוֹמַת הָרֹב שֶׁבֵּינֵיהֶם הִגִיעָה לְתִשְׁעָה רֶגֶל. הֵם בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם וְיָד אַחַת, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים וּמִתְבַּגְרִים צוֹמֵחַת לָהֶם קֶרֶן בְּמִצְחָם, וְהֵם יוֹדְעִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּחֲרִיצוּת מְרֻבָּה.

הֵם עוֹרְכִים תַּחֲרֻיּוֹת רִיצָה עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח הָעֶלְיוֹן שֶׁל הֶחָלָב וּמְטַיְּלִים שָׁם, בְּלִי לִצְלֹל בְּתוֹכוֹ, מַמָּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ מְטַיְּלִים עַל פְּנֵי אָחוּ. כְּמוֹ כֵן צוֹמֵחַ עַל אִי זֶה, אוֹ עַל גְּבִינָה זוֹ, דָּגָן שֶׁהַשִּׁבֳּלִים שֶׁלּוֹ דוֹמוֹת לְפִטְרִיוֹת, שֶׁבְּתוֹכָן אַתָּה מוֹצֵא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, שֶׁהוּא אָפוּי כְּבָר וְאֶפְשָׁר לְאָכְלוֹ מִיָּד. בְּטִיּוּלֵינוּ עַל פְּנֵי הָאִי הַזֶּה גִּלִּינוּ שִׁבְעָה נַחֲלֵי חָלָב וּשְׁנֵי נַחֲלֵי יַיִן.

לְאַחַר שִׁשָּׁה־עָשָׂר יְמֵי נְסִיעָה הִגַּעְנוּ אֶל הַחוֹף שֶׁהָיָה מִמּוּל לַחוֹף שֶׁבּוֹ עָלִינוּ. כָּאן מָצָאנוּ שֶׁטַח גָּדוֹל שֶׁל גְּבִינָה כְּחֻלָּה וּרְקוּבָה, שֶׁחוֹבְבֵי הַגְּבִינוֹת מַרְבִּים כָּל־כָּךְ בְּשִׁבְחָהּ. וְאוּלָם, בִּמְקוֹם שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ תּוֹלָעִים, צָמְחוּ מִתּוֹכוֹ עֲצֵי פְּרִי מְצֻיָּנִים – אֲפַרְסְקִים, מִשְׁמְשִׁים וּמִינֵי פְּרִי אֲחֵרִים לַאֲלָפִים שֶׁאָנוּ אַף לֹא שָׁמַעְנוּ עֲלֵיהֶם. עַל עַנְפֵי עֵצִים אֵלֶּה, שֶׁהָיוּ גְדוֹלִים עַד תַּדְהֵמָה, הָיוּ קִנֵּי צִפֳּרִים רַבִּים. מִתַּחַת לְאַחַד הָעֵצִים נִרְאָה לְעֵינֵינוּ קֵן פַּרְפּוּרִים־גַּמָּדִים, שֶׁמִּדָּתוֹ הָיְתָה פִּי חֲמִשָּׁה מִמִּדַּת הַגַּג שֶׁל כְּנֵסִיַּת סַן־פָּאוּל בְּלוֹנְדוֹן.

הַקֵּן הָיָה קָלוּעַ בְּאֹפֶן אָמָּנוּתִי מֵעֵצִים עֲצוּמִים, וְהָיוּ בְּתוֹכוֹ – חַכּוּ נָא הָרֶף־עַיִן

אֶחָד, כִּי רְצוֹנִי לִקְבֹּעַ הַכֹּל בְּדִיּוּק נִמְרָץ! – לְכָל הַפָּחוֹת 500 בֵּיצִים, וְכָל אַחַת מֵהֶן מִדָּתָהּ, בְּעֵרֶךְ, כְּמִדַּת הָאוֹקְסְהוֹפְט.⁴¹ אֶת הָאֶפְרוֹחִים שֶׁבְּתוֹכוֹ יָכֹלְנוּ לֹא רַק לִרְאוֹת, אֶלָּא גַם שָׁמַעְנוּ אֶת צִפְצוּפֵיהֶם. לְאַחַר שֶׁהִבְקַעְנוּ בְּעָמָל רַב בֵּיצָה אַחַת כָּזֹאת, גָּח מִתּוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ צָעִיר נְטוּל־נוֹצָה, שֶׁהָיָה גָדוֹל בְּמַשֶׁהוּ מַעֶשְׂרִים רְחָמִים.

מִשֶׁשָּׁלַחְנוּ לַחֹפֶשׁ אֶת הָאֶפְרוֹחַ, יָרַד עָלֵינוּ הַפַּרְפּוּר־הַגַּמָּד נָטַל בֵּין צִפָּרְנָיו אֶת רַב־הַחוֹבֵל שֶׁלָּנוּ, הִמְרִיא עִמּוֹ לְגֹבַהּ שֶׁל מִיל, הִכָּה בּוֹ בְּאֹפֶן נִמְרָץ בִּכְנָפָיו וְהִשְׁלִיכוֹ לְבַסּוֹף לְתוֹךְ הַיָּם.

כָּל הַהוֹלַנְדִים הֵם, כַּיָּדוּעַ, חַכְמֵי שְׁחִיָּה כָּעַכְבָּרִים; הוּא שָׂחָה וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ בִּמְהֵרָה, וְכֻלָּנוּ חָזַרְנוּ לָאֳנִיָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ עוֹד בַּדֶּרֶךְ הַקּוֹדֶמֶת, וְעַל כֵּן נִתְקַלְנוּ שׁוּב בְּמַרְאוֹת חֲדָשִׁים וּמְיֻחָדִים.

בֵּין הַשְּׁאָר יָרִינוּ בִּשְׁנֵי שְׁוָרֵי־בַּר, שֶׁהָיְתָה לָהֶם רַק קֶרֶן אַחַת בַּמֵּצַח, וְהִיא עוֹלָה מִבֵּין שְׁתֵּי הָעֵינַיִם. לְאַחַר־מִכֵּן הִצְטָעַרְנוּ עַל שֶׁהֵמַתְנוּ אוֹתָם, שֶׁכֵּן נוֹדַע לָנוּ כִּי הַתּוֹשָׁבִים מְבַיְּתִים אוֹתָם, וְהֵם מִשְׁתַּמְשִׁים בָּהֶם – כָּמוֹנוּ בַּסּוּסִים – לִרְכִיבָה וְלִנְסִיעָה, וּכְפִי שֶׁאָמְרוּ לָנוּ – טָעִים בְּשָׂרָם לְמַאֲכָל, אֶלָּא שֶׁהוּא מְיֻתָּר לַבְּרִיוֹת הַחַיִּים רַק עַל חָלָב וּגְבִינָה.

בִּהְיוֹתֵנוּ מְרֻחָקִים עֲדַיִן מֶרְחָק שֶׁל שְׁנֵי יְמֵי נְסִיעָה מִסְּפִינָתֵנוּ, הִשְׁגַּחְנוּ בִּשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ תְלוּיִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל עֵצִים גְּבוֹהִים מְאֹד. חָקַרְתִּי לְסִבַּת הַמַּעֲשֶׂה, לָדַעַת בְּמַה חָטְאוּ הָאֲנָשִׁים וּמַדּוּעַ זֶה דָנוּ אוֹתָם לְעֹנֶשׁ חָמוּר כָּזֶה, וְאָכֵן נוֹדַע לִי, כִּי אֲנָשִׁים אֵלֶּה בִּקְּרוּ בְּאַרְצוֹת נֵכָר, וּבְשׁוּבָם לְאַרְצָם

הִפְלִיגוּ בִּשְׁקָרִים לִידִידֵיהֶם, כִּי סִפְּרוּ וְתֵאֲרוּ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם וּמַעֲשִׂים שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מֵעוֹלָם. מוּבָן הוּא כִּי הַסְכֵּם הִסְכַּמְתִּי בְּלִבִּי לְחֻמְרַת הָעֹנֶשׁ הַזֶּה, שֶׁכֵּן אֵין לְךָ חוֹבָה קְדוֹשָׁה יוֹתֵר הַמֻּטֶּלֶת עַל הַנּוֹסֵעַ, מַאֲשֶׁר לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

מִשֶּׁעָלִינוּ לִסְפִינָתֵנוּ, הֲרִימוֹנוּ עֹגֶן וְהִפְלַגְנוּ מֵחוֹפֵי הָאָרֶץ הַמְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. כָּל עֲצֵי הַחוֹף – שֶׁאֲחָדִים מֵהֶם הָיוּ גְבוֹהִים מְאֹד וַעֲבֻתִּים – הֶחֳווּ קִידָה פַּעֲמַיִם בְּקֶצֶב אֶחָד וְשָׁוֶה, וְחָזְרוּ וְהִזְדַקְפוּ כְּמִקֹּדֶם.

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יְמֵי הַפְלָגָה – אֱלֹהִים יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיִינוּ, כִּי עֲדַיִן לֹא הָיָה בְּיָדֵינוּ כָּל מַצְפֵּן – הִגַּעְנוּ לְיָם אֶחָד, שֶׁנִּרְאֶה הָיָה שָׁחוֹר כָּלִיל.

לָגַמְנוּ מִן הַמַּיִם הַנִּרְאִים שְׁחוֹרִים, וּרְאוּ נָא, רְאוּ! – הָיָה זֶה הַיַּיִן הַמְצֻיָן בְּיוֹתֵר שֶׁשָּׁתִינוּ אֵי־פַּעַם, וְהִשְׁקַעְנוּ עָמָל רַב בִּשְׁמִירָה שֶׁלֹא יִשְׁתַּכְּרוּ, חָלִילָה, כָּל הַמַּלָּחִים. אֶלָּא שֶׁהַשִּׂמְחָה לֹא אָרְכָה זְמַן רַב: לְאַחַר שָׁעוֹת מְעַטּוֹת נִמְצֵאנוּ מֻקָּפִים תַּנִּינִים וְחַיּוֹת־יָם טוֹרְפוֹת אֲחֵרוֹת, וּבֵינֵיהֶן אַחַת שֶׁהָיְתָה גְדוֹלָה עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֶזְרַת מִשְׁקֶפֶת נִמְנַע מֵאִתָּנוּ לִקְבֹּעַ אֶת מִדָּתָהּ. וּלְפֶתַע פִּתְאֹם נִמְשְׁכָה סְפִינָתֵנוּ – עַל תְּרָנֶיהָ הַזְּקוּפִים וּמִפְרָשֶׂיהָ הַמְּתוּחִים – אֶל בֵּין מַלְתְּעוֹתֶיהָ, שֶׁלְּעֻמָּתָן נִרְאָה הַתֹּרֶן הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁל סְפִינַת־מִלְחָמָה כְּעֵין שַׁרְבִיט קָטָן. לְאַחַר שֶׁשָּׁהִינוּ זְמַן מָה בְּתוֹךְ לוֹעָהּ, פָּתְחָה אוֹתוֹ לִרְוָחָה, לָגְמָה כַּמּוּת מַיִם עֲצוּמָה וְהִדִּיחָה בָּהֶם אֶת סְפִינָתֵנוּ – שֶׁלֹּא הָיְתָה, כְּפִי שֶׁאַתֶּם מְתָאֲרִים לְעַצְמְכֶם, בְּחִינַת בֶּלַע שֶׁל מַה־בְּכָךְ – לְתוֹךְ מֵעֶיהָ. וְכָאן עָמַדְנוּ בִּמְנוּחָה שְׁלֵמָה – דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ הִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן בַּמַּיִם לְעֵת שֶׁל הֶעְדֵּר־רוּחַ מָחְלָט. הָאֲוִיר הָיָה, אֵין לְהַכְחִישׁ זֹאת, מַשֶּׁהוּ חַם יֶתֶר עַל הַמִּדָּה וְלֹא נוֹחַ, וּמָצָאנוּ לְפָנֵינוּ: עֳגָנִים, סִירוֹת, עֲבוֹתוֹת וּמִסְפָּר רָאוּי לְהִתְכַּבֵּד שֶׁל אֳנִיוֹת – מֵהֶן טְעוּנוֹת, מֵהֶן פְּנוּיוֹת – שֶׁיְּצוּר זֶה בָּלַע וְהֵבִיא לְתוֹךְ מֵעָיו.

כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ נֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת לְאוֹר לַפִּידִים; בִּשְׁבִילֵנוּ לֹא הָיוּ קַיָּמִים עוֹד לֹא שֶׁמֶשׁ, לֹא יָרֵחַ וְלֹא כּוֹכְבֵי־לֶכֶת. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי פַּעֲמַיִם בַּיּוֹם נִמְצֵאנוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּפַעֲמַיִם בִּתְהוֹם הַיָּם; בִּשְׁתּוֹת הַחַיָּה מַיִם הָיְתָה אֶצְלֵנוּ גֵאוּת, וּבְשָׁעָה שֶׁהֵרִיקָה אֶת מֵימֶיהָ הָיָה אֶצְלֵנוּ שֵׁפֶל. לְפִי אֻמְדָּן זָהִיר הָיְתָה זוֹ בּוֹלַעַת בְּפַעַם אַחַת מִדַּת מַיִם שֶׁהָיְתָה מְרֻבָּה מִן הַמַּיִם שֶׁבִּנְהַר גֶ’נֶבָה, שֶׁהֶקֵּפוֹ מַגִּיעַ בְּכָל זֹאת לִשְׁלֹשִׁים מִילִין.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל שִׁבְיֵנוּ בְּמַלְכוּת־לַיְלָה זוֹ הֵעַזְתִּי, לְעֵת שֵׁפֶל – כְּפִי שֶׁקָּרָאנוּ לַזְּמַן שֶׁבּוֹ הָיְתָה סְפִינָתֵנוּ מַגִּיעָה לְקַרְקַע הַמִּפְלֶצֶת – בְּיַחַד עִם רַב־הַחוֹבֵל וּקְצִינִים אֲחֵרִים, לִפְתֹּחַ בְּמַעֲשֶׂה שׁוֹבָבוּת. מוּבָן מֵאֵלָיו כִּי כֻּלָּנוּ הִצְטַיַּדְנוּ בְּלַפִּידִים, וְנִפְגַּשְׁנוּ שָׁם בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲנָשִׁים מִכָּל הָאֻמּוֹת. הֵם נִתְקַבְּצוּ כֻּלָם, כְּדֵי לְטַכֵּס עֵצָה הֵיאַךְ לְהַשִּׂיג שׁוּב אֶת הַחֵרוּת; אֲחָדִים מֵהֶם שָׁהוּ כְּבָר שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּאִצְטוּמְכַת הַחַיָּה. וְדַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁנְּשִׂיא הָאֲסֵפָה רָצָה לְסַפֵּר לָנוּ עַל הַנּוֹשֵׂא שֶׁלְּמַעֲנוֹ נֶאֶסְפוּ, תָּקַף צָמָא אֶת הַדָּג הָאָרוּר וְהוּא הִתְחִיל לִשְׁתּוֹת. הַמַּיִם זָרְמוּ בִּדְחִיפוּת כָּזֹאת אֶל תּוֹכוֹ, שֶׁכֻּלָּנוּ נֶאֱלַצְנוּ לְהַצִּיל אֶת נַפְשֵׁנוּ וְלַעֲלוֹת עַל הָאֳנִיּוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵּן הָיִינוּ צְפוּיִים לְסַכָּנַת טְבִיעָה. רַבִּים מִתּוֹכֵנוּ הִצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם בְּדֶרֶךְ הַשְּׂחִיָּה.

שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לְאַחַר מִכֵּן הָיִינוּ מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַמִּפְלֶצֶת הַרִיקָה אֶת מֵימֶיהָ נִתְאַסַּפְנוּ שׁוּב. אֲנִי נִבְחַרְתִּי לְנָשִׂיא, וְהִגַּשְׁתִּי הַצָּעָה לְחַבֵּר אֶת שְׁנֵי הַתְּרָנִים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר, וּכְשֶׁהַחַיָּה תִפְעַר אֶת לוֹעָהּ – לִתְקֹעַ אוֹתָם בְּפִיהָ וְלִמְנֹעַ הֵימֶנָּה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִסְגֹּר אֶת הַלּוֹעַ. הַצְעָה זוֹ נִתְקַבְּלָה פֶּה אֶחָד וְנִבְחֲרוּ מֵאָה גְבָרִים, מִן הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר, לְבִצּוּעַ הַמַּעֲשֶׂה. אָכֵן, מִיָּד לְאַחַר שֶׁחִבַּרְנוּ אֶת שְׁנֵי הַתְּרָנִים נִתְּנָה לָנוּ הִזְדַמְּנוּת לִפְעֹל. הַמִּפְלֶצֶת פִּהֲקָה פִּתְאֹם פִּהוּק גָּדוֹל, וְאָנוּ תָקַעְנוּ אֶת הַתְּרָנִים בְּפִיהָ, בְּאֹפֶן שֶׁהַקָּצֶה הָאֶחָד נָקַב אֶת הַלָּשׁוֹן וְנִנְעַץ בַּחֵלֶק הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַחֵךְ. הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי נִנְעַץ בַּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁלּוֹ; עַל יְדֵי זֶה נִטְּלָה לַחֲלוּטִין הָאֶפְשָׁרוּת לִסְגִירַת הַלּוֹעַ, וַאֲפִלּוּ הָיוּ תְרָנִינוּ חַלָּשִׁים מְשֶּׁהָיוּ.

בָּרֶגַע שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לָשׁוּט בְּמֵעָיו שֶׁל הַדָּג הֶעֱלֵינוּ מַלָּחִים לְתוֹךְ סִירוֹת אֲחָדוֹת, שֶׁהֵשִׁיטוּ אֶת עַצְמָם וְאוֹתָנוּ אֶל הָעוֹלָם. אוֹר הַיּוֹם, לְאַחַר שֶׁבִּלִּינוּ בַּשְּׁבִי 14 יוֹם, הִשְׁפִּיעַ עָלַי רֹב טוֹבָה. לְאַחַר שֶׁיָּצָאנוּ לַחֹפֶשׁ מִכָּלְאָה שֶׁל קֵבָה רַבַּת־מְמַדִּים זוֹ, נִצְּטָרֵף צִי בֶּן שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אֳנִיוֹת שֶׁל עַמִּים שׁוֹנִים. אֶת תְּרָנֵינוּ הִשְׁאַרְנוּ בְּתוֹךְ לוֹעָהּ שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֲחֵרִים מִן הָאָסוֹן הָאָיֹם לְהִכָּלֵא בִּתְהוֹם זֶה שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל זֻהֲמָה.

מִשְׁאַלְתֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה, אַפוֹא, לִקְבֹּעַ וְלָדַעַת בְּאֵיזֶה חֵלֶק עוֹלָם אָנוּ מְצוּיִים, אֶלָּא שֶׁבַּתְּחִלָּה נִמְנְעָה מֵאִתָּנוּ יְדִיעָה זוֹ; לְבַסּוֹף בָּדַקְתִּי אָנֹכִי וּמָצָאתִי, לְפִי נִסְיוֹנוֹת מִן הֶעָבָר, כִּי אָנוּ שָׁטִים בַּיָּם הַכַּסְפִּי. כֵּיוָן שֶׁיָּם זֶה מֻקָּף כֻּלּוֹ אֲדָמָה וְאֵין לוֹ כָּל קֶשֶׁר עִם יַמִּים אֲחֵרִים, מֻפְרֶכֶת הָיְתָה הָעֻבְדָּה שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן. אָכֵן, אֶחָד מִתּוֹשָׁבֵי אִי הַגְּבִינָה, שֶׁלְּקַחְתִּיו אִתִּי, הִסְבִּיר לָנוּ אֶת הָעֻבְדָה הַמֻּפְרֶכֶת. לְפִי סְבָרָתוֹ הֵבִיאָה אוֹתָנוּ הַמִּפְלֶצֶת, שֶׁשָּׁהִינוּ בְּקֵבָתָהּ זְמַן מְמֻשָּׁךְ כָּל־כָּךְ, אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּדֶרֶךְ תַּת־קַרְקָעִית. עַל כָּל פָּנִים, טוֹב הוּא שֶׁהִגַּעְנוּ לְכָאן; שָׂמֹחַ שָׂמַחְנוּ שֶׁהִנְנוּ חַיִּים וְקַיָּמִים, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ לְהַגִּיעַ (וְאַף הִגַּעְנוּ) בִּמְהִירוּת רַבָּה אֶל אֵיזֶה חוֹף, וַאֲנִי הָיִיתִי רִאשׁוֹן שֶׁעָלִיתִי לַיַּבָּשָׁה.

בָּרֶגַע שָׁרַגְלִי דָרְכָה עַל יַבָּשָׁה קָפַץ וּבָא לִקְרָאתִי דֹב עָגֹל וְשָׁמֵן. בְּכָל אַחַת מִיָּדַי תָּפַסְתִּי בִּזְרִיזוּת רַבָּה כַּפָּה אַחַת קוֹדְמָנִית מִשֶּׁלּוֹ וּלְחַצְתִּיהָ בְּעָצְמָה גְדוֹלָה, בְּחִינַת קַבָּלַת פָּנִים שֶׁל אוֹרֵחַ רָצוּי, עַד שֶׁהֵחֵל נוֹהֵם בְּכָל כֹּחוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹא נִתְפַּתֵּיתִי לִנְהִימָתוֹ וְרַחֲמַי לֹא נִכְמְרוּ עָלָיו; אָחֹז אָחַזְתִּי בּוֹ, בְּאוֹתָהּ צוּרָה וּבְאוֹתוֹ מַעֲמָד, עַד שֶׁגָּוַע מֵרָעָב. דָּבָר זֶה הֶעֱלָה אֶת כְּבוֹדִי וְאֶת מוֹרָאִי בְּעֵינֵי שְׁאָר הַדֻּבִּים, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הֵעֵז לַעֲמֹד בְּדַרְכִּי.

מִכָּאן נָסַעְתִּי לְפֶּטֶרְסְבּוּרְג וְקִבַּלְתִּי מִידֵי יָדִיד אֶחָד שֶׁלִּי דָבָר שֶׁהָיָה יָקָר מְאֹד בְּעֵינַי, כְּלוֹמַר: כֶּלֶב־צַיִד, צֶאֱצָא מִגֶּזַע מְפֻרְסָם; כֶּלֶב שֶׁנּוֹלַד, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם כְּבָר פַּעַם אַחַת, בְּעֵת רְדִיפָה אַחַר אַרְנָבוֹת. לְצַעֲרִי נוֹרָה כֶּלֶב זֶה בִּידֵי צַיָּד בִּלְתִּי זָהִיר, בְּעֵת שֶׁהִתְכַּוֵּן לִירוֹת בְּלַהֲקַת עוֹפוֹת שֶׁנִּרְאֲתָה לְעֵינָיו. מֵעוֹרוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הַזֶּה שתָפְרוּ לִי אֶת הַחֲזִיָּה שֶׁאֲנִי לָבוּשׁ בָּהּ עַכְשָׁו, וְהִיא הַמְּבִיאָה אוֹתִי תָּמִיד בְּעַת צַיִד אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מָצוּי הַצַּיִד. כְּשֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב אֶל הַצַּיִד מִמֶּרְחָק שֶׁאֶפְשָׁר לִירוֹת וְלִקְלֹעַ, נוֹשֵׁר כַּפְתּוֹר אֶחָד מֵחָזִיָּתִי וְקוֹפֵץ יָשָׁר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מְצוּיָה הַמַּטָּרָה; וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁקִי מוּכָן וּמְזֻמָּן תָּמִיד וַאֲבַק שְׂרֵפָה אֵינוֹ חָסֵר לִי לְעוֹלָם, הֲרֵי שֶׁתָּמִיד אֲנִי מַצְלִיחַ בְּצֵידִי. עַכְשָׁו נִשְׁאֲרוּ לִי רַק שְׁלֹשָׁה כַּפְתּוֹרִים, אֶלָּא שֶׁבְּהִתְחַדֵּשׁ עוֹנַת הַצַּיִד אוֹסִיף מֵחָדָשׁ לַחֲזִיָּתִי שְׁנֵי טוּרֵי כַּפְתּוֹרִים.

בַּקְרוּ נָא אוֹתִי, רַבּוֹתַי, בְּעוֹנַת הַצַּיִד הַבָּאָה; נוֹשֵׂא לְשִׂיחַת־רֵעִים לֹא יֶחְסַר לָנוּ, חָלִילָה. וּלְעֵת עַתָּה הִנְנִי לְהִפָּרֵד מִכֶּם וּלְאַחֵל לָכֶם מְנוּחָה נְעִימָה.

 

נִסְפָּחִים    🔗

לַקָּהָל    🔗

כֵּיוָן שֶׁשֶָּׁמֹע שָׁמַעְתִּי, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי הַרְפַּתְקָאוֹתַי מְפֻקְפָּקוֹת אֵצֶל הַמְפַקְפְּקִים, וְהֵן נִרְאוֹת לָהֶם כְּמַהֲתַלּוֹת, הֲרֵינִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי מְחֻיָּב לְהוֹפִיעַ בְּזֶה כְּדֵי לְהָגֵן עַל אָפְיִי וְכֵנוּתִי, וּלְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה שִׁילִינְגִים בְּמִשְׂרַד רֹאשׁ־הָעִיר שֶׁל מֶטְרוֹפּוֹלִין גְּדוֹלָה זוֹ תְּמוּרַת הַתְּעוּדָה הַמְצֹרֶפֶת בְּזֶה.

דָּבָר זֶה נֶאֱלַצְתִּי לַעֲשׂוֹתוֹ, כָּאָמוּר, כְּדֵי לְהָגֵן עַל כְּבוֹדִי, אַף על פִּי שֶׁהִתְפַּטַרְתִּי זֶה שָׁנִים רַבּוֹת מִפְּעֻלּוֹת נוֹסָפוֹת בְּחַיִּי, הַפֻּמְבִּיִּים וְהַפְּרָטִיִּים; וַאֲנִי מְקַוֶּה כִּי מַהֲדוּרָתִי זוֹ הָאַחֲרוֹנָה תַּעֲמִיד אוֹתִי בְּאוֹר נָכוֹן לְעֵינֵי קוֹרְאַי.

נִתַּן בְּעִירִיַּת לוֹנְדוֹן, אַנְגְּלִיָה

אֲנַחְנוּ, הַחֲתוּמִים מַטָּה, כְּמַאֲמִינִים מֻבְהָקִים בְּרֶוַח, מְאַשְּׁרִים בָּזֶה בְּאֹפֶן חֲגִיגִי, כִּי כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁל יְדִידֵנוּ הַבָּרוֹן פוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, הַמְשַׁקְּרוֹת כַּאֲשֶׁר תְּשַׁקֵּרְנָה בְּאֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת, הֵן עֻבְדּוֹת חִיּוּבִיּוֹת כִּפְשׁוּטָן, וּכְשֵׁם שֶׁהֶאֱמַנּוּ בַּאֲמִתּוּת הַרְפַּתְקָאוֹתֵינוּ, הַנִּפְלָאוֹת פִּי עֲשָׂרָה מִנִּפְלְאוֹתָיו, כֵּן אָנוּ מְקַוִּים כִּי כָּל הַמַּאֲמִינִים הָאֲמִתִּיִּים יִתְּנוּ גַם בּוֹ אֶת אֱמוּנָם וְאֶת מִבְטָחָם בִּשְׁלֵמוּת.

גּוּלִיבֶר (חֲתִימָה)

סִינְבַּד (חֲתִימָה)

אַלַדִין (חֲתִימָה)

שבוּעָה שֶׁנִּתְּנָה בְּהֵיכַל הָעִירִיָּה 9 בְּנוֹבָמְבֶּר שָׁנָה זוֹ בְּלִשְׁכַּת רֹאש־הָעִיר.

ז’וֹן (הַשׁוֹעֵר)

הַקְדָּמָה לַמַּהֲדוּרָה הָאַנְגְּלִית הָרִאשׁוֹנָה, מֵאֵת ר. א. רַסְפֶּה    🔗

בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן מִבּוֹדֶנְוֶדֶר, סָמוּךְ לְהַמֶלְן עַל גְּדוֹת הַוֶּזֶר, הוא נֵצֶר מִמִּשְׁפַּחַת אֲצִילִים בְּשֵׁם זֶה, שֶׁהֶעֱנִיק לִמְדִינָתוֹ אֶת רֹאש־הַמֶּמְשָׁלָה וְאִישֵׁי צִבּוּר אֲחֵרִים, מְפֻרְסָמִים לְכָבוֹד וְלִתְהִלָּה. הוּא אִישׁ בַּעַל הוּמוֹר מְקוֹרִי וּמְשֻׁבָּח, וְכֵיוָן שֶׁבָּדַק וּמָצָא כִּי בַּעֲלֵי דֵעוֹת קְדוּמוֹת אֵינָם נִתָּנִים לְהַשְׁפָּעָה בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר, וְכִי בַּעֲלֵי דֵעָה עַזֵּי־מֵצַח מְסֻגָּלִים לְקַנְטֵר וְלִגְבֹּר עַל אֲסֵפָה שְׁלֵמָה; שֶׁכֵּן לְעוֹלָם אֵין הוא מִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְנֶה בַּחֲרִיצוּת רַבָּה אֶת הַשִּׂיחָה לְעִנְיָנִים אֲדִישִׁים, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא מְסַפֵּר בְּאָזְנֵיהֶם סִפּוּר מַסָּעוֹת, קְרָבוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת מְשַׁעְשְׁעוֹת, בָּאֹרַח הַמְיֻחָד לוֹ, הַמְחֻשָּׁב יָפֶה לְעוֹרֵר אֶת שִׂכְלָם־הַיָּשָׁר וּלְבַיְּשׁוֹ אֵצֶל אֲנָשִׁים שֶׁשֵּׁכֶל זֶה אָבַד מֵהֶם בְּשֶׁל הַדֵּעָה־הַקְּדוּמָה וְהַשִּׁגְרָה הַנְּקוּטוֹת עִמָּהֶם.

כֵּיוָן שֶׁשִּׁטָּה זוֹ זָכְתָה תְּכוּפוֹת לְהַצְלָחָה יָפָה, כַּוָּנָתֵנוּ לְהַגִּישׁ כַּמָּה מִן הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּפְנֵי הַקָּהָל, וְהִנְנוּ מְבַקְשִׁים בַּעֲנָוָה מֵאֲנָשִׁים שֶיִּמְצְאוּ כִּי הַסִּפּוּרִים יוֹצְאֵי־דֹפֶן הֵם וְגוֹבְלִים עִם פְּלָאִים וּמַעֲשֵׂי־נִסִּים, שֶׁאֵינָם מַצְרִיכִים אֶלָּא מִדָּה זְעוּמָה שֶׁל הַשֵּׂכֶל־הַיָּשָׁר – שֶׁיִּשְׁתַּמְשׁוּ בְּאֵלֶּה בְּכָל הִזְדַמְּנוּת בַּחַיִּים, וּבִמְיֻחָד לְגַבֵּי מְדִינָאִים אַנְגְּלִים, אֲשֶׁר בְּכֹחַ מִנְהָגִים יְשָׁנִים, “הַבְטָחוֹת חֲצוּפוֹת”, שֶׁהֻבְלְטוּ עַל יְדֵי “נְאוּמִים נִמְלָצִים”, וּבְסִיּוּעַ “אֲסַפְסוּף תְּחִיקָתִי”, “חֲבָרוֹת”, “מִתְנַדְּבִים”, וְ“הַשְׁפָּעָה נָכְרִית”, הִצְלִיחוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, כְּפִי שֶׁאָזְנִי קָלְטָה, לְהַטּוֹת אֶת שִׂכְלֵנוּ, וְעָשׂוּ אוֹתָנוּ נוֹשֵׂא מַצְחִיק בְּאֵירוֹפָּה, בְּצָרְפַת, וּבְעִקָּר בְּהוֹלַנְד.

הוֹדָעָה לְמַהֲדוּרָה שְׁנִיָה    🔗

הַבִּקוּשׁ הַמָּהִיר לְסֵפֶר קָטָן זֶה בְּמַהֲדוּרָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה מוֹכִיחַ כִּי הַקָּהָל הֵבִין כָּרָאוּי אֶת כַּוָּנָתוֹ הַמּוּסָרִית. קֹבֶץ קָטָן זֶה נִתְעַשֵּׁר בְּמִדָּה רַבָּה עַל יְדֵי הוֹסָפַת מַסְעֵי הַיָּם שֶׁל הַבָּרוֹן, וְהוּא מְקֻשָׁט בְּמַרְאוֹת, פְּרִי עֶפְרוֹנו הוּא.

מְקוֹרוֹת הַסֵּפֶר    🔗

---

בְּחוֹבְרוֹת 8 ו־9 שֶׁל הַבִּימָה הַגֶּרְמָנִית "Vade Mecum für lustige Leute (“מַדְרִיךְ לִבְרִיּוֹת עַלִּיזוֹת”), שֶׁהוֹפִיעַ בְּבֶּרְלִין 1781–1873, נִתְפַּרְסֵם מַחֲזוֹר סִפּוּרֵי גֻזְמָאוֹת, שֶׁיִּחֲסוּ אוֹתָם לְבָּרוֹן הִיֶרוֹנִימוֹס מִינְכְהוֹיזֶן (1720–1797), קְצִין צָבָא מֵהַנוֹבֶר, שֶׁשֵּׁרֵת בִּצְבָא רוּסְיָה, לָקַח חֵלֶק בִּשְׁתֵּי מִלְחָמוֹת נֶגֶד הַתֻּרְכִּים וְזָכָה בְּתֹאַר אַבִּירִים.

בִּשְׁנַת 1785 נִמְלַט לְאַנְגְּלִיָה מְלֻמָּד גֶרְמָנִי בְּשֵׁם רוּדוֹלף רַסְפֶּה (1737– 1794), וְשָׁם תִּרְגֵּם לְאַנְגְּלִית אֶת סִפּוּרֵי הַ“מַּדְרִיךְ” הַנ"ל, וּבַמַּהֲדוּרוֹת הַבָּאוֹת הוֹסִיף עֲלֵיהֶם סִפּוּרִים חֲדָשִׁים. הַסֵּפֶר זָכָה לְפִרְסוּם מַדְהִים וּבְמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים מְעַטִּים נָפוֹץ בְּאַרְבַּע מַהֲדוּרוֹת.

גוּסְטַב אֲדוֹלְף בִּירְגֶר תִּרְגֵּם אֶת הַסִּפּוּרִים לְגֶרְמָנִית, בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד וְהַסּוֹפֵר מִגֶּטִינְגֶן גֵּיאוֹרְג כְּרִיסְטוֹף לִיכְטֶנְבֶּרְג (1742– 1799). הַשְּׁנַיִם הוֹסִיפוּ כַּמָּה סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת מִשֶּׁלָּהֶם, שִׁבְּצוּ בְּתוֹךְ כָּל הַסֵּפֶר דִּבְרֵי שְׁנִינוּת וַעֲקִיצוֹת הַנּוֹגְעִים לִמְאֹרְעוֹת זְמַנָּם. הַסֵּפֶר הוֹפִיעַ מִיָּד בְּמַהֲדוּרוֹת נוֹסָפוֹת, וַיְהִי בִּמְהֵרָה לְסֵפֶר עֲמָמִי חָבִיב.

גוֹטְפְרִיד אוֹגוּסְט בִּירְגֶר (1747–1794) הָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁירָיו מְיֻסָּדִים עַל פִּזְמוֹנֵי־עָם, וְהַבָּלָדוֹת שֶׁלּוֹ נִתְפַּרְסְמוּ בִּזְמַנָּן וְאַף לְאַחַר זְמַנָּן, בִּזְכוּת נְעִימָתָן הַדְּרָמָתִית הַמְיֻחֶדֶת וְקִצְבָן רַב־הַצְּלִיל. כְּמוֹ כֵן עָרַך בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת אֶת “אַלְמַנַךְ הַמּוּזוֹת”, שֶׁהִתְפַּרְסֵם לְשֵׁבַח.

מַה בֵּין גֻּזְמַאי לְשַׁקְרָן?    🔗

א

כַּוָּנַת הַשַּׁקְרָן – לְהַטְעוֹת, לְהַכְשִׁיל, לְרַמּוֹת וּלְהִבָּנוֹת עַל חֶשְׁבּוֹן הַמְרֻמֶּה.

כַּוָּנַת הַגֻּזְמַאי – לְהַתְמִיהַּ, לְהַדְהִים, לָטַעַת אֱמוּנָה בְּכֹחַ הַכִּשְׁרוֹן וְהָאַמְצָאָה, לִמְשֹׁךְ תְּשׂוּמֶת־לֵב אֶל חָכְמָתוֹ, לִמְצֹא חֵן וְהַעֲרָצָה בְּעֵינֵי הַשּוֹמְעִים.

תּוֹכוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר – עָרְמָה, סִבּוּב בְּכַחַשׁ; תּוֹכָהּ שֶׁל הַגֻּזְמָה – תְּמִימוּת, אַשְׁלָיָה עַצְמִית, שִׂמְחָה לִצְחוֹק שֶׁבְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וּלְחִיּוּךְ שֶׁל פְּלִיאָה.

הַשַּׁקְרָן – קָרְבָּנוֹ תָּמִיד אִישׁ אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אֶת הָרַבִּים הוא מַפִּיל בְּרִשְׁתּוֹ אֶחָד־אֶחָד, כְּדֵי לִמְנֹעַ הִתְיָעֲצוּת וְאֶפְשָׁרוּת שֶׁל הִמָּלְטוּת מִצִּפָּרְנָיו.

הַגֻּזְמַאי – “קָרְבָּנוֹ” תָּמִיד קְהַל אֲנָשִׁים, הַמַּדְבִּיקִים זֶה אֶת זֶה בְּהִתְפַּעֲלוּת, בִּצְחוֹק.

הַשַּׁקְרָן – מְבַקֵּשׁ לְהַסְתִּיר אֶת פָּעֳלוֹ, עוֹשֶׂה וּפוֹעַל בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים, שָׂשׂ לַמִּסְתּוֹר וְלַחֹשֶׁךְ.

הַגֻּזְמַאי – רוֹצֶה דַוְקָא בְּפֻמְבִּי גָדוֹל, שָׂשׂ לְאוֹרוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, וּדְבָרָיו תָּמִיד נֶאֱמָרִים כְּאִלּוּ מֵעַל דּוּכָן, מֵעַל בָּמָה רַבָּתִי.

הַשַּׁקְרָן – “מַצְנִיעַ” לֶכֶת וּמִשְׁתַּדֵּל שֶׁשְּׁמוֹ לֹא יִוָּדַע בָּרַבִּים, הוּא “חָסִיד” שֶׁל אַלְמוֹנִיּוּת, שֶׁל עִלּוּם־שֵׁם.

הַגֻּזְמַאי – עִקָּרוֹ לְהִתְפַּרְסֵם בִּשְׁמוֹ הַמְפֹרָשׁ, לִהְיוֹת נִשָּׂא עַל שִׂפְתַי הָרַבִּים לְשֶׁבַח וּלְקִנְאָה בִּסְגֻלּוֹתָיו, בְּמַזָּלוֹ הַטּוֹב.

ב

אֵין גֻּזְמַאי, כַּמּוּבָן, אֶלָּא מִי שֶׁהוּא בַּעַל דִּמְיוֹן פּוֹרֶה, הַחוֹלֵם חֲלוֹמוֹת מַפְלִיאִים בְּהָקִיץ, הָרוֹאֶה מַרְאוֹת בֶּחָלָל מְרַחֲפִים עַרְטִילָאִים וְהֵם בְּעֵינָיו מַמָּשִׁיִּים וּמוּחָשִׁיִּים בְּיוֹתֵר – לֹא בְּדֶרֶךְ הַכְּלָל בִּלְבַד, עַל פִּי אֵיזֶה שִׂרְטוּט דַּק וְרָפֶה, אֶלָּא, אַדְרַבָּא, בְּדֶרֶךְ הַפְּרָט וּפְרָטֵי־הַפְּרָט, קַו לְקַו וְתָג לְתָג; וְאַל תּאמְרוּ שֶׁהָאִישׁ תָּלוּשׁ מִמְּצִיאוּת, בַּטְלָן הוֹזֶה – שֶׁכֵּן אֵין בַּעַל דִּמְיוֹן אֶלָּא מִי שֶׁמֵּיטִיב לְהַכִּיר אֶת הַמְּצִיאוּת, אֶלָּא מִי שֶׁהַמְּצִיאוּת נִרְאֵית לוֹ כְּמֻגְבֶּלֶת וְהוּא רוֹצֶה לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ; בַּעַל דִּמְיוֹן הוּא דַוְקָא מִי שֶׁהַסְּיָגִים מְעִיקִים עָלָיו וְהוּא רוֹצֶה לַחֲרֹג מֵהֶם; וְלֹא שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, חָלִילָה, מִן הַהַגְבָּלָה וּמִן הַסְּיָג, שֶׁכֵּן דָּבָר זֶה מֵעִיד עַל מֹרֶךְ־לֵב וְעַל רוּחַ מֻשְׁפֶּלֶת. וְאִלּוּ בַּעַל הַדִּמְיוֹן – מְגָרֵשׁ אֶת הַ“דִּבּוּק”, רוֹדֵף אֶת הַגְּבוּלוֹת וְאֶת הַתְּחוּמִים, בּוֹנֶה אֶפְשָׁרֻיּוֹת הַהוֹרְסוֹת אֶת הַגְּבוּלוֹת וְאֶת הַסְּיָגִים; עכְשָׁו, לֹא פֶּלֶא הוּא שֶׁמִּן הַשַּׁקְרָן נוֹשֶׁבֶת תָּמִיד אֵיזוֹ קָרָה, וְאִלּוּ אֵצֶל הַגֻּזְמַאי אַתָּה חָשׁ תָּמִיד בְּאֵיזֶה לַהַט מְכַלָּה הַכֹּל, וּבִפְנֵי לַהַט זֶה לֹא יַעַמְדוּ בִּשְׁעַת דִּבּוּרוֹ וְסִפּוּרוֹ אֲפִלּוּ חַכְמֵי מְצִיאוּת, וְכָל מְפַקְפֵּק וְהַסְסָן נֶחֱנָק בִּצְחוֹקוֹ, אִם צְחוֹק מֵרָצוֹן וְאִם מֵאֹנֶס.

ג

יֵשׁ הַקּוֹשְׁרִים לַגֻּזְמָה אֶת הַתֹּאַר “מִינְכְהוֹיזֶנְיַדָה”, וְטָעוּת הִיא, שֶׁכֵּן לֹא מִינְכְהוֹיזֶן הוּא רִאשׁוֹן לַגֻּזְמָאִים בָּעוֹלָם, כִּי קָדְמוּ לוֹ רַבּים וְטוֹבִים כָּמוֹהוּ, וְשֶׁמָּא גַם כָּאֵלֶּה הָעוֹלִים עָלָיו בְּכֹחַ הַהַגְזָמָה וְהַהַפְלָגָה עַד לִתְחוּם־אֵין־תְּחוּם; גַּם הַגֻּזְמָאוֹת הָעִבְרִיוֹת הַמְּקוֹרִיוֹת – אֵלֶה שֶׁל רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָא – אֵינָן פְּחוּתוֹת בְּאִי־אֶפְשָׁרוּתָן מִגֻּזְמָאוֹת בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, וּבְאוֹתָהּ מִדַּת הַצְדָּקָה אֶפְשָׁר לָנוּ לִקְשֹר לַגֻּזְמָה אֶת הַתֹּאַר “רַבָּהבַּרְבַּרְחַנִיַּדָה” (אַדְּרַבָּא, נַסּוּ נָא וְקִרְאוּ מֵחָדָשׁ גֻּזְמָאוֹת אֵלֶּה, וּמוּטָב בְּנָסְחוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל זְאֵב יַעֲבֵץ – (“שְׁמוּעוֹת וְשִׂיחוֹת מִנִּי קֶדֶם”); לְלִגְיוֹן מִצְטָרֵף עַם־הַגֻּזְמָאִים בָּעוֹלָם, מֵהֶם מְפֻרְסָמִים מְאֹד, מֵהֶם מְפֻרְסָמִים פָּחוֹת.

שִׂימוּ לֵב לָעֻבְדָה: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין גֻּזְמָא אֶלָּא זוֹ שֶׁהִיא עַצְמָהּ מְלֵאָה אוֹן־עֲלוּמִים, כִּמְעַט תָּמִיד אֵין הַגֻּזְמָאִים צְעִירִים בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן כְּדֵי לְהִצְטַיֵּן בְּגֻּזְמָא – כְּלוֹמַר, בְּכֹחַ־הַדִּמְיוֹן – אָדָם צָרִיךְ לְהַרְבֵּה חָכְמַת־נִסָּיוֹן, לְהַרְבֵּה יְדִיעַת־עוֹלָם; וְתָעִיד עַל כָּךְ גַּם הָעֻבְדָה שֶׁרֹב הַגֻּזְמָאִים הֵם יוֹרְדֵי־יָם וְנוֹסְעִי אֲרָצוֹת, כְּלוֹמַר: אֵלֶּה שֶׁרָאוּ מַרְאוֹת רַבִּים בְּחַיֵּיהֶם, שֶׁהִתְנַסּוּ בְּנִסְיוֹנוֹת וְהֶחְכִּימוּ, אִם כִּי חָכְמָתָם לֹא פָּגְמָה בִּתְמִימוּתָם; תְּמִימוּת שֶׁאֵינָהּ מְנֻסָּה, שֶׁאֵינָהּ מְלֻמֶּדֶת, שֶׁאֵינָהּ בְּקִיאָה בְּמַדָּעִים – מִן הַנִּמְנָע שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲלַת דִּמְיוֹן, כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַטִּפְּשׁוּת וְהַכְּסִילוּת אֵין לָהֶם לְעוֹלָם דִּמְיוֹן.

ד

בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן עַצְמוֹ אֵינוֹ בְּדָיָה, שֶׁכֵּן הָיָה אִישׁ כָּזֶה, בָּשָׂר־וָדָם מַמָּשׁ, וּמִטִּבְעוֹ וּלְפִי אָפְיוֹ בּוֹ הָיָה מְגַזֵּם בְּהַגְזָמוֹת, מְסַפֵּר עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא־הָיוּ וְלֹא־נִבְרְאוּ, כְּסַפֵּר עַל עֻבְדּוֹת שֶׁהוּא הָיָה שֻׁתָּף לָהֶן, שֶׁנִּתְרַחֲשׁוּ אִתּוֹ מַמָּשׁ; עֻבְדּוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – כֹּה מְבַדְּחוֹת וְכֹה מְשַׁעְשְׁעוֹת; צָרוֹת צְרוּרוֹת בָּאוּ עָלָיו – וְהוּא לְעוֹלָם נֶחֱלַץ מֵהֶן בִּזְכוּת חָכְמָתוֹ כִּי רַבָּה; מִכְשׁוֹלִים וַאֲסוֹנוֹת עָטוּ עָלָיו – וְהוּא לְעוֹלָם הִרְחִיקָם וַהֲפְכָם לְנִצְחוֹנוֹת, בִּזְכוּת הַמְצָאוֹת מַזְהִירוֹת שֶׁהִמְצִיא בְּהָרֶף־עַיִן אֶחָד, בַּדַּקָּה הָאַחֲרוֹנָה דַוְקָא, בְּטֶרֶם הָיָה מְאֻחָר; פְּעֻלַּת שִׂכְלוֹ כַּבָּרָק הָיְתָה; זְרִיזוּתוֹ – בְּחִינַת סְגֻלַּת־בָּזָק הָיְתָה אֶצְלוֹ; בִּזְכוּת כָּל אֵלֶּה – שִׁנָּה אֲפִלּוּ אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע; אַתֶּם אוֹמְרִים: נִסִּים וְנִפְלָאוֹת? – וַדַּאי; הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְכַּחֵשׁ לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת אֵינָם סְתָם מִקְרִים, אֶלָּא בְּפֵרוּשׁ פֹּעַל־יוֹצֵא מִיִּחוּדוֹ, מִסְּגֻלּוֹתָיו הַתְּרוּמִיּוֹת, מִתְּכוּנוֹתָיו הַבִּלְתִּי־שְׁכִיחוֹת, מִידִיעוֹתָיו הַמְרֻבּוֹת, מֵהַבְרָקוֹתָיו, מִמַּזָּלוֹ הַטּוֹב, מַזָּל שֶׁגַּם הוּא בְּחִינַת תְּכוּנָה אִישִׁית אֶצְלוֹ.

בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן אֵינָה בְּדָיָה שֶׁל מְחַבֵּר, אֶלָּא הוּא עֻבְדָה אֱנוֹשִׁית, כְּלוֹמַר: מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיֹה הָיוּ (וְאַף יֵשׁ כַּיּוֹם) טָפּוּסִים כָּאֵלֶּה בְּתוֹכֵנוּ, בְּנֵי הָאָדָם; יֵשׁ אֲנָשִׁים הַחַיִּים בְּעוֹלָם הַדִּמְיוֹן לֹא חַיִּים מֻפְשָׁטִים וּמְפֻזָּרִים, אֶלָּא חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם מַעֲשִׂים, מְאֹרָעוֹת, עֲלִילוֹת, שֶׁכֹּחָם מַמָּשִׁי וּמוּחָשִׁי כַּמְצִיאוּת הָרְגִילָה וְהַשְּׁכִיחָה.

סִפּוּרֵי רַבָּה בַּר־בַּר־חָנָא, סִפּוּרֵי בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן וְדוֹמֵיהֶם – מְבַדְחִים, מְשַׁעְשְׁעִים, גּוֹרְמִים קוֹרַת־רוּחַ, פּוֹרְקִים עוֹל הַיּוֹמְיוֹם, מְשַׁוִּים סַסְגּוֹנִיּוּת לְחַיֵּינוּ, מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ מִמִּסְגֶּרֶת הַמּוּכָנִיּוֹת, מוֹנְעִים אֶת קִפְאוֹנֵנוּ־עַל־הַשְּׁמָרִים: עַל־יְדֵי כָּךְ הֵם מַפְרִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, מַטִּים אוֹתָהּ לַאֲפִיקִים נוֹסָפִים, מַעֲשִׁירִים אֶת רְצוֹנוֹתֵינוּ וּשְׁאִיפוֹתֵינוּ.

ה

ג. א. בִּירְגֶר הִשְׂכִּיל מִכָּל קוֹדְמָיו וְכָל הוֹלְכֵי־בְּעִקְּבוֹתָיו בְּנִּסּוּחַ סִפּוּרֵי עֲלִילוֹתָיו שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן: קֹדֶם־כֹּל בְּכָךְ שֶׁהַסִּפּוּרִים בָּאִים בְּגוּף רִאשׁוֹן וּבְלִי כָּל שִׁתּוּף שֶׁל גוּף אַחֵר; כִּי סִפּוּרִים מִסּוּג זֶה מִן הַהֶכְרַח וְהַטִּבְעִי הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוֹנוֹלוֹגִיִּים, וְאִלּוּ הַשּׁוֹמְעִים אֵינָם מִתְוַכְּחִים אַף לֹא שׁוֹאֲלִים, אֶלָּא נִדְהָמִים וּמִתְפַּעֲלִים, לְכָל הַיּוֹתֵר תְּמֵהִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים; הַבָּרוֹן עַצְמוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים מֻפְרָכִים בְּסִפּוּרֵי הָעֲלִילוֹת, וְהוּא מַקְדִּים־תְּרוּפָה־לַמַּכָּה – מַפְסִיק סִפּוּרוֹ בְּהֶעָרָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהַדְּבָרִים נִרְאִים כְּמֻגְזָמִים הֲרֵיהֶם אֲמִתִּים וְיַצִּיבִים, וְהַמְהַסֵּס וּמְפַקְפֵּק מַעֲלִיב אֶת הַמְסַפַּר וְאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת אִישׁ־שִׂיחוֹ שֶׁל אַבִּיר בַּעַל כָּבוֹד וּמְהֵימָן תָּמִיד; לְאַחַר־מִכֵּן נִתַּן בְּפִי הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן לְתַבֵּל אֶת סִפּוּרָיו בְּ“פַכִּים־קְטַנִּים” שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם עֵדוּת מֻבְהֶקֶת לַאֲמִתּוּת הָעֻבְדּוֹת – הוּא קוֹרֵא בְּשֵׁמוֹת שֶׁל אִישִׁים בְּנֵי־הַזְּמַן, מְצַיֵּן שֵׁמוֹת שֶׁל סְפָרִים, שֶׁל כֵּלִים שֶׁנִּקְנוּ בַּחֲנֻיּוֹת מְפֻרְסָמוֹת לִתְהִלָּה; עַל־יְדֵי כָּךְ הִשִׂיג ג. א. בִּירְגֶר הֶשֵּׂג נוֹסָף – הוּא מְשַׁוֶּה לַסִּפּוּרִים צִבְיוֹן שֶׁל זְמַן וְשֶׁל מָקוֹם, כְּלוֹמַר: הַסִּפּוּרִים הַמַּפְלִיגִים אֶל תְּחוּם שֶׁל הַמֻּפְשָׁט בְּיוֹתֵר נְעוּצִים בְּכָל־זֹאת בְּתוֹךְ קַרְקַע שֶׁל מַמָּשׁוּת; וְעוֹד: יֵשׁ כָּאן מִדָּה שֶׁל הוּמוֹר דַּק, הָרָאוּי לְצִיּוּן מְיֻחָד; אָכֵן, אֶת הַהוּמוֹר הַזֶּה אַתָּה מוֹצֵא בְּנִסּוּחוֹ שֶׁל ג. א. בִּירְגֶר גַּם בְּצוּרוֹת נוֹסָפוֹת אֲחֵרוֹת: בְּכָל דִּבְרֵי הַהַעֲרָכָה שֶׁל הַבָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן בְּנוֹגֵעַ לַחֲבֵרָיו לְמַסָּע, לְהַפְלָגוֹת, לְצַיִד, לִקְרָבוֹת – אֵין הוּא מַשְׁמִיץ, חָלִילָה, אֶת אֵלֶּה, אֶלָּא פָּשׁוּט מְלַגְלֵג עֲלֵיהֶם קַלּוֹת, בִּנְדִיבוּת־לֵב; אֵין הוּא נִלְחָם בָּהֶם, כִּי “פְּחוּתִים” הֵם לְעֻמָּתוֹ, כִּי נַנָּסִים הֵם לְגַבָּיו, הָעֲנָק בָּעֲנָקִים. וּבִכְלָל – אֵין אוֹיְבִים לְבָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, וַאֲפִלּוּ יְרִיבִים אֵין לוֹ, כִּי הוּא מִחוּץ לכָל הִתְחָרוּת, מִחוּץ לְכָל הַשְׁוָאָה גְלוּיָה וּמְפֹרֶשֶׁת – וְאִם יֵשׁ הִתְחָרוּת וְהַשְׁוָאָה, הֵן נַעֲשׂוֹת כְּמוֹ מֵאֲלֵיהֶן, מִידֵי הַגּוֹרָל, מֵעֲצֶם עֶלְיוֹנוּתוֹ עַל הַכֹּל; וְעוֹד: לְשׁוֹנוֹ שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן מְתֻבֶּלֶת פֹּה וְשָׁם בְּלַטִינִיזְמִים, שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם חָלִילָה לְהוֹכִיחַ לַמְדָנוּת, אֶלָּא לְהוֹכִיחַ “דִיּוּק” בְּהַגְדָּרוֹת, שִׁמּוּשׁ בְּמֻנָּחִים מְקֻבְּלִים לְגַבֵּי עִנְיָנִים נִשְׂגָּבִים וִידוּעֵי מִשְׁקָל; וְיֵשׁ בְּכָךְ גַּם מִשּׁוּם הַטְעָמַת הַכָּבוֹד וְיַחַס הַהַחְשָׁבָה לְגַבֵּי הַשּׁוֹמְעִים, שֶׁאַף הֵם לֹא סְתָם קוֹטְלֵי־קָנִים, חָלִילָה אֶלָּא אַנְשֵׁי מַעֲלָה, מַשְׂכִּילִים וּמְלֻמָּדִים, שֶׁעֶרְכָּם כְּעֶרְכּוֹ; וְעַל־יְדֵי כָּךְ אוֹפֶפֶת אֶת הַסִּפּוּרִים אֲוִירָה מְיֻחֶדֶת – אֲוִירַת אַבִּירוּת, נִימוּסִים וַהֲלִיכוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא תִתָּכֵן קַלּוּת־דַּעַת, הִתְרַבְרְבוּת אוֹ שֶׁקֶר, חַס וְחָלִילָה.

ו

כִּשְׁרוֹנוֹ שֶׁל ג. א. בִּירְגֶר הֶעֱנִיק לְסִפּוּרֵי הָעֲלִילוֹת שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן עֵרֶךְ אָמָּנוּתִי מְיֻחָד וּמִשְׁקָל רַעְיוֹנִי כָּזֶה, שֶׁהַסֵּפֶר אֵינוֹ עוֹד רַק סֵפֶר הַמְיֹעָד לְקוֹרְאִים צְעִירִים בִּלְבַד – מִשּׁוּם שֶׁהַלָּלוּ נוֹהִים אַחֲרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת וּמְחַבְּבִים אֶת הַגֻּזְמָאוֹת כְּשֶׁלְעַצְמָן – אֶלָּא הוּא סֵפֶר שֶׁכָּל קוֹרֵא רְצִינִי, אִם צָעִיר אוֹ מְבֻגָּר, הַיּוֹדֵעַ מַה טַּעְמוֹ שֶׁל הַבִּדּוּחַ הַטּוֹב, הַמֵּבִין לְעֶרְכָּהּ שֶׁל סַטִירָה חֶבְרָתִית, הַשָּׂמֵחַ לְגַלּוֹת פְּנֵי חֶבְרָה וְצִבְיוֹנָהּ שֶׁל תְּקוּפָה גַם לְפִי הָרְאִי הֶעָקֹם שֶׁמְּסַפֵּר אָמָּן לְטָשׁוֹ וְעָרַךְ אֶת סִדְרוֹ; בִּזְכוּת סְגֻלּוֹתָיו הַסִּפְרוּתִיוֹת שֶׁל ג. א. בִּירְגֶר הָיָה סֵפֶר הָעֲלִילוֹת שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן לִיצִירָה עֲמָמִית קְלַסִית, שֶׁכָּל סִפְרוּת חַיֶּבָת לְכָלְלָהּ בְּמִסְגַּרְתָּהּ, לְשִׂמְחַת קוֹרְאֶיהָ וְחוֹבְבֶיהָ מִכָּל הַגִּילִים.

דְּבַר הַמּוֹ"ל    🔗

נֻסְחָה זֹאת לְסִפּוּרֵי הָעֲלִילוֹת שֶׁל בָּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, מאת ג. א. בִּירְגֶר – וְהִיא הַנֻּסְחָה הַסִּפְרוּתִית הַמְנֻפָּה בְּיוֹתֵר וְהַמְקֻבֶּלֶת בְּיוֹתֵר – מוֹפִיעָה עַכְשָׁו לָרִאשׁוֹנָה בְּתִרְגּוּם עִבְרִי.

צִיּוּרֵי גוּסְטַב דּוֹרֶה – שֶׁהֵם הַמְשֻׁבָּחִים בְּיוֹתֵר מִכָּל הַצִּיּוּרִים הַמְלַוִּים אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה לְמַהֲדוּרוֹתָיו הַשּוֹנוֹת – כְּמוֹהֶם כְּנֹסַח שֵׁנִי, עַצְמָאִי, לַעֲלִילוֹת הַבְּרוֹן מִינְכְהוֹיזֶן, וּכְבָר קָבְעוּ מֻמְחִים־לַדָּבָר שֶׁזּוֹ מֵיטַב יְצִירָתוֹ הָאִילוּסְטְרַטִיבית של הַצַּיָּר הַמְפֻרְסָם.

מַעֲרֶכֶת צִיּוּרִים זוֹ, בְּלִי כָּל חָסֵר וּבְלִי עִרְבּוּב עִם צִיּוּרִים אֲחֵרִים, אַף הִיא מוֹפִיעָה אֶצְלֵנוּ לָרִאשׁוֹנָה.