


מִי שֶׁהִיא יֹדַעַת, מִי שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת
מִי שֶׁהִיא מְעֻדְכֶּנֶת, סִפְרָהּ, כִּי
בָּאֻ שְׁנַיִם וְלָקַחֻ בְּכֹחַ אֶת
הַשַּׁמֶּשֶׁת.
אִתָּהּ נֶעֱלָם כַּלְבָּה
תַּלְתַּלָּן נַבְחַן שַׁתְקָן,
אַפְלָלוֹ, פֶּדַנְט קָטָן.
לֹא מֵרִיחַ אַחַרַן.
הַכֶּלֶב הָיָה נֹבֵחַ עַל הַמְּשֻׁגָּע
שֶׁעָבַר פֹּה יֹם יֹם אֶת הַרְחֹב
וּמְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדִית הַמְּכֹנִיֹת וְסֹגֵר
אֶת הַלְּוָחִים הַתְּרִיסִים שֶׁל הָאַכְסַדְרָא.
וּמִי שֶׁהִפְרִיעַ לוֹ הָיָה מַעֲמִיד מֻכַן
אֶת עַצְמוֹ לַהַרָאֹת אֶת אֵבֶר הַמַּשְׁתִּין.
מֻכָן לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ – כֻּלָּם בָּרְחֻ. בִּשְׁבִיל
הָאִישׁ הַזֶּה הָיְתָה הַשַּׁמֶּשֶׁת מַצְפִּינָה חֲבִילַת
אֹכֶל בִּנְיָר בֶּעָצִיץ בְּאַרְגַּז אֲדָמָה עַל הַגְּזֻזְטְרָא.
אִישׁ לֹא רָאָה אֵיךְ חֲתֻלִים הֹלְכִים לָמֻת.
אִישׁ לֹא רָאָה מָתַי הַשַּׁמֶּשֶׁת שָׂמָה אֶת הָאֹכֶל.
כְּשֶׁבָּא הַמְּשֻׁגָּע, הַכֶּלֶב נָבַחַ וְחָזַר וְהִבְרִיחוֹ מֵעֵינַיִם שֶׁלּוֹ.
דָּבָר זֶה הָיָה מֹציא אֶת הַמְּשֻׁגָּע (פָּנִים כֵּהִים זַעֲפָנִים) מִן
תֹּהֻ בֹּהֻ שֶׁלּוֹ. הָיֻ לוֹ שְׁתֵּי רַגְלַיִם שֶׁהָלְכֻ בְּלִי חֶשְּׁבֹּן.
כָּאן דָּבַק הַכֶּלֶב.
הַמְּשֻׁגָּע הִתְגֹּנֵן, קָפֵץ כְּפָרָה. כְּפֶרֶד.
הַמְּשֻׁגָּע הִתְגֹּנֵן,
קָפַץ כְּפָרָה.
בָּעַט כְּפֶרֶד,
הָלַךְ בְּבֶהָלָה.
בִּשְׁעַת מְסִירַת הַדְּבָרִים, הַבַּיִת הַזֶּה רָחָב מִבַּחֻץ.
בֶּחָצֵר אֲדָמָה לֹא נְגֻעָה. עֵץ עָבֻט בְּרֹחַב: גָּר פֹּה, פַּעַם,
בְּאֵיזֶה חֶדֶר, דֹּקְטֹרְלַין. אִישׁ קָטָן. כְּבָר
אֲנִי לֹא זֹכֵר. יָצָא מִזְּמַן לִזְמַן לְאֹר הַפָּנָס
עִם תַּצְלֻם. מְמַלְמֵל מֵאַיִן שֶׁהֻא. עַכְשָׁו אֵינֶנֻּ
כְּבָר. מִתְהַלְּכִים בֶּחָצֵר כְּלָבִים.
חֲתֻלִים. יֹנִי בַּר. הַשַּׁמֶּשֶׁת.
אֹתּוֹ בֹּקֶר מְנַת אֹכֶל אַחֲרֹנָה בֶּעָצִיץ.
כְּשֶׁמֵּאַרְגַּז הָאֲדָמָה הַצֶּבַע יָרֹק, מָלֵא עָפָר
וְעָלִים כִּלֻלָבִים מְחֻדְּדִים, נָפַל הַקֶּרֶשׁ הַקִּדְמִי, רָאֻ
אֲדָמָה מַצְחִיקָה: קֹדֶם אֲדָמָה
מַחֲזִיקָה שָׁרָשִׁים, עַכְשָׁו שָׁרָשִׁים
מַחֲזִיקִים אֲדָמָה. אֵינָהּ אֶלָּא רֵיקָה
כְּעַכָּבִישׁ. לֹא בָּאָה מִן הֶעָפָר –
בָּאָה מִן הַחֹל. נֹגְעִים לָהּ בָּאֶצְבַּע –
נֹגְעִים לָהּ בַּעֲזֻבָה.
לַמְרֹת הֲתֻגַּהּ שְׁתֵּי מַצֵּבֹת דֶּלֶת וְחַלֹן טָרֹק
וּמְסֻגָּר שֶׁל הַגְּזֻזְטְרָא הַמְּרֻבַּעַת, אָז זֶה שֶׁמִּבֵּין עָלִים שֶׁיָבְּשֻׁ
בְּלִי מָאמֶע שֹׁרֶשׁ, וְשֶׁכֹּה מֵעַצְמָם יָצְאֻ פְּרָחִים פְּרֻעֵי
רֹאשׁ, אָז כָּךְ גַּם גִּבְעֹלִים יַרְקֹנִיִּים בֹּעֲרִים יָצְאֻ כְּנֵרֹת אֵשׁ.
אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים נִרְאֲתָה הַתַּת־אֲדָמָה שֶׁל הַשָּׁרָשִׁים,
בְּאַרְגָּז שֶׁנִּפְרַץ, כִּמְעָרֹת. וְהֶעָלִים פֹּשְׁטִים
צַוְּארֵיהֶם כִּלְשֹּׁנֹת שְׁלֻפֹת, כָּאֲוָזִים רָעִים וּרְעֵבִים.
הַחֲתֻלִים הִטְּלִיפֻ אַחֲרֵי הַשַּׁמֶּשֶׁת בַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ, זְקֻרִים
בְּזַנַבֹתֵיהֶם כְּסִימַן שְׁאֵלָה: לְאָן הִיא הֹלֶכֶת? מָה הִיא חֹשֶׁבֶת?
חֲתֻלָה דַּקָּה כְּרִשֻּׁם יָצְאָה אֶל הַרְחֹב. עֹבֶרֶת.
מִסְתַּכֶּלֶת אָחֹרָה. עֹבֶרֶת עַל יַד חָצֵר
שְׁלִישִׁית. כָּאן נֶעֱצֶרֶת. כְּבָר אֵינָהּ זֹכֶרֶת.
פַּעַם בָּא הַמְּשֻׁגָּע לַעֲצִיצִים.
קֶרֶשׁ מְטֻמְטָם אֶחָד הִשְׁתַּרְבֵּב
כְּמוֹ יָד שָׁלֻחָה. הַמְּשֻׁגָּעַ הָלַךְ הָלְאָה.
הִסְתַּכֵּל. הֶאֱזִין. פָּתַח זְרֹעֹת וְהִרְפָּה.
הֵנִיעַ אֶצְבָּעוֹת בִּשְּׁאֵלָה.
הָפַךְ כְּפֹּת יָדָיו בִּתְמִיהָה.
הִשְׁלִיךְ כָּל זֶה כְּמְגָרֵשׁ.
פַּעַם בָּא וְחָזַר לֶעָצִיץ.
וְחָזַר לֶחָצֵר. הְתִבֹּנֵן. הִקְשִׁיב.
לֹא הֵבִין.
לִבְסֹף
הִסְתֹּבֵב עַל עַצְמוֹ.
הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ.
לֹא בָּרֻר מִי עָשָׂה זֹאת. פַּעַם רָאִיתִי אֶת
הַמְּשֻׁגָּעַ תֹּקֵעַ יָדוֹ לִמְקֹם הָאֹכֶל וּמֹצִא חֲבִילָה
עִם זֻג מִכְנָסַים. מִמַּחְסֹר מָדַד בְּאֹפֶן חִצֹנִי
עַל עַצְמוֹ. הִסְתַּבֵּב, הִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ – וְהֵעִיף בְּזַעַם בַּחֲזָרָה לֶחָצֵר.
בַּיֹּם שֶׁנִּלְקְחָה הַשַּׁמֶּשֶׁת נִשְׁמַע מִן הַרְחֹב: “וְיֶן וְיֶן”. זוֹ הָיְתָה
הַיְּלָלָה הָאַחֲרֹנָה שֶׁל חֲתֻלִים אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָחֲצָה מַדְרֵגֹת
בַּחֲנֻת, הָיְתָה מַדְרֵגָה. כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵלֻ הַמַּיִם בְּבֵית שִׁמֻּשׁ,
נָתְנָה נְיָר רַךְ לְקִנֻּחַ. הֵטִילָה מַיִם בֶּחָצֵר.
מָה בֶּאֱמֶת חָשֻׁב מִי עֹשֶׂה: כְּלָבִים. חֲתֻלִים. יֹנִים. כְּשֶׁיָּשְׁבָה
בַּבְּקָרִים בְּסֹף הַשְּׂדֵרָה עַל הָאָרֶץ וּמַאֲכִילָה אֶת הַצִּפֳּרִים
תַּחַת הַפִּיקֻסִים, הָיְתָה צִפֹּר. וְכָל מִי שֶׁעָבַר רָאָה צִפֹּר. פַּעַם
בַּלַּיְלָה פִּתְאֹם רָאִיתִי אֶת הַמְּשֻׁגָּע סֹגֵר אֶת הַלְּוָחִים – אֶת עֵינֶיהָ שֶׁל הַשַּׁמֶּשֶׁת הֻא סָגַר.
הַחֲבַרְבֻּרֹתָן מֵהֶחָצֵר הַשְּׁלִישִׁית עִם הַמְּלַכֻלֶכֶת הַשְּׁחֹרָה,
שֶׁאֵינֶנָּה חָתֻל שָׁחֹר, שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת הֶחָתֻל עַל דַּעְתּוֹ
אֶת הַכְּבִישׁ – חָתֻל שָׁחֹר עַל הַכְּבִישׁ – אַךְ הַחַיִּים חַיָּבִים לְהִמָּשֵׁךְ –
הָלַךְ אַחֲרֶיהָ אֶל הֶחָצֵר מֶמֻּל, עַד הַסֹּף.
רָאִיתִי אֶת הַמְּשֻׁגָּע, בָּא מִלְּמַטָּה, עֹלֶה בְּרְחֹב.
יָדִיֹת לֹא מִשֵּׁשׁ. אֶת הֶחָצֵר לֹא רָאָה, רַק נָגַע
בַּלְּוָחִים. לֹא הָלַךְ בַּכִּוֻּן שֶׁמִּמֶּנֻ בָּרַח בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַפְלַלוֹ
הָלַךְ לְכִוֻּן אַחֵר. הָלַךְ לַעֲזָא אֵיפֹה שֶׁהֻא.
(חַלֹּן וָדֶלֶת
כְּאִישׁ וְאִשָּׁה
יֹשְׁבִים מֵת
עַל הַגְּזֻזְטְרָא.
בְּלִי טַבַּעַת.
יָדַיִם נְקִיֹּת.
חַיָּה רַק
בְּסָדִין אַחֹת.
זֶבֶל הַרְחֹב
שְׂפַת הַרְחֹב.
כְּמוֹ שֶׁעָקֻם
שְׂפַת הַיָּשָׁר.
וּשְׂפַת הַשְּׁאֵלָה
הִיא: לָאַחַרְלָמֻת
אֵיךְ זֶה
לָהְיֹתָ מֵת.
וְהַמְּשֻׁגָּע הֻא
רֵאַלְפֹּלִיטִיק שֶׁל
הֻ וָהֹ.
וּ“מַכֹּלֶת גֹּלִיזְדָה”
וְהָאָדֹן כַּץ
עִם הַמַּכֹּלֶת
SPINOZA FÜR DIE NARREN
שְׁפִּנֹזָה בִּשְׁבִיל הַנַּארֻנִים).
לֹא רָאָה אִישׁ אֵיךְ נִלְקְחֻ אַרְגְּזֵי הָעֲצִיצִים וּנִזְנְקֻ וְנִזְרְקֻ
לָאֹטוֹ. אֵיךְ שְׁרִיקֹת עַל שְׁחִיקֹת עַל קִירֹת זוֹעֲקִים בְּהָזֵּז
אָרֹן מִקִּיר שֶׁעָמַד חַיִּים. שֶׁעָמַד בַּחַיִּים. חַיִּים עַל חַיִּים. כָּל הַחַיִּים.
וְעַכְשָׁו הַמְקֹם כְּמִקְרֵה אֲבֵדָה.
הַסֹּף, נִפְרְצָה דִּירַת הַשְּׁמָאטֶעס. קִירֹת מְשֹׁמְמִים וּמִזֹהַמְּמִים.
בַּיִת מָלֵא לִכְלֻךְ יָרַד עַד לָרְחֹב וּבוֹ הִתְגֹדְדָה נַעַל בֶּן
חֹדֶשׁ בְּצֶבַע תִּקְוָה־אֹר־רִאשֹׁנָה. יֶלֶד שֶׁלֹּא
נֹלַד אַף פַּעַם. נַעַל שֶׁלֹּא הָלְכָה אַף פַּעַם.
בַּצְיַאנִי וְצִיּוֹן וְעָטָר הִתְיַשְּׁבֻ בְּעֵץ
וְקָרְאֻ מִן הַיַּעַר: “הֶהֻּהֶּ – מְשֹׁךְ!” כְּפָתֻהֻ בַּחֲבָלִים.
וְהָעֵץ נָפַל בַּעֲמִידָה כְּחֶבְרֶהמָן. נִשְׁאַר
זָקֻף וְנִשְׁעַן עַל עֵץ מֵחָצַר אַחֶרֶת.
אֶת עֵץ הַגַּן עֵדֶן הֶעָבֻט הִתְחִילֻ
לִנְסֹר. הַמְּנַסֵּר מְנַסֵּר וְהַמַּשּׂר גְּזְזְזֹר.
עֲנָפִים נֹפְלִים חֶלְקִיִּים. נֹפֵל הָעֵץ הָרָחָב.
רֶגַע יֵשׁ רֵיחַ. חָצֵר מְגֻלַּחַת. גֹּדֶל בֵּית שִׁמֻּשׁ חָצֵר.
אֶת גִּזְרֵי הָעֵץ הַנָּסֻר
לָקְחֻ בְּמַגְרֵפָה לַגְּזֻזְטְרָא הַפְּרֻשָׂה.
וּכְשֶׁהֶעֱבִירֻ אֶת הַגְּזָרִים וְהָעֲנָפִים לָאֹטוֹ,
נִשְׁאֲרָה רִצְפָּה מַדְשִׁיאָה דֶּשֶׁן לִפְנֵי אֻרְוָה פְּתֻחָה.
וְעַכְשָׁו שֶׁהַדִּירָה יָצְאָה. הָאִשָּׁה יָצְאָה.
הֶחָצֵר יָצְאָה. הָעֵץ יָצָא.
הַזֶּבֶל יָצָא. הַלִכְלֻךְ יָצָא וְהָרֵיחַ יָצָא,
נִשְׁאֲרָה חִרְבֶּה מַאפִישׁ כֹּחַ.
רָאִיתִי אֶבֶן מֻנַּחַת
וְלֹא יָדַעְתִּי:
הָאֶבֶן עַל הַקֶּבֶר הִיא.
הָאֶבֶן מִן הַקֶּבֶר הִיא.
רָאִיתִי חָתֻלָה עָבְרָה מִרְפֶּסֶת שְׁבֻרָה כְּהִיסְטֹרְיָה, קָפְצָה לַחֲנֻת הֹמָה כֹּחַ אָדָם כֹּל בּוֹ.
רָאֲתָה חֲזָרָה
אֵין לָאָרֶץ
אִישׁ מִתַּחַת.
לִפְעָמִים צַלְמוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁאָר בְּזִכְּרֹן שֶׁל הַמִּדְרָכָה
שֶׁבָּהּ הָיָה עֹבֵר בְּלִי הַנַּבָּח אַפְלַלוֹ. מְנֻּכָּר. צֵל
צְלָלִים. בְּצַד הַצֵּל שֶׁל הַרְחֹב, וְלֹא בְּצַד הַשֶּׁמֶשׁ
שֶׁל הַשַּׁמֶּשֶׁת. בְּלִי לְמַשֵּׁשׁ יָדִית שֶׁל מְכֹנִיֹּתֹ. בְּלִי לְמַשֵּׁשׁ אִשָּׁהֻת. בְּלִי בִּכְלָל.
עַל יַד בְּרֵכַת הַמַּיִם שֶׁל הֵיכַל הַתַּרְבֻּת
רָאִיתִי אֶת הַמְּשֻׁגָּע שֶׁהֻא יֹנָה.
זֹאת מַמְלָכָה שֶׁלּוֹ. לֹא הִכִּיר אֹתִּי. לְיַד
הַמַּשְׁלֶה וְהַשָּׁלֵו שֶׁל הַבְּרֵכָה קִמְטֵי פָּנָיו כְּמוֹ אַקְוַרְיֻם.
כָּל מִי שֶׁעֹבֵר הַיֹּם בִּרְחֹב בֶּרְדִּיצֶ’בְסְקִי,
אֵינוֹ יֹדֵעַ בְּאֵיזֶה עֹלָם נִמְצָאִים.
הַרְחֹב עַצְמוֹ אָדִישׁ וְלֹא מַכְחִישׁ.
לְשַׁנֹּת אֶת הַרְחֹב לְשַׁנֹּת אֶת הַזְּמַן.
מֵחֲצַר הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הָאַכְסַדְרָא הֹצִיאֻ עֲרֵמֹת
זֶבֶל גְּרֻטָאֹת, שֶׁהַשַּׁמֶּשֶׁת הֶחֱזִיקָה בָּהֶן.
בַּבְּקָרִים הָיְתָה יֹשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה, בְּסֹף הַשְּׂדֵרָה.
כָּל מִי שֶׁעָבַר רָאָה צִפֹּר.
כָּל מִי
שֶׁעָבַר בַּמָּקֹם
רָאָה צִפֹּר.
לֹא אָדָם.
אֵין יֹתֵר חֲתֻלִים בָּרְחֹב.
אֵין יֹתֵר כְּלָבִים בָּרְחֹב.
אֵין יֹתֵר מְשֻׁגָּעִים בָּרְחֹב.
אֵין יֹתֵר פַּחִים בָּרְחֹב.
הָרְחֹב כְּאִלֻ אַּחֲרֵי
הַכֹּל. עַל פְּנֵי הָרְחֹב יָבֵשׁ.
אֲבָקִי וְלֹא שִׁמֻשִׁי.
אִישׁ לֹא צָרִיךְ פֹּה אִישׁ שֻׁם דָבָר.
הַבֹּקֶר עִם פֹּעֲלֵי הַנִּקָּיֹן.
פַּחִים הֲפֻכִים.
הָרֹאשׁ לְמַטָּה
וְהָרַגְלַיִם לְמַעְלָה.
בְּדֶּרֶךְ גְּרִירָתָם הִשְׁאִירֻ
פַּס זֶבֶל עַל הַמִּדְרָכָה.
צֹרֶךְ שֶׁהַשַּׁמֶּשֶׁת תִּרְאֶה
וְתֶאֱסֹף אֹתוֹ. הַזֶּבֶל זָכָר אֹתָה.
כב אב תשמא, 22 אוגוסט 1981 – ז סיון תשמב, 29 מאי 1982
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות