טז שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, הָיָה גּוֹרָל עוֹלֶה בְּיָמִין; מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים עוֹלֶה בְּיָמִין, פְּעָמִים עוֹלֶה בִּשְׂמֹאל. וְהָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין; מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים מַלְבִּין, פְּעָמִים אֵינוֹ מַלְבִּין. וְהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק; מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים דּוֹלֵק, פְּעָמִים כָּבֶה. וְהָיְתָה אֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה מִתְגַּבֶּרֶת, וְלֹא הָיוּ כּוֹהֲנִים צְרִיכִים לְהָבִיא עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשְּׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת עֵצִים; מִכָּאן וְאֵילָךְ, תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁל מַעֲרָכָה, פְּעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת, פְּעָמִים אֵינָהּ מִתְגַּבֶּרֶת. וְלֹא הָיוּ כּוֹהֲנִים נִמְנָעִים מִלְּהָבִיא עֵצִים לַמַּעֲרָכָה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ; וְנִשְׁתַּלְּחָה בְּרָכָה בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים. וְכָל כּוֹהֵן שֶׁמַגִּיעוֹ כְּזַיִת – יֵשׁ אוֹכְלוֹ וְשָׂבֵעַ וְיֵשׁ שָׂבֵעַ וּמוֹתִיר; מִכָּאן וְאֵילָךְ, נִשְׁתַּלְּחָה מְאֵרָה בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, וְכָל כּוֹהֵן מַגִּיעוֹ כְּפוֹל מִצְרִי. הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם, וְהַגַּרְגְּרָנִים נוֹטְלִים וְאוֹכְלִים. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד, שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ, וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ בֶּן חַמְצָן עַד יוֹם מוֹתוֹ (יומא לט ע“א–ע”ב).
שִׁמֵּשׁ – כיהן ככוהן גדול (בימי הבית השני).
גּוֹרָל עוֹלֶה בְּיָמִין – ביום הכיפורים שלפו גורלות מתוך קלפי לבחירת שני שעירים, אחד לה' ואחד לעזאזל, ובימי שמעון תמיד נמצא הגורל של השעיר שנועד לה' ביד ימינו של הכוהן, שהיא היד המובחרת.
מִכָּאן וְאֵילָךְ – מאז מותו של שמעון הצדיק.
לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין – חוט של צמר אדום שהיה נקשר ביום הכיפורים על פתח אולם בית המקדש, ואם הלבין – ידעו ישראל שנמחלו להם חטאיהם.
נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק – הנר במנורת המקדש שהיה מאיר כלפי מערב, לכיוון בית קודש הקודשים, ולא כבה מעולם.
אֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה וגו' – האש שעל המזבח בערה בעוצמה כל היום כולו ולא נזדקקה לעצים, פרט לשניים שהובאו כדי לקיים את מצוות הבאת העצים למזבח.
תָּשַׁשׁ – נחלש.
לֹא… נִמְנָעִים מִלְּהָבִיא – לא יכולים שלא להביא.
עֹמֶר – המובא למקדש מן התבואה החדשה בט"ז בניסן (ויקרא כג, י).
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – המובאים למקדש בשבועות (ויקרא כג, יז).
בְּלֶחֶם הַפָּנִים – המושם על השולחן לפני ה' ומשמסירים אותו הוא נאכל בידי הכוהנים. שֶׁמַּגִּיעוֹ כְּזַיִת – שמקבל לאכול (מלחם הפנים) חתיכה קטנה כזית.
מְאֵרָה – קללה.
פּוֹל מִצְרִי – כמות הקטנה בהרבה מן הזית.
מוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם – אינם אוכלים.
הַגַּרְגְּרָנִים – הלהוטים אחר האכילה.
נוֹטְלִים – לוקחים.
חַמְצָן – חמסן, גזלן.
יז תַּנְיָא, בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בְּטֵבֵת יוֹם הַר גְּרִזִּים הוּא, יוֹם שֶׁבִּקְּשׁוּ כּוּתִים אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדּוֹן לְהַחֲרִיבוֹ, וּנְתָנוֹ לָהֶם. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. מָה עָשָׂה? לָבַשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּמִיַּקִּירֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, וַאֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בִּידֵיהֶם. וְהָיוּ מְהַלְּכִים כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ, הַלָּלוּ מְהַלְּכִים מִצַּד זֶה וְהַלָּלוּ מְהַלְּכִים מִצַּד זֶה, עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: הַלָּלוּ יְהוּדִים, שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרִיס זָרְחָה חַמָּה וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, יָרַד מִמֶּרְכַּבְתּוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו. אָמְרוּ לוֹ: מֶלֶךְ גָּדוֹל כְּמוֹתְךָ יִשְׁתַּחֲוֶה לִיהוּדִי זֶה? אָמַר לָהֶם: דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל זֶה מְנַצַּחַת לְפָנַי בְּבֵית מִלְחַמְתִּי. אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָּאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: אֶפְשָׁר, בַּיִת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בּוֹ עָלֶיךָ וְעַל מַלְכוּתְךָ שֶׁלֹּא תֶּחֱרַב, יַתְעוּךָ גּוֹיִים לְהַחֲרִיבוֹ? אָמַר לָהֶם: מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמְרוּ לוֹ: כּוּתִים הַלָּלוּ, שֶׁעוֹמְדִים לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הֵם מְסוּרִים בִּידֵיכֶם. מִיָּד נְקָבוּם בְּעִקְבֵיהֶם וּתְלָאוּם בְּזַנְבֵי סוּסֵיהֶם. וְהָיוּ מְגָרְרִים אוֹתָם עַל הַקּוֹצִים וְעַל הַבַּרְקָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר גְּרִזִּים חֲרָשׁוּהוּ וּזְרָעוּהוּ כַּרְשִׁינִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת לְבֵית אֱלוֹהֵינוּ – וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב (יומא סט ע"א).
תַּנְיָא – שנויה (מילה ארמית המשמשת כפתיחה להבאת מסורת של תנא).
יוֹם הַר גְּרִזִּים – יום שנחרב בו מקדשם של השומרונים (המכונים גם כותים) בהר גריזים.
נְתָנוֹ לָהֶם – הסכים שיהרסוהו.
יַקִּירֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ – נכבדי העם הלכו עמו.
הַלָּלוּ… וְהַלָּלוּ – בני ישראל מכאן, וצבאו של אלכסנדר והכותים מכאן.
אַנְטִיפַּטְרִיס – תל אפק של היום.
פָּגְעוּ – פגשו.
דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ וגו' – דמותו של שמעון הצדיק עמדה אל מול פני אלכסנדר במלחמות שבהן הוא ניצח.
אֶפְשָׁר – האם אפשרי הדבר?
נְקָבוּם – חוררו חורים.
מְגָרְרִים – גוררים.
כַּרְשִׁינִים – ירק המשמש למאכל בהמות.
עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב – שאין להספיד או להתאבל בו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.