בּין הָאֲנָשִׁים הַמֻפְלָאִים בְּדִמְיוֹנָם וּבְעֹז רוּחָם, שֶׁקָמוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁכַת גָלוּתָם וְנִסּוּ לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ וּלְהָבִיא גְאֻלָּה לְעַמָּם, הָיָה לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים אֶחָד וּשְׁמוֹ דָוִד אַלְרֹאִי.
אֶלֶף שָׁנָה נָשָׂאנוּ עֹל הַשִּׁעְבּוּד. הִגִּיעָה הָעֵת לְהָשִׁיב אֶת יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ! – כֵּן הִכְרִיז דָוִד, וְרַבִּים מִיִשְׂרָאֵל רָצוּ אַחֲרָיו וְקָרְאוּ: מָשְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, שַׂר וְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל!
וְדָוִד אַלְרֹאִי בָּא עַד חֵקֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה וְתוֹרַת חֲכָמֵינוּ, זִכְרָם לִבְרָכָה, וְיָדָיו רַב לוֹ בְּכָל חָכְמָה וּמַדָּע, וְהָיָה מְדַבֵּר בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן וְגַם לְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל שְׁגוּרָה בְּפִיו. וּכְשֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּאַחַת הַלְּשׁוֹנוֹת לֹא נִּכַּר כִּי נָכְרִי הוּא הַמְדַבֵּר. וְגַם אֶת סוֹד הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ יָדַע.
עָבַר דָוִד בַּאֲרָצוֹת וּבִמְדִינוֹת רַבּוֹת, וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ הִתְיַצֵּב לִפְנֵי רָאשֵׁי הַגּוֹלָה וְלִפְנֵי נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רַבָּנִים וַחֲכִָמִים, וְכֹה דִבֶּר אֲלֵיהֶם: רְאוּ כִּי עֵת גְאֻלָּה הִיא לָנוּ. מִן הַשָּׁמַיִם מְסַיְעִים בְּיָדֵנוּ. בּוֹאוּ וְנִכְנֹס אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל וְיָצָאנוּ לַמִּלְחָמָה עַל הַגּוֹיִים צוֹרְרֵינוּ, וְנָשׁוּב לְצִיּוֹן בְּרִנָּה וּנְכוֹנֵן מַלְכוּת בֵּית דִָוִד כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהָיָה כְּבוֹדָם הָאַחֲרוֹן גָדוֹל מִן הָרִאשׁוֹן. בִּקְשׁוּ מִמֶּנוּ אוֹת לָדַעַת כִּי אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ וְלֹא בָּדָה מִלִּבּוֹ דִבְרֵי רַהַב וּכְזָבִים, עָשָׂה לִפְנֵיהֶם אוֹתוֹת גְדוֹלִים וְנוֹרָאִים: נָטָה מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ עָמַד דֹם, הִבִּיט לַכּוֹכָבִים וְיָצְאוּ בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.
הֶאֱמִינוּ בּוֹ הָעָם וַהֲמוֹנִים הֲמוֹנִים נָהֲרוּ אַחֲרָיו, נוֹהֲרִים וּמְחוֹלְלִים וְשָׁרִים: “דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם!”
שָׁמְעוּ מַלְכֵי הַגּוֹיִים, כִּי קָם אִישׁ בְּשׂוֹרָה, גוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ לְעַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, אָמְרוּ: “אִם יָקוּם חֲזוֹן נְבִיאֵיהֶם וְיִיטַב לָהֶם – וְהָיִינוּ אֲנַחְנוּ לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם”. נוֹסְדוּ יַחַד בְּאַחַת הַבִּירוֹת וְנוֹעֲצוּ שִׁבְעַת יָמִים, עַד כִּי גָמְרוּ אֹמֶר לִתְפֹס אֶת אַלְרֹאִי וּלְשִׂימוֹ בְּבוֹר כֶּלֶא, לִרְאוֹת אִם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַצִּילֶנּוּ מִיָדָם. שָׁלְחוּ חַיִל גָדוֹל וּתְפָסוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּתַחְתִּיוֹת מִגְדָל בָּצוּר, בָּנוּי שֶׁבַע חוֹמוֹת, "חוֹמָה בְּתוֹךְ חוֹמָה, וְאֶלֶף גִבּוֹרִים אֲחוּזֵי־חֶרֶב עוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמִּגְדָל לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן לֹא יָנוּס. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁיָּרְדוּ לְהָבִיא לוֹ אָכְלוֹ, כִּדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לֹא מְצָאוּהוּ בַּמִּגְדָל, חִפְּשׂוּ כָּל מַצְפּוּנָיו וְאֵינֶנּוּ. גַם בַּשִּׂיחִים אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה מִסָּבִיב לַמִּגְדָל חִפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ עִקְּבוֹתָיו.
נֶאֶסְפוּ הַמְּלָכִים שֵׁנִית וּבִקְשׁוּ עֵצָה מַה יַּעֲשׂוּ לוֹ. עוֹד הֵם יוֹשְׁבִים בָּאוּלָם, שׁוֹאֲלִים וּמְשִׁיבִים, וְהִנֵּה דָוִד אַלְרֹאִי עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם לָבוּשׁ לְבָנִים, זָקוּף בַּהֲדַר גָאוֹן, וְכֵן אָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ אֶת דְבַר אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: שִׁלְחוּ אֶת עַמִּי וְיָשׁוּב לְאַרְצוֹ כִּי חַנּוֹתִים. וְאִם תְּמָאֲנוּ – וְנָתַתִּי אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וּבְשַׂרְכֶם מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם!
רָגְשׁוּ הַמְּלָכִים בִּרְאוֹתָם אֶת אִישׁ חֶרְמָם וּבְשָׁמְעָם אֶת דְבָרָיו, צִוּוּ אֶת עַבְדֵיהֶם אֲחוּזֵי־הַחֶרֶב: תִּפְשׂוּהוּ חַיִּים, חַיִּים תִּפְשׂוּהוּ! בִּקְשׁוּ הָעֲבָדִים לְתָפְסוֹ, אַךְ הוּא נֶעְלַם מֵעֵינֵיהֶם. מִשְׁשׁוּ בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד וְלֹא מָצְאָה יָדָם מְאוּמָה. מִשְׁשׁוּ בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא מָצְאוּ. וְקוֹלוֹ שֶׁל אַלְרֹאִי מִתְגָרֶה בָּהֶם: “לֹא, כִּי פֹּה אֲנִי. לֹא, כִּי פֹּה אֲנִי”.
נִבְהֲלוּ הַמְּלָכִים מִמַּרְאֵה עֵינֵיהֶם, אֲבָל חִזְּקוּ לִבָּם וְאָמְרוּ: גַם חַרְטֻמֵּינוּ יוֹדְעִים לִהְיוֹת רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים. תֵּן לָנוּ אוֹת אַחֵר. אָמַר לָהֶם קוֹלוֹ שֶׁל אַלְרֹאִי: צְאוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר הַגָּדוֹל וְאַרְאֲכֶם אֶת יְכָלְתִּי. יָצְאוּ הַמְּלָכִים וְשָׂרֵיהֶם וְעִמָּהֶם הֲמוֹן עַם רָב אֶל הַנָּהָר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ יַחְתְּרוּ בְּסִירָה כַּחֲצִי הַשָּׁעָה, וּמֵימָיו מִתְגָעֲשִׁים בְּזַעַף וּבְכֹחַ וְלֹא יִשְׁתֹּקוּ.
עָמְדוּ כֻּלָּם עַל שְׂפַת הַנָּהָר מְחַכִּים לְגִלּוּי אַלְרֹאִי.
וְהִנֵּה נִרְאָה לָהֶם נִצָּב עַל שְׂפַת הַנָּהָר, הַרְחֵק מֵעֶמְדָתָם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת. הוֹצִיא מִכִּיס בִּגְדוֹ מִטְפַּחַת קְטַנָּה וּפְרָשָׂהּ עַל הַמַּיִם. מִיָּד עָמְדוּ הַמַּיִם מִזַּעְפָּם. יָשַׁב עַל הַמִּטְפַּחַת, וְהַמִּטְפַּחַת הִפְלִיגָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהֶעֱבִירַתּוּ בִּן־רֶגַע אֶל עֵבֶר הַנָּהָר הַשֵּׁנִי.
קָמוּ הַחַרְטֻמִּים וְעָשׂוּ גַם הֵם בְּלַהֲטֵיהֶם וְעָבְרוּ אֶת הַנָּהָר עַל שַׂלְמוֹתֵיהֶם. אַךְ קָצְרָה יָדָם מִלְּכֹד אֶת גוֹאֵל הָעִבְרִים.
וְלֹא אָבוּ הַמְּלָכִים לְשַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְגַם גְזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת גָזְרוּ עֲלֵיהֶם, עַד כִּי נֶאֶנְקוּ תַּחַת לַחַץ הַזֵּדִים, וְכֵן אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: טוֹב לָנוּ אָז מֵעָתָּה. לֹא גוֹאֵל שָׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים כִּי אִם עוֹכֵר, שֶׁעָכַר אֶת חַיֵינוּ וְהֵמַר לָנוּ מְאֹד.
וּמַלְכֵי הָאֲרָצוֹת הִכְרִיזוּ, כִּי כָל אֲשֶׁר יְנַעֵר חָצְנוֹ מִן הַגּוֹאֵל יֵשֵׁב לָבֶטַח שָׁלוֹם מִפַּחַד, וְכָל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו יִתָּפְשׂוּ לַמַּלְכוּת וְיַעֲלוּם עַל הָאוֹפַן וְאֶת הוֹנָם יַעֲשׂוּ חֵרֶם.
בָּא פִּלּוּג גָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל: הַיְרֵאִים וְרַכֵּי־הַלֵּבָב, הַבּוֹחֲרִים בְּחַיֵּי שָׁעָה מֵחַיֵּי עוֹלָם, נִעֲרוּ יְדֵיהֶם מִן הַגּוֹאֵל וְדִבְּרוּ בּוֹ סָרָה בְּגָלוּי, וְהֵם הָרַבִּים; וְהַמְּעַטִים גִבּוֹרֵי הָרוּחַ, הַדְּבֵקִים בַּגְּאֻלָּה, דָבְקוּ בְּאַלְרֹאִי, כִּי הֶאֱמִינוּ בּוֹ, וְהָיוּ קוֹרְאִים בְּסִפְרֵי הֶחָזוֹן וּבְסֵפֶר דָנִיֵּאל וְאוֹמְרִים: “הִנֵּה זֶה לְבוּשׁ הַבַּדִּים הַשָּׁלוּחַ אֵלֵינוּ. רַק הִסְתַּתֵּר יִסְתַּתֵּר וְעוֹד יָשׁוּב אֵלֵינוּ בְּבוֹא הָעֵת”. וְקִבְּלוּ יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה וְרוּחָם לֹא נִשְׁבְּרָה.
אַךְ בְּמִלְחַמְתּוֹ מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר: בְּצָרֵי יִשְׂרָאֵל מִחוּץ וּבְצָרִים מִיִּשְׂרָאֵל מִבַּיִת, אֲשֶׁר כֻּלָּם בִּקְשׁוּ אֶת נַפְשׁוֹ, מָרָה וְקָשְׁתָה עָלָיו רוּחוֹ, וְגַם הִתְעַצֵּם בְּמִלְחַמְתּוֹ, עַד כִּי גָבַהּ לִבּוֹ מְאֹד ונְָטָה מִן הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָיָה לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַלְכוּת וּמְדַבֵּר עָתָק וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף בְּאָזְנֵי הָעָם. אָז מָצְאוּ בּוֹ שׁוֹנְאָיו דֹפִי וְשָׂמְחוּ לִקְלוֹנוֹ, וַחֲסִידָיו הָיוּ עִוְרִים וְלֹא רָאוּ כִּי־אִם הוֹד גוֹאֵל נִרְדָף עַל חֶפְצוֹ לִגְאֹל.
וּבְאַחַד הַיָּמִים, בְּשָׁכְבוֹ בָּאֹהֶל עַל סַף הַמִּדְבָּר (כִּי אֹהֶל הֵקִים לוֹ שָׁם עָשׂוּי יְרִיעוֹת מֶשִׁי רְקוּמוֹת זָהָב ופְנִינִים) בָּא אִישׁ שָׂכִיר, אֲשֶׁר שְׂכָרוּהוּ מְנַדָּיו מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ, וְהָאִישׁ בֶּן דוֹדוֹ, בָּא עָלָיו בִּשְׁנָתוֹ, כָּרַת בַּחֶרֶב אֶת רֹאשׁוֹ וֶהֱבִיאוֹ אֶל שׁוֹלְחָיו, לְמַעַן יִשְׁקְלוּ עַל יָדוֹ אֶת שְׂכָרוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שֶׁקֶל.
שָׁמְעוּ חֲסִידָיו וְלֹא הֶאֱמִינוּ, וְעוֹד יְרָחִים וְשָׁנִים הָיוּ אוֹמְרִים: אֲדוֹנֵנוּ לֹא מֵת, הִנֵּה יָשׁוּב אֵלֵינוּ כְּפַעַם בְּפַעַם, יָשׁוּב וְיִגְאָל. אַךְ בְּרֹב הַיָּמִים וּבִרְאוֹתָם כִּי לֹא שָׁב אֲלֵיהֶם, נוֹאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, נָשְׂאוּ בְּשָׂרָם בְּשִׁנֵיהֶם וְאֶת נַפְשָׁם נָשְׂאוּ אֶל הַגְּאֻלָּה, אֲשֶׁר עָלֶיהָ יְדֻבַּר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וַאֲשֶׁר כֻּלָּנוּ נְחַכֶּה לָהּ אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּתְמַהְמֵהַּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.