אוֹתוֹ עֶרֶב, עֶרֶב חָמִים הָיָה. טוֹב, טוֹב הָיָה לְטַיֵּל לְעֵת עֶרֶב בַּשָּׂדֶה וּבַגָּן.

בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הָאַכְזָר! – אָמְרוּ זֶה לָזֶה הָאֲנָשִׁים, וְשָׂמְחוּ בְּלִבָּם, כִּי הִרְגִּישׁוּ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ הָאָבִיב הַחֲמִימָה, הַטּוֹבָה, הַמְלַטֶּפֶת אֶת פְּנֵיהֶם.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל קִרְקוּר רַךְ, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַתְּעָלָה אֲשֶׁר בְּצִדֵּי הַדָּרֶךְ.

קְוַע… קְוַע… קְוַרְררר… קְוַרְררר… נִשְׁמַע הַקּוֹל הָעוֹנֶה מֵעֵבֶר לְמִקְוֵה הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּחוֹרְשַׁת הָאֲקַלִּפְּטוּס.

קְוַע… קְוַע… קְוַרררְרְרר… גָּבְרוּ וְהָלְכוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר, וְסוֹפָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ יַחַד לְקוֹל קִרְקוּר רָם וְנִשָּׂא, שֶׁהִדְהֵד מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. עוֹד מְעַט וְכָל הַסְּבִיבָה כְּאִלּוּ עָנְתָה בְּקוֹלוֹת קִרְקוּר. קִרְקְרוּ הַבָּתִּים, הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, הַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בְּשִׁירָה חַדְגּוֹנִית וּמְרַעֲנֶנֶת זוֹ.

בָּרוּךְ הַבָּא! – קָרְאָה דִיצָה בְּשִׂמְחָה – הִנֵּה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית אֶת קוֹלוֹתֵיהֶן הַחֲבִיבִים שֶׁל הַקַּרְפַּדּוֹת. הֵן הִתְעוֹרְרוּ שֵׁנִית, לְאַחַר שֵׁנָה אֲרֻכָּה שֶׁל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַקָּשִׁים!

– הָאָבִיב! הָאָבִיב הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אוֹתָן מִשְּׁנַת הַחֹרֶף! – נַעֲנָה יוֹרָם.

עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וְיוֹרָם הַקָּטָן יָצָא בֹּקֶר אֶחָד לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּגִנָּתוֹ. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַבֶּרֶז, כִּי רָצָה לִשְׁתּוֹת מַיִם. וְהִנֵּה נִבְהַל הַקָּטָן מְאֹד. מוּל הַבַּיִת, לְיַד הַבֶּרֶז, בִּמְקוֹם שֶׁנִּקְווּ מַיִם בַּשְּׁלוּלִית, רָאָה הַיֶּלֶד וְהִנֵּה שְׂרוֹכִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים מִשְׂתָּרְעִים עַל הָאָרֶץ וְהֵם טוֹבְלִים בְּמֵי הַשְּׁלוּלִית, הָיוּ הַסְּרָטִים מוּזָרִים מְאֹד. אֵלֶּה הָיוּ שְׂרוֹכִים אֲרֻכִּים לְבָנִים, וּמִתּוֹכָם בִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ כְּמוֹ בְּמַחֲרֹזֶת הֲמוֹן נְקֻדּוֹת־חֲרוּזִים־שְׁחוֹרִים.

מָה אֵלֶּה? – שָׁאַל הַקָּטָן אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרָדָה – אוּלַי נְחָשִׁים הֵם?

אַבָּא! הֵחֵל הַיֶּלֶד רָץ בִּמְהִירוּת אֶל הַבֶּרֶז וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת אָבִיו: בּוֹא מַהֵר! תִּרְאֶה! מַה זֶּה שָׁם הַמְּטַיֵּל לוֹ בַּמָּיִם?

מִהֵר הָאָב לָלֶכֶת אַחַר בְּנוֹ.

בְּגִשְׁתָּם אֶל הַשְּׁלוּלִית לְיַד הַבֶּרֶז, פָּרַץ הָאָב בִּצְחוֹק: מָה? בִּשְׁבִיל בֵּיצֵי קַרְפַּדָּה אֵלֶּה הֵקַמְתָּ רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ?

אֵלֶּה בֵּיצֵי קַרְפַּדּוֹת הֵן? – מִלְמֵל יוֹרָם בְּבַיְשָׁנוּת – אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי כָּאֵלֶּה.

ביצי קרפדה בשלולית המים

וְהָאָב סִפֵּר לוֹ לִבְנוֹ: בְּבוֹא הָאָבִיב, מִשֶּׁמַּתְחִילָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת קַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת, מִיָּד מִתְעוֹרְרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִשְּׁנָתָן הָאֲרֻכָּה. הֵן מְגִיחוֹת מֵחוֹרֵיהֶן וּמִמַּחֲבוֹאֵיהֶן מִתַּחַת לַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים, וַהֲרֵי הֵן יוֹצְאוֹת לַאֲוִיר הָעוֹלָם. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר זֶה מַתְחִילוֹת הֵן לְהַטִּיל אֶת סִרְטֵי בֵיצֵיהֶן. אֶת הַבֵּיצִים מַטִּילוֹת הֵן אַךְ וְרַק בִּשְׁלוּלִיוֹת־מַיִם אוֹ בִּתְעָלוֹת שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים. יֵשׁ וְהַסְּרָטִים מַגִּיעִים לְאֹרֶךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים. כָּל קַרְפַּדָּה מַטִּילָה בְּעֵרֶךְ קָרוֹב ל־7000 בֵּיצִים. בֵּיצִים אֵלּוּ זְעִירוֹת הֵן וְגָדְלָן לֹא יוֹתֵר מִ־2–3 מִילִימֶטְרִים.

קרפדה

מָה אַתָּה סָח? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בֵּיצִים הֵן מַטִּילוֹת? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם.

וְהָאָב הִמְשִׁיךְ: כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, יוֹצְאוֹת הַבֵּיצִים הַשְּׁחוֹרוֹת מִתּוֹךְ הַסֶּרֶט הַשָּׁקוּף וְהֶעָכוּר.

לְאַט־לְאַט הֵן הוֹפְכוֹת לְרֹאשָׁן בַּעַל זָנָב אָרֹךְ, וְלָהֶן גּוּף כַּדּוּרִי. גּוּף זֶה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ.

בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן אוֹכְלִים הָרֹאשָׁנִים מִן הַמָּזוֹן אֲשֶׁר בַּסֶּרֶט, אַחַר כָּךְ הֵם מִתְרַחֲקִים וּמַתְחִילִים לְשׁוֹטֵט בַּמַּיִם וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם אֹכֶל בְּעַצְמָם. לְאַט־לְאַט הַגּוּף גָּדֵל, צִבְעוֹ הוֹפֵךְ חוּם־יְרַקְרַק. צוֹמְחוֹת לָהֶם לְרֹאשָׁנִים רַגְלַיִם – תְּחִלָּה אֲחוֹרִיּוֹת וְאַחַר קִדְמִיּוֹת. מֵעַתָּה מַתְחִילוֹת הַצְּפַרְדְּעִים לָצֵאת מִן הַמָּיִם, הֵן מְקַפְּצוֹת וּמִתְרוֹצְצוֹת פַּעַם בַּמַּיִם וּפַעַם – בַּיַּבָּשָׁה. לְבַסּוֹף נִפְטָרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִן הַזָּנָב, וּמֵעַתָּה הֵן נֶהְפָּכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת הַחַיּוֹת בָּעִקָּר בַּיַּבָּשָׁה.

אַבָּא! – שָׁאַל יוֹרָם – אָמַרְתָּ כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת מַטִּילוֹת כָּל אַחַת קָרוֹב לְ־7000 בֵּיצִים, וְכָל אֵלּוּ הַבֵּיצִים הוֹפְכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת? הֲלֹא זֶה יִהְיֶה אָסוֹן, אִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קַרְפַּדּוֹת תְּכַסֶּינָה אֶת הָאֲדָמָה.

אַל תְּפַחֵד, בְּנִי! – הִרְגִּיעוֹ הָאָב – רַק מְעַטִּים מְאֹד מִכָּל הַבֵּיצִים יֵהָפְכוּ לְקַרְפַּדּוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יִקְרֶה שֶׁשְּׁלוּלִיּוֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר בָּהֶן הִטִּילָה הַקַּרְפַּדָּה בֵּיצֶיהָ, תִּיבַשׁ, וְאָז כָּל הַבֵּיצִיּוֹת תֵּלַכְנָה לְאִבּוּד. בְּאֵין מַיִם, מִצְטַמְּקִים גַּם אַלְפֵי הָאֲלָפִים שֶׁל הָרֹאשָׁנִים, שֶׁרָאוּ אוֹר יָמִים מִסְפָּר.

מִלְּבַד זֹאת – הִמְשִׁיךְ הָאָב – רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַקַּרְפַּדּוֹת: הַדָּגִים, הַשַּׁלְפּוּחִיוֹת – אֵלֶּה צַבֵּי הַמַּיִם – וְגַם הַחֲסִידוֹת וּשְׁאָר עוֹפוֹת־מַיִם – כָּל אֵלֶּה מַשְׁמִידִים רְבָבוֹת רַבּוֹת שֶׁל קַרְפַּדּוֹת וְרֹאשָׁנִים.

וּמִמָּה נְזוֹנוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת? – שָׁאַל יוֹרָם.

שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָׁאַלְתָּ, בְּנִי! – הֵשִׁיב הָאָב – דַע לְךָ, כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת יְדִידוֹת הֵן לָנוּ, בְּנֵי אָדָם, הוֹאִיל וְהֵן מַשְׁמִידוֹת עַכָּבִישִׁים, זְבוּבִים וּשְׁאָר שִׁרְצֵי־עוֹף, אוֹיְבֵי הָאָדָם. הַקַּרְפַּדָּה הִיא צַיֶּדֶת מְצֻיָּנָה. לָהּ לָשׁוֹן אֲרֻכָּה הַדְּבוּקָה אֶל חִכָּהּ. בִּרְאוֹתָהּ טֶרֶף, מִיָּד הִיא זוֹרֶקֶת בִּמְהִירוּת רַבָּה אֶת לְשׁוֹנָהּ מִפִּיהָ וְזוֹ מַדְבִּיקָה אֵלֶיהָ אֶת הַטֶּרֶף, כִּי רִיר דָּבִיק לָהּ, לַקַּרְפַּדָּה, עַל לְשׁוֹנָהּ.

קרפדות באגם

עוֹד סִפֵּר הָאָב, כִּי רַק הַקַּרְפַּדִים הֵם הַמְּקַרְקְרִים, וְאִלּוּ הַנְקֵבוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת לְקַרְקֵר.

וְכֵיצַד נַעֲשָׂה הַקִּרְקוּר? – שָׁאַל יוֹרָם.

הַזְּכָרִים – עָנָה הָאָב – לָהֶם שְׁנֵי כִיסֵי קוֹל מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פִיהֶם, אֵלֶּה מַגְבִּירִים אֶת הַקּוֹלוֹת הַיּוֹצְאִים מִגְּרוֹנָם, וְעַל כֵּן קוֹלָם נִשְׁמָע וְהוֹלֵךְ.