אָבִיב הוֹפִיעַ, פֶּסַח בָּא!
רוּחוֹת חֲמִימוֹת יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ הַקָּרָה, הַנִּרְדֶּמֶת וּתְלַחֵשְׁנָה לְשִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה הַמַּזְהִיבוֹת, כִּי כְבָר בָּא הָאָבִיב הַטּוֹב.
מִהֲרוּ הַשִּׁבֳּלִים וַתִּשְׁתַּחֲוֶינָה, לְאוֹת תּוֹדָה, לָרוּחַ הַחַמָּה וְהַמֵּיטִיבָה, אֲשֶׁר הֵעִירָה אוֹתָן מִשְּׁנָתָן הָאֲרֻכָּה.
שָׁמְעוּ הסַּיְפָנִים הַשּׁוֹכְנִים בֵּין שִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה, כִּי הָאָבִיב קָרוֹב הוּא, וַיְמַהֲרוּ גַם הֵם לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַפְּרָחִים.
סיפנים השוכנים בין שבלי החטה
וְהַבְּשׂוֹרָה נָפוֹצָה עַל כַּנְפֵי הָרוּחוֹת לֵאמוֹר: הָאָבִיב הִגִּיעַ! מִהֲרוּ הַשָּׂדוֹת הָעֵירֻמִּים וַיִּתְכַּסּוּ בְּשִׂמְלַת חַג, מְשֻׁבֶּצֶת בַּהֲמוֹנֵי פְרָחִים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים.
הַפְּרָגִים הָאֲדֻמִּים הִתְפַּשְּׁטוּ בַּשָּׂדוֹת, אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה וְהִרְחִיקוּ מִפְּנֵיהֶם אֶת יֶתֶר הַפְּרָחִים.
סוּרוּ! סוּרוּ מִכָּאן! אָנוּ אֲדֻמִּים הִנֵּנוּ, צִבְעֵנוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב, יַיִן זֶה מְשַׂמֵּחַ לֵב אֲנָשִׁים בְּמַרְאֵהוּ. אַתֶּם הַחִוְּרִים, הָעֲלוּבִים, הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן! קָרְאוּ הַפְּרָגִים הַחֲצוּפִים.
פרחי הפרג
בַּּשָׁרוֹן הִתְנַחֲלוּ פִּרְחֵי הַקַּחְוָנִית הַצְּהֻבִּים־לְבָנִים. הֵם שָׁלְטוּ בְּכָל הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר הָיוּ קֵרְחִים וְרֵקִים מִצְמָחִים. הַיְלָדִים, בְּעָבְרָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, הָיוּ קוֹרְאִים בְּחֶדְוָה: הַבִּיטוּ וּרְאוּ! אֵין זֹאת כִּי נָפְלוּ כֹּכָבִים בִּן־לַיְלָה מִשָּׁמַיִם וְקִשְּׁטוּ אֶת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר רַק תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם הָיָה עֵירוֹם לְלֹא כָל כְּסוּת שֶׁל פְּרָחִים.
בְּצִדֵּי דְרָכִים, בַּאֲפָרִים, בָּאֲדָמוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת, עָלוּ פִּרְחֵי הַחַרְצִיּוֹת הַמַּצְהִיבוֹת וְהִשְׁתַּפְּכוּ עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָבִים בִּדְמוּת יָם רָחָב שֶׁל זָהָב נוֹזֵל. צֶבַע הַזָּהָב הַמְסַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם, גָּרַם לִסְחַרְחֹרֶת־רֹאשׁ לְכָל הָרוֹאֶה אֶת זֶה הַזָּהָב הַטּוֹב הַנִּגָּר בְּרֹאשׁ כָּל גֶּבַע וָגָיְא.
וְשָׁם בְּהָרֵי הַגָּלִיל, עָמְדוּ זְקוּפִים פִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס הַכָּחֹל וַעֲלֵיהֶם מִצְטוֹפְפִים הֲמוֹנֵי פְרָחִים הַדּוֹמִים לְפַרְפָּרִים חֲמוּדִים.
וְהַדְּבוֹרִים, בִּרְאוֹתָן כִּי עָלוּ הַפְּרָחִים לָרֹב, וַתְּמַהֵרְנָה לָצֵאת מִן הַכַּוֶּרֶת הַצְּפוּפָה וְהָעֲגוּמָה, גַּם הֵן רָצוּ לִרְאוֹת בְּעוֹלַם-יָהּ הַיָּפֶה וְהַמּוּצָף בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמָּתוֹק.
בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, הַדְּבוֹרִים! קָרְאוּ הַפְּרָחִים לָאוֹרְחוֹת הַמְּעוֹפְפוֹת וְהִזְמִינוּ אוֹתָן לָסוּר אֲלֵיהֶם וּלְהִתְכַּבֵּד מִן הַצּוּף אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶן. וְהַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת, הֵן הִתְנַפְּלוּ עַל הַשַּׁי הַמֻּגָּשׁ לִפְנֵיהֶן. הֵן שָׁמְחוּ מְאֹד עַל שֶׁפַע הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נִזְדַּמְנוּ בַּשָּׂדֶה.
קחון
בְּשׂוֹרַת הָאָבִיב כְּאִלּוּ יָצְקָה כֹּחַ חָדָשׁ בְּכַנְפֵיהֶן וְהֵן הֵחֵלּוּ רוֹטְטוֹת, מִתְנוֹעֲעוֹת בִּמְהִירוּת, וּצְבָא הַדְּבוֹרִים הֶעָצוּם יָצָא בַּעֲנָנָה לָשׁוּט בַּשָּׂדוֹת, לֶאֱסֹף צוּף מָתוֹק וְאַבְקָה, לָהֶן וּלְיַלְדֵיהֶן, הָעֲתִידִים לָצֵאת בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים.
הַכַּוֶּרֶת הִתְעוֹרְרָה לְחַיִים חֲדָשִׁים. בַּתָּאִים הֵחֵלָּה הַמַּלְכָּה לְהַטִּיל אֶת בֵּיצֶיהָ וְכַעֲבוֹר יָמִים מִסְפָּר בָּקְעוּ זְחָלִים מִן הַבֵּיצִים, וְאֵלֶּה הָיוּ תוֹבְעִים בְּלִי הֶרֶף: הָבוּ מַיִם! הָבוּ אֹכֶל! רְעֵבִים אָנוּ!
מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב נִשְׁמַעַת הֶמְיָה בִּלְתִּי פוֹסֶקֶת שֶׁל צְבָא הַדְּבוֹרִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ לְבָרֵךְ אֶת הַפְּרָחִים הָעוֹלִים, חִפּוּשִׁיּוֹת, פַּרְפָּרִים וּשְׁאָר שִׁרְצֵי עוֹף, בָּאוּ אַף הֵמָּה לְבָרֵךְ אֶת הַצְּמָחִים לְחַג הָאָבִיב, וְאַגַּב כָּךְ לְהִתְכַּבֵּד מִן הַצּוּף הַמָּתוֹק אֲשֶׁר מַגִּישִׁים הַפְּרָחִים מִתּוֹךְ גְבִיעִי כּוֹתְרוֹתֵיהֶם הַצִּבְעוֹנִיִּים.
וְהַיְלָדִים – הֲלֹא הֵם הִנָּם הָאוֹרְחִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בְּתוֹךְ קְהַל הַבָּאִים. שְׂמֵחִים הֵם הַקְּטַנִּים. גַּם הֵם הִתְגַּעְגְעוּ כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף עַל הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים, עַל הַפְּרָחִים הָעוֹלִים וְהָעֵצִים הַנּוֹתְנִים פְּרִי מָתוֹק וְטוֹב לְאָכְלָה. בִּימוֹת־הַחֹרֶף הָיוּ הַיְלָדִים מִתְהַלְּכִים רוֹעֲדִים מִקֹּר, יְרֵאִים מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וּמִתְכַּוְּצִים עַל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר, בַּחֶדֶר הַקַּר, וְהֵם זוֹכְרִים בְּגַעְגּוּעִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפִיצָה קַרְנֶיהָ בִּימוֹת־הָאָבִיב הַטּוֹבִים.
מוֹרָתִי: הָבָה נֵצֵא הַחוּצָה! – קָרְאוּ הַחֶבְרַיָּא לְמוֹרָתָם – יוֹם אֶחָד מִימֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים. הָבָה נְבָרֵךְ גַּם אָנוּ אֶת הַפְּרָחִים בְּיוֹם הָעֲלִיָּה, יוֹם חַגָּם!
בְּשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת וְשִׁיר בְּפִיהֶם יָצְאוּ הַתַּלְמִידִים אֶת שַׁעֲרֵי בֵּית־הַסֵּפֶר וּפְנֵיהֶם אֶל הַשָּׂדֶה. צוֹעֲדִים הַיְלָדִים, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם צוֹהֲלוֹת וּפִיהֶם מָלֵא רִנָּה:
בָּא הָאָבִיב!
שֶׁמֶשׁ חָבִיב!
יָפִיץ אוֹר וָחֹם!
כָּכָה מְשׁוֹרְרִים הֵמָּה הַיְלָדִים וּקְהַל הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב מִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בְּשִׁירָתוֹ, בִּרְכָתוֹ, אֶת הָאָבִיב הַטּוֹב.
הילדים החלו לקטף זרי פרחים
בַּשָּׂדֶה, נָפוֹצָה הַחֶבְרַיָּא אֶל כָּל עֵבֶר, הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ לִקְטֹף לָהֶם זֵרֵי פְרָחִים עַל מְנָת לַהֲבִיאָם הַבָּיְתָה. הַבָּנוֹת, לְאַחַר שֶׁקָּטְפוּ לָהֶן פְּרָחִים לָרֹב, הִתְיַשְּׁבוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵחֵלּוּ לַחֲרֹז לְמַחֲרֹזֶת אֶת פִּרְחֵי הַחַרְצִית הַצְּהֻבִּים, לְמַעַן עֲנֹד אוֹתָם עֲנָקִים לְצַוָּארָן וַעֲטָרָה לְרֹאשָׁן. אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַבָּתִּים מַזְהִירִים בִּשְׁלַל פִּרְחֵי שָׂדֶה, אֲשֶׁר הָיוּ מְבִיאִים הַיְלָדִים מִפַּעַם לְפַעַם הַבָּיְתָה.
נָאֶה הוּא הָאָבִיב וְחָבִיב, רֵיחָנִים הֵם פְּרָחָיו, בָּהֶם הוּא מְקַשֵּׁט אֶת הַשָּׂדוֹת, אָמְרוּ הַהוֹרִים, אֲשֶׁר שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂדֶה עַל רֵיחוֹתָיו הַנְּעִימִים אֲשֶׁר הוּבָא הַבַּיְתָה בִּידֵי הַקְּטַנִּים.
וְהָאִכָּרִים! אַף הֵם הֵנִיעוּ רֹאשָׁם וַיֹּאמְרוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה: בָּא הָאָבִיב! עֵת הָעֲבוֹדָה הִגִּיעָה. עוֹד מְעַט וְיָבוֹא זְמַן הַקָּצִיר, הָעֵצִים יִתְכַּסּוּ פְרָחִים וְאַחַר־כָּךְ בְּפֵרוֹת. הַבָּצִיר מַמָּשׁ מִתְדַּפֵּק עָלֵינוּ, אַחֲרָיו הַקָּטִיף, קְטִיף הַפֵּרוֹת. יִהְיוּ אֵלֶּה יְמֵי עֲבוֹדָה קָשִׁים, אַךְ גַּם מְלֵאִים עִנְיָן וְשִׂמְחָה.
וְעַתָּה! לַעֲבוֹדָה, אַחִים! קָרְאוּ וְזֵרְזוּ הַזְּקֵנִים וְהַצְּעִירִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.
לְפֶתַע הֵחֵלָּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חֲמִימָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. צַמְחִיאֵל יָצָא עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהָעִיר וּלְעוֹרֵר אֶת הַצְּמָחִים מִשְּׁנָתָם הָאֲרֻכָּה.
מִנְּשִׁיקָתָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הִתְעוֹרְרוּ הַצְּמָחִים וְהֵחֵלּוּ נוֹשְׂאִים רָאשֵׁיהֶם אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל הָעוֹלֶה וְהֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנָּה: אָנָּא! שִׁלְחִי עוֹד וְעוֹד מִקַּרְנֵי אוֹרֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
שקדיה
וּבַלַּיְלָה עָבְרָה הָרוּחַ וַתִּלְחַשׁ לָהֶם, לָעֵצִים הַנִּרְדָּמִים: עוּרוּ נָא! הִתְעוֹרְרוּ נָא! צְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב בְּבִגְדֵי הַחַג אֲשֶׁר לָכֶם, הִתְקַשְּׁטוּ בְּפִרְחֵיכֶם הַנָּאִים! הִזְדָּרְזוּ! הָבָה נִרְאֶה מִי מִכֶּם יֵצֵא הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב, הָעוֹלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ?
וְהָעֵצִים? רֻבָּם הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. רַבִּים מֵהֶם הָיוּ עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי וְהִתְבַּיְּשׁוּ לְהֵרָאוֹת בִּפְנֵי הָאָבִיב הַטּוֹב וְהַמְּחַמֵּם.
אַדְרַבָּה, הָרוּחַ! שִׁלְחִי אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לְמַעַן תְּחַמֵּם אוֹתָנוּ, יִהְיֶה בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְכַּסּוֹת בְּעָלִים וּפְרָחִים, וְאָז נֵצֵא אֵלָיו, אֶל מַלְכֵּנוּ, בְּכָל בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר לָנוּ.
וְצַמְחִיאֵל, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הָעֵצִים נִרְדָּמִים וִישֵׁנִים, פָּנָה אֶל כֶּרֶם הַשְּׁקֵדִיּוֹת הַשׁוֹכֵן בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָעֵצִים:
"עֲצֵי הַשָּׁקֵד הַשַּׁקְדָּנִים וְהַטּוֹבִים, קוּמוּ נָא וְהִתְעוֹרְרוּ, הֱיוּ אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאָבִיב הֶחָבִיב. מַהֲרוּ וְלִבְשׁוּ אֶת אַדֶּרֶת הַפְּרָחִים הַלְּבָנָה אֲשֶׁר לָכֶם וִהְיוּ נְכוֹנִים לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַפְּרָחִים.
מָה? הַאִם בֶּאֱמֶת קָרֵב לָבוֹא הָאָבִיב? שָׁאֲלוּ הַפְּקָעִים הַסְּגוּרִים שֶׁדָּבְקוּ אֶל הָעֲנָפִים.
כֵּן! הוּא בָּא! הוּא מְשַׁלֵּחַ כְּבָר אֶת אֲלֻמּוֹת קַרְנֵי הַחֹם שֶׁלּוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ. כָּל הַפְּרָחִים מוּכָנִים כְּבָר לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; הַכֹּל מְחַכִּים לְאוֹת כִּי יִנָּתֵן לָהֶם. הֲתִרְצוּ לִהְיוֹת אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים לְהוֹצִיא אֶת פִּרְחֵיכֶם? שָׁאַל צַמְחִיאֵל הַטּוֹב, וְנָשַׁק לָהֶם לְעַנְפֵי הַשָּׁקֵד הָעֵירֻמִּים.
מוּכָנִים! הֵשִּׁיבוּ הָעֲנָפִים. עוֹד מָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲלֶה עַל הָעֲנָפִים אֶת הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים שֶׁלָּנוּ. אָנוּ נְכַסֶּה אֶת הַבַּדִּים הָעֲרֻמִּים בִּגְדֵי לָבָן רֵיחָנִיִּים וְאַחַר נִדְאַג לִתְפֹּר לָהֶם אֶת שִׂמְלַת הַיָּרָק – אֶת הֶעָלִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם הַפְּרָחִים.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, אַךְ יָצְאוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת לִבְקֹעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הָעֲנָנִים הַשְּׁחוֹרִים, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַשְּׁקֵדִיָּה מְקַדֶּמֶת אֶת פְּנֵיהֶם בַּהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל כַּפְתּוֹרִים לְבָנִים, הַמְּחַיְּכִים אֶל עֵבֶר הַקַּרְנַיִם הַחִוְּרוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת.
כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הַפְּרָחִים נִפְתָּחִים בִּמְהִירוּת רַבָּה זֶה אַחַר זֶה, פֹּה וָשָׁם נִצְנְצוּ כְּבָר פְּסִפַּסִּים שֶׁל יֶרֶק אֲשֶׁר רָדְפוּ אַחַר הַפְּרָחִים, כִּי רָצוּ לְהִתְחָרוֹת עִמָּהֶם: מִי יְמַהֵר לְכַסּוֹת אֶת הָעֲנָפִים?
רְאוּ נָא! מִלְחָמָה פָּרְצָה עַל הַשְּׁקֵדִיָּה בֵּין הַלָּבָן וְהַיָּרֹק! אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, בִּרְאוֹתָם אֶת מִשְׂחַק הַצְּבָעִים אֲשֶׁר עַל עֲצֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.
כַּלָּנִית אֲדֻמָּה וַחֲמוּדָה בָּקְעָה יוֹם אֶחָד אֶת כְּסוּת הָאֲדָמָה וּפָקְחָה אֶת עֵינָהּ אֶל מוּל הַשֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת. הַקְּטַנָּה הָיְתָה בְּטוּחָה, כִּי הִיא תִהְיֶה הָרִאשׁוֹנָה בַּפְּרָחִים, אֲשֶׁר תִּזְכֶּה לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ.
השקד והכלניה
מַה זֶה? כְּבָר אַתֶּם פּוֹרְחִים? תָּמְהָה הָאֲדֻמָּה, בִּרְאוֹתָהּ מֵאוֹת כַּפְתּוֹרִים לְבָנִים, הַזּוֹהֲרִים עַל עַנְפֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.
וְהֵיכָן הֵם עֲלֵיכֶם? – שָׁבָה הַסַּקְרָנִית לִשְׁאוֹל אֶת עַנְפֵי הַשָּׁקֵד הָעוֹמְדִים בְּשַׁלֶּכֶת.
– עָלַי – הֵשִׁיב הַשָּׁקֵד, הֵם מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הֵם מְחַמְּמִים אֶת הַצְְּמָחִים הַמִּסְכֵּנִים, אֵלֶּה הַקְּטַנִּים רוֹעֲדִים הֵם מִקֹּר, עַל כֵּן שָׁלַחְתִּי אֶת עָלַי לִהְיוֹת לָהֶם לִשְׂמִיכָה מְחַמֶּמֶת. עָלַי, הֲלֹא הֵם מְסַפְּרִים לָהֶם, לָאֵלֶּה הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה, כִּי בָא הָאָבִיב וְכִי עֲלֵיהֶם לְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה הַקָּרָה.
וּמַדּוּעַ זֶה מִהַרְתְּ אַתְּ לְהַעֲלוֹת פְּרָחִים? – שָׁבָה הַכַּלָּנִית וַתִּשְׁאָל:
– כִּי הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל זֵרֵז אוֹתִי לְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה, וְכָכָה אָמַר לִי: “מַהֲרִי לְהַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה – אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה, אַתְּ תִּהְיִי הַמְּבַשֶּׂרֶת לְכָל הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה וּלְכָל הַצִּפֳּרִים וְהַפַּרְפָּרִים עַל הָאֲדָמָה, כִּי בָא הָאָבִיב”. אָמַרְתִּי אֵיפוֹא אֶל עַצְמִי – הִמְשִׁיכָה הַשְּׁקֵדִיָּה – אֲמַהֵר לְהוֹצִיא אֶת פְּרָחַי לָרִאשׁוֹנָה, וְאִלּוּ לֶעָלִים – אֵין דָּבָר, יְחַכּוּ לָהֶם, הֵם יוֹפִיעוּ כַּעֲבֹר זְמַן מָה.
יָפֶה מְאֹד מִצִּדֵּךְ – הַשְּׁקֵדִיָּה, אָמְרָה הַכַּלָּנִית. וְיַעַן אֲשֶׁר מִהַרְתְּ לַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא אֶת פְּרָחַיִךְ, הִנֵּה אֵרֵד אֶל חֲבֵרוֹתַי בָּאֲדָמָה וַאֲסַפֵּר לָהֶן עַל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂית, כִּי מִהַרְתְּ לַעֲלוֹת בְּטֶרֶם עָשִׂית עָלִים לְחַמֵּם אֶת עֲנָפַיִךְ הַקְּפוּאִים, לְמָחָר בַּבֹּקֶר – סִיְּמָה הַכַּלָּנִית דְּבָרֶיהָ – אָשׁוּב שֵׁנִית אֵלַיִךְ וְיַחַד עִם חֲבֵרוֹתַי הָרַבּוֹת, נִבְקַע אֶת הָאֲדָמָה וְנִהְיֶה יַחְדָּיו, לְמַעַן שַֹמֵּחַ אֶת לִבֵּךְ, הַשְּׁקֵדִיָּה הַגַּלְמוּדָה.
בַּלַּיְלָה סִפְּרָה הַכַּלָּנִית אֶת דְּבַר שִׂיחָתָהּ עִם הַשְׁקֵדִיָּה הַבּוֹדֵדָה, כָּל הַכַּלָּנִיּוֹת הֶחְלִיטוּ אֵיפוֹא לְמַהֵר לָצֵאת מִן הָאֲדָמָה לְמַעַן שַֹמֵּחַ אֶת לֵב הַשָּׁקֵד הַטוֹב.
וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶאְדִּימוּ הַשָּׂדוֹת וְכַרְמֵי הַשְּׁקֵדִים מִשֶּׁפַע הַכַּלָּנִיּוֹת, אֲשֶׁר יָצְאוּ לְעוֹדֵד אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה וְלִהְיוֹת לָהּ חֲבֵרִים רִאשׁוֹנִים לִפְרִיחָה.
וְהַיְלָדִים בְּצֵאתָם אֶל הַשָּׂדֶה, שָׂמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה הַפּוֹרַחַת, וַיָּשִׁירוּ לָהּ שִׁיר:
הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת;
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת!
וְהַמּוֹרָה סִפְּרָה לַחֲנִיכֶיהָ, אֲשֶׁר הִתְיַּשְּׁבוּ סְבִיבָהּ לְרַגְלֵי אַחַד הָעֵצִים, לֵאמוֹר:
הַשְּׁקֵדִיָּה הִיא בַּת לְמִשְׁפַּחַת הַוַּרְדִּיִּים, כָּמוֹהָ, כְּכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, נֶחְשֶׁבֶת הִיא עַל עֲצֵי הַפְּרִי הַגַּלְעִינִיִּים, עֵצִים אֵלֶּה עוֹמְדִים בְּשַׁלֶּכֶת כָּל יְמוֹת הַסְּתָיו וְהַחֹרֶף. רִאשׁוֹנָה הִיא הַשְּׁקֵדִיָּה לְהוֹצִיא פְּרָחִים. כְּבָר בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט מוֹצִיאָה הַשְּׁקֵדִיָּה אֶת פְּרָחֶיהָ בַּעֲלֵי חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ, חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, הַרְבֵּה אַבְקָנִים (לִפְעָמִים עֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר) וֶעֱלִי אֶחָד.
עֲלֵי הַפֶּרַח שֶׁל הַשָּׁקֵד, מְמַהֲרִים לִנְשֹׁר אַרְצָה, וּמִיָּד לְאַחַר זֶה מַתְחִילָה לְהִתְעַבּוֹת הַשִּׁחְלָה הַהוֹפֶכֶת לִפְרִי בַּעַל צִיפָה יְרֹקָה – הוּא הוּא הַשָּׁקֵד. פֵּרוֹת הַשָּׁקֵד, בִּהְיוֹתָם בֹּסֶר, הֵם חֲמַצְמַצִּים וּטְעִימִים. לְאַט־לְאַט מַבְשִׁילִים אֵלֶּה, הֵם גְּדֵלִים, הַצִּיפָה הַיְרֻקָּה הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת אֲפֹרָה וְאָז טַעְמָהּ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת תָּפֵל. בֵּינָתַיִם מִתְעַבָּה הַקְּלִפָּה הַפְּנִימִית הַחוּמָה וְהַנַּקְבוּבִית.
קְלִפָּה זוֹ קָשָׁה הִיא, וּבְתוֹכָהּ שׁוֹכֵן הַגַּרְעִין הֶעָטוּף אַף הוּא בִּקְרוּם דַּק, אֲשֶׁר צִבְעוֹ חוּם. בְּתוֹךְ קְרוּם רַךְ זֶה שׁוֹכְנִים שְׁנֵי הַפְּסִיגִים הַלְבָנִים, שֶׁטַּעְמָם כְּטַעַם הֶחָלָב הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק.
פרות השקד
לְפָנִים – הִמְשִׁיכָה הַמּוֹרָה – הִשְׂתָּרְעוּ כַּרְמֵי שְׁקֵדִים לָרֹב בַּשְּׁפֵלָה, בֶּהָרִים וּבַנֶּגֶב, לְאַט־לְאַט, דָּחֲקוּ עֲצֵי הַהֲדָרִים אֶת עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים מִפְּנֵיהֶם, וְכַיּוֹם לֹא נִשְׁאֲרוּ כִּמְעַט כַּרְמֵי שְׁקֵדִים בָּאָרֶץ. רַק בַּנֶּגֶב, בְּקִרְבַת עַזָּה וּבְאֵר־שֶׁבַע, עוֹלִים כֹּה וָשָׁם כַּרְמֵי שְׁקֵדִים.
בַּשָּׁמַיִם נִרְאֲתָה עֲנָנָה, סָפֵק לְבָנָה, סָפֵק שְׁחוֹרָה. עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּבְיִחוּד יְלָדִים, שֶׁהָיוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בָּרְחוֹב, עָמְדוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּתְשׂוּמֶת־לֵב רַבָּה בָּעֲנָנָה הַמּוּזָרָה.
הַלָּלוּ! הֲלֹא הֵן הַחֲסִידוֹת! הַחֲסִידוֹת שָׁבוּ מִן הַדָּרוֹם! צָוַח בְּכָל כֹּחוֹ יוֹרָם הַקָּטָן.
החסידות שבו מן הדרום
וְאָכֵן! מִשֶּׁיָּרְדוּ הָעוֹפוֹת מִמְּרוֹמִים וְהֵחֵלּוּ חָגוֹת עַל פְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה, הִבְחִינוּ הַכֹּל בַּחֲסִידוֹת וְהֵרִיעוּ לִקְרַאת הָאוֹרְחוֹת אֲרֻכּוֹת־הַצַּוָּאר.
וְהַחֲסִידוֹת עָפוּ בְּרַשְׁלָנוּת וְנִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵן נִשָּׂאוֹת עִם הָרוּחַ. צַוָּארָן הָאָרֹךְ נָטָה לְפָנִים וְאִלּוּ רַגְלֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת נָטוּ בְּקַו יָשָׁר אֲחוֹרַנִּית.
מִשֶּׁקָּרַב הַמַּחֲנֶה אֶל הָאֲדָמָה, הִבְחִינוּ הַיְלָדִים יָפֶה־יָפֶה בַּכְּנָפַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת־לְבָנוֹת, בַּמַּקוֹר הָאָדֹם וּבָרַגְלַיִם הָאֲדֻמּוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת.
הִנֵּה הֵחֵלּוּ הַחֲסִידוֹת לָרֶדֶת! – קָרָא יוֹסִי קַל־הָרַגְלַיִם – חֶבְרַיָּא! בֹּאוּ וְנִרְאֶה אוֹתָן בְּרִדְתָּן!
חִישׁ מַהֵר נָשְׂאוּ הַיְלָדִים רַגְלֵיהֶם וְרָצוּ אֶל הָאֲפָר, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה לְיַד הַבִּצָּה.
בְּבוֹאָם, רָאוּ הַקְּטַנִּים, שָׁם לְיַד הַנַּחַל בֵּין שִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה, כַּמָּה חֲסִידוֹת, וְהִנֵּה הֵן צוֹעֲדוֹת בַּחֲשִׁיבוּת, כְּשֶׁמַּקּוֹרֵיהֶן כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהֵן בּוֹדְקוֹת אֶת הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִחֲתוּ זֶה עָתָּה.
– הֵן מְחַפְּשׂוֹת לָהֶן צְפַרְדְּעִים שְׁמֵנוֹת לַאֲכִילָה – אָמַר יוֹסִי.
– לא! הֵן מְבַקְּשׁוֹת אַחַר נָחָשׁ אָרֹךְ וְשָׁמֵן!
– וְאוּלַי הֵן מִתְאַוּוֹת לִלְטָאָה?
– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כִּי הֵן מְחַפְּשׂוֹת אַחַר חֲסִילִים אוֹ חַרְגּוֹלִים שְׁמֵנִים, כִּי אֵלֶּה מְצוּיִים עַתָּה לָרֹב בַּשָּׂדוֹת!
כָּכָה הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם הַיְלָדִים, אֲשֶׁר רָצוּ לְנַחֵשׁ מָה הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵן מְבַקְּשׁוֹת אַחֲרָיו, הָאוֹרְחוֹת אֲרֻכּוֹת הָרַגְלָיִם.
כְּחֹדֶשׁ יָמִים עָשׂוּ הַחֲסִידוֹת בַּסְּבִיבָה. יוֹם־יוֹם הָיוּ הַיְלָדִים יוֹצְאִים אֶל הַבִּצָּה לִרְאוֹת אֶת הַחֲסִידוֹת. אֵלּוּ, בַּעֲלוֹת־הַמָּקוֹר, הִתְרַגְּלוּ אֶל הַקְּטַנִּים וְלֹא נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם בְּבוֹאָם, הַיְלָדִים יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב קָרוֹב קָרוֹב אֶל הַצִּפֳּרִים וּלְהִתְעַנֵּג עַל תְּנוּעוֹת גֵּוָן הַנָּאֶה.
חסידות בּאחו
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הַיְלָדִים בַּכִּתָּה, נִרְאֲתָה לַהֲקַת הַחֲסִידוֹת טָסָה בַּשָּׁמַיִם וְהֵן מִתְרוֹמְמוֹת וְעוֹלוֹת מַעְלָה־מָעְלָה.
חֲבָל! הֵן וַדַּאי מַפְלִיגוֹת אֶל מוֹלַדְתָּן הָרְחוֹקָה! - הִצְטָעֵר יוֹסִי.
הַמּוֹרֶה סִפֵּר לַחֲנִיכָיו, כִּי הַחֲסִידוֹת מְקַנְּנוֹת בְּעִקָּר בַּצָפוֹן, בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת. הַחֲסִידוֹת – אָמַר הַמּוֹרֶה – הִנָּן צִפֳּרִים הָאֲהוּבוֹת עַל הָאִכָּרִים בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, שָׁמָּה, מַצִּיבִים גַּלְגַּל עַל אֲרֻבּוֹת בָּתֵּיהֶם וְעָלָיו בּוֹנוֹת הַחֲסִידוֹת אֶת קִנֵּיהֶן הַגְּדוֹלִים, אוֹי-אוֹי לוֹ לָאִישׁ אֲשֶׁר יִפְגַּע לְרָעָה בַּחֲסִידוֹת אוֹ בְּגוֹזָלֵיהֶן.
בְּבוֹא הַסְּתָיו, תּוֹקֶפֶת אֶת הַחֲסִידוֹת הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הַצְּעִירוֹת וְהַזְּקֵנוֹת מִתְכּוֹנְנוֹת לְמַסָּע. כָּל הַמַּחֲנֶה מִתְאַסֵּף יַחְדָּו וְיוֹם אֶחָד עוֹקְרוֹת כֻּלָן מִן הַמָּקוֹם וְעוֹשׂוֹת דַּרְכָּן אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, אֶל אַפְרִיקָה, מְקוֹם שָׁם זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת הַשֶּׁמֶשׁ כָּל יְמוֹת־הַשָּׁנָה וְשָׁמָּה יִמָּצֵא מָזוֹן בְּשֶׁפַע.
יֶשְׁנָן חֲסִידוֹת – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – שֶׁנִּשְׁאָרוֹת בְּאַרְצֵנוּ בְּכָל יְמוֹת־הַקָּיִץ. בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וַאֲפִילוּ בַּגָּלִיל – רָאִיתִי לֹא־פַעַם, אֲפִילוּ בְּעֶצֶם יְמוֹת־הַקַּיִץ, חֲסִידוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בַּשָּׂדוֹת. הַלָּלוּ צְעִירוֹת הֵן, וְהֵן אוֹהֲבוֹת לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, בְּטֶרֶם יָבוֹא זְמַנָּן לִבְנוֹת קֵן לָהֶן וּלְגַדֵּל גּוֹזָלִים.
הַחֲסִידָה הִיא יְדִידוֹ שֶׁל הָאָדָם – אָמַר יוֹסִי – הַחֲסִידָה מַשְׁמִידָה אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַמַּזִּיקִים: נְחָשִׁים, לְטָאוֹת, עַכְבָּרִים וְעוֹד.
וְהַחֲסִידָה מוֹעִילָה לָאִכָּר, כִּי הִיא מַשְׁמִידָה אֶת הָאַרְבֶּה. יֵשׁ וּמַחֲנוֹת אַרְבֶּה עוֹלִים מִן הַמִּדְבָּר לְהַשְׁמִיד אֶת יְבוּל הָאִכָּר. אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוֹת הַחֲסִידוֹת בְּמַחֲנוֹת עֲצוּמִים וְהֵן אוֹכְלוֹת אֶת הָאַרְבֶּה. וְהַחַקְלָאי שָׂמֵחַ, כִּי רוֹאֶה הוּא, כֵּיצַד הוּא נִפְטָר מִן הַמַּזִּיקִים הַקָּשִׁים, תּוֹדוֹת לְאֵלּוּ הַחֲסִידוֹת הַטּוֹבוֹת.
הַגִּידוּ נָא! הֲשָׁמַע מִי מִכֶּם אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַחֲסִידָה? – שָׁאַל יוֹרָם.
הַחֲסִידוֹת – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּחִיוּךְ – אִלְּמוֹת הֵן, אֵין הֵן מַשְׁמִיעוֹת קוֹלָן. בִּהְיוֹתָן בְּמַצַּב־רוּחַ טוֹב, הֲרֵי הֵן מַשִּׁיקוֹת מַקּוֹר אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ, וְאָז נִשְׁמָע קוֹל מַשָּׁק: לַק־לַק־לַק…; בִּגְלַל קוֹלָן זֶה שֶׁהֵן מוֹצִיאוֹת – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – קוֹרְאִים הָעֲרָבִים לַחֲסִידוֹת בְּשֵׁם: לַק… לַק…
בְּרוּכָה תִּהְיֶה לָנוּ הַחֲסִידָה בַּעֲלַת הַמַּקּוֹר הָאָרֹךְ, הַדּוֹמֶה לְכִידוֹן! – אָמַר יוֹסִי.
החסידה משמידה את הנחשים
שָׁלוֹם לְךָ, אַף־כִּידוֹן, יְדִידֵנוּ הַנֶּאֱמָן! הֵנִיעַ יוֹרָם בְּיָדוֹ לְעֵבֶר מַחֲנֵה הַחֲסִידוֹת אֲשֶׁר לְפֶתַע הִתְרוֹמֵם וְעָלָה מִן הָאֲדָמָה וְהֵם נִשָּׂאִים הַרְחֵק הַרְחֵק בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר.
הִנֵּה הֵם יוֹצְאִים לְמַסָּעָם! – הֵעִיר הַמּוֹרֶה – רְאוּ אֵיךְ הֵם מִסְתַּדְּרִים בְּשׁוּרָה עָרְפִית אֲרֻכָּה, מַמָּשׁ כִּגְדוּד אַנְשֵׁי צָבָא.
לְאָן הֵם פּוֹרְחִים? – שָׁאֲלָה אֲרִיאֶלָּה.
אֶל מוֹלַדְתָּן! אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ תִבְנֶינָה הַחֲסִידוֹת אֶת קִנָּן, תְּגַדֵּלְנָה דּוֹר חָדָשׁ – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.
שָׁלוֹם לָכֶן, חֲסִידוֹת! צֵאתְכֶן לְשָׁלוֹם! – קָרָא יוֹאֵל.
וּבֹאֲכֶן לְשָׁלוֹם! שוּבוּ אֵלֵינוּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה – נִפְרְדָה דִיצָה מִבַּעֲלֵי הָרַגְלַיִם הָאֲרֻכּוֹת.
-
כיום מכונה מקור החסידה – הערת פב"י ↩
אוֹתוֹ עֶרֶב, עֶרֶב חָמִים הָיָה. טוֹב, טוֹב הָיָה לְטַיֵּל לְעֵת עֶרֶב בַּשָּׂדֶה וּבַגָּן.
בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הָאַכְזָר! – אָמְרוּ זֶה לָזֶה הָאֲנָשִׁים, וְשָׂמְחוּ בְּלִבָּם, כִּי הִרְגִּישׁוּ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ הָאָבִיב הַחֲמִימָה, הַטּוֹבָה, הַמְלַטֶּפֶת אֶת פְּנֵיהֶם.
לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל קִרְקוּר רַךְ, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַתְּעָלָה אֲשֶׁר בְּצִדֵּי הַדָּרֶךְ.
קְוַע… קְוַע… קְוַרְררר… קְוַרְררר… נִשְׁמַע הַקּוֹל הָעוֹנֶה מֵעֵבֶר לְמִקְוֵה הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּחוֹרְשַׁת הָאֲקַלִּפְּטוּס.
קְוַע… קְוַע… קְוַרררְרְרר… גָּבְרוּ וְהָלְכוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר, וְסוֹפָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ יַחַד לְקוֹל קִרְקוּר רָם וְנִשָּׂא, שֶׁהִדְהֵד מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. עוֹד מְעַט וְכָל הַסְּבִיבָה כְּאִלּוּ עָנְתָה בְּקוֹלוֹת קִרְקוּר. קִרְקְרוּ הַבָּתִּים, הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, הַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בְּשִׁירָה חַדְגּוֹנִית וּמְרַעֲנֶנֶת זוֹ.
בָּרוּךְ הַבָּא! – קָרְאָה דִיצָה בְּשִׂמְחָה – הִנֵּה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית אֶת קוֹלוֹתֵיהֶן הַחֲבִיבִים שֶׁל הַקַּרְפַּדּוֹת. הֵן הִתְעוֹרְרוּ שֵׁנִית, לְאַחַר שֵׁנָה אֲרֻכָּה שֶׁל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַקָּשִׁים!
– הָאָבִיב! הָאָבִיב הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אוֹתָן מִשְּׁנַת הַחֹרֶף! – נַעֲנָה יוֹרָם.
עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וְיוֹרָם הַקָּטָן יָצָא בֹּקֶר אֶחָד לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּגִנָּתוֹ. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַבֶּרֶז, כִּי רָצָה לִשְׁתּוֹת מַיִם. וְהִנֵּה נִבְהַל הַקָּטָן מְאֹד. מוּל הַבַּיִת, לְיַד הַבֶּרֶז, בִּמְקוֹם שֶׁנִּקְווּ מַיִם בַּשְּׁלוּלִית, רָאָה הַיֶּלֶד וְהִנֵּה שְׂרוֹכִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים מִשְׂתָּרְעִים עַל הָאָרֶץ וְהֵם טוֹבְלִים בְּמֵי הַשְּׁלוּלִית, הָיוּ הַסְּרָטִים מוּזָרִים מְאֹד. אֵלֶּה הָיוּ שְׂרוֹכִים אֲרֻכִּים לְבָנִים, וּמִתּוֹכָם בִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ כְּמוֹ בְּמַחֲרֹזֶת הֲמוֹן נְקֻדּוֹת־חֲרוּזִים־שְׁחוֹרִים.
מָה אֵלֶּה? – שָׁאַל הַקָּטָן אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרָדָה – אוּלַי נְחָשִׁים הֵם?
אַבָּא! הֵחֵל הַיֶּלֶד רָץ בִּמְהִירוּת אֶל הַבֶּרֶז וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת אָבִיו: בּוֹא מַהֵר! תִּרְאֶה! מַה זֶּה שָׁם הַמְּטַיֵּל לוֹ בַּמָּיִם?
מִהֵר הָאָב לָלֶכֶת אַחַר בְּנוֹ.
בְּגִשְׁתָּם אֶל הַשְּׁלוּלִית לְיַד הַבֶּרֶז, פָּרַץ הָאָב בִּצְחוֹק: מָה? בִּשְׁבִיל בֵּיצֵי קַרְפַּדָּה אֵלֶּה הֵקַמְתָּ רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ?
אֵלֶּה בֵּיצֵי קַרְפַּדּוֹת הֵן? – מִלְמֵל יוֹרָם בְּבַיְשָׁנוּת – אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי כָּאֵלֶּה.
ביצי קרפדה בשלולית המים
וְהָאָב סִפֵּר לוֹ לִבְנוֹ: בְּבוֹא הָאָבִיב, מִשֶּׁמַּתְחִילָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת קַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת, מִיָּד מִתְעוֹרְרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִשְּׁנָתָן הָאֲרֻכָּה. הֵן מְגִיחוֹת מֵחוֹרֵיהֶן וּמִמַּחֲבוֹאֵיהֶן מִתַּחַת לַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים, וַהֲרֵי הֵן יוֹצְאוֹת לַאֲוִיר הָעוֹלָם. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר זֶה מַתְחִילוֹת הֵן לְהַטִּיל אֶת סִרְטֵי בֵיצֵיהֶן. אֶת הַבֵּיצִים מַטִּילוֹת הֵן אַךְ וְרַק בִּשְׁלוּלִיוֹת־מַיִם אוֹ בִּתְעָלוֹת שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים. יֵשׁ וְהַסְּרָטִים מַגִּיעִים לְאֹרֶךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים. כָּל קַרְפַּדָּה מַטִּילָה בְּעֵרֶךְ קָרוֹב ל־7000 בֵּיצִים. בֵּיצִים אֵלּוּ זְעִירוֹת הֵן וְגָדְלָן לֹא יוֹתֵר מִ־2–3 מִילִימֶטְרִים.
קרפדה
מָה אַתָּה סָח? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בֵּיצִים הֵן מַטִּילוֹת? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם.
וְהָאָב הִמְשִׁיךְ: כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, יוֹצְאוֹת הַבֵּיצִים הַשְּׁחוֹרוֹת מִתּוֹךְ הַסֶּרֶט הַשָּׁקוּף וְהֶעָכוּר.
לְאַט־לְאַט הֵן הוֹפְכוֹת לְרֹאשָׁן בַּעַל זָנָב אָרֹךְ, וְלָהֶן גּוּף כַּדּוּרִי. גּוּף זֶה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ.
בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן אוֹכְלִים הָרֹאשָׁנִים מִן הַמָּזוֹן אֲשֶׁר בַּסֶּרֶט, אַחַר כָּךְ הֵם מִתְרַחֲקִים וּמַתְחִילִים לְשׁוֹטֵט בַּמַּיִם וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם אֹכֶל בְּעַצְמָם. לְאַט־לְאַט הַגּוּף גָּדֵל, צִבְעוֹ הוֹפֵךְ חוּם־יְרַקְרַק. צוֹמְחוֹת לָהֶם לְרֹאשָׁנִים רַגְלַיִם – תְּחִלָּה אֲחוֹרִיּוֹת וְאַחַר קִדְמִיּוֹת. מֵעַתָּה מַתְחִילוֹת הַצְּפַרְדְּעִים לָצֵאת מִן הַמָּיִם, הֵן מְקַפְּצוֹת וּמִתְרוֹצְצוֹת פַּעַם בַּמַּיִם וּפַעַם – בַּיַּבָּשָׁה. לְבַסּוֹף נִפְטָרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִן הַזָּנָב, וּמֵעַתָּה הֵן נֶהְפָּכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת הַחַיּוֹת בָּעִקָּר בַּיַּבָּשָׁה.
אַבָּא! – שָׁאַל יוֹרָם – אָמַרְתָּ כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת מַטִּילוֹת כָּל אַחַת קָרוֹב לְ־7000 בֵּיצִים, וְכָל אֵלּוּ הַבֵּיצִים הוֹפְכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת? הֲלֹא זֶה יִהְיֶה אָסוֹן, אִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קַרְפַּדּוֹת תְּכַסֶּינָה אֶת הָאֲדָמָה.
אַל תְּפַחֵד, בְּנִי! – הִרְגִּיעוֹ הָאָב – רַק מְעַטִּים מְאֹד מִכָּל הַבֵּיצִים יֵהָפְכוּ לְקַרְפַּדּוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יִקְרֶה שֶׁשְּׁלוּלִיּוֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר בָּהֶן הִטִּילָה הַקַּרְפַּדָּה בֵּיצֶיהָ, תִּיבַשׁ, וְאָז כָּל הַבֵּיצִיּוֹת תֵּלַכְנָה לְאִבּוּד. בְּאֵין מַיִם, מִצְטַמְּקִים גַּם אַלְפֵי הָאֲלָפִים שֶׁל הָרֹאשָׁנִים, שֶׁרָאוּ אוֹר יָמִים מִסְפָּר.
מִלְּבַד זֹאת – הִמְשִׁיךְ הָאָב – רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַקַּרְפַּדּוֹת: הַדָּגִים, הַשַּׁלְפּוּחִיוֹת – אֵלֶּה צַבֵּי הַמַּיִם – וְגַם הַחֲסִידוֹת וּשְׁאָר עוֹפוֹת־מַיִם – כָּל אֵלֶּה מַשְׁמִידִים רְבָבוֹת רַבּוֹת שֶׁל קַרְפַּדּוֹת וְרֹאשָׁנִים.
וּמִמָּה נְזוֹנוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת? – שָׁאַל יוֹרָם.
שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָׁאַלְתָּ, בְּנִי! – הֵשִׁיב הָאָב – דַע לְךָ, כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת יְדִידוֹת הֵן לָנוּ, בְּנֵי אָדָם, הוֹאִיל וְהֵן מַשְׁמִידוֹת עַכָּבִישִׁים, זְבוּבִים וּשְׁאָר שִׁרְצֵי־עוֹף, אוֹיְבֵי הָאָדָם. הַקַּרְפַּדָּה הִיא צַיֶּדֶת מְצֻיָּנָה. לָהּ לָשׁוֹן אֲרֻכָּה הַדְּבוּקָה אֶל חִכָּהּ. בִּרְאוֹתָהּ טֶרֶף, מִיָּד הִיא זוֹרֶקֶת בִּמְהִירוּת רַבָּה אֶת לְשׁוֹנָהּ מִפִּיהָ וְזוֹ מַדְבִּיקָה אֵלֶיהָ אֶת הַטֶּרֶף, כִּי רִיר דָּבִיק לָהּ, לַקַּרְפַּדָּה, עַל לְשׁוֹנָהּ.
קרפדות באגם
עוֹד סִפֵּר הָאָב, כִּי רַק הַקַּרְפַּדִים הֵם הַמְּקַרְקְרִים, וְאִלּוּ הַנְקֵבוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת לְקַרְקֵר.
וְכֵיצַד נַעֲשָׂה הַקִּרְקוּר? – שָׁאַל יוֹרָם.
הַזְּכָרִים – עָנָה הָאָב – לָהֶם שְׁנֵי כִיסֵי קוֹל מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פִיהֶם, אֵלֶּה מַגְבִּירִים אֶת הַקּוֹלוֹת הַיּוֹצְאִים מִגְּרוֹנָם, וְעַל כֵּן קוֹלָם נִשְׁמָע וְהוֹלֵךְ.
שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב הֵעִירָה גַם אֶת הַיָּפֶה בְּפַרְפְּרֵי אַרְצֵנוּ, אֶת הַפַּרְפָּר זְנַב־הַסְּנוּנִית הֶחָמוּד. כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף הָיָה הַגֹּלֶם שֶׁל פַּרְפָּר זֶה סָגוּר וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ נַרְתִּיקוֹ. הוּא לֹא אָכַל, לֹא שָׁתָה וְאַף לֹא שָׂם לִבּוֹ כְּלָל אֶל הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר הַמְּצִיקִים לָהֶם, לְבַעֲלֵי־הַחַיִּים הָאֲחֵרִים. לַשָּׁוְא סָעֲרוּ הָרוּחוֹת, הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. בְּרָקִים הִבְרִיקוּ – הוּא לֹא רָאָה, רְעָמִים הִרְעִימוּ – הוּא לֹא שָׁמַע. הוּא יָשֵׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים, כְּאִלּוּ שָׁכַח אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ.
גֹּלֶם הַפַּרְפַּר
שֶׁמֶשׁ נִיסָן, חֲמִימָה וְחִוֶּרֶת, אֲשֶׁר עָלְתָה מִן הַמִּזְרָח, הֵעִירָה אֶת הַגֹּלֶם מִשְּׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה. חִישׁ קָרַע זֶה אֶת גְּלִימָתוֹ הֶעָבָה, הִתְפַּשֵּׁט מִבֶּגֶד הַגֹּלֶם, אֲשֶׁר עָטַף אוֹתוֹ בִּשְׁנָתוֹ וּמִיָּד פָּרַשׂ כְּנָפָיו הַנָּאוֹת וְהֵחֵל מְרַפְרֵף בָּרָקִיעַ הַבָּהִיר.
שָׁלוֹם לָכֶם, פְּרָחִים חֲמוּדִים! – הִקְדִּים הַפַּרְפָּר הֶהָדוּר אֶת פְּנֵי הַפְּרָחִים בַּשָּׂדֶה. הוּא קָרַב אֶל אֶחָד מֵהֶם, וּבְנִמּוּס רָב בִּקֵּשׁ כִּי יַרְשֶׁה לוֹ לְלַקֵּק קְצָת מִן הַצּוּף הַמָּתוֹק אֲשֶׁר לוֹ.
בְּבַקָּשָׁה! בְּכָבוֹד רָב! הֵשִׁיבוּ הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נֶהֱנוּ מְאֹד לְמַרְאֵה כְנָפָיו הַנָּאוֹת וְהַסַּסְגּוֹנִיּוֹת.
שָׁלַף הַפַּרְפָּר מִבֵּין לִסְתּוֹתָיו אֶת חִדְקוֹ הָאָרֹךְ, שֶׁהָיָה מְקֻפָּל כְּסָלִיל וְתָקַע אֶת קָצֵהוּ לְתוֹךְ הַפֶּרַח, וּמִיָּד הֵחֵל מוֹצֵץ וּמוֹצֵץ לַהֲנָאָתוֹ מִן הַצּוּף הַטָּעִים, אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית גְּבִיעַ הַפְּרָחִים.
הַפַּרְפָּר זְנַב־הַסְּנוּנִית, מוֹפִיעַ בָּאָרֶץ בְּחָדְשֵׁי אֲדָר – נִיסָן. זֶהוּ פַּרְפָּר גָּדוֹל לְמַדַּי, וּכְנָפָיו – צִבְעָן צָהֹב עִם קִשּׁוּטִים: עֲקֻדִּים וּפַסִּים שְׁחוֹרִים. בִּקְצוֹת כְּנָפָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, יֵשׁ לוֹ לַפַּרְפָּר מֵעֵין זְנָבוֹת שְׁנָיִם. זְנָבוֹת אֵלֶּה דוֹמִים מְאֹד לִזְנָבָהּ שֶׁל הַסְּנוּנִית. מִשּׁוּם כָּךְ זָכָה הַפַּרְפָּר לְהִקָּרֵא עַל שְׁמָהּ שֶׁל צִפּוֹר זוֹ: “זְנַב־הַסְּנוּנִית” יְכֻנֶּה. מִשְּׁנֵי צִדֵּי “הַזְּנָבוֹת” עַל הַכְּנַפַיִם, יֵשׁ לוֹ לַפַּרְפָּר שְׁנֵי כְתָמִים אֲדֻמִּים.
יָמָיו שֶׁל הַפַּרְפָּר קְצָרִים הֵם וְהוּא נֶחְפָּז לֵהָנוֹת מִן הַחַיִּים עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. הַפַּרְפָּר אֵינוֹ אוֹכֵל, אַךְ לְעֻמַּת זֶה זוֹלֵל הוּא מִן הַצּוּף שֶׁמּוּכָן עֲבוּרוֹ בִּגְבִיעֵי הַפְּרָחִים.
הַפַּרְפָּר זְנַב־הַסְּנוּנִית
לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר מַטִּילָה הַנְּקֵבָה אֶת בֵּיצֶיהָ הָרַבּוֹת, וּמִיָּד אַחַר זֶה הִיא מֵתָה. מִן הַבֵּיצִים יִבָּקְעוּ וְיֵצְאוּ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה זְחָלִים קְטַנִּים. הַלָּלוּ מִתְפַּתְּחִים בִּמְהִירוּת רַבָּה. מִפַּעַם לְפַעַם מַחֲלִיפִים הֵם אֶת עוֹרָם־כֻּתָּנְתָּם וְכָכָה הֵם גְּדֵלִים וְהוֹלְכִים. יֵשׁ זְחָלִים הַמַּגִּיעִים לְאֹרֶךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה סַנְטִימֶטְרִים. הַזְּחָלִים נָאִים הֵם בְּטַבְּעוֹתֵיהֶם הַיְרֻקּוֹת וְהַמְקֻשָּׁטוֹת בְּפַסִּים שְׁחוֹרִים וּבִנְקֻדּוֹת. מִסְפַּר הַנְּקֻדּוֹת הוּא שֵׁשׁ, וְהֵן צְבוּעוֹת בְּצֶבַע צָהֹב־תָּרֹג (צֶבַע הָאֶתְרוֹג). זְחָלִים אֵלֶּה נְזוֹנִים בְּעִקָּר מֵעֲלֵי צֶמַח הַפִּיגָם הַיָּרֹק וְהָרֵיחָנִי. יֵשׁ אֲשֶׁר יַעֲלוּ גַם עַל עֲלֵי גֶזֶר־הַבָּר אוֹ הַשּׁוּמָר בַּעַל הַפְּרָחִים הֲגְּדוֹלִים מִמִּשְׁפַּחַת הַסּוֹכְכִיִּים. צְמָחִים אֵלֶּה, עֲלֵיהֶם אַרְסִיִּים הֵם, כִּי יֵשׁ בָּהֶם שֶׁמֶן, הַגּוֹרֵם הַרְעָלָה לְכָל הָאוֹכֵל מֵהֶם. אוּלָם הַזַּחַל שֶׁל זְנַב־הַסְּנוּנִית אֵינוֹ יָרֵא כְּלָל וּכְלָל אֶת הָרַעַל הַזֶּה. מִשֶּׁמָּלְאָה כְּרֵסוֹ מִן הָרַעַל, מִיָּד הוּא מוֹצִיא מֵרֹאשׁוֹ שְׁתֵּי קַרְנַיִם אֲדַמְדַמּוֹת, שְׁקוּפוֹת – כִּדְמוּת מַזְלֵג, וְדַרְכָּן מִתְאַדֶּה חִישׁ קַל כָּל הָאֶרֶס הָרַב, אֲשֶׁר הִצְטַבֵּר בְּקֵבָתוֹ שֶׁל הַזַּחַל הַזּוֹלֵל.
פַּרְפַּר־הַסְּנוּנִית מָצוּי בָּאָרֶץ בְּכָל יְמוֹת־הַקַּיִץ וְהוּא אָהוּב עַל הַיְלָדִים בִּגְלַל צְבָעָיו הַנֶּהְדָּרִים וּכְנָפָיו הַנָּאוֹת.
אוֹתוֹ עֶרֶב, עֶרֶב חָמִים הָיָה. הַהוֹרִים הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹךְ סְעֻדָּתָם – זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּשָׁנָה זוֹ – בַּמִּרְפֶּסֶת הַפְּתוּחָה, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. אוֹר הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר הֻדְלַק בַּחוּץ, הֵאִיר אֶת הַסְּבִיבָה וּבִשֵּׂר לַכֹּל, כִּי הִנֵּה עָבְרוּ, חָלְפוּ יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים.
לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל מַשַּׁק כְּנָפַיִם כָּבֵד. לְרֶגַע כִּסָּה גוּף שָׁחוֹר אֶת אוֹר הַמְּנוֹרָה הַבָּהִיר, וּמִיָּד נָפַל אַרְצָה בְּקוֹל חֲבָטָה.
יוֹרָם קָפַץ מַהֵר מִמְּקוֹמוֹ, הִתְכּוֹפֵף לָאָרֶץ, בְּעִקְּבוֹת הַגּוּף הַנּוֹפֵל, וּמִיָּד הֵרִים מֵעַל פְּנֵי הָרִצְפָּה פַּרְפָּר גָּדוֹל חוּם.
זֶהוּ שַׁבְּתַאי הַשֶָּׁקֵד! הַגָּדוֹל בְּפַרְפְּרֵי אַרְצֵנוּ – אָמְרָה הָאֵם – צִבְעוֹ שֶׁל פַּרְפָּר זֶה הוּא חוּם, אֶלָּא שֶׁבְּמִסְגֶּרֶת מִסָּבִיב לִקְצוֹת הַכְּנָפַיִם עוֹבֶרֶת רְצוּעָה בְּהִירָה יוֹתֵר. הַכְּנָפַיִם שְׂעִירוֹת הֵן, אַךְ בְּכָל אַחַת טְבוּעָה “עַיִן” אַחַת גְּדוֹלָה וַעֲגֻלָּה, הַדּוֹמָה לְעֵינֵי הַטַּוָּס. מֶרְכָּזוֹ שֶׁל הַמַּעְגָּל הַכָּתֹם – שָׁחוֹר־חוּם, וּמַקִּיפִים אוֹתוֹ שְׁלשָׁה מַעְגָּלִים אֲחֵרִים, וְצִבְעֵיהֶם: אָדֹם, לָבָן, וְחוּם־בָּהִיר.
שַׁבְּתַאי הַשֶָּׁקֵד
זְמַן רַב בָּדְקוּ הַיְלָדִים אֶת הַפַּרְפָּר הַגָּדוֹל וְנֶהֱנוּ לְמַרְאֵהוּ. דִּיצָה נִסְּתָה לָשִׂים אֶת הַפַּרְפָּר עַל חָזֶהָ, וּרְאֵה זֶה הַפֶּלֶא: הַשַּׁבְּתַאי דָבַק בְּשִׂמְלָתָהּ וְלֹא נָפַל אָרְצָה.
רְאוּ נָא! הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ סִכָּה נָאָה לְקִשּׁוּט!
הָאָב הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר עַל הַפַּרְפָּר וְאָמַר: שְׁמַעְתֶּם אֶת אֲשֶׁר סִפְּרָה לָכֶם אִמָּא עַל זֶה הַשַּׁבְּתַאי. דְּעוּ: בְּפָרְשׂוֹ כְנָפָיו, יִהְיֶה אָרְכּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר סַנְטִימֶטְרִים. אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בֵּין הַזָּכָר לַנְּקֵבָה עַל פִּי סִמָּנִים אֵלֶּה: הַמְּחוֹשִׁים שֶׁל הַזָּכָר רְחָבִים, וְדוֹמִים לְנוֹצָה; וְאִלּוּ שֶׁל הַנְּקֵבָה – דַּקִּים הֵם כְּחוּטִים. הַנְּקֵבָה קְטַנָּה בְּמִקְצָת מִן הַזָּכָר.
וּמָה אוֹכְלִים הַפַּרְפָּרִים? – שָׁאַל יוֹרָם.
הַשַּׁבְּתָאִים – הֵשִׁיבָה הָאֵם – אֵינָם אוֹכְלִים כְּלָל. תְּקוּפַת חַיֵּיהֶם שֶׁל הַפַּרְפָּרִים קְצָרָה הִיא, וּבִתְקוּפָה זוֹ מוֹצְצִים הֵם צוּף מִן הַפְּרָחִים, זֶה מַסְפִּיק לָהֶם לְקִיּוּמָם.
הַנְּקֵבָה – אָמְרָה הָאֵם – מַטִּילָה אֶת בֵּיצֶיהָ – מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִסְפָּרָן – עַל גַּבֵּי הָעֵצִים. בֵּיצִים אֵלּוּ הֵן עֲגֻלּוֹת־כַּדּוּרִיּוֹת וְצִבְעָן אָפֹר־חוּם, עִם פְּסִפַּסִּים שְׁחוֹרִים. לְאַחַר שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר מִתְבַּקְּעוֹת הַבֵּיצִים, וּמִתּוֹכָן מְגִיחִים הַזְּחָלִים. הַלָּלוּ – תְּחִלָּתָם קְטַנִּים, אוּלָם הֵם גְּדֵלִים בִּמְהִירוּת רַבָּה. הֵם מַחֲלִיפִים אֶת עוֹרָם מִסְפַּר פְּעָמִים בִּתְקוּפַת חַיֵּיהֶם. צִבְעָם שֶׁל הַזְּחָלִים – יָרֹק. בְּכָל אַחַת מִטַּבְּעוֹת הַזְּחָלִים, יֶשְׁנָן שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת, שֶׁצִּבְעָן תָּכֹל־בָּהִיר וְיָפֶה. מִסָּבִיב לְכָל נְקֻדָּה יוֹצְאִים שִׁשָּׁה זִיפִים – שְׂעָרוֹת קָשׁוֹת – וּבָאֶמְצַע עוֹלֶה הַזִּיף הַשְּׁבִיעִי. זִיפִים אֵלֶּה מְגִנִּים עַל הַזְּחָלִים, וְשׁוּם צִפּוֹר לֹא תָעֵז לִבְלֹעַ אֶת אֵלֶּה הָעוֹקְצָנִים, הַגּוֹרְמִים לְגֵרוּיִים מְיֻחָדִים, הוֹדוֹת לְמַעֲרֶכֶת הַשְּׂעָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת אֲשֶׁר עַל בְּשָׂרָם.
גֹלֶם הַשַּׁבְּתַאי
הַזְּחָלִים – הִמְשִׁיכָה הָאֵם – נְזוֹנִים בְּעִקָּר עַל עֲלֵי הַשָּׁקֵד. הֵם מְכַרְסְמִים אֶת הֶעָלִים וְלִפְעָמִים הֵם גּוֹרְמִים נֵזֶק נִכָּר לָעֵצִים. לְאַחַר זְמַן מָה, מִשֶּׁגָּדַל הַזַּחַל דֵּי צָרְכּוֹ, הֲרֵי הוּא מַתְחִיל לְהִתְגַּלֵּם. הַזַּחַל מוֹצִיא מִפִּיו חוּטִים חוּמִים, בָּהֶם הוּא מַקִּיף אֶת עַצְמוֹ. הַגֹּלֶם מִתְגַּלֵּם וְנִדְבָּק בְּגִזְעֵי הָעֵצִים וְצִבְעוֹ דוֹמֶה מְאֹד לְצֶבַע הַסְּבִיבָה, בָּהּ הוּא נִמְצָא. צוּרַת הַגֹּלֶם הִיא מָאֳרֶכֶת, חַדָּה בְּקָצֶיהָ לְמַעְלָה, וּרְחָבָה כְּלַפֵּי מָטָּה.
זַחַל הַשַּׁבְּתַאי
כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף, דָּבוּק הַגֹּלֶם בַּקְּלִפָּה וְהוּא נִרְדָּם. בְּבוֹא הָאָבִיב, מִתְבַּקַּעַת הַגְּלִימָה, הָעוֹטֶפֶת אֶת הַזַּחַל הַיָּשֵׁן. זֶה מִתְעוֹרֵר וְיוֹצֵא מִן הַצַּד הַחַד שֶׁל הַבֶּגֶד; הַפַּעַם הוּא פוֹשֵׁט אֶת בֶּגֶד הַזַּחַל אֲשֶׁר לוֹ וְהוּא מוֹפִיעַ בִּדְמוּת חֲדָשָׁה וְנֶהְדָּרָה, הוּא הוֹפֵךְ לְפַרְפָּר בַּעַל צֶבַע־קְטִיפָה כְּמוֹ זֶה הַנִּמְצָא לִפְנֵיכֶם.
וְאֵימָתַי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתוֹ וּלְתָפְסוֹ? – שָׁאַל יוֹרָם בְּסַקְרָנוּת.
שַׁבְּתַאי הַשָּׁקֵד – הוּא פַּרְפַּר־לַיְלָה – הֵשִׁיב הָאָב – בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ הוּא מִסְתַּתֵּר בִּמְקוֹמוֹת אֲפֵלִים, כִּי אֵין הוּא סוֹבֵל אֶת אוֹר הַשָּׁמֶשׁ. רַק עִם בּוֹא הַלַּיְלָה, יוֹצֵא הוּא לְמַסְעוֹתָיו. אוֹהֵב הוּא לְהִתְקָרֵב אֶל מִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי הָאָדָם. אוֹר הַמְּנוֹרָה מוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ. וְעַל כֵּן, בְּיָמִים אֵלֶּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת פַּרְפָּרִים רַבִּים, הַנִּמְשָׁכִים אֶל נוּרוֹת הַחַשְׁמַל הַדּוֹלְקוֹת בַּחוּץ.
מוּזָר! מְשֻׁנֶּה הַדָּבָר! הָיָה יוֹרָם הַקָּטָן מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, שָׁעָה שֶׁיָּצָא עִם חֲבֵרָיו לִטַיֵּל בַּשָּׂדֶה לְעֵת עָרֶב.
מָה הַמּוּזָר בַּדָּבָר? – שָׁאֲלָה אֶת הַיֶּלֶד אֲחוֹתוֹ הַבְּכִירָה, שֶׁאַף הִיא יָצְאָה לְטַיֵּל עִם הַקְּטַנִּים.
שִׂימִי לֵב! – הִמְשִׁיךְ יוֹרָם לְהִתְפַּלֵּא – רַק הַבֹּקֶר יָצָאנוּ לְטַיֵּל עִם הַמּוֹרֶה וְהִסְתַּכַּלְנוּ בְּפִרְחֵי הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת, אָז הָיוּ הַפְּרָחִים סְגוּרִים וּמְקֻפָּלִים, וְאִלּוּ עַתָּה – רְאִי, כַּמָּה הֵם נֶהְדָּרִים וּפְתוּחִים!
יָפֶה רָאִיתָ! חִיְּכָה הָאָחוֹת וַתִּשְׂמַח עַל חוּשׁ הַהִסְתַּכְּלוּת הַמְפֻתָּח אֵצֶל הַיֶּלֶד. דַּע לְךָ, יוֹרָמִי, הַצִּפָּרְנִיּוֹת הַלָּלוּ סְגוּרוֹת הֵן בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, וְרַק עִם רֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ הֵן נִפְתָּחוֹת.
עוֹלָם הָפוּךְ! – אָמַר צְבִי, חֲבֵרוֹ שֶׁל יוֹרָם.
וְהָאָחוֹת סִפְּרָה: הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת, הִיא צֶמַח הַנִּפְתָּח בְּעִקָּר לְעֵת הָעָרֶב. כָּל הַיּוֹם מְקֻפָּלִים וּמְגוֹלָלִים עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הָאֲרֻכִּים, מַמָּשׁ כְּמוֹ מְגִלָּה. בְּבוֹא הָעֶרֶב הֵם מְיַשְּׁרִים אֶת עֲלֵיהֶם וְנִרְאִים גְּדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים בְּצֶבַע הַלִּילָךְ הַנָּאֶה שֶׁלָּהֶם.
הַבִּיטוּ נָא! – אָמְרָה לֵאָה – כָּל הַפְּרָחִים הַיּוֹשְׁבִים עַל הַגִּבְעוֹל, נוֹטִים כֻּלָּם אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.
הֵם בְּוַדַּאי רוֹצִים לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בְּשָׁנָה מְתוּקָה אוֹ “לַיְלָה טוֹב” – הֵעִירָה יוֹכֶבֶד.
נְכוֹנִים דִּבְרֵיכֶם – הֵשִׁיבָה הָאָחוֹת – דְּעוּ, כִּי בְּשָׁעָה אַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם, נִפְתָּחִים הַפְּרָחִים, וְאָז פּוֹנִים הֵם לְצַד מִזְרָח – בְּכִוּוּן הָפוּךְ לְצִדָּהּ שֶׁל הַשָּׁמֶשׁ. אַחַר כָּךְ, מִשֶּׁשָּׁקְעָה שֶׁמֶשׁ הָעֶרֶב, מִיָּד הֵם פּוֹנִים מַעֲרָבָה, אֶל עֵבֶר הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹרֶדֶת לְהִתְקָרֵר בַּיָּם.
וּבְיוֹם סַגְרִיר? – שָׁאַל צְבִי.
בְּיוֹם סַגְרִיר, יֵשׁ וְיִפָּתְחוּ עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת גַּם בַּבֹּקֶר. כַּנִּרְאֶה, יְרֵאִים הַפְּרָחִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה, וְרַק כְּשֶׁהִיא זוֹרַחַת בַּשָּׁמַיִם, נֶעֱצָמוֹת עֵינֵי הַפְּרָחִים – אָמְרָה הָאָחוֹת בְּחִיּוּךְ עַל שְׂפָתֶיהָ.
הַצִּפָּרְנִית הַמְגֻוֶּנֶת בַּעֶרֶב
הִתְיַשְּׁבוּ הַיְלָדִים מִסָּבִיב לַמַּדְרִיכָה שֶׁלָּהֶם וְזוֹ סִפְּרָה לָהֶם כִּי הַצִּפָּרְנִית פּוֹרַחַת כִּמְעַט בְּכָל הָאָרֶץ. הִיא גְדֵלָה בֶּהָרִים וּבַשְּׁפֵלָה. פּוֹרַחַת הִיא בְּחָדְשֵׁי אֲדָר – נִיסָן, וְלִפְרָקִים גַּם בְּאִיָּר. הַצֶּמַח שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַצִּפָּרְנִיִּים. עֲלֵי הַצֶּמַח הַיְרֻקִּים שְׂעִירִיִּים, וְעַל הַשְּׂעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת בַּלּוּטוֹת זְעִירוֹת, הַפּוֹלְטוֹת מִיץ דָּבִיק.
נִסְּתָה עַלִּיזָה לִמְנוֹת אֶת מִסְפַּר עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת, וְאָמְרָה כִּי מִסְפָּרָם עֲשָׂרָה, אַךְ הַמַּדְרִיכָה הִסְבִּירָה, כִּי לַפֶּרַח רַק חֲמִשָּׁה עֲלֵי גְבִיעַ יְרֻקִּים עִם עוֹרְקִים אֲדֻמִּים, הָעוֹבְרִים לְאָרְכָּם. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת מִסְפָּרָם רַק חֲמִשָּׁה, וְצִבְעָם סָגֹל־לִילָךְ. הָרוֹאֶה אֶת הַפְּרָחִים יְדַמֶּה כִּי לְפָנָיו עֲשָׂרָה עֲלֵי כוֹתֶרֶת, אַךְ טָעוּת בְּיָדוֹ. הָאֱמֶת הִיא כִּי כָל עָלֶה שֶׁל הַכּוֹתֶרֶת, שָׁסוּעַ בְּמֶרְכָּזוֹ וְנֶחֱלָק לִשְׁנַיִם עַד לַמָּקוֹם, בּוֹ נִכְנָס הֶעָלֶה לַגָּבִיעַ. כָּאן, בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ, נִהְיֶה הֶעָלֶה צַר וְדוֹמֶה לְצִפֹּרֶן, מִשּׁוּם כָּךְ קוֹרְאִים לָהֶם, לַפְּרָחִים בְּנֵי מִשְׁפָּחָה זוֹ, בְּשֵׁם מִשְׁפַּחַת הַצִּפָּרְנִיִּים.
עַתָּה הִתְחִילוּ הַיְלָדִים בּוֹדְקִים אֶת מִסְפַּר הָאַבְקָנִים.
מִסְפָּרָם עֲשָׂרָה! – הוֹדִיעַ יוֹרָם.
צָדַקְתָּ! – הֵשִׁיבָה אֲחוֹתוֹ – וְסִפְּרָה: הָאַבְקָנִים שׁוֹמְרִים בַּמַּאֲבָקִים שֶׁלָּהֶם אָבָק רַב. מִשֶּׁהִבְשִׁילוּ הָאַבְקָנִים, מִתְפּוֹצֵץ לְפֶתַע הַשַּׂקִּיק הַמְאַבֵּק וְעָנָן שֶׁל אַבְקָה נִשָּׂא בָּאֲוִיר. הוֹדוֹת לְאַבְקָה זוֹ הַנִּדְבֶּקֶת לְצַלֶּקֶת הָעֱלִי, עוֹשִׂים הַפְּרָחִים זְרָעִים.
הַצִּפָּרְנִית לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
וּלְמִי מֵכִין הַפֶּרַח אֶת הָאָבָק? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
אוֹרְחִים רַבִּים בָּאִים מִדֵּי עֶרֶב לְבַקֵּר אֶת הַפֶּרַח, לָהֶם מֵכִין הַצֶּמַח כִּבּוּד. מַגִּישׁ הוּא לָהֶם צוּף מָתוֹק, אַבְקָה טְעִימָה. וְהַלָּלוּ, מוֹדִים הֵם לַפֶּרַח הַטּוֹב וְעוֹבְרִים מִיָּד לִפְרָחִים אֲחֵרִים לְהִתְכַּבֵּד גַּם מֵהֶם.
עֲלֵיכֶם לָדַעַת – סִיְּמָה הַמַּדְרִיכָה דְבָרֶיהָ – כִּי הַפַּרְפָּרִים שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים הֵם. מַעֲבִירִים הֵם אַבְקָה מִפֶּרַח אֶחָד לַשֵּׁנִי וּתְמוּרַת זֶה מְקַבְּלִים הֵם אֶת שְׂכָרָם בְּצוּף וְאַבְקָה.
בֶּהָרִים, שָׁם בַּגָּלִיל, מַכְחִילִים הַשָּׂדוֹת בִּימוֹת הָאָבִיב מִפִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס הַכָּחֹל. גַּם בַּשְּׁפֵלָה גְדֵלִים תּוּרְמוּסִים, אַךְ הַלָּלוּ הֵם צְהֻבִּים אוֹ לְבַנְבַּנִּים. נָאִים הֵם פִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס, הַיּוֹשְׁבִים יַחְדָּיו שֶׁבֶת אַחִים עַל גַּבֵּי עַמּוּד אֶחָד. עַמּוּדֵי פְרָחִים אֵלֶּה דּוֹמִים הֵם לְמִגְדָּל, אֲשֶׁר עָלָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים הַרְבֵּה פַּרְפָּרִים, הַמִּתְחָרִים בֵּינֵיהֶם, מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַצְלִיחַ לַעֲלוֹת לְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַמִּגְדָּל.
הַתּוּרְמוּס, פְּרָחָיו שַׁיָּכִים לְמִשְׁפַּחַת הַפַּרְפְּרָנִיִּים. פַּרְפְּרָנִיִּים יִקְרְאוּ לָהֶם, כִּי כָל פֶּרַח זָעִיר, דּוֹמֶה הוּא מְאֹד מְאֹד לְפַרְפָּר הַמְעוֹפֵף בִּשְׁמֵי־יָהּ.
הַתּוּרְמוּס
חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ לְפֶרַח, מֵהֶם שְׁנַיִם גְּדוֹלִים וְהַּשְּׁאָר קְטַנִּים יוֹתֵר. אֲשֶׁר לֶעֱלִי הַכּוֹתֶרֶת, הַלָּלוּ – כִּמְעַט וְאֵין הָאֶחָד דּוֹמֶה לְרֵעֵהוּ. זֶה הַגָּדוֹל, הַנִּפְתָּח כְּלַפֵּי מַטָּה וְהוּא כְּאִלּוּ עוֹטֵף אֶת חֲבֵרָיו, נִקְרָא בְּשֵׁם מְפֹרָשׁ, אוֹ דֶגֶל. כִּי דוֹמֶה הוּא לְדֶגֶל הַנִּרְאֶה לְמֶרְחַקִּים, וְהוּא קוֹרֵא אֵלָיו אֶת הַחֲרָקִים וְהַפַּרְפָּרִים, כְּאוֹמֵר: חוּשׁוּ וּבוֹאוּ אֵלָי! אֶצְלִי תִּמְצְאוּ צוּף לָרֹב. כִּבּוּד הוּא אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי לַזְּרִיזִים שֶׁבָּכֶם.
מִתַּחַת לַמִּפְרָשׂ, מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, נִרְאִים שְׁנֵי עָלִים קְטַנִּים יוֹתֵר. הַלָּלוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם: כְּנָפַיִם אוֹ מְשׁוֹטִים. אֵלֶּה עוֹטְפִים אֶת שְׁנֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַפְּנִימִיִּים, הַנִּקְרָאִים גַּם בְּשֵׁם: סִירָה. בְּתוֹךְ סִירָה זוֹ נִמְצָאִים עֲשֶׂרֶת הָאַבְקָנִים, הַמַּקִּיפִים אֶת הָעֱלִי.
דְּבוֹרָה אוֹ פַּרְפָּר כִּי יוֹפִיעוּ וְיַעֲלוּ עַל הַמִּפְרָשׂ, מִיָּד מִזְדַּקְּרִים וְיוֹצְאִים עֲשֶׂרֶת הָאַבְקָנִים, וְאֵלֶּה מַאֲבִיקִים וְצוֹבְעִים אֶת שַׂעֲרוֹתָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ בְּאַבְקָה צְהֻבָּה. גַּם הָעֱלִי מִתְכּוֹפֵף מְעַט, וַהֲרֵי הוּא מְלַקֵּק מִן הָאָבָק אֲשֶׁר עַל גַּבָּהּ שֶׁל הַדְּבוֹרָה, מִתְכַּבֵּד וְנֶהֱנֶה.
לָמָּה לִי אָבָק זֶה? – שׁוֹאֶלֶת הָאוֹרַחַת אֶת הָאַבְקָנִים.
וְהָאַבְקָנִים מְבַקְשִׁים מֵהַדְּבוֹרָה כִּי תַעֲבִיר אֶת הָאָבָק אֶל הָעֱלִי הַגָּדוֹל הַנִּמְצָא בַּתּוּרְמוּס הַשָּׁכֵן. יִקְלֹט הָעֱלִי מִן הָאָבָק, מִיָּד יַעֲשֶׂה תַּרְמִילִים שְׁמֵנִים וּשְׂעִירִים.
כָּכָה דוֹאֲגִים זֶה לָזֶה הַצְּמָחִים, וְכָכָה מְשַׁמְּשׁוֹת הַדְּבוֹרִים הַזַּמְזְמָנִיּוֹת וְהֶחָרוּצוֹת שְׁלִיחוֹת נֶאֱמָנוֹת בֵּין צֶמַח לַחֲבֵרוֹ.
לְאַחַר הַהַאֲבָקָה נוֹבְלִים לְאַט־לְאַט הַפְּרָחִים הַמְגֻוָּנִים וּבִמְקוֹמָם יַעֲלוּ כַּעֲבֹר זְמַן־מָה, תַּרְמִילִים. בְּתַרְמִילִים אֵלֶּה שׁוֹכְנִים גַּרְגְּרֵי תּוּרְמוּס פְּחוּסִים וּמְעֻגָּלִים. אֵלֶּה הֵם זַרְעֵי הַתּוּרְמוּס.
בִּהְיוֹתָם קְטַנִּים, מְקַבְּלִים הַגַּרְגְּרִים אֶת מְזוֹנָם מִן הַצֶּמַח. אֵלֶּה הַקְּטַנִּים קְשׁוּרִים בְּהוֹרֵיהֶם עַל יְדֵי צִנּוֹר הַיּוֹצֵא מִטַּבּוּרָם וּמִתְחַבֵּר אֶל הַתַּרְמִיל. בָּגְרוּ הַזְּרָעִים, מִיָּד נִפְסָק הַקֶּשֶׁר עִם הַהוֹרִים. הַתַּרְמִיל נִתְלָשׁ מֵעִם הַצֶּמַח, הַמִּכְסֶה הָעוֹטֵף אֶת הַגַּרְגְּרִים, מַצְהִיב, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא נוֹבֵל וְנִפְתָּח. הַזְּרָעִים שֶׁהִשְׁתַּחְרְרוּ מִכִּלְאָם יוֹצְאִים הַחוּצָה. יֵשׁ וְהֵם זוֹכִים לְהֵאָסֵף בִּידֵי הָאָדָם.
הָאִכָּר אוֹגֵר אֶת הַזְּרָעִים, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה יָשׁוּב וְיִזְרַע אוֹתָם בַּאֲדָמָה.
יֵשׁ וְהַזְּרָעִים יִפְּלוּ אַרְצָה וְיִשְׁכְּבוּ נִרְדָּמִים בֵּין גּוּשֵׁי הָאֲדָמָה אוֹ הֶעָפָר, הַסּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם. כָּכָה יִשְׁכְּבוּ הַגַּרְגְּרִים עַד בּוֹא הַגֶּשֶׁם, אֲשֶׁר יָעִיר אֶת הַזְּרָעִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וְאֵלֶּה יִתְעוֹרְרוּ לְחַיִּים חֲדָשִׁים; יַכּוּ שֹׁרֶשׁ, יַעֲשׂוּ גִבְעוֹלִים וְעָלִים, פְּרָחִים וּפֵרוֹת. כָּכָה חוֹזֵר סֵדֶר הַחַיִּים כָּל הַיָּמִים.
יַלְדֵי הָאָרֶץ, חוֹבְבִים אֶת גַּרְעִינֵי הַתּוּרְמוּס. אֶת הַזְּרָעִים שׁוֹרִים יָמִים רַבִּים בְּמַיִם, לְמַעַן תָּפוּג מֵהֶם מְרִירוּתָם, אַחַר שׁוֹרִים אוֹתָם בְּמֵי־מֶלַח, וּבִהְיוֹתָם רַכִּים, טְעִימִים וּמְלוּחִים בְּמִקְצָת, הֲרֵי הֵם מַאֲכַל תַּאֲוָה.
הֲנִסִּיתָ לַעֲקֹר פַּעַם צֶמַח תּוּרְמוּס עַל שָׁרְשׁוֹ? עֲשֵׂה כָּזֹאת, וְרָאִיתָ כִּי בְּשָׁרָשָׁיו יֶשְׁנָן הֲמוֹן יַבָּלוֹת קְטַנּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת. דַּע לְךָ: בְּיַבָּלוֹת אֵלּוּ שׁוֹכְנִים הֲמוֹנֵי יְצוּרִים קְטַנִּים – “בַּקְטֶרְיוֹת” יִקְרְאוּ לָהֶם – אֵלֶּה הַזְּעִירִים, אֲשֶׁר רַק בְּמַגְדֶּלֶת יִרְאוּ אוֹתָם, יוֹדְעִים לֶאֱגֹר מִן הָאֲוִיר חֹמֶר חָשׁוּב מְאֹד, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם חַנְקָן. חַנְקָן זֶה הוּא מָזוֹן חָשׁוּב לַצֶּמַח, הַבַּקְטֶרְיוֹת נוֹתְנוֹת אֶת הַחַנְקָן הַזֶּה מַתָּנָה לַצֶּמַח. בְּשָׂכָר זֶה נוֹתֵן לָהֶם הַצֶּמַח דִּירָה לָגוּר בָּהּ חִנָּם. גַּם מָזוֹן מָתוֹק וְנוֹזֵל מַעֲנִיקִים הַשָּׁרָשִׁים לַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ.
יַבָּלוֹת בְּשָׁרְשֵׁי התּוּרְמוּס
כָּכָה עוֹזְרִים הֵם זֶה לָזֶה – הַתּוּרְמוּס וְהַבַּקְטֶרְיוֹת – וַהֲרֵי הֵם יְדִידִים נֶאֱמָנִים, הַחַיִּים יַחְדָּיו בְּשֻׁתָּפוּת.
הָאִכָּרִים מְגַדְּלִים אֶת הַתּוּרְמוּס, לֹא רַק בְּשֶׁל זְרָעָיו, כִּי אִם גַּם בְּשֶׁל הַזֶּבֶל הַמְטַיֵּב אֶת הַקַּרְקַע. מִשֶּׁהֵחֵלּוּ הַצְּמָחִים עוֹשִׂים פְּרָחִים, עוֹלֶה הָאִכָּר עִם מַחֲרַשְׁתּוֹ עַל הַשָּׂדֶה וְ“הוֹפֵךְ” אֶת הָאֲדָמָה. הַצְּמָחִים נִקְבָּרִים בֵּין רִגְבֵי הַקַּרְקַע וְנִרְקָבִים בָּהּ. לָזֶה קוֹרְאִים הָאִכָּרִים “זֶבֶל יָרֹק”.
דּומֶה הוּא הַפָּרָג בִּצְבָעָיו וּבְמַרְאֵהוּ לְכַלָּנִית, אַךְ שׁוֹנֶה הוּא מִמֶּנָּה תַּכְלִית שִּׁנּוּי. הוּא נָחְשָׁב אֲפִילוּ לְבֶן־מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי בְּעוֹלַם הַצּוֹמֵחַ.
לַפָּרָג שְׁנֵי עֲלֵי גָבִיעַ יְרֻקִּים. עָלִים אֵלֶּה, עוֹטְפִים אֶת עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הָאֲדֻמִּים, כָּל עוֹד הֵם סְגוּרִים. אוּלָם בְּבוֹא הָעֵת לַפְּרָחִים לְהִפָּתֵחַ, מִיָּד נוֹשְׁרִים שְׁנֵי הֶעָלִים הָאֵלֶּה וְאֵינָם. הָרוֹאֶה אֶת הַפָּרָג יַחְשֹׁב כִּי אֵין לוֹ עֲלֵי גָבִיעַ, אַךּ טוֹעֶה הוּא, הָיוּ עֲלֵי גָבִיעַ וְאֵינָם – הֵם נָשְׁרוּ.
הפרג האדם
מִסְפַּר עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הוּא אַרְבָּעָה וְלִפְעָמִים גַּם יוֹתֵר מִזֶּה. צִבְעָם הַכְּלָלִי הוּא אָדֹם; אַךְ בִּבְסִיסָם – כֶּתֶם שָׁחוֹר וּמִסָּבִיב לוֹ – אִמְרָה לְבָנָה. שְׁלשֶׁת הַצְּבָעִים הַלָּלוּ מוֹסִיפִים יֹפִי מְיֻחָד לַצֶּמַח. יֶשְׁנָם פִּרְחֵי פָרָג שֶׁצִּבְעָם אֵינוֹ אָדֹם, כִּי אִם וָרֹד־בָּהִיר.
מִסְפַּר הָאַבְקָנִים רַב הוּא. צִבְעָם שָׁחוֹר וְהֵם מַקִּיפִים אֶת הָעֱלִי הָרָחָב וְהַגָּדוֹל אֲשֶׁר גַּם הוּא שָׁחוֹר.
לְאַחַר שֶׁבָּשְׁלוּ הַזְּרָעִים הַשּׁוֹכְנִים בְּתוֹךְ בֵּית־הַזְּרָעִים, הַנִּקְרָא הֶלְקֵט, בָּא תּוֹרָם שֶׁל אֵלֶּה הַקְּטַנִּים לְהִתְפַּזֵּר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַזְּרָעִים קְטַנְטַנִּים הֵם וְקַלִּים. רוּחַ שׁוֹבֵבָה כִּי תִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּחוּץ, מִיָּד הִיא נוֹשֵׂאת עַל גַּבָּהּ רַבִּים מֵאֵלֶּה הַשְּׁחוֹרִים. אוֹתָם הַיָּמִים נִפְתָּח גַּג הַהֶלְקֵט וְעִם כָּל רוּחַ קַלָּה הַמְּנִיעָה אֶת גִּבְעוֹלֵי הַהֶלְקֵט, יוֹצְאִים הַזְּרָעִים לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְהֵם טָסִים, פּוֹרְחִים בַּשָּׁמַיִם, עַד אֲשֶׁר תִּיעַף הָרוּחַ, תּוֹרִיד אוֹתָם אַרְצָה, וְאֵלֶּה הַקְּטַנִּים יִשְׁכְּבוּ לָנוּחַ עַד בּוֹא הַחֹרֶף הַטּוֹב וְיָעִיר אוֹתָם מִשְּׁנָתָם, לְמַעַן יָשׁוּבוּ וְיַעֲשׂוּ עָלִים, פְּרָחִים וּפֵרוֹת.
יֵשׁ וְהַשָּׂדֶה נִזְרָע בַּהֲמוֹנֵי פְרָחִים, עַד כִּי הוֹפֶכֶת הַחֶלְקָה לִהְיוֹת אֲדֻמָּה מִשֶּׁפַע הַפְּרָחִים.
הַיְלָדִים אוֹהֲבִים מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הַפָּרָג וְהֵם קוֹטְפִים מֵהֶם זֵרִים לַהֲבִיאָם הַבָּיְתָה. הַפֶּרַח, לְאַחַר שֶׁהוּא נִקְטַף מִגִּבְעוֹלוֹ, עוֹלֶה מִיץ חֲלָבִי בַּמָּקוֹם הַנִּקְטָף. תּוֹדוֹת לְמִיץ זֶה הַצָּהֹב־לְבַנְבָּן אֵין הַבָּקָר מֵעֵז לֶאֱכֹל אֶת הַצֶּמַח, כִּי הַמִּיץ צוֹרֵב אֶת הַגָּרוֹן שֶׁל כָּל הָאוֹכֵל מִן הַפָּרָג. לְעֻמַּת זֶה מְגַדְּלִים גַנָּנִים אֶת הַפָּרָג עַל פְּרָחָיו הַיָּפִים. גַּנָּנִים אֵלֶּה לָמְדוּ לְגַדֵּל פְּרָגִים בַּעֲלֵי עֲלֵי כוֹתֶרֶת רַבִּים וְצִבְעוֹנִיִּים: כָּחֹל, וָרֹד, לִילָךְ, אָדֹם וְעוֹד צִבְעֵי בֵינַיִם.
הֶחָלָב הַיּוֹצֵא מִן הַגִּבְעוֹל, מְשַׁמֵּשׁ גַּם לִרְפוּאָה. לַתּוֹצֶרֶת שֶׁעוֹשִׂים מִן הֶחָלָב הַזֶּה קוֹרְאִים: אוֹפְּיוּם.
אֶת הַזְּרָעִים מְגַדְּלִים גַּם בִּגְלַל טַעְמָם הַטּוֹב וְהֶעָדִין, זְרָעִים אֵלֶּה מְפַזֶּרֶת אִמָּא עַל הָעֻגּוֹת אוֹ עַל הַלֶּחֶם, שֶׁהִיא אוֹפָה, וַהֲרֵי אֵלֶּה טְעִימִים יוֹתֵר.
הַכַּלָּנִיָּה
בְּהַרְטוּב, בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בְּקִרְבַת בֵּיתָר הָעִיר, בָּהּ גָּר בַּר־כּוֹכְבָא הַגִּבּוֹר, בַּגָּלִיל, עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וּבַיְּעָרוֹת עוֹלִים בִּימֵי הָאָבִיב פִּרְחֵי דַם־הַמַּכַּבִּים הַחֲמוּדִים.
הַיְלָדִים מְסַפְּרִים, כִּי פְרָחִים אֵלֶּה עוֹלִים בְּכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת, בָּהֶם לָחֲמוּ גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּכַּבִּים, לְשִׁחְרוּר הַמּוֹלֶדֶת מֵעֹל הָאוֹיְבִים. פְּרָחִים אֵלֶּה הָאֲדֻמִּים – אוֹמְרִים הֵם – עוֹלִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְזֵכֶר הַדָּם הָרָב וְהַטָּהוֹר, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ גִבּוֹרִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁכְחוּ לְעוֹלָם, בִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְעַמָּם וְאַרְצָם.
וְאָמְנָם: פְּרָחִים אֵלֶּה הָעוֹלִים בְּחָדְשֵׁי הָאָבִיב מִן הָאֲדָמָה, דּוֹמִים הֵם לְטִפּוֹת־טִפּוֹת דָּם קְרוּשׁוֹת וַאֲדֻמּוֹת, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ קָפְאוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת הַנָּאִים.
דַּם־הַמַּכַּבִּים הָאָדֹם
דַּם־הַמַּכַּבִּים הָאָדֹם הוּא צֶמַח רַב שְׁנָתִי, חַי הוּא שָׁנִים רַבּוֹת בֵּין הַקּוֹצִים חֲבֵרָיו, הַשּׁוֹמְרִים עָלָיו לְבַל יָבוֹאוּ זָרִים וְיִקְטְפוּ אוֹתוֹ. פְּרָחִים אֵלֶּה אֵינָם יוֹצְרִים מַרְבַדִּים בַּשָּׂדוֹת כַּמַּרְבַדִּים אֲשֶׁר יוֹצְרִים הַפָּרָג, הַכַּלָּנִית וְהַדְּמוּמִית. יְלָדִים הָרוֹצִים לֶאֱגֹד לָהֶם זֵרֵי דַם־הַמַּכַּבִּים, צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם זְמַן רַב, עַד אֲשֶׁר יַצְלִיחוּ לֶאֱסֹף זֵר גָּדוֹל, הָרָאוּי לְקַשֵּׁט בּוֹ אֶת הַבָּיִת.
הַפֶּרַח שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַמֻּרְכָּבִים. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הֲרֵי אֵלֶּה פְּרָחִים רַבִּים וּזְעִירִים, הַשּׁוֹכְנִים יַחַד זֶה עַל יַד זֶה, וְעַל כֵּן קוֹרְאִים לָהֶם מָרְכָּבִים.
אֶת הַגָּוֶן הָאָדֹם שֶׁל הַפְּרָחִים נוֹתְנִים לָהֶם לֹא הַפְּרָחִים הַזְּעִירִים, כִּי אִם הַקַּשְׂקַשִּׂים הָעוֹטְפִים כָּל פֶּרַח זָעִיר. בִּהְיוֹת הַפֶּרַח סָגוּר, הֲרֵי אֵלֶּה הַקַּשְׂקַשִּׂים סוֹגְרִים עָלָיו, וְעַל כֵּן יִדְמֶה לְטִפָּה. בְּבוֹא הָעֵת, נִפְתָּחִים הַפְּרָחִים הַמְקֻבָּצִים, וְאֵלֶּה הַזְּעִירִים מִתְפַּזְּרִים וְנִשָּׂאִים אֶל כָּל עֵבֶר.
רְצוֹנְךָ, פָּרֵק אֶת הַפֶּרַח הַגָּדוֹל וְרָאִיתָ, כִּי אֵלֶּה הֵם פְּרָחִים קְטַנִּים בִּדְמוּת צִנּוֹר, וְלָהֶם חֲמִשָּׁה עֲלֵי כוֹתֶרֶת זְעִירִים. הַזְּרָעִים נִשָּׂאִים בְּעֶזְרַת חוּטִים דַּקִּיקִים וּלְבָנִים הַהוֹפְכִים לְמִצְנָח, וְהֵם מְטִיסִים אֶת הַזְּרָעִים לִמֶרְחַקִּים.
עֲלֵי צֶמַח דַּם־הַמַּכַּבִּים, גְּדוֹלִים וִירַקְרַקִּים בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף, מִיָּד לַעֲלוֹתָם מִן הַקַּרְקַע. לְאַט־לְאַט, מִשֶּׁעָלָה הַגִּבְעוֹל לְמַעְלָה, הֲרֵי הֶעָלִים מִתְקַטְּנִים. וּבְבוֹא יְמֵי הָאָבִיב, בָּהֶם הַגְּשָׁמִים מוּעָטִים, הֶעָלִים נִהְיִים קְטַנִּים וּשְׂעִירִים.
פִּרְחֵי דַם־הַמַּכַּבִּים – פִּרְחֵי אַלְמָוֶת הֵם. יָכֹל אַתָּה לִקְטֹף אוֹתָם, לָשִׂים אוֹתָם בִּכְלִי וּמַיִם לֹא תִתֵּן בּוֹ וְהֵם יַאֲרִיכוּ יָמִים. הַיְלָדִים חוֹשְׁבִים כִּי כְמוֹ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל יִזָּכְרוּ לָעַד, כֵּן גַּם יִשָּׁמְרוּ פִּרְחֵי הַצְּמָחִים הָאֵלֶּה יָמִים רַבִּים.
הִנֵּה כְּבָר עָלוּ הַדְּמוּמִיּוֹת הַחֲמוּדוֹת!
כָּךְ קָרְאוּ בְּבַת אַחַת יוֹרָם, לֵאָה וְדִיצָה, אֲשֶׁר הִתְחָרוּ בְּרִיצָה, מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַצְלִיחַ לִקְטֹף אֶת הַדְּמוּמִית הָרִאשׁוֹנָה.
אֲבָל לְפֶרַח זֶה קוֹרְאִים טִפַּת־דָּם! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד.
לֹא! דַּם־הַמַּכַּבִּים קוֹרְאִים לוֹ! – הִתְעָרֵב יוֹסִי.
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַמּוֹרֶה, כִּי לְפֶרַח קָטָן וְחָמוּד זֶה קוֹרְאִים בְּשֵׁם: “שׁוֹשַׁנַּת הַגִּדֵּם”. הֲזוֹכְרִים אַתֶּם אֶת טְרוּמְפֶּלְדּוֹר הַגִּדֵּם מִתֵּל־חַי? לִכְבוֹדוֹ, קוֹרְאִים עַתָּה לִפְרָחִים אֲדֻמִּים אֵלֶּה בְּשֵׁם: “שׁוֹשַׁנַּת הַגִּדֵּם” – כָּךְ טָעַן בְּמֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹבֵב־הַצְּמָחִים.
וְהַוִּכּוּחַ הָיָה נִמְשָׁךְ עוֹד זְמַן רָב, לוּלֵא הוֹפִיעַ בֵּינָתַיִם הַמּוֹרֶה, וְאֵלָיו פָּנוּ הַיְרִיבִים כִּי יַכְרִיעַ: מִי הַצּוֹדֵק?
וְהַמּוֹרֶה הֵשִׁיב: אָמְנָם רַבִּים הֵם הַשֵּׁמוֹת, שֶׁקָּרְאוּ לְפֶרַח חָמוּד זֶה, עַתָּה הֶחְלִיטוּ סוֹף־סוֹף לִקְרֹא לוֹ בְּשֵׁם דְּמוּמִית. שֵׁם זֶה יָדוּעַ עַתָּה לְכָל יֶלֶד וּלְכָל מְבֻגָּר, בְּשֵׁם זֶה נִקְרָא אַף אָנוּ לִפְרָחִים אֵלֶּה.
דְּמוּמִיּוֹת
דְּמוּמִית זוֹ – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – הִיא בַּת לְמִשְׁפַּחַת הַנּוּרִיתִיִּים.
קְרוֹבָה הִיא אֵיפוֹא לְכַלָּנִית, כִּי בַת מִשְׁפַּחְתָּהּ הִיא – הֵעִיר יוֹרָם.
אֱמֶת! – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – דְּמוּמִית הַשָּׂדֶה, הִיא פֶּרַח הָאָבִיב, כִּי פוֹרַחַת הִיא בְּחָדְשֵׁי אֲדָר, נִיסָן וְאִיָּר. יֶשְׁנָם שְׁנֵי מִינֵי דְמוּמִיּוֹת. הָאַחַת הִיא זוֹ הַקְּטַנָּה הַמְּצוּיָה לָרֹב, אַךְ יֵשׁ גַּם פֶּרַח הַגָּדוֹל כִּמְעַט פִּי שְׁנַיִם מִן הַקָּטָן וְהוּא אֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ בַּשָּׂדוֹת וְקוֹרְאִים לָהּ: הַדְּמוּמִית הַגְּדוֹלָה.
אֲנִי רָאִיתִי פַּעַם דְּמוּמִית צְהֻבָּה אוֹ זְהֻבָּה – הֵעִירָה לֵאָה.
נָכוֹן – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – רָאִיתִי דְמוּמִיּוֹת צְהֻבּוֹת לָרֹב בַּנֶּגֶב וּבַכַּרְמֶל. לְאֵלּוּ הַצְּהֻבּוֹת קוֹרְאִים בְּשֵׁם: דְּמוּמִית מְשֻׁנֶּנֶת.
– אָנָּא! סַפֵּר לָנוּ עַל הַדְּמוּמִית! – הִפְצִירָה זֶהָבָה בַּמּוֹרֶה.
הַדְּמוּמִית – הֵחֵל הַמּוֹרֶה בְּהַסְבָּרָתוֹ – הִיא צֶמַח חַד שְׁנָתִי. יְמֵי חַיֶּיהָ קְצָרִים. הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְבַצְבְּצִים וְעוֹלִים בְּחָדְשֵׁי שְׁבָט וַאֲדָר. עָלִים אֵלֶּה הֵם מְנֻצִּים וּגְזוּרִים, וְדוֹמִים לַעֲלֵי הָאֲמִיתָה וְהַשּׁוּמָר, הַגְּדֵלִים לָרֹב בִּימוֹת הַקַּיִץ. הַגִּבְעוֹל מִתְרוֹמֵם מַהֵר לְמַעְלָה, וּבִקְצוֹת עֲנָפָיו נִפְתָּחִים הַפְּרָחִים הַחֲמוּדִים. לִפְרָחִים אֵלֶּה חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ יְרֻקִּים. עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת מִסְפָּרָם אַף הוּא לָרֹב חֲמִשָּׁה, אַךְ יֵשׁ וְהוּא מַגִּיעַ גַּם כְּדֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. הָאַבְקָנִים רַבִּים הֵם וּשְׁחוֹרִים. הֵם מַקִּיפִים אֶת הָעֱלִי הַשָּׁסוּעַ וְהֶעָשׂוּי גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת, גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת רַבּוֹת.
וְהַפֵּרוֹת, אוֹ הַזְּרָעִים – כֵּיצַד הֵם עֲשׂוּיִים וּמַה דְּמוּתָם? – שָׁאַל יִצְחָק.
הַזְּרָעִים – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה – מוֹפִיעִים לְאַחַר שֶׁנָּבַל הַפֶּרַח. הֵם שׁוֹכְנִים יַחְדָּיו עַל גַּבֵּי מַצָּעִית, הַדּוֹמָה לְכֹבָעוֹ שֶׁל נָזִיר. אָרֹךְ וְגָבֹהַּ דְּמוּת חָרוּט, אוֹ גָלִיל מְחֻדָּד בְּקָצֵהוּ. גָּלִיל זֶה מְחֻסְפָּס וְעָשׂוּי פְּרֻדּוֹת פְּרֻדּוֹת מְצֻלָּעוֹת. בֵּית הַזֶּרַע מִשֶּׁהִתְיַבֵּשׁ, מִיָּד נוֹשְׁרִים הַזְּרָעִים הַזְּעִירִים מִבֵּין הַקַּשְׂקַשִּׂים שֶׁנִּפְתְּחוּ וַהֲרֵי הֵם נְפוֹצִים עַל יְדֵי הָרוּחַ. כָּל יְמוֹת הַקַּיִץ הַיְבֵשִׁים נִרְדָּמִים הַזְּרָעִים. בָּאִים יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, הָאֲדָמָה רָוְתָה מַיִם, מִיָּד תָּפְחוּ גַם זַרְעֵי הַדְּמוּמִית וַהֲרֵי זֶה הַזֶּרַע הַקָּטָן מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים.
הַדְּמוּמִית הִיא פֶּרַח חָבִיב וְנָאֶה – אָמְרָה לֵאָה – הָבָה נִקְטֹף לָנוּ זֵרִים וְנָבִיא אוֹתָם מַתָּנָה לְאִמָּא – הִצִּיעָה לֵאָה.
וְהַמּוֹרֶה סִיֵּם אֶת הַשִּׂיחָה בִּדְבָרִים אֵלֶּה: הַדְּמוּמִית זָכְתָה, בִּגְלַל צְבָעֶיהָ וְצוּרָתָהּ הַנָּאִים, לִהְיוֹת פֶּרַח גִּנָּה. הַגַּנָּנִים מְגַדְּלִים אוֹתָהּ בְּגִנּוֹת־נוֹי וּפְרָחֶיהָ נִמְכָּרִים בִּמְחִירִים טוֹבִים. דְּמוּמִית הַגִּנָּה עֲשִׁירָה יוֹתֵר בַּעֲלֵי כוֹתֶרֶת מִדְּמוּמִית הַנּוֹי.
צִי…צִי…פַה… צִי…צִי…פַה…
שְׁרִיקוֹת חַדּוֹת וַעֲרֵבוֹת לָאֹזֶן נִשְׁמְעוּ, חָזְרוּ וְנִשְׁמְעוּ, וְהֵדָן הִשְׁתַּפֵּךְ עַל פְּנֵי כָל הַסְּבִיבָה. הֵן חָדְרוּ אֶל כָּל בַּיִת וְאֶל כָּל חֶדֶר וְהֵעִירוּ אֶת הַיְלָדִים מִשְּׁנָתָם – שְׁנַת הַבֹּקֶר הַמְּתוּקָה.
הַיִּרְגָּזִי! הַיִּרְגָּזִי הוּא זֶה, הַמְּזַמֵּר עִם בֹּקֶר! – קָרָא יוֹרָם, וּמִיָּד קָפַץ מֵעַל מִטָּתוֹ יָחֵף וְיָצָא הַחוּצָה לִרְאוֹת בַּחֲבִיבוֹ הַיִּרְגָּזִי.
וְאָכֵן! הָיָה זֶה קוֹלוֹ הַמִּתְרוֹנֵן שֶׁל הַיִּרְגָּזִי אֲשֶׁר בָּא לְהוֹדִיעַ לָהֶם, לִבְנֵי הָאָדָם, כִּי חָלְפוּ יְמוֹת־הַקֹּר וְכִי בָּאוּ יָמִים חֲדָשִׁים, יְמֵי אָבִיב, יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ, שֶׁל חֹם וְשֶׁל חַיִּים טוֹבִים.
הַיִּרְגָּזִי
בְּקשִׁי רַב הִסְכִּים יוֹרָם לַחֲזֹר אֶל הַחֶדֶר לִלְבּשׁ בְּגָדָיו, לְבַל יִתְקָרֵר, וּמִיָּד יָצָא שֵׁנִית אֶל הַמִּרְפֶּסֶת וְהֵחֵל בּוֹלֵשׁ בְּמַבָּטָיו בֵּין הָעֲנָפִים, כִּי רָצָה לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם סִתְרוֹ שֶׁל הַיִּרְגָּזִי.
בֵּין הָעֲנָפִים הַיְרֻקִּים שֶׁל עֵץ הַקַּזּוֹאֲרִינָה, גִּלָּה הַיֶּלֶד אֶת הַיִּרְגָּזִי. זֶה עָמַד חָבוּי בֵּין הֶעָלִים וְהָיָה פּוֹצֵחַ פִּיו מִפַּעַם לְפַעַם וּצְלִילִים חֲזָקִים וַעֲנֻגִּים פָּרְצוּ מִגְּרוֹנוֹ הַקָּט.
שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד הַיֶּלֶד וְנֶהֱנָה לְמַרְאֵהוּ הֶחָמוּד שֶׁל הַיִּרְגָּזִי. גַּבּוֹ לְמַעְלָה הָיָה מְקֻשָּׁט בְּצִבְעֵי יָרֹק־כָּתֹם וְאִלּוּ חָזֵהוּ וּבִטְנוֹ הָיוּ שְׁחַרְחָרִים. רֹאשׁוֹ הָיָה מְכֻסֶּה בְּכִפָּה שְׁחוֹרָה־שְׁחוֹרָה וּלְחָיָיו הָיוּ לְבָנוֹת. בְּיִחוּד בָּלַט יָפֶה בְּצִפּוֹר חֲמוּדוֹת זוֹ, פַּס אָרֹךְ וְשָׁחוֹר שֶׁיָּרַד לְאֹרֶךְ בִּטְנָהּ לְמִן צַוָּארָהּ וְעַד סָמוּךְ לְרַגְלֶיהָ.
הֲרֵי זוֹ מַמָּשׁ עֲנִיבָה! – הִרְהֵר יוֹרָם – וְקָרָא אֵלָיו אֶת מִרְיָם אֲחוֹתוֹ, כִּי תִּתְעַנֵּג אַף הִיא לְמַרְאֵה זוֹ הַנֶּחְמָדֶת.
וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן הָיוּ הַשְּׁנַיִם – הָאָח וְהָאָחוֹת – עוֹמְדִים וְנֶהֱנִים לְמַרְאֶיהָ וְשִׁירָתָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר, אֶלָּא שֶׁחָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַּת אִמָּא, לְהִזְדָּרֵז וּלְהִתְכּוֹנֵן לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר, כִּי הַשָּׁעָה הָיְתָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת לְמַדָּי.
מֵאָז הָיָה יוֹרָם אוֹהֵב לְהַקְשִׁיב בְּכָל שָׁעָה שֶׁל חֹפֶשׁ – בַּבֹּקֶר אוֹ בָעֶרֶב – לְשִׁירַת הַיִּרְגָּזִי.
וּפַעַם – הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, בְּטֶרֶם תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ – רָאָה יוֹרָם, כֵּיצַד הַיִּרְגָּזִי, הַזָּכָר, יוֹרֵד אֶל נִקְרַת אַחַד עֲצֵי הַתּוּת אֲשֶׁר תּוֹכוֹ הָיָה חָלוּל.
עָמַד הַיֶּלֶד מָלֵא סַקְרָנוּת וְחִכָּה: מַה יַּעֲשֶׂה הַיִּרְגָּזִי שָׁם בְּמָקוֹם אָפֵל זֶה? עוֹד רֶגַע יָצָא הַיִּרְגָּזִי מִן הַחוֹר, פָּרַח, בָּרַח אֵי־שָׁם וְאַחַר חָזַר כְּשֶׁבְּמַקּוֹרוֹ מַטְלִית צֶמֶר לְבָנָה. שׁוּב נֶעְלַם הַיִּרְגָּזִי בְּתוֹךְ הָעֵץ וְהַפַּעַם שָׁהָה שָׁם זְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר.
מָצָאתִי! – קָרָא הַיֶּלֶד בְּשִׂמְחָה – וּמִיָּד קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ לְבַשֵּׂר לַאֲחוֹתוֹ:
דִּיצָה! בּוֹאִי וְתִרְאִי! מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הַיִּרְגָּזִי בּוֹנֶה בּוֹ אֶת קִנּוֹ!
עָמְדוּ הַשְּׁנַיִם וְנֶהֱנוּ לְמַרְאֵה זוּג הַיִּרְגָּזִים, הָעוֹסֵק בִּשְׁקִידָה בְּבִנְיַן הַקֵּן.
עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב, פָּסְקָה הָעֲבוֹדָה, וְזוּג הָעֲמֵלִים נֶעְלַם וְשׁוּב לֹא נִרְאָה.
זֶה הָיָה נֶהְדָּר! – אָמְרָה הָאָחוֹת.
אֲבָל, דִּיצָה! – הִזְהִיר יוֹרָם אֶת אֲחוֹתוֹ – הַקְשִׁיבִי וְזִכְרִי! אַל תְּסַפְּרִי לְשׁוּם יֶלֶד אֶת אֲשֶׁר רָאִית, יְהֵא הַדָּבָר סוֹד בֵּינֵינוּ. אִם יִוָּדַע הַדָּבָר לַאֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם יִתְנַפְּלוּ עַל הַקֵּן, יַשְׁמִידוּ אוֹתוֹ עַל הַבֵּיצִים אוֹ הַגּוֹזָלִים אֲשֶׁר בּוֹ.
קֵן הַיִּרְגָּזִי
הַדָּבָר יִהְיֶה סוֹד הַיָּדוּעַ רַק לָנוּ – הִבְטִיחָה דִיצָה לְאָחִיהָ.
וְיוֹרָם שָׁמַר אֶת הַסּוֹד בְּלִבּוֹ וְלֹא גִלָּה אוֹתוֹ לְאִישׁ. יוֹם יוֹם הָיָה הַיֶּלֶד נִגָּשׁ אֶל מְקוֹם הַבִּנְיָן וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמֶת־לֵב לַהוֹרִים הָעֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָתָם.
לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה הָעֲבוֹדָה, נִכְנְסָה הַיִּרְגָּזִית וְהֵחֵלָּה בְּהַטָּלַת הַבֵּיצִים. יוֹם אֶחָד מָנָה יוֹרָם אֶת מִסְפָּרָן וּמָצָא בַּקֵּן עֶשֶׂר בֵּיצִים. אֵלּוּ הָיוּ בַּעֲלֵי שְׁפוֹפָרוֹת לְבָנוֹת וַעֲלֵיהֶן כְּתָמִים אֲדַמְדַּמִּים כְּיַיִן, אֲשֶׁר הָיוּ זְרוּעִים עַל הַשְּׁפוֹפֶרֶת הַלְּבָנָה.
יוֹם טוֹב, יוֹם שֶׁל שִׂמְחָה הָיָה לְיוֹרָם הַיּוֹם, אֲשֶׁר בּוֹ הִגִּיעָה לְאָזְנָיו פְּעִיַּת הַגּוֹזָלִים הַקְּטַנִּים.
הוּא הָיָה עוֹמֵד מִן הַצַּד וְרוֹאֶה אֵיךְ הַהוֹרִים טְרוּדִים וַעֲסוּקִים מְאֹד בַּהֲבָאַת מָזוֹן לַגּוֹזָלִים הָרַעַבְתָּנִים.
יָמִים רַבִּים הָיוּ הַהוֹרִים עוֹסְקִים בְּהַאֲכָלַת הַגּוֹזָלִים. הֵם הֵבִיאוּ לָהֶם יַתּוּשִׁים, שִׁרְצֵי עוֹף וּזְרָעִים, וְהַקְּטַנִּים הָיוּ בּוֹלְעִים הַכֹּל וְתוֹבְעִים עוֹד וְעוֹד: הָבוּ אֹכֶל, הָבוּ מָזוֹן!
וְאָמְנָם, הַקְּטַנִּים הִתְפַּתְּחוּ בִּמְהִירוּת רַבָּה. הֵם הִתְכַּסּוּ פְּלוּמָה רַכָּה, אַחַר נוֹצוֹת רַכּוֹת וְלֹא יָצְאוּ שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר, וְיוֹרָם שָׁמַע יוֹם אֶחָד אֶת צִיּוּצָם שֶׁל הַיִּרְגָּזִים מִחוּץ לְנִקְרַת הָעֵץ. הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָיו. לְפֶתַע פָּרַשׂ הָאָב אֶת כְּנָפָיו וְהֵחֵל לָעוּף בַּשָּׁמַיִם, מִיָּד אַחֲרָיו הֵחֵלּוּ גַם הַקְּטַנִּים טָסִים הֵנָּה וָהֵנָּה.
מָה? הֵם כְּבָר לָמְדוּ לָעוּף? – הִרְהֵר הַיֶּלֶד.
וּבְעוֹד רְגָעִים מִסְפָּר, אַחַר אִמּוּנִים שֶׁל תְּעוּפָה מִשִּׂיחַ אֶל שִׂיחַ וּמֵעָנָף אֶל עָנָף, הִתְרוֹמְמָה לַהֲקַת יִרְגָּזִים קְטַנָּה מִן הָעֵץ וַיָּעוּפוּ בְּמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ, עוֹף וְעָלֹה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. עוֹד זְמַן מָה נִרְאֲתָה הַלַּהֲקָה טָסָה בַּשָּׁמַיִם, וּלְבַסּוֹף נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו.
סְעוּ לְשָׁלוֹם, יִרְגָּזִים חֲבִיבִים! – מִלְמֵל הַיֶּלֶד וּבֵרֵךְ אֶת הַקְּטַנִּים כִּי יִסְעוּ בְּשָׁלוֹם וְכָל רַע לֹא יִקְרֶה לָהֶם.
וְהַגּוֹזָלִים לֹא שָׁבוּ יוֹתֵר אֶל הַקֵּן. פְּעָמִים רַבּוֹת נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל הַנִּקְרָה לִרְאוֹת מַה בְּתוֹכָהּ, אַךְ שֶׁקֶט שָׂרַר בַּכֹּל.
הַכַּדָּן קְטַן הַפְּרָחִים, הוּא מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף, הַכַּדָּן הָאֶשְׁכּוֹלִי, אָחִיו הַגָּדוֹל, הוּא מְבַשֵּׂר הָאָבִיב.
כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים, יָשֵׁן לוֹ הַכַּדָּן הַגָּדוֹל עָמֹק־עָמֹק בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה. הַבָּצָל – זֶה מַחְסַן־הַמָּזוֹן, עָטוּף הוּא יָפֶה־יָפֶה בִּ“מְעִיל־גֶּשֶׁם”, הַמֵּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי רְטִיבוּת וְרִקָּבוֹן.
הַסּוּ! הַבָּצָל יָשֵׁן… הוּא זָקוּק לִמְנוּחָה שְׁלֵמָה! הוּא חוֹלֵם!
עַל מַה יַּחֲלֹם הַכַּדָּן?
הוּא חוֹלֵם עַל יְמֵי הָאָבִיב, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְהֵם מְלֵאֵי שֶׁמֶשׁ וָאוֹר, עַל פְּרָחִים רַבִּים אֲשֶׁר יְכַסּוּ אֶת הַשָּׂדוֹת הַיְרֻקִּים, עַל זְבוּבִים וְיַתּוּשִׁים, עַל דְּבוֹרִים וּפַרְפָּרִים, אוֹרְחִים לָרֹב, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ לְבַקֵּר אֶת הַכַּדָּן, הָעוֹלֶה בְּשִׁפְעַת פְּרָחִים, וְאוֹתָהּ שָׁעָה מְתָאֵר לוֹ הַכַּדָּן אֶת שִׂמְחָתָם שֶׁל אֵלֶּה הַמְּעוֹפְפִים, שָׁעָה שֶׁהוּא, הַצֶּמַח, יַגִּישׁ לָהֶם אַבְקָה וְצוּף לְמַעַן יֵהָנוּ הָאוֹרְחִים מִן הַכִּבּוּד הַטּוֹב.
הַכַּדָּן הָאֶשְׁכּוֹלִי
לֹא קַלָּה הִיא הַמְּלָאכָה לַעֲקֹר אֶת הַכַּדָּן עַל הַבָּצָל וְשָׁרָשָׁיו. הַלָּלוּ, כָּאָמוּר, שׁוֹכְנִים הֵם עָמֹק־עָמֹק בָּאֲדָמָה. אַךְ אִם חוֹקֵר־צְמָחִים חָרוּץ הִנְּךָ, קַח עִמְּךָ, בְּצֵאתְךָ לַשָּׂדֶה, מַעְדֵּר. בְּבוֹאֲךָ אֶל מָקוֹם, בּוֹ גָדֵל הַכַּדָּן, הוֹרֵד אֶת הַמַּעְדֵּר מֵעַל כְּתֵפְךָ וְגַשׁ אֶל הַמְּלָאכָה. חֲפֹר וַעֲדֹר בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, הַעֲמֵק לַחְפֹּר, אַל תִּירָא! מִשֶׁחָפַרְתָּ גוּמָה בְּאֹרֶךְ שֶׁל רֶבַע מֶטֶר וְיוֹתֵר, תִּמְצָא אֶת הַבָּצָל הַמְבֻקֵּשׁ. בְּקָצֵהוּ שֶׁל הַבָּצָל יֶשְׁנָהּ צִיצַת שָׁרָשִׁים לְבָנִים וְהֵם אֲרֻכִּים. בְּאֶמְצָעוּתָם שֶׁל שָׁרָשִׁים אֵלֶּה יוֹנֵק הַצֶּמַח אֶת מְזוֹנוֹ מִן הַקַרְקַע וּבְעֶזְרָתָם הוּא מְמַלֵא אֶת מַחְסָנָיו מָזוֹן לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת חַיֵי הַכַּדָּן:
בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף, מִשֶּׁחָלְפוּ יְמֵי הַקֹּר הַקָּשִׁים וְשֶׁמֶשׁ אָבִיב הֵחֵלָּה זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת אֶת הָאֲדָמָה הַקְּפוּאָה, מִתְעוֹרֵר גַּם הַבָּצָל שֶׁל הַכַּדָּן לְחַיֵּי גִדּוּל וּפְרִיחָה. אוֹתָהּ שָׁעָה נִפְתָּח מְעִיל הַגֶּשֶׁם שֶׁל הַכַּדָּן מֵרֹאשׁוֹ, וּמִמֶּנּוּ מְצִיצָה וְעוֹלָה עַיִן בְּהִירָה. עַיִן זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא עַמּוּד הָעוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה אֶל עֵבֶר הַשָּׁמֶשׁ. אֶת הָעַמוּד מַקִּיפִים מִכָּל צַד עָלִים, שֶׁאַף הֵם בְּרֵאשִׁיתָם בְּהִירִים, אַךְ מִיָּד בִּרְאוֹתָם אֶת הַשֶׁמֶשׁ, מוֹרִיקִים הֶעָלִים עַל הַגִּבְעוֹל הַדַּק וְהַיָּשָׁר.
זֶה הַשַּׁרְבִיט מוֹצִיא בְּרֹאשׁוֹ הֲמוֹנֵי פְרָחִים קְטַנִּים וַחֲמוּדִים הַדּוֹמִים לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים הַמַּקִּיפָה אֶת הָעַמוּד, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמַּקִיפִים הָעֲנָבִים אֶת אֶשְׁכּוֹל הַפֵּרוֹת. מְשׁוּם כָּךְ קוֹרְאִים לוֹ, לְצֶמַח זֶה, בְּשֵׁם: “הַכַּדָּן הָאֶשְׁכּוֹלִי”.
הַפְּרָחִים הַזְּעִירִים, צִבְעָם סָגל אוֹ כָּחֹל. הִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּאֵלֶּה הַקְּטַנִּים וְרָאִיתָ כִּי הֵם בַּעֲלֵי שִׁשָּׁה עֲלֵי פֶרַח וְהֵם מְחֻבָּרִים זֶה לָזֶה, וְרַק בְּרֹאשָׁם יִפָּרְדוּ וְיֵרָאוּ בִּדְמוּת שֵׁשׁ שִׁנַּיִם זְעִירוֹת. בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה – הַדּוֹמֶה מְאֹד בְּצוּרָתוֹ לְכַד – נִמְצָאִים שִׁשָּׁה אַבְקָנִים, אַף הֵם קְטַנִּים, וּבְקשִׁי מוֹצִיאִים הֵם רֹאשָׁם לְהָצִיץ הַחוּצָה. בְּמֶרְכַּז הָאַבְקָנִים מִתְרוֹמֵם הָעֱלִי הָרוֹכֵב עַל בֵּית הַזֶּרַע.
וְעַכְשָׁיו תָּבִין, מַדּוּעַ קוֹרְאִים לָהֶם, לִצְמָחִים אֵלֶּה, בְּשֵׁם: כַּדָּן אֶשְׁכּוֹלִי? כָּל זֶה בָּא לָהֶם, עַל שׁוּם מַרְאֵה הַפְּרָחִים הַדּוֹמִים לְכַד וְעַל הֱיוֹתָם חֲרוּזִים עַל הַגִּבְעוֹל כְּאֶשְׁכּוֹל.
הַיְלָדִים קוֹרְאִים לָהֶם, לִפְרָחִים אֵלֶּה, בְּשֵׁם: “זַמְזוּמִית”, וּמַדּוּעַ?
הַט אָזְנְךָ אֶל הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה; הָנַע אוֹתָם הֵנָּה וָהֵנָּה, וְתִשְׁמַע קוֹל זִמְזוּם הָעוֹלֶה מֵהֶם, מַמָּשׁ כְּזִמְזוּמָם שֶׁל זְבוּבִים שֶׁנָּפְלוּ בְּמַלְכֹּדֶת וְהֵם מִתְאַמְּצִים לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה. וּמִכָּאן שְׁמָם “זַמְזוּמִיּוֹת”.
לְאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה עוֹנַת הַפְּרִיחָה, עוֹלִים הֶעָלִים הַמָּאֲרָכִים וְהַחַדִים בִּדְמוּת אִזְאֵל אוֹ סַכִּין. עָלִים אֵלֶּה תְּחִלָּתָם אֲדַמְדַּמִּים אַחַר הֵם הוֹפְכִים יְרֻקִים. הֶעָלִים הַלָּלוּ, הֵם הֵם הַשּׁוֹאֲגִים לְמַלֵּא שֵׁנִית אֶת הַמַּחְסָן מָזוֹן. מַחְסָן זֶה הִתְרוֹקֵן, שָׁעָה שֶׁעָלוּ הַפְּרָחִים, אֲשֶׁר בָּלְעוּ אֹכֶל בְּלִי הֶרֶף, הֶעָלִים אוֹגְרִים אֶת הַמָּזוֹן וְאֵלּוּ הַפְּרָחִים הַמְיֻחָסִים וְהַמְּפֻנָּקִים הֵם הַמְבַזְבְּזִים אוֹתוֹ…
לְאַחַר שֶׁמָּלֵא הַמַּחְסָן מָזוֹן, גָּמְרוּ הֶעָלִים אֶת תַּפְקִידָם. בָּאָה מְנוּחָה לַכַּדָּן. הֶעָלִים נוֹבְלִים וְהַבָּעָל מִתְכַּנֵּס לוֹ לִשְׁנָתוֹ הָאֲרֻכָּה, הוּא מִתְעַטֵף בִּמְעִילוֹ וְנִרְדָּם. כָּכָה יָשֵׁן לוֹ הַבָּצָל עַד בּוֹא יוֹמוֹ לַעֲלוֹת שֵׁנִית וּלְהוֹצִיא פְרָחִים, בְּבוֹא הָאָבִיב, לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
וְעַד אָז, שֵׁנָה מְתוּקָה לְךָ, הַכַּדָּן חֲבִיבֵנוּ.
חַג! חַג גָּדוֹל הַיּוֹם לַדְּבוֹרִים הַמְעוֹפְפוֹת!
לְפֶתַע, כְּמוֹ בִּפְקֻדַּת הַקּוֹסֵם הַגָּדוֹל, עָטוּ הַשָּׂדוֹת מַרְבַד פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִּים, וְהֵם כֻּלָם קוֹרְאִים, קוֹרְצִים לָהֶם, לְבַעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, כִּי יוֹאִילוּ לָסוּר אֲלֵיהֶם וּלְכַבְּדָם בְּבִקוּרָם.
בְּעִקָּר מַזְמִינִים הַפְּרָחִים אֶת הַדְּבוֹרִים, אֲשֶׁר יָצָא שְׁמָן לִתְהִלָּה כְּחָרוּצוֹת וְטוֹבוֹת. כָּל פֶּרַח קוֹרֵא, כָּל פֶּרַח לוֹחֵשׁ: אֵלַי בֹּאנָה, אֵלַי סֹרְנָה לָרִאשׁוֹנָה – דְּבוֹרִים זַמְזְמָנִיּוֹת!
הַדְּבוֹרִים, רֹאשָׁן עֲלֵיהֶן סְחַרְחַר מִשֶּׁפַע הַהַזְמָנוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת אֲשֶׁר יָרְדוּ עֲלֵיהֶן, וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לְסָרֵב לָהֶם, לַפְּרָחִים הַחֲמוּדִים, וְלֹא לָבוֹא לְרֶגַע קָט לִרְאוֹתָם וּלְבָרְכָם בִּבְרוּכִים הָעוֹלִים?
הִנֵּה כְּבָר מִתְנוֹסֵס הַדֶּגֶל בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן; אוֹת הוּא כִּי בַּעַל הַבַּיִת – הַפּוֹרֵחַ – כְּבָר פָּתַח אֶת שְׁעָרָיו וּמַזְמִין אֶת אוֹרְחָיו, כִּי יוֹאִילוּ לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה, כִּבּוּד מוּכָן לָהֶם.
דֶּגֶל זֶה, מִי הֶעֶלָה אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ הַתְּרָן הַנִּשָּׂא לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַל גַּבֵּי הַפְּרָחִים הַקְּטַנִּים? הֲלֹא זוֹהִי הַמַּרְוָה הַדְּגוּלָה. זוֹ פוֹתַחַת אֶת פְּרָחֶיהָ הַקְטַנִים, הַכְּחֻלִּים־סְגֻלִּים בְּחָדְשֵׁי הָאָבִיב.
הַמַּרְוָה הַדְּגוּלָה
מִיִּרְאָה, שֶׁמָּא לֹא יַרְגִישׁוּ בָּהּ הַטַּיָּסִים הַנֶּחְפָּזִים, הֶעֶלְתָה הַמַּרְוָה גַל גָּדוֹל – אוֹתוֹ רוֹאִים בְּכָל הַשָּׂדֶה, וְעַל כֵּן נוֹהֲרִים אֵלֶיהָ אוֹרְחִים לָרֹב.
הַמַּרְוָה הַדָּגוּלָה, בַּת הִיא לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׂפָתוֹנִיִּים. צְמָחִים אֵלֶּה, לָהֶם גִּבְעוֹלִים מְרֻבָּעִים, זֶהוּ סִמָּן הֶכֵּר לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. לַגִּבְעוֹל אַרְבָּעָה מִקְצֹעוֹת, מִקְצֹעַ מִקְצֹעַ לְכָל פִּנָּה. הַמַּרְוָה – לָהּ עָלִים נֶגְדִּיִּים וְהֵם מְקֻמָּטִים, וַעֲלֵיהֶם עוֹבְרִים עוֹרְקִים רַבִּים. הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים גְדוֹלִים הֵם, וְאִלּוּ הָעֶלְיוֹנִים קְטַנִּים יוֹתֵר.
וּמַדּוּעַ זֶה הֶעָלִים הָרִאשׁוֹנִים גְדוֹלִים יוֹתֵר מִן הָאַחֲרוֹנִים הָעֶלְיוֹנִים?
הַדָּבָר הוּא פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, סִדּוּרִים אֵלֶּה נַעֲשׂוּ לְבַל יַסְתִּירוּ אֵלֶּה הַצְּעִירִים וְהַגְּבוֹהִים בְּעַד קַרְנֵי הַשָּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר גַּם הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים נִכְסָפִים לָהֶן.
בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַגִּבְעוֹל הַמְרֻבָּע, נִפְתָּחִים הַפְּרָחִים. הַלָּלוּ הֵם סְגֻלִים וּקְטַנִּים וְהֵם חֲמוּדִים לְמַרְאָה. לְכָל פֶּרַח חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ יְרֻקִּים, חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת נָאִים. עֲלֵי כּוֹתֶרֶת אֵלֶּה מְחֻבָּרִים בֵּינֵיהֶם. שְׁנֵי הָעֶלְיוֹנִים גְדוֹלִים הֵם מֵחַבְרֵיהֶם, וְהֵם דּוֹמִים לְשָׂפָה עֶלְיוֹנָה. שְׁנֵי הֶעָלִים הַתַּחְתּוֹנִים, גַּם לָהֶם דְּמוּת שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה. הֲרֵי שֶׁדְּמוּת שְׂפָתַיִם שְׁתַּיִם לוֹ, לַפֶּרַח. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַטִּבְעוֹנִיִּים, כִּי צֶמַח זֶה שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׂפָתוֹנִיִּים.
מִסְפַּר הָאַבְקָנִים אַרְבָּעָה – שְׁנַיִם קְצָרִים וּשְׁנַיִם אֲרֻכִּים (בַּמַּרְוָה לִפְעָמִים רַק שְׁנֵי אַבְקָנִים). בְּתַחְתִּית הַגָּבִיעַ, תִּרְאֶה אֶת הַשַּׁחְלָה, בַּעֲלַת אַרְבָּעָה הַחֲדָרִים. מִמֶּנָּה עוֹלֶה הָעֱלִי, הַמִּתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם, הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה בְּצוּרָתוֹ לְלָשׁוֹן שְׁסוּעָה שֶׁל נָחָשׁ, לְאַחַר שֶׁנָּבְלוּ חֶלְקֵי הַפֶּרַח הַצִּבְעוֹנִיִּים, מִתְפַּתֵּחַ הַגָּבִיעַ, וְהוּא הוּא הַשּׁוֹמֵר בְּתוֹכוֹ אֶת בֵּית הַזֶּרַע עַל הַזְּרָעִים אֲשֶׁר בּוֹ.
וְאִלּוּ הַדֶּגֶל מַה הוּא בְּעֶצֶם, פֶּרַח? אוֹ אוּלַי עָלֶה סְתָם?
דֶּגֶל זֶה הִנּוֹ, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, עֲלֵה־חַפֶּה, שֶׁהָפַךְ סָגֹל וְדוֹמֶה לְפֶרַח; אֵין הוּא פֶּרַח.
חַפִּים אֵלֶּה הַצִּבְעוֹנִיִּים, מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם אֶת עֵין הַחֲרָקִים.
הַדְּבוֹרָה מְדַבֶּרֶת בְּפֶרַח הַמַּרְוָה
רוֹאִים אַתֶּם, כִּי לֹא רַק הַפְּרָחִים נוֹתְנִים נוֹי לְצֶמַח כִּי אִם גַּם הֶעָלִים, אֲשֶׁר הָפְכוּ לִהְיוֹת דְּמוּיֵי פְרָחִים בַּמַּרְוָה הַדְּגוּלָה.
אוֹתוֹ יוֹם נָעֲמָה לְדִיצָה אֲרֻחַת הַבֹּקֶר מְאֹד מְאֹד.
הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ נָהְדָּר! כָּל כָּךְ טָעִים! בָּזֶה אַחַר זֶה נֶעֶלְמוּ לְתוֹךְ פִּיהָ פְּרֻסּוֹת הַלֶּחֶם וְהַסַּלָּט, אֲשֶׁר הִגִּישָׁה הַמְטַפֶּלֶת לַיְלָדִים.
– עוֹד סַלָּט! – קָרְאָה דִיצָה בְּחֶדְוָה, וְהוֹשִׁיטָה לַתּוֹרָנִית אֶת הַצַּלַחַת הָרֵיקָה שֶׁלָּהּ.
מַה קָּרָה לָךְ? מַה פִּתְאֹם תָּקַף אוֹתָךְ תֵּאָבוֹן כֹּה חָזָק? – הִתְפַּלְאָה הַמּוֹרָה.
וְדִיצָה הֵשִׁיבָה – בְּעוֹד פִּיהָ מָלֵא מָזוֹן, וְהַדִּבּוּר קָשֶׁה עָלֶיהָ – לֵאמֹר:
– זֶה בִּגְלַל הַסַּלָּט הַמְצֻיָּן וּבִגְלַל הַצְּנוֹנִיּוֹת הַטּוֹבוֹת, הַמְגָּרוֹת אֶת הַתֵּאָבוֹן.
וְזֶה מַעֲשֵׂה הַצְּנוֹנִיּוֹת: בַּבֹּקֶר יָרְדוּ הַיְלָדִים לַגִּנָּה, וּבְעוֹד טִפּוֹת הַטַּל רוֹבְצוֹת עַל הֶעָלִים, הֵחֵלּוּ הַקְּטַנִּים לִבְדֹק אֶת הַצְּנוֹנִיּוֹת אֲשֶׁר בַּעֲרוּגָתָם.
יוֹאֵל נִגַּשׁ אֶל אַחַת הָעֲרוּגוֹת וְהֵחֵל מְמַשְׁמֵשׁ אֶת הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל הַצְּנוֹנִיּוֹת, לִרְאוֹת אִם כְּבָר תָּפְחוּ וְשָׁמְנוּ, וְהִנָּם כְּשֵׁרִים לַאֲכִילָה.
נִגְּשׁוּ הַיְלָדִים וְנוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי אֱמֶת דִּבֵּר יוֹאֵל. בִּידֵי הַיֶּלֶד נִרְאֲתָה צְנוֹנִית מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ, חֶצְיָהּ וָמַטָּה הָיְתָה לְבָנָה וְחֶצְיָהּ וָמַעְלָה הָיְתָה אֲדֻמָּה.
– הָבָה נַעֲקֹר עוֹד צְנוֹנִיּוֹת וְנַעֲשָׂה מֵהֶן סַלָּט! – הִצִּיעָה דִיצָה.
הַצָּעָתָהּ נִתְקַבְּלָה, וּמִיָּד הוּצְאוּ מִן הָעֲרוּגוֹת כַּמָּה וְכַמָּה צְנוֹנִיּוֹת טְעִימוֹת וְנָאוֹת.
– וְעַתָּה, הָבָה נִקְטֹף גַּם בְּצָלִים אֲרְכִּים – הִצִּיעַ יוֹרָם.
נִגְּשָׁה אֶרְאֶלָּה וְהוֹצִיאָה מֵעֲרוּגָתָהּ בְּצָלִים אֲחָדִים, בַּעֲלֵי עָלִים צִנּוֹרִיִּים אֲרֻכִּים וְהִגִּישָׁה אוֹתָם לַמּוֹרָה.
תמונה 2
צְנוֹנִיּוֹת
– וְעַתָּה מָה עוֹד? – שָׁאֲלָה הַמּוֹרָה.
– הָבָה וְנַעֲקֹר שְׁנֵי רָאשֵׁי חַסָּה – הִצִּיעָה יּוֹכֶבֶד.
– טוֹב! - הִסְכִּימָה הַמּוֹרָה.
עֲמוּסִי שָׁלָל שֶׁל צְנוֹנִיּוֹת לָרֹב, בְּצָלִים וְחַסָּה, חָזְרוּ הַיְלָדִים אֶל הַכִּתָּה, וְהֵחֵלּוּ עוֹסְקִים בַּהֲכָנַת סַלָּט לַאֲרֻחַת הַבֹּקֶר. מִן הַצְנוֹנִיּוֹת הָרַבּוֹת הִגִּישָׁה הַמּוֹרָה לְכָל יֶלֶד, צְרוֹר שֶׁל צְנוֹנִיּוֹת מַתָּנָה לַהוֹרִים – מִתּוֹצֶרֶת גִּנָּתֵנוּ.
הָאֲרֻחָה הַטְּעִימָה גָרְמָה לְהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ בְּקֶרֶב הַיְלָדִים. בְּעִקָּר שָׁמְחוּ כֻלָם עַל הַצְּנוֹנִיּוֹת. וְדִיצָה הֶחְלִיטָה, כִּי מֵעַתָּה תַּפְצִיר בְּאִמָּהּ, כִּי תַרְשֶׁה לָהּ לְסַדֵּר בֶּחָצֵר עֲרוּגָה לְגִדּוּל צְנוֹנִיּוֹת.
הַמּוֹרָה סִפְּרָה לַיְלָדִים, כִּי לִצְנוֹנִית קוֹרְאִים גַּם בְּשֵׁם: “צְנוֹן חָדְשִׁי”, כִּי אֵלֶּה מַבְשִׁילִים מַהֵר מְאֹד, וְתוֹךְ חֹדֶשׁ אֶחָד לְמִן הַזְּרִיעָה, אֶפְשָׁר כְּבָר לֶאֱכֹל מִן הַתּוֹצֶרֶת. עוֹד הִסְבִּירָה הַמּוֹרָה, כִּי אֶת הַצְּנוֹנִיּוֹת הַבְּשֵׁלוֹת יֵשׁ לַעֲקֹר בְּהֶקְדָּם, כִּי אִם מַשְׁאִירִים אוֹתָן זְמַן מָה יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בַּגִּנָּה, סוֹפָן שֶׁהַשָּׁרָשִׁים הַמְּלֵאִים מִתְפַּקְּעִים, תּוֹכוֹ שֶׁל הַשּׁרֶשׁ הַמְעֻבֶּה מִתְעַצֶּה, וְשׁוּב אֵין הַצְּנוֹנִיּוֹת טוֹבוֹת לַאֲכִילָה. יֶשְׁנָם כַּמָּה זַנִּים שֶׁל צְנוֹנִיּוֹת. יֵשׁ זַן עָגֹל וְאָדֹם, יֶשְׁנוֹ זַן שֶׁהוּא אָרֹךְ בְּמִקְצָת וְהוּא לָבָן וְיִשְׁנוֹ זַן הַנִּקְרָא בְּשֵׁם: “צְנוֹנִית עֲנָק” – זוֹ גְדוֹלָה הִיא וְטוֹבָה לַאֲכִילָה.
– וּמָתַי זוֹרְעִים אֶת הַצְּנוֹנִית? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
– זוֹרְעִים אוֹתָהּ בְּעִקָּר בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף – הֵשִׁיבָה הַמּוֹרָה.
זוּם…… זְזְזְ…… זוּם……
בְּזִמְזוּם כָּבֵד נִכְנְסָה לַחֶדֶר בִּמְעוּפָה צִרְעָה גְדוֹלָה וְהֵחֵלָּה טָסָה הֵנָּה וָהֵנָּה כִּמְחַפֶּשֶׁת לָהּ מָקוֹם לַחֲנוֹת בּוֹ.
הָאָב – אֲשֶׁר יָשַׁב וְאָכַל אֶת אַרֻחַת הַבֹּקֶר – בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַצִּרְעָה, הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.
– מַזָּל טוֹב! – אָמַר הָאִישׁ בְּקוֹל, וְעַצְּבוּת רַבָּה נִשְׁמְעָה בִּדְבָרָיו – הִנֵּה כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ הַצְּרָעוֹת הָאֲרוּרוֹת, מֵעַתָּה בָּאוּ יָמִים קָשִׁים לַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת. גַּם לָנוּ לֹא יִהְיֶה הַשָּׁנָה דְבַשׁ, כִּי אֵלּוּ הַחַמְסָנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת תִּגְזְלְנָה אוֹתוֹ.
תמונה 2
הַצִּרְעָה
– מָה? כְּלוּם אֵלּוּ הַצְרָעוֹת אוֹכְלוֹת דְּבָשׁ? – תָּמְהָה דִיצָה.
– לֹא דְבַשׁ הֵן זוֹלְלוֹת – הֵשִׁיב הָאָב – אֲבָל הַצְּרָעוֹת מַשְׁמִידוֹת אֶת הַדְּבוֹרִים, וּמִמֵילָא לֹא יִהְיֶה מִי אֲשֶׁר יְיַצֵּר אֶת הַדְּבָשׁ.
וְהָאָב סִפֵּר – בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ – בְּאָזְנֵי בְּנֵי הַבַּיִת עַל חַיֵּי הַצְּרָעוֹת.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל חָדְשֵׁי הַחֹרֶף, הָיְתָה מַלְכַּת הַדְּבוֹרִים1 שְׁרוּיָה בּוֹדֵדָה וַחֲבוּיָה אֵי־שָׁם בְּאַחַד הַחוֹרִים. יוֹם אֶחָד נֵעוֹרָה הַמַּלְכָּה עַל־יְדֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימוֹת, אֲשֶׁר בִּשְּׂרוּ לָהּ, כִּי עָבְרוּ יְמֵי הַקֹּר. מִיָד פָּרְשָׂה הַמַּלְכָּה כְּנָפֶיהָ שֶׁהָיוּ מְקַֻפָּלוֹת, וּבְזִמְזוּם כָּבֵד יָצְאָה הַחוּצָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁבְרָה הַמַּלְכָּה אֶת רַעֲבוֹנָהּ, הֵחֵלָּה מְבַקֶשֶׁת אַחַר פִּנָּה, בָּהּ תּוּכַל לְהָקִים אֶת קִנָּהּ, קֵן צְרָעוֹת, עֲבוּרָהּ וַעֲבוּר צֶאֱצָאֶיהָ, מִשְׁמָּצְאָה הַמַּלְכָּה אֶת מִבֻקָּשָׁהּ, הֵחֵלָּה מִיָד בְּהַטָּלַת בֵּיצֶיהָ וּבְבִנְיַן הַחַלּוֹת וְהַתָּאִים.
חָרוּצָה הִיא הַמַּלְכָּה, וְאֶת מְלַאכְתָּהּ עָשְׂתָה בִּמְהִירוּת. הִיא גֵּרְדָה נְסֹרֶת מִקְּלִפּוֹת הָעֵצִים, בָּלְלָה אוֹתָם בְּרִיר פִּיהָ, וּמִן הַתַּעֲרֹבֶת הֵחֵלָּה עוֹשָׂה אֶת תָּאֵי הַהַטָּלָה, בָּהֶן תַּטִּיל אֶת הַבֵּיצִים. בְּעַצְמָהּ הֶאֱכִילָה הַמַּלְכָּה אֶת הַזְּחָלִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן הַבֵּיצִים, וּבְעַצְמָהּ טִפְּלָה בָּהֶם, עַד הֶיוֹתָם לִצְרָעוֹת מַמָּשׁ.
אוֹתוֹ הַיּוֹם – הִמְשִׁיךְ הָאָב – בּוֹ יָצְאוּ הַצְּרָעוֹת לַאֲוִיר הָעוֹלָם – יוֹם טוֹב הָיָה לַמַּלְכָּה. הִיא שָׂמְחָה מְאֹד לְמַרְאֵה עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת צְרָעוֹת צְעִירוֹת וַחֲסֻנּוֹת, אֲשֶׁר פָּרְחוּ וְיָצְאוּ מִן הַמְּאוּרָה.
עַתָּה – אָמְרָה הַמַּלְכָּה בְּלִבָּהּ – אוּכַל לָנוּחַ מֵעֲמָלִי, שׁוּב לֹא אֶהְיֶה בּוֹדֵדָה וְגַלְמוּדָה.
וּבֶאֱמֶת – יָמִים טוֹבִים בָּאוּ לַמַּלְכָּה. הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר הֵקִימָה, הֵם הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת כָּל עֲבוֹדָה. עַל הַמַּלְכָּה הוּטַל רַק תַּפְקִיד אֶחָד וְיָחִיד – מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הָיְתָה זוֹ עוֹבֶרֶת מִתָּא אֶל תָּא וּמַטִילָה בּוֹ אֶת בֵּיצֶיהָ. הַשְּׁאָר, כָּל הַטִּפּוּל בַּוְּלָדוֹת, כָּל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַצְּרָעוֹת הָאֲחֵרוֹת.
וְהַכַּוֶּרֶת גָּדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם, יוֹם־יוֹם יָצְאוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם עוֹד וְעוֹד צְרָעוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ יוֹצְאוֹת בִּנְחִילִים לְבַקֵּשׁ אַחַר אֹכֶל. הֵן הָיוּ חוֹדְרוֹת לְכָל גַּן עֲצֵי פְרִי, מַשְׁמִידוֹת אֶת הָעֲנָבִים הַמְּתוּקִים, אוֹכְלוֹת בְּאַטְלִיזִים מִן הַבָּשָׂר, בְּקִצּוּר, לֹא הָיָה מָקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו לֹא חָדְרוּ הַצְּרָעוֹת, בַּעֲלוֹת הָעֹקֵץ הַמַּכְאִיב וְהָאָיֹם.
בְּיִחוּד סָבְלוּ קָשׁוֹת מִן הַצְּרָעוֹת – הַכַּוּרָנִים. צְרָעוֹת אֵלּוּ הָיוּ אוֹרְבוֹת לָהֶן, לַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת, וּמִשֶּׁרַק נִרְאֲתָה דְבוֹרָה עָפָה לְבַדָּהּ, מִיָד הָיוּ אֵלּוּ מִתְנַפְּלוֹת עָלֶיהָ, מְמִיתוֹת אוֹתָהּ וְנוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ אֶל קִנָּן. בְּיִחוּד הָיוּ הַצְּרָעוֹת שָׂמוֹת מַאֲרָב לִדְבוֹרִים לְיַד מַעְיְנוֹת הַמַּיִם, וּדְבוֹרָה כִּי רָצְתָה לִשְׁתּוֹת מַיִם, הָיְתָה מֻכְרָחָה לָשִׂים נַפְשָׁהּ בְּכַפָּהּ, כִּי שָׁמָּה הָיוּ הַצְּרָעוֹת עוֹשׂוֹת בָּהֶן שַׁמּוֹת.
גָּדוֹל הָיָה צַעֲרָם שֶׁל הַכַּוּרָנִים, הֵם הִתְאַסְּפוּ יַחְדָּיו וְהָיוּ מִתְיָעֲצִים וּמְבַקְשִׁים דְּרָכִים, כֵּיצַד לְהִפָּטֵר מִן הָאוֹיֵב הַקָּשֶׁה הַזֶּה, לַשָּׁוְא הָרְסוּ הַכַּוּרָנִים אֶת קִנֵּי הַצְּרָעוֹת, לַשָּׁוְא שָׁלְחוּ בָּהֶן אֵשׁ, לַשָּׁוְא הֵמִיתוּ אוֹתָן בְּאֵדֵי רָעַל.
הִנֵּה הִצְלִיחוּ לַהֲרֹס קֵן אֶחָד, אַךְ לְמָחֲרָת הוֹפִיעוּ צְרָעוֹת אֲחֵרוֹת, אֵי־מִשָּׁם מִמֶּרְחַקִים.
וְהַכַּוּרָנִים הָיוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: כְּלוּם אֵין קֵץ וָסוֹף לַצְּרָעוֹת הָרַבּוֹת?
כָּכָה נִמְשְׁכָה הַמִּלְחָמָה בַּצְּרָעוֹת עַד בּוֹא הַחֹרֶף. הקֹּר וְהַסְּעָרוֹת שָׂמוּ קֵץ לְחַיֵּי הַצְּרָעוֹת. הֵן מֵתוּ כֻּלָן, לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַמְּלָכוֹת הַצְּעִירוֹת. אֵלּוּ הִתְכַּנְּסוּ לְחוֹרֵיהֶן וְיָשְׁנוּ שָׁם כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף וְשָׁקְעוּ בְּתַרְדֵּמָה עַזָּה, אֲשֶׁר רַק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ יָכְלוּ לְהָעִיר אוֹתָן מִשְׁנָתָן.
כָּכָה חוֹזֵר הַדָּבָר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה – סִיֵּם הָאָב דְּבָרָיו – וּדְעוּ “הַצְּרָעוֹת הֵן אוֹיְבֵינוּ הַקָּשִׁים!”
“מָוֶת לַצְּרָעוֹת!” – זוֹהִי סִיסְמָתָם שֶׁל הַכַּוּרָנִים.
צִרְעָה זוֹ, אֲשֶׁר רָאִית הַיּוֹם – דִּיצָה חֲבִיבָתִי – מַלְכָּה הִיא. הִיא תִהְיֶה אֵם לִנְחִיל עָצוּם שֶׁל צְרָעוֹת. אִלּוּ הִשְׁמַדְנוּ מַלְכָּה זוֹ, הֲרֵי כְּאִלּוּ הִשְׁמַדְנוּ קֵן צְרָעוֹת. וְעַל כֵּן – סַפְּרִי אֶת הַדָּבָר לַחֲבֵרַיִךְ, וְהַגִידִי לָהֶם: כִּי בְּיָמִים אֵלֶּה חוֹבָה עֲלֵיהֶם לְקַדֵּשׁ מִלְחָמָה עַל הַמְּלָכוֹת־הַצְּרָעוֹת.
רְצוֹנְכֶם בִּדְבָשׁ! – אָמַר הָאָב – הַשְׁמִידוּ אֶת אוֹיְבֵי הַדְּבוֹרִים וּתְקַבְּלוּ פְּרָס מֵאִתָּנוּ הַכַּוּרָנִים: דְּבָשׁ לָרֹב וְחַלּוֹת דְּבָשׁ טְעִימוֹת וְטוֹבוֹת.
-
הכוונה כנראה לצרעות. הערת פב"י. ↩
תור… תּוּר… תּוּר…
קְרִיאוֹת אֵלּוּ חָזְרוּ וְנִשְׁנוּ בְּדִמְמַת בֹּקֶר אָבִיב אֶחָד.
קוֹלוֹת אֵלּוּ הֵעִירוּ אֶת יוֹרָם הַקָּטָן מִשְׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ.
– אַבָּא! – שָׁאַל הַיֶּלֶד – מִי הוּא זֶה הַמְעוֹרֵר אוֹתִי מִשְׁנָתִי בִּקְרִיאוֹת תּוּר תּוּר שֶׁלּוֹ?
וְהָאָב – מִשֶּׁשָּׁמַע קוֹלוֹת אֵלֶה, מִיָּד קָם בְּחִפָּזוֹן מִמִּטָּתוֹ וְיָצָא הַחוּצָה לִרְאוֹת בָּאוֹרֵחַ וּלְבָרְכוֹ בְּבִרְכַּת “בָּרוּךְ הַבָּא”.
וְיוֹרָם – אַף הוּא הֶחְלִיק וְיָרַד מֵעַל מִטָתוֹ וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת אָבִיו עַד הַגִּיעוֹ אֶל הַמִּרְפֶּסֶת.
נִצְבוּ הַשְּׁנַיִם – הָאָב וּבְנוֹ – זֶה בְּצַד זֶה, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים שָׁעָה אֲרֻכָּה בָּעוֹף הֶחָמוּד
וְהָאֲצִילִי, שֶׁעָמַד דּוּמָם עַל רֹאשׁ הַצַּמֶּרֶת שֶׁל עֵץ הַבְּרוֹשׁ הַסָּמוּךְ וּמִשָּׁם הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת קוֹלוֹתָיו, קְרִיאוֹתָיו אֶל כָּל עֵבֶר.
– אֵיזֶה יֹפִי! – קָרָא יוֹרָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, לְמַרְאֵה עוֹף הַחֲמוּדוֹת. מַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה? – שָׁאַל הַיֶּלֶד.
תמונה 3
הַתּוֹר
– הֵן זֶה הַתּוֹר חֲבִיבֵנוּ – הֵשִׁיב הָאָב – הוּא שָׁב מִמֶּרְחַקִים, מִן הַדָּרוֹם, לְבַשֵּׂר לָנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, כִּי בָּא הָאָבִיב הַטּוֹב.
לְפֶתַע הֵחֵל הָאָב לְדַקְלֵם בְּהִתְרַגְּשׁוּת: “הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ”.
– מָה אַתָּה מְדַבֵּר? - חִיֵּךְ יוֹרָם אֶל עֵבֶר אָבִיו, וְאֶת עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת פָּקַח לִרְוָחָה, לְהִסְתַּכֵּל אֶל אָבִיו, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ דִבֵּר אֶל הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם וְאֶל הָעֵצִים עַל הָאָרֶץ.
וְהָאָב הֵשִׁיב: דַּע לְךָ, כִּי הַתּוֹר הוּא עוֹף נוֹדֵד. חָבִיב הוּא עַל הָאִכָּרִים. תּוֹר זֶה, הַדּוֹמֶה לְיוֹנָה בְּגָדְלוֹ, עוֹזֵב אֶת אַרְצֵנוּ מִיָּד עִם הִתְקָרֵב יְמֵי הַקֹּר, בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַסְתָיו. יוֹרֵד הוּא לְהִתְחַכֵּם בְּמִצְרַיִם הַחַמָּה אוֹ בְּאַפְרִיקָה. בְּסוֹפָם שֶׁל יְמֵי־הַחֹרֶף, עִם בּוֹא קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְחַמֵּם אֶת אַרְצֵנוּ, חוֹזֵר וּבָא הַתּוֹר אֵלֵינוּ.
תמונה 4
זוּג תּוֹרִים
וַאֲשֶׁר לַדִּקְלוּם – אָמַר הָאָב – מִלִּים אֵלּוּ שָׁר לְפָנִים, אֶחָד מְשׁוֹרֵר עִבְרִי, אֲשֶׁר גַּם הוּא הִתְפַּעֵל בְּוַדַּאי לְמַרְאֵה הַתּוֹרִים הַנָּאִים הָאֵלֶּה וּלְמִשְׁמַע הַקוֹלוֹת שֶׁלָּהֶם.
– וּמַה יַעֲשׂוּ הַתּוֹרִים בְּאַרְצֵנוּ? – שָׁאֵל יוֹרָם.
– הַתּוֹרִים הֵם בְּנֵי הָאָרֶץ, כָּאן הֵם נוֹלָדִים, וּמִכָּאן יֵצְאוּ לְמַסְעוֹתֵיהֶם – הֵשִׁיב הָאָב – עַתָּה יַתְחִילוּ אֵלֶּה הַתּוֹרִים בְּבִנְיַן קִנָּם. אֶת הַקֵן בּוֹנִים הֵם עַל עֲצֵי שִׁטָּה אוֹ אֶקָלִפְּטוּס, בְּגֹבַהּ שֶׁל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מֶטְרִים מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַקֵּן עַצְמוֹ בָּנוּי בְּרַשְׁלָנוּת, כִּי אֵלֶּה הַתּוֹרִים בַּעֲלֵי הַמָּקוֹרִים הָעֲנֻגִּים, אֵינָם אֱמָנִי בִנְיָן. אוֹסְפִים הֵם זְרָדִים אוֹ עֲנָפִים יְבֵשִׁים, שָׂמִים אוֹתָם בְּרַשְׁלָנוּת עַל עַנְפֵי הָעֵצִים וּמְחַבְּרִים אוֹתָם זֶה לָזֶה בְּלִשְׁלֶשֶׁת. הַנְּקֵבָה מַטִּילָה שְׁתֵּי בֵיצִים לְבָנוֹת, אֲשֶׁר בְּנֵס אֵין הֵן נוֹפְלוֹת אַרְצָה, דֶּרֶךְ הַחוֹרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הַקֵן. הַחוֹרִים אוֹ הָרְוָחִים כֹּה גְדוֹלִים הֵם, עַד כִּי בְנָקֵל אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַבֵּיצִים, בְּעָבְרְךָ מִתַּחַת לַקֵּן אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים.
תמונה 5
בֵּיצֵי הַתּוֹרִים
– וְדַע לְךָ, יוֹרָם בְּנִי – הוֹסִיף הָאָב – הַקֵּן מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָעוֹפוֹת אַךְ וְרַק לִדְגִירָה. הָאֶפְרוֹחִים מִשֶּׁגָּדְלוּ, מִיָּד הֵם עוֹזְבִים אֶת הַקֵּן וּפוֹרְחִים לָהֶם. הַמְבֻגָּרִים יְשֵׁנִים אַךְ וְרַק עַל עַנְפֵי הָעֵצִים אוֹ בְּקִירוֹת הַבָּתִּים וְהַחוֹמוֹת, אַךְ לְעוֹלָם לֹא יִכָּנְסוּ אֶל הַקֵּן עַל־מְנַת לָגוּר בּוֹ אוֹ לָלוּן בּוֹ.
הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרָא הַמַּדְרִיךְ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל אַחַת הַצִּפָּרִים, שֶׁעָמְדָה שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל, הַמְּתוּחִים לְאֹרֶךְ הַכְּבִישׁ.
נָשְׂאוּ הַיְלָדִים אֶת עֵינֵיהֶם לְמַעְלָה, וְרָאוּ שׁוּרָה שֶׁל צִפָּרִים נָהְדָּרוֹת, וְהֵן נִצָּבוֹת לְאֹרֶךְ הַחוּטִים.
– מַה נֶהְדָּרוֹת הֵן צִפָּרִים אֵלּוּ! – קָרְאָה יַרְדְּנָה בְּהִתְפָּעֲלוּת – רְאוּ! יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ כָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בַּשָּׁמַיִם. הִנֵּה: לָבָן, שָׁחוֹר, זָהֹב, תָּכֹל וְיָרֹק!
– צִפּוֹר גַּן־עֵדֶן הִיא זוֹ! – הִפְטִיר אֵלִיָּהוּ בִּשְׂפָתָיו.
– רָאוּ נָא אֶת מַקּוֹרָהּ! מַה מוּזָר הוּא – אָרֹךְ, חוּם וְכָפוּף הוּא כְּמַגָּל.
– וּמַה תֹּאמְרוּ עַל זְנָבָהּ הַנָּאֶה, אֲשֶׁר שְׁתּי נוֹצוֹת צָרוֹת וּמָאֳרָכוֹת, בּוֹלְטוֹת בְּמֶרְכָּז הַזָּנָב הַחוּצָה?
– הַסַּנְטֶר צָהֹב הוּא – אָמְרָה לֵאָה.
– וְהַכְּנָפַיִם יְרַקְרַקוֹת – אָמַר יוֹסִי.
כֹּה הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם הַיְלָדִים, וְכָל אֶחָד הִשְׁתַּדֵּל לַעֲלוֹת עַל חֲבֵרוֹ בְּתֵאוּר עוֹף הַפְּלָאִים.
וּפִתְאֹם – קוֹלוֹת וָר… וְרָ… שְׁרַק… שְׁרַק… פִּלְּחוּ אֶת הָאֲוִיר הַצָּח.
עוֹד רֶגַע, וַעֲדַת הַצִּפָּרִים הַמֻּפְלָאוֹת פָּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶן וְנִרְאוּ כְּאִלּוּ צוֹנְחוֹת הֵן מִן הַחוּטִים. וּמִיָּד הֵחֵלּוּ נִשָׂאוֹת בָּאֲוִיר, כְּשֶׁקּוֹלוֹת הַצְּוָחָה חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים מִפִּיהֶן תּוֹךְ כְּדֵי מְעוּפָן.
עַתָּה יָכְלוּ הַיְלָדִים לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה בָּעוֹפוֹת, אֲשֶׁר חָגוּ בָּאֲוִיר, מַמָּשׁ מֵעַל רָאשֵׁי
הַחֲבוּרָה.
– הַלָּלוּ מִי הֵמָּה?
– מַה שְּׁמָם שֶׁל אֵלֶּה הָעוֹפוֹת? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.
– אֵלֶּה הֵם הַשְּׁרַקְרַקִּים – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ – נִקְרָאִים הֵם בְּשֵׁם זֶה, עַל שׁוּם קוֹלוֹת הַקְּרִיאָה שֶׁהֵם מוֹצִיאִים מִגְּרוֹנָם בִּשְׁעַת מְעוּפָם.
תמונה 6
הַשְּׁרַקְרַקִּים
– וְהֵיכָן הָיוּ הַשְּׁרַקְרַקִּים הָאֵלֶּה בְּכָל יְמוֹת־הַחֹרֶף? – שָׁאַל יוֹרָם – עַד עַתָּה לֹא רָאִיתִי אוֹתָם בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
– צָדַקְתָּ, יוֹרָם – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – שְׁרַקְרַקִּים אֵלֶּה בָּאוּ אֵלֵינוּ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. מִמִּצְרַיִם הַחַמָּה בָּאוּ. כְּמוֹהֶם כַּתּוֹרִים שׂוֹנְאֵי קֹר הֵמָּה, וּבִימוֹת־הַחֹרֶף הֵם עוֹזְבִים אוֹתָנוּ. עַתָּה שָׁבוּ אֵלֵינוּ, וְעִמָּנוּ יִהְיוּ כָּל יְמוֹת־הַקָיִץ. כָּאן הֵם יַטִילוּ בֵּיצִים, יָקִימוּ דוֹר חָדָשׁ. וּבְבוֹא הַחֹרֶף, יָשׁוּבוּ יַעַזְבוּ אוֹתָנוּ.
– וְהֵיכָן הֵם בּוֹנִים אֶת קִנֵּיהֶם? – שָׁאֲלָה לֵאָה.
– בָּאֲדָמָה – הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ – הַשְּׁרַקְרַקִּים חוֹפְרִים אֶת קִנֵּיהֶם בַּקַּרְקַע. בּוֹחֲרִים הֵם מִדְרוֹנֵי הַר, מַחְצֵּבוֹת, קִירוֹת זְקוּפִים בְּאַדְמַת הַכֻּרְכָּר אוֹ הַחַמְרָה, וּבָהֶם הֵם חוֹפְרִים אֶת שְׁפוֹפְרוֹת קִנֵּיהֶם. אֶת הַחֲפִירָה הֵם עוֹשִׂים בְּעֶזְרַת מַקּוֹרָם וְרַגְלֵיהֶם.
יֵשׁ וְהֵם מַעֲמִיקִים עַד שִׁבְעִים – מֵאָה מַנְטִימֶטְרִים, וְלִפְעָמִים אֲפִילוּ לְעֹמֶק שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים יַחְפְּרוּ אֶת חוֹרֵיהֶם.
– אֵיזֶה עֹמֶק! – הִתְפַּעֵל אֵלִיָּהוּ.
– רְצוֹנְכֶם – הִצִיעַ הַמַּדְרִיךְ - בּוֹאוּ וְאַרְאֶה לָכֶם אֶת מְקוֹם קִנּוּנָם שֶׁל הַשְּׁרַקְרַקִּים.
בְּרָצוֹן הָלְכוּ הַיְלָדִים אַחַר הַמַּדְרִיךְ. הֵם הִגִּיעוּ אֶל מַחְצֶבֶת כֻּרְכָּר עֲזוּבָה, וּבַקִּיר הַזָּקוּף רָאוּ הַיְלָדִים הֲמוֹנֵי חוֹרִים.
– כָּאן נִמְצֵאת מוֹשָׁבָה שֶׁל שְׁרַקְרַקִּים. דְעוּ לָכֶם, כִּי אֵלֶּה הָעוֹפוֹת הַנֶּחְמָדִים אוֹהֲבֵי חֶבְרָה הֵמָּה, וְהֵם בּוֹנִים אֶת חוֹרֵיהֶם זֶה עַל יַד זֶה.
– וְעַתָּה – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – שְׁבוּ לָכֶם עַל הָאֲדָמָה וְחַכּוּ בְּסַבְלָנוּת. הַמְתִּינוּ וּרְאִיתֶם אֶת הַשְּׁרַקְרַקִּים, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים מִן הַחוֹרִים.
וְרְ… וְרְ… שְׁרַק… שְׁרַק… נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹלוֹ שֶׁל אַחַד הַשְׁרַקְרַקִים, וּמִיָד לְאַחַר זֶה הֵחֵלּוּ נִרְאִים הַשְּׁרַקְרַקִּים הַיּוֹצְאִים מִמְּחִלּוֹתֵיהֶם.
כַּמָּה מִן הַחֲבֵרִים הֵעֵזּוּ לְהִתְקָרֵב לְאִטָּם אֶל אַחַד הַחוֹרִים. יוֹאֵל עָלָה עַל כִּתְפֵי חֲבֵרוֹ וְהֵחֵל מִסְתַּכֵּל בִּתְשׂוּמֶת־לֵב אֶל הַחוֹר שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַקַרְקַע.
– מָה אַתָּה רוֹאֶה שָׁם? – שְׁאֵלוֹ יוֹרָם, וְלֹא בְּלִי סַקְרָנוּת.
– אֲנִי רוֹאֶה שְׁרַקְרַק אֶחָד – אָמַר יוֹאֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת - הוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַקֵּן, וּלְרַגְלָיו הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל כְּנָפַיִם וְשַׁיָּרִים שֶׁל צְרָעוֹת וּדְבוֹרִים, אֲחָדוֹת מִן הַדְּבוֹרִים עוֹדָן מְפַרְפְּרוֹת, חַיּוֹת הֵן…
וְהַמַּדְרִיךְ – אֲשֶׁר קָרַב גַּם הוּא אֶל הַמְּשׂוֹחֲחִים – הִסְבִּיר: הַשְּׁרַקְרַקִּים נְזוֹנִים מִן הַצְּרָעוֹת וְגַם מִן הַדְּבוֹרִים אֲשֶׁר הֵם צָדִים. תּוֹדוֹת לְמַקּוֹרָם הָאָרֹךְ, הֵם יְכֹלִים לִתְפּוֹס שִׁרְצֵי עוף אֵלֶה וּמְמִיתִים אוֹתָם, בְּטֶרֶם יוּכְלוּ אֵלֶה לַעֲקֹץ אוֹתָם. אֶת הַטֶּרֶף הֵם גּוֹרְרִים אֶל הַקֵּן, וְכָאן הֵם אוֹכְלִים אוֹתָם יַחַד עִם גּוֹזָלֵיהֶם.
– וּבְכֵן, הֲרֵי הֵם רוֹצְחִים! – הִתְמַרְמֵר יוֹרָם.
– אָמְנָם כֵּן – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – הַכַּוּרָנִים אוֹמְרִים, כִּי הַשְּׁרַקְרַקִּים מַזִּיקִים הֵם, וּמִצְוָה לַהֲרֹג אוֹתָם. אַךְ יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים כִּי הַצִּפָּרִים הַלָּלוּ מוֹעִילוֹת הֵן, כִּי הֵן הוֹרְגוֹת צְרָעוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר דְּבוֹרִים.
– מַה מִּסְכֵּנוֹת הֵן הַדְּבוֹרִים! – אָמְרָה לֵאָה בַּאֲנָחָה – רְאוּ, מָה רַבִּים הֵם הָאוֹיְבִים שֶׁלָּהֶן!
– לֹא יֵאָמֵן! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד – זֶה הֶהָדוּר וְהַיָּפֶה רוֹצֵחַ הוּא?
– וַאֲנִי שׁוּב אֵינִי מִתְפָּעֵל מֵאֵלֶּה הַטוֹרְפִים – אָמַר יוֹרָם בְּזָעַם – אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר טוֹרְפִים אֵלֶּה, הֵם גּוֹרְמִים לָנוּ נֶזֶק עָצוּם, כִּי מַשְׁמִידִים הֵם אֶת הַדְּבוֹרִים הֶחָרוּצוֹת, הַיּוֹצְרוֹת לְמַעֲנֵנוּ דְבָשׁ. הָלְאָה הַשְּׁרַקְרַקִּים! – אָמַר יוֹרָם – וְהִתְרַחֵק בְּכַעַס מִן הַקִּנִּים שֶׁל הַצִּפָּרִים.
לְאַט־לְאַט הֵחֵלּוּ מַצְהִיבִים שִׁבֳּלֵי־הַדָּגָן שֶׁבַּשָּׂדֶה. יֵשׁ וְהָיְתָה רוּחַ שׁוֹבֵבָה בָּאָה לְשַׁחֵק בַּשִּׁבֳּלִים הַמְּלֵאוֹת, הָיוּ הַשִּׁבֳּלִים כּוֹרְעוֹת לְמַשַּׁב הָרוּחַ, וּמִיָּד הָיוּ שָׁבוֹת וּמִזְדַּקְפוֹת, כְּאוֹמְרוֹת לָהּ, לָרוּחַ: הֵן לֹא תִרְצִי לִשְׁבֹּר אֶת גִּבְעוֹלֵנוּ הֶעָדִין – אַתְּ, רוּחַ הֶהָרִים הַשׁוֹבֵבָה.
– רְאוּ נָא! – קָרְאוּ הַיְלָדִים, בְּבוֹאָם אֶל הַשָּׂדֶה, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַכּוֹרְעוֹת – הִנֵּה יָם! יָם שֶׁל חִטָּה, הַמַּכֶּה גַלִים בַּשָּׂדוֹת, עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
תמונה 7
שִׁבֳּלֵי דָגָן
בְּיָמִים אֵלֶּה, נוֹהֲרִים יַלְדֵי הַמּוֹשָׁבָה אֶל הַשָּׂדֶה. שָׁם בֵּין שִׁבֳּלֵי הַחִטָּה מִתְרוֹצְצִים הֵם, מְחַפְּשִׂים אַחַר שִׁבֳָּלִים מְלֵאוֹת וּשְׁמֵנוֹת וְעוֹשִׂים מֵהֶן קָלִי לְאָכְלָה.
וְכָכָה עוֹשִׂים אֶת הַקָּלִי.
בְּאַחַת הַפִּנּוֹת, בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, חוֹפְרִים הַיְלָדִים גּוּמָה קְטַנָּה. לְתוֹךְ הַגּוּמָה אוֹסְפִים הֵם קַשׁ יָבֵשׁ, עַנְפֵי עֵץ לְהַסָּקָה, נְיָר וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהָאֵשׁ אוֹחֶזֶת בָּהֶם עַל נְקַלָּה. מִסָּבִיב לַגּוּמָה, שׁוֹפְכִים סוֹלְלָה שֶׁל עָפָר, לְמַעַן לֹא תוּכַל הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת לְהִתְפָּרֵץ הַחוּצָה וְלָאֱחוֹז בַּקּוֹצִים וּבַשִּׁבֳּלִים הַיְבֵשׁוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּשָּׂדֶה.
– יֵשׁ לְהַשְׁגִיחַ יָפֶה עַל הָאֵשׁ, לְבַל תִּשְׂרֹף אֶת הַקָּמָה הַיְבֵשָׁה – מַזְהִיר יוֹרָם.
וְאִם הִיא תְּנַסֶה לְהִתְפָּרֶץ, מִיָד אֲנִי שׁוֹפֵךְ עָלֶיהָ מִן הַחוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר הֲכִינוֹנוּ, וְהִיא תִּכְבֶּה – אוֹמֵר אֵלִיָּהוּ.
עַתָּה נְפוֹצִים הַיְלָדִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לָאֱסֹף שִׁבֳּלִים טוֹבוֹת. אֶת אֵלֶּה הֵם אוֹגְדִים עֳמָרִים עֳמָרִים, בְּכָל אֶגֶד – עֶשֶׂר־עֶשֶׂר שִׁבֳּלִים, הַקְּשׁוּרוֹת יַחְדָּיו בְּעֶזְרַת גִּבְעוֹל קַשׁ יָרֹק לְמֶחֱצָה.
אֶת הָאֲגָדִים נוֹתְנִים הַחֶבְרַיָּה לְתוֹךְ הָאֵשׁ הַמְפַצַּחַת אֶת הַזְּרָדִים. לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ מְלַחֲכוֹת אֶת הַמַּלְעָנִים הַיְבֵשִׁים וְאַחַר – מְהַבְהֲבוֹת וּמַשְׁחִירוֹת אֶת הַמּוֹצִים הָעוֹטְפִים אֶת הַזְּרָעִים, וּלְבַסּוֹף גַּם אֶת הַגַּרְגְּרִים עַצְמָם.
לְאַחַר שֶׁהָפְכוּ הַשִּׁבֳּלִים לִהְיוֹת שְׁחוֹרוֹת, הָאֵשׁ דָּעֲכָה וְרַק פֹּה וָשָׁם עוֹד לוֹחֲשׁוֹת גֶחָלִים מִסְפָּר – מְצַוֶּה יוֹרָם: לְהַפְסִיק אֶת הָאֵשׁ!
מִשֶּׁכָּבְתָה הָאֵשׁ, מְנַסִים הַיְלָדִים לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַחַמּוֹת מִן הַבּוֹר, מִפַּעַם לְפַעַם פּוֹרְצוֹת צְוָחוֹת מִפִּי הַשׁוֹבָבִים, אֲשֶׁר אֶצְבָּעוֹת יְדֵיהֶם נִכְווּ בַּגֶחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת.
תמונה 8
הַחֶבְרַיָּה עֲסוּקָה בִּקְלִיּת שִׁבָּלִים
לְאַחַר שֶׁהוּצְאוּ הַשְִּבֳּלִים, מַתְחִילָה הָעֲבוֹדָה הָעִקָּרִית. הַיְלָדִים מִתְיַשְּׁבִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵם מְמוֹלְלִים אֶת הַשִּׁבֳּלִים בֵּין אָצְבְּעוֹת יְדֵיהֶם. הַגַּרְעִינִים הַשְּׁחַרְחָרִים נוֹשְׁרִים מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, עוֹד מְעַט וַעֲרֵמַת גַּרְעִינִי חִטָּה מִצְטַבֶּרֶת לְיַד כָּל יֶלֶד מִן הָעוֹבְדִים.
וְעוֹד בְּטֶרֶם כִּלּוּ כֻלָם אֶת הַמְּלָאכָה, וְהַגַּרְגְּרָנִים שֶׁבָּהֶם מִתְנַפְּלִים עַל הַקָּלִי וּמְמַלְּאִים אֶת פִּיהֶם גַּרְגְּרִים.
הַחֶבְרַיָּה – פִּיהֶם, אַפָּם וּלְחָיֵיהֶם הוֹפְכִים שָׁחוֹר כְּכוּשִׁים.
צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי יוֹרָם, מִשֶּׁרָאָה אֶת פָּנֶיהָ הַמְפֻיָּחִים שֶׁל אַיָּלָה.
וְאַיָּלָה – הִיא הִתְגַּלְגְּלָה מֵרֹב צְחוֹק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, בִּרְאוֹתָהּ כֵּיצַד הָפְכוּ הָעַפְעַפַּיִם שֶׁל יוֹרָם לִהְיוֹת חֲרוּכִים, וְהָעֵינַיִם הָיוּ שְׁחוֹרוֹת מִן הֶעָשָׁן וּמִן הַפִּיחַ.
וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמָן הָיוּ הַשְּׁנַיִם צוֹחֲקִים זֶה מוּל זֶה, מִבְּלִי שֶׁיָּבִינוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר, עַד שֶׁאֵלִיָּהוּ הִגִּישׁ מַרְאָה לִשְׁנֵיהֶם וְהֵם נָדַמוּ, בִּרְאוֹתָם אֶת פְּנֵיהֶם הַמְשֻׁנִים…
לְאַחַר הַסְּעֻדָּה, מִשֶּׁרָחֲצוּ הַחֶבְרַיָּה אֶת פְּנֵיהֶם, הֵחֵלּוּ הַקְּטַנִּים מִתְחָרִים וּמְשַׂחֲקִים בְּמַחֲבוֹאִים בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, עוֹד רָגַע וְכָל הַחֶבְרַיָה נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה…
– יוֹרָם!
– יוֹאֵל!
– הוֹ… הוֹ…
– הֵיכָן אַתֶּם?
בּוֹקְעִים וְעוֹלִים מִן הַקָּמָה קוֹלוֹת הַקּוֹרְאִים, הַמְחַפְּשִׂים זֶה אֶת זֶה.
יֵשׁ וְאַחַד הַיְלָדִים אָבַד דַּרְכּוֹ בְּתוֹךְ הַקָּמָה, כִּי סָגְרוּ עָלָיו הַשִּׁבֳּלִים מִכָּל צַד. פַּחַד תּוֹקֵף אֶת הָאוֹבֵד, וְהוּא צוֹעֵק בְּכָל כֹּחוֹ, וְעוֹנָה אֵין לוֹ. לְבַסּוֹף מַתְחִיל הַקָּטָן לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וּמִכָּאן קַל לוֹ לִמְצֹא אֶת חֲבֵרָיו.
כָּכָה יְבַלּוּ יַלְדֵי הַכְּפָר אֶת יְמֵי הָאָבִיב וְהַחֹפֶשׁ בֵּין שְׁבֳּלֵי הַדָּגָן.
– חֶבְרַיָּה! בּוֹאוּ הֵנָּה! מָצָאתִי פֵּרוֹת טוֹבִים, פֵּרוֹת רֵיחָנִיִים!
לְקוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם שֶׁנִּשְׁמַע מִקְצֵה חֶלְקַת שְׂדֵה הַשְּׂעוֹרִים, מִהֲרוּ וּבָאוּ הַחֲבֵרִים, שֶׁהָיוּ
נְפוֹצִים בַּשָּׂדֶה.
מִשֶׁקָרְבוּ הַיְלָדִים אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ עָמַד יוֹרָם, רָאוּ אֶת חֲבֵרָם, וְהִנֵּה הוּא כּוֹרֵעַ לָאָרֶץ, לְיַד צֶמַח אֶחָד, אֲשֶׁר עָלָיו הַגְּדוֹלִים וְהַמֻּקְמָּטִים הָיוּ סְרוּחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
– רְאוּ אֶת הַפֵּרוֹת אֲשֶׁר קָטַפְתִּי! – אָמַר הַיֶלֶד, וְהֶרְאָה עַל פֵּרוֹת עֲגֻלִים וּקְטַנִּים, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נִקְטְפוּ.
תמונה 9
יוֹרָם מָצָא דוּדָאִים
יוֹאֵל נִגַּשׁ אַף הוּא אֶל הַצֶּמַח, וְקָטַף שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה מִן הַפֵּרוֹת הַכַּדּוּרִיִים הַצְּהֻבִּים.
– חֶבְרַיָּה! רֵיחַ גַּן־עֵדֶן נוֹדֵף מֵאֵלֶּה הַפֵּרוֹת! – אָמַר הַיֶלֶד, לְאַחַר שֶׁהִגִּישׁ אֶת הַפֵּרוֹת אֶל אַפּוֹ.
אוֹתוֹ רֶגַע קָרַב גַּם הַמַּדְרִיךְ אֶל הַמְשׂוֹחֲחִים הַמְרֻגָּשִׁים, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַפֵּרוֹת בִּידֵי הַיְלָדִים, הִזְהִיר אוֹתָם וְאָמַר:
– חֶבְרַיָּה! דְעוּ לָכֶם, פֵּרוֹת אֵלּוּ דּוּדָאִים הֵם. הִזָּהֲרוּ וְאַל תּאכְלוּ מֵהֶם. הָעֲרָבִים קוֹרְאִים לָהֶם: “תַּפּוּחֵי הַמְשֻׁגָּעִים”, כִּי אוֹמְרִים הֵם: כָּל הָאוֹכֵל אוֹתָם, סוֹפוֹ לְהִשְׁתַּגַּעַ, אֲבָל אֲנִי יָכֹל לְהַבְטִיחַ לָכֶם, כִּי אֵין הַדְּבָרִים נְכוֹנִים, רְצוֹנְכֶם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלִי – זֹאת עֲשׂוּ: אִכְלוּ אֶת הַצִּפָּה בִּלְבָד, וְאִלּוּ אֶת הַגַּרְעִינִים זְרֹקוּ.
בְּדַבֵּר זֹאת הַמַּדְרִיךָ, הוֹצִיא אוֹלָר מִכִּיסוֹ, פִּלַּח אֶת הַפְּרִי, וּלְעֵינֵי הַיְלָדִים נִרְאוּ הֲמוֹנִי גַרְגְּרִים, הַנִּמְצָאִים בְּמֶרְכַּז הַכַּדּוּר, וּמִסָּבִיב לוֹ צִפָּה בְּשָׂרִית, זְהֻבָּה וְרֵיחָנִית.
– יוֹדְעִים אַתֶּם: פְּרִי זֶה דוֹמֶה מְאֹד בְּגַרְעִינָיו הָרַבִּים לְפֵרוֹת הָעַגְבָנִיּוֹת – אָמַר יוֹאֵל.
– צָדַקְתָּ! הֵשִׁיב הַמַּדְרִיךְ – וְאָכֵן: שְׁנֵי הַצְּמָחִים הָאֵלֶּה הַדּוּדָאִים וְהָעַגְבָנִיּוֹת – בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת הֵם – מִשְׁפַּחַת הַסּוֹלַנְיִּים.
תמונה 10
פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים
בֵּינָתַיִם חִלֵּק הַמַּדְרִיךְ פְּלָחִים מִן הַצִּפָּה, אֲשֶׁר חָתַךְ מִן הַדּוּדָאִים וְנָתַן אוֹתָם לַיְלָדִים.
יוֹרָם שֶׁטָּעַם לָרִאשׁוֹנָה מִן הַדּוּדָאִים, אוֹרוּ עֵינָיו, וַיֹּאמַר: “טַעַם גַּן־עֵדֶן מַמָּשׁ”!
אַחֲרָיו טָעֲמוּ גַם יֶתֶר הַחֲבֵרִים, וְכֻלָם פֶּה אֶחָד הִלְּלוּ אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב אֲשֶׁר לַפְּרִי הַזֶּה.
הַמַּדְרִיךְ סִפֵּר, כִּי הַדּוּדָאִים הֵם צֶמַח הַגָּדֵל בַּר, וְהֵם מְצוּיִים בֶּהָרִים וּבַשְּׁפֵלָה. עוֹד סִפֵּר, כִּי הַצֶּמַח הוּא רַב שְׁנָתִי וְכִי הַשֹּׁרֶשׁ הֶחָבוּי בָּאֲדָמָה הוּא גָדוֹל מְאֹד וְשׁוֹכֵן עָמֹק־עָמֹק בַּקַרְקַע.
בִּימוֹת־הַחֹרֶף עוֹלִים הֶעָלִים הַגְּדוֹלִים וְהַגַּלּוֹנִיִּים, וּבֵינֵיהֶם הַפְּרָחִים הַסְּגֻלִים. פְּרָחִים אֵלֶּה הוֹפְכִים לִהְיוֹת בִּימֵי קְצִיר חִטִּים לְפֵרוֹת עֲגֻלִּים, רֵיחָנִיִים.
תמונה 11
צֶמַח הַדּוּדָאִים
הָרוֹעִים – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – אוֹכְלִים בְּרָצוֹן מִן הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה.
אֶת הַפֵּרוֹת הָאֵלֶּה מָצָא גַם רְאוּבֵן בֶּן יַעֲקֹב – סִפֵּר יוֹאֵל, אֲשֶׁר זָכַר כִּי קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.
– וּמַה יִהְיֶה עִם הַצֶּמַח לְאַחַר שֶׁבָּשָׁלוּ הַפֵּרוֹת? – שָׁאֲלָה אַיָּלָה.
– בְּעוֹד שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר – אָמַר הַמַּדְרִיךְ – יִיבְשׁוּ הֶעָלִים, הַפֵּרוֹת יִתְפַּקְעוּ וְגַרְעִינֵיהֶם יִתְפַּזְרוּ וְהַצֶּמַח כֻּלוֹ יֵעָלֵם מֵעַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. בַּקַּרְקַע עוֹד יִשָּׁאֵר הַשֹּׁרֶשׁ הֶעָבֶה, אוּלָם הוּא יִהְיֶה שָׁקוּעַ בִּשְׁנַת הַקַּיִץ, וְלֹא יִתְעוֹרֵר אֶלָּא לְאַחַר רֶדֶת הַגְּשָׁמִים עַל הָאָרֶץ. יַחַד עִם שְׁאָר הַצְּמָחִים, יֵעוֹר גַּם הַדּוּדָא הָרְפוּאִי – זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַצֶּמַח – וְיַתְחִיל שֵׁנִית לַעֲשׂוֹת עָלִים, פְּרָחִים וּפֵרוֹת.
כְּשֶׁחָזְרוּ הַיְלָדִים הַבַּיְתָה, הֵבִיאוּ עִמָּם כָּל אֶחָד לַהוֹרִים מַתָּנָה, פֵּרוֹת הַדּוּדָאִים. אוֹתוֹ עֶרֶב שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים זֶה לָזֶה: מִנַּיִן רֵיחוֹת טוֹבוֹת אֵלֶּה הַנְּפוֹצִים בַּחֲדָרִים?
וְהַיְלָדִים הֵשִׁיבוּ בְּגַאֲוָה: אֵלֶּה הֵם רֵיחוֹת הַדּוּדָאִים, אֲשֶׁר מָצָאנוּ בַּשָּׂדֶה.
– רְאֵה! הוּא כְּבָר מְקַלֵּל!..
כָּךְ אָמַר יוֹרָם, וְסִמָּנֵי חֲרָדָה נִרְאוּ עַל פָּנָיו, שָׁעָה שֶׁהֶרְאָה לַחֲבֵרוֹ אֶת לְטָאַת הַחַרְדּוֹן הָאֲפֹרָה, שֶׁעָמְדָה עַל גֶזַע עֵץ הַתּוּת וְהָיְתָה מְנִיעָה בְּרֹאשָׁהּ הַגָּדוֹל הֵנָּה וָהֵנָּה אֶל עֵבֶר הָעֵץ, אֲשֶׁר עָמַד עֲדַיִן בְּשַׁלֶּכֶת.
עָמְדוּ שְׁנֵי הָרֵעִים וְהִסְתַּכְּלוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה בַּחַרְדּוֹן שֶׁעָמַד נִשְׁעָן אֶל אַרְבַּע רַגְלָיו, וְאֶל הַיְלָדִים לֹא שָׂם לִבּוֹ.
– מוּזָר! - אָמַר יוֹאֵל – כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף לֹא רָאִיתִי אֶת הַחַרְדּוֹנִים הָאֵלֶּה. כַּנִּרְאֶה, שֶׁהֵם נִרְדְּמוּ כְּכָל חַבְרֵיהֶם הַלְּטָאוֹת וְהַנְּחָשִׁים, הַיְרֵאִים מִפְּנֵי הַקר.
תמונה 12
הַחַרְדּוֹן
וְהַחַרְדּוֹן – הוּא הִמְשִׁיךְ לְהָנִיעַ רֹאשׁוֹ אֵילָךְ וְאֵילָךְ – הוּא מְקַלֵּל! – לָחַשׁ יוֹרָם בַּחֲרָדָה.
– מִי זֶה אָמַר לְךָ, שֶׁהוּא מְקַלֵּל? – שָׁאַל אֵלִיָּהוּ.
– הַיְלָדִים אוֹמְרִים כָּכָה – הֵשִׁיב הַיֶלֶד.
– בּוֹא וְנִשְׁאַל אֶת פִּי הַמַּדְרִיךְ. הוּא יְסַפֵּר לָנוּ, אִם אֶמֶת יְדַבְּרוּ הַיְלָדִים. אֲנִי אֵינֶנִּי מַאֲמִין כִּי הַחַרְדּוֹן יָכֹל לְקַלֵּל…
תמונה 13
הַיְלָדִים מִסְתַּכְּלִים בַּחַרְדּוֹן
– הַגֵּד, רְאוּבֵן – שָׁאֵל יוֹאֵל אֶת הַמַּדְרִיךְ, כְּשֶׁנִּפְגְשׁוּ לְיַד בֵּיתוֹ – הָאֱמֶת הַדָּבָר, כִּי הַחַרְדּוֹן מְקַלֵּל?
– אֲנִי בְּעֵינַי רָאִיתִי אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה! – אָמַר יוֹרָם.
וְהַמַּדְרִיךְ – הוּא הִפְסִיק מֵעֲבוֹדָתוֹ וּפָנָה אֶל חֲנִיכָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם בִּשְׂחוֹק קַל:
– הַחַרְדּוֹן אֵינוֹ מְקַלֵּל! לֹא נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַיְלָדִים, הָאוֹמְרִים כִּי הוּא מְקַלֵּל. בִּרְאוֹתְכֶם אֶת הַחַרְדּוֹן מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ, דְעוּ: הוּא מִתְחַמֵּם לְנֹכַח קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. הַחַרְדּוֹן אוֹהֵב שֶׁמֶשׁ הוּא, וְעַל כֵּן הָיָה זֶה מִתְחַבֵּא כָּל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַקָרִים בִּמְאוּרָתוֹ אוֹ בְּחוֹרוֹ. הוּא יָצָא זֶה עַתָּה, כִּי הֵעִירוּ אוֹתוֹ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ מִתַּרְדֵּמָתוֹ.
עוֹד סִפֵּר הַמַּדְרִיךְ לַיְלָדִים, כִּי הַחַרְדּוֹן שׁוֹנֶה מִשְׁאָר הַלְטָאוֹת בְּנֵי מִינוֹ בָּזֶה, שֶׁהוּא רָץ עַל רַגְלָיו, בּוֹ בַזְמָן שֶׁהַלְּטָאוֹת הָאֲחֵרוֹת זוֹחֲלוֹת עַל גְּחוֹנָן, וּבְעָבְרָם בַּחוֹל נִרְאָה פַּס אָרֹךְ אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶן בִּמְקוֹם בּוֹ נִגְרְרָה בִּטְנָן.
– יוֹדֵעַ אַתָּה! צִבְעוֹ שֶׁל הַחַרְדּוֹן אָפֿר הוּא, מַמָּשׁ כְּצֶבַע הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל גִּזְעֵיהֶם זוֹחֵל הַחַרְדּוֹן – אָמַר יוֹרָם.
לְצֶבַע זֶה – הִסְבִּיר הַמַּדְרִיךְ - יִקְרְאוּ צֶבַע־הֲגַנָּה, כִּי צֶבַע זֶה דוֹמָה הוּא לִקְלִפַּת הָעֵץ, וְתוֹדוֹת לָזֶה אֵין מַבְחִינִים בָּהּ, בַּלְטָאָה, בִּהְיוֹתָהּ עַל הָעֵץ.
רֵיחוֹת הַהֲדָרִים הֶחָרִיף מִלֵּא אֶת כָּל הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת. לֹא הָיָה מָקוֹם, אֲשֶׁר אֵלָיו לֹא חָדְרוּ רֵיחוֹת עַזִּים אֵלֶּה.
בְּנֵי אָדָם הִתְבַּשְׂמוּ מִן הָרֵיחוֹת הָאֵלֶּה וְהָיוּ מִתְהַלְכִים כְּחוֹלְמִים.
– רֵיחוֹת הֲדָרִים אֵלֶּה – אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים - מַמָּשׁ מְשַׁכְּרִים הֵם.
אַף הַיְלָדִים הָיוּ מְאַחֲרִים לִישׁוֹן בַּבֹּקֶר, וּבְקְשִׁי רַב עָלָה הַדָּבָר בִּידֵי הַהוֹרִים לְהָעִיר אֶת בְּנֵיהֶם וּלְזָרְזָם לָלֶכֶת לְבֵית־הַסֵּפֶר.
וַאֲנִי – אָמְרָה יוֹכֶבֶד, וְשִׁפְשְׁפָה רִיסֵי עֵינֶיהָ בְּיָדֶיהָ – דּוֹמָה, כִּי אֲנִי מַמָּשׁ מְהַלֶּכֶת וִישֵׁנָה בַּדֶּרֶךְ.
תמונה 14
פִּרְחֵי הַהֲדָרִים
– וְיִשְׁנָם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵינָם יְכֹלִים לִסְבֹּל כְּלָל אֶת רֵיחוֹת הָאָבִיב הָאֵלֶּה – אָמַר יוֹרָם – הִנֵּהּ, אִמָּא שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה נֶאֶלְצָה לִנְרֹעַ לִירוּשָׁלַיִם בִּפְקֻדַּת הָרוֹפֵא. לִדְבָרָיו – רֵיחַ הַהֲדָרִים מַזִיק לָהּ לִבְרִיאוּתָהּ.
– מָה? רֵיחוֹת טוֹבִים אֵלֶּה מַזִיקִים לַבְּרִיאוּת? – תָּמַהּ יוֹאֵל – וַאֲנִי מָה אָהַבְתִּי רֵיחוֹת נִיחוֹחַ אֵלֶּה.
– בּוֹאוּ וְנֵצֵא אֶל הַפַּרְדֵּס! – הִצִּיעַ יוֹרָם – שָׁם נִקְטֹף תַּפּוּזִים וּפוֹמֵילוֹת טְעִימוֹת, שָׁם נִסְתַּכֵּל גַּם בְּפִרְחֵי הַהֲדָרִים הַנָּאִים.
– מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים! – קָרְאוּ הַחֶבְרַיָּה פֶּה אֶחָד – כִּי נִמְאֲסָה עֲלֵיהֶם הַבַּטָּלָה בַּמּוֹשָׁבָה.
בְּבוֹאָם לַפַּרְדֵּס, קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַבָּאִים רַעַשׁ הַקּוֹטְפִים וְהָעוֹסְקִים בְּהוֹבָלַת הַפָּרִי.
פֹּה וָשָׁם נִצְבוּ סֻלַּמּוֹת לְיַד הָעֵצִים, וְהַקּוֹטְפִים הָיוּ עוֹלִים בָּהֶם וּבְמַזְמֵרוֹת בִּידֵיהֶם הָיוּ קוֹטְפִים אֶת הַהֲדָרִים.
בַּעַל הַפַּרְדֵּס – הָיָה זֶה אָבִיו שֶׁל יוֹרָם – קִדֵּם אֶת פְּנֵי אוֹרְחָיו הַקְּטַנִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.
הוּא כִּבֵּד אֶת אוֹרְחָיו בְּפֵרוֹת הַהֲדָרִים הַשּׁוֹנִים, לְמִן פְּרִי הַטַּנְגַּ’לּוֹ הַקָּטָן, שֶׁגָּדְלוֹ כֶּאֱגוֹז, וְעַד לָעֲנָק שֶׁבַּהֲדָרִים – הַפּוֹמֵילוֹ, אֲשֶׁר צוּרָתוֹ מְהֻדֶּרֶת כְּאַגָּס וְטַעְמוֹ אַף הוּא מַזְכִּיר מַשֶׁהוּ מְטַעַם הָאַגָּס.
– הַאִם מֻתָּר לִי לִקְטֹף מְעַט מִפִּרְחֵי הַהֲדָרִים? – שָׁאַל יוֹסִי.
– בְּבַקָּשָׁה – הֵשִׁיב הַפַּרְדְּסָן.
וְהוּא עַצְמוֹ נִגַּשׁ אֶל אַחַד הָעֵצִים וְהֵחֵל קוֹטֵף בְּמַקְטֵפָה כַּמָּה עֲנָפִים עֲטוּרִים בִּפְרָחִים וְהִגִּישׁ אוֹתָם לְכָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה.
– הָבָה נִבְדֹק אֶת הַפְּרָחִים – הִצִיעָה לֵאָה.
חִישׁ הֵחֵלּוּ הַכֹּל מְטַפְּלִים בְּחֶלְקֵי הַפֶּרַח.
יוֹרָם מָצָא כִּי מִסְפַּר עֲלֵי הַגָּבִיעַ הוּא חֲמִשָּׁה.
– כָּזֶה הוּא מִסְפַּר עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת הַלְבָנִים – אָמַר יוֹאֵל.
– יֵשׁ פְּרָחִים וּבָהֶם אֲפִילוּ שְׁמוֹנָה, אוֹ פָחוֹת מִזֶּה, עֲלֵי כוֹתֶרֶת – אָמַר הַפַּרְדְּסָן.
– וּמִסְפַּר הָאַבְקָנִים מָה הוּא – שָׁאֲלָה לֵאָה.
– אֲנִי מָנִיתִי חֲמִשָּׁה עָשָׂר – אָמַר יוֹרָם.
– וַאֲנִי מָנִיתִי שְׁלֹשִׁים – אָמַר יוֹסִי.
הִתְעָרֵב בַּדָּבָר אֲבִיּוֹרָם, וְהִכְרִיעַ כִּי בֶּאֱמֶת קָשֶׁה, קָשֶׁה לִקְבֹּעַ אֶת מִסְפָּרָם הַמְדֻיָק שֶׁל הָאַבְקָנִים, יֵשׁ שֶׁמִּסְפָּרָם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְיֵשׁ אֲפִילוּ מִקְרִים שֶׁמִּסְפַּר הָאַבְקָנִים מַגִּיעַ לְשִׁשִּׁים,
– כָּל כָּךְ הַרְבֵּה! – תָּמְהוּ הַיְלָדִים.
תמונה 15
פֵּרוֹת הַהֲדָרִים
וְעַכְשָׁיו – שָׁאֵל אֲבִיּוֹרָם, כְּשֶׁעַל פָּנָיו שְׁפוּכָה הַבָּעָה שֶׁל חָד חִידוֹת – מַה מִּסְפַּר הַפְּלָחִים אֲשֶׁר בַּתַּפּוּזִים? הֵחֵלּוּ נִחוּשִׁים, פְּלוֹנִי הֶעֱרִיךְ מִסְפָּרָם בִּשְׁמוֹנָה, שֵׁנִי – שִׁשָּׁה, שְׁלִישִׁי – שְׁנֵים עָשָׂר.
הוֹצִיא אֲבִיּוֹרָם אוּלָר מִכִּיסוֹ, פִּלַּח תַּפּוּז, וְהֵחֵל מְפָרֵק אוֹתוֹ לִפְלָחָיו, וּמָצָא כִּי מִסְפָּרָם לֹא עָלָה עַל אַחַד עָשָׂר.
וְהַפַּרְדְּסָן סִיֵּם אֶת הַשִׂיחָה, בְּאָמְרוֹ:
– רוֹאִים אַתֶּם אֶת הָעֵצִים, וְהִנֵּה הֵם מְכֻסִים הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים? דְעוּ לָכֶם: חֵלֶק גָּדוֹל מְאֹד מִן הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה פֵּרוֹת כְּלָל, רַבִּים יִשְּׁרוּ מִן הָעֵץ בְּטֶרֶם יָבְשׁוּ עֲלֵי הַפֶּרַח. הַרְבֵּה פְרָחִים יַעֲשׂוּ פֵּרוֹת, אוּלָם הֵם יֵלְכוּ לְאִבּוּד זְמַן מָה אַחַר שֶׁהָפְכוּ לְפֵרוֹת זְעִירִים כְּגֹדֶל כַּדּוּר – הַנְּשִׁירָה גוֹבֶרֶת בְּחָדְשֵׁי הַחֹם, בְּאִיָּר – סִיוָן, וּלְשָׁנָה הַבָּאָה יִשָּׁאֵר חֵלֶק קָטָן מְאֹד מִכָּל אֵלֶּה הַפְּרָחִים, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ פֵּרוֹת לְאָכְלָה.
– אֲנִי מְשָׁעֵר, כִּי אִלּוּ עָשׂוּ פֵּרוֹת כָּל הַפְּרָחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים, כִּי אָז הָיוּ הָעֲנָפִים נִשְׁבָּרִים מִכֹּבֶד הַמַּשָׂא הַמֵּעִיק עֲלֵיהֶם – אָמַר יוֹאֵל.
עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה בִּלּוּ הַיְלָדִים בַּפַּרְדֵּס, וּכְשֶׁהֵחֵלּוּ עוֹלִים דִּמְדּוּמֵי־עֶרֶב, וְהָעֲבוֹדָה שָׁבְתָה בַּפַּרְדֵּס, שָׁבוּ גַם הַיְלָדִים אֶל הַמּוֹשָׁבָה, כְּשֶׁבִּידֵי כָל אֶחָד אַשְׁכָּלוֹת פֵּרוֹת וּפְרָחִים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ שַׁי מֵאֵת הַפַּרְדְּסָן הַטּוֹב.
- רותי לרנר
- בת ציון רביב
- שלי אוקמן
- מרב קטלן
- גידי בלייכר