אָבִיב הוֹפִיעַ, פֶּסַח בָּא!

רוּחוֹת חֲמִימוֹת יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ הַקָּרָה, הַנִּרְדֶּמֶת וּתְלַחֵשְׁנָה לְשִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה הַמַּזְהִיבוֹת, כִּי כְבָר בָּא הָאָבִיב הַטּוֹב.

מִהֲרוּ הַשִּׁבֳּלִים וַתִּשְׁתַּחֲוֶינָה, לְאוֹת תּוֹדָה, לָרוּחַ הַחַמָּה וְהַמֵּיטִיבָה, אֲשֶׁר הֵעִירָה אוֹתָן מִשְּׁנָתָן הָאֲרֻכָּה.

שָׁמְעוּ הסַּיְפָנִים הַשּׁוֹכְנִים בֵּין שִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה, כִּי הָאָבִיב קָרוֹב הוּא, וַיְמַהֲרוּ גַם הֵם לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַפְּרָחִים.

סיפנים השוכנים בין שבלי החטה

וְהַבְּשׂוֹרָה נָפוֹצָה עַל כַּנְפֵי הָרוּחוֹת לֵאמוֹר: הָאָבִיב הִגִּיעַ! מִהֲרוּ הַשָּׂדוֹת הָעֵירֻמִּים וַיִּתְכַּסּוּ בְּשִׂמְלַת חַג, מְשֻׁבֶּצֶת בַּהֲמוֹנֵי פְרָחִים בַּעֲלֵי צְבָעִים שׁוֹנִים.

הַפְּרָגִים הָאֲדֻמִּים הִתְפַּשְּׁטוּ בַּשָּׂדוֹת, אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה וְהִרְחִיקוּ מִפְּנֵיהֶם אֶת יֶתֶר הַפְּרָחִים.

סוּרוּ! סוּרוּ מִכָּאן! אָנוּ אֲדֻמִּים הִנֵּנוּ, צִבְעֵנוּ כַּיַּיִן הַטּוֹב, יַיִן זֶה מְשַׂמֵּחַ לֵב אֲנָשִׁים בְּמַרְאֵהוּ. אַתֶּם הַחִוְּרִים, הָעֲלוּבִים, הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן! קָרְאוּ הַפְּרָגִים הַחֲצוּפִים.

פרחי הפרג

בַּּשָׁרוֹן הִתְנַחֲלוּ פִּרְחֵי הַקַּחְוָנִית הַצְּהֻבִּים־לְבָנִים. הֵם שָׁלְטוּ בְּכָל הַשָּׂדוֹת אֲשֶׁר הָיוּ קֵרְחִים וְרֵקִים מִצְמָחִים. הַיְלָדִים, בְּעָבְרָם עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, הָיוּ קוֹרְאִים בְּחֶדְוָה: הַבִּיטוּ וּרְאוּ! אֵין זֹאת כִּי נָפְלוּ כֹּכָבִים בִּן־לַיְלָה מִשָּׁמַיִם וְקִשְּׁטוּ אֶת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר רַק תְּמוֹל־שִׁלְשׁוֹם הָיָה עֵירוֹם לְלֹא כָל כְּסוּת שֶׁל פְּרָחִים.

בְּצִדֵּי דְרָכִים, בַּאֲפָרִים, בָּאֲדָמוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת, עָלוּ פִּרְחֵי הַחַרְצִיּוֹת הַמַּצְהִיבוֹת וְהִשְׁתַּפְּכוּ עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָבִים בִּדְמוּת יָם רָחָב שֶׁל זָהָב נוֹזֵל. צֶבַע הַזָּהָב הַמְסַנְוֵר אֶת הָעֵינַיִם, גָּרַם לִסְחַרְחֹרֶת־רֹאשׁ לְכָל הָרוֹאֶה אֶת זֶה הַזָּהָב הַטּוֹב הַנִּגָּר בְּרֹאשׁ כָּל גֶּבַע וָגָיְא.

וְשָׁם בְּהָרֵי הַגָּלִיל, עָמְדוּ זְקוּפִים פִּרְחֵי הַתּוּרְמוּס הַכָּחֹל וַעֲלֵיהֶם מִצְטוֹפְפִים הֲמוֹנֵי פְרָחִים הַדּוֹמִים לְפַרְפָּרִים חֲמוּדִים.

וְהַדְּבוֹרִים, בִּרְאוֹתָן כִּי עָלוּ הַפְּרָחִים לָרֹב, וַתְּמַהֵרְנָה לָצֵאת מִן הַכַּוֶּרֶת הַצְּפוּפָה וְהָעֲגוּמָה, גַּם הֵן רָצוּ לִרְאוֹת בְּעוֹלַם-יָהּ הַיָּפֶה וְהַמּוּצָף בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמָּתוֹק.

בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, הַדְּבוֹרִים! קָרְאוּ הַפְּרָחִים לָאוֹרְחוֹת הַמְּעוֹפְפוֹת וְהִזְמִינוּ אוֹתָן לָסוּר אֲלֵיהֶם וּלְהִתְכַּבֵּד מִן הַצּוּף אֲשֶׁר הֵכִינוּ לָהֶן. וְהַדְּבוֹרִים הַמִּסְכֵּנוֹת, הֵן הִתְנַפְּלוּ עַל הַשַּׁי הַמֻּגָּשׁ לִפְנֵיהֶן. הֵן שָׁמְחוּ מְאֹד עַל שֶׁפַע הַפְּרָחִים אֲשֶׁר נִזְדַּמְנוּ בַּשָּׂדֶה.

קחון

בְּשׂוֹרַת הָאָבִיב כְּאִלּוּ יָצְקָה כֹּחַ חָדָשׁ בְּכַנְפֵיהֶן וְהֵן הֵחֵלּוּ רוֹטְטוֹת, מִתְנוֹעֲעוֹת בִּמְהִירוּת, וּצְבָא הַדְּבוֹרִים הֶעָצוּם יָצָא בַּעֲנָנָה לָשׁוּט בַּשָּׂדוֹת, לֶאֱסֹף צוּף מָתוֹק וְאַבְקָה, לָהֶן וּלְיַלְדֵיהֶן, הָעֲתִידִים לָצֵאת בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים.

הַכַּוֶּרֶת הִתְעוֹרְרָה לְחַיִים חֲדָשִׁים. בַּתָּאִים הֵחֵלָּה הַמַּלְכָּה לְהַטִּיל אֶת בֵּיצֶיהָ וְכַעֲבוֹר יָמִים מִסְפָּר בָּקְעוּ זְחָלִים מִן הַבֵּיצִים, וְאֵלֶּה הָיוּ תוֹבְעִים בְּלִי הֶרֶף: הָבוּ מַיִם! הָבוּ אֹכֶל! רְעֵבִים אָנוּ!

מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב נִשְׁמַעַת הֶמְיָה בִּלְתִּי פוֹסֶקֶת שֶׁל צְבָא הַדְּבוֹרִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ לְבָרֵךְ אֶת הַפְּרָחִים הָעוֹלִים, חִפּוּשִׁיּוֹת, פַּרְפָּרִים וּשְׁאָר שִׁרְצֵי עוֹף, בָּאוּ אַף הֵמָּה לְבָרֵךְ אֶת הַצְּמָחִים לְחַג הָאָבִיב, וְאַגַּב כָּךְ לְהִתְכַּבֵּד מִן הַצּוּף הַמָּתוֹק אֲשֶׁר מַגִּישִׁים הַפְּרָחִים מִתּוֹךְ גְבִיעִי כּוֹתְרוֹתֵיהֶם הַצִּבְעוֹנִיִּים.

וְהַיְלָדִים – הֲלֹא הֵם הִנָּם הָאוֹרְחִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר בְּתוֹךְ קְהַל הַבָּאִים. שְׂמֵחִים הֵם הַקְּטַנִּים. גַּם הֵם הִתְגַּעְגְעוּ כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף עַל הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים, עַל הַפְּרָחִים הָעוֹלִים וְהָעֵצִים הַנּוֹתְנִים פְּרִי מָתוֹק וְטוֹב לְאָכְלָה. בִּימוֹת־הַחֹרֶף הָיוּ הַיְלָדִים מִתְהַלְּכִים רוֹעֲדִים מִקֹּר, יְרֵאִים מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם וּמִתְכַּוְּצִים עַל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם בְּבֵית־הַסֵּפֶר, בַּחֶדֶר הַקַּר, וְהֵם זוֹכְרִים בְּגַעְגּוּעִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּפִיצָה קַרְנֶיהָ בִּימוֹת־הָאָבִיב הַטּוֹבִים.

מוֹרָתִי: הָבָה נֵצֵא הַחוּצָה! – קָרְאוּ הַחֶבְרַיָּא לְמוֹרָתָם – יוֹם אֶחָד מִימֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים. הָבָה נְבָרֵךְ גַּם אָנוּ אֶת הַפְּרָחִים בְּיוֹם הָעֲלִיָּה, יוֹם חַגָּם!

בְּשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת וְשִׁיר בְּפִיהֶם יָצְאוּ הַתַּלְמִידִים אֶת שַׁעֲרֵי בֵּית־הַסֵּפֶר וּפְנֵיהֶם אֶל הַשָּׂדֶה. צוֹעֲדִים הַיְלָדִים, כְּשֶׁפְּנֵיהֶם צוֹהֲלוֹת וּפִיהֶם מָלֵא רִנָּה:

בָּא הָאָבִיב!

שֶׁמֶשׁ חָבִיב!

יָפִיץ אוֹר וָחֹם!

כָּכָה מְשׁוֹרְרִים הֵמָּה הַיְלָדִים וּקְהַל הָעוֹבְרִים בָּרְחוֹב מִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם בְּשִׁירָתוֹ, בִּרְכָתוֹ, אֶת הָאָבִיב הַטּוֹב.

הילדים החלו לקטף זרי פרחים

בַּשָּׂדֶה, נָפוֹצָה הַחֶבְרַיָּא אֶל כָּל עֵבֶר, הַיְלָדִים הֵחֵלּוּ לִקְטֹף לָהֶם זֵרֵי פְרָחִים עַל מְנָת לַהֲבִיאָם הַבָּיְתָה. הַבָּנוֹת, לְאַחַר שֶׁקָּטְפוּ לָהֶן פְּרָחִים לָרֹב, הִתְיַשְּׁבוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְהֵחֵלּוּ לַחֲרֹז לְמַחֲרֹזֶת אֶת פִּרְחֵי הַחַרְצִית הַצְּהֻבִּים, לְמַעַן עֲנֹד אוֹתָם עֲנָקִים לְצַוָּארָן וַעֲטָרָה לְרֹאשָׁן. אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ הַבָּתִּים מַזְהִירִים בִּשְׁלַל פִּרְחֵי שָׂדֶה, אֲשֶׁר הָיוּ מְבִיאִים הַיְלָדִים מִפַּעַם לְפַעַם הַבָּיְתָה.

נָאֶה הוּא הָאָבִיב וְחָבִיב, רֵיחָנִים הֵם פְּרָחָיו, בָּהֶם הוּא מְקַשֵּׁט אֶת הַשָּׂדוֹת, אָמְרוּ הַהוֹרִים, אֲשֶׁר שָׂמְחוּ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׂדֶה עַל רֵיחוֹתָיו הַנְּעִימִים אֲשֶׁר הוּבָא הַבַּיְתָה בִּידֵי הַקְּטַנִּים.

וְהָאִכָּרִים! אַף הֵם הֵנִיעוּ רֹאשָׁם וַיֹּאמְרוּ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה: בָּא הָאָבִיב! עֵת הָעֲבוֹדָה הִגִּיעָה. עוֹד מְעַט וְיָבוֹא זְמַן הַקָּצִיר, הָעֵצִים יִתְכַּסּוּ פְרָחִים וְאַחַר־כָּךְ בְּפֵרוֹת. הַבָּצִיר מַמָּשׁ מִתְדַּפֵּק עָלֵינוּ, אַחֲרָיו הַקָּטִיף, קְטִיף הַפֵּרוֹת. יִהְיוּ אֵלֶּה יְמֵי עֲבוֹדָה קָשִׁים, אַךְ גַּם מְלֵאִים עִנְיָן וְשִׂמְחָה.

וְעַתָּה! לַעֲבוֹדָה, אַחִים! קָרְאוּ וְזֵרְזוּ הַזְּקֵנִים וְהַצְּעִירִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

לְפֶתַע הֵחֵלָּה נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חֲמִימָה עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. צַמְחִיאֵל יָצָא עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְהָעִיר וּלְעוֹרֵר אֶת הַצְּמָחִים מִשְּׁנָתָם הָאֲרֻכָּה.

מִנְּשִׁיקָתָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הִתְעוֹרְרוּ הַצְּמָחִים וְהֵחֵלּוּ נוֹשְׂאִים רָאשֵׁיהֶם אֶל הָאוֹר הַגָּדוֹל הָעוֹלֶה וְהֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנָּה: אָנָּא! שִׁלְחִי עוֹד וְעוֹד מִקַּרְנֵי אוֹרֵךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

שקדיה

וּבַלַּיְלָה עָבְרָה הָרוּחַ וַתִּלְחַשׁ לָהֶם, לָעֵצִים הַנִּרְדָּמִים: עוּרוּ נָא! הִתְעוֹרְרוּ נָא! צְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב בְּבִגְדֵי הַחַג אֲשֶׁר לָכֶם, הִתְקַשְּׁטוּ בְּפִרְחֵיכֶם הַנָּאִים! הִזְדָּרְזוּ! הָבָה נִרְאֶה מִי מִכֶּם יֵצֵא הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב, הָעוֹלֶה עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ?

וְהָעֵצִים? רֻבָּם הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה. רַבִּים מֵהֶם הָיוּ עֲרֻמִּים לְגַמְרֵי וְהִתְבַּיְּשׁוּ לְהֵרָאוֹת בִּפְנֵי הָאָבִיב הַטּוֹב וְהַמְּחַמֵּם.

אַדְרַבָּה, הָרוּחַ! שִׁלְחִי אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, לְמַעַן תְּחַמֵּם אוֹתָנוּ, יִהְיֶה בָּנוּ כֹּחַ לְהִתְכַּסּוֹת בְּעָלִים וּפְרָחִים, וְאָז נֵצֵא אֵלָיו, אֶל מַלְכֵּנוּ, בְּכָל בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר לָנוּ.

וְצַמְחִיאֵל, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הָעֵצִים נִרְדָּמִים וִישֵׁנִים, פָּנָה אֶל כֶּרֶם הַשְּׁקֵדִיּוֹת הַשׁוֹכֵן בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָעֵצִים:

"עֲצֵי הַשָּׁקֵד הַשַּׁקְדָּנִים וְהַטּוֹבִים, קוּמוּ נָא וְהִתְעוֹרְרוּ, הֱיוּ אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאָבִיב הֶחָבִיב. מַהֲרוּ וְלִבְשׁוּ אֶת אַדֶּרֶת הַפְּרָחִים הַלְּבָנָה אֲשֶׁר לָכֶם וִהְיוּ נְכוֹנִים לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו שֶׁל מֶלֶךְ הַפְּרָחִים.

מָה? הַאִם בֶּאֱמֶת קָרֵב לָבוֹא הָאָבִיב? שָׁאֲלוּ הַפְּקָעִים הַסְּגוּרִים שֶׁדָּבְקוּ אֶל הָעֲנָפִים.

כֵּן! הוּא בָּא! הוּא מְשַׁלֵּחַ כְּבָר אֶת אֲלֻמּוֹת קַרְנֵי הַחֹם שֶׁלּוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת, הֵשִׁיב הַמַּלְאָךְ. כָּל הַפְּרָחִים מוּכָנִים כְּבָר לַעֲלוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; הַכֹּל מְחַכִּים לְאוֹת כִּי יִנָּתֵן לָהֶם. הֲתִרְצוּ לִהְיוֹת אַתֶּם הָרִאשׁוֹנִים לְהוֹצִיא אֶת פִּרְחֵיכֶם? שָׁאַל צַמְחִיאֵל הַטּוֹב, וְנָשַׁק לָהֶם לְעַנְפֵי הַשָּׁקֵד הָעֵירֻמִּים.

מוּכָנִים! הֵשִּׁיבוּ הָעֲנָפִים. עוֹד מָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲלֶה עַל הָעֲנָפִים אֶת הַפְּרָחִים הַלְּבָנִים שֶׁלָּנוּ. אָנוּ נְכַסֶּה אֶת הַבַּדִּים הָעֲרֻמִּים בִּגְדֵי לָבָן רֵיחָנִיִּים וְאַחַר נִדְאַג לִתְפֹּר לָהֶם אֶת שִׂמְלַת הַיָּרָק – אֶת הֶעָלִים אֲשֶׁר יָבוֹאוּ בִּמְקוֹם הַפְּרָחִים.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, אַךְ יָצְאוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת לִבְקֹעַ לָהֶם דֶּרֶךְ בֵּין הָעֲנָנִים הַשְּׁחוֹרִים, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַשְּׁקֵדִיָּה מְקַדֶּמֶת אֶת פְּנֵיהֶם בַּהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל כַּפְתּוֹרִים לְבָנִים, הַמְּחַיְּכִים אֶל עֵבֶר הַקַּרְנַיִם הַחִוְּרוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת.

כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ הַפְּרָחִים נִפְתָּחִים בִּמְהִירוּת רַבָּה זֶה אַחַר זֶה, פֹּה וָשָׁם נִצְנְצוּ כְּבָר פְּסִפַּסִּים שֶׁל יֶרֶק אֲשֶׁר רָדְפוּ אַחַר הַפְּרָחִים, כִּי רָצוּ לְהִתְחָרוֹת עִמָּהֶם: מִי יְמַהֵר לְכַסּוֹת אֶת הָעֲנָפִים?

רְאוּ נָא! מִלְחָמָה פָּרְצָה עַל הַשְּׁקֵדִיָּה בֵּין הַלָּבָן וְהַיָּרֹק! אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, בִּרְאוֹתָם אֶת מִשְׂחַק הַצְּבָעִים אֲשֶׁר עַל עֲצֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.

כַּלָּנִית אֲדֻמָּה וַחֲמוּדָה בָּקְעָה יוֹם אֶחָד אֶת כְּסוּת הָאֲדָמָה וּפָקְחָה אֶת עֵינָהּ אֶל מוּל הַשֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת. הַקְּטַנָּה הָיְתָה בְּטוּחָה, כִּי הִיא תִהְיֶה הָרִאשׁוֹנָה בַּפְּרָחִים, אֲשֶׁר תִּזְכֶּה לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַשָּׁמֶשׁ.

השקד והכלניה

מַה זֶה? כְּבָר אַתֶּם פּוֹרְחִים? תָּמְהָה הָאֲדֻמָּה, בִּרְאוֹתָהּ מֵאוֹת כַּפְתּוֹרִים לְבָנִים, הַזּוֹהֲרִים עַל עַנְפֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.

וְהֵיכָן הֵם עֲלֵיכֶם? – שָׁבָה הַסַּקְרָנִית לִשְׁאוֹל אֶת עַנְפֵי הַשָּׁקֵד הָעוֹמְדִים בְּשַׁלֶּכֶת.

– עָלַי – הֵשִׁיב הַשָּׁקֵד, הֵם מְפֻזָּרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הֵם מְחַמְּמִים אֶת הַצְְּמָחִים הַמִּסְכֵּנִים, אֵלֶּה הַקְּטַנִּים רוֹעֲדִים הֵם מִקֹּר, עַל כֵּן שָׁלַחְתִּי אֶת עָלַי לִהְיוֹת לָהֶם לִשְׂמִיכָה מְחַמֶּמֶת. עָלַי, הֲלֹא הֵם מְסַפְּרִים לָהֶם, לָאֵלֶּה הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה, כִּי בָא הָאָבִיב וְכִי עֲלֵיהֶם לְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה הַקָּרָה.

וּמַדּוּעַ זֶה מִהַרְתְּ אַתְּ לְהַעֲלוֹת פְּרָחִים? – שָׁבָה הַכַּלָּנִית וַתִּשְׁאָל:

– כִּי הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל זֵרֵז אוֹתִי לְמַהֵר לַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה, וְכָכָה אָמַר לִי: “מַהֲרִי לְהַעֲלוֹת מִן הָאֲדָמָה – אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה, אַתְּ תִּהְיִי הַמְּבַשֶּׂרֶת לְכָל הַצְּמָחִים אֲשֶׁר בָּאֲדָמָה וּלְכָל הַצִּפֳּרִים וְהַפַּרְפָּרִים עַל הָאֲדָמָה, כִּי בָא הָאָבִיב”. אָמַרְתִּי אֵיפוֹא אֶל עַצְמִי – הִמְשִׁיכָה הַשְּׁקֵדִיָּה – אֲמַהֵר לְהוֹצִיא אֶת פְּרָחַי לָרִאשׁוֹנָה, וְאִלּוּ לֶעָלִים – אֵין דָּבָר, יְחַכּוּ לָהֶם, הֵם יוֹפִיעוּ כַּעֲבֹר זְמַן מָה.

יָפֶה מְאֹד מִצִּדֵּךְ – הַשְּׁקֵדִיָּה, אָמְרָה הַכַּלָּנִית. וְיַעַן אֲשֶׁר מִהַרְתְּ לַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא אֶת פְּרָחַיִךְ, הִנֵּה אֵרֵד אֶל חֲבֵרוֹתַי בָּאֲדָמָה וַאֲסַפֵּר לָהֶן עַל הַמַּעֲשֶׂה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂית, כִּי מִהַרְתְּ לַעֲלוֹת בְּטֶרֶם עָשִׂית עָלִים לְחַמֵּם אֶת עֲנָפַיִךְ הַקְּפוּאִים, לְמָחָר בַּבֹּקֶר – סִיְּמָה הַכַּלָּנִית דְּבָרֶיהָ – אָשׁוּב שֵׁנִית אֵלַיִךְ וְיַחַד עִם חֲבֵרוֹתַי הָרַבּוֹת, נִבְקַע אֶת הָאֲדָמָה וְנִהְיֶה יַחְדָּיו, לְמַעַן שַֹמֵּחַ אֶת לִבֵּךְ, הַשְּׁקֵדִיָּה הַגַּלְמוּדָה.

בַּלַּיְלָה סִפְּרָה הַכַּלָּנִית אֶת דְּבַר שִׂיחָתָהּ עִם הַשְׁקֵדִיָּה הַבּוֹדֵדָה, כָּל הַכַּלָּנִיּוֹת הֶחְלִיטוּ אֵיפוֹא לְמַהֵר לָצֵאת מִן הָאֲדָמָה לְמַעַן שַֹמֵּחַ אֶת לֵב הַשָּׁקֵד הַטוֹב.

וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶאְדִּימוּ הַשָּׂדוֹת וְכַרְמֵי הַשְּׁקֵדִים מִשֶּׁפַע הַכַּלָּנִיּוֹת, אֲשֶׁר יָצְאוּ לְעוֹדֵד אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה וְלִהְיוֹת לָהּ חֲבֵרִים רִאשׁוֹנִים לִפְרִיחָה.

וְהַיְלָדִים בְּצֵאתָם אֶל הַשָּׂדֶה, שָׂמְחוּ מְאֹד לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה הַפּוֹרַחַת, וַיָּשִׁירוּ לָהּ שִׁיר:

הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת;

וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת!

וְהַמּוֹרָה סִפְּרָה לַחֲנִיכֶיהָ, אֲשֶׁר הִתְיַּשְּׁבוּ סְבִיבָהּ לְרַגְלֵי אַחַד הָעֵצִים, לֵאמוֹר:

הַשְּׁקֵדִיָּה הִיא בַּת לְמִשְׁפַּחַת הַוַּרְדִּיִּים, כָּמוֹהָ, כְּכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, נֶחְשֶׁבֶת הִיא עַל עֲצֵי הַפְּרִי הַגַּלְעִינִיִּים, עֵצִים אֵלֶּה עוֹמְדִים בְּשַׁלֶּכֶת כָּל יְמוֹת הַסְּתָיו וְהַחֹרֶף. רִאשׁוֹנָה הִיא הַשְּׁקֵדִיָּה לְהוֹצִיא פְּרָחִים. כְּבָר בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט מוֹצִיאָה הַשְּׁקֵדִיָּה אֶת פְּרָחֶיהָ בַּעֲלֵי חֲמִשָּׁה עֲלֵי גָבִיעַ, חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, הַרְבֵּה אַבְקָנִים (לִפְעָמִים עֶשְׂרִים אוֹ יוֹתֵר) וֶעֱלִי אֶחָד.

עֲלֵי הַפֶּרַח שֶׁל הַשָּׁקֵד, מְמַהֲרִים לִנְשֹׁר אַרְצָה, וּמִיָּד לְאַחַר זֶה מַתְחִילָה לְהִתְעַבּוֹת הַשִּׁחְלָה הַהוֹפֶכֶת לִפְרִי בַּעַל צִיפָה יְרֹקָה – הוּא הוּא הַשָּׁקֵד. פֵּרוֹת הַשָּׁקֵד, בִּהְיוֹתָם בֹּסֶר, הֵם חֲמַצְמַצִּים וּטְעִימִים. לְאַט־לְאַט מַבְשִׁילִים אֵלֶּה, הֵם גְּדֵלִים, הַצִּיפָה הַיְרֻקָּה הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת אֲפֹרָה וְאָז טַעְמָהּ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת תָּפֵל. בֵּינָתַיִם מִתְעַבָּה הַקְּלִפָּה הַפְּנִימִית הַחוּמָה וְהַנַּקְבוּבִית.

קְלִפָּה זוֹ קָשָׁה הִיא, וּבְתוֹכָהּ שׁוֹכֵן הַגַּרְעִין הֶעָטוּף אַף הוּא בִּקְרוּם דַּק, אֲשֶׁר צִבְעוֹ חוּם. בְּתוֹךְ קְרוּם רַךְ זֶה שׁוֹכְנִים שְׁנֵי הַפְּסִיגִים הַלְבָנִים, שֶׁטַּעְמָם כְּטַעַם הֶחָלָב הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק.

פרות השקד

לְפָנִים – הִמְשִׁיכָה הַמּוֹרָה – הִשְׂתָּרְעוּ כַּרְמֵי שְׁקֵדִים לָרֹב בַּשְּׁפֵלָה, בֶּהָרִים וּבַנֶּגֶב, לְאַט־לְאַט, דָּחֲקוּ עֲצֵי הַהֲדָרִים אֶת עֲצֵי הַשְּׁקֵדִים מִפְּנֵיהֶם, וְכַיּוֹם לֹא נִשְׁאֲרוּ כִּמְעַט כַּרְמֵי שְׁקֵדִים בָּאָרֶץ. רַק בַּנֶּגֶב, בְּקִרְבַת עַזָּה וּבְאֵר־שֶׁבַע, עוֹלִים כֹּה וָשָׁם כַּרְמֵי שְׁקֵדִים.

¹

בַּשָּׁמַיִם נִרְאֲתָה עֲנָנָה, סָפֵק לְבָנָה, סָפֵק שְׁחוֹרָה. עוֹבְרִים וְשָׁבִים, וּבְיִחוּד יְלָדִים, שֶׁהָיוּ אוֹתָהּ שָׁעָה בָּרְחוֹב, עָמְדוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּתְשׂוּמֶת־לֵב רַבָּה בָּעֲנָנָה הַמּוּזָרָה.

הַלָּלוּ! הֲלֹא הֵן הַחֲסִידוֹת! הַחֲסִידוֹת שָׁבוּ מִן הַדָּרוֹם! צָוַח בְּכָל כֹּחוֹ יוֹרָם הַקָּטָן.

החסידות שבו מן הדרום

וְאָכֵן! מִשֶּׁיָּרְדוּ הָעוֹפוֹת מִמְּרוֹמִים וְהֵחֵלּוּ חָגוֹת עַל פְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה, הִבְחִינוּ הַכֹּל בַּחֲסִידוֹת וְהֵרִיעוּ לִקְרַאת הָאוֹרְחוֹת אֲרֻכּוֹת־הַצַּוָּאר.

וְהַחֲסִידוֹת עָפוּ בְּרַשְׁלָנוּת וְנִרְאוּ כְּאִלּוּ הֵן נִשָּׂאוֹת עִם הָרוּחַ. צַוָּארָן הָאָרֹךְ נָטָה לְפָנִים וְאִלּוּ רַגְלֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת וְהָאֲדֻמּוֹת נָטוּ בְּקַו יָשָׁר אֲחוֹרַנִּית.

מִשֶּׁקָּרַב הַמַּחֲנֶה אֶל הָאֲדָמָה, הִבְחִינוּ הַיְלָדִים יָפֶה־יָפֶה בַּכְּנָפַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת־לְבָנוֹת, בַּמַּקוֹר הָאָדֹם וּבָרַגְלַיִם הָאֲדֻמּוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת.

הִנֵּה הֵחֵלּוּ הַחֲסִידוֹת לָרֶדֶת! – קָרָא יוֹסִי קַל־הָרַגְלַיִם – חֶבְרַיָּא! בֹּאוּ וְנִרְאֶה אוֹתָן בְּרִדְתָּן!

חִישׁ מַהֵר נָשְׂאוּ הַיְלָדִים רַגְלֵיהֶם וְרָצוּ אֶל הָאֲפָר, אֲשֶׁר מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה לְיַד הַבִּצָּה.

בְּבוֹאָם, רָאוּ הַקְּטַנִּים, שָׁם לְיַד הַנַּחַל בֵּין שִׁבֳּלֵי הַשְּׂעוֹרָה, כַּמָּה חֲסִידוֹת, וְהִנֵּה הֵן צוֹעֲדוֹת בַּחֲשִׁיבוּת, כְּשֶׁמַּקּוֹרֵיהֶן כְּלַפֵּי מַטָּה, וְהֵן בּוֹדְקוֹת אֶת הַסְּבִיבָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נִחֲתוּ זֶה עָתָּה.

– הֵן מְחַפְּשׂוֹת לָהֶן צְפַרְדְּעִים שְׁמֵנוֹת לַאֲכִילָה – אָמַר יוֹסִי.

– לא! הֵן מְבַקְּשׁוֹת אַחַר נָחָשׁ אָרֹךְ וְשָׁמֵן!

– וְאוּלַי הֵן מִתְאַוּוֹת לִלְטָאָה?

– וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כִּי הֵן מְחַפְּשׂוֹת אַחַר חֲסִילִים אוֹ חַרְגּוֹלִים שְׁמֵנִים, כִּי אֵלֶּה מְצוּיִים עַתָּה לָרֹב בַּשָּׂדוֹת!

כָּכָה הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם הַיְלָדִים, אֲשֶׁר רָצוּ לְנַחֵשׁ מָה הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵן מְבַקְּשׁוֹת אַחֲרָיו, הָאוֹרְחוֹת אֲרֻכּוֹת הָרַגְלָיִם.

כְּחֹדֶשׁ יָמִים עָשׂוּ הַחֲסִידוֹת בַּסְּבִיבָה. יוֹם־יוֹם הָיוּ הַיְלָדִים יוֹצְאִים אֶל הַבִּצָּה לִרְאוֹת אֶת הַחֲסִידוֹת. אֵלּוּ, בַּעֲלוֹת־הַמָּקוֹר, הִתְרַגְּלוּ אֶל הַקְּטַנִּים וְלֹא נִבְהֲלוּ מִפְּנֵיהֶם בְּבוֹאָם, הַיְלָדִים יָכְלוּ לְהִתְקָרֵב קָרוֹב קָרוֹב אֶל הַצִּפֳּרִים וּלְהִתְעַנֵּג עַל תְּנוּעוֹת גֵּוָן הַנָּאֶה.

חסידות בּאחו

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הַיְלָדִים בַּכִּתָּה, נִרְאֲתָה לַהֲקַת הַחֲסִידוֹת טָסָה בַּשָּׁמַיִם וְהֵן מִתְרוֹמְמוֹת וְעוֹלוֹת מַעְלָה־מָעְלָה.

חֲבָל! הֵן וַדַּאי מַפְלִיגוֹת אֶל מוֹלַדְתָּן הָרְחוֹקָה! - הִצְטָעֵר יוֹסִי.

הַמּוֹרֶה סִפֵּר לַחֲנִיכָיו, כִּי הַחֲסִידוֹת מְקַנְּנוֹת בְּעִקָּר בַּצָפוֹן, בָּאֲרָצוֹת הַקָּרוֹת. הַחֲסִידוֹת – אָמַר הַמּוֹרֶה – הִנָּן צִפֳּרִים הָאֲהוּבוֹת עַל הָאִכָּרִים בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, שָׁמָּה, מַצִּיבִים גַּלְגַּל עַל אֲרֻבּוֹת בָּתֵּיהֶם וְעָלָיו בּוֹנוֹת הַחֲסִידוֹת אֶת קִנֵּיהֶן הַגְּדוֹלִים, אוֹי-אוֹי לוֹ לָאִישׁ אֲשֶׁר יִפְגַּע לְרָעָה בַּחֲסִידוֹת אוֹ בְּגוֹזָלֵיהֶן.

בְּבוֹא הַסְּתָיו, תּוֹקֶפֶת אֶת הַחֲסִידוֹת הִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה. הַצְּעִירוֹת וְהַזְּקֵנוֹת מִתְכּוֹנְנוֹת לְמַסָּע. כָּל הַמַּחֲנֶה מִתְאַסֵּף יַחְדָּו וְיוֹם אֶחָד עוֹקְרוֹת כֻּלָן מִן הַמָּקוֹם וְעוֹשׂוֹת דַּרְכָּן אֶל הָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, אֶל אַפְרִיקָה, מְקוֹם שָׁם זוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת הַשֶּׁמֶשׁ כָּל יְמוֹת־הַשָּׁנָה וְשָׁמָּה יִמָּצֵא מָזוֹן בְּשֶׁפַע.

יֶשְׁנָן חֲסִידוֹת – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – שֶׁנִּשְׁאָרוֹת בְּאַרְצֵנוּ בְּכָל יְמוֹת־הַקָּיִץ. בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן וַאֲפִילוּ בַּגָּלִיל – רָאִיתִי לֹא־פַעַם, אֲפִילוּ בְּעֶצֶם יְמוֹת־הַקַּיִץ, חֲסִידוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בַּשָּׂדוֹת. הַלָּלוּ צְעִירוֹת הֵן, וְהֵן אוֹהֲבוֹת לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, בְּטֶרֶם יָבוֹא זְמַנָּן לִבְנוֹת קֵן לָהֶן וּלְגַדֵּל גּוֹזָלִים.

הַחֲסִידָה הִיא יְדִידוֹ שֶׁל הָאָדָם – אָמַר יוֹסִי – הַחֲסִידָה מַשְׁמִידָה אֶת בַּעֲלֵי־הַחַיִּים הַמַּזִּיקִים: נְחָשִׁים, לְטָאוֹת, עַכְבָּרִים וְעוֹד.

וְהַחֲסִידָה מוֹעִילָה לָאִכָּר, כִּי הִיא מַשְׁמִידָה אֶת הָאַרְבֶּה. יֵשׁ וּמַחֲנוֹת אַרְבֶּה עוֹלִים מִן הַמִּדְבָּר לְהַשְׁמִיד אֶת יְבוּל הָאִכָּר. אוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוֹת הַחֲסִידוֹת בְּמַחֲנוֹת עֲצוּמִים וְהֵן אוֹכְלוֹת אֶת הָאַרְבֶּה. וְהַחַקְלָאי שָׂמֵחַ, כִּי רוֹאֶה הוּא, כֵּיצַד הוּא נִפְטָר מִן הַמַּזִּיקִים הַקָּשִׁים, תּוֹדוֹת לְאֵלּוּ הַחֲסִידוֹת הַטּוֹבוֹת.

הַגִּידוּ נָא! הֲשָׁמַע מִי מִכֶּם אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַחֲסִידָה? – שָׁאַל יוֹרָם.

הַחֲסִידוֹת – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה בְּחִיוּךְ – אִלְּמוֹת הֵן, אֵין הֵן מַשְׁמִיעוֹת קוֹלָן. בִּהְיוֹתָן בְּמַצַּב־רוּחַ טוֹב, הֲרֵי הֵן מַשִּׁיקוֹת מַקּוֹר אֶחָד אֶל מִשְׁנֵהוּ, וְאָז נִשְׁמָע קוֹל מַשָּׁק: לַק־לַק־לַק…; בִּגְלַל קוֹלָן זֶה שֶׁהֵן מוֹצִיאוֹת – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה – קוֹרְאִים הָעֲרָבִים לַחֲסִידוֹת בְּשֵׁם: לַק… לַק…

בְּרוּכָה תִּהְיֶה לָנוּ הַחֲסִידָה בַּעֲלַת הַמַּקּוֹר הָאָרֹךְ, הַדּוֹמֶה לְכִידוֹן! – אָמַר יוֹסִי.

החסידה משמידה את הנחשים

שָׁלוֹם לְךָ, אַף־כִּידוֹן, יְדִידֵנוּ הַנֶּאֱמָן! הֵנִיעַ יוֹרָם בְּיָדוֹ לְעֵבֶר מַחֲנֵה הַחֲסִידוֹת אֲשֶׁר לְפֶתַע הִתְרוֹמֵם וְעָלָה מִן הָאֲדָמָה וְהֵם נִשָּׂאִים הַרְחֵק הַרְחֵק בִּמְרוֹמֵי הָאֲוִיר.

הִנֵּה הֵם יוֹצְאִים לְמַסָּעָם! – הֵעִיר הַמּוֹרֶה – רְאוּ אֵיךְ הֵם מִסְתַּדְּרִים בְּשׁוּרָה עָרְפִית אֲרֻכָּה, מַמָּשׁ כִּגְדוּד אַנְשֵׁי צָבָא.

לְאָן הֵם פּוֹרְחִים? – שָׁאֲלָה אֲרִיאֶלָּה.

אֶל מוֹלַדְתָּן! אֶל הַמָּקוֹם, בּוֹ תִבְנֶינָה הַחֲסִידוֹת אֶת קִנָּן, תְּגַדֵּלְנָה דּוֹר חָדָשׁ – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

שָׁלוֹם לָכֶן, חֲסִידוֹת! צֵאתְכֶן לְשָׁלוֹם! – קָרָא יוֹאֵל.

וּבֹאֲכֶן לְשָׁלוֹם! שוּבוּ אֵלֵינוּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה – נִפְרְדָה דִיצָה מִבַּעֲלֵי הָרַגְלַיִם הָאֲרֻכּוֹת.

אוֹתוֹ עֶרֶב, עֶרֶב חָמִים הָיָה. טוֹב, טוֹב הָיָה לְטַיֵּל לְעֵת עֶרֶב בַּשָּׂדֶה וּבַגָּן.

בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הָאַכְזָר! – אָמְרוּ זֶה לָזֶה הָאֲנָשִׁים, וְשָׂמְחוּ בְּלִבָּם, כִּי הִרְגִּישׁוּ בִּנְשִׁיבַת רוּחַ הָאָבִיב הַחֲמִימָה, הַטּוֹבָה, הַמְלַטֶּפֶת אֶת פְּנֵיהֶם.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל קִרְקוּר רַךְ, שֶׁבָּא מֵעֵבֶר לַתְּעָלָה אֲשֶׁר בְּצִדֵּי הַדָּרֶךְ.

קְוַע… קְוַע… קְוַרְררר… קְוַרְררר… נִשְׁמַע הַקּוֹל הָעוֹנֶה מֵעֵבֶר לְמִקְוֵה הַמַּיִם אֲשֶׁר בְּחוֹרְשַׁת הָאֲקַלִּפְּטוּס.

קְוַע… קְוַע… קְוַרררְרְרר… גָּבְרוּ וְהָלְכוּ הַקּוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר, וְסוֹפָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ יַחַד לְקוֹל קִרְקוּר רָם וְנִשָּׂא, שֶׁהִדְהֵד מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה. עוֹד מְעַט וְכָל הַסְּבִיבָה כְּאִלּוּ עָנְתָה בְּקוֹלוֹת קִרְקוּר. קִרְקְרוּ הַבָּתִּים, הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים, הַכֹּל הִשְׁתַּתְּפוּ בְּשִׁירָה חַדְגּוֹנִית וּמְרַעֲנֶנֶת זוֹ.

בָּרוּךְ הַבָּא! – קָרְאָה דִיצָה בְּשִׂמְחָה – הִנֵּה זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית אֶת קוֹלוֹתֵיהֶן הַחֲבִיבִים שֶׁל הַקַּרְפַּדּוֹת. הֵן הִתְעוֹרְרוּ שֵׁנִית, לְאַחַר שֵׁנָה אֲרֻכָּה שֶׁל יְמוֹת־הַחֹרֶף הַקָּשִׁים!

– הָאָבִיב! הָאָבִיב הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אוֹתָן מִשְּׁנַת הַחֹרֶף! – נַעֲנָה יוֹרָם.

עָבְרוּ יָמִים מִסְפָּר, וְיוֹרָם הַקָּטָן יָצָא בֹּקֶר אֶחָד לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּגִנָּתוֹ. הוּא נִגַּשׁ אֶל הַבֶּרֶז, כִּי רָצָה לִשְׁתּוֹת מַיִם. וְהִנֵּה נִבְהַל הַקָּטָן מְאֹד. מוּל הַבַּיִת, לְיַד הַבֶּרֶז, בִּמְקוֹם שֶׁנִּקְווּ מַיִם בַּשְּׁלוּלִית, רָאָה הַיֶּלֶד וְהִנֵּה שְׂרוֹכִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים מִשְׂתָּרְעִים עַל הָאָרֶץ וְהֵם טוֹבְלִים בְּמֵי הַשְּׁלוּלִית, הָיוּ הַסְּרָטִים מוּזָרִים מְאֹד. אֵלֶּה הָיוּ שְׂרוֹכִים אֲרֻכִּים לְבָנִים, וּמִתּוֹכָם בִּצְבְּצוּ וְנִרְאוּ כְּמוֹ בְּמַחֲרֹזֶת הֲמוֹן נְקֻדּוֹת־חֲרוּזִים־שְׁחוֹרִים.

מָה אֵלֶּה? – שָׁאַל הַקָּטָן אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרָדָה – אוּלַי נְחָשִׁים הֵם?

אַבָּא! הֵחֵל הַיֶּלֶד רָץ בִּמְהִירוּת אֶל הַבֶּרֶז וְהֵחֵל מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת אָבִיו: בּוֹא מַהֵר! תִּרְאֶה! מַה זֶּה שָׁם הַמְּטַיֵּל לוֹ בַּמָּיִם?

מִהֵר הָאָב לָלֶכֶת אַחַר בְּנוֹ.

בְּגִשְׁתָּם אֶל הַשְּׁלוּלִית לְיַד הַבֶּרֶז, פָּרַץ הָאָב בִּצְחוֹק: מָה? בִּשְׁבִיל בֵּיצֵי קַרְפַּדָּה אֵלֶּה הֵקַמְתָּ רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ?

אֵלֶּה בֵּיצֵי קַרְפַּדּוֹת הֵן? – מִלְמֵל יוֹרָם בְּבַיְשָׁנוּת – אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי כָּאֵלֶּה.

ביצי קרפדה בשלולית המים

וְהָאָב סִפֵּר לוֹ לִבְנוֹ: בְּבוֹא הָאָבִיב, מִשֶּׁמַּתְחִילָה הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁלֹחַ אֶת קַרְנֶיהָ הַחַמּוֹת, מִיָּד מִתְעוֹרְרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִשְּׁנָתָן הָאֲרֻכָּה. הֵן מְגִיחוֹת מֵחוֹרֵיהֶן וּמִמַּחֲבוֹאֵיהֶן מִתַּחַת לַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים, וַהֲרֵי הֵן יוֹצְאוֹת לַאֲוִיר הָעוֹלָם. יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר זֶה מַתְחִילוֹת הֵן לְהַטִּיל אֶת סִרְטֵי בֵיצֵיהֶן. אֶת הַבֵּיצִים מַטִּילוֹת הֵן אַךְ וְרַק בִּשְׁלוּלִיוֹת־מַיִם אוֹ בִּתְעָלוֹת שֶׁל מַיִם עוֹמְדִים. יֵשׁ וְהַסְּרָטִים מַגִּיעִים לְאֹרֶךְ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים. כָּל קַרְפַּדָּה מַטִּילָה בְּעֵרֶךְ קָרוֹב ל־7000 בֵּיצִים. בֵּיצִים אֵלּוּ זְעִירוֹת הֵן וְגָדְלָן לֹא יוֹתֵר מִ־2–3 מִילִימֶטְרִים.

קרפדה

מָה אַתָּה סָח? כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בֵּיצִים הֵן מַטִּילוֹת? – הִתְפַּלֵּא יוֹרָם.

וְהָאָב הִמְשִׁיךְ: כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר, יוֹצְאוֹת הַבֵּיצִים הַשְּׁחוֹרוֹת מִתּוֹךְ הַסֶּרֶט הַשָּׁקוּף וְהֶעָכוּר.

לְאַט־לְאַט הֵן הוֹפְכוֹת לְרֹאשָׁן בַּעַל זָנָב אָרֹךְ, וְלָהֶן גּוּף כַּדּוּרִי. גּוּף זֶה גָּדֵל וְהוֹלֵךְ.

בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן אוֹכְלִים הָרֹאשָׁנִים מִן הַמָּזוֹן אֲשֶׁר בַּסֶּרֶט, אַחַר כָּךְ הֵם מִתְרַחֲקִים וּמַתְחִילִים לְשׁוֹטֵט בַּמַּיִם וּלְבַקֵּשׁ לָהֶם אֹכֶל בְּעַצְמָם. לְאַט־לְאַט הַגּוּף גָּדֵל, צִבְעוֹ הוֹפֵךְ חוּם־יְרַקְרַק. צוֹמְחוֹת לָהֶם לְרֹאשָׁנִים רַגְלַיִם – תְּחִלָּה אֲחוֹרִיּוֹת וְאַחַר קִדְמִיּוֹת. מֵעַתָּה מַתְחִילוֹת הַצְּפַרְדְּעִים לָצֵאת מִן הַמָּיִם, הֵן מְקַפְּצוֹת וּמִתְרוֹצְצוֹת פַּעַם בַּמַּיִם וּפַעַם – בַּיַּבָּשָׁה. לְבַסּוֹף נִפְטָרוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת מִן הַזָּנָב, וּמֵעַתָּה הֵן נֶהְפָּכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת הַחַיּוֹת בָּעִקָּר בַּיַּבָּשָׁה.

אַבָּא! – שָׁאַל יוֹרָם – אָמַרְתָּ כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת מַטִּילוֹת כָּל אַחַת קָרוֹב לְ־7000 בֵּיצִים, וְכָל אֵלּוּ הַבֵּיצִים הוֹפְכוֹת לְקַרְפַּדּוֹת? הֲלֹא זֶה יִהְיֶה אָסוֹן, אִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קַרְפַּדּוֹת תְּכַסֶּינָה אֶת הָאֲדָמָה.

אַל תְּפַחֵד, בְּנִי! – הִרְגִּיעוֹ הָאָב – רַק מְעַטִּים מְאֹד מִכָּל הַבֵּיצִים יֵהָפְכוּ לְקַרְפַּדּוֹת. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יִקְרֶה שֶׁשְּׁלוּלִיּוֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר בָּהֶן הִטִּילָה הַקַּרְפַּדָּה בֵּיצֶיהָ, תִּיבַשׁ, וְאָז כָּל הַבֵּיצִיּוֹת תֵּלַכְנָה לְאִבּוּד. בְּאֵין מַיִם, מִצְטַמְּקִים גַּם אַלְפֵי הָאֲלָפִים שֶׁל הָרֹאשָׁנִים, שֶׁרָאוּ אוֹר יָמִים מִסְפָּר.

מִלְּבַד זֹאת – הִמְשִׁיךְ הָאָב – רַבִּים הֵם אוֹיְבֵי הַקַּרְפַּדּוֹת: הַדָּגִים, הַשַּׁלְפּוּחִיוֹת – אֵלֶּה צַבֵּי הַמַּיִם – וְגַם הַחֲסִידוֹת וּשְׁאָר עוֹפוֹת־מַיִם – כָּל אֵלֶּה מַשְׁמִידִים רְבָבוֹת רַבּוֹת שֶׁל קַרְפַּדּוֹת וְרֹאשָׁנִים.

וּמִמָּה נְזוֹנוֹת הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת? – שָׁאַל יוֹרָם.

שְׁאֵלָה גְדוֹלָה שָׁאַלְתָּ, בְּנִי! – הֵשִׁיב הָאָב – דַע לְךָ, כִּי הַקַּרְפַּדּוֹת הַמְּבֻגָּרוֹת יְדִידוֹת הֵן לָנוּ, בְּנֵי אָדָם, הוֹאִיל וְהֵן מַשְׁמִידוֹת עַכָּבִישִׁים, זְבוּבִים וּשְׁאָר שִׁרְצֵי־עוֹף, אוֹיְבֵי הָאָדָם. הַקַּרְפַּדָּה הִיא צַיֶּדֶת מְצֻיָּנָה. לָהּ לָשׁוֹן אֲרֻכָּה הַדְּבוּקָה אֶל חִכָּהּ. בִּרְאוֹתָהּ טֶרֶף, מִיָּד הִיא זוֹרֶקֶת בִּמְהִירוּת רַבָּה אֶת לְשׁוֹנָהּ מִפִּיהָ וְזוֹ מַדְבִּיקָה אֵלֶיהָ אֶת הַטֶּרֶף, כִּי רִיר דָּבִיק לָהּ, לַקַּרְפַּדָּה, עַל לְשׁוֹנָהּ.

קרפדות באגם

עוֹד סִפֵּר הָאָב, כִּי רַק הַקַּרְפַּדִים הֵם הַמְּקַרְקְרִים, וְאִלּוּ הַנְקֵבוֹת אֵינָן יוֹדְעוֹת לְקַרְקֵר.

וְכֵיצַד נַעֲשָׂה הַקִּרְקוּר? – שָׁאַל יוֹרָם.

הַזְּכָרִים – עָנָה הָאָב – לָהֶם שְׁנֵי כִיסֵי קוֹל מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי פִיהֶם, אֵלֶּה מַגְבִּירִים אֶת הַקּוֹלוֹת הַיּוֹצְאִים מִגְּרוֹנָם, וְעַל כֵּן קוֹלָם נִשְׁמָע וְהוֹלֵךְ.

• רותי לרנר
• בת ציון רביב
• שלי אוקמן
• מרב קטלן
• גידי בלייכר