הרשימה כוללת
א. פרטים על ההרצאות, זמנן ומקומן. ההרצאות הן בדרך־כלל נוסח מקוצר של המחקר.
ב. מקום ותאריך פרסום ראשון.
מסמן הרצאה; – מסמן פרסום בכתב־עת.
ג. המִספר בסוגריים מרובעים, מפנה על המִספר הסידורי בביבליוגרפיה של כתבי נורית גוברין שערך יוסף גלרון־גולדשלגר, בתוך ממרכזים למרכז – ספר נורית גוברין שבעריכת אבנר הולצמן, הוצאת אוניברסיטת תל־אביב, תשס"ה/2005.
שער ראשון: לא בחלל הריק 🔗
המאבק על הזיכרון
– הליקון. סדרת אנתולוגיות לשירה עכשווית, גיליון מס' 47, אביב 2002, עמ' 102–106. החוברת יוחדה לנושא “הזיכרון”. חזר ופורסם בחוברת עשור לפרס האור, המועצה הציונית בישראל, ירושלים, חנוכה, תשס"ג/2002, עמ' 41–45, בצירוף תמונה ותולדות חיים.[318]
הלוח העברי
– ידיעות אחרונות. ספרות, ערב שמחת תורה, כ“א בתשרי תשס”ו (24.10.2005), עמ' 29. הכותרת: “דבר אתי בט”ו במרחשוון. על חטא שחטאנו ללוח השנה העברי ולעצמנו".
דב סדן – אב הבניין
* דברי פתיחה בערב העיון ובטקס הענקת פרסי קרן דב סדן מיסודו של זליג לבון, כ“ט באדר תשס”ב (13.3.2002) במלאות מאה שנה להולדתו של דב סדן.
– ירושלים. מאסף לדברי ספרות, כרך יט, חשוון תשס"ג (אוקטובר 2002), עמ' 215–220. [319]
"צריך ביוגרפיות"
– מאזנים, כרך פ, גיליון 5–6, תשרי תשס“ז (ספטמבר 2006), עמ' 2–5. הופיע בפועל: י”ט בתמוז תשס"ז.
על דעת המקום והזמן
* הרצאה ביום עיון למורים לספרות, י,א בניסן תשס"ג (13.4.2003), מטעם משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, הפיקוח על הוראת הספרות.
– כיוונים חדשים. כתב־עת לציונות וליהדות, חוברת 9, תשרי תשס“ד (אוקטובר 2003), עמ' 122–134. [ניתוח סיפורים של דבורה בארון, י”ח ברנר ואהרן מגד]. הכותרת: “הזמן והמקום בלימוד הספרות”. [327]
שילוב דורות
* דברים בטקס קבלת פרס קריב על הספר ברנר – “אובד עצות” ומורה־דרך, חיפה, י“ב בחשוון תשנ”ד, (27.10.1993)
– ידיעות אחרונות. ספרות, כ“ח בחשוון תשנ”ד, 12 בנובמבר 1993, עמ' 33. [232]
עם פרישה
– ידיעות אחרונות, ספרות, ו' בתמוז תשס"ד (25.6.2004), עמ' 28. הכותרת: “החוג לספרות עברית בתל־אביב. סיום תקופה.” במדור “האוזן השלישית”. (בלא חתימה) [זיסי סתוי]. נוסח מקוצר. [414]
שער שני: בין ספרות למקרא 🔗
כותרות מקראיות
* הרצאה בסדרה “הספרות העברית החדשה בזיקתה למקרא”, במסגרת החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל־אביב, כ“ד באדר ב' תשנ”ה (26.3.1995).
* הרצאה בכנס המדעי העברי החמישה־עשר באירופה מטעם “ברית עברית עולמית”, אוניברסיטת מילאנו, איטליה, י“א באלול תש”ס (11.9.2000).
– כיוונים חדשים. כתב־עת לציונות וליהדות, גיליון 4, ניסן תשס“א (אפריל 2001), עמ' 96–109. הכותרת: “הזיקה לתנ”ך בספרות העברית החדשה”. נוסח מקוצר. [296]
– מחקרים בלשון העברית ובספרותה. כנס מילאנו, דברי הכנס המדעי העברי החמישה־עשר באירופה, אוניברסיטת מילאנו, אלול תש“ס (ספטמבר 2002), הוצאת ברית עברית עולמית, טבת תשס”ג (דצמבר 2002), עמ' 117–132. הכותרת: “כותרות מקראיות. הספרות העברית החדשה בזיקתה למקרא”. נוסח מורחב. [305]
“ויתרוצצו הבנים בקרבה”: רבקה בתנ"ך ובספרות
* הרצאה על פרשת “תולדות”, במסגרת הסדרה “פרשת השבוע” במרכז צימבליסטה למורשת היהדות, אוניברסיטת תל־אביב, א' בכסלו תשס"א (28.11.2000).
– עלי־שיח, חוברת 45, קיץ תשס"א (2001), בעריכת לאה שניר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 7–36. [307]
– “דמותה של רבקה המקראית בספרות היפה. הדרמה המשפחתית בחיי יצחק ורבקה: המורכבות בחיי יצחק ורבקה: המורכבות הגדולה של זוּגיות והוֹרות”, כיוונים חדשים, מס' 15, טבת תשס"ז / ינואר 2007, עמ' 268–289. המשך והרחבה של קודמו.
שער שלישי: סופרי מופת 🔗
מיכה יוסף ברדיצ’בסקי
“הנשמה פתחה את לועה” – יחסו של ברדיצבסקי אל החסידות
– מיכה יוסף ברדיצ’בסקי – מחקרים ותעודות, בעריכת אבנר הולצמן, תשס"ב (2002), עמ' 515–526. הכותרת: “‘הנשמה פתחה לועה’ – יחסו של מיכה יוסף ברדיצ’בסקי אל החסידות – עיון בסיפור ‘ההפסקה’”. [313]. נוסח אחר (בגרמנית) התפרסם בכתב־העת תרומה, כרך 10, 2000, עמ' 117–132. תרגם ראובן קריץ. [297] על גלגוליו של מאמר זה [58].
המשיכה אל התהום בספרות העברית
– מורשת ישראל. כתב־עת ליהדות ולציונות, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, חוברת 3, מאי 2006. [342]
כוחה של מחלוקת
* הרצאה בכנס בין־לאומי בי“ד בסיוון תשס”א (5.6.2001) בנושא: “ספרות ומשפט: זיקות גומלין”, לכבוד פרופסור נילי כהן, עם סיום כהונתה כרקטור אוניברסיטת תל־אביב. הכותרת: “דין תורה בספרות העברית”.
* הרצאה במכללה האקדמית ספיר, י“ז בטבת תשס”ב (1.1.2002), בסדרה “החברה היהודית בעתות משבר. המחלוקות שפיצלו את העם היהודי”.
חדרי־חדרים – ביקורת סדרי הלימוד ב“חדר”
* הרצאה בכנס הבין־אוניברסיטאי הי“ח באוניברסיטת בר־אילן, ו' בניסן תשס”ג (8.4.2003).
– מורשת ישראל. כתב־עת ליהדות ולציונות, הוצאת המחלקה למורשת ישראל, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, חוברת 1, כסלו תשס"ה (נובמבר 2004), עמ' 56–77. [347]
חיים נחמן ביאליק
“בעיר ההרגה” בדורהּ ולדורות
* הרצאה בכנס הבין־לאומי ע"ש הווארד גילמן במלאות מאה שנה לשירו של ביאליק, ניו־יורק, 14–16 בספטמבר 2003.
– כיוונים חדשים, חוברת 10, ניסן תשס"ד (אפריל 2004), עמ' 168–179. הכותרת: “איך לקרוא בימינו את ‘בעיר ההרגה’”. [335]
יעקב גורן, “תגובה: לא רק ‘בעיר ההריגה’”, כיוונים חדשים, גיליון 11, תשרי תשס"ה (ספטמבר 2004), עמ' 206–210.
ביאליק שלי
– ידיעות אחרונות. תרבות וספרות, י' בטבת תשמ"ד (16.12.1983), עמ' 20. משאל: “ביאליק שלי. במלאות 50 שנה למותו”. ראיינה נילי כרמל (פלומין). חזר ופורסם בתכנייה של ההצגה “‘מאחורי הגדר’. על פי כתבי ח. נ. ביאליק”, עיבד למחזה אבי קורן, אורי פסטר, תאטרון הבימה, הצגה ראשונה: 30.6.1984 [365]
שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים
– מעריב, ספרות, אמנות, ביקורת. כ“ט באלול תשמ”ד, 26 בספטמבר 1984, עמ' 44; ט' בתשרי תשמ"ה, 5 באוקטובר 1984, עמ' 32. לציון יום הזיכרון ה־41 לפטירתו של טשרניחובסקי. [140]
תגובה: יעקב צור. “טשרניחובסקי והקצב בשירה”, מעריב, ז' בחשוון תשמ"ה, 12 בנובמבר 1984, עמ' 27.
כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות
– ראה. כתב־עת לחקר העברית באירופה, מס' 4, 2000, עמ' 27–35. במלאות 80 שנה לרצח ברנר, 2 במאי 1921". [301]
ג שופמן
שופמן והספרות הרוסית
– עמדה. ביטאון לספרות, חוברת 14, תשס"ה אביב–חורף 2004/05, עמ' 81– 89. [343]
בין אזעקה לארגעה
– ידיעות אחרונות. המוסף לספרות, ח' באדר תשנ"א (22.2.1991), עמ' 22.
תל־אביב בימי מלחמת העולם השנייה, כפי שתיעד אותה ג. שופמן, בהשוואה למלחמת המפרץ (ינואר–פברואר 1991). [210]
“הסרטן דבר נפלא”
– ידיעות אחרונות. המוסף לספרות, ח' בתמוז תשנ"ד (17.6.1994), עמ' 29.
עם הופעת ג. שופמן, שלכת: סיפורים, מבחר בעריכת חיים באר, הוצאת עם עובד – הספריה לעם, תשנ"ד.[241]
האשמת שווא נוראה
– מעריב. ספרות וספרים, י“ב באייר תשנ”ה (12.5.1995). תגובה על האשמתו של שלמה מורג “ישב בכפר האוסטרי” [על ג. שופמן והקובץ שלכת] במעריב, כ“ח בניסן תשנ”ה, 28.4.1995. תשובתו של שלמה מורג, “יש סימוכין בטקסט”. שתי תגובות שכותרתן המשותפת:,עוד על שופמן והאנטישמיות". [249]
ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק
– הארץ (16.1.1995). במדור “מכתבים למערכת”. הכותרת: “ידידות עמוקה עם שופמן”. תגובה על רשימתו של רוביק רוזנטל על ק. צטניק “האיש שנשאר ‘שם’”, הארץ, 5.1.1994.
קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה
– ידיעות אחרונות. תרבות ספרות אמנות, י“ב באלול תשס”א (31.8.2001), עמ' 27. הדפסה חוזרת של “הניצנוץ” שפרסם שופמן עם נישואיהם של ק. צטניק ונינה אשרמן, ידיעות אחרונות, 9.4.1948 ולא כונס. [308]
התכווצו מזמן
– זמן. תל־אביב, כ“ח באייר תשנ”ו (17 במאי 1996), עמ'
- תגובה על כתבתה של מיכל לברטוב “מותק, הסיפורים התכווצו” בזמן. תל־אביב, 3 במאי 1996 על בחירת סיפורו של ג. שופמן “אוֹרשה” ועל הז’אנר של הסיפור הקצרצר. [256]
דמויות "אסורות"
– ידיעות אחרונות, תרבות ספרות, אמנות, כ“ו באדר א' תש”ס (3.3.2000), עמ' 28. הכותרת: “זכות ראשונים”. תוספת לרשימתה של דריה מעוז בידיעות אחרונות מיום 25.2.2000, בקשר לתיאורים הומוסקסואליים בספרות העברית. [294]
ש"י עגנון
במחיצתו של עגנון
*מכתבי עגנון כחוויה אישית. הרצאה בערב זיכרון לש“י עגנון במלאות 33 שנים לפטירתו, בבית־עגנון בירושלים, י”ח באדר א' תשס“ג (20.2.2003), ועם הופעת מסוד חכמים. מכתבים 1909–1970. עגנון * ברנר * ביאליק * לחובר * כצנלסון * סדן, הוצאת שוקן, תשס”ב/2002.
עגנון ומבקריו הראשונים
– מאזנים, כרך נב, חוברת 4 (אדר א–ב תשמ"א, מרס 1981), עמ' 303. הכותרת: “מכתב למערכת”. למאמרה של יהודית צוויק "ראשיתה של ביקורת־עגנון (תרס“ט–תרצ”ב), מאזנים, כרך נב, חוברת 2 (טבת תשמ"א, ינואר 1981), עמ' 95–103 ותשובתה של יהודית צוויק. [100]
עגנון ומפרשיו
*דברים בסדנת התאטרון הקאמרי, עם ההצגה שירה, ו' באדר ב' תשמ"ט (13.3.1989)
– מתוך התכניה של ההצגה שירה בתאטרון הקאמרי, עיבוד ובימוי יורם פאלק, אדר ב' תשמ"ט(מרס 1989).
שער רביעי: נשים בספרות 🔗
נשים בעיתונות העברית – ההתחלות
– קשר, חוברת 28, נובמבר 2000, עמ' 8–20. גיליון מיוחד: ייצוג ופעילות של נשים בתקשורת היהודית, הוצאת המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית, אוניברסיטת תל־אביב.[299]
נושאות הכלים. נשים במערכות ישראל בראי הספרות העברית
* הרצאה בכנס השנתי הרביעי של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר בנושא “מלחמה ושלום: פרספקטיבות פמיניסטיות”, אוניברסיטת תל־אביב, כ“ב בטבת תשס”ב (6.1.2002).
– עתון 77, שנה כו, גיליון 264, אדר תשס"ב (פברואר 2002), עמ' 20–25, 46. [316]
תגובה: אסתר הרליץ, “עוד על ‘נושאות הכלים’”. עתון 77, שנה כו, אייר תשס"ב (אפריל 2002), גיליון 266, עמ' 46.
קריאה בסמוי מן העין – דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק
* הרצאה בערב עיון בנושא “100 שנה ל’שירתי' של ח”נ ביאליק" ולהופעת המהדורה המדעית – כרך ג של שירי ביאליק; וספרה של זיוה שמיר, לנתיבה הנעלם. החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל־אביב, כ“ב בטבת תשס”א (17.1.2001).
– עתון 77, שנה כה, גיליון 253, אדר תשס"א (מרס 2001), עמ' 22–25. [304]
נחמה פוחצ’בסקי
האם לנגן את וגנר?
– עת־מול. עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך ז, גיליון 6 (44) (אב תשמ"ב, יולי 1982), עמ' 14–15. [112]
תגובה: משה דור, “ואגנר: ויכוח ישן”, מעריב. ספרות, אמנות, ביקורת, א' באלול תשמ"ב (20.8.1982), עמ' 30.
“במדרון” – רומן של החמצה
– ידיעות אחרונות. ספרות, י“ד בשבט תשס”ד (6.2.2004) עמ' 26–27, עם הופעת במדרון. רומן ארצישראלי מאת נחמה פוחצ’בסקי, הוצאת ספרי עתון 77, תשס"ד (2004). [332]
דבורה בארון
אהבת בן־אליעזר לדבורה בארון
– עת־מול. עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך יג, גיליון 3 (77) (שבט תשמ"ח, פברואר 1988), עמ' 11–13. [179]
שיג ושיח עם המתים והתעלמות מן החיים
– אלפיים, חוברת 9 (תשנ"ד, 1994), עמ' 221–224. [235]
תגובה על מאמרה של עמיה ליבליך, “המוקדם והמאוחר ב’רקמות', על ביוגרפיות, אוביקטיוויות, נשים ועל דבורה בארון”, אלפיים, חוברת 8 (תשנ"ג). שם תגובתה.
אגדת בת המלכה הכלואה בביתה
– בתכנייה של ההצגה “דבורה בארון” מאת יהודית קציר, בתאטרון הקאמרי. הצגה ראשונה 1.7.2000. [298]
בעקבות דיון בהצגה, מכתבי למערכת שכותרתו: “מה בין הביוגרפיה לבין המחזה”. במדור “דואר נכנס”, עתון 77, שנה כה, גיליון 253, אדר תשס"א (מרס 2001), עמ' 43.
אלפונס דוֹדֶה בעברית
– ידיעות אחרונות. ספרות, י“ט באב תשס”ד (6.8.2004), עמ' 28. הערה לרשימתה של לנה שילוני על ספרו של אלפונס דודה, מכתבים מן הטחנה, מיום 30.7.2004. [339]
דבר (שלא) בשם אומרו
– עתון 77, שנה כט, גיליון 298, שבט תשס"ה (ינואר 2005), עמ' 42. תגובה על מאמרה של לילי שמיר בעתון 77, גיליון 296–297 (דצמבר 2004) על ציטוט מסיפור של דבורה בארון המיוחס לעמיה ליבליך.
תגובה: לילי שמיר. “הבחנה ברורה בין הנמען לגוף ההקדשה”, עתון 77, שנה כט, גיליון 299, אדר תשס"ה (פברואר 2005), עמ' 42.
שער חמישי: ספרות ארץ־ישראל 🔗
הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות
* הרצאה בסדרה “בראי התרבות – השתקפות תהליכים חברתיים בתרבות היהודית ישראלית בתחומי הספרות, התאטרון, הקולנוע, המחול והאמנות”, יד יצחק בן־צבי, המרכז ללימודי ארץ ישראל, ירושלים, ל' בניסן תשס"ד (21.4.2004).
* הרצאה בכנס השמונה־עשר של ברית עברית עולמית, מלגה־גרנדה, כ“ה–כ”ט בתשרי תשס"ו (14.10.200־10).
“יצירות נאות שרוח ארץ־ישראל שוֹרה עליהן”
* הרצאה בכנס העברי המדעי השישי של ברית עברית עולמית (בשיתוף עם יוניברסיטי קולג'), לונדון, אלול תשמ"ד (ספטמבר 1984). [138]
– כנס לונדון, ברית עברית עולמית, תשמ"ח, 1987, עמ' 55–62.
שתי פְּרָדוֹת – בין שלמה צמח לדוד בן־גוריון
– הארץ. תרבות וספרות, ערב שבועות תשס"ו (1.6.2006). נוסח מקוצר.
פרפרים ופרחים: חינוך מיני לנוער בארץ־ישראל – ההתחלות
* הרצאה בכנס השישי ללימודים הומו־לסביים ותאוריה קווירית בנושא “סקס אחר 06”, אוניברסיטת תל־אביב, ט' בסיוון תשס"ו (5.6.2006).
– עולם קטן. כתב־עת לחקר ספרות ילדים ונוער, הוצאת מרכז ימימה, המכללה האקדמית בית ברל, זמורה ביתן, גיליון 3, תשס"ז (2007), עמ' 66–82.
דב סדן כעורך המוסף לספרות של “דבר”
* הרצאה בכנס במלאות 80 שנה לייסודו של דבר. אוניברסיטת תל־אביב, ז' בכסלו תשס"ו (8.12.2005)
– קשר, חוברת 35, חורף 2007, עמ' 94–98.
גלות בארץ־ישראל – עולי גרמניה ביצירתו של יצחק שנהר
מאזנים, כרך עח, גיליון 5, אב תשס"ד (אוגוסט 2004), עמ' 13–18. [340]
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.