הרצאה בוועידה החקלאית השלישית, פברואר 1926
זה שלוש שנים לא נושבו מקומות חדשים, מלבד תל־עדש, צריפין ומרקנהוף1. אף־על־פי־כן גדל מספר המתישבים מ־1500 ל־2500. דבר זה בלבד מראה על האינטנסיפיקאציה של העבודה. אבל עליה זו לא היתה כמותית בלבד, כי אם קודם כל איכותית. מאות דונמים נחרשו חרישה עמוקה. מאות הקטארים זוּבלוּ זבל אורגאני וכימי, ניטעוּ מטעים חדשים ונזרעו ירקות. עד הזמן האחרון היו המשקים קונים ירקות מן החוּץ, ואילו השנה נמכרוּ ירקות מתוצרת המשקים בסכום של 10,000 לי“מ. גם בפלחה יש עליה. מתנובת 75 קילו לדונם עלינו ל־150. שוכללוּ שיטות העיבוד. ביחוּד הצלחנו בהסתגלות למכונות וניכרת התקדמוּת גם בברירת הזרעים ובקביעת מחזור־הזרעים; יש גם התקדמוּת בהתפתחוּת התפיסה המשקית והחקלאית ובמסורת העבודה. גם במחלבה, אשר היא היסוד שעליו מבוססים רוב המשקים, באה התקדמוּת רבה. החלב עלה משנת תרפ”א עשרת מונים, ואם תקוימנה ההבטחות התקציביות לשנתיים הקרובות, יש יסוד לשער, שתנובתו תוכפל בקרוב. במקום תנוּבה ממוּצעת של 1500 – 2000 ליטר חלב לפרה לשנה, שהיוּ מסתפקים בה קודם, אין רוצים עתה להחזיק פרה המניבה פחות מ־2500 ליטר, ויש מגיעים ל־4000, ולתנובה ממוּצעת של 3500 ליטר. הכנסת התלתן האלכסנדרוני המתחרה עם האספסת, אשר טרם הוכיחה את זכוּת קיוּמה בשום משק, תועיל בוודאי גם היא להקלת קיוּמן של המחלבות, ביחוד במשקי עמק הירדן. ניכרת עליה רבה גם בנטיעות וגם בגידול העופות. בענף זה הגענו בשנה האחרונה למכירת תוצרת בסך של 2000 לי"מ.
אולם למרות כל אלה השתררה אצלנו פה ושם פסימיוּת, ויש לה יסוד; מחלת־ההפלה פגעה כמעט בכל חלקי הארץ, הבצורת עשתה שמות ועודנה מחרידה, והמחירים של יבולי הפלחה ירדו. יש גם ליקוּיים סידוּריים. ענף כי יצליח באיזה מקום, מיד תוקף בולמוס הענף הזה גם מקומות אחרים, שאינם מתאימים לפיתוחו כלל. אם הצליחו בננות בכנרת, עלה הרצון לנטען גם בכפר־גלעדי ובירושלים. שוכחים, כנראה, שיש לנו אזורים שונים בארץ. בכלל ישנה במשקינו נטיה לשאבּלונה ולדרך סלוּלה. גם את מכסת־השטח הדרוש להתישבות אין לקבוע עוד בכל הארץ על פי מידה אחת. בכל אופן, אין לקבל עוד את היחידה של 100 דונם כהלכה פסוּקה לגבי כל הארץ.
ואשר לשאלת החוזים2: לידי קבלת ההתחייבוּיות עלינו הגענו לא מתוך עליית היכולת המשקית, כי אם מתוך ‘נעשה ונשמע’. למרות העליה בעבודה ישנה ירידה במאזני המשקים, לרגל ירידת מחירי התבוּאה. אף־על־פי־כן הכנסנו את צווארנוּ בעול ההתחייבויות והחוזים, כדי לאפשר לעצמנו השגת אמצעים נוספים על יסוד הכספים המושקעים במשקינו.
ועידה זו הנה ועידת ביסוּס. הרשינוּ לעצמנוּ לבטל נקודות אחדות שמשקן רעוּע ולא היתה כבר כל יכולת לתקנו. אולם הוועידה נקראת גם להכין מפעלים חדשים, כי אך מקרה הוא שעד היום טרם עלוּ על השטח בן 30,000 דונם שהוקצה להתישבוּת של השנה. שטח־ההתישבוּת הזה שווה בגדלו לשטח ההתישבות של שנת תרפ"ב. ואם אין בכך כיום פתח לתקוּפה חדשה, כאשר היה בהתישבות ההיא, אין זאת אלא מפני שגדלו המידות ורבו הצרכים. אמת־המידה של גאוּלת הקרקע ושל הפעולה הישובית אחרת היא עכשיו משהיתה לפני שלוש שנים. כנגד זה יש לקוות הפעם לסדר וריכוז מרובים יותר בעבודת ההתישבות מאשר אז. גורלה של הוועידה הזאת דומה לגורל הוועידה הקודמת. גם בוועידה זו נקבע רק יתידות. אנשים חדשים יעלו על הקרקע, והשנים הבאות תמלאנה תוכן את ההתחלות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.