

א 🔗
הִגִּיעַ חֹדֶשׁ אֲדָר, וּבַשָׁמַיִם הֵחֵלָה לְהוֹפִיעַ תְּכוּפוֹת שֶׁמֶשׁ נְדִיבָה גְדוֹלָה וְעֲגֻלָּה שֶׁהָיְתָה שׁוֹפַעַת אוֹרָהּ וְחֻמָהּ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הָעֲנָנִים נִבְהֲלוּ לְמַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בְּעֹז, וְהָיוּ נִמְלָטִים עַל נַפְשָׁם בְּבֶהָלָה. הָעֲנָנִים בִּקְשׁוּ לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַבְּרִיחָה וְהָיוּ מוֹרִידִים בִּמְנוּסָתָם מַיִם לָרֹב. תְּכוּפוֹת יָרְדוּ גְּשָׁמִים עַזִים עַל הָאֲדָמָה, שֶׁרָוְתָה כְּבָר מַיִם לְמַכְבִּיר, וְהָאֲנָשִׁים הָיוּ שׁוּב נֶאֱלָצִים לִבְרֹחַ הַבַּיְתָה, לִלְבּשׁ מְעִילֵי גֶשֶׁם כְּבֵדִים וּלְבוֹסֵס בַּבֹּץ שֶׁהָיָה כְּבָר לְזָרָא.
– מַה קָרָה? מַדוּעַ כֹּה עַזִים וְרַבִּים הֵם הַגְּשָׁמִים הַיּוֹרְדִים כָּעֵת – שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים זֶה לָזֶה.
– הַדָּבָר פַָּשׁוּט מְאֹד! עָנוּ לָהֶם הַיְלָדִים: הָעֲנָנִים מֲרְגִישִׁים בָּאָבִיב הַמְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וַהֲרֵיהֶם בּוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם. וּלְמַעַן יֵקַל לָהֶם לְהִמָלֵט, הֵם נִפְטָרִים מֵאוֹצְרוֹת הַמַיִם, הַמַשָּׂא לָעֲיֵפָה.
הָעֲנָנִים הַקַלִים, אֵלֶּה חִוְרֵי־הַפָּנִים הַמְשׁוֹטְטִים בִּמְרוֹמֵי מְרוֹמִים, הִתְעַקְשׁוּ וְהֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד עוֹד יָמִים מִסְפָּר. מִגֹבַה רַב הָיוּ מַשְׁקִיפִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶר כֹּה נִכְסְפָה נַפְשָׁם אֵלֶיהָ.
וְהַצְמָחִים כֻּלָם שָׂמְחוּ מְאֹד לְמַרְאֵה הַשֶׁמֶשׁ הַמְחַמֶמֶת. כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף הָיוּ מִתְפַּלְלִים לָהּ כִּי תָּבוֹא וּתְחַמְמֵם, מֵרֹב הַמַיִם אֲשֶׁר יָרְדוּ. בַּחֹרֶף הִצְהִיבוּ רַבִּים מֵעֲלֵיהֶם, וְהַחֲלָשִׁים שֶׁבָּהֶם נָבְלוּ וָמֵתוּ, כִּי לֹא יָכְלוּ שְׂאֵת אֶת הַקֹר וְאֶת הַמַיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר הֵצִיפוּ אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם.
לְמַרְאֵה הַשֶׁמֶשׁ הַזוֹרַחַת הֵחֵלוּ מְלַבְלְבִים הַפְּרָחִים לְמִינֵיהֶם וְשֶׁפַע שֶׁל גְוָנִים כִּסָה אֶת הַשָׂדֶה.
הַסַבְיוֹן הַצָהֹב בִּקֵשׁ לְהִתְחָרוֹת עִם כְּרוּב־הַחוֹף חִוֵּר הַפָּנִים, וְהוּא מִהֵר לְהִתְפַּשֵׁט עַל פְּנֵי שְׂדוֹת־הַבּוּר אֲשֶׁר בְּמֶרְחֲבֵי הַשָׁרוֹן.
הַכַּלָנִית הָאֲדֻמָה כָּעֲסָה מְאֹד עַל הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר בָּאוּ לְכַסוֹת אֶת הַשָּׂדוֹת וְהָיוּ דוֹחֲקִים אֶת רַגְלֵיהֶם מִכָּל עֵבֶר וּפִנָה.
מֵרֹב כַּעַס הִלְבִּינוּ עֲלֵי הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הַכַּלָנִית עַל שָׁרְשֵׁיהֶם, וְכַעֲבֹר יָמִים מוּעָטִים נָשְׁרוּ עָלִים אֵלֶה כָּלִיל. נִשְׁאֲרוּ רַק הַכּוֹבָעִים הַשְחוֹרִים, אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן־מַה הָלְכוּ גַם הֵם אַחֲרֵי עֲלֵי־הַכֹּתֶרֶת…
ב 🔗
אוֹתָם הַיָמִים, יָמִים טוֹבִים הָיוּ לַיְלָדִים. הֵם שָׂמְחוּ מְאֹד לִקְרַאת הַשֶׁמֶשׁ וְנַפְשָׁם חָשְׁקָה לָצֵאת לַשָּׂדֶה. בָּאוּ אֶל מוֹרָתָם וּבִקְשׁוּ מִמֶנָהּ טִיוּל.
– רוֹצִים אָנוּ לְהִתְחַמֵם לְאוֹר הַשֶׁמֶשׁ! קָרָא יוֹרָם.
וְיוֹכֶבֶד הִצִיעָה: נֵצֵא לַשָּׂדוֹת, נִקְטֹף פְּרָחִים וּנְקַשֵׁט בָּהֶם אֶת חֲדָרֵינוּ הָעֲגוּמִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
– הָבָה נָחֹג אֶת חַג הָאָבִיב! הִצִיעַ אֵלִיָהוּ בְּקִיצוּר נִמְרָץ.
– נֵצֵא לְקַדֵם אֶת פְּנֵי הָאָבִיב! – קָרְאוּ הַיְלָדִים כְּאִישׁ אֶחָד.
לֹא יָכְלָה הַמוֹרָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפְצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים וְהִסְכִּימָה לַעֲרֹךְ טִיוּל:
– טוֹב, – קָרְאָה הַמוֹרָה, עוֹד הַיוֹם אַחֲרֵי הַצָהֳרַים נֵצֵא לַשָׂדֶה.
וְכַאֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים כְּבָר לַטִיוּל שָׁאֲלָה פִּתְאֹום הַמוֹרָה:
– יְלָדִים, חַג הָאָבִיב אֲמַרְתֶּם, אַךְ הֲתֵדְעוּ חַג הָאָבִיב מָהוּ?
– יוֹדְעִים אָנוּ! – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּמַקְהֵלָה, חַג טוּ בִּשְׁבָט, הוּא רֹאשׁ הַשָׁנָה לָאִילָנוֹת.
– לֹא, יְלָדַי! הֵשִׁיבָה הַמוֹרָה. טוּ בִּשְבָט רֹאשׁ הַשָׁנָה לָאִילָנוֹת כְּבָר הָיָה, לִפְנֵי חֹדֶשׁ. הַפַּעַם אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי חַג הָאָבִיב, הוּא חַג הַפֶּסֶח וּבִפְרֹס הַפֶּסַח כְּבָר מְלַבְלְבִים הָאִילָנוֹת כֻּלָם, וְלֹא הַשְׁקֵדִיָה בִּלְבַד, פּוֹרְחִים הַפְּרָחִים, וְהַפַּרְדְסִים מַדִיפִים רֵיחוֹתֵיהֶם, וּמָלְאָה הָאָרֶץ קוֹל רִנָה וָגִיל. בְּחַג הַפֶּסַח חוֹזְרִים אֵלֵינוּ הַתּוֹרִים, וְשׁוּב נִרְאִים הַשְׁרַקְרַקִים הַהֲדוּרִים וְאַף הַדוּכִיפַת בַּעֲלַת צִיצַת הַזָהָב מִתְעוֹפֶפֶת בַּשָׁמַיִם וּמַבְלִיטָה אֶת מְנִיפַת הַנוֹצוֹת שֶׁלָהּ.
– לִקְרַאת הָאָבִיב חוֹזְרִים וּמִתְקַשְׁטִים הַנַחְלִיאֵלִים בְּבִגְדֵיהֶם הַחֲדָשִׁים – הוֹסִיפָה יוֹכֶבֶד – וְהֵם מִתְכּוֹנְנִים לִפְרֹשׂ כָּנָף וְלָשׁוּב אֶל מוֹלַדְתָּם הָרְחוֹקָה.
– חֲבָל שֶׁהַנַחְלִיאֵלִים עוֹזְבִים אוֹתָנוּ! – הִצְטָעֲרָה לֵאָה. נָעִים הָיָה לִרְאוֹתָם מִתְעוֹפְפִים פֹה וָשָׁם. לֹא הָיָה מָקוֹם פָּנוּי מִן הַנַחְלִיאֵלִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף.
– וַאֲנִי אוֹהֵב לִרְאוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם חוֹנִים עַל הָאֲדָמָה – קָרָא יוֹרָם. פַּעַם אָרַבְתִּי לִקְבֻצַת נַחְלִיאֵלִים. שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהֶם בְּעִנְיָן רָב. הֵם הָיוּ צָדִים זְבוּבִים וְבוֹלְעִים אוֹתָם בְּתַאֲוָה. הִנֵה נִרְאֶה זְבוּב מְעוֹפֵף, מִיָד מֵרִים אַחַד הַנַחְלִיאֵלִים אֶת זְנָבוֹ לְמַעֲלָה, אָץ־רָץ כְּשֶׁצַוָארוֹ פָּשׁוּט לְעֵבֶר טַרְפּוֹ. פַּץ! הַנַחְלִיאֵלִי פָּתַח מַקוֹרוֹ וּכְבָר הַטֶרֶף בְּפִיו. הָיָה זְבוּב וְאֵינֶנוּ.
– חֲבָל שֶׁאֵין הֵם נִשְׁאָרִים כָּאן גַם בַּקַיִץ. הֵן בְּעוֹנַת הַקַיִץ כֹּה מְרֻבִּים הַזְבוּבִים, וְאָנוּ הֲרֵי בְּחֵפֶץ־לֵב הָיִינוּ מְאַחֲלִים לָהֶם הַצְלָחָה רַבָּה בְּצֵידָם זֶה, וְהָיִינוּ נִפְטָרִים מִן הַטַרְדָנִים הַלָלוּ הַמְצִיקִים לָנוּ כָּל כַּךְ, וְגַם מְפִיצִים מַחֲלוֹת מְדַבְּקוֹת.
– חֶבְרַיָה! הָבָה נָחֹג אֶת הָאָבִיב בְּצוּרָה נָאָה. מָחָר נוֹפִיעַ בְּבֵית הַסֵפֶר לְבוּשִׁים בִּגְדֵי־חַג לְבָנִים וּלְרָאשֵׁינוּ זֵרֵי פְּרָחִים, מִפִּרְחֵי הַשָׂדֶה אֲשֶׁר נִקְטֹף עוֹד הַיוֹם. – הִצִיעָה הַמוֹרָה.
– טוֹבָה עֲצָתֵךְ, הַמוֹרָה – קָרָא יוֹרָם בְּשִׂמְחָה. אַחַר הַצָהֳרַיִם נֵצֵא לַשָּׂדוֹת וְנִקְטֹף פְּרָחִים. נִרְאֶה לְמִי יִהְיֶה מָחָר הַזֵר הַנָאֶה בְּיוֹתֵר.
ג 🔗
אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם יָצְאוּ הַיְלָדִים לַשָׂדוֹת לְבַקֵשׁ פְּרָחִים וְלִקְלוֹעַ מֵהֶם זֵרִים. יוֹרָם וְחֲבֵרָיו הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת לְבַדָם, וּפָּרְשׁוּ מִן הַחֲבוּרָה.
הֵם עָלוּ אֶל גִבְעוֹת־הַחוֹל, וְהִנֵה הֵן עֲרֻמוֹת כִּמְעַט בְּלֹא סִמָן שֶל פְּרָחִים וָדֶשֶׁא.
– כָּאן לֹא נִמְצָא אֶת אֲשֶׁר בִּקַשְׁנוּ – אָמְרָה יוֹכֶבֶד בִּדְאָגָה. הָבָה נִפְנֶה אֶל גִבְעוֹת הַכֻּרְכַּר הַנוֹקְשׁוֹת. שָׁם נִמְצָא פְּרָחִים לָרֹב.
– נֵלֵךְ! – הִסְכִּימוּ הַיְלָדִים.
– הִנֵה כַּלָנִיוֹת, שֶׁפַע שֶׁל כַּלָנִיוֹת, הָבָה נִקְלַע מֵהֶן זֵרִים – הִצִיעָה לֵאָה.
– לֹא! כָּל הַיְלָדִים יַעַטְרוּ לָהֶם זֵרִים שֶל כַּלָנִיוֹת. וּמַה נְחַדֵשׁ אֲנַחְנוּ? עָלֵינוּ לִמְצֹא דְבַר־מָה מְיֻחָד.
בֵּינְתַּיִם צָמֵא יוֹרָם לְמַיִם. נִכְנָס וּבָא לְפַרְדֵס אֶחָד. שָׁם יִקְטֹף לוֹ תַּפּוּז וְיַשְׁקִיט צִמְאוֹנוֹ.
כַּיָאוּת לְיֶלֶד טוֹב, נִגַשׁ יוֹרָם קֹדֶם כָּל אֶל בַּעַל הַפַּרְדֵס וּבִקֵשׁ מִמֶנוֹ רְשׁוּת.
– בְּבַקָשָׁה! – הֵשִׁיב הַפַּרְדְסָן בִּמְאוֹר פָּנִים וְנָתַן גַם לוֹ וְגַם לַחֲבֵרָיו מִן הַזְהוּבִים הַמְתוּקִים.
גְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶל הַיְלָדִים לְאַחַר שְׁרָווּ מִמִיץ הַתַּפּוּזִים.
– אוֹי, הַבִּיטוּ וּרְאוּ מַה דְבִיקוֹת הֵן יָדַי – קָרְאָה לֵאָה וְהֶרְאֲתָה לָהֶם יָדֶיהָ שֶׁהִצְהִיבוּ מִן הַמִיץ הָרַב שֶׁנִתַּז עֲלֵיהֶן מִן הַתַּפּוּזִים אֲשֶׁר אָכָלָה.
יוֹרָם אַף הוּא נִבְהַל מִן הַמִיץ שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּתְחֵי פִּיו וְעָשָׂה סִמָנִים מְפֻסְפָּסִים עַל פָּנָיו.
– חִישׁ מַהֵר אֶל הַבֶּרֶז! – צִוָה אֵלִיָהוּ.
אָצוּ רָצוּ הַשוֹבָבִים אֶל הַבֶּרֶז וְשָׁעָה אֲרֻכָּה הָיוּ מְשַׁכְשְׁכִים וּמַתִּיזִים מַיִם לְהֲנָאָתָם. הַמַיִם הַצוֹנְנִים וּמַעֲשֵׂי הַמְשׁוּבָה לְיַד הַבֶּרֶז, כִּמְעַט וְהִשְׁכִּיחוּ אֶת הַיְלָדִים מִמַטָרָתָם.
– חֲבֵרִים! – הִצִיעַ יוֹסֵף. הָבָה נִפְנֶה אֶל הַגְבָעוֹת הָאֲדֻמוֹת. יִתָּכֵן כִּי שָׁם נִמְצָא פְּרָחִים לָרֹב. רְאוּ, עוֹד מְעַט וְתִשְׁקַע הַשֶׁמֶשׁ וְאָנוּ טֶרֶם מָצָאנוּ פְּרָחִים כְּדֵי לִקְלֹע מֵהֶם זֵרִים.
בְּלִי חֶמְדָה יָצְאוּ הַיְלָדִים לַדֶרֶךְ. רַגְלֵיהֶם שָׁקְעוּ בַּחוֹל הָרַךְ וְהַסָמִיךְ. עֲיֵפִים הָיוּ מִן הֶעָמָל הָרַב. שָׂרָה כִּמְעַט וְגָמְרָה אֹמֶר לְוַתֵּר עַל הַכֹּל, וּבִלְבַד לְמַהֵר וְלָשׁוּב הַבָּיְתָה.
– יְלָדִים – הוֹדִיעַ יוֹרָם: הִנֵה שִׁקְמָה לְפָנֵינוּ. הָבָה נֵשֵׁב וְנָנוּחַ בְּצִלָהּ.
הַהַצָעָה שֶׁל יוֹרָם שִׂמְחָה מְאֹד אֶת הַיְלָדִים. כִּי אָכֵן עֲיֵפִים וִיגֵעִים הָיוּ…
לְאַחַר שֶׁנָחוּ, הֵחֵל יוֹרָם מְטַפֵּס וְעוֹלֶה בְּעַנְפֵי הָעֵץ הַכְּבֵדִים מִזֹקֶן. שָׂרָה מָצְאָה מְכִתַּת־זְכוּכִית וְהֵחֵלָה חוֹרֶטֶת אֶת שְׁמָהּ בִּקְלִפַּת הָעֵץ.
זֶרֶם שֶׁל נוֹזְלִים פָּרַץ מִן “הַפֶּצַע” שֶׁעָשְׂתָה הַמְכִתָּה בְּגֶזַע הָעֵץ הֶעָבֶה.
רְאוּ נָא רְאוּ! – קָרְאָה יוֹכֶבֶד. פֶּלֶג מַיִם זוֹרֵם מִן הָעֵץ.
– הֲתִרְאוּ – הֵעִיר אֵלִיָהוּ – יְמֵי הָאָבִיב הֵם הַמַשְׁפִּיעִים הַרְבֵּה מָזוֹן וּמִיץ לָעֵץ. שָׁרְשֵׁיהֶם הָאֲרֻכִּים שֶׁל הָאִילָנוֹת שׁוֹאֲבִים מָזוֹן מִן הָאֲדָמָה הַטוֹבָה. מַיִם אֵלֶה נִשְׁלָחִים לְמַעֲלָה אֶל הָעֲנָפִים וְהֶעָלִים שׁוֹכְנֵי מָרוֹם. שָׂרָה פָּגְעָה זֶה עַתָּה בְּאַחַד הָעוֹרְקִים, וּמִשׁוּם כַּךְ כֹּה רַב הוּא הַמִיץ הַשׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מִן הָאִילָן.
– כָּמוֹהוּ כְּעֵץ הַגוּמִי – קָרָא יוֹרָם, אֲשֶׁר זָכַר מַה שֶׁסֻפַּר לוֹ לִפְנֵי זְמַן־מָה עַל עֲצֵי הַגוּמִי הַמַפְרִישִׁים שְׂרָף שֶׁמִמֶנוּ יֵעָשֶׂה הַקַוּצ’וּק.
יוֹסֵף, לִבּוֹ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי הַתַּעֲלוּלִים שֶל חֲבֵרָיו. הוּא הִרְחִיק מֵהֶם וְהָלַךְ לוֹ בֵּין הַשָׂדוֹת וּבִקֵשׁ פְּרָחִים נָאִים וּמְעַנְיְנִים.
לְפֶתַע רָאָה יוֹסֵף בְּצִדֵי הַדֶרֶךְ עָלִים מָאֳרָכִים וּמְסֻלְסָלִים כַּעֲלֵי הַשׁוּם, בְּתִמָהוֹן בַָּדַק הַיֶלֶד אֶת הַצֶמַח הַמוּזָר.
חֶבְרַיָה! הִצְוִיחַ יוֹסֵף בְּגִיל לְעֵבֶר חֲבֵרָיו הָרְחוֹקִים, – הָבִיאוּ אֶת הַמַעְדֵר! דוֹמֶה שֶׁמָצָאתִי אֶת הַצִבְעוֹנִי!
כְּהֶרֶף עַיִן פָּשְׁטָה הַשְׁמוּעָה בֵּין הַיְלָדִים כֻּלָם, וּבִן רֶגַע הִנִיחוּ אֶת מִשְׁחֲקֵיהֶם, שָׁכְחוּ אֶת עֲיֵפוּתָם וּמִהֲרוּ אֶל עֵבֶר הַקוֹל הַקוֹרֵא.
– הִנֵה הוּא הַצִבְעוֹנִי! גַם אֲנִי מָצָאתִי! – קָרְאָה לֵאָה מֵרָחוֹק.
– וְגַם אֲנִי מְצָאתִיו, וְהוּא כְּבָר פּוֹרֵחַ! – קָרָא אֵלִיָהוּ.
– חֶבְרַיָה! הַשָׂדֶה כָּאן זָרוּעַ כֻּלוֹ פִּרְחֵי צִבְעוֹנִים! – הוֹדִיעַ יוֹרָם.
שָׂרָה גִלְתָה לְשִׂמְחָתָהּ פֶּרַח צִבְעוֹנִי גָדוֹל וְהָדוּר. הִיא שָׁלְחָה יָדָהּ לִקְטֹף אֶת הַפֶּרַח, אַךְ מִיָד הֵשִׁיבָה אֶת כַּפָהּ בַּחֲרָדָה. חִפּוּשִׂית זְהוּבַת־שֵׂעָר שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בִּלְקִיקַת צוּף וַאֲבָקָה, מִשֶׁרָאֲתָה לְפָנֶיהָ אֶת הָאוֹיֵב, הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם, נִבְהֲלָה וּפָרְחָה לָהּ. לְמַרְאֵה הַחִפּוּשִׂית נִפְחֲדָה הַיַלְדָה וּבְקוֹל צְוָחָה חַדָה נִמְלְטָה. הַיְלָדִים פָּרְצוּ בִּצְחוֹק: פַּחְדָנִית! – קָרְאוּ אַחֲרֶיהָ מִכָּל עֵבֶר. בּוֹשָׁה וְנִכְלָמָה חָזְרָה שָׂרָה וְהִתְחִילָה שׁוּב בִּקְטִיף הַצִבְעוֹנִים.
– צָהֳלַת מְשׁוּבָה תָּקְפָה אֶת הַיְלָדִים לְמַרְאֵה הַצִבְעוֹנִים הָרַבִּים שֶׁנִגְלוּ לָהֶם עַל כָּל צַעַד וָשָׁעַל. הַיְלָדוֹת הָיוּ מִתְחָרוֹת בֵּינֵיהֶן וְנוֹשְׂאוֹת עַיִן זוֹ לָזוֹ לִרְאוֹת מִי מֵהֶן כְּבָר זָכְתָה בְּזֵר גָדוֹל.
אִילָנָה הִתְיַשְׁבָה לְבַסוֹף בְּצִלוֹ שֶׁל אֶחָד מֵעֲצֵי הַשָׁקֵד שֶׁגָדְלוּ בַּסְבִיבָה וְהֵחֵלָה מְסַדֶרֶת לָהּ זֵר מִן הַפְּרָחִים אֲשֶׁר לִקֵטָה.
אֵלִיָהוּ שֶׁסַקְרָן הָיָה וְשָׁאַף לְהַכִּיר אֶת הַצְמָחִים עַל כָּל חֶלְקֵיהֶם, נָטַל אֶת הַמַעֲדֵר וְהֵחֵל לַחְפֹּר לְמַעַן יוּכַל לְהוֹצִיא אַחַד הַצִבְעוֹנִים עַל שָׁרָשָׁיו. רָאָה זֹאת יוֹסֵף שֶׁהָיָה פַּחַז כַּמַיִם, גָחַן וְעָקַר אֶת הַצֶמַח מִן הָאֲדָמָה.
– לָמָה זֶה נֶחְפַּזְתָּ כָּל כָּךְ! – גָעַר בּוֹ אֵלִיָהוּ. הֲתִרְאֶה, רַק עָלִים מְעַטִים הֶעֱלֵיתָ בְּיָדֶיךָ וְזֶה הַכֹּל.
הִתְנַצֵל יוֹסֵף וְנָתַן יָדוֹ עִם אֵלִיָהוּ לַחְפֹּר יָחַד, חָפְרוּ הַשְׁנַיִם בּוֹר מִסָבִיב לְצִבְעוֹנִי אֶחָד שֶׁנִזְדַמֵן לָהֶם. הַפַּעַם עָשׂוּ מְלַאכְתָּם בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה וְכַאֲשֶׁר כְּבָר עָמֹק הָיָה הַבּוֹר לְמַדַי, כָּרַע אֵלִיָהוּ עַל בִּרְכָּיו וְהֵחֵל מְפַנֶה אֶת הֶעָפָר מִסָבִיב לַגִבְעוֹל הַמַלְבִּין בְּאַפְרוּרִית הָעֶרֶב.
– ״הִצְלַחְתִּי״! צָרַח אֵלִיָהוּ בְגִיל. הִתְרוֹמֵם מֵעַל הַקַרְקַע וּבְיָדוֹ הַצֶמַח הַנִכְסָף עַל בְּצָלוֹ וְשָׁרָשָׁיו.
– אֵיזֶה עֹמֶק! – הִתְפַּלְאָה לֵאָה. חֲצִי מֶטֶר, הֲלֹא?
עֲמוּסֵי פִּרְחֵי הַצִבְעוֹנִים חָזְרוּ הַיְִלָדִים לְעֵת עֶרֶב הַבַּיְתָה וּפְנֵיהֶם מְשֻׁלְהָבִים מִגִיל.
לְמַרְאֵה זֵרֵי הַפְּרָחִים הָרַבִּים נִתְמַלְאוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָׁבִים קִנְאָה. אִמוֹ שֶׁל יוֹרָם שָׂמְחָה מְאֹד עַל הַזֵּר אֲשֶׁר הֵבִיא לָהּ בְּנָהּ.
– רַב מִדַי הוּא מִסְפַּר הַצִבְעוֹנִים, אָמְרָה. לָקְחָה וְהִפְרִישָׁה חֵלֶק מִן הַפְּרָחִים וְנָתְנָה אוֹתָם בְּצִנְצֶנֶת מַיִם, וּמִן הַנוֹתָר תַּעֲשֶׂה זֵר לִבְנָהּ. דִיצָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל יוֹרָם הִשְׁתַּתְּפָה אַף הִיא בַּמַּעֲשֶׂה, וְהַשְׁתַּיִם – הָאֵם וּבִתָּה – קָלְעוּ וְעָשׂוּ זֵר נֶהְדָר שֶׁל פִּרְחֵי צִבְעוֹנִים אֲדֻמִים, שֶׁזוּרִים בַּעֲלֵיהֶם הַמָאֳרָכִים. וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוֹפִיעָה כָּל הַקְבֻצָה לְבוּשָׁה בִּגְדֵי לָבָן וּלְרָאשֵׁיהֶם זֵרִים מָאֳדָמִים שֶׁל צִבְעוֹנִים הֲדוּרִים.
הַיְלָדִים הָאַחֵרִים הִתְקַנְאוּ בַּשַׁקְדָנִים וְגָמְרוּ אֹמֶר אַף הֵם לָצֵאת וְלִמְצֹא צִבְעוֹנִים.
בִּרְאוֹת הַמוֹרָה אֶת זֵרֵי הַצִבְעוֹנִים עַל רָאשֵׁי תַּלְמִידֶיהָ אָמְרָה:
– אֵין סָפֵק כִּי זֵרִים אֵלֶה הֵם הַנָאִים בַּזֵרִים, כִּי עַל כֵּן קְלוּעִים הֵם פִּרְחֵי הַצִבְעוֹנִי, מֶלֶךְ הַפְּרָחִים שֶׁבְּעוֹנַת הָאָבִיב.
– יְחִי הַצִבְעוֹנִי, מֶלֶךְ הָאָבִיב! – קָרְאוּ הַיְלָדִים בְּמַקְהֵלָה כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם אֶל פִּרְחֵי הַצִבְעוֹנִי הַיָפִים וְהַחֲמוּדִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות