אגדה ערבית – תרגום

בִּימֵי־קֶדֶם, – יִסַפֵּר אַחַד הַסּוֹפְרִים הָעֲרָבִים –, מָלַךְ שֻׂלְטָן גָדוֹל בְּעִיר דַמֶּשֶׂק וּשְׁמו בַּעֲזָר; וַיְהִי הַשֻּׂלְטָן הַזֶה אִישׁ תָּם וְיָשָׁר, יְרֵא־אֱלֹהִים וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת בְּכֹל עֵת, וְשֵׁם גְּבוּרָתוֹ יָצָא בְּכָל הָאָרֶץ. וַיִלְכֹּד הַשֻּׂלְטָן בַּעֲזָר מְדִינוֹת וַאֲרָצות רַבּוֹת וּמְצוּדוֹת גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת, כִּי בְכֹל אֲשֶׁר פָּנָה הִצְלִיחַ. אֶת עֲבָדָיו וּנְתִינָיו¹ אָהַב כְּנַפְשׁוֹ וַיֵּיטִיב לָהֶם בְּכָל עֵת, כַּאֲשֶׁר יֵיטִיב אָב רַחֲמָן לְבָנָיו. וּבַעָבוּר זֹאת רָחַשׁ לוֹ לֵב כָּל עֲבָדָיו וּנְתִינָיו כָּבוֹד וִיקָר, וַיִתְפַּלְלוּ תָמִיד לַיָי, כִּי יַאֲרִיךְ אֶת יְמֵי שֻׂלְטָנָם הַיָקָר וְהָאָהוּב בַּטוֹב וּבַנְּעִימִים, בְּהַשְׁקֵט וּבִטְחָה.

וַיְהִי כִּי זָקַן הַשֻּׂלְטָן מְאֹד וַיַרְא כִּי קָרַב קִצוֹ², – וַיִקְרָא אֵלָיו אֶת כָּל שָׂרֵי אַרְצוֹ, גְּדוֹלֶיהָ וַחֲכָמֶיהָ מִכֹּל מְדִינות מַלְכותוֹ וַיַעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה גָדוֹל. וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתָם, וַיַעֲמֵד הַשֻּׂלְטָן אֶת כֻּלָם בַּמַּעְגָּלָה סְבִיבֹו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:

אַחַי וּבְנֵי עַמִי! הִנֵּה זֶה שָנִים רַבּוֹת אֲשֶֶׁר אֲנִי מוֹשֵׁל בָּכֶם בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט, בְּחֶמְלָה וְאַהֲבָה. הִנְּכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם תַּחַת צֵל מַמְלַכְתִּי חַיֵּי־שַׁלְוָה וָשֶׁקֶט וְאֵין מַכְלִים דָבָר³; ויָי שָׁלַח לָכֶם אֶת בִּרְכָתו בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה, בָּעִיר וּבַיַעַר. גַּם חָכְמָה וָדַעַת הִרְבֵּיתִי בְקִרְבְּכֶם, וּבְנֵיכֶם כֻּלָּם מַשְׂכִּילִים וּמְלֻּמָּדִים וַאֲנָשִׁים מוֹעִילִים לְנַפְשָׁם וּלְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. כָּל הַדְרָכִים וְהַמְּסִלּוֹת בְּטוּחוֹת מִשׁוֹד וָגָּזֶל; הִנְּכֶם יְשֵׁנִים אֵצֶל צֹאנְכֶם שַׁאֲנַנִים וּשְׁלֵוִים, וּבַשָּׂדוֹת וּבַיְעָרִים לֹא אֻנָּה לְאִישׁ מִכֶּם כָּל רָע. עֲנוּ בִי נֶגֶד יְיָ: אִם הֲרֵעוֹתִי לְאִישׁ מִכֶּם וְאֶת־מִי עָשַׁקְתִּי בִּימֵי מֶמְשַׁלְתִּי וְאָשִׁיב לוֹ כִּפְלָיִם…

– לֹא! שֻׂלְטָנֵנּוּ הָאָהוּב! עָנָה הַקָּהָל פֶּה אֶחָד – לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצוֹתָנוּ, מִשְׁפָּטֶיךָ – מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק וֶאֱמֶת וּמְאֹד יָגֵל לִבֵּנוּ וּנְבָרֵךְ אֶת יְיָ, כִּי נָתַן לָנוּ מוֹשֵל צַדִיק וְיָשָׁר כָּמוֹךָ. אֲבָל מַה־מְאֹד יִדְאַב לִבֵּנוּ בְזָכְרֵנוּ כִּי כְבָר זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ וִימֵי חַיֶּיךָ חֻצָצוּ…

– וְהַדָבָר הַזֶה מֵעִיק גַּם אֶת לִבִי, עָנָה הַשֻּׂלְטָן, – וְלָכֵן קְרָאתִיכֶם הֵנָּה לְמַעַן הִוָּעֵץ אֵיךְ וּבַמֶּה אוּכַל לִחְיוֹת לְעוֹלָם. הֵן לֹא קָצְרָה בִּינַת הָאָדָם מִדַעַת וּבְחָכְמָתוֹ כֹל יוּכָל; וְאִם אֲנָשִׁים כַּחֲנוֹךְ וְאֵלִיָּהוּ עָלוּ חַיִּים הַשָּׁמַיְמָה, מַדּוּעַ לֹא יוּכַל הָאָדָם לִחְיוֹת לָעַד גַּם עַל הָאָרֶץ? – עוּצוּ־נָא עֵצָה, חֲכָמַי וּזְקֵנַי, בַּקְּשׁוּ וּמִצְאוּ לִי תַחְבֻּלָה לְהִנָּצֵל מֵהַמָּוֶת הַנּוֹרָא; הֵן שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי כִּי בְחֵיק הַתּוֹלָדָה יֶשְׁנָם מִינֵי יְרָקוֹת וַעֲשַׂבִים הַמְחֵיִים מֵתִים, וּמַה גַּם לְהַאֲרִיךְ חַיֵּי אִישׁ חָי! –

הַחֲכָמִים שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַשֻּׂלְטָן וּמִפִּיהֶם נֶעְתְּקוּ מִלִּים⁴, כִּי אִישׁ מֵהֶם לֹא שָׁמַע עוֹד מֵעוֹדוֹ בַּקָּשָׁה מוּזָרָה כָּזֹאת. כְּשָׁעָה תְמִימָה הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִשְׁתָּאִים וְנִדְהָמִים, עַד אֲשֶׁר הִתְאוֹשֵׁשׁ אֶחָד מֵהֶם וַיֹאמַר:

– מוֹשֵׁל אַדִיר! בְּהוֹד וְהָדָר, בְּיִפְעָה וָזֹהַר תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל יוֹם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, וּלְהָחֵם אֶת כָּל הַיְקוּם וּלְהַחֲיוֹת כָּל צֶמַח לְמִינֵהוּ וְכָל פֶּרַח לְמִינֵהוּ; וּמָה רַב הַטּוֹב אֲשֶׁר הִיא עוֹשָׂה לְכָל הַתּוֹלָדָה כָּל הַיּוֹם! אֲבָל לְעֵת עֶרֶב הִיא בָאָה וּשְׁבִיבֵי קַרְנֶיהָ יִכְבּוּ וִיעֻמְמוּ אַחַד אֶחָד, עַד אֲשֶׁר יִנָּטוּ צִלְלֵי הַלָּיִל…

– בְּרַעַם וָרַעַשׁ, בָּעֹז וְנִצָּחוֹן יָעוּף הַחֵץ מִקֶּשֶׁת הַגִּבּוֹר, אָמַר יָשִׁישׁ אַחֵר, אֲבָל בָּאַחֲרוֹנָה, כְּכַלּוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת גְּדֹלוֹת בַּמִּלְחָמָה, לְגַדֵּעַ וּלְהַשְׁמִיד עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, הוּא נוֹפֵל בְּנַחַת אָרְצָה… כֵּן גַּם אַתָּה, אֲדונִי הַשֻּׂלְטָן! – וְעָלֶיךָ לָדַעַת כִּי לַכֹּל יֵשׁ תִּכְלָה וָקֵץ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְלָמָּה לְךָ לְבַקֵּשׁ גְּדֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת כְּנֶגֶד סִדְרֵי הַטֶּבַע? –

– לֹא! לֹא! – קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּהִתְלַהֲבוּת⁵ – הֵן לֹא קְרָאתִיכֶם הֵנָה כִּי תְמַשְּׁלוּ לִי מְשָׁלִים, רַק אֲסַפְתִּיכֶם כִּי תְטַכְּסוּ עֵצָה⁶ מַה לִּי לַעֲשׂוֹת וְלֹא אָמוּת. מַדּוּעַ לֹא אֶמְצָא בְקִרְבְּכֶם אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן כְּיוֹסֵף אוֹ כְדָנִיאֵל אֲשֶׁר פָּתְרוּ לְמַלְכֵיהֶם דְבָרִים, אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נִרְאֶה שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְפָּתְרָם?… וְאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים בַּמֶּה לְהוֹשִׁיעֵנִי, – שׁוּבוּ לָכֶם אֶל עָרֵיכֶם וְסִגְרוּ אֶת בָּתֵּי סִפְרֵיכֶם וּבְתֵּי־מִדְרְשֵׁיכֶם, אֲשֶׁר בַּעֲדָם אוֹזִיל כֶּסֶף לִרְבָבוֹת, ומִכְרוּ סִפְרֵיכֶם וְקֻנְטְרְסֵיכֶם לְמַק־נְיָר⁷ לִצְרוֹר בָּהֶם סְחוֹרָה!…

וַיָקָם יָשִׁישׁ אֶחָד וַיַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וַיֹּאמַר:

– יְחִי אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן לְעוֹלָם! מִקֶּרֶב לֵב עָמוֹק אֲבָרֶכְךָ בִּבְרָכָה זֹאת; אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי יוֹסֵף וְדָנִיאֵל לֹא פָתְרוּ חֲלֹמוֹת מַלְכֵיהֶם עַל יְדֵי חָכְמָתָם וּבִינָתָם, כִּי אִם בַּאֲשֶׁר רוּחַ־אֱלֹהִים מִמַּעַל הִתְנוֹסְסָה בָם; וְדָבָר כָּזֶה לֹא נִפְרָץ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה. אוּלָם זוֹכֵר אֲנִי, כִּי בִהְיוֹתִי עוֹד צָעִיר לְיָמִים, גָּר לֹא רָחוֹק מֵהָעִיר תַּדְמוּר אִישׁ־אֱלֹהִים וְקָדוֹש וּשְׁמוֹ אַלְמַנְזָר אֲבֻכֶּכֶּר. יְמֵי שְׁנֵי חַיָּיו הָיוּ כְּבָר אָז לַמֵּאוֹת וּמַרְאֵהוּ עוֹד צָעִיר וְרַעֲנָן; וַיִּנְהֲרוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים וְנָשִׁים הֲמוֹנִים מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת, לִשְׁאֹל עֵצוֹת מִפִּיו וּלְהִתְרַפְּאוֹת עַל יָדוֹ, וְלִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ אֶת הָאוֹתִיּוֹת לְאָחוֹר, וְאֶת פְּנֵי אִישׁ לֹא הֵשִׁיב רֵיקָם וְלַכֹּל עָנָה בְבַקָּשָׁתוֹ וּשְׁאֵלָתוֹ; כִּי הָיֹה הָיָה הָאִישׁ הַזֶה תָּם וְיָשָׁר וְאוֹהֵב אֶת הַבְּרִיוֹת עַד מְאֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הֵחֵל אַדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן לְהִלָּחֵם בָּאָרֶץ, וַיַּעֲזֹב אִישׁ־הָאֱלֹהִים אֶת מְקוֹם מְגוּרָיו, וַיֵשֶׁב בִּנְאוֹת־מִדְבַּר קַבַּה אֲשֶׁר בְּעַרְבוֹת זַהֲרָה; וְשָׁם הוּא דָר עַד הַיוֹם בִּמְעָרָה יָפָה וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת וּבִקְדוּשָׁה וְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר בּוֹא יָבוֹא. לָכֵן עֲצָתִי לְךָ אֱמוּנָה, אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן, כִּי תִקְרָא לְךָ לְאִישׁ־הָאֱלֹהִים הַזֶה, אוּלַי יואִיל הוא לְהוֹשִׁיעָךָ…

וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן וַיַעַשׂ כֵּן. וַיִשְׁלַח אֶת אֶחָד מִפַּחותָיו⁸ אֶל נְאוֹת־מִדְבַּר קַבַּה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים אִתּוֹ וּשְׁלשִׁים גְּמַלִּים טְעוּנִים כָּל טוּב הָאָרֶץ, וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנֵי יְרָחִים בָּאוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם⁹. הַשַּׁךְ¹⁰ הַמֹּלֵךְ בָּאָרֶץ הַהִיא קִבֵּל אֶת שְׁלִיחֵי הַשֻּׂלְטָן בְּסֵבֶר פַּנִים יָפִים, וַיְנַהֲלֵם יָמִים אֲחָדִים בְּלַחְמוֹ וּבְמַשְׁקוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן רָכַב עִמָּהֶם אֶל אַלְמַנְזָר הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר גָּר בִּמְעָרָה הַרְחֵק מִשְּׁאוֹן הַקִּרְיָה, עַל יַד בְּאֵר מַיִם חַיִּים. וַיַּגִּידוּ לוֹ אֶת דְּבַר מִצְוַת הַשֻּׂלְטָן הָאַדִיר בַּעֲזָר, כִּי לֹא יִתְמַהְמֵהַ לָבוֹא אֵלָיו דַמֶּשְׂקָה; וַיֶּאֱסֹף אַלְמַנְזָר אֶת כָּל סְפָרָיו, וַיַּעֲמִיסֵם עַל עֲשָׂרָה גְמַלִּים וַיָּבֹא דַמֶּשְׂקָה. וַיֵּצֵא הַשֻּׂלְטָן לִקְרָאתוֹ וְכָל גְדוֹלָיו, שָׂרָיו וַחֲכָמָיו אִתּוֹ, וַיְקַבְּלוּ אֶת אַלְמַנְזָר בְּכָבוֹד גָּדוֹל; וַיְבִיאֵהוּ הַשֻּׂלְטָן אֶל חֲדַר מַשְׂכִּיתוֹ וַיַגֶד לוֹ אֶת כָּל לִבּוֹ.

וַיַעַן אַלְמַנְזָר וַיּאֹמַר:

– יְחִי אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן לְעוֹלָם! נָכון אֲנִי לְשָרֵת אֶת אֲדוֹנִי בְּכָל נַפְשִׁי ומְאֹדִי¹¹ אֲבָל עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲדוֹנִי הָאַדִּיר, כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹתוֹ – וְהַרְבֵּה כֶּסֶף וְזָהָב אַתָּה צָרִיךְ לְפַזֵר לַדָּבָר הַזֶה. לֹא אֲכַחֵד כִּי יְמֵי חַיַי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים, אֲבָל לֹא בְדֶרֶךְ פֶּלֶא כִּי אִם בִּדֶרֶךְ פָּשׁוּט וְקַל מְאֹד: מִימֵי יַלְדוּתִי חָיִיתִי בִזְהִירוּת יְתֵרָה, אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הִרְשַׁתְנִי בְרִיאוּתִי. מַאֲכָלַי וְשִׁקּוּיַי הָיוּ פְשׁוּטִים מְאֹד; בְּכָל יוֹם וָיוֹם עָבַדְתִּי עֲבוֹדָתִי בַּשָׂדֶה וּבַבַּיִת וָאֶשְׁאַף תָּמִיד אֶת הָרוּחַ הַצַח; אֶת בְּגָדַי לָבַשְׁתִּי תָּמִיד לְרוּחַ הַיוֹם, וְהֵם הָיוּ נְקִיִּים וְקַלִּים מְאֹד; וְכֵן מִשְׁפָּטִי¹² כָּל הַיָמִים אֲשֶׁר אֲנִי חַי עַל הָאֲדָמָה; כִּי אַךְ הַמַּאֲכָלִים וְהַשִּׁקּוּיִים הַיְתֵרִים מוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

אֲבָל אַתָּה, אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן, בְּאוֹפָן אַחֵר בִּלִיתָ אֶת יְמֵי חַיֶּיךָ; וּלְבַקֵשׁ לְךָ תַחְבֻּלָה, כִּי תַאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאָרֶץ, קָשֶׁה מְאֹד, כִּי בְטֶרֶם כֹּל אַתָּה צָרִיךְ לְשַׁנוֹת אֶת סִדְרֵי חַיֶּיךָ, מִשְׁפָּטֶיךָ וּמִנְהָגֶיךָ, מִדוֹתֶיךָ וְהַרְגָלֶיךָ אֲשֶׁר הַסְכֵּן הִסְכַּנְתָּ¹³ בָּהֶן זֶה יָמִים רַבִּים. וְגַם אָז אַךְ בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא תּוּכַל לִרְכוֹש לְךָ אֶת אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ. וְזֶה הַדָבָר: אִם חָפֵץ אַתָּה חַיֵּי־נֶצַח, עָלֶיךָ לִשְׁתּוֹת¹⁴ מַיִם מֵהַמַּעְיָן אֲשֶׁר מִתַּחַת לְעֵץ הַחַיִים, הַנִמְצָא אַלְפַיִם וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת פַּרְסָה רָחוֹק מִזֶה בִּמְעָרָה אַחַת בְּמִדְבָּר גָּדוֹל וְנוֹרָא, דֶּרֶךְ שְׁנָתַיִם יָמִים.

וּבְדַבְּרוֹ הוֹצִיא מִצַלַּחְתּוֹ גִלָּיוֹן גָּדוֹל וַיַרְאֵהוּ אֶת הַדֶרֶךְ אֲשֶׁר עָלָיו לָלֶכֶת, וְאֶת כָּל הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲבוֹר, עַד בֹּאוֹ אֶל מַעְיַן עֵץ הַחַיִים.

– אִם אַךְ אֱמֶת נָכוֹן הַדָבָר – אָמַר הַשֻּׂלְטָן – לֹא אָחוֹס עַל כָּל הוֹנִי וּרְכוּשִׁי; וּמוּכָן אֲנִי לִנְסוֹעַ שָׁמָּה.

– הַדָּבָר נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיוֹם, אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן! עָנָה אַלְמַנְזָר – וְאֵין כָּל שָׂפֶק¹⁵ בָּזֶה.

– אִם כֵּן, אִכּוֹן לַדֶרֶךְ הָרְחוֹקָה הַזֹאת, אָמַר הַשֻּׂלְטָן בְּשִׂמְחָה, וּבְעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים נַעֲזוֹב אֶת הָעִיר דַמֶּשֶׂק.

* * *

וּמִן הַיּוֹם הַזֶה וָהָלְאָה הָיָה הַשֻּׂלְטָן שָׂמֵחַ וְטוב־לֵב. יומָם וָלַיְלָה הָיוּ יְדֵי עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו מְלֵאות עֲבודָה, לְהָכִין וּלְסַדֵר אֶת כָּל הַנָחוּץ לַנְסִיעָה הַגְדוֹלָה וְהָרְחוֹקָה הַזֹאת. וַיָכִינוּ אַלְפַּיִם רוֹכְבִים וְכָל מִינֵי כְּלֵי־נֶשֶׁק, מָאתַיִם גְּמַלִּים נוֹשְׂאִים אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְטוּב הָאָרֶץ, כְּלֵי־כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טובות וּמַרְגָלִיוֹת¹⁶ רַבּות מְאֹד. וַיָכִינוּ מַעְבָּרוֹת וּגְשָׁרִים וּסְפִינוֹת מְחֻבָּרוֹת, כִּי צְרִיכִים הָיוּ לַעֲבוֹר יַמִּים, נְהָרִים גְּדוֹלִים וְאַגְמֵי־רֶפֶשׁ וְעַרְבוֹת־צִיָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶת כָּל־אֵלֶּה צָרֲרוּ וַיַחְבְּשׁוּ בְּסֵדֶר וּמִשְׁטָר נָכוֹן, וַיַעֲמִיסוּם עַל עֲגָלוֹת גְדֹלוֹת מְאֹד רְתוּמות לִשְׁנֵי פָרִים כָּל אֶחָת. וְאַחֲרֵי עֲבוֹר שְׁלֹשֶׁת חֲדָשִׁים עָזַב הַשֻּׂלְטָן וְכָל הַנִלְוִים אֵלָיו¹⁷ אֶת הָעִיר דַּמֶּשֶׂק, וְכָל הָעָם בֵּרְכָהוּ מִקֶּרֶב לֵב. כִּי יַצְלִיחַ יְיָ אֶת דַרְכּוֹ הַפָּעַם.

וַתִּסַע הָאֹרְחָה יָמִים רַבִּים מֵעִיר לְעִיר, וַתַּעֲבֹר אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת נָכְרִיות עַד בּוֹאָם אֶל מִדְבָּר גָּדוֹל וְנורָא, נֶעְזָב וְשָׁמֵם מְאֹד. מִפְּנֵי הַשָּׁרָב הָרַב, אֲשֶׁר שָׁם בַּיוֹם, נֶאֶנְסוּ לִנְסוֹעַ רַק בַּלָּיְלָה. וְהַרְבֵּה הַרְבֵּה סָבְלוּ עָמָל וּתְלָאָה, צִמָּאוֹן וְרָעָב, גַם הַסּוּפוֹת וְהַסְּעָרוֹת. הִדְרִיכוּם¹⁸ מְנוּחָה. וְיֵשׁ – אֲשֶׁר פָּגְשׁוּ בְּמַחֲנֵה שׁוֹדְדִים וּנְמֵרִים וְשֶׁנְהַבִים וּנְחָשִׁים וְכָל מִינֵי חַיְתוֹ־טֶרֶף, אֲשֶׁר הָיוּ לְשָׂטָן עַל דַרְכָּם. גַּם הַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים הַנוֹרָאִים וּמִטְרוֹת הָעֹז גָּזְלוּ מְנוּחָתָם בַּיוֹם וּבַלַּיְלָה, וְיֵש – אֲשֶׁר אֻלְּצוּ לַעֲבוֹר בִּסְפִינוֹת אֶת הַיְאוֹרִים וְאַגְמֵי־הָרֶפֶשׁ הַמְּלֵאִים תַּנִינִים אֲיֻמִּים וּמַזִיקִים. הַרְבֵּה פְעָמִים הָכְרְחוּ לַחְפּוֹר בֶּאֱרוֹת מַיִם לְרַוֹות אֶת צִמְאוֹנָם, כִּי כָל הַנְּהָרוֹת, הַיְאוֹרִים וְהַבְּאֵרוֹת הָרְעָלוּ עַל יַד הָאַרְבֶה, אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת פְּנֵי הַמָּיִם; אַךְ יֶתֶר מִכֹּל סָבְלוּ מַכְאוֹבִים מֵרוּחַ־זִלְעָפָה הַנִקְרָאָה בְשֵׁם “סַמּוּם”, הַסּוֹעֶרֶת אַךְ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים בַּשָָׁנָה; הִיא נוֹשֶׁבֶת בְּכָל יוֹם אַךְ רְגָעִים אֲחָדִים לִפְנֵי הַצָהֳרָיִם, אֲבָל כָּל חַי לְמִינֵהוּ הַשׁואֵף אָז אֶת הָאֲוִיר הַמָּשְׁחָת אֶל פִּיו, – נוֹפֵל אַרְצָה אֵין אוֹנִים כַּמֵּת, מִפִיו וּמֵחָטְמוֹ יָחֵל לָזוּב דָם רָב וְאַחֲרֵי־כֵן יִגָזֵר גוּפוֹ לִגְזָרִים; וְאַךְ תַּחְבֻּלָה אַחַת יֵשׁ בָּעֵת הַהִיא: לְהַסְתִּיר אֶת הַחֹטֶם בַּעֲפַר הָאֲדָמָה. וַייָ הַמְרַחֵם עַל כָּל מַעֲשָׂיו, נָתַן גַם לְכָל הַחַיָה וְהַבְּהֵמָה דֵעָה וְהַשְׂכֵּל, וּבְהָחֵל הָרוּחַ הַמָרְעֶלֶת לִנְשׁוף, תַּסְתֵרְנָה אֶת חָטְמֵיהֶן בַעֲפַר הָאֲדָמָה עַד – אֲשֶׁר יַעֲבֹר הַזַעַם וְחָיוּ.

וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ וַיִחַר אַפָּם בְּאַלְמַנְזָר וַיֹאמְרוּ, כִּי בְּשֶׁלוֹ כָּל הָרָעָה הַזֹאת לָהֶם, וַיֹאמְרוּ לְסָקְלוֹ בָּאֲבָנִים. אוּלָם לְאָשְׁרוֹ בָּאוּ עַד מְהֵרָה אֶל אֶרֶץ פּוֹרִיָה וּדְשֵׁנָה מְאֹד וְשָׁם הֶחֱלִיפוּ כֹחַ; וּמִשָׁם הָיְתָה נְסִיעָתָם טוֹבָה מְאֹד, כִּי לִפְנֵיהֶם הִשְׂתָּרְעוּ שַׁדְמוֹת־בָּר, עֲמָקִים יְרוקִים וְהָרִים הַנוֹבְעִים מַיִם קָרִים וְחַיִּים.

וַתָּבֹא הָאֹרְחָה אֶל שְׁנֵי הָרִים גַבְנוּנִים, אֲשֶׁר רָאשֵׁיהֶם מַגִיעִים הַשָׁמַיְמָה, וּבֵינוֹתָם מִשְׂתָּרַעַת מְסִלָה צָרָה מְאֹד.

– אֶת הַמְּסִלָּה הַזֹאת אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲבוֹר, אֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָן! אָמַר אַלְמַנְזָר –, וְיַעַן כִּי צָרָה הִיא מְאֹד, לָכֵן יִשָּׁאֵר־נָא כָּל הַחַיִל הַגָדוֹל עִם הַחֲמוֹרִים וְהַגְמַלִים פֹּה, וַאֲנִי וְאַתָּה וְעוֹד אֲנָשִׁים אֲחָדִים נֵלְכָה בַּמְּסִלָּה הַזֹאת עַד בֹּאֵנוּ אֶל מַעְיַן הַחַייִם, וְאָז תִּרְאֶה כִּי יֵאָמְנוּ דְבָרָי.

וַיִשְׁמַע הַשֻּׂלְטָן בְּקוֹל אַלְמַנְזָר, וַיִּסְעוּ בַּמְּסִלָּה הָאֲפֵלָה הַהִיא יָמִים אֲחָדִים. אוּלָם כְּהוֹסִיפָם לִנְסוֹעַ, כֵּן הוֹסִיף הַחשֶׁךְ לְפָרֵשׂ אֶת כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם, עַד – אֲשֶׁר אֻלְצוּ לְהַדְלִיק לַפִּידִים לְהָאִיר אֶת דַּרְכָּם לִפְנֵיהֶם. מְאוּם לֹא רָאוּ נֶגֶד עֵינֵיהֶם, רַק אֶת הֶחָצִיר הַלַּח אֲשֶׁר הִשְׂתָּרֵעַ לְרַגְלָם וּמִשְׁנֵי הָעֲבָרִים – סַלְעֵי־מָגוֹר¹⁹ גְדוֹלִים מְאֹד. מִמַּעַל נִרְאוּ לָהֶם הַשָׁמַיִם כְּחוּט דַק, אֲשֶׁר עָלָיו חֲרוּזִים פְּנִינִים מַזְהִירִים; אֵלֶה הָיוּ הַכּוֹכָבִים, כִּי בַּעֲמָקִים עֲמֻקִּים מְאֹד הֵם נִרְאִים לֶעָיִן גַם בַּיום כְּמוֹ בַלָיְלָה.

וְכָכָה הָלְכוּ יָמִים אֲחָדִים עַד בּוֹאָם בִּמְעָרָה גְדוֹלָה וְרַחֲבַת־יָדַיִם; בָּה נָבְעוּ מַעְיְנוֹת מַיִם חַיּיִם רַבִּים מְאֹד מִכָּל הָעֲבָרִים. יֵשׁ – אֲשֶׁר מֵימֵיהֶם הָיוּ קָרִים וְזַכִּים כְּסַפִּיר לָטֹהַר, וְיֵשׁ – אֲשֶׁר הַמַּיִם הָיוּ חַמִּים וּבְרֻדִּים. קוֹל הֶמְיַת הַמַּיִם וּשְׁאוֹנָם הָיָה נוֹרָא מְאֹד, עַד – אֲשֶׁר לֹא שָׁמַע אִישׁ אֶת דִבְרֵי רֵעֵהוּ.

– עַתָּה בָאנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ – אָמַר אַלְמַנְזָר, וַיָחֶל לִבְחוֹן אֶת כָּל מַעְיְנוֹת הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם. עַל־אֹדוֹת הָאֶחָד אָמַר, כִּי הוּא מַעְיַן הַשִּׁכְחָה, זֹאת אוֹמֶרֶת: אִם יִשְׁתֶּה אִישׁ מִמֵּי הַמַּעְיָן הַזֶה וְשָׁכַח אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַע, רָאָה אוֹ יָדַע, וְלֹא יַכִּיר גַּם אֶת הוֹרָיו וּמַכִּירָיו; וְאֶת הַמַּעְיָן הַשֵׁנִי כִּנָּה בְשֵׁם “מַעְיַן הַזִכָּרוֹן” – וְכִי יִשְׁתֶּה אִישׁ מִמֵּימָיו וְזָכר דְּבָרִים רַבִּים מִימֵי חַייָו אֲשֶׁר כְּבָר עָבַר עֲלֵיהֶם כָּלַח²⁰.

כּה עָבְרוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לִשְׁנֵי מָעְיָנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מֵי הָאֶחָד שָׁטְפוּ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וּמֵי הַשֵּׁנִי – מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח.

– שְׁנֵי הַמַּעְיָנוֹת הָאֵלֶּה, אָמַר אַלְמַנְזָר, הָאֶחָד מֵהֶם הוּא מַעְיַן־הַחַיִים וְכִי יִשְׁתֶּה אִישׁ מִמֶּנּוּ וָחַי לְעוֹלָם; וְהַשֵׁנִי הוּא מַעְיַן – הַמָּוֶת, וְכִי יִשְׁתֶּה אִישׁ מִמֵּימָיו וּמֵת עַד מְהֵרָה; אֲבָל אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶל־נָכוֹן, אֵיזֶה מֵהֶם הוּא מַעְיַן־הַחַיִים וְאֵיזֶה מַעְיַן – הַמָּוֶת, וְלָכֵן אֲנִי צָרִיךְ לִבְחוֹן אוֹתָם.

וּבְדַבְּרו הוֹצִיא מִצַלַּחְתֹּו חוּט דָגִים יְבֵשִׁים וַיִטְבֹּל אֲחָדִים בְמֵי הַמַּעְיָן הַנוֹבֵעַ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְלֹא עָבַר אַף רֶגַע וְהַדָּגִים נִפְזְרוּ לָאֵפֶר… וַיִקַּח דָּגִים אֲחָדִים וַיִטְבְּלֵם בְּמֵי הַמַּעְיָן הַשֵׁנִי וּבְרֶגַע שָׁבוּ לִתְחִיָה…

– הֶאָח! קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּשִׂמְחָה – מַה־מְאֻשָּׁר, מַה־מְאֻשָּׁר הִנֵנִי!

וַיִפֹּל עַל צַוְארֵי אַלְמַנְזָר וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ, בְּאָמְרוֹ: הַפַעַם יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ־אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ וְאֵין דוֹמֶּה לָךְ; וּמִן הַיוֹם הַזֶה תִּהְיֶה יוֹעֲצִי וְאִישׁ סוֹדִי בְּכָל אֲשֶׁר אֶפְנֶה וְאֶעֱשֶׂה, וְעַל פִּיךָ תִּשַׁק כָּל אַרְצִי.

וּבְדַבְּרוֹ מִלֵּא גָבִיעַ מִמֵּי הַמַּעְיָן וַיַחְפֹץ לִשְׁתּוֹתָם…

– לֹא! לֹא! לְאַט לָךְ, שֻׂלְטָנִי הַיָקָר! אָמַר אַלְמַנְזָר – אִם חָפֵץ אַתָּה לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּאַרְצְךָ וְעַל כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ, אֲזַי צְרִיכִים וַיִשְּׂאוּ אֶת הַמַּשָּׂא הַיָקָר בִזְהִירוּת יְתֵרָה פֶּן תִּפֹּל הֶחָבִית וְתִשָׁבֵר; וְרָץ אֶחָד הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקוֹרֵא בְּקוֹל: "הִזָהֲרוּ בְחַיֵּי אֲדוֹנֵנוּ הַמַּיִם לִהְיוֹת כְּחדֶשׁ יָמִים בְּאֲוִיר צַח וְאָז יוּכְלו לִפְעוֹל אֶת הַפְּעֻלָה הַדְרוּשָׁה. אוּלָם אִם שָׁתֹה תִשְׁתֶּה אוֹתָם פֹּה בַּמְעָרה, לֹא תוּכַל לִחְיוֹת לָעַד בִלְתִּי אִם בַּמִּקום הַזֶה…

– הִנְנִּי שׁומֵעַ בְּקֹולְךְ, נְבִיאִי הַקָדושׁ! – עָנָהוּ הַשֻּׂלְטָן.

וְעד מְהֵרה לָקְחוּ חָבִית־זָהָב וַיְמַלְּאוּהָ עַל כָּל גְּדוֹתֶיהָ מַיִם מִמַּעְיַן־הַחַיִים, וַיָחֵלוּ לָשׁוּב בַּדֶרֶךְ אֲשֶׁר בָּה בָאוּ. וְאַחֲרֵי חֲמֵשֶׁת יָמִים יָצְאוּ מֵהַמְּעְרָה וַיִסְעוּ יַחַד עִם כָּל הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד לָשׁוּב אֶל אַרְצָם, אֲבָל בְּדֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מְסֻכָּנָה כְּהָרִאשׁוֹנָה. חָבִית־הַמַּיִם עָמְדָה עַל סַף־זָהָב גָּדוֹל, מְשֻׁבָּץ בְמִשְׁבְּצוֹת־שֵׁן וְעֶשְׂרִים טַבָּעוֹת־כֶּסֶף מִכָּל עֵבֶר, וּשְׁמוֹנִים אִישׁ מַחֲזִיקִים בַּטַבָּעוֹת וְנוֹשְׂאִים אֶת הֶחָבִית בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וּבְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג. הַנוֹשְׂאִים הִתְנהֲלוּ לְאִטָּם, הַשֻּׂלְטָן!" וְהַשֻּׂלְטָן, בְּלִוְיַת אַלְמַנְזָר, הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הֶחָבִית שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב וְעֵינָיו לֹא תִשְׂבַּעְנָה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל אוֹצָרוֹ הַטּוֹב.

– הַפַּעַם יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן, כִּי מַלְכוּתִי תִּכּוֹן לָעַד! קָרָא הַשֻּׂלְטָן בְּשִׂמְחָה – וְאַך עַתָּה אָחֵל לִחְיוֹת חַיֵּי־שַׁלְוָה וּבִטְחָה…

אַךְ עוֹד דְבָרָיו בְּפִיו וְהִנֵה נֶשֶׁר אָיוֹם, אֲשֶׁר אֶבְרוֹת כְּנָפָיו כִּסּוּ אֶת עֵין הַשֶׁמֶשׁ, טָשׁ²¹ מִמַּעַל וּבְצִפָרְנָיו הַעֲצֻמוֹת אָחַז בָּחָבִית וַיָרֶם אוֹתָהּ וְאֶת הַסַּף וְאֶת שְׁמוֹנִים הָאִישׁ אֲשֶׁר אָחֲזוּ בַּטַּבָּעוֹת, וַיַעַל אֵבֶר וַיֵּעָלֶם בַּמָּרוֹם לְעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן וּלְעֵינֵי כָּל הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד; אֲנָשִׁים אֲחָדִים, אֲשֶׁר הִשְׁמִיטו אֶת הַטַּבָּעוֹת, נָפְלוּ אַרְצָה וַיָמוּתוּ כְּרַגַע.

מִי יוּכַל לְתָאֵר אֶת הָרשָׁם הָרַע אֲשֶׁר פָּעֲלָה שׁוֹאַת־פִּתְאֹם זֹאת עַל רוּחַ הַשֻּׂלְטָן? – הוּא נִצָב עַל מְקֹמוֹ כִּנְצִיב־שַׁיִשׁ, נִדְהָם וְנִדְכֶּה עַד־מְאֹד.

– אָמוּתָה הַפָּעַם! אָמַר בְּיֵאוּשׁ – וּבְהוֹצִיאוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִפִּיו, נָפַל אַרְצָה בְלִי כָּל רוּחַ חַיִּים. אַך הֶחָכָם אַלְמַנְזָר הֱשִׁיבוֹ לִתְחִיָּה וַיָּחֶל לְנַחֲמֵהוּ מֵעִצְבוֹנוֹ. אוּלָם הַשֻּׂלְטָן מֵאֵן לְהִתְנָחֵם וַיִחַר אַפּוֹ בְּאַלְמַנְזָר עַל־אֲשֶׁר הוֹלִיכָהוּ שׁולָל ²² בְּמַשְׂאוֹת־שָׁוְא וּמַדּוּחִים.

– לֹא, שֻׂלְטָנִי הַיָּקָר! עָנַהוּ אַלְמַנְזָר – לֹא שַׁקְרָן וּבַדָאִי הִנֵּנִי. הֵן רָאֹה תִרְאֶה בַּעֲלִיל ²³ כִּי אֶצְבַּע־אֱלֹהִים הִיא, וּמִי יוּכַל לַעֲמוֹד נֶגֶד יְיָ? – וַיִּפְצַר בּוֹ כִּי יָקוּם מֵעַל הָאָרֶץ וְיֵלֶךְ עִמּוֹ אֶל הַיַעַר הַקָּרוֹב, כִּי יֵשׁ לוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ דְבָרִים נִכְבָּדִים, אֲשֶׁר כָּל אֹזֶן זָר לֹא תוּכַל לְשָׁמְעָם.

וַיּוֹאֶל הַשֻּׂלְטָן לָלֶכֶת אִתּוֹ הַיָּעְרָה. שָׁם בֵּאֵר לוֹ אַלְמַנְזָר וַיְבִינֵהוּ דַעַת, כִּי יְיָ בָּרָא אֶת הַכֹּל בִּתְבוּנָה, וְגַם הַמָּוֶת אֹשֶׁר גָּדוֹל הוּא לִבְנֵי־אָדָם; כִּי לוּ חָיוּ הָאֲנָשִׁים לְעוֹלָם, אֲזַי נִשְׁאֲרָה הַתֵּבֵל בְּמִנְהָגֶיהָ וּמִדּוֹתֶיהָ הַנּוֹשָׁנִים, וְכָל אִישׁ – בִּטְעָמָיו וַהֲלִיכותָיו הַקַּדְמונִים, וְכָל דָּבָר חָדָשׁ לֹא הָיָה תַּחַת הַשָׁמֶשׁ. אֲבָל אֲדוֹן הַכֹּל חָפֵץ, כִּי עוֹלָמוֹ אֲשֶר בָּרָא בְחָכְמָה רַבָּה, יִשְׁתַּנֶה בְכָל עֵת לְטוֹב, יִשְׁתַּלֵּם וְיִשְׂתַּכְּלֵל וְיָשָן מִפְנֵי חָדָשׁ יוּצָא.

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמּו עַל־אֹדוֹת הַדָבָר הַנִּכְבָּד הַזֶה, וְהִנֵּה מִבֵּין סִבְכֵי הַיַּעַר נִשְׁמַע קוֹל בְּכִי גָדוֹל, קוֹל תְּפִלָה וְתַחֲנוּנִים הַיּוֹצְאִים מֵעִמְקֵי הַלֵּב:

רַחֲמֵנִי, הָה אֵלִי, רַחֲמֵנִי!

וּקְחָה־נָא מִמֶּנִי נִשְׁמָתִי;

כִּי קַצְתִּי בְחַיַּי הַנּוּגִים

וּמֵהֶם לִי טוֹבָה מִיתָתִי.

זֶה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שְׁנוֹת־עָמָל,

אֲשֶׁר אֲנִי חַי עַל הָאָרֶץ;

וְאֵבְרַי עוֹד בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים,

לֹא אֵדַע כָּל שֶׁבֶר וָקָרֶץ.

לִבָּתִי כַּסֶּלַע חֲזָקָה

וּפָנַי כַּשּׁוֹשָׁן מְאָדְמִים;

כָּל חוּשַׁי עוֹד צְעִירִים וּבְעוֹרְקַי

עוֹד הוֹמִים בִּמְרוּצָה הַדָּמִים.

אַךְ חַיַּי לַטֹרַח לִי הָיוּ,

כִּי בָדָד כָּעַרְעָר הִנֵּנִי

וּמוּזָר הָיִיתִי לָאֲנָשִׁים,

אֵין פּוֹקֵד אֶת שְׁלוֹמִי בִּמְעוֹנִי.

מִנְהָגַי, מִדּוֹתַי הַיְּשָרוֹת –

לִשְׁנִינָה וּנְאָצָה בַּתֵּבֵל;

וּלְהַאֲזִין מַהֲתַלּוֹת פִּרְחָחִים²⁴

כְּבָר כָּשַׁל בִּי כֹּחַ הַסֵבֶל.

נִסְכַּלְתִּי, כִּי בְחַיֵּי־הַנֵּצַח

הָאשֶׁר לָאָדָם חָזִיתִי;

הוֹי, אָרוּר הַיוֹם עֵת בִּתְשׁוּקָה

מִמַּעְיַן הַחַיִים שָׁתִיתִי! –

רַחֲֵמֵנִי. הָהּ, אֵלִי, רַחֲמֵנִי!

וּקְחָה נָא מִמֶּנִּי נִשְׁמָתִי;

כִּי קַצְתִּי בְחַיַּי הַנּוּגִים

וּמֵהֶם לִי טוֹבָה מִיתָתִי…

וַיִּתְמְהוּ הַשֻּׂלְטָן וְאַלְמַנְזָר לִשְמוֹעַ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בְעִתָּם. וּבְהַפְנוֹתָם אֶת שִׁכְמָם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָׁם נִשְׁמַע הַקּוֹל רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אַרְמוֹן יָפֶה מְאֹד, הַבָּנוּי מִשֵּׁן־שֶׁנְהַבִּים, עַל פִּי חֻקֵּי הַבִּנְיִה הַנּושָׁנִים, וְעַמּוּדִים גְּבוֹהִים וְאוּלַמִּים וּפְסִילֵי־שַׁיִשׁ מַכְתִּירִים אוֹתוֹ מִסָּבִיב. וַיֵּלְכוּ בִמְסִלָּה קְטַּנָה הַמְכֻסָּה בִּירַקְרַק־דֶּשֶׁא, עַד־אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הָאַרְמוֹן. בְּבוֹאָם הַבַּיְתָה מָצְאוּ שָׁם כֵּלִים יְקָרִים וְעַתִּיקִים, אֲבָל לְגֹדֶל תִּמְהוֹנָם לֹא נִרְאֶה וְלֹא נִמְצָא שָׁם אִישׁ, רַק קוֹל הַבְּכִיָּה עוֹד חָדַר לְאָזְנָם; וֵיַעַבְרוּ הַרְבֵּה חֲדָרִים מְרֻוָחִים וְתָאִים נָאִים עַד הַגִּיעָם אֶל חֶדֶר קָטָן. וּבְבוֹאָם שָׁמָּה רָאוּ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אִישׁ צָעִיר לְיָמִים כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו עַל מַצָע יָקָר מְאֹד, וּמְפָרֵשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וְשׁוֹפֵךְ מְרִי־שִׂיחוֹ לֵאלֹהִים: כִּי יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ מִמֶּנוּ. הָאִישׁ הַצָעִיר הָיָה יָפֶה מְאֹד לַמַּרְאֶה, וְזָקָן אָמוּץ שָׁת לִוְיַת־חֵן לְפָנָיו. אוּלָם בְּגָדָיו הָיוּ תְפוּרִים עַל־פִּי הַמִּנְהָג הַיָשָׁן וְגַם מִבְטָאוֹ הָיָה עַתִּיק מְאֹד. הַהֲפָכִים²⁵ הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר מָצְאוּ הַשֻּׂלְטָן וְאַלְמַנְזָר בְּנוֹשֵׂא²⁶ אֶחָד, הָיוּ לְפֶלֶא בְּעֵינֵיהֶם; וַיְחַכּוּ עַד אֲשֶׁר יְכַלֶּה הָאִישׁ לְהִתְפַּלֵּל, וְאַחֲרֵי קוּמוֹ מֵהִשְׁתַּחֲווֹת עַל בִּרְכָּיו, פָּקַד אֶת שְׁלוֹמָם בְּחִבָּה וַיִשְׁאָלֵם, מָה הִמְרִיצָם לָבוֹא אֵלָיו.

וַיְסַפֶּר לוֹ הַשֻּׂלְטָן אֶת כָּל הַקּוֹרות אוֹתָם, כִּי הַרְבֵּה כִּתְּתוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה כָּזֹאת לִמְצֹא אֶת מַעְיַן הַחַייִם; וּבְשָׁמְעָם אֶת קוֹל בִּכְיוֹ גָּזְרוּ אֹמֶר לָדַעַת, מִי הוּא הָאִישׁ הָאֻמְלָל הַמְבַקֵּשׁ אֶת מותו.

וַיַעֲנֵם הָאִישׁ וַיֹּאמַר:

אִם אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל דִבְרֵי יְמֵי חַיַי יַעַבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים, כִּי רַבִּים הֵמָּה. וְאַתֶּם הֵן אַךְ עוֹבְרֵי־אֹרַח הִנְכֶם פֹּה, וְאֵין אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְמַהְמֵהַּ בַּמָּקוֹם הַזֶה, אִי לָזֹאת אֲסַפֵּר לָכֶם בִּקְצָרָה.

וַיָשֶׂם לִפְנֵיהֶם כִּסְאוֹת לָשֶּׁבֶת וַיָחֶל:

הֵן רָאֹה אֶרְאֶה כִּי חֲכָמִים וּנְבוֹנֵי־דָבָר הִנְכֶם וּבְלִי־שֶׂפֶק קָרָאתֶם מֵעַל־סֵפֶר דִבְרֵי הַיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים עַל־אוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ בֶּן־קוּלֶס, אֲשֶׁר מָלַךְ לִפְנֵי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה בְּאֶרֶץ הוֹדוּ הַמִּזְרָחִית, וַיִּלָּחֶם בְּפָרָס וְאַשּׁוּר וַיַפֵּל חִתִּיתוֹ עַל כָּל הַמַּמְלָכוֹת… וְהַמֶּלֶךְ הַזֶה אֲנִי הוּא…

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִרְתְּעוּ²⁷ הַשֻּׂלְטָן וְאַלְמַנְזָר לְאָחוֹר וַיִבָּהֲלוּ מִפָּנָיו, אַךְ הוּא הִרְגִּיעַ אֶת רוּחָם וַיּוֹסֶף לְסַפֵּר:

כֵּן, אָנֹכִי הוּא בֶּן־קוּלֶס הַנּוֹדָע וּשְׁנוֹת יְמֵי חַיַּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים. אֲבָל מַה־מְּאֹד אֲקַלֵּל אֶת יוֹמִי, כִּי שָׁגִיתִי לְבַקֵּשׁ מֵאֵת יְיָ חַיִים אֲרֻכִּים כְּאֵלֶּה! – בְּשִׂמְחָה רַבָּה שָׁתִיתִי מִמֵּי מַעְיַן־הַחַיִים וָאֹמַר כִּי הַמְאֻשָּׁר בַּתֵּבֵל הִנֵנִי; כָּל בַּדֵּי־גֵוִי נִשְׁתַּנוּ לָטוֹב וַיַחֲלִיפוּ כֹּחַ. לִפְנֵי רֶגַע אֶחָד הָיִיתִי זָקֵן חַלָּשׁ וְאֵין־אוֹנִים וּבִין־רֶגַע נֶהְפַּכְתִּי וָאֱהִי לְאִישׁ צָעִיר וְרַעֲנָן. כָּל עֲבָדַי וּמְשָׁרְתַי רָאוּ זֹאת וַיִשְׂמָחוּ; וְכִמְעָט לֹא הִכִּירוּ אֶת מַלְכָּם.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישׁי אַחֲרֵי שְׁתוֹתִי מִמֵּי מַעְיַן־הַחַיִים וָאִוָכַח לָדַעַת כִּי הִשַׂגְתִּי אֶת מַאֲוַיֵּי²⁸ לִבִּי, הַאִירוֹתִי אֶת בִּירָתִי²⁹ בֶּנְצֻעָה בָּאוּרִים וָאַעַשׂ מִשְׁתֶּה גָדוֹל יָמִים אֲחָדִים רְצוּפִים³⁰, וְכָל עֲבָדַי וּנְתִינַי בָאוּ לְבָרְכֵנִי בְּהִתְחַדֵשׁ נְעוּרַי. אַחֲרֵי כֵן הֲחִלּוֹתִי לָשׂוּר עַל עַמִּי מֵחָדָשׁ בְעֹז וְתַעֲצֻמוֹת וָאֱהִי אַךְ מְאֻשָׁר וְשָׂמֵחַ. אֲבָל לֹא אָרְכוּ יְמֵי מְשׂוֹשִׂי! כִּי עַד מְהֵרָה מֵתָה עָלַי רַעְיָתִי הַיְקָרָה זִיצָה אֲשֶׁר אֲהַבְתִּיהָ כְּנַפְשִׁי. הַרְבֵּה הַרְבֵּה שְׁנוֹת־עָמָל בָּכִיתִי לְמֵתִי הַיָקָר, עַד בּוֹא לִי הוָה עַל הוָה: בְנִי בְּכוֹרִי בֵּנַזָר, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹתוֹ לְשַׁלִּיט בְּאֶרֶץ פֶּגוּעַ, גָוַע לְפֶתַע־פִתְאֹם. הָעֵת רָצָה דַרְכָּה, וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הֵבִיאָה לִי מַכְאוֹבִים וַאֲבֵדוֹת חַדָשִׁים בִּכְנָפֶיהָ. כֵּן מֵתוּ עָלי כָּל בָנַי, בְּנותַי, נִינַי וְנֶכְדַי, וּמִכָּל מַכָּרָי, מְיּוּדָעַי וּקְרוֹבַי לֹא נִשְׁאַר אִישׁ בַּחַייִם. וּמְעַט־מְעַט נִהְייֵתִי לָטֹרַח עַל נְתִינַי וַעֲבָדַי: כִּי בְקוּם דוֹר חָדָשׁ קָמוּ גַם מִנְהָגִים וּסְדָרִים חֲדָשִׁים, הַרְגָלִים ³¹ וּמִדּוֹת חֲדָשִּׁים. וַיָחֵלּוּ בְנֵי הַדוֹר הֶחָדָשׁ לְתַקֵּן אֶת הַשָּׂפָה וְאֶת הַדָּת; וַיְהִי הַדָבָר הַזֶּה לְמוֹרַת רוּחִי. אַךְ הַמְתַקְּנִים עוֹד לָעֲגוּ וַיְמַלְּאוּ שְׂחוֹק פִּיהֶם עָלַי וְעַל דְבָרַי, עַל בְּגָדַי וְעַל דִּבּוּרִי וַיִּקְרְאוּ לִי “עוֹבֵד־אֱלִילִים”. וּמַה דָּוֶה עָלַי לִבִּי בִּרְאוֹתִי אֶת מִבְחַר אֱלִילֵי־זְהָבִי וֶאֱלִילֵי כַסְפִּי מָשְׁלָכִים כַּדֹּמֶן, וְנִסְחָבִים בְּחוּצוֹת הָעִיר וּרְחֹבוֹתֶיהָ.

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים הָיִיתִי לְאִישׁ, אֲשֶׁר הוּא לֹא יִצְלַח לַתֵּבֵל וְהַתֵּבֵל לֹא תִצְלַח לוֹ, וָאֲאֻלָּץ לַעֲזֹב בְעַצְמִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתִּי וָאֶתְּנֶנָּה לְאִישׁ טוֹב מִמֶּנִי. וָאֶאֱסֹף אֶת כָּל הוֹנִי וּמַרְגְּלִיּוֹתַי וָאָחֵל לִנְסועַ בָּאָרֶץ, כִּי אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי רַק בְּאַרְצִי נִשְׁתַּנוּ הָעִתִּים וְהָאֲנָשִׁים, וְאוּלַי אֶמְצָא לִי מְנוּחָה טוֹבָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. אֲבָל לַאֲסוֹנִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת, כִּי בַּאֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת עוֹד הֵרֵעוּ לַעֲשׂוֹת. בֶּעָרִים רַבּוֹת הִצִיגוּ לְרַאֲוָה ³² בְּבָתֵּי הַתֵּאַטְרוֹנִים אֶת דִּבְרֵי מִלְחֲמוֹתַי וְהַנְהָגוֹתַי, אֵיךְ הִתְנַהַגְתִּי לִפְנֵי שֵׁשׁ אוֹ שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה; וְכָל הָרוֹאִים רָאוּ וַיְמַלְּאוּ שְׂחוֹק פִּיהֶם וַיִּמְחֲאוּ כָף מֵרוֹב עֹנֶג. וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת חֶרְפָּתִי וָאֵאָלֵם דֻּמִיָּה וְלֹא גִלִּיתִי לָאִישׁ, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא בֶּן־קוּלֶס מִשְׂחָקָם. – מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ נָדַדְתִּי כְּפושֵׁע וּבְכָל מָקוֹם מְצָאוּנִי חָרְפָּה וָלַעַג, כַּעַס וּדְאָגָה.

וְאַחֲרֵי כֵן עוֹד זָכִיתִי לִרְאוֹת בְּהִמָּכֵר בִּשְׁוָקִים רַבִּים מִבְּנֵי־עַמִּי לָעֲבָדִים, רָאִיתִי – וְנֵחֲלֵי דְמָעות שָׁפַכְתִּי וָאֲקַלֵל אֶת הָרֶגַע, אֲשֶׁר בּוֹ נִסְכַּלְתִּי לִשְׁתּוֹת מִמֵּי־מַעְיַן הַחַיּיִם. מֵאֲנָשִׁים הַחִלּוֹתִי לִבְרוֹחַ כְּמִפְּנֵי הַדּוֹב, וָאָנוּס מֵאַרְצוֹת מְגוּרֵי הָאָדָם עַד בּוֹאִי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶה. וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה כָּל הַכִּכָּר הַזֹאת שׁוֹמֵמָה כַּמִּדְבָּר, וְשֵׁבֶט אֶחָד מִבְּנֵי הָעֲרָבִים אִוָּה אֶת הַמָּקוֹם הַזֶה לְמוֹשָׁב לוֹ. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הָיוּ רוֹעֵי־צֹאן וְלֹא יָדְעוּ עוֹד מֵהַשִּׁנּוּיִים וְהַתִּקּוּנִים וְהַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר נִהְיוּ בָּאָרֶץ, וְדָתֵיהֶם וּמִנְהֲגֵיהֶם עוֹדָם כְּמִקֶדֶם; אֶת זֹאת רָאִיתִי וָאֶגְזֹר אֹמֶר לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם.

וָאֶכְרוֹת לָהֶם בְּרִית־אַחֲוֶה, וָאֶבְנֶה לִי אֶת הָאַרְמוֹן הַזֶּה עַל פִּי הַמִּנְהָג הַיָשָׁן וָאֱחִי עִם שְׁכֵנַי הַרְבֵּה מֵאוֹת שָׁנָה בְּשַׁלְוָה וָנֹעַם, כִּי כָל גָּרֵי הַמָּקוֹם כִּבְּדוּנִי וַיּוֹקִירוּנִי עַד מְאֹד. אַךְ פִּתְאֹם בָּא כְּחֶתֶף נֶגֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁמֵד אֶת כָּל רֵעַי הַטּוֹבִים וְהַנְּעִימִים עַד אֶחָד, וְרַק אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְמַעֲצֵבָה! –

וּמִן הַיּוֹם הַהוּא קַצְתִּי בְחַיַי וָאֶשְׁאַל אֶת נַפְשִׁי לָמוּת. פְּעָמִים אֲחָדוֹת חָפַצְתִּי לְאַבֵּד אֶת עַצְמִי לָדַעַת³³ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדִי! – פְּעָמִים אֲחָדוֹת הִתְנַפַּלְתִּי מֵרֹאשׁ הָאַרְמוֹן הַגָּבוֹהַּ הַזֶּה וְנִפְצַעְתִּי פְצָעִים אֲנוּשִׁים, אַךְ הַמָוֶת לֹא יוּכַל לִשְׁלוֹט בִּי! – גַּם הָרָעָב וְגַם הַצָמָא וְכָל שׁוֹד, כָּל אֵיד וָשֶׁבֶר אֵין־אוֹנִים נֶגְדִּי… וַאֲנִי חָי!..

וּבְדַבְּרוֹ נָתַן אֶת קוֹלוֹ בַּבֶּכִי…

– וּמַה תֹּאמַר עָתָּה? שָׁאַל אַלְמַנְזָר אֶת הַשֻּׂלְטָן בַּעֲזָר – הַעוֹד יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ³⁴ לִשְׁתּוֹת מִמֵּי מַעְיַן הַחַיִּים וְלִהְיוֹת אֻמְלָל כָּאִישׁ הַזֶה?…

– חָלִילָה! עָנָה הַשֻּׂלְטָן בְּעֶצֶב – לֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה כָזֹאת. בָּרוּךְ יְיָ כִּי שְׁמָרַנִי מֵאֵיד כָּזֶה, וּבָרוּךְ אַתָּה כִּי הֲבֵאתַנִי עַד הֲלוֹם.

עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה קוֹל־הָמוֹן נִשְׁמַע בַּיָעַר, וּבְסוּרָם לִרְאוֹת בְּשֶׁלְּמִי הָרַעַשׁ, רָאוּ וְהִנֵה מִמְּרוֹמֵי הַשְׁחָקִים טָשׂ הַנֶשֶׁר עִם חָבִית־הַזָּהָב וְהַסַּף וְאַנְשֵׁי הַצָבָא אֲשֶׁר אָחֲזוּ בַטַּבָּעתֹ בְּחָזְקָה.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הַשֻּׂלְטָן אֶת הֶחָבִית וַתִּתְעוֹרֵר בּו תַּאֲוָתוֹ לִשְׁתּוֹת מִמַּעְיַן הַחַיּיִם. אֲבָל הֶחָכָם אַלְמַנְזָר לֹא נְתָנו לַעֲשׂות כַּדָּבָר הַזֶה, בְּאָמְרוֹ:

– הֶרֶף, שֻׂלְטָנִי הַיָקָר; הָאֵל הַטּוֹב לֹא שָׁלַַח אֶת הַמַּיִם הֵנָּה לְמַעַנְךָ כִּי תִשְׁתֵּם וְתִחְיֶה לְעוֹלָם, כִּי אִם כִּי יִשְׁתֶּה בֶּן־קוּלֶס הָאֻמְלָל וָמֵת. כִּי פְעֻלַת הַמַּיִם הָאֵלֶּה מְשֻנָה: אִם שָׁתֹה יִשְׁתֶּה אִישׁ מֵהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וָחַי לְעוֹלָם, וְאִם בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה יִשְׁתֶּה וּמֵת עַד מְהֵרָה… הִנֵּה רָאָה יְיָ בָּעֳנִי בֶן־קוּלֶס הָאֻמְלָל, וַיִשְׁלַח לוֹ אֶת מַלְאָכוֹ לִפְדוֹתוֹ מֵחַיָּיו הַמָּרִים.

וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָקַח כּוֹס קְטַנָּה, וַיְמַלְּאֶנָה מִמֵּי הֶחָבִית, וַיִּתְּנֶנָּה עַל יַד בֶּן־קוּלֶס, בְּאָמְרוֹ לוֹ: “הִנֵּה שָׁלַח יְיָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכְאוֹבֶיךָ… שְׁתֵה־נָא וְהָיִיתָ מְאֻשָׁר!…”

בֶּן־קוּלֶס לָקַח אֶת הַכּוֹס מִיַּד אַלְמַנְזָר וַיַּגִּיחָהּ אֶל פִּיו… וּבִין־רֶגַע קָפְצָה עָלָיו הַזִקְנָה, וַיִּישָׁן שְׁנַת־עוֹלָמִים…

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צִוָּה אַלְמַנְזָר לִשְׁפּוֹךְ אֶת הַמַּיִם מִתּוֹך הֶחָבִית, וַיָּשׁוּבוּ אֶל ארְצָם. וַיְחִי עוֹד הַשֻּׂלְטָן בַּעֲזָר יָמִים רַבִּים וָיָּשַׁר עַל עַמּוֹ בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט, בְּהַשְׂכֵּל וָישֶׁר וַיָמָת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וּשְׂבַע־יָמִים.