

מכָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּאָרֶץ נִטְוֶה חוּט שֶׁל אוֹר בָּרָקִיעַ. רַבִּים הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים רַבִּים הַחוּטִים. גָדְלָה הַפְּקַעַת, אוֹרְגִים מִמֶּנָּה הַמַּלְאָכִים חָלוּק שֶׁל זֹהַר לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל בַּעַל הַמַּעֲשִׂים. אֶת הֶחָלוּק תִּלְבַּשׁ הַנְּשָׁמָה בְּגַן־עֵדֶן, כְּשֶׁתֵּשֵׁב לֶעָתִיד לָבוֹא עִם הַצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי־עוֹלָם וְתֵהָנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְאִם זָכָה זְכוּת גְדוֹלָה, מַרְאִים לוֹ אֶת חֲלוּקוֹ בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים, לוֹ גוּפוֹ אוֹ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ רָאוּי, לְקַיֵּם “הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם”. הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עָלוּ יַחַד לְרֶגֶל לְבֵית־הַמִּקְדָשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. הִקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם וְהִתְפַּלְלוּ עִם הַלְוִיִּים וְדַעְתָּם הָיְתָה צְלוּלָה עֲלֵיהֶם כַּאֲוִירָהּ שֶׁל עִיר הַקֹּדֶשׁ. לְעֵת הַמִּנְחָה הָיוּ מְהַלְּכִים לְרוּחַ הַיּוֹם בְּשִׁפּוּלֵי הַר הַבַּיִת, קוֹטְפִים מִן הָעֲשָׂבִים הָרֵיחָנִים וּמְסִיחִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה. רָאוּ כִּדְמוּת מַלְאָךְ יוֹרֵד לִקְרָאתָם בַּמִּשְׁעוֹל וּבְיָדוֹ חָלוּק לָבָן, פָּרוּשׂ וּמַזְהִיר בְּאוֹר הַחַמָּה. וְלֶחָלוּק לֹא הָיְתָה אִמְרָה מִסָּבִיב. עָמַד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחֲלוּקִי הוּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶה פָּגַמְתִּי, שֶׁאֵין לוֹ אִמְרָה.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: צַדִּיק גָמוּר כָּמוֹךְ פָּגַם בְּמַעֲשָׂיו? לֹא. בָּרִי לִי שֶׁהֶחָלוּק חֲלוּקִי.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד עַל דַעְתּוֹ: לֹא, כִּי חֲלוּקִי הוּא.
כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַמַּלְאָךְ שְׁאֵלוּהוּ לְמִי מִשְּׁנֵיהֶם הֶחָלוּק. חִיֵּךְ הַמַּלְאָךְ וְאָמַר: חֲלוּקֵיכֶם עֲדַיִן הֵם בְּבֵית־הָאוֹרֵג, וְחָלוּק זֶה הוּא לְאִישׁ אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, יוֹסֵף הַגַּנָּן שְׁמוֹ, וַאֲנִי שָׁלוּחַ לְהַעֲבִירוֹ בַּאֲוִיר הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּסְפֹּג אוֹר הַחַמָּה.
הָלְכוּ הַתַּנָּאִים לְדַרְכָּם וְהַמַּלְאָךְ לְדַרְכּוֹ.
כְּשֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָרֶגֶל אָמְרוּ זֶה לָזֶה: הָבָה וְנֵלֵךְ לְאַשְׁקְלוֹן לִרְאוֹת מַה זְּכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַגַּנָּן.

וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאַשְׁקְלוֹן, שֶׁשְּׁנֵי הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים בָּאִים שָׁמָּה, יָצְאוּ נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵיהֶם, וְכָל אֶחָד בִּקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִתְאָרְחוּ אֶצְלוֹ, וְלֹא רָצוּ.
שְׁאֵלוּם: אֶפְשָׁר שֶׁתָּלִינוּ תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם בַּצִנָּה וּבַטָּל?
אָמְרוּ: חָלִילָה, אֶלָּא בְּבֵית יוֹסֵף הַגַּנָּן נִתְאָרֵחַ. עֲשׂוּ עִמָּנוּ טוֹבָה וְהוֹרוּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתוֹ.
שָׁלְחוּ עִמָּהֶם אֲנָשִׁים וְלִוּוּ אוֹתָם לְבֵית הַגַּנָּן, שֶׁיָּשַׁב הַרְחֵק מִן הָעִיר, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יִשּׁוּב מָצוּי.
כְּשֶׁהִגִיעוּ אֶל שַׁעַר הַגַּן רָאוּהוּ מֵרָחוֹק כָּפוּף עַל הָעֲרוּגָה וְהוּא מְטַפֵּל בִּירָקוֹת.
הִקְדִימוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָהֶם שָׁלוֹם. עָמַד וּמָחָה בִּכְנַף בִּגְדוֹ אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנָיו, הִבִּיט בָּהֶם וְתָמַהּ בְּלִבּוֹ מַה לְאֵלֶּה אֶצְלוֹ.
אָמְרוּ לוֹ: רְצוֹנֵנוּ לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ.
אָמַר לָהֶם: הִנַּחְתֶּם אֶת הָעֲשִׁירִים וּבָאתֶם אֵלַי? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בְּבֵיתִי אֶלָא פַּת קִבָּר וּמְעַט יְרָקוֹת מִגַּנִּי. אָמְרוּ לוֹ: דַי לָנוּ בְּמַה שֶׁבְּיָדְךְ.
קָרָא לָאִשָּׁה וְעָרְכָה לָהֶם תַּחַת הָעֵץ סְעֻדָּה שֶׁל פַּת וִירָקוֹת, וְאֶל הַמַּעְיָן רָץ יוֹסֵף וְהֵבִיא לָהֶם מַיִם חַיִּים בַּכֶּלִי. אָכְלוּ וְשָׁתוּ הַתַּנָּאִים וְהָיָה עָרֵב לְחַכָּם כַּבָּשָׂר וְכַיַּיִן. כָּפוּ אֶת יוֹסֵף שֶׁיֹּאכַל גַם הוּא וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּמְזֻמָּן.
אַחַר הַסְּעֻדָּה אָמְרוּ לְבַעַל־הַבַּיִת: רָאִיתָ שֶׁבָּחַרְנוּ בְּךָ מִכָּל גְדוֹלֵי אַשְׁקְלוֹן. הַגִידָה־נָא לָנוּ מַה מַעֲשֶׂיךָ.
אָמַר לָהֶם: רַבּוֹתַי, עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת אֶת מַעֲמַד בֵּיתִי. אֵין לִי מְלָאכָה אַחֶרֶת חוּץ מַעֲבוֹדַת הַגַּן שֶׁרְאִיתֶם.
אָמְרוּ לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן, סַפֶּר לָנוּ אִם אַתָּה בַּעֲבוֹדָה זוֹ מִנַּעֲרוּתְךָ.
אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֵינְכֶם מְנִיחִים לִי. אִם כֵּן אֲגַלֶּה לָכֶם הַכֹּל: תֵּדְעוּ, רַבּוֹתַי, שֶׁאָבִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מִגְּדוֹלֵי אַשְׁקְלוֹן וְהָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג. וּכְשֶׁנִּפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ אִבַּדְתִּי אֶת הָעֹשֶׁר הָרַב בְּעִנְיָן רָע. רָאוּנִי אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁעָנִי אֲנִי, מָצְאוּ לִי עִלָּה וְגֵרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵעִיר מוֹלַדְתִּי. יָצָאתִי עִם בְּנֵי בֵּיתִי מִחוּץ לָעִיר, לְמָקוֹם שׁוֹמֵם. לָקַחְנוּ מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וּבָנִינוּ לָנוּ אֶת הַבַּיִת הַזֶּה וְסִקַּלְנוּ אֶת הַחֶלְקָה הַזֹּאת וְאֶת הָאֲבָנִים הִנַּחְנוּ מִסָּבִיב וְהָיוּ לְגָדֵר. זֶה גַנִּי, בּוֹ נָטַעְתִּי שְׁנֵי זֵיתִים וְשָׁלֹשׁ תְּאֵנוֹת, וּבוֹ אֲנִי זוֹרֵעַ מְעַט יְרָקוֹת וּמַשְׁקָם מִן הַמַּעְיָן. מַה שֶׁאֲנִי מְאַסֵּף מִן הַגַּן אֲנִי מוֹכֵר בָּעִיר וְנוֹתֵן הַחֲצִי לִצְדָקָה וּמִן הַחֲצִי מִתְפַּרְנְסִים אֲנִי וּבֵיתִי.

שְׁאֵלוּהוּ הַתַּנָּאִים: וְאִשְׁתְּךָ אֵינָה בָּאָה בְּתַרְעֹמֶת שֶׁאַתָּה מְפַזֵּר לִצְדָקָה?
חָלִילָה, / עָנָה הָאִישׁ / רְצוֹנִי רְצוֹנָהּ.
אָמְרוּ: דַע, שֶׁשְּׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. רָאִינוּ בְּיַד הַמַּלְאָךְ חָלוּק לָבָן וְזָהֳרוֹ כְּזֹהַר הַחַמָּה, וְאָמַר לָנוּ הַמַּלְאָךְ, שֶׁחֲלוּקְךָ הוּא. אֲבָל הֶחָלוּק הָיָה חָסֵר אִמְרָה סָבִיב. מִשׁוּם כָּךְ בָּאנוּ לְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁתַּשְׁלִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִימוּ בַּשָּׁמַיִם אֶת חֲלוּקְךָ.
אָמַר יוֹסֵף: מָה אֶעֱשֶׂה עוֹד וְאֵין בְּיָדִי כְּלוּם?
אָמְרוּ: הִמָּלֵךְ בְּאִשְׁתְּךָ שֶׁאִשָּׁה כְּשֵׁרָה הִיא.
לְמָחָר נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ הַתַּנָאִים, נָגְעוּ בִּכְתֵפוֹ וּבֵרְכוּ אֶת שַׁעַר בֵּיתוֹ וְהוּא לִוָּה אוֹתָם בְּאַהֲבָה עַד דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁחָזַר בָּא עִם אִשְׁתּוֹ בַּחֶדֶר וְסָח לָהּ אֶת דִבְרֵי הַתַּנָאִים.
אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: אִם מְעַט מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, מָכְרֵנִי נָא לְאָמָה וְתֵן אֶת הַכֶּסֶף לָעֲנִיִּים. רְצוֹנִי שֶׁחֲלוּקְךָ יְהִי שָׁלֵם כַּחֲלוּקֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים.
עָלוּ דְמָעוֹת בְּעֵינֵי יוֹסֵף.
לוֹ: מַה לְּךָ בּוֹכֶה?
אָמַר: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֶחָלוּק מַגִּיעַ לָךְ, שֶׁזְכוּתֵךְ גְדוֹלָה מִזְּכוּתִי. נוֹחַ לִי לְהִשָּׁאֵר בְּלִי חָלוּק כְּלָל, מִשֶּׁאֶרְאֶה אוֹתָךְ אָמָה.
אָמְרָה: כְּלוּם לֹא מֵחוֹבָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לִתְפֹּר אִמְרָה לַחֲלוּקוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ?
בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִרְאָה לָהֶם הַמַּלְאָךְ וּבְיָדוֹ פָּרוּשׂ חָלוּק מַזְהִיר כְּזֹהַר הַחַמָּה וּשְׂפָתוֹ כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. נִפְנֵף לוֹ הַמַּלְאָךְ לְיוֹסֵף מֵרָחוֹק בֶּחָלוּק וְקָרָא: בִּזְכוּת אִשְׁתְּךָ וּבְחֵפֶץ עֶלְיוֹן נִשְׁלַם חֲלוּקְךָ. וְאִם תּוֹסִיף לִתֵּן צְדָקָה לָעֲנִיִּים – יַאַרְגוּ בַּשָּׁמַיִם חָלוּק גַם לָהּ. וְעַתָּה לֵךְ לִמְעָרָה פְּלוֹנִית וּגְלֹל אֶת הָאֶבֶן הַשְּׁחוֹרָה שֶׁבְּפִנַּת הַמְּעָרָה וְתִמְצָא מַטְמוֹן שֶׁטָּמַן אָבִיךְ בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים.
הָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ וּמָצָא קֻפָּה מְלֵאָה דִינְרֵי זָהָב.
שָׂמַח יוֹסֵף עַל הָאוֹצָר וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ. פִּזֵּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, וְהִכְפִיל צִדְקָתוֹ עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. וְכַמָּה שֶׁהִרְבָּה לְפַזֵּר מְאֹד, בִּקֵּשׁ לְפַזֵּר עוֹד, כִּי נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה שֶׁחֲלוּק אִשְׁתּוֹ יְהֵא נָאֶה מִשֶּׁלּוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות