הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה לֵוִי, הַנּוֹדָע בְּיִשְׂרָאֵל בְּכִנּוּיוֹ “גוּר אַרְיֵה”, הָיָה יָדוּעַ בְּכָל הַמְּדִינָה כְּצַדִּיק וּכְחָכָם, וְרַבִּים הָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ לְבַקֵשׁ עֵצָה מִפִּיו בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ, שֶׁחָכָם גָדוֹל שָׁרוּי בְּבִירָתוֹ וְהוּא מֵיטִיב לְיָעֵץ לָשּׁוֹאֲלִים, שָׁלַח לִקְרֹא לוֹ. לָבַשׁ “גּוּר אַרְיֵה” בִּגְדֵי שַׁבָּת וּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאִישׁ חָכָם וְנָבוֹן אַתָּה. רְצוֹנִי לִרְאוֹת אִם אֱמֶת בְּפִי הַשְׁמוּעָה.

אָמַר לוֹ “גּוּר אַרְיֵה”: אִם יִהְיֶה רָצוֹן מִלִּפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁאֶעֶנְךְ בְּחָכְמָה – יְאַלֵּף אֶת פִּי.

הוֹשִׁיבוֹ הַמֶּלֶךְ לְפָנָיו בְּכִסֵא שֶׁל כָּבוֹד וְהָיָה שׁוֹאֲלוֹ בְּעִסְקֵי מְדִינָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְכָל מַעֲנוֹתָיו שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה” הָיוּ נִכְנָסִים לְאָזְנָיו וְנִקְבָּעִים בְּלִבּוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף דִבְרֵיהֶם אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: רוֹאֶה אֲנִי שֶׁלֹא הֻגָּד לִי אַף הַחֵצִי, מִכָּאן וְאֵילֵךְ אַתָּה מְמֻנֶּה יוֹעֵץ הַפְּנִים, וּבְכָל דָבָר גָדוֹל וְקָטָן אֶמָּלֵךְ בְּךָ.

עָנָה “גוּר אַרְיֵה” וְאָמַר: עַבְדְךָ אֲנִי, מַלְכִּי, וְאִיעָצְךָ כְּכָל שֶׁיַּרְאוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם, אֲבָל אַחַת אֶשְׁאַל מִמְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שֶׁתֵּיטִיב עִם בְּנֵי עַמִּי הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בִּמְדִינוֹת מַלְכוּתְךָ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֲחֵי אֲהוּבִי כַּאֲהוּבִי.

מֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, אִם לֹא נִמְלַךְ תְּחִלָּה בְּ“גוּר אַרְיֵה”.

וְ“גוּר אַרְיֵה”, אַף עַל פִּי שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה וְהָיָה רִאשׁוֹן לְשָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, לֹא שִׁנָּה מִמִּנְהָגוֹ וְהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַחֹמֶר שֶׁמִּחוּץ לָעִיר וְלוֹמֵד תּוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעִם תַּלְמִידָיו, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס בְּצַעַר וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל שָׂכָר מֵאוֹצַר הַמֶּלֶךְ כִּשְׁאָר הַשָּׂרִים. רַק כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לָבוֹא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ הָיָה לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת כְּדֵי לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד.

וְכָל עֲצוֹתָיו שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה” נִתְקַבְּלוּ בַּשָּׁמַיִם וְהֵבִיאוּ הַצְלָחָה לַמֶּלֶךְ בְּכָל מַעֲשָׂיו. הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה” מְהֻלָּל בְּכָל הַמְּדִינָה וְהַמֶּלֶךְ הִתְבָּרֵךְ בּוֹ בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל מָקוֹם.

וְשַׂר הַשָּׂרִים, שֶׁיָּשַׁב קֶדֶם רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקָרֵב אֶת יוֹעֲצוֹ הַיְּהוּדִי וְאוֹתוֹ שָׁכַח וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עֲצָתוֹ, הָיָה “גּוּר אַרְיֵה” כְּקוֹץ בְּעֵינָיו וְשָׁמַר לוֹ עֶבְרָתוֹ. הָיָה מְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְהַשְׁפִּילוֹ וּלְהַבְאִישׁ רֵיחוֹ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ. בְּקֵשׁ עֵצָה מִפִּי חֲבֵרָיו הַשָּׂרִים וְלֹא מָצְאוּ.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בִּסְעֻדָּה שֶׁעָשָׂה לִכְבוֹדוֹ הַשַּׂר הַגָּדוֹל וְעִמּוֹ כָּל רַבֵּי הַמְּלוּכָה. הָיָה לִבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ טוֹב עָלָיו, שֶׁנִּצַּח בַּמִּלְחָמָה אֶת הֶחָזָק שֶׁבְּאוֹיְבָיו, וְהָיָה הַיּוֹם יוֹם שַׁבָּת, שֶׁבּוֹ הָיָה “גּוּר אַרְיֵה” נָקִי לְבֵיתוֹ מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ. הָיוּ מְדַבְּרִים בִּכְבוֹד הַמְּדִינָה וְהַשַּׁלִיט.

עָמַד הַשַּׂר הַגָּדוֹל עַל רַגְלָיו וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יְחִי! יָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁכָּל הַשָּׂרִים וְהַפַּרְתְּמִים עוֹשִׂים לִכְבוֹדְךָ סְעֻדּוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת, וְכָל אֶחָד מִתְיַגֵּעַ לְכַבֵּד אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ, רַק “גּוּר אַרְיֵה”, הָרִאשׁוֹן לְיוֹעֲצֶיךָ, לֹא קְרָאֲךָ מֵעוֹלָם אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא כִּבֶּדְךָ אֲפִלּוּ בִּסְעֻדָּה אַחַת.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֶפְשָׁר אֵין יָדוֹ מַגַּעַת?

קָפְצוּ שְׁאָר הַשָּׂרִים מִמְקוֹמוֹתֵיהֶם וְהִתְחִילוּ מְקַטְרְגִים: עָנִי שֶׁבַּיְּהוּדִים עָשִׁיר כִּקְרֵזוּס. מַדִּיר הֲנָאָה מֵעַצְמוֹ בַּגָּלוּי כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה כִּפְלַיִם בַּסֵּתֶר. וְנוֹדָע הוּא, שֶׁהֵם מִתְמָרְדִים בְּמַלְכֵיהֶם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: לָמָּה תְּדַבְּרוּ סָרָה בְּיוֹעֲצִי אֲהוּבִי וְהוּא אֵינוֹ כָּאן, שֶׁיּוּכַל לְבַטֵּל טַעֲנוֹתֵיכֶם? עוֹד הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנוּ לַעֲשׂוֹת לִי מִשְׁתֶּה וְתִרְאוּ אִם לֹא יִשְׂמַח לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשַּׁר כָּךְ, נִתְמַלֵא לִבּוֹ שִׂמְחָה, שֶׁהִכִּיר אֶת “גּוּר אַרְיֵה” שֶׁהוּא עָנִי מְדֻכָּא וְאֵין לוֹ לֹא דִירָה נָאָה וְלֹא כֵּלִים נָאִים, וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה סְעֻדָּה לַמֶּלֶךְ וּלְשָׂרָיו? עַתָּה יִרְאֶה נִקְמָתוֹ מִן הַיְהוּדִי שְׂנוּא נַפְשׁוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִקְצֹף עָלָיו וְאוֹתוֹ יַחֲזִיר לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן! בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קָרָא הַמֶּלֶךְ לְ"גוּר אַרְיֵה וְאָמַר לוֹ: כָּל שָׂרַי עוֹשִׂים לִכְבוֹדִי מִשְׁתָּאוֹת, וְאַתָּה, מִיּוֹם שֶׁהַצַגְתִּיךָ לְפָנֵי, לֹא כִּבַּדְתַּנִי אֲפִלּוּ בִּסְעֻדָּה אַחַת.

אָמַר “גּוּר אַרְיֵה”: רְצוֹנְךָ פְּקֻדָּה לִי. תֶּן לִי זְמַן שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֶעֱשֶׂה לְךָ וּלְשָׂרֶיךָ מִשְׁתֶּה כָּרָאוּי לִכְבוֹדְךָ וְלִכְבוֹדָם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: מִקֵץ שְׁלֹשִׁים יוֹם נָבוֹא אֲנִי וְשָׂרַי לַמִּשְׁתֶּה.

כְּשֶׁיָּצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ נִכְנַס שָׁמָּה הַשַּׂר. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: בְּעוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם תִּהְיוּ נְכוֹנִים לַמִּשְׁתֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂה לָנוּ “גּוּר אַרְיֵה”.

חָשַׁב הַשַּׂר בְּלִבּוֹ: כַּמָּה חָצוּף יְהוּדִי זֶה, שֶׁהוּא מְשַׁטֶּה בַּמֶּלֶךְ וּבְשָׂרָיו. נַמְתִּין וְנִרְאֶה מַה יְהֵא בְּסוֹפוֹ.

הָיָה שׁוֹאֵל אֶת חֲבֵרָיו הַשָּׂרִים: אֶפְשָׁר יוֹדְעִים אַתֶּם מַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל של “גּוּר אַרְיֵה”?

עָנוּ: יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְלוֹמֵד תּוֹרָה. בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵאִתָּנוּ מִתְחַפֵּשׂ וְעוֹבֵר עַל בֵּיתוֹ וְאֵין בּוֹ כָּל סִמָּן לִסְעֻדָּה.

שָׁאַל: אֶפְשָׁר רְאִיתֶם בְּפָנָיו סִמָּן שֶׁל דְאָגָה?

אָמְרוּ: פָּנָיו מְאִירִים וּשְׂמֵחִים כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לָבַשׁ הַשַּׂר בִּגְדֵי גּוֹלְיָרוֹ וְהָלַךְ לְבֵית הַיְּהוּדִי, כְּשֶׁבָּא שָׁמָּה יָצָא “גּוּר אַרְיֵה” עִם תַּלְמִידָיו לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא רָאָה בְּפָנָיו צֵל שֶׁל דְּאָגָה. הָיָה הוֹלֵךְ שָׁמָּה בְּכָל יוֹם לִרְאוֹת בַּהֲכָנוֹת שֶׁ“גּוּר אַרְיֵה” עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַסְעֻדָּה - וְלֹא רָאָה דָבָר וַחֲצִי דָבָר.

בַּיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים הִשְׁכִּים הַשַּׂר וְהָלַךְ לִרְחוֹבוֹ שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה”, וּלְשִׂמְחָתוֹ רָאָהוּ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּחֶדְרוֹ הַקָּטָן, גֶל שֶׁל סְפָרִים מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהוּא שׁוֹנֶה בָּהֶם בְּקוֹל זִמְרָה, כְּאִלּוּ לֹא הִבְטִיחַ מִיָּמָיו לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה לַמֶּלֶךְ.

רָץ הַשַּׂר לְבֵית הַמֶּלֶךְ וּמָצָא בֶּחָצֵר אֶת כָּל הַשָּׂרִים וְהַחוֹרִים. אָמַר לָהֶם: מְשַׁטֶּה הוּא הַיְּהוּדִי בַּמֶּלֶךְ וּבְשָׂרָיו. הֲרֵינִי בָּא מִבֵּיתוֹ וּרְאִיתִיו יוֹשֵׁב עַל תַּלְמוּדוֹ וַעֲדַיִן לֹא נָקַף בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה בִּשְׁבִיל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבַר שָׁם הַמֶּלֶךְ. עָמַד הַשַּׂר וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! עַכְשָׁו בָּרִי לִי, שֶׁהַיְּהוּדִי מְבַזֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת שָׂרָיו. הֲרֵינִי בָּא מִבֵּיתוֹ וַעֲדַיִן לֹא עָשָׂה כְּלוּם בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁתֶּה.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: עוֹד הַיּוֹם גָדוֹל, נַמְתִּין עַד הָעֶרֶב. עַכְשָׁו לְכוּ לְבָתֵּיכֶם וַאֲנִי אֶשְׁלַח רָצִי לְהוֹדִיעֲכֶם מָתַי תָּבוֹאוּ אֶל הַמִּשְׁתֶּה. הָלְכוּ הַשָּׂרִים לְבָתֵּיהֶם וְהָיוּ שְׂמֵחִים, שֶׁמַּפַּלְתּוֹ שֶׁל הַיּוֹעֵץ הַיְהוּדִי קְרוֹבָה.

וְהַשַּׂר, אוֹיְבוֹ שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה”, הָיָה מַרְבֶּה לְפַזֵּר הוֹנוֹ עַל מִשְׁתָּאוֹת וְחִנְגָאוֹת וְאוֹכֵל אֶת כָּל הוֹנוֹ, נַחֲלַת אֲבוֹתָיו, וְהָיָה מַרְבֶּה לִטֹּל בְּהַקָּפָה וּבְמִלְוֶה וְלֹא יָכֹל לִפְרֹעַ חוֹבוֹתָיו בִּזְמַנָּם. הָיוּ הַנּוֹשִׁים נוֹשְׁכִים וּמְזַעְזְעִים אוֹתוֹ עַד שֶׁקָּץ בְּחַיָּיו מִפְּנֵיהֶם. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם צָבְאוּ עַל דַלְתוֹת בֵּיתוֹ בַּעֲלֵי הַחוֹב לְמִינֵיהֶם, וְכִיסוֹ רֵיק, אֵין בּוֹ פְּרוּטָה אַחַת, וְהָיָה מָלֵא רֹגֶז וּמְרִירוּת. אַךְ נֶחָמָה אַחַת הָיְתָה לוֹ: הַיּוֹם יִרְאֶה בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאוֹ וְהַמֶּלֶךְ יְשִׁיבֶנּוּ עַל כַּנּוֹ. וְאָז יִפָּתַח לְפָנָיו שׁוּב אוֹצַר הַמְּדִינָה וִיהֵא עוֹשֶׂה בּוֹ כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְיוּכַל לִפְרֹעַ כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתָיו.

שָׁלַח אֶת בַּעֲלֵי הַחוֹב לְבָתֵּיהֶם וְהִבְטִיחָם, שֶׁמָּחָר יְשַׁלֵּם לָהֶם הַכֹּל עַד פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.

הַיּוֹם עָבַר, הַחַמָּה שׁוֹקַעַת וְהַשַּׂר מַבִּיט בְּעַד הָאֶשְׁנָב וְגָל בִּרְעָדָה: עוֹד מְעַט וְיֶחְשַׁךְ – עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. – –

אוֹתָהּ שָׁעָה בָּא “גּוּר אַרְיֵה” אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַכֹּל מוּכָן לַסְּעֻדָּה. עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וּבוֹא אַתָּה וְשָׂרֶיךָ אֶל הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָרַכְתִּי לָכֶם.

יָצְאוּ רָצֵי הַמֶּלֶךְ דְחוּפִים לִקְרֹא לַשָּׂרִים. וּכְשֶׁבָּאוּ כֻּלָם הָלְכוּ עִם הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי “גוּר אַרְיֵה”, שֶׁהוֹלִיכָם מִחוּץ לָעִיר, אֶל חֹרֶשׁ הָאֳרָנִים. כְּשֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה רָאוּ בֵּין הָאִילָנוֹת אַרְמוֹן גָדוֹל כָּלוּל בַּהֲדָרוֹ, עַיִן לֹא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ, כֻּלּוֹ עָשׂוּי מַרְבַד לָבָן מְצֻיָּר וּמְכֻיָּר עַד לְהַפְלִיא. נִכְנְסוּ לָאַרְמוֹן וְחָשׁוּ בְּעֵינֵיהֶם מֵרֹב הַזִּיו וְהַזֹּהַר. הָיוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר וַעֲלֵיהֶם עֲרוּכִים כֵּלִים שֶׁל שֹׁהַם וּבָרֶקֶת, וּבַכֵּלִים כָּל מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקִים מַחְמִידִים אֶת הַלֵּב, וְכִסְאוֹת שֶׁל זָהָב מוּכָנִים לַיּוֹשְׁבִים, וּבְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן כִּסֵא שֶׁל כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ.

תָּמְהוּ זֶה אֶל זֶה וְאָמְרוּ: עֵרִים אָנוּ אוֹ חוֹלְמִים?

בִּקֵּשׁ “גּוּר אַרְיֵה” אֶת אוֹרְחָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ, וְהֶרְאָה לְכָל אֶחָד מְקוֹמוֹ. וְהַשַּׂר הַצּוֹרֵר לֹא יָכֹל לִטְעֹם מִן הַמַּעֲדַנִּים, מִפְּנֵי שֶׁהוּפְרָה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמֵעַכְשָׁו תָּרוּם קַרְנוֹ שֶׁל “גּוּר אַרְיֵה” מִבַּתְּחִלָּה. אַף זָכַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתָיו וּמָחָר יִתְגַלֶּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים וְיֹאבַד מִמֶּנּוּ מָנוֹס.

הָיוּ פָּנָיו עֲצֵבִים וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן וּמַחְמַדָּיו. רָאָה בֵּין הַכֵּלִים כְּלִי מֶלַח עָשׂוּי פִּטְדַת כּוּשׁ וְיָדַע שֶׁמְּחִירָהּ אֶלֶף אַלְפֵי זְהוּבִים. אָמַר בְּלִבּוֹ: "כְּלִי מֶלַח זֶה בִּלְבַד דַּיּוֹ לְשַׁלֵּם כָּל חוֹבוֹתַי״.

וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בַּצַּלָּחוֹת שֶׁלִּפְנֵיהֶם, נָטַל אֶת הַכְּלִי וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ, מְרִימוֹ וּמוֹרִידוֹ עַד שֶׁהִפִּילוֹ אֶל חֵיקוֹ וְהִתְחִיל מְחַטֵּט בַּמַּזְלֵג וּבַצַּלַּחַת.

כְּתֹם הַסְּעֻדָּה דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁבַח בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, וּכְשֶׁסִּיֵּם אָמַר: וְעַתָּה, אֲהוּבִי, מַה שְּׁאֵלָתְךָ, עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

עָנָה “גּוּר אַרְיֵה” וְאָמַר: בָּרוּךְ אַתָּה, אֲדוֹנִי וּמַלְכִּי. יְקָרָה לִי הַבְטָחָתְךָ. אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךְ תִּתֶּן לִי שְׁאֵלָתִי שֶׁאֶשְׁאַל מָחָר.

עָנָה הַמֶּלֶךְ: דִּבַּרְתִּי וַאֲקַיֵּם.

קָם הַמֶּלֶךְ וְכָל שָׂרָיו לְהִפָּטֵר מִן הַיּוֹעֵץ, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ הַשַּׂר הַצּוֹרֵר לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָכֹל, שֶׁהָיָה כִּמְסֻמָּר אֶל כִּסְאוֹ וְלֹא יָכֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. הִלְבִּינוּ פָּנָיו מֵאֵימָה.

בָּא אֵלָיו “גּוּר אַרְיֵה” וְלָחַשׁ עַל אָזְנוֹ: הַחֲזֵר אֶת הַגְּנֵבָה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְתוּכַל לָקוּם.

הִתְחַנֵּן הַשַּׂר: חוּסָה עָלַי, אַל תְּבַיְּשֵׁנִי.

שָׁתַק “גּוּר אַרְיֵה”, הוֹצִיא הַשַּׂר אֶת הַכְּלִי מֵחֵיקוֹ וְהִנִּיחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, קָם רוֹעֵד כֻּלּוֹ. רָאָהוּ הַמֶּלֶךְ וְשָׁאֵל: מַה לְּךָ, הַשַּׂר? נִבְהַל וְהִתְוַדָּה עַל מַה שֶּׁעָשָׂה.

קָצַף הַמֶּלֶךְ עַל הַשַּׂר שֶׁשָּׁלַח יָדוֹ בִּגְנֵבָה אֵצֶל אֲהוּבוֹ בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ.

צִוָּה וּכְפָתוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר.

לְמָחָר הִבְהִיל הַמֶּלֶךְ אֶת שׁוֹפְטֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶת שָׂרֵי הַמְּלוּכָה, וְגַם “גּוּר אַרְיֵה” בְּתוֹכָם, לִשְׁפֹּט אֶת הַשַּׂר הַחוֹטֵא.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לַשּׁוֹפְטִים: אַל תִּשְׂאוּ פְּנֵי שַׂר וְגָדוֹל. שִׁפְטוּ מִשְׁפַּט צֶדֶק וְיֵדְעוּ הַכֹּל, כִּי מִשְׁפָּט אֶחָד וְחֻקָּה אַחַת לְכָל יוֹשְׁבֵי אַרְצִי.

יָצָא פְּסַק דִּינוֹ לִתְלִיָּה.

אַחֲרֵי שֶׁהִכְרִיזוּ פְּסַק הַדִּין נִגַּשׁ “גּוּר אַרְיֵה” אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר בְּאָזְנֵי כָּל הַנֶּאֱסָפִים: אֲדוֹנִי מַלְכִּי! אֶמֶשׁ הִבְטַחְתַּנִי לַעֲשׂוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי שֶׁאֶשְׁאַל מִמְּךְ הַיּוֹם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: מַה שְּׁאֵלָתְךָ?

עָנָה “גוּר אַרְיֵה”: נֶפֶשׁ הַשַּׂר בִּשְׁאֵלָתִי, סְלַח לַעֲווֹנוֹ, שֶׁכְּבָר בָּא עַל עָנְשׁוֹ.

רָאוּ הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים אֶת צִדְקַת “גוּר אַרְיֵה” וְעַנְוְתָנוּתוֹ וְהָיָה בְּעֵינֵיהֶם כְּמַלְאַךְ הַשֵּׁם צְבָאוֹת.