ב"ה
ספר פארי חכמי מדינתינו על המדינה בה יאמר שם הגדולים
וקורות גדולי ישראל, משוש דור ודור, רבני' וצדיקי ישראל, אשר שמשו בכתר הרבנית ושהי' כתר תורה הולמתן, בארצינו, ארץ הגר, משנת ד"א תת"כ, עד היום הזה, וגם מבוא בראש הס' שמה ערוך בטיב טעם ודעת קורות היהודים בהגר.
כל אלה חברו לה יחדיו מאתי צעיר
יקותיאל יודא גרינוואלד
מילידי פה ק"ק סיגעט יע"א
מח"ס זכ"ל, וב"י, וש"ס.
חלילה לשום איש, הן במדינה זו, והן במדינה אחרת, להשיג את גבולי, ולהדפיס את הס' הזה, הן כולו, הן מקצתו, כי יש דין למעלה, ולמטה.
הסכמת הגאונים נ"י 🔗
שרי הפרתמים, גאוני ישראל מאורי הגולה, המסכימים בענות צדקם, כתבו עלי תוארים נפלאים, אשר יוד"א יעלה, בתורת יקותיא"ל ולאשר ידעתי, כי לא הגעתי למדת חכמים השמטתים.
[הסכמות מהגה"ק מטולשווא זי"ע אשר הרעיון הזה מצא מאד חן בעינ"ק, נדפס על ספרי בית יונתן, ושם תמצא הסכמות משאר גדולי ישראל הי"ו].
ראיתי מעשה אומן נפלא ה"נ כבוד הרב מו"ה יקותיאל יהודא גר"וו נ"י מק"ק סיגעט, אשר טרח ועמל לרשום שם לגדולים אשר בארץ, אשר הי' בארצותינו ושימשו בכתר הרבנות, וראיתי כי מביא רק אותן שהי' כחר התורה הולמתן, לזה באתי ג"כ להגיד לאדם ישרו, ואומרים לפעלא טבא, טבא היא, טבא להוי, כי גדולות עשה לנו, חסד של אמת, עם המתים אשר חיים עודנה, נוצר תאנה יאכל פריה. ובטוח אני שיקפצו עליו זבינא, ויתענגו בו הקוראים הנכבדים ויהיו להם לשעשוע זכרון מעשה הצדיקים.
וגדולה מעשי הצדיקים כדרשתם ז"ל.
פה ווייצען מוצאי יו"ט יום מתן תורתינו
עת"ר לפ"ק.
ישעי' הק' זילבערשטיין בלאאמו"ה
הגרד"ל זצ"ל.
יתענג על רב טוב כבוד הרב מו"ה יקותיאל יודא נ"י בן יקר לי"נ הרה"ג המפורסם מו"ה יעקב גרינוואלד נ"י בק"ק מ' סיגעט יע"ו מכתבו הגלוי וגם לרבות קונ' זכר לראשונים, מעשי ידי אצבעותיו אשר חקק במגלת ספר כרוך הדר לזכרון, גדולי הדור אשר הי' לפניו הגיע לידי והצצתי בו ומתוכו ראיתי ידו נטויה להעלות על זה הס' תולדות אדם גדולי מוסדי ארץ פארי חכמי מדינתינו מצוקי התבל תכתב זו לדור אחרון אפס קציהו, מתרומות מדותיהם ומימי חייהם, אשר הקדישו עתותם לזה ורב התועלת בזה למען ידעו דור אחרון בנים יולדו הנהגת הדורות הקודמים. (כמו אמ"ו הגה"צ מו"ה מנחם א"ש בהקדמת ס' אמרי בינה יעו"ש) ויקחו מוסר, וכל ישראל ישמעו ויראו, וטוב עשה בזה, כי העמיד לזכרון בס' לא רק מגדולים אשר הי' למעלה כמה דורות רק גם מהקדושים אשר בארץ מה שזכינו עוד להכירם, וצורת תואר פניהם עוד חקוק על לוח לבנו, ויהי' בזה תועלת יותר, כאשר אני רגיל לפרש מ"ש בסליחות, “אשמנו מכל אדם בושנו מכל דור ודור” הכונה כי גם מלפנים זאת בישראל אם רצו להעריך ערכם נגד הדורות אשר למעלה מהם כמה וכמה דורות הי' יכולים להכיר פחיתותם, וקוטן מדריגתם, כאשר נסוגו אחור, נגד הקודמים במעלה, מ"מ נגד הדור אשר הי' עוד בימיהם לא הי' ניכר כ"כ הפרש גדול ומרחק רב אמנם עכשיו בעיה"ר כלימה תכסה פנינו כי אפי' הדורות אשר זכינו עוד להכירם, והי' חיים אתנו ניכר בנו כי ירדנו כמה וכמה מעלות אחורנית, וז"ש “בושנו מכל דור, כלומר לא רק מהדורות אשר כבר הי' לפנינו, רק אם נגד הדואות אשר הי' עמנו ג”כ איך ירדנו פלאים, ואם יצייר לפנינו מדריגתם בקודש אזי יקחו הרבה אנשים מוסר. לאחוז במעשי אבותיהם וצריכים אנו להחזיק טובה גדולה למעכ"ת הי"ו אשר עלה בלבו, ונדבה רוחו אותו להשתדל בזה הענין. הגם כי הכל נסה לעשות במתכונתו, אולם לא ברכו על המוגמר, ומשמיא קא זכו לי' למעכ"ת הי"ו לברך על המוגמר, יראו ישרים וישמחו, כי ימצאו מערכת גדולים נגד עיניהם לזכרון תמיד בעה"ה באניהאד יום ה' לס' יען אשר עשית את הדבר הזה י"ג חשוון עת"ר לפ"ק.
אליעזר דייטש.
מראשית כזאת הודעתי ומלפנים איתה גליתי בהסכמה שלי שנתתי על החבור היקר זכרון לראשונים אשר חברו ידיד נפשי ורב חביבי הרב מו"ה יקותיאל יודא גר"וו שליטא מק"ק סיגוט. כמה טובה כפולה ומכופלת עשה לנו חכמי לב, שהוציאו את קברי הצדיקים, מגדולי הדור לאור עולם, ויהי לנפש חי' לזכרון לבניהם ולבני בניהם, עד דור אחרון, ינון שמם, כאמור זכר צדיק לברכה, ע"כ שמחתי כאשר קבלתי מכתב מידי"נ הדר"נ שליט"א ובשורה מוצאת בפיו אשר הוא הו"ל ספר אשר פיו יקבנו בשם “פארי חכמי מדינתינו” והוא כולל כל שמות הגאונים, נ"נ אשר במדינת אונגארין זצ"ל, והוא דוגמת הס' שם הגדולים, ושלח אלי עלה לדוגמא, ועיינתי בו ומצאתי קורת רוח, כי המה מסודרים איש על מחנהו ואיש על דגלו, בסדר נכון וישר מאד ומעלת הס' שם הגדולים כבר כתבתי בהסכמה שלי על ספר שהגה"ח דפוס ווארשוי יע"ש, והוא ממש חסד שעושין עם המתים, ע"כ הנני מסכים והולך עם הרה"ג המחבר להוציא לאור ספרו היקר הנ"ל ויראו ישרים וישמחון ויזכה להו"ל גם חידושיו על גפ"ת, יימצאו חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. כנפש הכותב וחותם יום ב' אדר שני עת"ר לפ"ק פה בראדי.
א"ד הכותב לכבוד חכמים ומתכבד בכבודם.
אברהם בנימין
בהגה"ק מהר"ש קלוגער.
גדולים מעשה צדיקים אשר יסופר לדור אחרון לעורר לבבם לאמר זה הדרך הלך פלוני הצדיק לבו אחריו וזכר צדיק לברכה בין בחיים חיותו ובין לאחר פטירתו כפירש"י (פ' נח) אלה תולדות נח כו' הואיל והזכירו ספר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה וכן אצל אברהם (פ' וירא) ואברהם הי' יהי' לגוי גדול ועצום. הואיל והזכירו ברכו ובמ"ר שם כל מי שמזכיר את הצדיק ואינו מברכו עובר בעשה שנא' זצ"ל ותועלת גדול הן להמזכירים והן להנזכרים. למזכירים כי פעולת צדיק לחיים כאשר כ' רבינו יונה בספרו שערי תשובה כבוד חכמים ינחלו כי יש בכבוד החכמים והישרים תועלת גדולות כי בהתהדר החכמים דבריהם נשמעים וילוו עליהם העם כולו וידמו למועצתם, והשנית כראות בני אדם את כל כבודם ילמדו לקח לנחול כבוד יתרבה הדעת במאמרם ז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה, והשלישית רבים מישני הלבבות יעורו משנתם בראותם הדר כבוד התורה ויכירו מעלתה ויבא חשקה בלבבם ויהי' עסקם בה לשם יתעלה ולעבדו בלבב שלם עכ"ל ותועלת הנזכרים כי ע"י שמזכירים הצדיקים לטובה יתלהבו השומעים לילך בדרכיהם הקודש וייטיבו מעשיהם להשלים א"ע וזכות הרבים עומדת להם בעולם העליון כי ינתן להם מהלכים בין צבא מרום העומדים ע"י החיים, וע"כ נחזיק טובה לידידי הרב מו"ה יקותיאל יודא גרינוואלד נ"י מק"ק מ' סיגוט אשר יגע וטרח לאסוף ולאגוד שמות וספרי גאוני וצדיקי דמדינתינו ועושה חסד עם החיים ועם המתים הצדיקים אשר המה חיים עודנה ויעזרהו ה' לברך על המוגמר ופועל ידיו ירצה וזכות הגאונים והקדושים אשר מוזכרים בספרו יגינו עלינו לעולמי עולמים לטוב לנו כל הימים אכי"ר.
בעה"ח פה פאקש יום א' לס' ח"י עת"ר לפ"ק.
הק' יוסף ליב סופר.
כבוד אהובי תלמידי חביבי הרב מו"ה יקותיאל יודא גרו"ו הי"ו, ביקש מאתי להסבים על לאשר כי ברצונו להדפיס ספר נקרא בשם פאר חכמי מדינתינו מספר מגאוני וגדולי מדינותינו, נשמתם בגנזי מרומם, מימי שנותיהם ופעולתם למען לא יפקדו הגאונים הצדיקים אשר לא זכו שישארו מהם חיבורים, מזכרונינו, והוא ממש חסד שעושין עם המתים, ע"כ אמרתי לפעלא טבא יישר, וכן ראינו כי הגה"ק החיד"א ז"ל זי"ע, פעל וקיבץ בענין זה, ואף כי הרבה והרבה ממשכילי הזמן אשר אין יראת ה' בלבם עסקו בענינים אלו, ובחלה נפש ירא ה' בהם, כי מעין נרפש המה ומקור משחת לו, אבל לא כן תלמידי ואהובי הנ"ל הוא ירא ה' באמת אם כי הוא סופר מהיר וחוקר בתולדות גאוני עולם, אבל לא פג טעמו ורוחו לא נמר, תורת ה' ויראת ה' היא מעוזו, ע"כ הנני מסכים על ידו והי' ה' עמו וזכות הצדיקים והגאונים יעמדו לו ויגמור מחשבתו לטובה ובטוח אני כי מכבדי תורה, יאספו הספר הזה לתוך בתיהם.
הכ"ד הכו"ח פה זשׁאָדאַני יום ב' וישב עת"ר לפ"ק
יוסף אלימלך הכהן
אבד"ק הנ"ל והגליל.
בעזר אלהים חיים א"ח שבועות “דרך האמת” לפ"ק כי טוב.
יהודה יעלה, בברכה וטובה כפולה, ה"ה ידידי איש סגולה, מאד נעלה הרב מו"ה יקותיאל יהודא
גרינוואלד בק"ק מ־סיגעט הי"ו נצח.
השׂגתי את העלים הנדפסות מספרו “שם הגדולים”, ושמחתי בפעלו במעשי ידיו ארנן כי ראיתי שעשה חסד עם החיים ועם המתים אשר במיתתם קרוים חיים חשף זרוע עוזו ואמץ ידו בגבורים גבורי ישראל וזכר עשה לכל גאוני וגדולי ישורן, אשר זרחו את פני מדינתו באור תורתם ונוגה צדקתם ועל המדינה בו יאמר איזה לחרי"ף ואיזה לר"ב ואיזה לגאון ואיזה לצדיק היה נמנה בדורו והוסיף בידים הבאים מחמת ספ"ר שניות מדברי סופרי"ם לבאר את כל הספרים אשר נתחברו שם וסידר אותם בסדר יפה ונאוה ומפרש את כל מעשה תקפם וגבורתם ופרשת גדולת חכמתם לתועלת הרבים ואמינא לפעלא טבא יישר ומעמקי לבבי הנני לברכהו כי יתקבל ספרו במחנה ישראל באהבה וברצון ויראה שכר טוב בעמלו ובקשתי אדר"ך לפני אוהבי תורה ושוחרי תשוי' כי יקחו את ספרו בכסף מלא ויפתחו לפניו שערי דמעו"ת במפתחות העזר"ה כי דברי תורה מעות כונסו"ת ובשכר זה יתברכו ברב חיי"א ורב חסד"א ורב הונ"א ורב חנינ"א כנפשו וכנפש הכו"ח לכבוד התורה.
חיים געלערנטער אבד"ק קוטב והגליל,
המחבר ס' פרי עט חיים וס' שמחת החג וס' חדש עונג חיים לשׁבת.
לכבוד ידי"נ הרב וכו' שליטא!
אקדמה פניו בתודה על משלוח ספרו היקר זכ"ל והצצתי בו ומאוד מצא חן בעיני מלאכתו הנכבד, הנני מברכו בברכת הדיוט, תרומם רישי' ויזכה שיפוצו מעיני חכמתו חוצה, לעשות פרי קודש הלולים לשמחת לב אביו ידי"נ הרב המאוה"ג המפור' הי"ו ולשמחת מכיריו ומקוריו, ובטוח אני כי לאילנא רבא יתעביד כנפש"ה ונפש מוקירו המכבדו ידו"ש באה"ר, ואבקשו לכבדנו תומ"י בעת שיגמור ספרו היקר פח"מ.
שמואל בנימין סופר אבד"ק דערעטשקע.
בשם ה' ובעזרתו ית"ש יים ה' משפטים סתר"י לפ"ק פלונסק.
יהודה יעלה לשם ולתהלה, ה"ה אהובי יד"נ וש"ב הרב מו"ה יקותיאל יהודא גרינוואלד שׁליט"א אור תורתו זורח בק"ק סיגעט בעהמה"ס זכרון לראשונים וש"ס
אחדשׁת"ה באה"ר, קבלתי מכתבו הנעים בבשורה נעימה, כי העיר ה' את רוחו, לחבר ס' המדובר בו נכבדות מתולדות חיי הגאונים הקדושים אשר התנוססו לתפארת, ופאר מדינת הגר, וכבר אתמהי גברא, ואתמהי קמיעא, ויצא מינוטין שלו בעולם, בחיבורי' הקודמים כולן מחמדים, וחכו ממתקים, ראוהו חכמים ויהללוהו, נבונים וישבחוהו, ויברכו ברכת הנהנין, מנופת צוף וכל טעם, וגם כעת נפשו אותה ויעש, ומקובץ על ידו אבני זכרון המתנוצצים, לפענח נעלמים, קדושת גאוני ארץ, שעמדו בפרץ, ליקרא דחיי ודשכבי קבוצותיו תלתלים שעלה לקבץ ולאסוף סיפורים נעים ויאים, ודורש אל המתים שהם חיים עודנה, זה ספר תולדות אנשי שם קדושי עליון נ"ע, להלהיב לבית ישראל ללכת בדרכיהם, ולעשות כמעשיהם, מנהגיהם ותקנותיהם, כמה וכמה הלכתא רברוותא איכה למשמע מיני ישמחו הרבנים, ויגולו הדרשנים, ישושו הבעלי בתים, קובעי לתורה עתים, וזאת ליהוד"א להגיד לאדם המעלה ישרו, רבים שתו, רבים ישתו, מנהרי יין הרקח, ישמע חכם ויוסיף לקח, כי כוונתו לש"ש, ומגמתו לזכות הרבים ומנחת יהוד"א להלל, עתה אך למותר, ספרו הקודם ימלל, שבחו די והותר. קו"ל יהוד"א לפאר, מאז מליצתו נובע, מעשי ידו להתפאר, כל מבין יודע. ואסיים בברכה יברך ה' חילו, ויראה שכר טוב בעמלו, בשובע שמחות, וטללי הצלחות, כחפץ ידי"נ אוהבו בלונ"ח ש"כ הכותב למען כבוד תוה"ק ולומדיה,
צבי יחזקאל מיכעלזוהן
אבד"ק הנ"ל והגליל בעהמח"ם דגן שמים, וש"ס
אמר משה לפני הקב"ה, כה הורה רב אבהו (ב"ב י"א) במה תרומם קרן ישראל א"ל בכי תשא את ראש בני ישראל, כי רק אז אנו כבני אדם, אם נבון ונשכיל אשר הראשונים כמלאכים היו ולבני אילם נדמו בגדלם בתורה ובתרומות מדותיהם ויראת שמים על כולם, אי לזאת בזה יתרומם קרן ישראל ויתגדלו בני הדור הבא, אם ידעו לנשא ולרומם את ראשי בני ישראל את הענקים בעולם היהדות, אלה מגדולינו זי"ע אשר האירו על שמי עם ה' ככוכבים מזהירים בדעתם ה', בתורתם ובעבודתם.
והנה הראשונים אמנם נקראו סופרים ספרו אותי' תוה"ק ויוציאו במספר צבאם אך לא קראו הדורות מראש, ולא כתבו תולדותיהם של צדיקים, ואך זעיר שם זעיר שם הבליעו בנעימותיהם, הלא בספרתם וכוכבים המזהירים האלה המה לנו לעינים לעשות כונים למלאכת שמים מנהם ולהשלים דבריהם כי ד"ת עניים במק"א ועשירים במק"א.
להשלים את החסר לנו בזה נטל עליו את משא דבר ה' ידידי הרב מו"ה יקותיאל יהודא גרינוואלד ני' מק"ק סיגעט והוציא לאור עולם את ספרו היקר זכרון לראשונים בו תאר ויעבור לפנינו את כל הצדיקים אשר שמשו בנזר רבנות בעיר מולדתו הנ"ל בסדר הגון כזקן ורגיל בעבודת כתיבת סדר עולם, ומשה ידיו בזה להתפאר, כמוהו לא הי' עוד במדינתינו ומי יתן ויעשו כמתכונתו בכל הארץ מושכי בשבט סופר בדעת ותבונה, ויוסף לו שם כשׁם הגדולים במחברתו אשר יכין לכתוב את תולדות גדולי ישראל שבמדינותינו בדקדוק וחקר, למען דעת אן שמש בכתר הרבנות, וכמה שנים עבדו אה ה' במקומותיהם והגדולות אשר עשו ספריהם אשר הניחו אחריהם ברכה, ותולדותיהם של צדיקים, ומעשיהם הטובים לכלל ישראל וליהודיהם, לא בא כבושם הזה עוד, ומקום הניחו לי אבותינו להתגדר בו, מלאכה גדולה עושה ונכבדה הוא במינה, יודוהו בעדה כל משכיל על דבר, כי טוב ויקר הוא, יאתה לו תהלה, ועוז חנונים, ויוקירהו כל מביני דבר שכליי, וכל המכבד את אבותיו, שם עולם עשה לו, לא יכרת, קיים אמונה לישני עפר, ויעוררם לחיי עד בפי ניניהם והבאים אהריהם, ואם אמנם חסד של אמת גמל עם החיים ועם המתים ובדין הוא שיטול שכרו, והחובה מוטלת על כל תושבי הארץ הזאת אשר לבו תפעם מול גדוליו ולקיים זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור, להביא את ספרו הזה לאוצר ספריו, ולשקול מחירו בכסף מלא, כי הגדיל לעשות, אמרינן לפעלא טבא יישר, אשרי חלקי, ישגא חילו לאורייתא עד הרא בתרייתא, ס' וואַראָל אור ליום ב' תולדות תר"ע לפ"ק.
יחזקאל בנעט אבדק"ק הנ"ל והגליל.
באתי באלה הדברים, לכבוד ת"ח גדול נאמרים. ה"ה ידי"נ הרב מו"ה יקותיאל יודא גרינוואלד הי"ו מק"ק סיגעט חבר ספר בשמו פאר מדינתינו לקבץ יחוסי גדולי ישראל בשמותם, בתפארתם ועמלם וגדלם בתורה, וחבוריהם, מן שוכני עפר צדיקי, יסודי עולם, זכרונם לברכה, להודיע ולספר כי לא אלמן ישראל, וברוך שבחר בהם ובמשנתם, להאיר פני תבל בצדקתם, ותועלת, מה טוב להזכירם לזכות ומכיר אנכי את הרב המחבר הי"ו, כ"פ שעשעתי עמו בד"ת ונהנתי מתורתו אשר אמר לי, ומהפלגות לימודו כי הוא גדול בתורה הוא נאה ופרקו נאה, ע"כ גם אני זעירא דמן חבריא ג"כ מסכים למפעלו יתן ה' שיגמור הכל לטובה כי זהו חסד שעושין עם המתים אשר הם חיים עודנה ובזכות זה יזכה שירבה תורה חכמה ויראה בישראל עד שנזכה מהר שיבאו לציון גואל הכ"ד פה ק"ק מארטינסבורג עש"ק לסדר כ"י תש"א א"ת רא"ש בנ"י ישרא"ל לפ"ק.
ה"ק מרדכי פריעד בהג"מ מהר"ם אבד"ק הנ"ל והגליל.
אל כבוד אהובי ידיד נפשי ורצוי
לבבי הרב מו"ה יקותיאל
יהודא גרו"ו שליט"א
נודע ביהודא ובישראל איך רבותינו הקדושים, ראשונים גם אחרונים גדולי חקרי לב, עשי חיל, לחקור אחרי שנות דור ודור לאסוף ולקבץ שמות חכמי ישראל קדמאי ובתראי. ולכתוב זכרון בספר דברי ימי חיי גדולי הדור יחידי סגולה, משפחת סופרים, ומחברי ספרים. יהי' למאורות להיות שמם חקוק נצח לדורי דורות, והנה בכמה ענינים גדולים ארז"ל מקום הניחו אבותינו רבותינו להתגדר בו, ככה במפעל הזה, הן מגאוני וקדושי ישראל שבמדינת אונגארין זי"ע צדיקי יסודי עולם אשר לא נזכרו בספרי שמות הגדולים ולא הטריח איש לעשות ספרים כזה, ומקום הניחו לי"נ הדר"נ להתגדר (ובעת שהייתי בסיגעט דברתי הרבה עם ידי"נ הרב שליט"א, וראיתי כי הוא גדול בתורה ובי"ש ובחכמה, ומאד התענגתי מדבריו בעת אשר נדברנו פא"פ והי' לי לנחת ושעשעו בכל מדברותיו אשר מלאים זיו ומפיקים נוגה ומאד ערבה לי חבורתו) זכות גדול עשה בזה כי הוא מסוגל לי"ש ולהמשכת ישועה ורחמים בהזכיר שמות הצדיקים מיסדי דור ודור נוצר תאנה יאכל פריה, זו שכרה, ויעמוד בקרן אורה, עדי תבנה ותכון העירה, תחזינה עינינו במהרה.
באעה"ה יום ב' בעל"י האסופו"ת לפ"ק
ה"ק ישראל בערגער אבד"ק הנ"ל וע"א.
מכתבי תהלה מהגאונים נ"י 🔗
אל כבוד ידי"נ הרב שי"ב!
נתכבדתי בשירותיו היקרים לי וגם בחבורו זכ"ל, והתענגתי בו ומצוה קעביד הדר"נ בהדפסתו, שהעביר לפניני דור זה זכרון לראשונים לקיים מה שאמר הבינה לעתים, זכור ימות עולם, ותבינו שנית דור ודור, איך נשתנה הדור לא לטובה, יצליח נא הדר"נ להו"ל חבורו הנחמד שם הגדולים, וכו' מנאי ידידו נצח.
ישראל רייך אבד"ק באטורקעס
מח"ס מנחת ישראל על עירובין.
אורו עיני בראותי עמק מחשבות בלב איש האשכולות ה"ה אידי"נ הרב מו"ה
יקותיאל יודא גר"וו הי"ו מעיר סיגעט.
הוא הגבר מילדותו ע"ע קרא יגע ושנה הרבה גופי הלכות גדולות ומפורסם בחריפות ופלפול בקיאות והלכה כא' מת"ח המובהקים, ונשאו לבו בחכמה להשקות מיין הרקח אשר אתו דעת קדושים תולדותיהם וקורותיהם תהלוכות גדולות ונפלאות אשר ע"פ החלד חלקם בחיים גדולים צדיקים דרושים לכל חפציהם, לברר מקחם, ולהופיע מוצאיהם על דגלם לאותותם, למשפחותם לבית אבותם, וכבר יצא טבעו בעולם בספריו היקרים אשר הו"ל, רבים שתו ורבים שמחו בו ויתהללו כל ישרי לב, ובעת יפרוש כנפיו על רחבי כל המדינה מדינת הגר לסדר שמות באר"ש ל"ו מטוהרה כל גדולי ישראל חקרי לב מרביצי תורה רבנים ויושבי על מדין מורי הוראות וחסידי הדור אשר מצאו קן להם תוך המדינה מיום הוסדה אשר בא לו בידיעה מפי סופרים וספרים ביגיעה רבה ועצומה, ודבריו המה זכרוניהם לקדושים אשר בארץ והידו"ר כל חפצי בם לדעת יקרותם וחשיבותם, ויתילדו למשפחותם, להראות אותותם, מקור מחצבותם, מקומות מושבתם, פעולתם וגדולתם. את כל אלה עשה יפה בעט"ו עט סופר מהיר מחקרי אר"ש אשר בידו, תזל כטל אמרתו, וכל משכיל יבין להוקיר חין ערך פעולתו, כי הוא זה חכמה ומלאכה רבה מים עמוקים בלב איש תבונות דלה דלה לנו, צרופה אמרתו מאור פלאות חכמה הגות תבונות במקצוע הלזה הגם כי לגדולה מזו הוא מתוקן בכ"ז באשר חפץ לבו במצוה הלזו חסד של אמת שעושים עס המתים הנקראים חיים, הנני מביע לו ברכתי יאירו דבריך נוצר תאינה יאכל פרי' לראות שכר טוב בעמלו, וייף בגדלו, מה טוב ונעים גורלו,
אשרי שככה לו והנני משתוקק חיש לראותו, כליל בהדר זיו תפארתו.
כ"ד הכו"ח פעה"ק אטיניא יע"א.
הק' מנחם מענדיל מרגליות פה"ק הנ"ל והגליל יע"א.
[קבלתי הערות יקרות וממתבי תהלה על ספרי זכ"ל מידידיי הרבנים הגאונים המבקרים מו"ה יוסף לעווינשטיין אבד"ק סעראצק, ומו"ה אברהם צבי בערגמאן אבד"ק ק"אר"אש מעז"א, ומו"ה אברהם זינגער אבד"ק וואַרפאָלאָטא. ומו"ה שלום אברהם אַטלאַס אבד"ק נאדי ר"אצע, ומו"ה ישראל חיים ברוין אבד"ק האללע א"ד זאללע. ולדאבון נפשי נאבדו ממני].
מכתב אהבה מאי"נ חמדת נפשי הרב המאה"ג עדיו לגאון ותפארת פאר החכמים וכו' מו"ה אברהם סג"ל איטינגא שליט"א בדוקלע מח"ס שם הגדולים השלישי וס' שיחות חולין החדש, וס'
דעת זקנים וש"ס.
ב"ה במוצאי מנוחה לסדר ראשי בני ישראל המה דוקלא.
שלום חיים ותפארת, יחדיו יהיו למחוברת, ללו התורה עטרת, והחכמה עמה מחוברת, אהוב נפשי צור לבבי הרב המאוה"ג, מעוז ומגדול, מבחר האנשים, מלא חכמה ודעת קדושים, במעלות ובמדות, לו עשר ידות, פאר המבקרים, ונזר הנבונים, המפורסם כשת"ה מר יקותיאל יהודא גרינוואלד שליט"א מככד מקומו בעוב"י סיגעט יע"א. אורו יאיר שבעתים, ויוסיפו לו שנות חיים!
כבר נודע שם כבוד גאונו בשערים, בחבוריו היקרים, בינה נמלאים, מפז מסולאים, מרוים נפשות צמאים, לדעת קורות גאוני ישורון הנשאים, ועתה רחש טוב רוח בינתו, ופרש כנפי אברתו לחדות את רוחנו, להוציא לאור חבור נחמד ונעים בקוראו שמו “פאר חכמי מדינתנו”, בו מלאת אבני ספיר תולדות וקורות ארזי הלבנון אדירי התורה, אשר התנוססו כאבני נזר בכל מדינת אונגארן המפוארה. האח! עוז וחדוה פלסו להם נתיב בתוך חדרי לבבי בראותי כי גם בדורנו זה, עוד נמצאו בישראל חכמי לב חרדים עם אל ועם קדושיו נאמנו ורוח עליון נוססה בם להתחקות על שרשי תולדות צדיקי עמנו וקורות מפעליהם, להודיע לבני האדם גבורת צדקתם וקדושתם וכבוד הדר מעשיהם, לבי נכון בטוח כי כל איש אשר רוח אהבת גדולי ישראל וצדיקיו מלפניו יעטוף ורגשי שלהבת יה מתנוססים בקרבו יחוש לקנות הספר הנעים הזה בכסף מלא וכבכורה בטרם קיץ בעודו בכפו יבלענו, כל דורשי תושי' ישבעו מטובו ויתענגו מפרי מעללו, שבח יקר וגדולה יתנו לשמו, ועד נצח יעמוד לנס עמו. אלה הם תוי לבבי אשר עברו פי וכלו לא אוכל כי גלי השמחה סוערו בקרבי, נשאו רבים שטפו עברו עד צואר הגיעו, מאת אוהבו הנאמן המתענג על ספרו כעל כל טוב ונפשי קשורה בעבותות אהבה אל נפשו.
אברהם סג"ל איטינגא יכונה עטטינגער
נכד גאון ישראל וקדושו רבינו שלמה קלוגער זצוק"ל.
שלום לך אהובי ידידי הי"ו.
נוגה יפעת ספרך היקר והנחמד זכ"ל הגיענו אשר בה דרכת קסתך בקושט אמרים מאירים כספירים ועשית שם עולם להגדולים אשר מנ"כ פה בעירנו, הה ידידי להלל מעשי ידיך? לפאר פרי תבונתיך? מה אהלל את אשר מהולל, מה אפאר את אשר הוא מפואר, הלא כל גדולי ישראל שבחו והודו אותו כי טוב, ולא באתי רק לעורר איזה דברים, בצד י"ב השבת תלמידי הגאון קציה"ח, הי' לך לחשוב גם הג"מ שמחה נתן עלענבורג אבד"ק מאשציסק, והי' ג"כ מתלמידי הגאון בית אפרים ראה שו"ת ביא"פ היי"ד סי' ע"ד, בצד מ' הר' מרדיש הוא אבי הג"מ יצחק אלי' אבד"ק זעלח"ו, ומאוד שמחתי בבשורה הזאת כי ייגמר הס' היקר פח"מ כי כמוני וכל יודעי ואוהבי מדע יברכוך על כשרין פעליך, יהא לך איזה הערות (הערות ידידי הרב הגדול המבקר הי"ו. יבואו אי"ה בין שאר הערות אשר אקבל מחכמי ישראל). כותב וחותם פה סיגעט, מנחם מענדיל עקשטיין מילדי ק"ק קראסנא מח"ס נ"צ.
מבוא
פרק א': וזאת ליהודא ויאמר 🔗
מי שקרא את ספרי זכרון לראשונים אשר הו"ל בשנת תרס"ט, כבר נתן לו ההזדמנות היכר שאיפתי ומטרתי להרים כבוד גאוני וגדולי צדיקי ארצינו, הלא כה דברי בסוף הקדמת ספרי הנ"ל, אם תמצאו חפץ בספרי, אז אתאמץ להו"ל ספרי המונח לפני, אשר הוא מפרכסת לצאת ולהראות החוצה, נגמר כליל בהדרו בשם פאר חכמי מדינותינו אשר אקוה כי יעלה לרצון, לפני חכמי יודעי בינה לעתים, כי בה גלותי חרפת עמינו, אשר אנשים שהכו בסנורים העלילו עלינו א״ה שוקל, וא״ה סופר, כי בכל הספרים אשר נתחברו במקצוע זה, כולם נתנו יד אחת לדלג על המדינה זו. ע"כ קנאתי כבודם, ובכמה יגיעות ותעמולה רבה עלו בידי להראות כי לא הי' אלמן ישראל במדינה זו עכ"ל שם – והנה באמת עבודה רבה וכבידה העמסתי עלי כאשר יבין כל איש, ירחי עמל עמלתי בספר זה – לא חשכתי נפשי מעבודה – לא חסתי על הוצאת הגדולות הכריכות לרגלי עבודתי, בכל מקום בואי בקרתי מקודם “הבית החיים” "כבוד ישראל
והדרם" וכאשר אך התבוננתי בהמצבות הקדושים הללו, כאלו שמעתי קול, אבנים יזעקו מן האדמה, והמצבות תחת מראשותיו של גדולי התורה תתנינה קולן, לכו חזו, דרשו וחיו שמות הגדולים אשר “בארץ” האבנים הדוממת שפתותיהן דובבות מקברות אנשי השם, אל תתננו בנפש צרי הזמן המכלה ומכלה המפרפר ומקרקר, שמותינו וציונינו, הצילנו נא מיד שן העת המלהך בלשנו הקשה והחד פעולותינו, ותהלוכותינו בעמק הבכא.
וקול דממה ורמה זו נשמע בן כוחני וקוראי הדורות, ומני אז ידיהן פרושות ועוסקות, וכחותיהם נכונות להקדיש חכמתם, ומרציהם לראות על אבנים, להישור הרכסים, ולהשלים הענין לכבוד התורה והיהודות, כי כל יד המרבה לבדוק ולחקור עד מקום שידו מגעת, בחכמה וגעת, לא יראה ולא ימצא מגרעת, כי כל אבן ואבן, העומד לנס ולכבוד על קברי הצדיקים הוא עלה אחת מפורדה מספר הגדול הכולל חיי עם ישראל, ומאוד נעמו דברי הגאון מורינו ר’י יוסף שאול מלבוב זי"ע בהסכמהו על ספר שהגה"ח הלא כה דבריו, ולדעתי זה נקרא חסד של אמת שעושין עם החיים ועם המתים, כי כמה גדולים אשר לא זכו להפיץ מעינותם חוצה, ולהקים שם בישראל, וגם אותם אשר שמו אותותם אוחות,: לפי רוב השנים תמעט ידיעתם, שמותם וספרותם, והנה כי כן כל אשר יגעו ועמלו ע"פ תבל כבר הכל נשכח ויכס אותם עפר הארץ, וע"כ האיש אשר מגלה עפר עיניהם, ויזכירם בזכרון טוב, הוא הוא המחיה אותם מערימת עפרם, ואם לא זכינו לראותם ולהשתעשע אתם, דבריהם הן זכרונם, שמותם וספרותם וכו', עכ"ל השייך לדברינו, ואך למותר להוסיף ראיות על דב"ק (ראה הקדמתי לספרי זכרון לראשונים) ולא באתי רק להורות באצבע על דב"ק הרמב"ם ז"ל בפיה"מ למס' אבות פ"א משנה י"ז בחלק הד' מחלקי הדיבור, הוא הנאהב, והוא הדיבור, בשבח מעלת השכליות, או מעלת המדות, וכו' להעיר הנפש למעלות בספורים ובשירים, ולמנעה מן הפחתיות בדרכים ההם בעצמם, וכן לשבח החשובים, ולהודות מעלותיהם, כדי שייטבו מנהניהם בעיני ב"א, וילכו בדרכיהם, עכ"ל הזהב, וכפיה"מ בפ' חלק, שמצוה לשבח ולהלל הצדיקים, וגם מטעם המלך וזקניו דברי חז"ל האי מאן דשפיר שמעני' לר' לשבוחי' ויניח לו ברכות על ראשו, ודב"ק רבינו יונה בספרו שערי תשובה, כבוד
חכמים ינחלו, וכו' יעו"ש.
וכאשר ראיתי כי ספריי מצאו חן בעיני גדולי ישראל ודורשי קדמוניות, הם הרהיבנו להשלים חקי ולמלאות תפקידי, הצטיוני וכבדנו במכתבי תהילה, תהילה לאל, ורבים מגדולי ישראל. החזיקו להו"ל הספר הזה נענתי למבוקשם, בכל זאת איננו כפה מדברת גדולות, כי ספר שלם הוא, לא, לא, לא הגעתי לתכלית חפצי, ומתאימות אין בה, בטח ישנם, עוד גדולים, ואנכי לא ידעתי, ולא עלתה בידי למוצאם.
אך רק זאת אבקש, חכמי בני ישראל, אשר ימצאו מעֻוָת ומשגה, או חסרון בספר זה יואילו נא בטובם, להודיעני ע"י מכתב ואני מוכן לדפוס את דבריהם, בברכה על הטוב, אשר יעשו עמדי, לתקן את מעֻוָתי ולמלאות את חסרונותי בי מי יוכל למדוד בשערתו תורת וגדולת ארזי הלבנון אדירי תורה מארצנו, ומה"ט אבקש סליחה מהגאונים הללו פן פגעתי בכבודם, בתוארי הכבוד, ועוד זאת, מאחד הארכתי באריכות כפי אשר נודע לי, ומאחד קצרתי והטעם כי לא ידעתי ממנו חדשות רק הדברים אשר נשמע בין החיים, ולא הזכרתי רק שמם הקדוש, וכן ראיתי שהגה"ק מחיד"א זצ"ל לא פקפק ע"ז פעם מקצר ופעם מאריך, וכבוד הקדושים הללו מחול, כי מי לאל ידו למדוד אלף גדולי ישראל, תורתם וגדולתם, תהילתם ופעולתם, לקלוע אל השערה ולא יחטיא המטרה.
פרק ב': הגר, וזכרונות היהודים בה. 🔗
מילת הגר המורה על מדינותינו –
א) בתהלים פ"ג ז' אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים נאמר בתרגום משכני, אדומאי, וערבאי, מואבי והונגאראי, וכתב הרא"ב בס' התשבי בערך הונגר, וז"ל מואב והגרים, תרגום מואכ והונגארי הוא מדינת אונגאריא ובלשון אשכנזי אונגארין, ולכך נוהגים אנחנו לקרא ליושביה הגריים והמדינה מדינת הגר, אבל מלחמה שבדה"י הם ישמעאלים ונקראו כן בעבור שבאו מן הגר עכ"ל, ולפע"ד לא צדקו דברי הרא"ב בזה, ובדברי הימים א' סי' כ"ד פ' ל' מספר שהמלך דוד העמיד ממונה וכו' ועל הצאן את יזוז ההגרי והם הי' מזרעו של ישמעאל ומזרעה של הגר, מזרעו של אברהם כי אחר שהי' מוכרח ליקח לעבדים מעם נכרי בחר מהם שהי' יוצאי חלציו של אברהם אבינו וזה הי' ארצינו ארץ הגר, כי לפי דברי הרא"ב הנ"ל לא הי' נקרא ארצינו הגר רק בשנת (896) ד"א תרנ"ו לב"ע כי בשנה הלז באו שמה עם המאדיארען תחת מלכם אלמוש, ובנו אַרפאַד, וגמרו כבישתה עד שנת ד"א תר"ס (900) לב"ע,1 ומקודם לכל זה הי' נקרא בשם פאנאניען, עד שנת ד"א ר"ג לב"ע (443). נכבשה על ידי עם ההונען, תחת מלכם אטטילא,2 ואחרי מות מלכם זה3 עזבו את המדינה הזאת, ואחריהם נתיישבו בהרריה עם הרמאטים אבות הסלאוואנער, הנוכחים ובעריה עם הגעפידען, והגאטהען, המזרחיים ועמים אחרים, הרי עיניך רואות שהשם הזה קבלו רק זה אלף שנה, ואנו נמצאים כי עוד קודם מזה הרבה כבר מוזכר ארצינו בשם הגר והוא בתהלים הנ"ל, ונראה לי שמילת הגר מוסב על העם הפאנאניען שהי' יוצאי ירך ישמעאלים (טירקען) מבני הגר ועבור זה נקראו שמם הגר.
ב) רש"י יומא י"א ע"ב מ"ר בשעריך וכו' ופירש"י יש מדינה אחת מוקפת הרים ואין יוצאין ממנה אלא דרך ערים כגון ארץ הגר4.
היהודים בהגר כפי הנראה צדקו דברי החכמים שאמרו שבעת שב המלך אטילא מעיר רומי, עם תרועת הנצחון, באו עמו יהודים לארצינו, וזה יותר הרבה מאלף שנה, ולמרות אורך זמן הזה קורותיהם ומעשיהם מעטים הנה, והוא להיות כי ארץ ההגר, מעולם הי' מקום מלחמה, ושדה מערכה פעם מול התוגרמים, ופעם מול האשכנזים, והמלחמות שונות הגדולות, והנוראות האלה, הכבידו מאד את היודים ואת הייהם, כי הם הי' בכל פעם כמטרה לחץ, בהם קלעו חיצי חמתם, אומה המנוצחת והמנצחת גם הוא לרגלי שמחת נצחונה, עשתה בּהם הרג רב ואבדון, ולוה לא רק חייהם הי' תלואים לה מנגד, אף גם זכרונותיהם, הנעלים ונשגבים ופרשת גדולת מעשיהם נצללו בעומק ים הנשי', ומעט מעט הנודע לנו מימי קדם, והדברים המועטים הנודעים לנו, אתנם לפני הקורא.
א) באגרת אשר כתב החכם חסדאי בן שפרוט, למלך כוזר, ושם אומר כי יהודי אונגאריא, ישלחו את אגרתו למלך כוזר, וכן נראה כי הי' יהודים כוזרים בצבא ארפאד המלך של הונגארין, אשר בא מדרום רוסיא ויכבוש את הארץ.
ב) העתק פס"ד מהרב ר' קלונימוס הרב בארץ הגר. וזה הדבר אשר פסק רבינו קלונימוס, בר שבתי החזן ז"ל בארץ הגר, על ר' אברהם בר חייא מריינשבורג, ועל ר' יעקב אחיו שבאו מרוססיא, עם עגלות טעונות בערב שבת מבעוד יום, עי' שכורים גוים, ועי' יהודים חבריהם, אל הקהל, והמה נשארו מן העבר הזה להנהר דונוי, קרוב מעט פחות משיעור מיל אחד, כי נשבר אחד מאופני העגלה שלהם, ונשתהו שם עד שתקניהו, וכשבאו בקהל הי' הקהל יוצאים מבית הכנסת בליל שבת. ולא נתנו להם הקהל שלום, ולא הניחם לכנוס שחרית לבית הכנסת, כדי שלא יקחו אחרים מהם קל וחומר, לומר כך עשה פלוני ופלוני, כדי שלא יפרוץ בגדר יותר פרצה גדולה לחלל שבת בזדון, ובאחד בשבת באו לבית הכנסת לקבל עליהם דין, וגזרו עליהם לצום ז' שבועות נ' ימים רצופים, חוץ משבתות ויו"ט וראשי חדשים להשלים נ' ימי מעשה בצומות ומלקות, ולמה נ' ימים, כי המחלל שבת חייב כרת, ושנו חכמים (במועד קטן, דף כ"ח) ומפורש בירושלמי בביכורים, מת לנ' שנים, מת בהכרת, ונתנו להם לצום וללקות נ' יום כננד אותם נ' שנים של מיתה, ועוד גזרו עליהם, לתת ממונם פדיון נפש לקופה של צדקה, ואחרי כן גזרו עליהם, לצום בי"ב חדשי השנה, ג' ימים בכל חודש. שני והמישי ושני, שהוא ל"ו ימים כננד ל"ו כריתות, שבתורה להפטר מידי כריתות, כדתנן (מכות כ"ג) כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתות, אבל אם ח"ו הי' עושין בן בזדון, הי' מחמירים להוסיף עליהם עוד שלא להתגלח ולהתנדות ל' יום כדאמרינן סתם נדוי ל' יום, וכל המחמיר בזה ינוחו לו ברכות על ראשו. (העתק מס' השבולי הלקט כ"י שבולת ס' וכבר הי' נדפס במכ"ע בפאריס. וזאת הי' בשנת ד"א תת"כ).
ג) בשו"ת או"ז ובספר מהר"ם בר ברוך ח"ג וז"ל הקדמונים הי' חכמים לראות את הנולד, ואם אתה תבטל להם מוגבת פורים ונדבת שמחת תורה, ונדבת חתנים, הנה ברוב המקומות שבפולין ורוסיא, “ואונגאַרין” שאין להם לומדי תורה, מתוך דוחקם ושוכרין להם אדם מבין מאשר ימצאו, והוא להם שליח צבור ומורה צדק ומלמד ביניהם, ומבטיחים, אותו על כל אלה, ומשתבטלם לא יספיקו שכרם למחייתם וירדו מחומתם, וישארו בלי תורה, ובלי תפילה ובלי מו"צ, עכ"ל בענין השייך לדברינו:
ד) זכרונות היהודים עוד קודם אלף החמישי ואחרי לה, רק מעיר אחת נודע לנו הוא העיר אשר הי' עיר של חכמים וסופרים, כרכא דכולה בה, תורה וגדולה, בקנה אחד עולה, אשר שמם יצא לתהלה בכל קצוי ארץ הוא העיר המעוטרה אשר גאוניה, מגפן התורה גפנם, ומשדמות היראה תבואתימו, הוא העיר בודון הנקרא אפען, אכען, קורותיה נודע לני עוד קודם אלף החמשי וסיימת בשנת תמ"ו כי אז נלכדה העיר אובן, ותבקע החומה.
העיר הזה הוא תפארת ארצינו, פאר מדינותינו, על העיר הזאת העידו גדולי ישראל כי הוא עיר של חכמים וסופרים, וז"ל הגאון שערא"פ בתשובה ס"ז “אף אם נאמר שהקהל הי' מזידין ח”ו אשר לא יאומן כי יסופר על קהל קודש אשר הם מסוימים ומפורסמם בכל הארצות, והמה מאחת הקהלות החשיבות אשר המה בככל תפוצת ישראל עכ"ל, מנהגי עיר בודון תורה הי' בידי כל חכמי ישראל, גדולי ישראל אם רק מצאו, או שמעו שבעיר בודון, נהגו כן הי' אצלם, הלכה פסוקה ע"כ לה נתתי משפט הבכורה, ליתן לה מקום במבוא ספרי, כל קורות גדולים ששמשו שם, ושאר מנהגי הקהלה כפי שנודע לי מעט מפי סופרים וספרים.
העיר הזה (כפי דברת הרבה חכמים) נתיסדה בשנת ד"א תת"ק מצינו תשובה בס' אי"ז לחכמי בודון אודות המקוה דשם. בס' תקוני גיטין מובא ביש"ש גיטין פ"ד ל"ב באמצע דבריו, אבל באובן שלשון הגר מצוי לשם ביותר, ולשון אשכנז אין פשוט כ"כ, ע"כ לשון ההגרי חשוב יותר. בבית יוסף יור"ד ס"ד וז"ל וראיתי בני בודון שמנקרין חלב זה, אך אינם מנקרין אלא עד חציו רחבו, ואפשר שטעמם משום דליכא למימר בי' אפרוקי מיפרקא אלא עד חציו. דרכי משה חאו"ח סי' תרצ"ו בזה"ל וראיתי חתונה בשושן פורים באובן. בס' מגן גבורים מהג"מ דניאל בזה"ל ורגלים לדבר שהעיר בודון, הם אשכנזים, ונמשכים אחר סברת בעלי התוס' והרא"ש וכדבריו כתב ג"כ בס' שער אפרים ע"ג, וביותר שאנו פה, נמשכין אחר מנהג אשכנזים.
ז"ל הס' שערי אפרים הנ"ל שמאז ומקדם שהי' קטטות ומריבות בק"ק בענין פסקים ומצאתי כתוב, בפנקס הקהל, תקנות קדמוניות שקבלו עליהם כמה רבנים, והתנו ביניהם, שלא יפסיקו, שום פסק ע"פ תשובת ופוסקים הן מראשונים הן מאחרונים, אם לא מה שמבואר בטור וכ"י ושלחנו הטהור, עם הכרעת בעל המפה וכו' ולא על שום פוסק אחר, ואף שיוצא לפעמים בספרים אחרים, ממה שהי' נגד הפוסקים הנ"ל, אזי לא יזיק כלום להפסקים ע"פ ספרים הנזכר (תשובה קי"ג), וכדבריו העיד ג"כ נכדו בעל ח"צ וז"ל וביותר אתה בזמנינו זה שזכינו לדברי הרב הגדול בעל המפה, ונהגו כמותו בכל תפוצות ישראל, אשכנז ופלניא, ובודון מכללם.
הג"מ שערי אפרים כתב בספרו קי"ב בזה"ל גלוי פה ק"ק אפען, שאינם חשים כלל, להפוסקים שאינם מפורסמים.
גדולי ישראל כמו מהר"ש מדינא, אשר מפורסם בחבורו עד"ח שו"ע מעתיק בספרו הרבה מנהגי ק"ק בודון, ופסק כן, הרב מו"ה שמואל גאון, בספרו משפטים ישרים (עי' ס"ח), מנהגי ק"ק בודון. הרב פני משה, הרב פרח מטה אהרון, ח"א צ"ח, הג"מ שמחה הכהן רב בבעלגראד בעל שמות גיטין, מביא פעמים רב מנהגי בודון להלכה, הג"ר חיים שבתי המפורסם בספרו הנפלא תורת חיים שו"ת ג"ח, הג"מ דניאל אימסטראמסי מנהגי ק" בודון, הג"ד יוסף אלמאשינו המפורסם בספרו עדות ביוסף מנהגי ק"ק בודון, תורת אמת להג"מ
אהרון בר יוסף, משפטי שמואל כ"ו.
– ואסדר פה רבני אפען כפי א"ב –
א) הרב הראשון, הרב ר' אברהם בימי בעל תרומת הדשן, ואליו פנה בשאלותיו, עיין בשו"ת תרומת דשן כ"פ והי' חכם וסופר חי' סוף המאה השני'5
ב) הרב מו"ה אברהם מו"צ דאפען בשנת ש"ס,
ג) הרב ר' אברהם ליב אבד"ק אפען בשנת שצ"ח,
ד) הרב מו"ה אלכסנדר בר שמעון ז"ל מו"צ באפען, בשנת תל"ד (שו"ת שערא"פ קי"ב).
ה) הרב מו"ה אלעזר אבד"ק אפען, קרוב לב' שנה הי', ממלכתו ומובא בס' שערא"פ סי' קכ"ט והי' לו קרובים וזה גרמו לו דברי ריבות ומנ"כ באה"ק תובב"א,
ו) הרב ר' אפרים הכהן אבד"ק אפען, מח"ס שערא"פ (שם הגדולים א' רכ"ו). גאון גדול ומפורסם, מאור ישראל, הגאון הזה נולד בשנת שע"ו לאביו הרב מו"ה אהרון נכד הג"מ אפרים רב בק"ק ירושלים, לקח לו לאשה את נכדת הג"מ אליי בעל שם מק"ק העלם, כעשרים שנה שרת בקודש בק"ק ווילנא, בבי"ד רבה של הגאון בעל חלקת מחוקק, והגאון רבינו הש"כ ובעל ברכת הזבח, גדול הי' אהבתו לרעיו אלו השלשה, כאשר נראה בספרו מביאם הרבה פעמים באהבה, דרכו בקודש מספר לנו בנו הה"ג מו"ה יודא שהי' יושב בתענית מידי יום ביומו, ולכל חודש רצופים ימים שנים או שלשה, והי' לומד בשקידה נפלאה ולא ארכו לו ימי השלום בווילנא, מסבות רעש המלחמות, והארץ רעשה והלך מגולה לגולה, (דברים הללו כתב לנו הג"מ יעב"ץ באריכות בספרו מגילת ספר וז"ל הגזירת ת"ח עת צרה הי' לישראל ונתפשטה הגזירה לק"ק ווילנא המהוללה, ועדינה, נדדם מקינה וכו' גדולי תורה, גבורי חיל אריות בתורה, ומהם הגאון החסיד שבכהונה שער אפרים, שהי' ראב"ד בווילנא, והרב מו"ה ברכת הזבח שאמרו עליו שהי' יודע ארבעה טורים עם הבית יוסף בע"פ, והרב בעל הש"ך, והרב בעל בית הלל זלה"ה מלבד שארי גדולי ישראל אשר כולם הוכרחו לצאת מן העיר, והלכו אלו הגדולי ישראל בגולה, ונפוצו בארץ להרביץ תורה בישראל, והי' למאורות, מהרש"ק בעל ברכת הזבח נעשה אב"ד בפיורדא, ומשם נתעלה לשבת על כסא הרבנות בק"ק פפא"מ, והרב בעל בית הלל נתקבל לאב"ד בהאמבורג ואלטונא, והרב בעל הש"ך נתקבל לאב"ד לק"ק העלישוי במדינת מעהרין, והגאון שער אפרים בק"ק טרעביטש ואח"כ בק"ק ברודא (בנו הג"מ יודא בהקדמת ספר שער אפרים הביא שנתקבל לק"ק פראג, ואחר כך בווינא) ואח"ז נתקבל לאב"ד ור"מ בק"ק אבען, בהיותה עוד עומדת בעושר ובמעלה, וקבע שם ישיבה, ושמעו הולך גם בכל ארץ טורקייא הסמוכה לה, אך בטרם בואם אל המנוחה, ואל הנחלה עברו עליהם רעות רבות וצרות, צרורות, עד אשר כמעט שכנה דומה נפשם בחרב היונים הארורים והאכזרים, וכו' עכ"ל בענין הנוגע לדברים הללו) עד שבא למדינת מעהרין, ונתקבל שמה לרב, והרביץ שם תורה וטהרה בישראל, כי נאספו אליו עדרים מכנף הארץ, ותורת אמת הי' בפיו, אולם גם שם לא ארכו לו ימי השלום, רק ששה שנים, ובשביעית נשמע קול תרועת מלחמה, וברח משם לעיר הגדולה פראג, והרביץ שם תורה וטהרה, ונתקבל לק"ק ווינא, ומשם נתקבל לק"ק אפען, בשנת תכ"ו, וישב שם י"ב שנים בשלום ובהשקט, והי' חן המקום עליו, כי הי' אז עיר של חכמים וסופרים, הגם שקיבל אגרת מעה"ק תובב"א, איך שמקבלים אותו לרב ומו"צ, לישב על כסא רם ונשא, למלאות מקום זקנו, אשר שמו בקרבו, התייר הגדול שהי' רב ונשיא באה"ק, אולם לא נעתר לבקשתם כי הי' רוצה בתחילה להביא ספריו לביהד"פ ובזה לבוא אל שער המלך אשר בירושלים, אולם לא ארכו לו ימי השלום, אנשים קמו מנגדו, ורצו להעבירו מכנו, באמרם בי עפ"י הדין תקנות הקהל, אין לו עוד שום רשות והורמנא לשבת שם ולשרת בקודש כי בנו נתחתן שם ועי"ז נעשה הרב קרוב6 ופסול, ונעשה בזה מחלוקה גדולה, חכמי ספרד גמרו ופסקו, כי אין לו עוד שום רשות, לכהן פאר בעדתו, וגדולי אשכנז בטלו הפסק הזה, ובאותה שנה מת עליו בנו היקר ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, מו"ה יחזקי' הכהן פו"מ דק"ק אפען, עוד לא נרפא ממכה זה, והנה בנו השני אשר הי' אז רך ויחיד לאבותיו נחלה מכה אנושה, והגאון לדאבון נפשו, התעטף בטליתו, וכך הי' אומר הכהן הגדול בתפלתו. אנא השם יהי' נא נפשי תחת נפש בני, בנו הג"מ יודא התאושש והתחזק מחליו, והנה יד ה' נגעה בהגאון ז"ל, וקרא את בנו יחידו ויצוהו שיתן לדפוס חד"ת ב' ספרים מחנה אפרים עה"ת וס' שערא"פ שו"ת; הגאון ז"ל של"ח עש"ק י"ג סיון תל"ח מיוצאי חלציו הנזכרים פה ובנו הגדול מו"ה אהרון הכהן ז"ל, חתניו הגאון החסיד מו"ה יצחק שולהאף ז"ל הרביץ תורה וטהרה בק"ק אפען, ואח"כ כשנחרב העיר, הי' מו"ש בק"ק פראג, (הי' בן הקדוש ר' זלמן מו"ש בפראג, הי' זקן מופלג ומנוחתו כבוד בפראג, של"ח ג' שבט תל"ג לפ"ק, ואשתו מרת אסתר נהרג בחרבן עיר אובן, ונשא בפראג לאשה, מרת רבקה חנה בת הרב מו"ה יצחק ליב וועלי (נפטרה י"ח כסליו תק"א לפ"ק) והיה חותן הגאון מו"ה שמחה כ"ץ פאפרש שהי' מו"צ בפראג, והרב דק"ק טיפליטץ (עי' בספרי בית יונתן) וחותן הגביר הנכבד מו"ה יצחק דושניס סג"ל האראוויטץ, וחותן מו"ה אליעזר של"ח כ"ב טבת תצ"ג לפ"ק והי' צעיר לימים, ובנו מו"ה זלמן הי' חכם גדול של"ח ט' אדר תקל"ז לפ"ק) חתנו הרב הגדול מו"ה יעקב ז"ל כפי הנראה מתשו' שערא"פ תשובה ס"ח שימש שם בתואר מו"צ ודיין,7 ויותר פרשת גדולתו וחסידתו הלא היא נכתבה בכמה ספרי תולדות לזעי"צ.
ז) הרב מו"ה בנימין הלוי אבד"ק אפען, בשנת ה"א ש' לב"ע, תלמוד מהרשד"ם, ומוזכר שם בכמה תשובת (וחכם אחד שאל אם הוא הרב ר' בנימין בר מאיר הלוי שהדפיס מחזור אשכנזים בסאלאניקי).
ח) הרב מו"ה גרשון בר יוסף מו"צ באפען בשנת תל"ד (שע"א תשובה קי"ב).
ט) הרב מו"ה גדלי' מו"צ באפען, (ע' תורת חיים ח"א כ"ח, סאלאניקי).
י) הרב מו"ה דוד הכהן ראב"ד באפען בשנת תל"ו, והי' ראב"ד בבי"ד הג"מ אפרים הכהן אב"ד, לפי השערתי הוא בן הרב המובהק ר' מרדכי כ"ץ מו"צ דשם, (עי' שע"א תשובה קי"ב).
יא) הרב מו"ה חיים הערצמאן הרב דק"ק אפען, בשנת ה"א ש' לב"ע מובא לשבח במהרשד"ם ח"ג קי"ד, וס' השמות מהגמר"ש הכהן.
יב) הגאון מו"ה חת אבד"ק אפען אחד מגדולי ישראל ראה מה שכתב הג"מ אורי' שרגא פייביש מעה"ק ירושלים תובב"א, בעת הי' באפען ותיקן שם תקנות קהלות, וכו' זה יותר מארבעים שנה וכו' רב ואב"ד קבוע כמו הגאון מו"ה חת זצ"ל וכו', ע"ש, הרב הזה שמש שם במאה הרביעית לאלף הששי.
יג) הרב ר' יוסף שאלמוני מו"צ דשם בשנת ה"א ר"פ לב"ע (מכ"ע).
יד) הרב מו"ה יעקב בר בנימין דיין מצוין דשם, (ראה שו"ת שער"א קי"ב).
טו) הרב ר' יעקב ז"ק מו"צ (עי' לעיל אות ו').
טז) הרב ר' יצחק שולהאף הרביץ תורה שם ומו"צ, (ראה לעיל אות ו', ולהלן בפ"ג).
יז) הרב מו"ה יששכר בערמאן, רב גאון גדול אבד"ק אפען, (מוזכר לשבח בשו"ת שע"א ס"ג).
יח) הרב מו"ה מאיר הכהן מו"צ באפען, בשנת ר"י לב"ע, (ראה תרומ"ה).
יט) הרב מו"ה מררכי הכהן מו"צ ורב"ד באובען, (שעא"פ תשובה קי"ג וש"מ). והגאון שעא"פ כתב שם וז"ל ומצד וכו' נכדת הרב המובהק מו"ה מרדכי הכהן רב"ד דפה, ובא בהסכמה ע"ס נחלת צבי המכונה בשם, נחצ"ב על מס' אבות (דפוס ווילנא שנת הית"ה לפ"ק). בשנת תי"ב וחתם מרדכי בר' יצחק הכהן האב"ד דק"ק אכען.
כ) הרב מו"ה מרדכי הכהן בר' דוד כ"ץ מו"צ דשם עי' שא"פ קי"ב.
כא) הרב ר' מרדבי סג"ל (בן ר' משה) מו"צ דשם בשנת תל"ו ומצינו חתימתו על גכ"ע משנת הנ"ל (עי' שא"פ קי"ב).
כב) הרב ר' משה מו"צ דשם בשנת ש' לאלף הששי (מכ"ע).
כג) הרב ר' נפתלי הירץ הכהן בן יצחק אבד"ק אפען, בשנת ה"א ר"ס לב"ע ש"ב להג"מ מהר"ם קאנצעלבויגען, והחליף עמו מכתבים, ומשם הלך לק"ק סאפיא. כד) הרב מו"ה עזריאל הלוי בשנת ש"פ לאלף הששי, שקל וטרי' עם הגאון, מהרי"טראנע.
כה) הרב ר' עקיבא הכהן נשיא באופען, מי לא שמע את שמע האדם הגדול בענקים הזה, רבינו עקיבא8 הגאון הוה נולד לאביו הג"מ יצחק כ"ץ אבד"ק ביקיש גאלאטי, בן הג"מ עקיבא כ"ץ ס"ט מגולי ספרד, אבד"ק סאלאניקו. הגאון ר"ע זכה לתורה וגדולה, ועושר ויוחס, והי' לו י"ב בנים וי"ג נקיבות, והתחתן עם י"ב בנות לבהונה, ועלה לדוכן כ"ה אנשים, ואמר כ"ה תברכו וכו' ומחמת עוצם גדולתו, נתקנאו בו שרים, והלשינו למלכות וברח משם לק"ק פראַג, ובנה בית גדול בנוי לתלפיות, והרביץ תורה בדורו ושם השתדך ולקח לבתו יוכבד את הג"ר שבתי האראוויטץ בהג"מ ישעי' הלוי האראוויטץ.9 אולם גם בפראַג, לא ארכו לו ימי השלום, ונתקנאו בו שרים גדולים ונכבדים מתוך גדולתו, עד אשר גם שם לא ישיב בהשקט מעלילות, ובזכותו, ובזכות תורתו ניצל, ויען אשר פגע בו שלשה מאורעת, בשלשה רגלים, וניצל מהם, עשה שלשה פרכת הקודש שווין זה לזה באין הפרש ביניהם, והקדישם לשלשה בתי כנסיות דהיינו ביהכ"נ על תנאי10 וביהכ"נ הישנה, וביהכ"נ פנחס והתנה עם הגזברים, שלא יפרשו אותן אל פני הקודש, כי אם בכל שלשה רגלים תמיד בליל ראשון ולא יותר, גם נדב פמוט גדולה לביהכ"נ פנחס ולה נרות כמספר בניו.
הגאון רבינו עקיבא הכהן, זכה לבנין וחתנין רבני גדולי ישראל מאורי הגולה, וכולם התיחסו בכבודו, ראה נא מה שכתב הגאון מו"ה שבתי שעפטיל ברבינו השל"ה בצוואתו אשר כתב לבניו בזה"ל בהיות כי ידוע החורבן השלישי שנעשה בשנת ת"ח, שהי' הרג רב בעוה"ר ממש דומה לחורבן הראשון והשני, אוי נא לנו כי חטאנו, והי' בעתים הללו תערובת רב בעוה"ר, ומה שחכמי הדור יכלו לתקן עשו, ומה שלא הי' אפשר הי' נשארים בתערובת, ויש לחוש פן במשך השנה יעמדו אנשים, ויטילו מום בקדשים, ויאמר אחד שהוא מאותו זרע לכן מהראוי שכל איש אשר הוא בימים ההם יעשה סדר יוחסין לזרעו לזרע זרעו שיהי' לאות ולמשמרת ובכן להודיע וכו' ואני בן הגאון הגדול החסיד מוה"ר ישעי' סג"ל בעל שני לוחות הברית, בן בנו של איש אלהים מו"ה אברהם ר' שפטילס בעל עמק הברכה, וזקני הי' התן נשיאה עקיבא מאובן ז"ל וקברו בק"ק פראג, סמוך לקבר אמי הורתי וכתב על מצבתו, “שלא הניח כלום מה שלא למד ממש כל התולה כולה היתה על פיו וכו'. והם כולם מיחוסי משפחה, ועל מצבת הגר”ש האראוויטץ וכו' מוזכר שם הג"ר עקיבא שהי' ראש לכל הגולה11 – גדולי ישראל, מאורי הגולה – רשכבה"ג זצ"ל מנכדיו הלא המה כתובים בספר מטה משה, ראה שם ותרוה צמאונך, רבינו עקיבא של"ח בשנת רנ"ו לזכר עולם יהי' צדיק.
כו) הרב מו"ה שמחה פרעדנא רב"ד ראופען בשנת ה"א ש' לב"ע. (עי' ספר שמות למהרש"כ).
כז) הרב מו"ה שמחה הכהן אבד"ק אפען, גאון גדול ומפורסם בכל תפוצות ישראל (כאשר העיד עליו שערא"פ ס"ח) ע"י ספרו היקר הי' אבד"ק בולגראדי הרבה שנים ונבחר לאבד"ק אפען, והואיל שהי' לו קרובים בקהלה, נסע לחזרה לק"ק בילגראדי ושם מנ"כ בשנת ת"כ. אלו המעט הרבנים אשר העליתי מפי סופרים וספרים שהי' אבד"ק אפען קודם חרבנו12.
המגיד מבראד זי"ע, (ועי' בספרי זכ"ל דף מ' מה שהבאתי שם אודותיו כפי שכתב לי הגאון מופת הדור מו"ה אברהם בנימין קליגער שליט"א מבראד). אחרי מות הג"מ צבי נתנו קהל אפען את עיניהם בהגאון חוות דעת (עי' בהקדמת הס' הואיל משה מהג"מ משה תאומים תולדות הגחוו"ד), ושלחו לו קאנסיס, והי' בדעתו לבוא, אולם כאשר בא לסטריא, עבור מכתב חירות פאַסס, קבלו אותו לרב, הרבה גדולי ישראל נתנו עיניהם בהקהלה הזה אולם בני קהקלה כאשר ראו כי הגאון הנ"ל לא בא, לא קבלו עוד רב, רק הריימו"צ, שהי' גדולי ישראל המה הורו והמה הרביצו תורה ותטרה בישראל.
א) הרב הגאון מו"ה יעקב בנעט רב"ד דק"ק או"י, בהרב יוחנן בנעט בהג"מ אבר בנעט מו"צ בניקילשבורג, (אבי זקנו של הג"ר מרדכי בנעט), נכד הגאון נפתלי הכהן אבד"ק פויזנא בעל סמיכת חכמים, ונכד הג"מ עקיבא הכהן נשיא באפען, (תולדות הג"ר מרדכי בנעט צד 7) הגר"י נטע ארבע ארזים בישראל גדולי הדור, הגה"ק יחזקאל בנעט אבד"ק נייטרא, הג"מ מרדכי בנעט אבד"ק שטאמפי, הג"מ יוסף יוחנן בנעט אבד"ק קאלעיו ובן בנו הרב ר' אברל בנעט.
ב) ה רב הג"מ יעקב צבי בן מו"ה אברהם עסטרייכער (מפנקס הקהל הזכרונות, כפי שכתב לי הרב ר' שמואל מו"צ דשם).
ג) הרב הג"מ שמואל פרייזעס בן יצחק (הנקרא ע"י אמו, שהי' שמה פרייזא, והיתה מפורסמת בצדקתה). ד) ו אחריו מילא מקומו בנו הג"מ בנימין זאב, והי' שניהם חסידים ותמימים גומלי חסדים.
ה) הרב ר' משה קוניטץ רב"ד דשם, נולד באו"י שנת תקמ"ד תעודתו ופעולתו ידוע ע"י ספריו הרבים, בית רבי (וויען) בן יוחאי – המצרף – המסות הגדולות, וש"ס, (אביו הי' הר' מנחם) ועי' ביד שאול רל"ט ליו"ד, מוזכר לשבח בס' בית לחם וש"ס ושל"ח כ"ז שבט תקצ"ז.
פרק ג': מצב, ורדיפות היהודים, והריסות עיר אפען. 🔗
נוע תנוע עטי' בידי, דמעי נחפוו טרם כתבו, בנפש דולפת מתוגה, ועינים כלות בדמעות. אקח את המטה בידי, המטה אשר אעשה בו האותיות, ולסדר הפרק הזה מהתלאות הנוראות אשר השתרגו עלו על צוארי ישראל, אשר רצו להכחיד את ישראל מגוי ולהשבית מאנוש זכרם, מעולם לא מצאו העם הזה מנוח לכף רגלה ויתהלכה מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר, כל עמי הארץ. לבשו אכזריות נמרים, וקטב מרירי, ויטרפו שה פזורה ישראל, ועצמותיה פצחו, לאלפי אלפים טרפו, שרפו הרגו, טכחו, וירצחו בקול המון חוגג נוכח פני ה', ולעיני השמש. מי יוכל לשמוע עלילות רשע כאלה, נבהלתי מראות, מראות רצח, כל רודפיה רדפו היהודים עד חרמה, כל מוצאיהם, אכלום, רמשום ברגלים, שרפום חיים, הוקיעם לעיני השמש, ויעשו בהם שפטים נוראים, אשר אך לזכרם יתעלף רוח כל בשר איש, כל התלאות הנוראות, אשר באו עליהם מיום היותם לגוי, הי' רק בגלל תורתם, רק למענה באו באש וכמים, רק למענה חרפו נפשם, ורק למענה הי' צפוים אלי חרב הרג רצח ואבדן, ובעבור זה שתו בכל פעם, הכוס תרעלה, אולם חסדי ה' כי לא תמנו, דברי הנביא, ישעי' מ"ג, אשר חזה בשם ה', כי יעבור בנהרות אתו הוא, כי ילך במו אש לא יכוה נתקיים אצלינו, בעת אשר בת יעקב הי' השה לעולה שלח ה' את מלאכו והציל את עמו לא כלינו ולא נגזרנו מתחת שמי ה', כל הכמי העמים התפלאו פליאה נשגבה מאד איך לא נסחף יעקב כי קטן ודל הוא מתגרת יד השטף העז השוטף תחת השמש אשר מידי עברו ישטוף גוים גדולים, ולאומים עצומים, ויכס עליהם בהמון גלו, חכמת חכמים תתבלע, ובינת נבונים תסתתר למצוא את פתרון החידה הזאת בארח הטבע, הה! כל יושבי תבל ושוכני ארץ, הביטו נא וראו את המראה הגדול הזה, הביטו נא וראו, אניה סוערה בלב ים סוער, אניה סוערה אשר נטשו חבליה, ורבבות גלי שחת ומשברי מות דלקו אחריה, גם פעהו פיהם ברצח לבלעה ולהשחיתה, סופות וסערות, וכל צבאות בלע הדפוה ויקלעוה, ויטלטלוה מתהום אל תהום, ומאבדון לאבדון, ואלפי אניות גדולות עם מלחיהן וחבליהן, מחזיקי בדקן וכל אנשי מלחמתן צללו מצדה כעופרת בלב ימים, ועלימו יתעלם צלמות, והוא הפלא ופלא, היא עלתה לשמים, ירדה תהומות, אף חשבה, להשבר לרגעים, ובכל זאת הוא עוד בעצם תמה, – הוי – קוראי קורות הדורות מראש, שוטטו נא בכל קורות דורות עולמים, ובקשו נא אם תמצאו בכל העמים עם פלאים כזה, לפני אלפי שנים לחמו בנו עריצי גוים, ועתה אין זכר למו, לכו חזו מפעלות אלהים, ועזוז נפלאותיו אשר פעל ועשה, ימים אשר כל יושבי תבל התקוממו על גלות ירושלים, ותחת עורר רחמים על עם מרום מראשון, אשר נפלה עטרת ראשו, גלה יקרו ונטל כבוד מבית חייו, תחת לנוד לנודדים, תחת אהוב גרים אובדים ונדחים, המתעלפים בזלעפות, התנפלו עליהם בחמת חיתו טרף, הריקו עליהם חרב רוצחת, ירו בם חזיזי זעם וחצי רעם, וידו בהם אבני קלע, וכל כלי בלע, וכל העולם כולה, היתה אז עקבה מדמי בני ציון היקרים, איירופא כולה נהפכה אז לבמת מטבח, ובת יעקב היתה השה לטבחה ומי כל חכמי לב השופטים רק למראה עיניהם, מי בהם האמין, או מי יוכל להאַמין כי רחל נאלמה, האובדת במעונות אריות והנדחת בהררי נמרים, לא תהי טרוף לשיני החיות הטורפות ההן, תולעת יעקב אשר כל רבים עמים רומסים עליה בפרסות ברזל? אך לכו חזו מפעלות ה', דורות כנרות כבו אילי הגוים ירדו דמה, המו עמים מטו ממלכות חליפות מאליפות החליפו פני תבל, ותמורות מרבבות, המירו ארץ ויושביה, אך העם ישראל, יתעודד בעצם תמו, ואין חליפות, כל משברי עזו, גלי ים זועף, עליו לא יצליחו, כי ה' אלהיו עמו, כי רוח מרום וקדוש שוכן עמוק עמוק בבתי נפשו, גם בעת אשר חרב מרצחו, חדרת בהדרי לבבו, נפשו הערה למות, ומחשבת נקם רחקה מכליותיו ונאמן הוא בה' ובתורתו (ועי' בהקדמה לס' תח"י ד"ח מהחכם מוהרק"ש).
ונאמנים בזה דברי רבינו הה"ק מוהר"נ מראפשיטין [מובאים בספרים לידידי הגאונים הי"ו, בספר דבש השדה להגאבד"ק פלונסק, וספר עשר עטרות להגאבד"ק בוקארעשט] ע"פ כל רודפיה השיגי' בין המצרים פירש כל השונאים של ישראל משיגים את גדלות ורוממות קדושת ישראל בשעה שישראל ח'“ו במיצר, ואעפ”כ המה מחזיקים א"ע בכל עוז ותעצומות בהקב"ה ובתורתו הקדושה אז גם המה משבחים ומהללים את עמו ישראל נצר מטעו.
ומה מאוד נכונים דברי הרמב"ן הקדוש בפי כי תבוא, שכבר נתקיים בנו דברי ה', ודל ישורון, אנא תגלה ותראה מלכותו עלינו, ונזר משרשיו יפרה את הנזר ואת העדות ופום ממלל רברבן, ויקראה ירושלים עיר האמת, ותהי האמת נהדרת, והשקר נעדרת, אז ימלא שחוק פינו, יגל יעקב ישמח ישראל, לעבוד עבודה, לתורה ותעודה, בכל לב טהור, כלו הפך לבן, תשא אותנו על כנפי נשרים, תעלנו למרום הר הרים, למבחר עפרים, למעונות אריות והררי נמרים, ואז יעלו על מזבחך פרים, יקיים בנו דברי הגמ' מכות בר' עקיבא שהי' שמח כיון שיתקיים זה וכו' בכא"ס.
ועי' בס' לקט עני ח"ב לפרק"א וז"ל הלא אם יתבונן האדם בעיני השכל, יראה לפניו חסד ה' ונסיו גם מתוך ערפלי היסורים, ורחמיו מרובים גם בימי עוני, כי מראש צורים אראנו, והביטו אל אברהם אביכם אשר בחר בגליות נגד הגיהנם, כדי שע"י היות ישראל בגלות בין העמים, יודע בין הגוים כי ה' הוא האלהים כמ"ש בעל מעשי ה' בחלק מעשי אבות פ"ט, ויתקדש ש"ש עי' כי יראו כל העמים, איך שה פזורה ישראל בין שני אריות, זה חומס וזה רומס, זה טורף וזה שורף, ומרדף הוא בלי חשך עד צואר יגיע, ואחר כל אלה הנה הוא לא יתבולל, בין עמים רבים, אשר הוא יושב בתוכם ועדיין חי, ישראל נושע בה' תשועת עולמים, וכמ"ש שה פזורה ישראל אריות הדיחו, הראשון אכלו מלך אשור, וזה האחרון עצמו נבוכדנצר מלך בבל, ואח"כ כתוב שם לאמר בימים ההם ובעת ההיא נאם ה' יבקש את עון ישראל ואיננו, ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה, כי אסלח לאשר אשאיר, א"כ כל העמים בראותם כזאת וכזאת, יתנו עדיהם, יעידון ויגידון, כי רק ה' פעל כל זאת, והן הן גבורותיו והן הן נוראותיו, ע"כ צריך כל אדם להכיר בניסו ולבבו יבין, כי הכל ברחמים וחנינה מיד ההשגחה העליונה. ית'.
בשנת 1020 הי' וועד כומרים נוצרים בעיר סאבולטש, אשר אסרו התחתנות בין נוצרים ויהודים.
המלך קלמן, בשנת 114–1092, אסר על יהודים לקנות עבדים ושפחות מן הנוצרים גם צוה כי יהודי המוצא שטר הלוואה על נוצרי צריכים להעיד עליו יהודי ונוצרי יחד.
בשנת 1222, נתנו חוק אשר אין רשות למלך למנות מוכסים (אשר המלך אנדרעאנעס השני נתן זכיות ליודים, וביניהם זכיות לפקח על המסים וכו') ושאר משרתי המלוכה מן היהודים, המלך לא קיים דבריהם, עד אשר החרים אותו האפיפור, אבל החרם לא הועיל לזמן רב כי המלך בעלא הרביעי 70–1235 אשר מלך אח"כ נתמנו היהודים למוכסים, והמלך מסור בידם איזה מבצרים לאחריות המלוה אשר לוה מהם.
בשנת 1251 נתן חוק ליודים אשר הוא כמעט העתקה גמורה מן החוק, אשר נתן דוכס אוסטריא פרידריך השני ליהודי ארצו בשנת 1244, החוקים הזה העלה חרון אף השרים והכומרים, כמו באוסטריא, ונאספו הכומרים בשנת 1279) לאספה בעיר אובן, וישימו לחוק כי היהודים צריכים לשאת אות חרפה על בגדיהם, וכל איש נוצרי אשר ירשה את יהודי לשבת כשכנתו בלי שאת את האות הזה וכן כל נוצרי אשר ימנה יהודי לאיזה שררה, הוא בנדוי, אבל למרות החוק הזה נתן אנדרס השלישי 301–1291 ליודים אשר גרו בפרעסבורג, משפט אזרחי העיר, במאה הי"ד נרדפו יהודי' באונגאריא כמו בשאר ארצות איירופא.
בימי המגפה בשנת 1349, וכן בשנת 1360 גזר המלך לודוויג השני עליהם שימירו דתם, ואם לא ישמעו לו יגרשם מן הארץ, וכנראה באמת נגרשו לזמן קצר. תחת ממשלת המלך הזה נתמנה שר אחד לממונה על יוהדים, אשר יאסוף מס המלך מהם, וישפוט אותם. המצב הזה נמשך כל ימי מלכות הנוצרים, עד אשר הכה השולטאן סלימאן את המלך לודוויג השני במאהאטש בשנת 1526, וילכד את רוב ארצו, וגם את העיר. בשנת ,1494היתה עלילות דם בעיר טירנוי, ובשנת 1529, בעיר בעזינג, ובשתי הערים הללו נשרפו ונהרגו יודים ע"פ עדות שקר.
ממשלת הטורקים הטיבה את מצב יהודים מעט, ואף כי השולטאן סלימאן, בלכדו את ארץ הזה, הגלה את יהודים לערי טירקייא, בכ"ז העלילו הנוצרים על יהודים, כי המה קראו לשונאיהם המחמדנים, לצור על ארצם, ובחלקי הארץ אשר נשארו תחת יד הנוצרים הצירו להם מאד, ויגרשם מכמה מקומות13. בשנת 1578 העמיסו עליהם מסים כפולים, ובשנת 1636, אסרו עוד הפעם על יהודים, לחכור את המסים וכן הי' תמיד ער אשר נפלה העיר אפען בידי שר צבא המלך.
הריסות עיר אפען 🔗
ויהי14 בימי הקיסר רומי המהולל המיוחס החסיד לעאפאלדוס, בשנת תל"ח ותל"ט אשר הי' אז עיר אבען תחת ממשלת ישמעאל ישבו היהודים שאנן כזית רענן בטח והשקט, ממש איש תחת גפנו ותחת. תאנו, ואין מכלים בארץ, והזול הי' מאד בכל דבר אכילה.
והנה הקים ה' לשטן את הדוכס אחד במדינות אונגארין ושמו טעקולי ומרד בהקיסר כי בקש לנקום דם קרובו הגראף סוריען, אשר צוה הקיסר להרגו, עבור אשר נמצא עליו שהי' שוא ומזויף בעסקי הקיסר, ויקח הקיסר את כל רכושו ונכסיו, וטעקולי ברח בריחה אחת שהוא הרבה עד סמוך למדינת ישמעאל, וילקטו אליו אנשים רקים עד שהי' לו קרוב לשלש אלפים רוכבים ופרשים ויהי משוטט בארץ אונגארין להכות כל מוצאו מעם הקיסר, וטעקולי הי' מתחבר בשלטון אחד הנקרא בלשון ישמעאל באַשי, ויכרתו שניהם ברית ויהי' כאיש אחד, ויתן לו הבאשי ההוא לעזרתו רכבו ופרשיו, כמה אלפים מלומדי מלחמה, אנשי בחור לילך עמו בכל מקום שלבו חפץ ובכל מקום אשר דרך כף רגלו הי' הלוך וגבר מדי יום ביומו, ויתאספו אליו כמה אלפים רקים ופוחזים בארץ אונגארין, וגם כמה דוכסים חשובים התחברו אליו להיותם יחד מורדים על הקיסר וישלחו כולם לטעקולי מתנות כסף וזהב ומגדנות להספיק את עמו המקשיבים לקולו, ויהי פעם בפעם גבר טעקולי עם חיילו וילך אל ארץ הנקראת בלשונם דיביינוס (די־באניעס) (מקום העושה מטבעות המלך מכסף וזהב) ויפל בפתע פתאום על הארץ ההיא, ויכבוש אותה, ויהרוג מנער ועד זקן ושללם לבוז כמה וכמה ככרות זהב וכסף עד כי חדל לספור והערים שרף באש ויסב ולך לאחוריו אל הדוכס באַשי הנ"ל ויבא לו מתנות רבות גנזי אוצרות אשר שלל, ויכתוב הבאַשי כל הדברים האלה הנעשים והנזכרים פה מטעקולי להשלטן הגדול האדון הקייזר ישמעאל, ויחפוץ הקיזר ישמעאל שבא יבא טעקולי במחיצתו לראות אתו ואת עמו. ויסע טעקולי עם כל אנשיו ושריו ודוכסיו להקיסר ישמעאל, וישא חן וחסד מאד בעיני הקיסר ישמעאל ובעיני כל רואיו, וימלא הקיסר את כל אשר בקש ויתן לו לעזרה חמשים אלפים בחור אנשי מרי נפש ויצאו כולם בשפה אחת לבלוע ממש כל מדינת אונגארין, ולהביאה תחת יד ממשלת קיסר ישמעאל רק הוא יהי' השליט ומושל.
בשׁנת תמ"ג תכף אחר חג השבועות בא טעקולי עם גבורי מלחמה אשר. פני להבים פניהם לפני עיר אובין, ומשם הלכו למדינת אבער אונגארין, ונפל פחדם עליהם, וחיל ורעדה אחזתם עד שכל אנשי עיר חומה בא לקראתם ויכנעו ומסרו עצמם תחת ממשלתם, והרבה ערי בצירות כבשו ביד חזקה ויהרגו אנשים נשים וטף ושללם לבוז, ולא היתרו כל נשמה ויתחזקו ויגברו עד בואם עיר הגדולה קאשוי ויכבשוה ושם הי' איתן לטעקולי וחייליו, וישב על כסא ממשלתו, והי' הארץ השקט ושאנן בשנה ההיא, אולם הקיסר המלך אשר מלך לעפאלד לא נח ולא שקט ע"ז והכין את עצמו למלחמה גדולה.
ויהי בעת ההוא, נראה בעיר אובן דבר הנפלא ומפליא לעשות אשר באו בעצם היום כמה אלפים רבבות עופות משונים במראיתם וצעקתם, ופרחו כולם כאחת בתוך מבצר העיר, ויבריחו משם כל העופות אשר קננו מקדם בתוך המבצר והי' אימה גדולה מהעופות המשונים האלה וצעקתן הי' משונה מאד, אשר לא נראה ולא נשמע כמותן בארץ, וכן הי' חידוש שם, אשר כמו יום וחצי נלקו כל הנהרות, ומעיינות וגם בנהר דונא, בנחשים ועקרבים עד מי שמלא כדי מים הי' מוצאה מלא נחשים ועקרבים קטנים כתולעים אדומים, ולאו לשתות מן הנהרות בערך זמן שני ימים.
והמלך ישמעאל בא בעצמו אל המלחמה והחריב הארץ ומרוב עוונותינו כמה מאות נפשות מישראל, יש מהם מתו ברעב ובצמא, ובשבי, וכמה וכמה כפתו ידיהם לאחוריהם והלכו לפני הצר נושאים משאות כבדות כמו שהי' לנו בימי החרבן.
בימים ההם בא בפעם אחת חשך ואפל גדול בעיר אבען, עד כי העומד לא הי' יכול לישב, וכן בהיפך, כמו חושך מצרים והשמים התקדרו בעבים, ורוח וגשם אין. והי' קולות רעמים וברקים עד מאד, ויכה רעם במגדול הגבוה אשר הי' בית תועבותם הגדולה מכה רבה מאד עד תהום ולא נראה ולא ניכר שעמד מגדול במקום הזה מעולם, והי' הדבר הזה לאות ולמופת רע בעיני כל רואיו.
ובראש השנה אשר קדש היום לאדונינו הי' לחוצים ודחוקים ואנוסים בתקף הציווי אחת דתו להמית מי שלא יאפה פת כל היום, הן יהודים, והן ישמעאלים, כאשר יוכל שאת תנור ביתו, אם מעט ואם הרבה, והכינו לאשר יבואו מהלחמה פליטי חרב ומזי רעב להשיב נפשם בפת לחם, וכאשר באו חנו תחלה חוץ לעיר וראינו רובם פצועים (כי נפלו במלחמות וויען עם ישמעאל) ומוכים, וכמה מתו ברעב, ונבלת אדם ובהמה מושלכים חוצה, סביב העיר על פני הארץ, ועל כל ההרים הגבוהים מצאו פגריהם כדומן על פני השדה, ותעל צחנתם ובאשם עד השמים.
ויהי בין כסא לעשור והשמועה פורהת ובאה כי בא עם הקיסר לצור את העיר אובין ושכבר היגיע וצרו את המבצר (גראַן) וכבשו אותה, והעיר אובין הי' בעת צרה ומבוכה גדולה כי אח"כ כבשו גם את המבצר ווישיגראד שהוא דרך חצי יום מאובין, וברוב חסדי ה' אשר חמל על שארית יהודא לבלתי השחית את העיר ביום ההוא, כי לפניו יש עת וזמן לכל חפץ, ויתן ה' בלב השרים לעשות. (ווינטערקווארטיר) ויפנו לאחוריהם עם כל עמם עד כלות ימי החורף ואזי יבואו לחזרה לצור עיר אובן.
ובסוף חודש תמוז אחרי שכבשו מבצר ווייצען, עססעק באו במחנה לעיר אובן, והעיר אובן נבוכה ותעל צעקתם השמימה, וילחמו אלה באלה ולא נודעו יד מי רוממה אולם כאשר צרו ימים רבים עד כי החזיק הרעב בעיר.
ויהי ביום שני לא נאמר בו כי טוב, יום חושך ואפלה וצלמות בצהרים והנה זעקה גדולה ומרה בתוך העיר, כי עם הקיסר גברו ועם הישמעאלים הי' מועטים ויהרגו בעיר. הרס ולא חמל את מבצרי יהודא, והי' קול רעש גדול ומהומת חרב קול יללה ונהימה הלך וזעקה עד לשמים.
הרב מו"ה יצחק המספר לנו זאת כתב בזה"ל ואני הייתי רגיל מתחלת ימי המצור הגדול האחרון להיות בביה"כ עם בני הנחמד מו"ה שמשון ז"ל כל היום מהבקר ועד הערב עומד בתפלה ועבדות ה', ולא ידעתי דבר מה, ומאומה. עד כי באו כמה אנשים לנוס בבהכ"נ מפני מהומת חרב ויצעקו אוי אוי לנו, ומשוטט ברחובות ובשוקים ופורץ בבתים הרס ולא חמל, אבדנו כולנו אבדנו, עוד המה מדברים ויבואו כל בני ישראל מקצי בני הקהל אנשים ונשים וטף דחופים וסחופים לחוצים ונחוצים במנוסת חרב וגעו כולם בבכיה גדולה יללה ושועה, עד לשמים, אשר לא נשמע אוזן דאבה נפשנו.
ושם הי' המנהג שהחכם הדורש לרבים לא הי' עומד לפני הארון כמנהגינו, באמרם אין דרך כבוד שלמעלה לעמוד באחוריו להיכל הקדש ועשו מרפסת גבוה בשנים ושלשה מדרגות בצד מערב ושם הי' הדרשן עומד, ועליתי עם אשתי ובני ובעוד שקבצתי אותם מתוך רעש הגדול באו אלינו כמה בעלי מלחמות בקני השריפה וחרב שלופה בידם גם אנשי הוסארין בחרבות עקומות שבידם ויזבחו זבח בבית ה' וישפכו דם נקי בני ישראל, אוי לעינים, ואוי לאזנים שכך ראו ושמעו, ארץ ארץ אל תכסה דמיהם, כשבא האויב לבית הקודש שלף חרפו זה הורג, וזה טורף, זה חומס, וזה רומס וקול נתנו בבית ה' כיום מר אין למלל ולספר מקול ענות חלושה ואנוסה, אשר אנכי שמעתי בעת ההוא, ואחרי שהרגו וחמסו ראו אותי במקום מרפסת הנ"ל וירוצו אלי ויכו מיד אחרי בקנה השריפות שבידם ונפלתי ארצה, ואחלה פניהם בדמעות ואומר אל נא אדוני תרעו לי כאשר אנכי ממדינת הקיסר מפראג, ונשכתי תחת הישמעאל, וקללתי את הישמעאלים לאמור ארורים יהי' האכזרים וכו’ וכאשר נתתי לו כל מה שהי' בידי ומצאתי חן בעיניו, והלך עמי להושבני אל ארצי ואזי יקחו ממני פדיון נפש מאשר יפדנו, וכאשר באתי החוצה והנה הרחוב מלאה הרוגים מיהודים וא"י, ורעש גדול חרב איש ברעהו. ואשתי הצדקת (הי' בת הג"מ שע"א) נאבדה ונדחפה ממני ואותה שעה לא ידעתי מה הי' לה, אך באמת שמה נהרגה וכן בניי ז"ל ואני בחמלת ה' נצלתי ע"פ נס גדול שלא כדרך הטבע, עד שבאתי עמהם להוביאני לפדות ובתוך כמה יגיעות וסכנת נפשות מצאו אשר דרשו ומצאו אנשים טובים שנתנו עבורי שלשים שקלים והביאני להקצין ר' שמואל אפענהיים וכו' וכו' עכ"ל הנוגע לענין זה.
ויהי אחר חרבן אפען, עוד לא נחו לא שקטו צוררי ישראל, עוד לא הי' דיי בדם שנשפך מישראל כמים, והעלילו עוד הפעם כי באו בברית עם הטורקים, והבישאף (.Kollonicz) אשר עפ"י עצתו גרש הקיסר את היהודים מהעיר ווינא יעץ לקיסר לגרשם מאונגארין, מלבד כל אלה באו המורדים ויהרנו בהם הרג רב בכ"ז לא גורשו מן הארץ, וכאשר נתרבה מספרם, חשב המלך קארל השלישי באונגארין להמעיטם ויצו לפקוד אותם, וישם עונש גדול על כל מסדר קדושין ליהודי אשר לא קבל רשיון מיוחד, המלך העמיד עליהם רב מדיני את הגאון הגביר המפורסם ר' שמשון ווערטהיימער בוויען,15 ואחרי מותו נתמנה תחתיו חתנו הג"מ בעריש עשקעלעש, ואחרי מות הג"מ בעריש לא נתמנה אחר רק במדינת זיבענבירגען, והי' שם רב מדיני עד אמצע המאה י"ט.
בת קארל השלישי המלכה מאריא טערזיא (1780–1740) שנאה את היהודים תכלית שנאה אף כי עפ"י חק ישן היה ליהודים חופש מן המסים מלבד אלה אשר הקציבו עליהם בימי המלכים הקדמונים בכ"ז תבעה המלכה מהם 50,000 פֿלארין לשנה, היהודים צעקו על החמס הזה ואחרי ויכוחים רבים התפשרו המלכה עמהם, לקחת 20,000 לחמש שנים, ובכל פעם ופעם הרבתה על המס הזה, עד אשר בשנת 1778 הושם עליהם סכום 80,000 פֿלארין לשנה.
אחרי מות מאריא טערזיא מלך בנה יוסף השני (90–1780) אשר היה איש טוב חפשי בדעותיו ואוהב את הבריות בלי הבדל דתות. בשנת 1783 נתן חוק להקל עול היהודים, הוא בטל את אות חרפה, ויתן ליהודים רשות לשבת בכל רחבי הממלכה, מלבד ערי מחצב זהב וכסף, גם נתן להם את הרשיון לעסוק בכל מלאכת חרש וחושב וללמוד בכל בתי הספר, ולחכור קרקעות לעבודת האדמה, ומחפצו, להשוות אותם עם כל יושבי הארץ, לא הרשה להם להשתמש בעברית או ביהודית המדוברת, בפנקסי מסחרם ובשטריהם, ויצו עליהם לגלח את זקנם, ולתת צעיריהם לעבודת צבא המלחמה ככל אזרחי הארץ, היהודים היראים התנגדו לזה וישלחו מנכבדיהם לבקש מאת המלך לבטל גזירותיו, המלך נשמע להם לבטל את גזרת גלוח הזקן אבל החוק לקחת בניהם. לצבא נתקיים. יוסף השני מת בחצי ימיו וימלוך תחתיו אחיו לעאפולד השני (2–1790) בראשית מלכותו באו רבים משרי המלוכה וישאלו מאת המלך לשנות את מצב היהודים למצבם הראשון, ומצד השני שאלו היהודים כי יטיב להם, כי עוד סבלו עול מסים מיוחדים והגבלות שונות. צירי הממלכה נשאו ונתנו על הדבר בהועד, ויתנו חוק בשנת 1791 כי מצב היהודים יעמור כאשר הי' בימי יוסף השני עד אשר יהי' זמן מוכשר להועץ בדבר זה, וכן עמדה שאלת היהודים עד שנת 1840 בהתאסף הצירים בעיר פרעסבורג, וגם בימים ההם בשנים הללו נוספו עוד איזה איסורים.
אולם בימינו האלה נברך את שם ה' אשר נתן בלב מלכינו החסיד המהולל הצדיק יר"ה ובלב כל שריו הי"ו לעשות טובות עמנו, ועומדים למגן ולמחסה לנו לבל ירעו ובל ישחיתו לנו, כמו בשאר ארצות פעמים אין מספר, אולם בכל ארצינו לא נשמע אשריך ארץ אשר אליך חרדה יונת מוריה, ותמצא קן לה, אשרי העם אשר הסתיר בסתר כנפיו את ניני אברהם, ועדרי משה איש אלהים, כי מעת צעדו על כסא המלוכה אך ורק לבבו לעשות טובות משפטים ישרים חקים טובים.
החכם בעל שבילי עולם במבוא לקורות הגר, זה לשונו. קורות ישראל. אין בה מאומה בפרטיות, כי כל אשר מצא את אחינו בארצות עסטרייך וכו', מצא גם אחינו יושבי הארץ הזאת, ופעמים רבות תחת שואה התגלגלו, עד אשר פקד ה' את עמו, ויפקח את עיני העמים ויראו כי אך רשעת אולת הוא להמית נפשות נקיים על דבר אמונה, וכאשר היתה מנוחה לאחינו בכל הארצות, נחו גם בה מאויביהם ותהי הרוחה למו, ואף הערים אשר היו סגורות לפניהם נפתחו להם בשנת ה"א תר"ג, ועתה כמעט אין עיר וכפר אשר אין עדת ישראל בהם, וברכת ה' בכל משלח ידיהם, כה יתן ה' וכה יוסף להם, ולכל אחינו בארצות פזורנו עד בוא הגואל עכ"ל.
פרק ד': הרבצת תורה לתלמידים 🔗
שנו חכמים בלשון המשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליושיע וכו' ונביאים מסרוה לאנשי כנה"ג, עין ראתה מילי דאבות, השתלשלות הקבלה, מכתב עוז חביון, חמדה גנוזה אשר ניקנת במסורה דור ודור וחכמיו, דור ודור ושופטיו, זה דור דורשיו ומנהגיו. תביט בהבטה חודרת, נפלאות הבורא ית"ש, מי שאמר והי' העולם, מיום ברוא תבל ומלואה, הודו על ארץ ושמים להטיב לברואיו במחשבתו הקדומה, הוא ורצונו אחד לבחור בעם סגולתו להנחלם חמדת שעשועים (כטעם חז"ל בראשית, בשביל תורה, משה וישראל), וירד ה' לעיני כל העם על הר סיני ומסר להם תורה חתומה ניתנה בכללותיה, ופרטותיה, תורה מגילה ניתנה, כאשר יגלו חכמי דור ודור צפוניה ומסתוריה (דרשות תר"ן ג), כפי רוח חכמתם, אשר נשמת שדי תכינם, בהסר מסוה העלטה אשר תכסה, כליות יועצות חכמה, ועב קטנה ככף איש השוכן בדם הלב עולה יום יום עד המדמה המתעורר במושכלות, אלהיות אשר קנה מקומו בדקדוק המוח, וממשמש להשקות את הגן בפרג א' מלא מים חיים, וכצנה רצון תעטר, בארות מימי הדעה תרבינה סרעפות ירביון מדשן.
ומני אז הטביע כח רחניי, כוח חשקיי, להבת אש בוער בלבות נוטרי כרם ה' צבאות לעבדה ולשמרה ולהשביע יין רקח לכל בא אל האהל ותגבר רוח התשוקה, להשפיע לזולתם עוד יותר מבמקבלי הופעה וההשפעה, כי הוא, זה תכלית בריאת האדם, וחיותו, להיות פועל טוב לאחרים בחכמתו, אמרי צדיק כי טוב, כי פרי מעלליו יאכלו, (מהר"י מוסקאטי מובא בהקדמת יר"ש), כח חסד של אמת, אשר הטביעו הקב"ה בטבע, מגן הוא לעם בחירו, אשר משברי גלי ים עליו עברו, עד כי אין סדורות למו, תסובבהו, ותקיפהו, בכל עבר ופנה, עד כי בקנה מדה זו נמדד מקרא מלא, דבר הכתוב, כי לא תשכח מפי זרעו, ומאז ועד עתה השרידים אשר ה' קורא עליהם, החל רוח ה' לפעמם, שדים נכונו, להניק דבש וחלב תחת לשונם, לתלמידים עדרי צאן קדשים, הרשומים השם ה' ותורתו, דדיהם ירוום בכל עת תמיד באהבה בטעמים וחדשים, לשד השמן, (ועי' בהקדמת הרמב"ם לס' היד השתלשלות הדורות וקבלתם) ואף אחרי חתימת התלמוד וכל מעשי תקפם וגבורתם בספר נכתבים שישמשו בישיבה, לפני רסנן סבוראי, תקיפי קמאי, ראשונים כמלאכים, תורה יבקשו מפיהם, וכן בדורות שאחריהם ת"ל לא אלמן ישראל, ומדינתינו מיום הוסדה התנוצץ, כגן רטוב, נצר החכמה, משרשיה יפרה ויצמח, ויעלה ויציץ ציצים ופרחים, ויגמול פרי תבונה, בתורת ה' על תלמי שדי התבונה, ליתר שאת במאה הרביעית16 (לאלף השישי), כל פרי' קודש הלולים לה' מתגברת והולכת, יבקע כשחר אור, כמגד תבואות שמש וקרני הודה מתגברת והולכת ותהי לאות בנכבדי אציליה, תפארת ישורן, רבנים גדולי הדור, אנשי חיל ושונאי בצע, פורשים כנפי החסד, כנשר יעיר קנו על גוזליהם הן המה אפרוחי' כצפרים עפות, המתלוננים בצל חכמתם, וביתר עוז ותעצומות הצטיינה סביב אמצע מאה החמשית מאז עלו השמימה שני גדולי ישראל מרביצי תורה בתוך הגולה, לכל אפסי הארץ רבינו יונתן הפלתי וללה"ה, ורבינו הנודיע ביהוד"א ובישראל גדול שמו מרן יחזקאל הלוי מפראג, כי אז הועתקו הישיבת הגדולות למדינתינו, רוח כביר וחזק החל לפעמם, רבניה גאוניה, ויושביה, כאבני נזר מתנוססת בירכתי בתי נפשותיה יעיר צמאון עצום, ורגש נפלא בקרב לבבם ורצונם, תגלה ותראה לכל קצוי תבל, ברחובות תתן קולה הומי' בראש כל חוצות, לכל המדינות, מרחוק ומקרוב, וירעיש בראש מרומי חלד, ויפוצו מעיינותיה חוצה, ומן הישיבות הגדולות יצאה הוראה לישראל, מינייהו מלכו, מינייהו אפרכי גולת הכותרת, עד כי יכירו וידעו כי הוא זאת נעמי שמנעימים בהלכה, במטה מושל, ומקל תפארת לכל הארצות, לא נשמע בכל הסביבות קבוץ גדול מתלמידים כמוה, עושים קיבוץ וריבוץ, ורב פעלים. אמת מה נהדרו רבניה עומדים על המשמר יומם ולילה לנחותם הדרך ילכו בה על הררי הפלפול, ויעלו על גבעות ההלכה וההוראה, ידריכם פלס נתיבות דרכי אשר ביראת ה' כל הימים, נח לשמים ונח לבריות, הכל כאשר צווני ה"א בחנם, (כדחז"ל), ברב עמל ויגיעה לש"ש, ומה מאוד הצטיינו התלמידים על דגלם17 לאותתם, שטף מים רבים לא יוכלו כבות אש אהבת התלמודים מהתלונן בצל החכמה, רוח סוער וזועף מגודל הלחץ זה הדחק, לא יעכבום, מלשקוד על דלתותיה יומם ולילה, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כ"א לשמוע דבר ה' וכו' כי כמה וכמה קיימו דברי המשנה פשוטה כמשמעה, בכך דרכה של תורה לחיות צער הגופניי, למען השביע בטוב תשוקת נפשיי, והמה עוסקים בתורה ממש מחסרון לחם לאכול ובגד ללבוש בתעניתים וסיגופים הכרחיים, מפאת גלגול החוסר בעולם, ואך תורת ה' היא חתולתם, ויראת ה' אזור מתנם, ולא נשמע כזאת בדורותינו במדינות אחרות, ואך מתנת ה' היא למופת שרתי במדינות, וכן הבעה"ב מחזיקים בחורי ישיבות בכל מקומות מושבותיהם, ומכבדים ונזהרים בבני עניים שמהם תצא תורה ביותרת הכבוד, תמכין דאורייתא, בכל יישוב ויישוב תחת צל כנפי כל רב המצא תמצא קן לה ישיבה שיש בה סמיכ"ה והן מעמיד להעמידם על הרגליהם הכל מתוקן לתעודה ותורה.
ובפרט מימי מרן תפארת ישראל ה"ס זצ"ל, ותלמודיו ות"ת נתפשט הרבצת תורה ביתר שאת וכמעט כל גדולי ישראל מדור שלפנינו כולם שאבו מבאר מים תורת משה רבינו ה"ס זצ"ל.
ועיניך הקורא לנוכח יביטו לשון זהב ואדרת רבינו הגדול בס' היה (רפ"ד מה' רוצח ושה"נ) תלמוד שגלה לערי מקלט הי' מגלים רבו עמו שנאמר (דברים ד') וגם אל אחת מן ההרים וחי עשה לו כדי שיחי', וחי' בעלי חכמה ומבקשיה בלא תורה כמיתה חשובים והי' אם מעיני העדה, אנשי כנה"ג דבר אזהרה שמענו (אבות פ"א) הם אמרו שלשה דברים הוו מתונים בדין, והעמיד"ו תלמידיים הרב"ה ועשו סייג לתורה, וחז"ל אמרו עה"פ (שה"ש ג') עיניך וגו' אלו אנשי כנה"ג שעלו למספר ק"כ זקנים, ולמה קורא אותם עיניך, מפני שהי' עיניהם צופות למרחוק יותר ממה שצפו ירמי' ודניאל וכו'.
ובתרגום (שה"ש ויו) הסכי עיניך אסחרי רבניך חכימי כנשתא רבתא חזור חזור לקבלי די אינון אמלכוני בגלותא. וכן עוד נחזה, עד עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות, ומכללם ארצינו תתן יבולה ה' יתן הטוב בב"א.
פרק ה': התפשטות החסידות 🔗
האי מאן דבעי למיהוי חסידא, לקיים מילי דאבו"ת, משה קיבץ תורה ומסרה ליושיע וכו', וכתבו הראשונים, מדכתיב ומשרת יושיע ב"ן לא ימיש מתוך האוהל, ולא מצינו בסדר משנה שילמוד משה ליהושיע לבד אשר לא במחנה, אך ביאור הדבר עפי"מ שהאיר עינינו רבינו הגדול בספר היד (פ"י מהת"ש ה"ו) אין אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, ע"פ הדעה תהיה אהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה, לפיכך צריך האדם, ליחד עצמו בחכמות תבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם, להבין ולהשיג כמו שביארנו בפי' מהיסה"ת, והאדם ברב שרעפיו עשתנותיו יכוננו ביותר מעין רואה ותשירנו גדול שימושה של תורה, יותר מלימודה, תלמוד הרגיל לפני רבו, רואה כל מצעדי גבר, שכבו, וקימו, עמדו, ומהלכו, בין ער ובין ישן, מאכלו ומשתהו, בכל דרכיך דעהו, עם א' ואנשים, כטעה והי' עיניך רואים את מוריך, המביט בהשקפה שכליית להב תשוקיי' למען דעת (כדברי רב כתנא) תורה היא, וללמוד אני צריך למראה עיני תהלוכות רב הדומה למלאך ה' צבאות, איהו גופי' אוריית בכל צעד ותנועה, כל רפרוף ונענוע ליחד כל דעותיו, מחשבותיו ורעיוני תהלוכותיו, ומעשיו הפונים בא', לבו ובשרו ירננו אל אל חי והתלמוד הוא משים עיניו ולבו כל הימים, והרב אינו מונע מתלמידיו חסד זה, אף בעניו מכל האדם, הצנע לכת, ואיש לא ידעו, כאשר משה האיש ידענו מה הי' לו, הנה הוא זה לימוד העיקריי המשתט' לכל עבר ופנה לקרוא בו כל ימי חייו, ראה מעשה ונזכר הלכה, הליכות עולם לו דרכו בקודש, והוא נעלמה מעין כל חי, זולת התלמוד הרואה, וזאת תורת המסורה, אשר מסר משה למשרתו יושיע ב"ן, אשר לא ימוש מתוך האהל, מבחר היצורים מבקש פני זקן כמקבל פני שכינה (דחז"ל והובא רש"י עה"ת שמות ל"ג), הנה זאת תורת התלמידים הנכספים לאור עליון דביקות אמתיי בחיי החיים באמצעות הארת והופעת רבותיהם, באור צח ומצוחצח, ואחרי חציו האחרון ממאה החמשית, הופיע ממרומים אא"ק עיר וקדוש משמיא נחית, רבינו ישראל הבעש"ט, להסיר ערפלי עלטה, אשר כסתה פני הארץ, תכתב זאת לדור אחרון, עקבתא דמשיחא. להאיר נפשות, בני ישראל כ"א ואחד לפום שיעורא דלבא, מעלות בקודש, וממנו נפצה החסידות, על המדינות בו יאמר ע"י תלמודיו, הקדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים כבוכבי השמים, לרוב בכל מקומות מושבותיהם, וזאת תורת החסידות, בפרטן אתה מוצא הרבה עד כי חדל לספור, ובכללן העמידם על אחת עבודה שבלב, התגלות אלהיית בכל דבר קטון וגדל, התראות השגחה, עליונה בכל פרט ופרט, הרגשי דביקות, בחי העולמים, בכל שכל מחשבה, דיבור ומעשה, לבת אש התלהבות בחרדת קודש בתורה ותפלה, זהירות יתירה, במצות ומעש"ט, ובמצות זמניות בפרט, גדרים וסייגים. קדש עצמך במותר לך, אשר בקדושים תהי', התבוננת טיול בפרדס, גנזי דמלכא, רזי קודש בית הזוהר, וכתבי רמ"ק והאר"י וש"ס הקבלה המוסמכים, להיות כל מעשי המצות בצהלתו ע"פ חדותא שלימתא, דמהימנותא מעומקא דלבא, להוציא נפשות העשוקות ולהאירם מאופל צלמות, להיות כל ימיו בתשובה, ובשפלות הלב, אהבת ישראל, השתתף בצערם, ולשמוח בשמחתם, להמתיק הדינים, ולבטל הגזירות, ולהתפלל על כל איש מישראל. כאשר נודע חכמת הבעש"ט ודרכו בקודש ע"י תלמידו הגה"ק רד"ב ממעזריטש, ותלמודיו הקדושים, ובספרן של צדיקים, תולדות יעקב יוסף, אור עינים, ואור המאיר וכו', וצדיק באמונתו לעם נולד כי עשה, אילנא רחיי, וענפיו מרובים ומתפשטים לכל פנה וזוית רבנן ותלמידהון, תלמידי תלמודהון, ואלה מרחוק הופיעו בניצוצי אורות גם למדינותינו לאנשי שלומם המסתופפים כצלם כמו רמ"מ מרימיניוו, ותלמודיו הגאונים הקדושים מראפשיטין ורצ"א מדיניוו, ורצ"ה מרימיניוו הרה"ק בעל אהבת שלום מקאסאב, הגאוה"ק רב שר שלום מבעלזא, [וברם זכור כי תהלת מדינותינו ידבר פה קשהו בכל עת תמיד, באהבה לפאר ולתהלה, כנודע ומפורסם, ואחת אעלה בתאמ"ר מ"ש לי ידי"נ הרב הגאון מו"ה מנחם מענדיל מרגליות הי"ו אבד"ק אטיניא והגלילות (גלילציאן), בא' המכתבים הנוגע למקצוע חיבורי הנוכחי, בלשון זה שמעתי מזקן וחסיד אחד, ששמע מפ"ק חתן דודי וש"ב הגאוה"ק שר חכמת האמת, מוהרי"א מזידיטשוב זצ"ל כשבא לקבל אפי רברבא הגאוה"ק מופת דורו מהרש"ר מבעלזא זי"ע, שאלו כבודו נוסע לפעמים במדינת אונגארין, מהו אומר רוח מבינתו על תמימות ת"ח וישרי לב הנמצאים בה. והשיב בודאי נמצא ביניהם ת"ח גדולים חקרי לב מלאים רוח דעת ויראת ה' וע"ז נענה הקדוש, אני אומר לא רק שנמצא, רכק הן המה השרידים אשר ה' קורא עליהם ומתפאר בהם, ולדעתי באם הי' תכלית בחירת סנדרין, ללשכת הגזית בדורינו, אשר צריך לבחור יראי ה' אנשי חיל, אוהבי אמת שונאי בצע, תמימים חכמים, ונבונים, ימצאו רובם במדינת אונגארין עכל"ק, והמספר לפני הוא הי' בידעו ומכירו לאיש אמת, עכ"ל ידי"נ הג"מ הנ"ל], ומרן הגה"ק בעל18 דברי חיים זי"ע, ומרן19 הגה"ק אור ישראל מרוזין.
אולם ביתר שאת ויתר עוז ותעצומות זכינו לאור גדול, הבריק השחר במדינתינו, לתפארתה קרוב בזמן ומעלה להבעש"ט, הוא הרב הגאוה"ק תפארת ישראל, מהרי"א אבד"ק קאלעוו, וכל המחוז סאבולטש (וכאשר יבא בפנים בארוכה, וכמוזכר בס' עשר צחצחות לי"נ הגאון שליט"א), אשר כל צדיקי דורו, הקרובים והרחוקים חרדו לקראתו, והכניעו א"ע לפניו, ובאו לקבל אנפי שכינתא, והוא, (בצירוף רבינו רשכבה"ג מברדיטשוב זי"ע ותלמידו הה"ק ר' אהרון, מזיטאמיר שהי' בארצינו) השרישו להם החסידות, והמה האירו לבנ"י דרך הטוב, והרבה פושעים הי' בהם בישראל ונתקרבו לת"ת ע"י, ויצאו מהם צדיקים חסידים וכשרים (כב"ה דאמר ילמוד תורה לכ"א, ולא כב"ש). וזרח השמש, ובא השמש, כאשר נסתלק הקדוש לאוה"ח, צץ לפורחת בכל העולם מרן הגה"ק רשכבה"ג, מרן משה טייטעלבוים, זי"ע אבד"ק איהעל20 והי' כל מבקש ה' בא יבא האהל"ה, צדקתו, ותמימתו, וקדישתו, ודרשותיו, הנחמדים הלא היא כתובה בס' ישמח משה. ואחריו הצדיקים התמימים, אשר האירו בארצינו, ואשר עמדו לנס בישראל, זכותם יגן עלי ועל כל ישראל אמן.
א 🔗
א) הרב מו"ה (צבי) אביגדור אשכנזי אבד"ק מונקאַטש (שמו הי' ר' אביגדור ובחליו נתוסף לו שם צבי) גאון גדול ומפורסם לשבח ולתהלה מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, והי' שם משנת תקס"ט עד שנת תקפ"ט וכתבתי בספרי זכ"ל כי עוד בחיי הרב ר' אברהם גאטטעסמאן נתקבל הוא לאב"ד.
ב) הרב מו"ה אביגדור אבד"ק ס' מיקלוש נכד הרב הג"מ יוסף אבעלעס אבד"ק אטש, ונכד הג"מ אליעזר צבי מו"צ מניקולשבורג, הי' שם רב ו' שנים בק"ק הנ"ל, ואח"כ הלך לק"ק פעסט ושם מנ"כ מוזכר לשבח בשו"ת מחנה חיים ח"א, וס' דברי שאול תשובה ב'.
ג) הרב מו"ה אביש שפירא אבד"ק הומונא, (היינו תרי גיסו מו"ה לייביש ספיר מח"ס שערי יהודא, ומו"ה אביש שפירא, חתן ובן של הג"מ יעקב שפירא, אבד"ק שם, ולפי שלא ידעו הקהל את מי לדחות, נשארו שניהם ממלאים מקום אביהם) והי' שם אב"ד עם גיסו הנ"ל, פ"א דרש הג"מ לייביש, ופ"א דרש הגאון הזה, הגאון מו"ה אביש הי' חריף וחרוץ ונפלא, וכאשר נפטר הג' נשאר שם גיסו אב"ד, יחיד ואין שני לו, (עי' לקמן אות ארי' לייביש).
ד) הרב מו"ה אבלי כ"ץ אבד"ק קאשוי, בהג"מ חיים מאור ואב הכהן אב"ד דק"ק סא̇ללא̇ש בהג"מ כתר כהונה נכד הש"ך (תולדותיו עיין בספרי זכ"ל אות ה') גאון מופלג מח"ס פני אברהם, נדפס בשנת תרל"ט, פני אבות בשנת תרכ"ד בהסכמות גדולי ישראל ומוזכר לשבח בספרו של אביו הגאון כ"פ, ובס' יריעות שלמה כ"פ תלמוד לדודו הגאון רשכבה"ג דוז"ק שמן רוקח, (ובספרי זכ"ל בררתי כי לא הי' חתן הגאון הנ"ל רק נתקשר בקשר שידוכין ואח"כ נפרד הקשר).
ה) הרב מו"ה אברהם אבד"ק קארלסבורג והמדינה, והי' מגולה שפאניען נפטר בשנת תפ"ח ו' חשוון, (הקדמה לס' שו"ת דרך יבחר).
ו) הרב מו"ה אברהם הלוי עפשטיין אבד"ק רעבניטץ, חתן הגאון ר' נחמן רפ"פ, מצינו הסכמתו ע"ס הרמ"א הראשון בצירוף הגאון בעל טורי זהב, והגר"ר העשיל, מוזכר בכמה תשובות בתשובה פנמ"א, ואור נעלם סי' כ"ה, והי' אחד מגאוני הדור המפורסמם. חי' סביב שנת ת"פ.
ז) הרב מו"ה אברהם ליב ראבד"ק אפען (עי' במבוא לספרי).
ח) הרב מו"ה אברהם ליב אבד"ק בונהארד בהג"מ יוסף פר"ש, רב בהעלישוי, ועלה בהסכמה ע"ס באר יצחק מהרב ר' יצחק שפיטץ מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ, ובס' קול יהודא, והי' גאון ישראל של"ח ער"ח אדר תקס"ח (ואודה קורא יקר כי בספרי זכ"ל כתבתי בדף מ' בטעות כי הוא הי' אב להג"מ ישראל אבד"ק דאדדע, ופ"ק, וטעיתי כי הרב ר' ישראל הי' בן הג"מ ארי' ליב הנקרא ר' ליב חסיד מבאנהארד, ועי' להלן בערכו).
ט) הרב מו"ה אברהם אבד"ק אפען בימי בעל תרומת הדשן (עי' במבוא).
י) הרב מו"ה אברהם גאטעסמאן אבד"ק מונקאַטש מוזכר לשבח בשו"ת ניב"י מה"ת אה"ע קמ"ד והי' רב גדול צדיק תמים, ותיקן שם כמה תקנות טובות ומנהגים וחברות, בן הרב הגדול מו"ה צדוק נפטר ביום ג' י"ט טבת תקע"ד (ובמק"א העירותי כי עוד בשנת תקס"ט מצאנו שם רב אחר ואינני יודע סיבת הדבר).
יא) הרב מו"ה אברהם מו"צ באפען (עי' מבוא לספרי).
יב) הרב מו"ה אברהם דוד בן מו"ה משולם רובינשטיין אבד"ק קארלבורג, רב גאון קדוש ה'. מקודם אב"ד בקאכערסדארף באותן הימים שהי' מרן ח"ס זי"ע אבד"ק מאטערסדארף, ובאשר נפש דוד הי' קשורה עם מרן זללה"ה כבוא מרן הנ"ל לק"ק פרעשבורג, על זאת התפלל החסיד תפלה לדוד, לעת מצוא שימצא לו ה' מקום קרוב למרן, וקרוב ה' לכל קוראיו, הגאון הזה סיגף עצמו מאד תבר גזיזי דברדא וטבל בגלגולי שלג, ואהבת עולם, ואהבה רבה אהבו מר"ן ח"ם (ועי' בס' מבי"ני לנכד הגה"ק הזה, בהסכמת הג"ר נפתלי סופר וז"ל, מרן הקדוש מהרמ"ס זצוק"ל הי' אוהב נאמן לזקנו הקדוש, שהי' רב ואבד"ק קאדלבורג, וקודם פטירתו הי' בא לפר"ב לשעשע עמו, והי' מרן ח"ס ז"ל שולח מיד להביא בניו לביתו למען יקבלו ברכה מזקינו הקדוש, וכו' ושמעתי נפלאות מצדקת וקדושת אבי זקנך עכ"ל) מובא הרבה פעמים בח"ס, ושמעתי שצוה ליתן ארגז על עליות ביהכ"נ למגן ולמחסה משריפת אש (מפי ידי"נ הרה"ג מו"ה יצחק ווייס הי"ו הממלא מקומו כעת בק"ק הנ"ל) נפטר ה' שבט תקב"ת לפ"ק.
יג) הרב מו"ה אברהם אבד"ק אונצדארף הי' רב גדול ישיש (וז"ל במכ"ע המבשר), הרב הגדול מו"ה אברהם זה יותר מארבעים שנה אור עיניו אין אתו, ואשתו הזקנה בערך מאה שנים, אחזה תמיד בידו ותוליכהו אל כל המקומות, אשר חפין ללכת, ויהי היום, ותמת אשתו על פניו, ונשאר הישיש הזה גלמוד, ובאין מורה דרך מי יהי' לעינים? יוצר המאורות! ממחרת ליום מת אשת אברהם קם הישיש ממשכבו, ואור עיני שב אליו, ושב ורפא לו ויהי לנס,
יד) הרב מו"ה אברהם חיים אבד"ק צאַצאַ, של"ח בדמי ימיו בשנת תק"ע ואחריו נתקבל על מקומו הרב מו"ה יונה ארי' זצ"ל.
טו) הרב מו"ה אברהם וויענער סג"ל רב בק"ק מישקולץ (ומקודם הי' אב"ד בניישטאטיל, ואח"כ מילא מקום אביו הג"ר אשר אנשיל), הי' אב"ד שם ערך ל"ב שנים מצינו הסכמתו עם דעת יששכר (הרב ר' ישכר דוב לויטער מסנט פעטער). וע"ס בית יצחק של"ח ביום ש"ק י"ב שבט שנת תקצ"ב, והי' גאון גדול עטרת דורות.
טז) הרב מו"ה אברהם טענענבוים אב"ד בק"ק קערעסטיוו בן חורגו של הגאון המובהק מופ"ה מאור הגולה מו"ה ירמי' אבד"ק סאנטעוו, הו"ל שו"ת הרי"ף עם הג' שע"ת, ועי' ח"ס חו"מ ק"מ ר"ג ושאר מקומות, והי' גאון גדול ומפורסם, והי' אח"כ בסיקס כאשר מצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל מהרב דאוהעל משנת תקע"ו.
יז) הרב מו"ה אברהם חיים אבד"ק פעצעל בהג"מ שמעון דיין דפעסט המחבר ס' הכריתות וש"ס, תלמוד הג"מ וואלף באסקאוויטץ, ובשנת תקס"ח הו"ל ס' אלון בכות הספד על רבו, והי' תלמוד ג"כ מהג"מ עמק המלך, ושבק לן חיים בעודנו צעיר לימים בן כ"ח שנה, ואחרי מותו נדפסו ממנו הס' הר אבל על ה' אבילות ויש לו תשובה, בתשובה מאהבה ומוזכר לשבח בשאר מקומות, והי' נכד הג"מ ליב אפענהיים, ונכד הג"מ דוד אפענהיים מפראג.
יח) הרב מו"ה אברהם פר"ש אבד"ק קאמאראן נכד הג"מ מנחם דייטש אבד"ק נייטרא, והי' תלמוד הגה"ק משולם איגרא, אבד"ק פר"ב, מוזכר בח"ס כ"פ ובס' תשובה מאהבה חב"ס אמרי שפר, אבל לא זכינו לאורו, והי' איש טהור לב, מוזכר ג"כ בס' מוסדות תבל, של"ח י' אב תק"ץ לפ"ק.
יט) הרב מו"ה אברהם יצחק בלום בן מו"ה הירש רב בק"ק פריישטאט ונתקבל שם אחר מות הג"מ ליב אפענהיים, רב גדול ומופלג של"ח בר"ח אייר תרפ"ג.
כ) הרב מו"ה אברהם סג"ל אבד"ק ראסגאוויטץ (אחיו של הג"מ יחזקאל אבד"ק אונצדארף) מוזכר לשבח בס' תורת יחזקאל דף קכ"א וש"מ והי' ת"ח מובהק ומפורסם (עי' בספרי זכ"ל דף כ"ג).
כא) הרב מו"ה אברהם שמואל בנימין סופר אבדק"ק פרעשבורג, אביו הגה"ק ח"ס העיד עליו ואמר כי מובטח הוא שבא מלאך ולמד עמו תורה, הי' גאון הדור וקדושו, הרביץ תורה בישראל, והעמיד תלמידים לאלפים ורבבות, ראש המדברים בכל מקום, מאור הגולה רבן של ישראל, כמעט כל גדולי ישראל שבזמנינו, והדור שלפנינו, כולם שאבו מבארו מים חיים, נולד בשנת תקע"ה ובעת הי' צעיר לימים בן כ"ד שנה נפל חלקו בנעימים למלא מקום אביו הקדוש בעיר ואם בישראל פרעסבורג, ואביו ברכו ברכה גדולה, והבטיחו כי יעמוד לימינו למלאות את דבריו, ויותר פרשות גדולתו וחסידו ראה בס' חוט המשולש, ומבוא לספר כתב סופר עה"ת של"ח י"ט טבת תרל"ב, וחבוריו היקרים אשר כל בית ישראל שותים בצמא דב"ק, ה"ה כתב סופר ד"ח על ש"ע, וכ"ס על מסכת גיטין, ועה"ת וכו' לזכר עולם יהי' צדיק.
כב) הרב מו"ה אברהם שאַג אבד"ק קאבערסדארף, ומנ"כ בירושלים, גאון וקדוש ה' צדיק יסוד עולם, אור ישראל וקדושו, נולד בשנת תק"ס והי' חתן הג"מ אהרון שפיטץ אבד"ק האָליטש תלמיד מובהק וחביב לרבו הגה"ק ח"ס שצ"ל, הי' אב"ד בק"ק שאטמאנסדארף, כ"ה שנים ובקאבערסדארף ב' שנים, ובאה"ק ד' שנים, חבר ב' ספרים נחמדים, אחד שו"ת אהל אברהם (ירושלים תרמ"ו) ועל דרשות בשם דרשות הרא"ש של"ח כ"ט אדר שני שנת תרל"ו.
פ"א הי' אצל רבו הקדוש הנ"ל, וכאשר הלך ליוהו רבו הרבה, והי' אז גדול אחד, וזהו הרע מאד להרב הנ"ל, ואמר שאין זה לפי כבוד רבינו, וכבוד קהלתו שילך להלות רב קטן כזה, אז קראו ח"ס בחורה, והראה לו ענין בגמ' שילמוד אותו, ושיאמר בה הפשט, ואחר ששמע הגדול למודו של מהרא"ש ז"ל אמר כדין עשה רבינו כי זהו לומד כאחד הגדולים, והעיד עליו רבו שעשרים פרסאות סמוך לפר"כ לא נמצא ת"ח כמותו, זכותו יגן עלינו.
כג) הרב מו"ה אברהם שפירא אבד"ק וואראנאיו, רב גדול וצדיק תמים חסיד מופלג זקן ולקח, נפטר בשנת תרכ"ה פ"ד לימי חייו ומוזכר לשבח בשו"ת ר"ח כ"פ, ושמעתי ענין נפלא מה שאירע לגאון זה.
כד) הרב מו"ה (חיים) אברהם ארענשטין אבד"ק בארטפעלד חתן הג"מ ר' משה אלי' עהרמאן, תלמוד חביב להק' ח"ס זצ"ל, ועי' בהקדמה לספרו דברי אברהם שרבו הקדוש הראה לו חביבות, ואחרי מות חותנו מילא מקומו בק"ק הנ"ל, ובשנת תר"י נקרא למלא מקום הג"מ יצחק צבי הירש אבד"ק טיסא בעא כי כן צוה הרב, ובשנת תרט"ז נתקבל לבארטפעלד בתופים ובמחולות כראוי לו, ושם הרביץ תורה בקדושה ובטהרה, והתפאר כו בכל תפלה התפלל בדמאות, וצדקתו מי ימלל, מוזכר בספרן של צדיקים מהרי"א, ובאמרי אש, שבק לן חיים י"ד תמוז תרל"א ובשנת תרס"ו נדפס ממנו ספר (עה"ת, בהסכמת גדולי ישראל הי"ו) דברי אברהם.
כה) הרב מו"ה אברהם ווייסמאן אבד"ק סאבאסלאוי, מקודם מו"צ בנירעדהאַזאָ, מוזכר לשבח בהקדמה לס' שו"ת אהל אברהם ומילא מקומו בנו הרב ר' יעקב צבי ז"ל הי' אב גדול ומפורסם.
כו) הרב מו"ה אברהם פריידער אבד"ק רענדעק, חתן הג"מ ר' משה פערלס אחיו של הרב מח"ס צמח השדה.
כז) הרב מו"ה אברהם אולמאן אבד"ק לאקענבאך, (בהגאון המפורסם ר' שלום אב"ד דהנ"ל) הי' חתן הג"מ רפאל שהי' אבד"ק שוויטץ, והי' אבד"ק סאבאדקא, ואח"כ מילא מקום אביו, והי' גאון, וקדוש מרחם שבק לן חיים בימי אבו בן נ"ח שנים, ונתקבל על מקומו בנו הג"מ דוד וחריפתו תראה בס' דברי רי"ש שהו"ל ממר אביו, והוסיף שם מדילי', מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ בתוארים גדולים בעת הי' אבד"ק סאבאדקא שהי' אז צעיר לימים, ובשאר ספרן של צדיקים, נפטר כ"ד אב תר"ט לפ"ק.
כח) הרב מו"ה אברהם שיק אבד"ק ראַאַב, רב גדול וחכם מפורםם גאון חרוץ, נכד הג"מ חנוך שיק מנכדי הגאון תויו"ט, מקודם הי' רב בק"ק פרערוי ובק"ק מיזליטץ ואח"כ בבעמען ובשנת תקס"ג נתקבל לק"ק ראַאַב נפטר כ"ח תמוז שנת תק"צ מוזכר בשו"ת ח"ס כ"פ ובס' מוסדות תבל, וחתנו הרב החכם מו"ה משה אהרון קרויס מו"ץ דשם ומוזכר לשבח במכ"ע ירושלים בשנת תר"ג.
כט) הרב מו"ה אברהם אונגאר אבד"ק פאסטא של"ח ר"ח ניסן תר"ז, בן הרב ר' שמעון, והי' רב ערך ל' שנה.
ל) הרב מו"ה אברהם בעק אבד"ק האליטש, תלמוד מובהק הנאון מחצית השקל ולמד אצלו י"ח שנה, והי' אבד"ק לונדענבורג, ובק"ק קאסטעל, וזכה לבנין רבנין, ונתקבל אח"כ בכבוד לק"ק האליטש, שבק לן חיים, י"ג שבט תרי"א.
לא) הרב מו"ה אברהם שׁטיין אבד"ק הידאלמאש צדיק כביר וגדול בתורה ובנו הי' הגה"צ ר' משה שטיין אבד"ק סענטזשארץ, מוזכר לשבח בספר של בנו הנ"ל.
לב) הרב מו"ה אברהם אהרן פשר"ה אבד"ק פרויענקירכען, מקודם בק"ק דיא̇̇מא̇̇רא̇̇ והי' גאון גדול ומפורסם, ובכל מקום שמזכירים את שמו כותבים עליו נפלאות, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס והי’ נכד הג"מ מרדכי טאסק רב"ד בפרעסבורג, ובס' מלאה קטורת קרא עליו הספד מר.
לג) הרב מו"ה אברהם ישראל בצלאל ר"ב אבד"ק ברעזאווא, תלמוד הגה"ק ח"ס זצ", הי' רב גדול צדיק תמים, (אח להגה"ק ר' עמרם שהלך לאה"ק), ובן להג"מ משה נחום אבד"ק וואשאן, ואח"כ בוואשוואר, – הג"ר אברהם מוזכר לשבח בספרן של צדיקים והי’ אב"ד ג"כ בק"ק סיגעטוואר וש"ק –שבק לן חיים י"א סיון תרכ"ג.
לד) הרב מו"ה אברהם עסטרייכער אבד"ק ביטשקע נולד לאביו הרב מו"ה אליעזר אבד"ק דאמאן, בהיותו ז' שנים שמע לקח מפי רבו הג"מ משה מינץ אבד"ק אובען ישן, והי' אב"ד גם כן בעיר פענץ.
לה) הרב מו"ה אברהם דייטש אבד"ק נישטעטיל מצינו חתימתו נגד מהרסי הדת בתורת הקנאות שיצא לאור בעיר אמסטרדאם, בשנת תר"ה.
לו) הרב מו"ה אברהם יעקב קאפיל אבד"ק בודרוג קערעסטור, ואח"כ בק"ק לאשאנץ, תלמוד חביב להגאון כ"ס ז"ל ומוזכר לשבח בשו"ת כ"ס או"ח קי' והי' לו מחלוקת גדולות ומררו את חייו, שבק לן חיים בשנת תרכ"ז בגלייכענבערג.
לז) הרב מו"ה אברהם שמואל אבד"ק אורמען בהג"מ ראובן ראקאניטץ אבד"ק וועסבערין למד אצל הגח"ס והי' ג"כ אבד"ק באטורקעס, הי' אבד"ק אורמען עד שנת תקצ"ו כ"ו ניסן, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ ובאה"ע ק'.
לח) הרב מו"ה אברהם רב"ד בסערדעהלי מצינו חתימתו ע"ס בית יצחק מהרב ר' יצחק ווייס מו"צ בווערשעץ, בשנת תקפ"ד.
לט) הרב מו"ה אברהם חיים לעדערער אבד"ק צאצא בשנת תק"ע.
מ) הרב מו"ה אברהם ענגללענדער מו"צ ורב"ד באוהעל רב גדול וחסיד, והוא לא רצה ליקח שכר על עבודתו עבודת ראב"ד ומוזכר שמו בכמה ספרים.
מא) הרב מו"ה אברהם צבי אבעלעס אבד"ק שארבוגראד (בן הר' מרדכי), נכד הגאון בנימין וואלף מסעטשין, הי' תלמוד מובהק להגח"ס זצ"ל, חתן הג"מ משה פערלס, גאון גדול ומפורסם, מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס, ובשו"ת נחלת בנימין ושאר מקומות, מת בדמי ימיו בן נ"ב שנה, בשנת תרל"א כ"ד אדר, נספד כהלכה מהגאון מו"ה זוסמאן סופר בספרו מלאה קטורת.
מב) הרב מו"ה אברהם גרינבוים אבד"ק האסוסא, רב גדול ומפורסם בתורה, ומוזכר לשבח בספרן של צדיקים, ובס' מלחמות מצוה מכתב גדול ממנו.
מג) הרב מו"ה אברהם יצחק וויינבערגער אבד"ק קליינה וואַרדיץ (מקודם י"ד שנים בפריישטאט), לערך מ' שנים, הי' יליד דוקלע, חתן הגאון ר' צבי חריף, הי' גאון גדול ומפורסם צדיק ונשגב, חסידא ופרישא, והרביץ תורה ברבים, שבק לן חיים בשנת תרמ"ד, ומוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק ושאר ספרי צדיקים, ונכדו הי"ו, הוציא לאור הס' פני יצחק על סוגיות הש"ס בשנת תרנ"ב, וב' תשובות לו נזכרים בתשו' ח"ס.
מד) הרב מו"ה אברהם בר דוד דיין ומו"צ דק"ק מונקאטש, רב גדול ומפורסם ביראה, ונזכר שמו ג"כ בפסק דין במיהאלוויטץ בשנת תרכ"ו, והי' מפורסם לבעל הוראה מובהק.
מה) הרב מו"ה אברהם יששכר לייכטאג בהג"מ א"ש אבד"ק ב' הוניאד רב גדול ונכבד, ומפורסם לשבח, ומצינו שמו עפ"ס דין במיהאלאוויטץ.
מו) הרב מו"ה אברהם אלי' כ"ץ אבד"ק פא̇̇צעל הי' שם רב ערך מ' שנה והי' חתן הג"מ משה נחום ר"ב אבד"ק וואשאן, מוזכר בח"ס כ"פ, והי' מפורסם בישראל של"ח ערב סוכות תרל"ג.
מז) הרב מו"ה אברהם יחזקאל רייך אבד"ק באנאוויטץ, רב גדול, וגאון מופלג מפורסם, בהגאון בעל חדושי יעב"ץ והי' ג"כ אב"ד בקאדלבורג, מוזכר לשבח בשו"ת יד אליעזר סי' צ"ד.
מח) הרב מו"ה אברהם חיים מו"צ בהאלמין, רב מאור גדול חסיד מפורסם תלמוד חביב להגה"ק ח"ס, הי' יליד באנהארד, של"ח י"ב ניסן תרנ"ב.
מט) הרב מו"ה אברהם אבד"ק שוטעלסדארף רב גאון מופלג שקיל וטרי עם הנח"ס ומוזכר שמה לשבח בשו"ת א"ה ק"ב.
נ) הרב מו"ה אברהם אליעזר זאב אלט אבד"ק קו"ד, רב גדול מובהק ומפורסם בדורו (אבני ב"ה).
נא) הרב מו"ה אברהם בירך אבד"ק סעמניטץ ושאר קהלות.
נב) הרב מו"ה אברהם יהודא הכהן אבד"ק מאדע, בערעגסאַס גאון גדול ומפורסם, עטרת תפארת ישראל, צדיק יסוד עולם הרעיש את העולם בחריפתו, נולד בר"ח אב שנת תקפ"ד בק"ק ה' מאַד, ודרש על בר מצוה שלו חידושים נפלאים אשר חידש מדילי' ונסע ללמוד אצל הגה"ק ח"ס, ולמד אצלו שנה ומחצה, ונתקשר בקשר שידוכין את בת הרבני מו"ה משה יודא גינצלער, ובעת הי' בן י"ז שנה התחיל ללמוד חכמת האמת, ובעת הי' כ' שנה כבר ידע בע"פ כל כתבי האריז"ל, ונתקבל לאבד"ק בערעגסאס, והי' שם עשרים שנה, ואח"כ נתקבל לק"ק ה' מאד ושם רבו העם המתאוים לשמוע דברי אלהים חיים, ולהתבשם מיראתו ומגדולתו, אבל לא ארכו לו הימים, והי' שם רק כשלשה שנים וביום הושענה רבה שנת תרמ"ד נחלש, (ואמר בבכיה בזה"ל קינדערליך בעטס מיך אויס דען די וועלט ברויך מיך נאך) ובמוצאי חג הסוכות שנת תרמ"ד ליל אס"ח שבק לן חיים.
גדול הי' אהבתו למרן הרה"ק הרי"ם מווארשוי, ואופן התקרבות רחוקים, שמעתי, כי אחד מיוחד מגדולי תלמידי הרי"ם העלילו עליו עלילה, והרחיק להרחיק נדוד, והגיע למאדע ושם הי' שוכן הגאון הזה, ותופס ישיבה, סמוך עוד שולחן אביו, וגם הרב הגדול הזה לקח חבל בהשיעורין של הרב האברך, והיטב מאד בעיניו דרך לימודו, וכתב מכתב לרבו הרי"ם בתנחומים ישעשו נפשו, כי מצא מנוח לכף רגלו חיי שעה עד יעבור זעם, וכי מצא מנוחת אהבה, מקום תורה, צדיק ילין בה, רך בשנים ורב בחכמה, ולאות אמת שלח קונ' אחד חד"ת מהגאון רא"ל, על סוגי' אחד, והרי"ם שמח מאד במכתב הנ"ל וכתב תשובה והפליא מאות את חד"ת, וכתב שהשתומם על המראה, שבמדינה חדשה אשר לא כביר מצאה התורה קן לה, שמה ימצא ת"ח עצים וחריף נפלא כמוהו, ועי"ז נתקשר הידודות ביניהם. והי' מאנ"ש הדבוקים ביותר לרבינו הה"ק מצאנז זי"ע, חביב ונכבד מאד בעיניו.
נג) הרב מו"ה אברהם גלאזנער אבד"ק קלויזענבורג, נכד הג"מ ח"ס זצ"ל, מוזכר לשבח בכמה ספרן של צדיקים, ה"ה בס' שו"ת קול ארי' שו"ת ריב"א, והי' ג"כ רב בעיר דיא̇̇נק רב גדול ומפורסם של"ח א' שבט תרל"א.
נד) הרב מו"ה אברהם יעקב רויז אבד"ק קאשוי (חותן הג"מ שרגא טענענבוים מטשאטה).
נה) הרב מו"ה אברהם הלוי יונגרייז אבד"ק טשענגער בהגה"ק ר' אנטשיל אבד"ק הנ"ל וחתן הגה"ק ר' אברהם יצחק אבד"ק טולטשווא, ובשנת תרל"ד נסתלק אביו הקדוש מילא הוא מקומו, ושבק לן חיים בשנת תרס"ז י"ט סיון, ומוזכר לשבח בשו"ת מ"ח, ובס' יד יצחק כ"פ, והי' גאון מופלג, צדיק נשגב.
נו) הרב מו"ה אברהם וואלף מו"צ בטארנע, חתן הרב מו"ה חיים מסאספאלו, שהי' חתן הג"מ יעקב אבד"ק חוסט, ולמעלה בקודש.
נז) הרב מו"ה אברהם יצחק גליק אבד"ק טולטשווא, אחד המיוחד משיירי כנסת ישראל, גאון גדול מפורסם אב לרבנים, רבן של ישראל, נולד שנת תקפ"ו, תלמוד להגאון מהר"ם פערלס ולהגאון מהרש"ש מסא̇̇ללא̇̇ש, בשנת תר"ו לקח לו לאשה את בת הג"מ ישעי' בנעט לאשה והי' אבד"ק הנ"ל נ' שנים, צדקתו מי ימלל תמימותו אין לספר, יחיד בדורו ופלאי מלבד גדולתו בתורה ובצדקת, וחבר ספרים רבים, עוד הי' משורר נפלא, וכותב צחות, מליצות רמים כאשר תראה בספר שערי חיים למחו' זצ"ל, חבר באר יצחק עמ"ס חולין ספר גדול ונפלא, ושו"ת גי מהדורי, ובעת ייל ספר גדול ביי על מסי שו ובראש הספר; תולדות המחכר הגאון וציל, מסודר
מחתנו הגאון הי"ו אבדיק טי וואראל, שליח ב' אייר הרסיט לפיק.
נח) הרב מו"ה אברהם קארנפֿעלד אבד"ק מאקעווע, מוזכר בשו"ת מ"ח, הי' תלמוד הגאון ר' אהרן דוד דייטש אבד"ק יארמאט, רב גדול ומפורסם בתורה וביראה, של"ח בכ"ה סיון שנת תרס"ג בעיר בודאפעסט כל ימיו הי' בצער ויסורים, מבני קהלתו.
נט) הרב מו"ה אברהם ברודא אבד"ק בערעזנא, נכד להגאון הנודע מרן אברהם ברודא. והי' חתן הג"מ אברהם יצחק אבד"ק קליינווארדיץ, חכ"ס נפלא. פרי החג, על סוגי' ונדפס בשנת תרל"א בהסכמות גדולי ישראל, ועודנו באבו נקטף בשנת תרמ"ב, ונספד בס' לקוטי חבר, הי' גאון חסיד מפורסם.
ס) הרב מו"ה אברהם אבד"ק האללאש מוזכר לשבח בשו"ת רבו כ"ס, שבק לן חיים בשנת תרט"ז בעיר ניישטעטיל.
סא) הרב מו"ה אברהם חיים איינהארן מח"ס עצי העולה, וס' ברכת הבית, וש"ס (ונתקבלו באהבה בכל גבול ישראל של"ח באה"ק תובב"א), ולמד תורה מתוך לחץ זה הדחק.
סב) הרב מו"ה אברהם נייהויז אבד"ק טאפולצא, בשנת ת"ר.
סג) הרב מו"ה אברהם ליב ליטש סג"ל רויזענבוים, בפרעסבורג, מקודם הי' אבד"ק זענטא ואח"כ הצליח על הגורל והלך לדור בפרעסבורג, ותורה וגדולה, בקנה אחד עולה, חבר ספר נפלא שו"ת בן יהודא נדפס בהסכמות גדולי ישראל, וס' שושנת עמקים, ובהקדמתו הביא כי אמר קודם מותו, שזכה לגילוי שכינה יעו"ש, והי' רב גדול וגאון נפלא צדיק נשגב.
סד) הרב מו"ה אברהם יצחק ראבד"ק טאקאי, והי' מפורסם למגיד ודרשן נפלא, מוזכר לשבח בשו"ת פרי השדה.
סה) הרב מו"ה אברהם גרינהוט אבד"ק וואשארהעלי, תלמוד להגאון יריעות שלמה, והי' שם אב"ד מ' שנים.
סו) הרב מו"ה אברהם שטארק אבד"ק הוניאד תלמוד להג' כ"ס ומוזכר שמה לשבח ביו"ד ע"ב.
סז) הרב מו"ה אברהם ליב שטערין אבד"ק סעליצע הי' אב"ד דשם נ' שנה של"ח ביום כ"ד סיון שנת תרנ"ו בן ר' חיים שטערין ונתקכל בנו הרב ר' משה שמואל שטערין מסערענטש אבל לא מילא מקומו.
סח) הרב מו"ה אברהם רב"ד בהאליטש בן הרב ר' יוסף רב"ד בסערעד שבק לן חיים י"ז אב תרכיד.
סט) הרב מו"ה אברהם פאללאק אבד"ק באלאטון פֿירעד, של"ח בשנת תרס"ג בש"ק בהר, מוזכר לשבח בשו"ת הריב"א ובשאר ספרים, ונספד מגאוני ישראל, רב גדול ומפורסם.
ע) הרב מו"ה אברהם בלום אבד"ק אָלמאַש בשנת תר"כ.
עא) הרב מו"ה אברהם פראגער מו"צ בק"ק טאפולשוין רב גדול ומפורסם וצדיק תמים.
עב) הרב מו"ה אברהם כ"ץ קארפעלעס אבד"ק גירבא רב גאון גדול ומפורסם הי' רב ערך ל' שנים חבר ס' אוהל אברהם, תשו', ועין הרואה יראה כי גדול הוא בתורה, וביראה של"ח כ"ח תשרי תרנ"ו ועל ספרו הסכימו גדולי ישראל והפליא את המחבר, מזכר לשבח בתשו' כ"ס, ומהר"ם שיק, ונחלת בנימין ובשאר מקומות, בן ס"ו שנה הי' במותו.
עג) הרב מו"ה אברהם ליב אבד"ק שימוני רב גדול ומפורסם לחריף, ויר"ש שרת שם משנת תרי"ח, ומוזכר שמו בשו"ת כתב סופר חיו"ד ק"ל.
עד) הרב מו"ה אברהם קעללער אבד"ק קא̇̇וועשד רב גדול וצדיק נשגב מפורסם בזמננו.
עה) הרב מו"ה אדוניהו שמעלצער אבד"ק פעטראווסעלע, רב גדול בתורה וביראה מת בדמי ימיו, (ומילא מקומו חתנו הרב מו"ה שרגא ג"מ).
עו) הרב מו"ה אהרן מו"צ בק"ק אייזענשטאט, בשנת ת' מוזכר בס' משפחת פראג דף פ"א.
עז) הרב מו"ה אהרן מתתי' ווינא האבד"ק גרויסווארדיין, בנו של הגאון ר"פ מווינא אב"ד דשם, (מילא מקום אביו בשנת תקס"ג), והי' נכד גדול הדור ר' אנטשיל מווינא אבד"ק מישקולץ, רב גאון מופלג.
עח) הרב מו"ה אהרן מעזריטש אבד"ק רעכניטץ, בשנת ת"פ, ומוזכר בשו"ת פנים מאירות, מהגאון מהר"ם א"ש, חלק שני, והי' בן הג"מ יצחק פרוסטיץ אבד"ק שם של"ח ר"ח כסליו תק"ז
עט) הרב מו"ה אהרן האליטשער אבד"ק רעכניץ ומ"מ בק"ק האליטש, מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י מה"ת אה"ע צ"ב, בשנת תקמ"ז הדפיס את ספרו בית אהרון עה"ת בהסכמות גדולי ישראל, הי' אחד מגדולי ישראל המפורסמם, ובסוף ימיו הי' דר באה"ק ושם מנ"כ.
פ) הרב מו"ה אהרן צבי אבד"ק ניגרעשט חותן הגה"צ ר' עזריאל אייזיק קעללער אבד"ק שומקאט, הי' רב גדול ומפורסם.
פא) הרב מו"ה אהרן בערלין אבד"ק נייטרא בשנת תק"כ, וחתם א"ע על פס"ד שהי' בין קהל פרעסבורג, וקהל שטאמפא, רב וגאון מופלג בדורו.
פב) הרב מו"ה אהרן אבד"ק בעזינג, הי' אב"ד דשם נ' שנים, של"ח בשנת תק"ץ ד' ש"פ, רב גדול וצדיק.
פג) הרב מו"ה אהרן פריעד אבד"ק באסא̇̇רמעני, נולד בשנת תקע"ב, הי ' תלמוד מובהק וחביב להגח"ס זצ"ל, והי' ג"כ רב בטשאטה ד' שנים, ויותר מחמשום שנה בק"ק באסא̇̇רמעני, חב"ס אומר לציון צל הכסף, שו"ת מהרא"ף, ובסוף ס' קונ' נחמד בשם חלות אהרון, וד"ת אגדה, בשם זקן אהרון, ומוזכר לשבח בספרן של צדיקים, גאון גדול מפורסם, צדיק תמים. ראש המדברים, אחד מגדולי ישראל, חתן הגאון מאוה"נ בעל שמן רוקח, זצ"ל.
פד) הרב מו"ה אהרן פריעד אבד"ק נירבאטור, מח"ס זקן אהרון נדפס בהסכמות גאונים מפורסם, בן אחותו של הגה"ק מליסקא.
פה) הרב מו"ה אהרן ליב אבד"ק צא̇̇הלעם, רב גדול הדור (כן תארהו הגאון בניב"י בתרא יו"ד ק"נ בתואר גדול הדור) שקיל וטרי' עם הגנוב"י כמה שו"ת, גאון גדול מפורסם, והי' ג"כ דיין בפראג, בן הג"מ ישעי' מפראג, ומצינו הסכמתו בשנת תקט"ו ע"ס זרע שמואל.
פו) הרב מו"ה אהרן משה אבד"ק פרוענקירבען, מק"ק גאלנויטץ ומילא שם את הרב ר' מרדכי ב"ץ שבק לן חיים בשנת תקמ"ז.
פז) הרב מו"ה אהרן שפיטץ אבד"ק טרענטשין, והי' ג"כ בפרוסטיץ, גאון מפורסם, מוזכר לשבח בס' תורת יחזקאל, ובשו"ת הר המור, ופרשת מרדכי יו"ד כ"פ והוא הי' חותן הג"מ ר' אברהם שאַג אבד"ק קאבערסדארף, ונדפס קונ' בשם בית אהרון, בסוף ספר מחתנו, נפטר הושענה רבה תקע"ז.
פח) הרב מו"ה אהרן אבד"ק וואשאן בשנת תק"ע רב גדול.
נט) הרב מו"ה אהרן גרינבערג אבד"ק מיהאלאוויטץ, גאון גדול ומפורסם גאון אמתי גדול בישראל, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס, חבר ס' נפלא על מס' גיטין כתובות, נפטר בחול המועד פסח תרנ"ג זקן ושבע ימים בן פ"ב שנים, ונפלאות סיפרו מהתמדתו אשר הי' חוץ לדרך הטבע, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כ"א לשמוע דבר ה'.
צ) הרב מו"ה אהרן זינגער רב"ד דק"ק מאטערסדארף, גאון גדול ומפורסם חריף ובקי נפלא, שקיל וטרי' עם הגאון מהר"ם שיק, כ"ס מחנה חיים, והי' מפורסם בכל העולם, והגה"ק ח"ס התפלא על עומק חריצתו כאשר העיד ע"ז הגאון מפאַקש בספרו מלאה קטורת בעת הספידו כראוי, שבק לן חיים בשנת תרכ"ט י"ז חשוון, (ומרן כ"ז צו השיתן ספריו קודם שיהי' נדפסים לגאון זה לשים עין עליו).
צא) הרב מו"ה אהרן צבי ווייעבערגער אבד"ק מארגרעטין (ובימי חליו נתברך בשם ר' יושיע) גדול בישראל, ומפורסם בצדקתו וחסידתו כי רבה הוא, תלמוד הגאון ח"ס זצ"ל ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס עוד בימי בחרותו, ולמד ג"כ אצל הגאון שערי תורה, ומשם הלך לק"ק פרעשבורג, (בלימוד שיעור ראשון של מרן הגה"ק, הקשה מרן קושי' אחד, והוא הי' בקצה השולחן, ונענה כי כן הקשה המרדכי, ושלא במקומו, וקראו ח"ס אליו סמוך, והוא הגיד כל דברי המרדכי בע"פ, השייך לאותה סוגי' ומקומות שונות, עד שהעיד עליו מרן, שבקי בש"ס וראשונים, ובפרט במרדכי ומני אז נתיקר בעיני מרן) גדול הי' אהבתו וחיבותו למרן הגה"ק ר' הלל מקאלאמעא, (ועי' בס' בית הלל דברים נפלאים ממנו) הי' מגזע רבינו מהרש"ל, יליד שעסבורג.
צב) הרב מו"ה אהרן אורי' פֿריעדמאן אבד"ק נאדאש בהג"מ ברוך שהי' רב בק"ק הנ"ל מוזכר בס' זכרונות של קהל הנ"ל.
צג) הרב מו"ה אהרן מו"צ בוואשוואר מצינו התימתו ע"ס מוסדות תבל משנת תקע"ה מהרב דאוהעל.
צד) הרב מו"ה אהרן צבי ניימאן אבד"ק ווראדיש רב גדול ומפורסם, (חתן הגה"ק מרדכי בנעט אבד"ק שטאמפין), ועלה לבסוף לדור באה"ק תובב"א.
צה) הרב מו"ה אהרן עהרליך אבד"ק יאנקאוויטץ, בהג"מ יעקב אבד"ק נאראש, והי' ג"כ רב בשארי קהלות.
צו) הרב מו"ה אהרן קארנפֿעלד אבד"ק יעניקוי, רב גדול ומופלג, והגאון בלקוטי חבר קרא עליו הספד מר.
צז) הרב מו"ה אהרן סודיטץ ביכלער אבד"ק סערדעהעלי, (אחיו של הג"מ פאלק סידיטץ אבד"ק סעטשין) בהרב מו"ה חנוך ונולד בק"ק נייטרא, ונתקבל לק"ק סערדעהלי והי' שם י"ב שנים עד שנת תקפ"ח ד' אב, מצינו הסכמתו ע"כ ספרים, ומוזכר בשו"ת ח"ס כ"פ. רב גאון גדול ומופלג, הרביץ תורה לישראל.
צח) הרב מו"ה אהרן הלוי טויבער אבד"ק באטורקעס חבר ס' יד אהרון, נדפס בפרעסבורג בהסכמות הגאון כתב סופר, ומוזכר לשבח בס' שו"ת ח"ס כמה פעמים, נפטר ז' מרחשוון תר"ן, ומנ"כ בעיר סערדעהלי והי' רב בבאטורקעס כ' שנים.
צט) הרב מו"ה אהרן אבד"ק אדא, מוזכר שמו בס' כנסת הגדולה מהגה"ק מצאַנז.
ק) הרב מו"ה אהרן שמואל אסאד אבד"ק סערדעהלי, נולד בעיר הנ"ל בשנת תק"ץ לאביו גאון ישראל מרן יודא אסאד, נשא אשה בעיר ניקולשבורג, שקיל וטרי' עם גאוני ישראל מרן מהרש"ק מבראדי מהר"ם שיק והי' אבד"ק קויטה, ובשנת תרכ"ח מילא מקום אביו זצ"ל, ונדפס קצת ממנו בס' של אביו הקדוש, הערות והוספת, ונשאר הרבה חד"ת בכת"י הי' גאון גדול ומפורסם זקן הדור של"ח ו' ניסן תרס"ה.
קא) הרב מו"ה אהרן דוד אבד"ק יארמאט, גאון גדול ומפורסם פאר הדור גודר גדר ועומד בפרץ, נפלאות יספרו מצדקתו וחסידתו, נולד בשנת תק"ע ונתגדל בביה זקינו, הג"מ יוסף דייטש אבד"ק רודניטץ, ומשם נסע לק"ק פרעסבורג, ללמוד אצל הגח"ס, הי' דרשן בק"ק פעסט, ואבד"ק שעבעש, ה' שנים ומשם לק"ק ב' דיארמאט והי' שם אב"ד ז"ך שנה, ונדפס קצת מחידושיו בספרו גורן דוד על אור"ח, נפטר בשנת תרל"ח אסרו חג של פסח, לזכר עולם יהי' צדיק.
קב) הרב מו"ה אהרן קוטנא אבד"ק טאטא רב גדול ומפורסם, ובנו הרב מהר"ש אבד"ק א"ש, הדפיס ממנו ספר משחת אהרון על מס' נידה, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כמה פעמים נפטר י"ב כסליו תרל"ד, הי' בן הג"מ יוסף קוטנא אבד"ק הנ"ל, ולמד בק"ק פר"ב אצל הגח"ס, והוא הו"ל בשנת תקצ"ד ס' דעת זקנים עם פירושו שארית יוסף.
קג) הרב מו"ה אהרן יוסף שמואל אבד"ק טרענטשין, בן הג"מ תורת יחזקאל אבד"ק אונצדארף נכד הגה"ק שמן רוקח, ונסמך להורות מהגה"ק ח"ס (עי' הקדמה לס' תורת יחזקאל מאביו הגאון זצ"ל) ומוזכר לשבח בס' מחנה חיים מהגאון דמונקאטש, נפטר בשנת תרמ"ז, י' אב בן פ"ו שנה, רב גדול ומפורסם לתהלה.
קד) הרב מו"ה אהרן אליעזר פאשקעס אבד"ק גאלאנטא, וק"ק קאטה הו"ל כמה ספרים נחמדים והי' דרשן מופלא, ספר עת ספוד, על פטירת רבו הגאון מו"ה אליעזר ליפמאן שטיין, וח"ס מעשה אבות, באר רחובות, (בהסכמת הגאון מלבוב) משמרת אליעזר הי' גאון מופלג וחרוץ, נפטר ב' אדר תרמ"ד, בעיר מולדתו סערדעהלי.
קה) הרב מו"ה אהרן ווילהיים אבד"ק קאטה, ואח"כ בפעזונג. גאון מופלג, מוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק או"ח קע"ד, שלח בשנת תרנ"ט.
קו) הרב מו"ה אהרן אבד"ק לעווא, בשנת תר"י.
קז) הרב מו"ה אהרן בק"ק בריד, רב חסיד וצדיק, ואליו ינהרו אנשים לקבל ברכתו, כי גדול הי' ביראת ה'.
קח) הרב מו"ה אהרן גר"פ אבד"ק וויטקע ת"ח גדול ויר"ש, מפורסם ביראתו ובתורתו.
קט) הרב מו"ה אהרן ליפפא אבד"ק סענטעש אחיו של הרב מדיא̇̇נדיא̇̇ש ז"ל.
קי) הרב מו"ה אהרן אבד"ק קאסוני, בשנת תק"פ.
קיא) הרב מו"ה אהרן אבד"ק שאקטארנא, מוזכר לשבח בח"ס יו"ד י"ז ושט"ו קודם הי' שם מו"צ, ואח"כ נתקבל לאב"ד.
קיב) הרב מו"ה אהרן רויטה רבד"ק שאמבוקערט בשנת תקע"ה ומצינו שמו בס'' מוסדות תבל מהרב דאוהעל.
קיג) הרב מו"ה אורי' שרגא פֿייביל אבד"ק שטאמפען, סמוך לפר"ב רב גדול וחסיד, אביו של הג"מ ר' בער מח"ס באר טוב (אב"ה נ"ט).
קיד) הרב מו"ה אורי' מיללער מו"צ בשעסבורג ואח"כ בברעזאווא, תלמוד מובהק מהגאון ר' משה פערלס (והי' חבר להגאון מטולטשווא זי"ע) חבור ספר נחמד בן אורי הלך לארץ החיים בלי זש"ק ביום ר"ח מרחשוון תר"מ לפ"ק.
קטו) הרב מו"ה אורי' שרגא פייביש אבד"ק שאכטיץ. נפטר כ"ד אדר שני תקפ"א.
קטז) הרב מו"ה אייזיק טירנוי, בעל מנהגים (ראה מבוא לספרי).
קיז) הרב מו"ה אייזיק קאליש אבד"ק שטאמפין, והי' ג"כ רב בטיפליטץ ומצינו הסכמתו ע"ס עטרת אליהו, בשנת תקל"ו ומוזכר לשבח בשו"ת נובי"ק והוא הי' בין הראשונים שלחמו בעד כבוד רבינו מרן ר' יונתן אייבשיטץ, בשנת תקי"א, ועבו"ז כתב עליו הג' יעב"ץ מרורות בספרו התאבקות.
קיח) הרב מו"ה (יצחק) אייזיק ביליצער אבד"ק נאדי אידא גאון גדול וחסיד, צדיק יסוד עולם, אליו ינהרו אנשים לקבל ברכה.
הגה"ק נולד בעיר אונצדארף בשנת תקס"א לאביו הרב מו"ה פנחס בילליצער בהרב מו"ה שמואל בהרב מו"ה משה בהה"ג מו"ה יוסף שמואל בילליצער, והי' ראש מדינה וישב בד' ארצות, והי' נכד הגה"ק בעל מסורת הש"ס מרן יוסף שמואל מקראקא, ונכד הגה"ק השל"ה, הרב מו"ה יצחק הי' תלמוד מהגה"ק ר' יעקב וועטש, ומהגה"ק מהר"ם מינץ, והגה"ק ר' יצחק פרענקיל אבד"ק קראלע, ובשנת תקל"ז כאשר נפטר הג"מ משולם אבד"ק הנ"ל נבחר הוא למלאות מקומו, ולמד יום וליל מתוך דבקות גדול, ומלחצם ודחקם לא נודע לשום איש, ומעשה שהי' פ"א בחג השבועות לא הי' בביתם מה לבשל כי אפס כסף, ולאשר כי פתח ביתו הי' פתוח לחצרות קודם הביהכ"נ, ומורא עלה על ראשו, יען שאין תנורם, מעלה עשן, אולי יודע הדבר, לזאת צוה לעשות תבערה גדולה בתנור ובישל טהעע, ועד שהי' בן ששים שנה, לא שכב במטה מוצעת, ובפשיטת בגדיו, כ"א על ספסל של עץ קשה. ולמד בקדושה ובטהרה והי' מפורסם בכל הגליל לקדוש ישראל וכאשר הסתלק ביקש מהקהל איזה בקשות, ואמר בזה"ל, רבותי, אם תאבו ושמעתם הרי טוב, ואם תמאנו ומריתם את פי, וועל איך מירה עלפין אויך אין די שטרימפף, של"ח ביום ד' ט' סיון שנת תרמ"ז בן פ"ז שנה, ונדפס ממנו חבור בשם, באר יצחק על התורה.
קיט) הרב מו"ה אייזיק לאק אבד"ק קאמאראן, בשנת תק"ס.
קכ) הרב מו"ה אייזיק באנאוויטץ אבד"ק עגערסעג בשנת תק"ע מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
קכא) הרב מו"ה אייזיק אבד"ק בארשע, רב הראשון דשם, והי' גיסו של הגה"ק ר' מנחם אבד"ק סיגעט הי' שם בשנת תק"ץ.
קכב) הרב מו"ה אייזיק ליב אבד"ק רייץ משנת תקע"ד ונזכר לשבח בשו"ת ח"ס משנת הנ"ל.
קכג) הרב מו"ה אייזיק מישאל הלוי אבד"ק קאניזשא, בן הרב ר' גדלי' אבד"ק פאסטא, והי' שם רב משנת תקצ"ג.
קכד) הרב מו"ה איסר אולמאן אבד"ק זענטא רב גדול וחסיד, יליד באנהארד (הקדמה לס' בית נאמן) ונהרג בשנת תר"ט ט' שבט בשעת המרידה.
קכה) הרב מו"ה איסר פרוסטיץ מפרעסבורג, והוא המחבר ס' מקוה ישראל, עמ"ס תלמוד להגח"ס, חתן הג"מ מנחם שא̇̇הן בן הגה"ק דניאל פרוסטיץ, והי' שיעור רב, חסידתו מי ימלל, אין גומרין עליו את ההלל.
קכו) הרב מו"ה איציק גראסהאבער אבד"ק פאַקש, גאון מפורסם, והוא הרעש את העולם, בהדג שטיריל, והדפיס ספר מקל נועם, וס' מקכ"ש, ואסף איש טהור מכתבים מגדולי ישראל, נגד אח"ר, וכן בכת"י קונ' התפילין, והי' רב בפאקש משנת תקמ"ב עד ט' כסליו תקע"ו ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, והי' יליד קראקוי.
קכז) הרב מו"ה איציק אבד"ק גאיי' ומנ"כ בפרעשבורג רב גדול וחסיד נפטר ביוה"כ בשנת תקכ"א.
קכח) הרב מו"ה איציק אבד"ק אורמין רב גדול ומפורסם בימי מרן ח"ס ומוזכר לשבח כ"פ, כאה"ע קל"ט, ושאר מקומות.
קכט) הרב מו"ה איציק ליב אבד"ק טשום, רב גדול ומופלג ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
קל) הרב מו"ה אלחנן רב"ד באויפען, רב גדול ומפורסם מוזכר בשו"ת נוב"י מה"ת כ"פ.
קלא) הרב מו"ה אליהו אבד"ק באטורקעס הי' ילוד פונטשיוו, והי' אבד"ק גרויסווארדיין גדול הדור ומפורסם בישראל, חבר כמה ספרים נחמדים, הלא המה מענה אליהו, הדרת אליהו, חדושים על ש"ס, שו"ת הגאונים, ושאר ספרים שמעידים על גדלו בתורה ויראה, נפטר בשנת תקמ"ו ב' דחו"מ פסח.
קלב) הרב מו"ה אליהו א"ש אבד"ק דערעטשקע, הי' שם רב ל' שנים, והי' צדיק תמים, חסיד מפורסם והתענה משבת לשבת, נספד מהגאון לקוטי חבר כ"ח, ומוזכר לשבח בשו"ת כ"ס כ"פ, נפטר בחודש שכט תרל"ז.
קלג) הרב מו"ה אליהו אבד"ק רייץ, מוזכר לשבח בס' צמח השדה מהגאון דטשארנע, ובס' ח"ס כ"פ, רב גאון מופלג ומפורסם לתהלה.
קלד) הרב מו"ה אליהו עפשטיין אבד"ק טרענטשין סקאליטץ מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, גאון גדול מופלג.
קלה) הרב מו"ה אליהו מנחם גאיטין אבד"ק העדיעס, נכד הגאון כסף נבחר מו"ה ברול ז"ל, מוזכר שמו בכמה ספרים לשבח.
קלו) הרב מו"ה אליהו פראנקיל אבד"ק לעוועלעק, רב גדול וחסיד מפורסם בתורה וביראה, חבר ספר אבני אליהו נדפס בשנת תרמ"ח בהסכמת גדולי ישראל.
קלז) הרב מו"ה אליהו נתן אבד"ק קאלעוו רב גדול צדיק תמים הרביץ תורה בישראל.
קלח) הרב מו"ה אליהו אבד"ק קערעסטור, רב גאון גדול, מוזכר לשבח הרבה פעמים בשו"ת ח"ס ומהן בחו"מ קפ"ד.
קלט) הרב מו"ה אלימלך עקשטיין מו"צ בבילקע והי' ש"ב להגה"ק מרן צבי אלימלך מדיניוו (וי"נ הגאון אבד"ק פלונסק הי"ו, כתב כי שמע נפלאות מהרב הזה)
קמ) הרב מו"ה אלימלך מו"צ במאדע, ואח"כ רב בשאמשון, והי' חתן הגה"ק מו"ה עמרם חסידא אבד"ק אירשע רב גדול ומפורסם.
קמא) הרב מו"ה אליעזר טרענטשינער אבד"ק קויטה, טשום, מוזכר לשבח בשו"ת פרשת מרדכי ובשאר ספרים.
קמב) הרב מו"ה אליעזר ליפמאן אבד"ק טעמעשוואר, בן הרב ר' בנימין זאב מצינו חתימתו בשנת תק"ח, על תקנת הח"ק דק"ק מאקוי, של"ח בשנת תקכ"א.
קמג) הרב מו"ה אליעזר ליפמאן שטיין אבד"ק סערדעהלי, מקודם אבד"ק סא̇̇ללא̇̇ש (עי' ספרי זכ"ל) ואח"כ בדיא̇̇נדיא̇̇ש, ובשנת תקפ"ט נתקבל לאבד"ק סערדעהלי גאון גדול ומפורסם, ומגיד נפלא, ולחם מלחמות ה' נגד מהרסי הדת, הו"ל קונ' השגת הבימה, נדפס ב' פעמים וחבר עוד ספרים של"ח כ"ז אב תרי"א.
קמד) הרב מו"ה אליעזר ליפמאן נייזאטץ אבד"ק מאגענדארף, גאון גדול ומליץ נפלא, תלמוד מובהק וחביב להגה"ק ח"ס של"ח בק"ק סערדעהלי ד' תשרי תרי"ט לפ"ק (ע' בס' חוט המשולש מכתב שכתב לו הגח"ס, בשנת תקצ"ט נתקבל לאבד"ק הנ"ל, חבר ספרים נפלאים ונחמדים, ספר משבצות הפנינים, נדפס בשנת תר"ו, בציר אליעזר ספר נפלא חקירות על ש"ס בהסכמות רבו הגאון הנ"ל, ולא נדפס עד בשנת תרמ"ט, והי' אב"ד ג"כ בק"ק זשאמבעק.
קמה) הרב מו"ה אליעזר רויזנער אבד"ק דיא̇̇מא̇̇רא̇̇, נולד בעיר נאדאש (ושמע לקח מפי רבו הג' כ"ס, ומהרי"א), ונתקבל לק"ק נייטרא בתואר רב"ד, והי' חסיד מפורסם, מוזכר לשבח בשו"ת מהרי"א, של"ח בשנת תרס"ה.
קמו) הרב מו"ה אליעזר שטראססער אבד"ק עיר חדש, נולד בשנת תק"נ, והי' תלמוד מהגאון שמן רוקח, בעת הי' כ"ו שנה שמש בתור אב"ד בק"ק ראגענדארף, והי' רב ג"כ בק"ק מאגענדארף ומשם שאל שאלותיו לגח"ס, (ראה שו"ת ח"ס ח"ו ל"ב) והי' אבד"ק ראַאַב והי' גאון גדול וחכם שלם, שבק לן חיים בן נ"ב שנה, י"ב טבת תרי"ט.
קמז) הרב מו"ה אליעזר ביכלער אבד"ק פילעק בהג"מ פאלק אבד"ק סעטשין, של"ח בשנת תרל"ט בן ס"ג שנה.
קמח) הרב מו"ה אליעזר שטראססער אבד"ק שטאמפין והי' חתן הג"מ אליעזר שטראססער אבד"ק עיר חדש, של"ח כ"ב שבט תרנ"ב.
קמט) הרב מו"ה אליקים אבד"ק פרעשבורג ואח"כ בווינער ניישטאט, בן הרב מו"ה קלונימוס הי' שם בשנת ר"מ והי' חתן הקדוש מו"ה חיים הי"ד, (קורות היהודים בווינער נ"ש).
קנ) הרב מו"ה אליקים געץ אבד"ק גערמענד, גאון מופלג ומפורסם בימי מרן ח"ס ומזכר לשבח שם בתשו' או"ח ל"ג ושאר מקומות, ומצינו שמו בס' מוסדות תבל משנת תקע"ה, והי' ג"כ רב בק"ק קאבערסדארף כאשר נזכר בתשובת ח"ס יו"ד ל"ה, והי' רב עד שנת ת"ר שבשנה הזה שבק לן חיים.
קנא) הרב מו"ה אלכסנדר מייזלעש אבד"ק סעדרעהלי וק"ק רעכניטץ, הוא הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, בן הג"מ רפאל מייזלעש אבד"ק פאריצק, מחמת מלשינות הוצרך לברוח מארץ פוילען, (ואחיו הג"מ משה אבד"ק סערעד), ונתקבל לק"ק ס"ה, מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ, וכן בשו"ת פרשת מרדכי, ובח"ס, ונדפס ממנו הגהות על שו"ע, נספח לספר אביו.
קנב) הרב מו"ה אלכסנדר יעקב הכהן אבד"ק שאמשאן בהג"מ חיים מאיר זאב הכהן אבד"ק סא̇̇ללא̇̇ש, והי' דר בק"ק יאססי, ואח"כ שב לארצנו, והוא הו"ל הספר מאביו הגאון, ז"ל שערי חיים, נפטר בשנת תרל"ד, ואחיו הרב דק"ק קאשוי קרא עליו הספד מר, והי' גאון גדול מפורסם לתהלה (ויותר פרשת גדולתו עיין בספרי זכ"ל ה').
קנג) הרב מו"ה אלכסנדר אבד"ק קעסטהעלי הי' בשנת תקע"א מוזכר שמו בס' מוסדות תבל מהרב דאוהעל.
קנד) הרב מו"ה אלכסנדר צבי אבד"ק וואלאווע מוזכר שמו בתשו' מהר"ם שיק חו"מ ג' וביו"ד כ"פ.
קנה) הרב מו"ה אלכסנדר יעקב פֿריינד אבד"ק באָכטע, ואח"כ הלך לדור באה"ק, מוזכר שמו במהר"ם שיק כ"פ.
קנו) הרב מו"ה אלעזר רוקח אבד"ק סאנטעוו, נולד בשנת תקי"ח והי' נכד הרב ר' פנחס זעליג אבד"ק לאסק נכד הרב ר' איציק אבד"ק קראקוי בשנת ט"ז לימי חייו עטרו אותו הב"ד דק"ק לאסק בממיכת חכמים, כבן כ' שנה נתקבל לאבד"ק פילץ, בשנת תקמ"ח הו"ל ספרו שו"ת שמן רוקח ח"א, וגאוני דורו בימים ההם התימרו בכבודו וכתבו עליו נפלאות כמו הגאון נוב"י תארהו בשם “הגאון” בשנת תקנ"ב לקח לו לאשה (ז"ש) הרבנית מרת רבקה אסתר בת הגאון כתר כהונה (עי' בספרי זכרון לראשונים דף כ"ג), והי' אב"ד בכמה קהלות קדושות ובסוף ימיו נתקבל בכבוד למדינת הגר בק"ק סט' מיקלויש ובשנת תק"צ נתקבל בכבוד גדול לק"ק סאנטעוו.
חבוריו אשר הו"ל בחייו, שו"ת שמן רוקח כמה חלקים, ס' תורת חסד, ס' מקח וממכר מרב האי גאון ועשה הגהות, סמא דחיי דרשות, שב שמעתתא, עיני העדה, פירש הריטבא ותוס' רי"ד עם הגהות, חידושי הלכות שמן רוקח על מסכ' שלשה, יבין שמועה עה"ת, שערי דעת ב"ח יור"ד, וכל ספריו נתפשטו בישראל וספריו תמו ואינם בנמצאים וכמה מהם הו"ל נכדו הי"ו כדי לזכות את ישראל, וכתב לי הנ"ל כי נשארו הרבה כת"י היינו ספר חדושים והגהות על ש"ס ג' מאות בויגען, ס' מנחת ערב כת"י דרושים והספדים וידו נטויה להו"ל כל ספרים הנ"ל. ואך למותר להלל ולשבח את הרב ז"ל כי הי' מפורסם בכל קצוי ארץ למאור הגולה גאון הגאונים רבן של ישראל והי' מפורסם לאיש קדוש (עי' הקדמה לס' שמן רוקח ח"ש מהנ"ל) וזכה לבנין גדולי ישראל וחתנין רבנים גדולי ישראל (עי' זכרון לראשונים) של"ח כ"ז שבט תקצ"ו לפ"ק.
קנז) הרב מו"ה אלעזר רב אבד"ק אפען (עי' מבוא).
קנח) הרב מו"ה אלעזר אבד"ק אירשא, תלמוד הגאון נוב"י חב"ס אבן האות ובה הספד מר על רבו הנ"ל.
קנט) הרב מו"ה אלעזר אבד"ק מאטטערסדארף הי' אז"ק של הגאון בעל אור חדש, ועי' בס' מאורי א"ש עה"ת דף נ"ח, מביא בזהיל נכד הרב המאוהיג המנוח המפורסם מו"ה אלעור
שהיי אביד ורימ דקיק מאטערסדארף במדינת הגרי,
קס) הרב מו"ה אלעזר קאלליר אבד"ק רעכניטץ נולד לאביו הרב מו"ה אלעזר בהג"מ אלעזר הנ"ל שהי' אבד"ק מאטערסדארף (ונכד הג"מ פנים מאירות) ונתגדל בבית זקנו הגאון פנים מאירות, ונתקבל בהיותו עוד צעיר לימים לרב בק"ק זאכלאדאף בגאליציען בשנת תקכ"ח נתקבל לאבד"ק רעכניטץ, גאון גדול מפורסם רבן של ישראל בימי הגאוני דור אמתיים. הגאון חיד"א משתבחו לחריף נפלא, (עי' שה"ג בערכו), והי' רב ברעכניטץ עד שנת תקמ"א, ואז נתקבל לק"ק קעלין, שבק לן חיים בשנת תקס"ב ט"ז חשוון, חבר ספרים נחמדים, אור חדש עה"ת אור חדש פסחים, חוי"א דרשות שו"ת חקר הלכה (וויען תקצ"ח) מיו"ח, בנו הרב ר' סנדר בבראד, וחתנו הג"מ דוד האראוויטץ אבד"ק פרויענקירכען והג"מ משה סג"ל אבד"ק צא̇̇הלעס.
קסא) הרב מו"ה אלעזר ניסן טייטעלבוים אבד"ק סיגעט, נולד לאביו הגה"ק בעל ישמח משה, בשנת תקמ"ו.
בעודו ילד קטן כבר הכירו עליו כי הופיע אור גדול לישראל, וחידש אז חידושים נפלאים כאשר הביא אביו בספרו תפלה למשה קמ"ט או' ב' בשם בנו היניק ר' אלעזר ניסן יחי' ועוד פעמים רב, והי' חתן הגה"ק מו"ה אהרן אבד"ק חאדרעוו והי' מתמיד גדול, אביו הגה"ק ז"ל העיד עליו (עי' תוכן המכתב, ושאר דברים השייכים לקורות ימי חייו בספרי זכ"ל, ובראש ס' ישמח משה), כי גדול הוא כאחד הראשונים בחריפתו ובקיאתו, ובצדקתו, וקדישתו, ובשנת תקצ"ד נתקבל לעירנו לאב"ד ובא לכבודו אביו הקדוש, והי' אסיפה גדולה מישראל אלפים ורבבות פור התפוררה מדינת אונגארין, זקני עירנו מספרים כי עוד בזכרונם המעשה הנפלא אשר בעת בואם לסיגעט, ראה שופט אחד אשר הי' רשע עריץ את הכבוד הזה ועשה צחוק ממנו, ולא עברו כ"ד שעות ונענש במיתה חטופה ר"ל, ולא ארכו לו ימי השלום פה והי' פה רק שש שנים, ונסע מפה לק"ק דרוהביטש, ושם מנ"כ בשנת תרט"ז, ט' תשרי. ובהצדיק הקדוש הזה לא נאמר בו מיתה כי הניח אחריו בנים קדושים וצדיקים אשר האירו בישראל, וניניו ונכדיו עומדים לנס ישראל בימינו אלה שליט"א.
קסב) הרב מו"ה אלעזר שפיטץ אבד"ק טשאטה, משנת תק"ע שנת ת"ר וחתנו הי' הג"מ מנחם בלייער אבד"ק הנ"ל וק"ק אוגאר חב"ס כבוד הלבנון ומובא שם חד"ת מחתנו הרב ז"ל, והי' רב גדול חריף ודרשן מפורסם.
קסג) הרב מו"ה אלעזר עסטרייכער אבד"ק דאמאן, נולד בק"ק אפען, לאביו הג"מ משה ליב שהי' דיין בק"ק הנ"ל והי' ג"כ מו"צ בק"ק אפען למלאות מקום אביו, והי' גאון מופלג וחריף.
קסד) הרב מו"ה אלעזר הירש אבד"ק טא̇̇לדעש הי' רב גדול ומופלג שבק לן חיים בן נ"א שנה בשנת תרל"ו כ' אלול.
קסה) הרב מו"ה אלעזר פירסט אבד"ק דיא̇̇נדיא̇̇ש, נולד בשנת תקפ"ב, והי' תלמוד הגאון מהר"ם פערלס אבד"ק באנהאַרד וחתן הג"מ אלעזר ליפמאן שטיין אבד"ק סערדעהלי.
קסו) הרב מו"ה אנשיל רויטה מו"צ דטאפאלשוין, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס ז"ל רב גדול ומפורסם של"ח ב' דר"ה תקצ"ט לפ"ק.
קסז) הרב מו"ה אנשיל כ"ץ מו"צ במאטערסדארף רב גדול וחריף מוזכר לשבח בשו"ת אמרי א"ש אהע"ז צ"א.
קסח) הרב מו"ה אפרים הכהן אבד"ק אפען (עי' מבוא).
קסט) הרב מו"ה אפרים פישל האראוויטץ אבד"ק מונקאטש, נכד הגאון השל"ה גאון גדול וחסיד הי' רב בק"ק הנ"ל ל' שנה, נפטר ח"י כסליו תרכ"א.
קע) הרב מו"ה אפרים אבד"ק קובין, והגליל אַרוואָ, מוזכר לשבח בשנת ח"ס אה"ע רב גדול מפורסם והי' שם אבד"ק מ' שנה.
קעא) הרב מו"ה אפרים אבד"ק פאפא מוזכר שמו בנוב"י מה"ת אה"ע קי"ט רב גדול ומופלג.
קעב) הרב מו"ה אפרים אב"ד פרויענקירכען, בן הרב מרדכי מצילץ משנת תקמ"ה, עד תק"ן.
קעג) הרב מו"ה אפרים אבד"ק מישקולץ טשאבע רב גדול וצדיק תמים ירא ה' מפורסם כן תראהו הגכ"ס בתשובה לאו"ח קל"ח, והי' מפורסם בצדקתו וחסידתו.
קעד) הרב מו"ה אפרים פישל סופר אבד"ק שאַרוואַר, הי' בנו של הגאון האר"ז בלבנון מפאקש, ולמד אצל הגכ"ס, והי' חתן הרב ר' יצחק אבד"ק מיקלויש והי' אב"ד שם, ואח"כ בשארוואר, ועודנו באבו של"ח ביום ג' כסליו תרנ"ג, בן כ' שנה ואביו הקדוש הדפיס ממנו ספר עה"ת בשם זכרון אפרים, והי' גדול בתורה וביראה ומפורסם לשבח.
קעה) הרב מו"ה אפרים אבד"ק ווערעשוואַר, בהג"מ יוסף שמש שם כ"ג שנה של"ח ער"ח אדר תר"ד רב גדול וחסיד.
קעו) הרב מו"ה אפרים פישל אבד"ק שאַרוואַר. (אבה"מ)
קעז) הרב מו"ה אפרים ראטב"ע אבד"ק גראַן מוזכר בס' משד"ב.
קעח) הרב מו"ה אפרים יודא ר"ב באונצדארף, חתן הגה"ק ר' הילל מקאלאמעא ובן מרן הגה"ק שם שליט"א רב גדול וצדיק נפטר בימי אבו בן כ"ב שנה.
קעט) הרב מו"ה ארי' ליב מוכיח, בפרעסבורג בן הקדוש ר' מררכי מוכיח משם, גאון גדול צדיק יסו"ע, יחיד בדורו בנש"ק, והניח אחריו י"ג חבורים אבל נאבדו ולא זכו העולם להתבשם מהם, ונדפס קצת מחדושיו בס' זכרון יוסף מחתנו הג"מ ר' יוסף שטיינהארט, ובנו הי' הג"מ ישעי' ברעסלוי מבערלין והעיד על אביו כי הי' יחיד בדורו, ועיין בהקדמה לס' שאילת שלום (נדפס בשנת תקמ"ו) של"ח י"ט כסליו תקכ"ג לפ"ק.
קפ) הרב מו"ה ארי' יודא ליב אבד"ק מאַטערסדארף בהגאון בעל מסורת הש"ס, והוא הדפיס הש"ס בפא"מ, והי' גאון מפורסם צדיק ונשגב ומוזכר לשבח בס' פנמ"א, ובס' כלילת יופי של"ח י"ט טבת תצ"ז, והי' ג"כ ראב"ד בפפא"מ.
קפא) הרב מו"ה ארי' יודא ליב אבד"ק רעכניטץ הרב עמד לימין רבינו אורים ותומים, ועבו"ז כתב עליו הג' יעב"ץ מרורות, בשפת אמת והי' גאון מפורסם לשבח, של"ח ו' אלול תקכ"ז, ובנו הרב מ' שלמה הו"ל שער נפתלי מהגאון רבינו נפתלי מפפא"מ.
קפב) הרב מו"ה ארי" יודא ליב אבד"ק ראגענדארף ואח"כ בוועסבערין, רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס יו"ד שכ"ו ומוזכר ג"כ בס' מוסדות תבל מהרב דאוהעל, ובשו"ת פרשת מרדכי ובס' שיני עפרים, מהר"צ מקיצע, של"ח י' אדר תקצ"ז לפ"ק.
קפג) הרב מו"ה ארי" ליב אַשוואַר אבד"ק מאדע. מוזכר לשבח בראש ס' אבני אליהו מהגאבד"ק לעוועלעק, רב מופלג בתורה וביראה.
קפד) הרב מו"ה ארי' ליב אבד"ק קויטה, תלמוד הגח"ס שמש בקהלה ט"ו שנים, רב גדול וצדיק, של"ח בימי אבו בן נ"ד שנה בשנת תר"ז ה' שבט.
קפה) הרב מו"ה ארי' יודא ליב ספיר אבד"ק הומונא, רב גאון מופלג (חתן הג"מ יעקב שפירא וגיסו של הגאון מו"ה אברהם שפירא אבד"ק וואראנוי), והי' אב"ד בצירוף גיסו הגאון (עי' אות א', ג',) ז"ל של"ח בשנת תרל"ג ונספד בס' פני אברהם דף ד' מהג' דקאשוי, ומח"ס שער יודא נדפס בהסכמות גדולי ישראל.
קפו) הרב מו"ה ארי' לייביש ליפשיטץ אבד"ק סאנטעוו, נולד בשנת תקצ"ז לאביו הגאון מו"ה יצחק נתן ובשנת תרל"ד נתקבל לאבד"ק הנ"ל ואח"כ נבחר לראש שומרי הדת להיות פקוד עלינו, עד שנת תרס"ד ט"ו מרחשוון שאז של"ח ונקבר בעיר סאנטעוו, והי' רב גאון מפורסם.
קפז) הרב מו"ה ארי' יודא פעלדמאן אבד"ק סעמיהאלי, ואח"כ רב"ד בסאטמאַר, לערך כ"ח שנה רב גדול מורה הוראה מובהק.
קפח) הרב מו"ה ארי' ליב לעפלער אבד"ק סעמניטץ בשנת תרל"ה.
קפט) הרב מו"ה ארי' יודא ליב טעלטש טויבער אבד"ק גאלאנטא, נולד בעיר ראדום, והי' מתלמידי הג"מ זרח איידליטץ ז"ל, מקודם הי' אבד"ק שטאמפען ומשנת תקמ"ו ואילך אבד"ק הנ"ל, נפטר כ"א חשוון תקפ"ט, וגופו הטהור טמון בבית החיים הישן שבתוך העיר בחצר הביהכנ"ס, נזכר בהקדמה לאזרח רענן ושו"ת חת"ס חו"מ סימן קכ"ח ח"ה סימן קי"א קכ"א, הי' רב גדול ומפורסם אב להרב מו"ה זרח רב"ד דשם, מוזכר לשבח בנט"ש חו"מ ה'.
קצ) הרב מו"ה ארי' לייביש בודיק אבד"ק אונגוואר, והי' יליד לעמבערג והוא יסד את הקהלה והי' להם לרב וחתנו הרב ר' שלמה הי' דיין דשם.
קצא) הרב מו"ה ארי' ליב אפענהיים אבד"ק פריישטאט (חותן של הג"מ שמעון מקרומוניא) גאון גדול ומפורסם לתהלה, והי' מגזע הגאון ר' דוד אפענהיים, (ועי' בס' כלילת יופי ח"ב דף קל"ז יחוסו).
קצב) הרב מו"ה אשר שפירא אבד"ק גאלאנטא, בשנת תקל"ב חתם א"ע על פנקס הקהל עם הרב מו"ה יצחק וואלף דוכעס אבד"ק אויסע, וק"ק גאלאנטע.
קצג) הרב מו"ה אשר וויענער אבד"ק מישקולטץ, גאון גדול ומפורסם בדורו, צדיק תמים, מצינו הסכמתו על כמה ספרים והי' נכד הג"ר אברהם פאַסילבורג של"ח ט"ז אייר תקל"ז לפ"ק, ובנו הרב ר' אברהם מילא מקומו.
קצד) הרב מו"ה אשר לעמיל אבד"ק אייזענשטאַט מקודם מו"צ בגלאגוי (עי' לוחות העדות מרבינו יונתן ז"ל) גדול הדור ופארו, מהולל בשער בית רבים, מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ בתוארים נפלאים ורמים, הי' נכד הב"ח וחתן הג"מ נזר הקודש, והי' דרשן מפורסם ומצינו הסכמתו ע"כ ספרים של"ח בשמחת תורה שנת תק"נ.
קצה) הרב מו"ה אשר אנשׁיל הלוי יוננרייז אבד"ק טשענגער נולד לאביו הג"מ שמואל הלוי אבד"ק נישעטשע שהי' חתן הג"מ אשר וויענער אבד"ק מישקולטץ בשנת תקס"ד, בילדותו עד י"ב שנה לא הי' לו
חשקת התורה, ואח"כ ע"י חלום, שראה את אליהו בחלום, ונתן לו שלום ומני אז התגבר כארי והתחיל ללמוד בהתמדה רבה, והי' תלמוד הג"מ מאיר א"ש, ולמד ג"כ ה' שנים בישיבת הג"מ קאפיל חריף ז"ל והי' חתן הג"מ מאיר אלמאש אבד"ק מאטערסדארף והי' בביתו ה' שנים עה"ת.
הגאון הזה היה חביב מאד בעיני הגה"ק ח"ס ז"ל ועי' בהקדמת ספרו שהגה"ק בעל ח"ס ביקשו שיהי' בביתו בפ"פ שיוכל לישא וליתן עמו בפלפול ובסברה, הגאון מהר"י מודרען זצ"ל מפה אמר כי הוא שמע מרבו הגח"ס שהעיד עליו שבקי בד"ח שו"ע משפה ולחוץ, בשנת תצד"ק נתקבל לאבד"ק טשענגער וישב בה מ' שנה בשלום ולמד תורה לשמה והרביץ שם תורה והי' גדול ליהודים, וכן גם בנסתר הי' לו יד שם טוב ושמו הולך בכל המדינה לגדול הדור ופאר ישורין, וראה נא מה שכתב הגאון מלבוב במכתבו הנדפס בס' מנוחת אשר בתוארים נפלאים ומבקש ממנו שיתפלל עבורו, ואליו ינהרו אנשים למאות, חולים משונים והוא ריפא אותם כרגע, מכל מחלה ונגע, ורבו הגה"ק מהר"ם א"ש, שלח כמה אנשים שילכו להגאון הזה והוא בתפלתו הזכה יבקש רחמים עליהם, הגה"ק הזה של"ח ה' כסליו בשנת תרל"ד, לדאבן כל ישראל, חד"ת נדפס ממנו ספר גדול מנוחת אשר ח"א בשנת תרל"ה וח"ב בשנת תרס"ט, ומוזכר לשבח בהרבה ספרן של צדיקים.
קצו) הרב מו"ה אשר אבד"ק גאיי' בשנת תקע"ה ומצינו שמו בס' מוסדות תבל משנת הנ"ל.
קצז) הרב מו"ה אשר וואכטערלטיץ אבד"ק שוטעלסדארף תלמוד מובהק וחביב למרן ח"ס ז"ל ומוזכר לשבח בתשובתיו כ"פ ומנ"כ בפרעסבורג של"ח כ"ח למב"י תקפ"ב לפ"ק, גאון גדול ומפורסם.
קצח) הרב מו"ה אשר לעמיל אבד"ק זשאמבוקערט, בן הג"מ יצחק אבד"ק גאלאנטע, מוזכר לשבח בס' שו"ת מהר"ם שיק יו"ד, ונספד מהגאון לקוטי חבר ב"ח ח"ד, והי' חתן הג"מ בנימין תרציס אבד"ק טאפאלטשוין בשל"ח שנת תרל"ט.
קצט) הרב מו"ה אשׁר אבד"ק פאלאנקא מוזכר בשו"ת ח"ס, רב גדול ומופלג הי' שם בשנת תק"פ.
ר) הרב מו"ה אשר ראב"ד במיהאלאוויטץ והי' נקרא בשם ר' אשרל וויינבערגער רב גדול וחסיד נפלא, והי' זקן ושבע ימים ומצינו שמו עפס"ד במיהאלאוויטץ בשנת תרכ"ו.
רא) הרב מו"ה אשר גראסבערג אבד"ק בעליענעש נקרא בשם ר' אשר עסלאַרער, תלמוד מובהק וחביב לרבו הגאון ר' ירמי' לעוו, ולהגאון רח"צ מאנהיימער מאונגוואַר, רב גדול ומפורסם לחרוץ נפלא, מוזכר לשבח בס' מטה לוי מהגאון דפראַנקפורט חתנו הי' הרה"ג מו"ה שלמה קליין אבד"ק קערעסטעש.
רב) הרב מו"ה אשר שמואל פאַנעטה אבד"ק הידאלמאש נכד הגה"ק מראה יחזקאל רב גדול ומפורסם לתהלה, של"ח בשנת תרס"ט.
רג) הרב מו"ה אשר ניימאן אבד"ק וויצען ובסוף ימיו באה"ק של"ח כ' אייר תרמ"ב הי' יליד פרעסבורג וחבר כמה ספרים בכת"י, רב גדול ומופלג.
ב 🔗
א) הרב מו"ה בונם איגר אבד"ק מאַטערסדארף, רב גאון אמתי ומפורסם בדורו, דור שלישי להג"מ עקיבא איגר בפרעסבורג שהי' נכד הג"מ אברהם ברודא, מוזכר לשבח הרבה בס' שו"ת לאחיו הגאון רעק"א, וס' שו"ת למחו' הגאון ח"ס, והי' ג"כ רב בראגאזען בפיולען.
ב) הרב מו"ה בנימין הלוי אבד"ק אפען (עי' מבוא לספרי).
ג) הרב מו"ה בנימין אבד"ק לאקענבאך, בהג"מ מאיר א"ש אבד"ק אייזענשטאט, גאון גדול מפורסם, לא חבר ספר רק הסכמתו מצינו ע"ס מאורי א"ש שהו"ל בעל אור חדש, בזה"ל הסכמת דודי הגאון וכו' מו"ה בנימין אב"ד ור"מ בל"ב וחתם שם ה"ק בנימין בהגאון מהר"מ א"ש, ועוד ע"ס טוב ויפה, תק"ל, והי' ג"כ אבד"ק אונגבראד, של"ח ט"ז ניסן תק"ל, (וכדומה שהוא אביו של הג"מ שלמה זלמן אבד"ק לאקענבאך, המוזכר בשו"ת נוב"י מה"ת יו"ד ק"ע?).
ד) הרב מו"ה בנימין שאכטער אבד"ק פעזינג, תלמוד הגכ"ס ומוזכר שמה לשבח בשו"ת י"ד י"ח, של"ח בשנת תרל"ב והי' שם רב ו' שנים והי' חתן הגאון מו"ה ישראל דוד שלעזינגער אב"ד דשם, ובדמי ימיו נקטף.
ה) הרב מו"ה בנימין פאלאק אבד"ק אייזענשטאַט, בהרב מו"ה אהרן ז"ל רב גדול ומפורסם ושל"ח בשנת תקכ"ה כ"ח אב.
ו) הרב מו"ה בנימין האַרטמאַן אבד"ק שומלוי, רב גדול וגאון מפורסם חבר הרבה ספרים ועודן בכתובים (ועי' בספר עשר צחצחות לנכדו הגאון הי"ו דברים נפלאים ממנו) ומגדולי בניו הגאון מו"ה חיים מאיר אבד"ק שומלוי.
ז) הרב מו"ה בעריש עשקעליש בהגאון ר' גבריאל מקראקוי (עי' כלילת יופי ח"ב ק"ל). חתן הראשון של הגאון הגביר מהר"ש ווערטהיימער, בעת הי' צעיר לימים, כבר הי' אב לחכמים, והי' ב"ד בק"ק קרעמזיר ואח"כ בק"ק פרוסטיץ ומשם נתקבל לאב"ד ולר"מ בק"ק מגנצא והגלילות, ומצינו הסכמתו משנת תע"ז על ספר קול הרמז, ואחרי מות חותנו הש"ר הנ"ל, נתמנה מטעם המלך להיות אב"ד על כל מדינת הגר, ועיין בהסכמתו לספר בית לחם יודא על יור"ד, וחתם שם וז"ל “אב”ד בק"ק נ"ש ומדינת מעהרין, וכל מדינת הגר" ובק"ק מגנצא והמדינה. הגאון הזה של"ח כ"ו אדר ראשון תקי"ג.
ח) הרב מו"ה בער אבד"ק מיליכדארף רב גדול ומופלג, והשיב לו נאמר בתשו' ח"ס או"ח קל"ד.
ט) הרב מו"ה בער אבד"ק טיסא בעא, משנת תקע"ה (חתימתו ע"ס מוסדות תבל משנת הנ"ל).
י) הרב מו"ה בעריש בנעטה אבד"ק קאלעוו בנו של הג"מ ישעי' בנעטה נכד הג"מ מרדכי בנעטה והי' רב צדיק חסיד ופריש, מילא מקום אביו בשנת תרכ"ו והי' שם רב עד שנת תרס"ב מדותיו הי' נפלאים בעיני כל אדם, מחמת טוב לבו, גאון בקי בהרי תורה.
יא) הרב מו"ה בער ווישניטץ תלמוד מובהק וחביב לרבו הגאון תורת יחזקאל ומוזכר שמה לשבח בדף ק"י ע"ב, חתן הרב מק"ק זשאמבוקערט, ובנו הי' הרב אבד"ק באלאשעף.
יב) הרב מו"ה (חיים) בצלאל פאנעטה אבד"ק טאָשנאַד גאון גדול וצדיק בהגה"ק מראה יחזקאל מח"ס שו"ת דרך יבחר נולד בשנת תקס"ג כ"ג סיון והי' רב בטאשנאד מ' שנים ושל"ח בשנת תרל"ד י"ח ניסן.
יג) הרב מו"ה ברוך אבד"ק סעמלין תלמוד הג"מ זרח איידליטץ מפראג, ובשנת תקנ"ו הו"ל ספר זרע שמואל חידושים עמ"ס, והי' נכד הג"מ ר' ברוך מחבר הס' לדוד ברוך.
יד) הרב מו"ה ברוך בענדיט גאייטין אבד"ק העדיעס הי' מגדולי תלמידיו של הגאון מהר"ם מינץ, והו"ל חבור נחמד בשם כסף נבחר, בג' חלקים בהסמות גאוני ישראל ונדפסו מחמת חשיבתם הרבה פעמים, והי' גאון גדול וחריף ובקי.
טו) הרב מו"ה ברוך פרענקיל בקאלעוו רב גדול וחריץ צדיק תמים וגביר מופלא מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ והי' בן הרב מו"ה אורי' ליפמאן (ויוחסו למעלה בקודש עיין להלן בספרי אות ש' אצל הגאון שמואל פרענקיל מדאראג).
הגאון הנ"ל הי' דר סמוך לעיר קאַלעף (רחוק שני תחום שבת) במקום הנקרא פוסטא, ודרכו בקודש הי' לשלוח מרכבתו בכל עש"ק לעיר קאלעף להכיא אליו שבע אורחים למען שיתפלל בציבור והוא האכילם והשקם וכלום חסר, וביום א' נתן להם נדבת ידו ושלחם במרכבתו לעיר קאַלעף ויהי היום שפ"א הזדמן שהי' ביום ועש"ק קור גדול כמעט חוץ לדרך הטבע, והעניים שלא הי' מלובשים בבגדי צמר לא רצו ליסע ולהסתכן בקור הזה, ושב העגלה לביתו ריקם, והצטער הר"ב ז"ל למאוד וישב לפני החלון לראות שאולי יזדמן לו ה' איזה עוברי אורח, ובינו לבינו כאשר נשמע בעיר קאלעף ששב מרכבתו של הר"ב לביתו ריקם, ולקחו אנשים רקים ופוחזים בני בליעל מרכבה נאה וחשבו כי עכשיו הגיע העת שיוכלו להביא טרף מהגביר ר' ברוך ז"ל לביתם, וילבשו בגדים נאים כדרך הנגידים ויסעו דרך בית הגביר ז"ל, ויהי' כראות הגביר ז"ל אשר נוסע מרכבה עם יהודים רץ אחריהם לחוץ בקול ויבקש מהם שיעמדו, ועמדו, וביקש מהם שישבתו אצלו, ועשו עצמם מקודם כמסרבים, אבל כאשר הפציר בם עשו מבוקשו והלכו לביתו וישבתו אצלו, ודבר עמהם כדרך הנגידים, ויספר להם מעניניו הרבה, ויהי במוצש"ק לאחר שכבר הלכו בני ביתו לישן, ויאמרו שיתן להם כל ממונו הנמצא אתו ויפתח להם כל המנעולים והדלתות, וכאשר ראה כי כן הדבר ויפתח להם הכל, ואח"ז נטלו אותו, ואת אשתו ממטתה ואסרו אותם בכבלים ורצו להורגם, ויבקש הר"ב מהם בתחנונים שונים שיעשו עמו טובה קטנה וגדולה היא אצלו שימתינו לו רגעים אחדים עד שיטול ידיו ויאכל סעודת מלוה מלכה ויאכל כזית לחם ויברך ברה"ז ואח"ז יעשו עמו כטוב בעיניהם, ונענו למבוקשו, ובאותו רגע נשמע קול רעש גדול אצל ביתו מבחוץ ודפקו בחלוני ביתו בחרדה גדולה, שיפתח תיכף הפסח כי אם לאו ישברו חלוני ביתו יען שהולכים בעלי מלחמות שני מאות איש וקר להם מאוד, וכאשר שמעו הרוצחים באותו רגע פתחו חלון ביתו דרך הגינה ונסו לנפשם ברתת וזיעה והניחו הכל על שולחנו, וכאשר הלך הר"ב ז"ל לפתוח להם חצרות ביתו לא ראה שום איש, אין יוצא ואין בא, והבין כי מן השמים הרעישו ויברך את ה' והוציא את אשתו ממאסר אשר היתה בכבלים, ואח"ז עשה הר"ב ז"ל סעודה גדולה על הנס ההוא.
טז) הרב מו"ה ברוך אברהם בינדיגער אבד"ק האנשאוויטץ רב וגאון צדיק תמים מצינו חתימתו ע"פ דין ממיהאלאוויטץ משנת רכ"ו, וע"ס כנסת הגדולה מהגאון דסאַנץ, וקודם מותו שרף כל כי"ק שלו, שחדש, כי לא רצה בשום אופן שידפסו, (וחתנו הי' הג"מ יעקב צבי אבד"ק בארשע,) צדקתו מי ימלל וחסידתו אין להלל. מגדולי חסידי דהגה"ק מראפשיטץ.
יז) הרב מו"ה ברוך אברהם טינער אבד"ק סקאליטץ, רב וגאון מופלג והי' רב שם ערך נ' שנים ומוזכר לשבח בספרן של צדיקים ה"ה הגאון ח"ס, והגאון מהרי"א אסאד, ונספד בשנת תרל"ד מהגאון ר' זלמן שפיצער, מגדולי תלמידיו הגאון ר' אורי' מיללער אבד"ק ברעזאווא כ"ס בן אורי.
יח) הרב מו"ה ברוך מנ"כ בסא̇̇ללא̇̇ש הוא הרב הצדיק חסיד ועניו שפל ברך גדול בתורה, ושקדן יומם ולילה (סיבת ביאתו לק"ק סאללאש יעיין היטב בס' בית רבי), ונפלאות ספרו מהרב הזה, הי' אבי הגה"ק רשכבה"ג בעל השו"ע תניא. הרבי מלאדזשי ז"ל.
יט) הרב מו"ה ברוך ליכטענשטיין אבד"ק קאסטאלאן, חתן הגאון בעל שערי תורה מת בדמי ימיו.
כ) הרב מו"ה ברוך אבד"ק קאַלעוו, גאון מפורסם, נזר ישראל, (והגה"ק מקאלעוו הסתופף בצל קדשו ושמעתי כי הי' חתן הגה"ק רבינו שמעלקא מניקולשבורג, והדבר צריך בדיקה).
כא) הרב מו"ה ברוך בייא רב דחת"ה בפרעסבורג, רב וחסיד מפורסם דרשן נפלא של"ח ח"י תמוז תקצ"ב.
כב) הרב מו"ה ברוך פריעדמאן אבד"ק נאַדאַש רב מפורסם הי' שם בשנת תקמ"ה.
כג) הרב מו"ה ברוך בענדיט אבד"ק שארוואר, בשנת תר"כ.
כד) הרב מו"ה ברוך עקפעלד אבד"ק טשוס, תלמוד הגאון ר' הלל מקאלאמעא בשנת תרל"ב הו"ל ספרו פאת השדה, וגדול הי' בדורו, מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס או"ח, ונספד כהלכה מהגאון לקוטי חבר חלק י"א.
כה) הרב מו"ה ברוך ליבערמאן אבד"ק מאלדוי ורב"ד בדיארמאט ושל"ח בכ"ד ניסן תרנ"ז.
ג 🔗
א) הרב מו"ה גאדיל אבד"ק עדעבורג בשנת ה"א ר' לבר"ש (עין במבוא.)
ב) הרב מו"ה גאדיל אבד"ק פאטשע בשנת תקע"ה, מצינו שמו מוזכר בס' מוסדות תבל משנת הנ"ל.
ג) הרב מו"ה גאדיל אבד"ק סעטשין בשנת תק"מ.
ד) הרב מו"ה גאטליב פישער אבד"ק ווייסענבורג, רב גדול איש חסיד לחם מלחמות ה' בכל נפשו, והי' תלמוד הגח"ס זצ"ל שלח בשנת תרנ"ו כ"ד תשרי, ופרשת גדולתו עיין במכ"ע תל תלפיות.
ה) הרב מו"ה גבריאל יעקב אבד"ק טאקאי, הרביץ שם תורה ברבים, ומצינו הסכמתו ע"פ דין בשנת תרכ"ו וכן מוזכר במר"ם שיק כ"פ, והגאון מפאַקש בספרו מלאה קטורת קרא עליו הספד מר, והי' ג"כ באונצדארף של"ח כ"ח אב בשנת תרכ"ח.
ו) הרב מו"ה גבריאל ענגעלמאן אבד"ק רעכניטץ, של"ח בשנת תרי"א כ"ד טבת והי' בן הרב ר' ראובן ישראל, והו"ל כמה ספרים וכפי הנראה, הי' דומ"צ ג"כ בק"ק ניישטאט ומוזכר בס' מוסדות תבל משנת תקע"ה.
ז) הרב מו"ה גדלי' אב"ד אפען (עי' במבוא).
ח) הרב מו"ה גדלי' הלוי אבד"ק פאסטאכא, ובק"ק קאניזשא, בשנת תק"פ (ובנו הי' הרב אבד"ק קאניזשא מו"ה אייזיק ז"ל), ומוזכר ג"כ בס' מוסדות תבל משנת תקע"ה לרב בק"ק פאסטא, ובס' ח"ס או"ח ס"ד
ט) הרב מו"ה גדלי' אב"ק שאטילסדארף שקיל וטרי' הרבה עם הגאון ח"ס ומוזכר לשבח שמה בשו"ת חאו"ח ויור"ד כמה פעמים.
י) הרב מו"ה גדלי' גליק מבא̇̇קא̇̇ני המפורסם בשם ר' גדלי' בא̇̇קא̇̇ניער, תלמוד חביב למרן ח"ס, וה' ברכו בתורה ובגדולה, חבר ס' חיי עולם ונדפס בהסכמת כל גדולי ישראל, וכולם שבחו והודו לשמו כי הי' מפורסם לגאון מופלג ויר"ש.
יא) הרב מו"ה געץ שווערין הכהן אבד"ק באיע, גאון וצדיק תמים ומפורסם לתהלה והגאון ח"ס כתב לק"ק קארלסבורג שיקבלו אותו לרב וכי היא צדיק וישר (אב"ה), ומצינו שמו בס' מוסדות תבל משנת תקע"ה, בשנת תרי"ב של"ח. ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס חיו"ד כ"פ.
יב) הרב מו"ה געץ הכהן אבד"ק ביסטריץ, רב גדול ומופלג מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס ח"ג.
יג) הרב מו"ה געץ אבד"ק עגערסעג, בשנת תק"ע רב גדול ומופלג ומוזכר ג"כ בשו"ת ח"ס כ"פ.
יד) הרב מו"ה גרשון אבד"ק לעווע בשנת תקס"ד (בח"ס יו"ד פ"א).
טו) הרב מו"ה גרשון ליטש סג"ל רויזענבוים אבד"ק טאַליא גאון מופלג (נולד בפרעסבורג לאביו הגאון מו"ה משה ליב דיין דשם,) וחבר ס' שו"ת משיב דברים והדפיס בחייו של"ח בשנת תרס"א.
טז) הרב מו"ה גרשון חיות אבד"ק מאטערסדארף נכד הגאון מו"ה גרשון אבד"ק ניקולשבורג והמדינה, והי' ג"כ רב הראשי במדינת מעהרין, שמו הטוב מוזכר בספרן של צדיקים בספר זרע שמואל מהגאון דסעמלין, ובס' הדרת אליהו מהגאון דבאטורקעס, וש"ס, וכן מוזכר בס' לוחות העדות להגאון רבינו מו"ה יונתן אייבעשיטץ, והי' גדול בדורו, מפורסם בכל הגולה.
יז) הרב מו"ה גרשון בר' יוסף מו"צ באפען בשנת תל"ד (עי' במבוא).
ד 🔗
א) הרב מו"ה דוב בער מפרעסבורג, מח"ס באר טוב נדפס בהסכמת גאוני ישראל בשנת תצ"ב) בהג"מ ארי' שרגא פייביל אבד"ק שטאמפין הי' צדיק וחסיד מפורסם, תלמוד הגאון מהר"ם אבד"ק א"ש ולמד תורה לשמה (אב"ה).
ב) הרב מו"ה דוד דייטש אבד"ק סערדעהלי, ואח"כ בעיר חדש רב גאון גדול וקדוש ה' פאר ישראל, תלמוד חביב מאוד לרבו הגנוב"י ויקרא בשם ר' דוד קיצע, והי' חותן הג"מ מאיר א"ש, כל גדולי הדור חבבו מאד מחמת גודל קדושתו, והי' נכד הג"מ מרדכי דייטש מח"ס מר דרור, צדקתו וחסידתו ראה בס' זכרון יהודא ומספר שם כי מי"ז בתמוז עד אחר יוה"כ למד מתחילת הלילה עד שעה שלישית אחר חצות בעמידה בקדושה ובטהרה, ראה שם שאר דברים נפלאים, נ"נ בשנת תקצ"א חב"ס אוהל דוד, ח"א נדפס בפר"ב, וח"ב באונגוואר, והי' בן ע"ה שנים במותו, ומוזכר לשבח בשו"ת רבו הגונב"י, והגח"ס ושמן רוקח וש"מ.
ג) הרב ר' דוד לביאס בפרעסבורג, רב גדול ציס"ע חתן הגה"צ ר' יצחק מדוקלע מח"ס מעיני הישועה.
ד) הרב מו"ה דוד וויענער רב"ד במישקולץ, רב גדול מפורסם בהג"מ אברהם וויענער נכד הג"מ ר' אנשיל וויענער ולמעלה בקודש.
ה) הרב מו"ה דוד יעקב פרישמאן רב"ד בקאדעלבורג, תלמוד חביב למרנא ח"ס, והי' רב גדול ותמים במעשיו, והי' שם רב"ד עד י"ב טבת תרנ"ב שנפטר ביום זה, זקן ושבע ימים.
ו) הרב מו"ה דוד בן מאיר הכהן יליד פיורדא, מו"צ ורב"ד באוהעל, מח"ס מוסדות תבל, וס' כליל החשבון נדפס בהסכמות הגח"ס, והגאון ישמח משה, ושארי גאוני ישראל, (ועין בראש ספרו הנ"ל מה שנוגע לתולדותיו).
ז) הרב מו"ה דוד הכהן רב"ד באופען בשנת תל"ד (עי' מבוא לספרי).
ח) הרב מו"ה דוד קיצע מו"צ בפרעסבורג, רב גדול בתורה, ומצינו חתימתו על כמה מעשי ב"ד בימי הגאון הנורא מהר"ם ברבי ז"ל אב"ד דשם.
ט) הרב מו"ה דוד הכהן אבד"ק קערעסטיר, רב גדול ומפורסם בנש"ק היינו נכד הג"מ דוד הכהן מו"צ בבראד מח"ס נפש דוד נכד הג"מ שארית יוסף, מוזכר לשבח בשו"ת מאמר מרדכי, והגאון מהרמ"ז איטונגא סי' ב'.
י) הרב מו"ה דוד העשיל האראוויטץ אבד"ק פרויענקירכען, רב גאון גדול ומפורסם חתנא דבי' נשיאה הגאון יחיד בדורו בעל אור חדש, אב להגאון הגדול מו"ה אלעזר סג"ל האראוויטץ אבד"ק וויען, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, והי' נכד הג"מ פנחס הלוי האראוויטץ אבד"ק פפא'"מ.
יא) הרב מו"ה דוד הלוי אבד"ק אייזענשטאט בשנת ת"מ.
יב) הרב מו"ה דוד הכהן אבד"ק טרענטשין, רב גאון מפורסם בימי הגאון נודע ביהודא, ואליו פנה בשאלתו, ראה נוב"י מה"ת אה"ע כ"ב.
יג) הרב מו"ה (יהודא) דוד בן מו"ה יחיאל אבד"ק סענטפעטער, ידיו רב לו בתורה, וגם בחכמת הקבלה, כאשר נראה מספרו תהלה לדוד, אשר הדפיסו בניו אחרי פטירתו וכן מרן הגה"ק מליסקא כתב עליו בהסכמתו כי ידיו רב לו “וכל רז לא אניס לי' " נפטר בשיבה טובה בן ע”ד שנים ביום ער"ח מנחם אב שנת תרי"ז לפ"ק.
יד) הרב מו"ה דוד ליב אבד"ק נאַנאש רב גאון מפורסם, גדול בחכמת האמת חכמת הקבלה, והניח אחריו הרבה חד"ת, אבל לא זכינו לראותו, (ויזכר לטוב דבר נחמד ע"פ צחות מה שאמר לי הרה"ח מו"ה משה הכהן הי"ו מק"ק הנ"ל, וכעת בקהלתינו, בשמו הקדוש והוא המתני' בריש יבמות ט"ו נשים וכו' ובדף ט' מקשי הג"מ וז"ל א"ר לוי לר' מאי איריא דתני ט"ו ליתני שש עשרה, א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו, והוא פלא שבלשון הזה לא מצינו כמעט שישתמש הגמ' (עי' מנחות פ') ותירץ הנ"ל דידיע ליוח"ן, כי ט"ו היינו י"ה הוא כנגד המוחין ומרומז פה במתני' זה וא"כ אי"כ קושי' למה לא תני ט"ז כי מרומז פה ענין אחר, היינו נגד המוחין וזהו שמתרץ לו כדומה לי שאין לו “מוח” בקדקדו).
טו) הרב מו"ה דוד צבי עהרנפעלד מסערדאהלי תלמוד וחתן הגח"ס (וזכה לבנין גאוני ישראל ת"ח צדיקים), רב גדול וחריף נפלא ועי' תולדותו בהקדמת ספר ח"ס לבנו הגאון זצ"ל.
טז) הרב מו"ה דוד ביסטריצער כ"ץ אבד"ק מילכדארף וה' מאַדע של"ח בשנת תרכ"ד נספד בס' מטה נפתלי ח"ב, דר"ג, נזכר לשבח בס' שו"ת מהרי"א כ"פ, ובס' כת"ס, מהר"ם שיק כ"פ, ובשו"ת ריב"א, וכעת נדפס ממנו ס' על יו"ד בשם בית דוד, בחריצות נפלא, והי' גאון עצום מפורסם.
יז) הרב מו"ה דוד שיק אבד"ק וואראנוי, ואח"כ בטאקאי ושם מנ"כ הי' רב גאון מפורסם תלמוד הגאון מו"ה יחזקאל בנעט אבד"ק נייטרא, מח"ס אמרי דוד חולין, וכן פאר דוד י"ד דרשות, ישב על כסא הוראה ח"ן שנים והי' תלמוד הגח"ס נדפס ספרו בהסכמות ב' גדולי ישראל.
יח) הרב מו"ה דוד ליב זלב"ש אבד"ק טערעבעש ואח"כ בווייצען, נולד בבאנהארד והי' גאון גדול מפורסם חב"ס הרבה עד"ה שו"ע והי' ג"כ באה"ק של"ח בשנת תרמ"ד, מוזכר לשבח בספרן של צדיקים והי' צדיק וישר, ובנו הגאון שליט"א מילא מקומו בק"ק ווייצען.
יט) הרב מו"ה דוד פריעדמאן אבד"ק נאַדאַש, רב גדול מפורסם נכד הג"מ ברוך פר"מ אבד"ק נאדאש, של"ח בשנת תקפ"ג, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
כ) הרב מו"ה דוד אפענהיים אבד"ק טעמעשוואר, רב גדול ומפורסם לשבח של"ח בשנת תקפ"א כ"ג אדר, ומצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל וס' אהל יצחק וב' בניו גדולי ישראל, הג"מ צבי, והג"מ יעקב אבד"ק שאמשאן.
כא) הרב מו"ה דוד הלוי אבד"ק סערעד הי' יליד העלישוי, גאון גדול מפורסם, ושקיל וטרי' עם הגאון ניב"י ומצינו הסכמתו ג"כ עפס"ד בגאלאנטא בשנת תקנ"ט, והי' אחד מגדולי הדור.
כב) הרב מו"ה דוד הכהן אבד"ק רעטע מקודם הי' שם מו"צ, ונתקבל ג"כ לאב"ד לק"ק באטורקעס אולם לא הי' שם רק זמן קט ושב הכהן לק"ק רעטע ושרת שם בקודש ערך מ' שנה של"ח בשנת תק"צ ב' חומ"פ ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ והי' רב גאון ומפורסם.
כג) הרב מו"ה דוד הכהן אבד"ק ליסקא בשנת תקע"ה מצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל שחבר הרב דאוהעל.
כד) הרב מו"ה דוד זאלצער מו"צ ורב"ד במונקאטש (בהרב ר' מיכאל הכהן בהרב ר' מיכאל חתן הגאון ר' דוד דייטש) גאון מופלא, וצדיק נשגב והי' שם מו"צ ורב"ד ערך ל' שנים והי' גדול גם בחכמת הקבלה, ונ"נ בשנת תרס"ח ער"ח אדר בן ס"ח שנים במותו, ומלבד כל מעלותיו הי' דרשן נחמד ונשארו הרבה חד"ת ממנו וכעת נדפס קצת מהם בשם ס' אוהל דוד.
כה) הרב מו"ה דוד ניימאן רב"ד בפרעסבורג גאון גדול ומובהק חריף ובקי בש"ס ופוסקים ונ"נ בשנת תרס"ח זקן ושבע ימים וכעת נדפס בירושלים קצת שו"ת ממנו.
כו) הרב מו"ה דוד אולמאן אבד"ק לאקענבאך, בנו של הגה"ה ר' אברהם אולמאן נכד הגה"ה ר' שלום אולמאן, רב גדול ומפורסם מגדולי ישראל.
כז) הרב מו"ה דוד א"ש אבד"ק אונגוואר בהג"מ מנחם א"ש אבד"ק הנ"ל ובשנת תר"ל בעת ששל"ח הגאון ר' מנחם נתקבל הוא למלאות מקום אביו אולם זמן קט מאד עבודתו אב"ד כי של"ח תיכף אחר אביו, והי' ג"כ בק"ק סאבראנץ ומוזכר לשבח בשו"ת כתב סופר או"ח פ"ג.
כח) הרב מו"ה דוד צבי ק"ב אבד"ק נאדיטאפילשוין שרת בקודש שם בשנת תקפ"ח.
כט) הרב ר' דוד כ"ץ פריעדמאן אבד"ק צעהלים, חתן הג"מ מנחם כ"ץ אבד"ק שם רב גאון מופלג וחריץ נפלא שבק לן חיים בשנת תרס"ב.
ל) הרב מו"ה דוד נתן דייטש אבד"ק קרעטשיניוו (בן הגאון ר' יוסף יואל דייטש אבד"ק חאדרעוו מח"ס יד יוסף).
לא) הרב מו"ה דוד ביכלער אבד"ק פאסטאכא, בהג"מ פאלק ביכלער אבד"ק סודיטץ, נולד בשנת תקע"ה ומוזכר לשבח כ"פ בס' מהר"ם שיק ובס' מהרי"א אסאד רב גדול ומפורסם בזמננו.
לב) הרב מו"ה דוד פישער אבד"ק פישטיען נולד בנ"ש בשנת תק"פ והי' ג"כ רב"ד בברעזאווא ואב"ד בפישטיען ומוזכר לשבח בס' לקוטי חבר ב"ח שלח בשנת תר"מ והי' מפורסם לחריף.
לג) הרב מו"ה דוד אפענהיים אבד"ק בעטשקערעק, (והי' בהג"מ דוב בער אפענהיים אבד"ק אייבענשיטץ), נולד בשנת תק"פ והי' רב ג"כ בק"ק יאמניטץ של"ח ג' מרחשוון תרל"ז.
לד) הרב מו"ה דוד ג"ב מו"צ בטירנוי נכד הג"מ דוד דייטש,
לה) הרב מו"ה דוד אבד"ק באנאוויטץ בשנת תקע"ה.
לו) הרב מו"ה דוד שׁרעטער אבד"ק זשאמבאקערט בשנת תר"כ.
לז) הרב מו"ה דוד אבד"ק וואשוואר בשנת תר"ה.
לח) הרב מו"ה דניאל אבד"ק שימאנדי בשנת תקע"ג ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס משנת הנ"ל, רב מאור גדול ומפורסם.
לט) הרב מו"ה דניאל פרוסטיץ רב"ד בפרעסבורג, נולד בשנת תקי"ט (תלמוד מובהק וחביב מהגה"ק מהר"ם ברבי ז"'ל), והי' גאון גדול חכם הרזים, וצדיק תמים הרביץ תורה עם תלמידים כמו שמזכיר בהקדמה לס' הישר לר"ת, חידש חדושים נפלאים, על ש"ס ועה"ת והגח"ס הפליג מאד בשבחו וכתב לק"ק ברודא וכן לק"ק קארלסבורג שיקבלו אותו לרב, והי' איש עצתו, של"ח בשנת תר"ו ו' אדר בן פ"ז שנים, (והג' כתב סופר קרא עליו בעת הספידו כראוי תשות לראשו עטרת פ"ז, לזעי"ל, וכעת הודפסו ממנו קונ' קטן בשם דן דניאל).
ה 🔗
א) הרב מו"ה הילל אבד"ק שטאמפין תלמוד מובהק להגאון רבינו יונתן אייבשיטץ (עי' ספרי בי"ו) ומזכירו לשבח בכ"מ. והוא הו"ל הס' בינה לעתים על ה' יו"ט מרבו הנ"ל.
ב) הרב מו"ה הילל קאניצער אבד"ק בעלעד נתקבל שם לרב בשנת תק"ץ והי' שם רב כ' שנים של"ח בשנת תרח"י.
ג) הרב מו"ה הילל ליכטענשטיין אבד"ק וועטש, מארגרעטין קאלאמעא, נולד בשנת תקע"ה והי' תלמוד חביב ומובהק לרבו הגח"ס זצ"ל ואמר עליו ועל חבירו פרי קודש הלולים לה' (עי' להלן אות ד') הי' גאון ישראל צדיק יסוד עולם, קדוש ה', הגה"ק מצאַנז העיד עליו כי כל כוונתו לש"ש, (בהסכמתו לס' משכיל אל דל) ומסר נפשו וגופו עבור אחב"י, הוא האיש אשר לא נשא פני איש, בכל מקום אשר דבר נפל ביעקב וישראל, וראה לנחוץ לעמוד בפרץ ולגדור גדר, הי' הוא כגבור מזיון מוכן תמיד ללחום מלחמות ה' ולהרים הדת, לבצר חומותיה על היסודות אשר יסדו לנו הראשונים, בכל נפשו ומאודו לבבו הי' ער בכל פעם לעורר ישראל, בדרשותיו הנעימים אשר פיו כצלצלי תרועה, חבר כמה ספרים קדושים לנפשות בני ישראל מעולים, של"ח בשנת תרנ"א.
ד) הרב מו"ה הילל פאלאק אבד"ק סאסרעגען רב גדול וצדיק תמים ואמר עליו הגה"ק ח"ס זצ"ל בעת למד בישיבה ועל ש"ב הגה"ק הנ"ל פרי קודש הלולים לה'.
ה) הרב מו"ה הירש לבוב רב"ד בפרעסבורג, רב וגאון מופלג בן הג"מ יוסף לבוב שהי' אב"ד במדינת מעהרין של"ח כ"ג טבת תקל"א.
ו) הרב מו"ה הירש קוניטץ אבד"ק בעלעד תלמוד מובהק להגה"ק רבינו משולם טיסמיניטץ, והי' גדול ומפורסם.
ז) הרב מו"ה הירש במו"ה משה אברהם אבד"ק ראדוויל, סיגעט, ופה מנוח"כ רב גדול ומפורסם של"ח ד' אלול תקל"א לפ"ק (עי' זכרון לראשונים גדולי סיגעט א') ובא לסיגעט בשנת תקי"ט (כפי עדות ארחיוו. בפעסט), ואולי הוא בן הרב צלותא דאברהם (כפי מכתב הרב מסעראצק אלי)
ח) הרב מו"ה הירש לוי אבד"ק טעמעשוואַר רב גדול בתורה ובחכמה תלמוד מובהק וחביב לרבו הג' נוב"י והי' מאוכלי שלחנו של רבו כמה שנים, (עי' נוב"י ת' יו"ד ס"ט) ומוזכר בשו"ת רבו הגאון נוב"י תנינא יו"ד כ"ה, ונדפס ממנו תשובה בס' אהל אברהם.
ט) הרב מו"ה הירש ברודא אבד"ק קיצע נולד באונג, בראד והי' רב בקיצע עד יום מותו כ"א כסליו תקפ"א הי' גאון מובהק ומפורסם בדורו, בעל פלפול נפלא מח"ס תאמי' צביה על אבעה"ו, וס' שיני עפרים בחריצות נפלאות, נדפס בפראג בהסכמות גדולי ישראל ומוזכר לשבח בשו"ת נובי"ת אה"ע ט'.
י) הרב מו"ה הירש ברודא רב"ד בווערבוי תחת ממשלת הג"מ ר' קאפיל חריף והי' אחיו של הג"מ יצחק משה פערלס זצ"ל של"ח ח' חשוון תרט"ו לפ"ק.
יא) הרב מו"ה הירש העללער אבד"ק או"י (עי' זכ"ל עי' מבוא)
הג"ר הירש ז"ל בעת נסע לק"ק אויפען לשמש שם בתור אב"ד נסע דרך אוהעל ושם ביקר את כבוד מרן הגה"ק ישמח משה, ומני אז נשרשה בלבם אהבה וחבה עזה עד למאוד, ודברו בד"ת כל היום וכאשר הגיע זמן לינה אמר מרן מהר"צ, ימחול לו רבינו כי אילך לישן כי עיף אנכי מטלטול הדרך, ענה לו מרן צדיק זה בא לבית מלוני ויפטור בלא לינה (בניחותא,) והי' ניעור כל הלילה, ואז דברי יראי ה' דברים קדושים, (מפי ידי"נ הרה"ג מו"ה יחיאל הכהן פריעד הי"ו.
יב) הרב מו"ה הירש ברא"ם ז"ל אבד"ק ליסקא, הוא הגאון הגדול, אור ישראל וקדושו, הצדיק רבים בתורתו, עמד לנס ביראתו, על ישראל הדרתו, כוצ"ק אליו ינהרו מכל ארבע כנפות הארץ להנות מזיו חכמתו, מצדקתו, איש אלהים קדוש, וכמה מאות אנשים מספרים מתהלתו ומנפלאותיו, והי’ ראש המדברים בכל מקום ודבריו נשמעים בקהלות ישראל, ונדפס ממנו ספר אך פרי תבואה, וס' הישר והטוב ב"ח עה"ת וסוגי' הש"ס, תלמוד מובהק בנגלה להגאון ר' צבי חריף (חבירו של הגה"צ מהר"ש גאנצפריעד) ובנסתר מהקדוש, ר' מאיר מפרעמישלאַן ואם אספרה צדקתו ודברים הנפלאים אשר אנשי אמת ספרו ממנו יכלה הזמן, רק זאת אכתוב כי בעת נסע לפרעמשלאַן, הי' אז אברך צעיר לימים (ותהום כל מקום בואו כי ראו צדקת ה' עליו מרחפת), וכאשר אך דפק על פתח רבו הקדוש, הלך רבו לקראתו ואמר לפני כל קהל קודש, שכמה שנים המתין כבר על בואו, והי' אתו עמו בחדר אחד כמה שעות ומני אז הי' מגדולי חסידי של רבינו הה"ק הנ"ל לזעי"צ, ונזכר לשבח בס' של הגאון רעו ר' שלמה ג"פ ראבד"ק אונגוואַר, ותשובה לו נזכרה בס' השיב משה ממרן ז"ל.
יג) הרב מו"ה הירש לעוו אבד"ק סאַנטעוו, רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ, ומהם נובי"ת חו"מ, י'
יד) הרב מו"ה הירש הלוי האראוויטץ אבד"ק וואראל (מנכדי השל"ה) והי' שם רב ערך מ' שנים ומוזכר לשבח בספר שו"ת שער"ח מהגאון דסא̇̇ללא̇̇ש של"ח בשנת תר"י י' אדר, הי' כל ימיו בעוני ודחקות, והי' מגדולי תורה ונקרא בשם ר' הירשלי חריף והי' הולך בכל יום לביהכ"נ דרך שנים ושלשה רחובות מעוטף בטלית ותפילין וכן שב עטוף בטליתו בקריה וחוצות, וכל העמים כנעני העיר בעת ההוא, השתחוו למולו ביראת הכבוד (אב להג"מ מרדכי האראוויטץ),
טו) הרב מו"ה הירש יהודא סג"ל האראוויטץ אבד"ק נאדיבאַניע רב גדול בתורה, ת"ח מובהק, מגדולי תלמידי של הגאון הקדוש ר' בער
מיקאָלאַש זצ"ל.
טז) הרב מו"ה הירש אהרן ליפשיטץ אבד"ק מ' וואשארהעלי בהג"מ מסאנטעוו מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס או"ח.
יז) הרב מו"ה הירש אדלער אבד"ק האַנשאוויטץ רב גדול ומפורסם, מוזכר לשבח בס' תבואות השדה בהקדמה.
יח) הרב מו"ה הירש גלאנץ אבד"ק קערעסטהור (מצינו לו תשובה בשו"ת השיב משה סי' ע"ב וכתב שם להגה"ק מוה"ר טט"ב בתואר חותני זקיני), רב גדול ומפורסם.
יט) הרב מו"ה הירש הלוי האראוויטץ מורה בגרויסווארדיין יליד מיקאלאש מוזכר לשבח בשו"ת השיב משה ע"ג.
כ) הרב מו"ה הירש ליסקער אבד"ק מאטערסדארף בשנת ת"ע.
כא) הרב מו"ה הירשׁ מייזעלס אבד"ק אוהעל ונזכר לשבח בס' זבד טוב, חן טוב (זאלקיעוו תקס"ו) דף ק"ן.
כב) הרב מו"ה הירש אבד"ק ביזענטץ משנת תקע"ה מצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל מהרב דאוהעל.
כג) הרב מו"ה הירש מורה הוראה בעיר ה' מאַד בשנת תק"פ (אח להרב מו"ה נפתלי מו"צ בק"ק סאנטעוו), ונעלם על אם הדרך כאשר נסע לק"ק פריסטיק (עי' זכ"ל ע"ט).
כד) הרב מו"ה הירש גינסבערג אבד"ק א' מעדיעש רב גדול ומפורסם חתן הגה"ק מהרש"ש מסעליש.
כה) הרב מו"ה הירשׁ ווייס אבד"ק לאפוש זבארעוו, סערעדנע, רב גאון מובהק ומפורסם כאחד מגדולי ישראל והי' בזיווג ראשון חתן הגה"ק מהר"ם א"ש אבד"ק אונגוואר, ארבעה עשר שנה הי' מוסב על שלחנו במטה כסא שלחן ומנורה, ולעת זקנתו נתאלמן, ונשא קרובתו בת הג"ר כתב סופר, ונדפס ממנו חד"ת בכמה מקומות וכן בס' זכרון יהודא, והי' ג"כ אב"ד בק"ק דאמבראווא, למלאות מקום זקנו הג"ר צבי הירש אבד"ק שם מנכדי הגאון הש"ך, של"ח בשנת תרנ"ז.
כו) הרב מו"ה הירשׁ גאיטין אבד"ק העדיעס רב גאון גדול עמקן נפלא עטרת ישראל (כן תארהו הגאון ר' משה פערלס אבד"ק באנהארד בתשובתו בס' ב"נ), והי' בן הרה"ג כסף נבחר חב"ס יד"מ.
כז) הרב מו"ה הירשׁ אבד"ק לאשבערין בשנת תקע"ה, כן מצינו חתימתו בס' מוסדות תבל מהרב דאוהעל, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס א"ה והי' רב גדול ומפורסם.
כח) הרב מו"ה הירש אבד"ק ביטשקע תלמוד הגח"ס ומוזכר לשבח בתשובתו לאו"ה ל"ה.
כט) הרב מו"ה הירשׁ ליב מו"צ בסיגעט, הי' רב גדול ומקובל גדול, נולד בשנת תקע"ה ובסתרי ורזי התורה, דבקה נפשו הטהורה, בחשיכה כאורה, והי' חריץ נפלא של"ח כ"ב חשוון תרכ"ב, חותן הגה"ג מו"ה שלמה יהודא ז"ל רב"ד דסיגוט (ועי' בספרי זכרון לראשונים דף כ"ח).
ל) הרב מו"ה הירשׁ ליב אבד"ק לוי רב גדול ומפורסם בימי מרן ח"ס ז"ל והשיב לו נאמר בשו"ת ח"ס כ"פ.
לא) הרב מו"ה הירשׁ אבד"ק אָטש רב גדול ומופלג מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס יו"ד שמ"ד.
לב) הרב מו"ה הירשׁ אבד"ק נאמענסדארף, רב גאון מופלג בימי מרן ח"ס מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס
לג) הרב מו"ה הירשׁ רויטה אבד"ק אונג־בראד, חתן הג"מ משה פערלס מבאנהארד תלמוד הגאון ר' וואלף רפ"פ מפאפא.
לד) הרב מו"ה הירשׁ הלוי אבד"ק אסויד, בשנת תק"ל (מ"ר).
לה) הרב מו"ה הירש אפענהיים אבד"ק טעמעשוואר בן הג"מ דוד אפענהיים, ונתקבל לרב אחר ששל"ח אביו הגאון זצ"ל, של"ח בשנת תרי"א והי' גאון גדול ומפורסם, ומוזכר לשבח בכמה ספרן של צדיקים ה"ה ספר פרשת מרדכי, וס' יריעות שלמה ח"ס כ"פ.
לו) הרב מו"ה הירשׁ הכהן אבד"ק שאַראָשפאָטאָק בשנת תקפ"ח ומצינו שמו בת' ח"ס אהע"ו והי' רב גדול וצדיק מופלג.
לז) הרב מו"ה הערצקי אבד"ק ראצפערט, הוא הגאון הגדול הקדוש המפורסם צדיק יסוד עולם, אור ישראל תלמוד מהגה"ק מצאַנז זי"ע, ומהגה"ק מליסקא, ומהגה"ק ר' אנשיל מטשענגער ומהגה"ק ר' ישעי' בנעט אבד"ק קאַלעוו, והי' ג"כ אבד"ק בק"ק יאַנושי ורבים מישראל הסתופפו בצלו צל הקודש, לשמוע תורה מפיו, (וכבוד הגאון מו"ה יחזקאל בנעט הי"ו אבד"ק ס' וואראל סיפר לי וזה לשונות, גיסו הגה"צ מו"ה אברהם אבד"ק טעשנגער סיפר לי כי הי' בדרך על דבר ענין נחוץ ונמצא שהי' בדרכו בשבת הגדול ולא יכול לבוא אל ביתו לשבות וילך לראצפערטה, לשבות שם בשבת. מועד הדרשה עלה הגה"ק ר' הערצקא, הבמתה ויקרא בקול, רבותי כעת הגיע זמן דרשה, אכן מהיות כי היום ישנו כאן, אוה"ג בן מורי ז"ל, לכן הוא ידרוש תמורתי ואנכי ואתם נשמע וכן הי' ר' הערצקי ירד והעלה במקומו את הרב הנ"ל).
ו 🔗
א) הרב מו"ה וואלף באסקאוויטץ אבד"ק באנהארד, בן הג"מ מחצית השקל גאון גדול מפורסם בדורו כאחד מגאוני הדור, נולד בשנת ת"ק, והי' רב בק"ק אסאד פרוסטיץ, ואח"כ דר באובען. והי' לו שם מחלוקת, (עי' נוב"י), ואח"כ נתקבל לאבד"ק פעסט (עי' או"י ח"ב), וזהו הרע מאד להג"מ משה מינץ, והלך משם, ונתקבל לאב"ד לק"ק באללאש יארמאט, וגם שם לא ארכו לו הימים כי נתקבל לק"ק באנהארד, והי' שם עד י' סיון תקס"ח (ומצינו ג"כ הסכמתו ע"ס ש"א משנת תקמ"ט) חבר כמה ספרים סדר משנה על הרמב"ם (תק"פ), מאמר אסתר דרשות (תקצ"ב) ועוד כמה ספרים.
ב) הרב מו"ה וואלף כמו' שלמה ז"ל אבד"ק קאדילבורג, כן נזכר שם בפנקס זכרונות במועד מועדים והי' הרב הראשון דשם.
ג) הרב מו"ה וואלף פאללאק אבד"ק אייזענשטאט (מילא מקום הגאון ר' מאיר א"ש) והי' שם רב משנת תק"ד, והי' גאון מפורסם (הקדמה לס' ב"נ).
ד) הרב מו"ה וואלף פאפא אבד"ק סענטפעטער, בן ר' שמואל גאון גדול ומופלג ומצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל שנת תקע"ה של"ח ביום אסרו חג של פסח שנת תקפ"ג לפ"ק וצדקתו נודע לכל בני עירו.
ה) הרב מו"ה וואלף ליכטענשׁטיין אבד"ק טרענטשין תלמוד הג' נוב"י, מח"ס קדושת ישראל על ג' מסכת בהסכמת רבו הגאון הנ"ל מצינו שמו ע"ס מוסדות תבל משנת תקע"ה, ובס' בית יצחק של"ח תקפ"ז י' טבת, והי' גאון גדול ומפורסם.
ו) הרב מו"ה וואלף עמעריך אבד"ק ניישטאדטיל בן הג"מ זלמן מפראג גאון מופלג והי' אב"ד כמה שנים של"ח בשנת תקנ"ז מוזכר שמו בנובי"ק כ"פ.
ז) הרב מו"ה וואלף לעוויא אבד"ק ווערבוי, נולד בשנת תקל"ג לאביו הגאון רשכבה"ג דוז"ק בעל שמן רוקח, בן י"ח שנה הו"ל ס' שו"ת הרי"ף עם הגהות שעשה, והי' אב"ד בשאר קהלות ובסוף ימיו בק"ק הנ"ל, גאון גדול ומפורסם מאור הגלה, חב"ס נפלאים שע"ת בהסכמות כל גדולי ישראל וכותבים עליו נפלאות, וגדול הי' כבודו, אביו הגאון שערי תורה קראו מפיבוש"ת, שמביישו בהלכה, ולמדן גדול יותר ממנו, הוא הגבר הוקם עולה של תורה, והרביץ תורה בישראל והי' לו תלמודים גדולי ישראל חקרי לב, בינו ובין מרן ח"ס, ילכו מחיל אל חיל רבים מתלמודי מרן הלכו אליו (ובפרט אחר פטירת מרן ח"ס) ותלמידיו הי' מפורסם שהי' בקיאים ברוב סוגי' הש"ס בפלפול ובקיאות וחבוריו הנפלאים יוכיחו, והי' ג"כ בטאפאלשאן כמה שנים, של"ח בשנת תרי"א ג' לחודש אדר, וידוע דפ"א לעגו ב' אנשים ממנו ונענשו תומ"י במיתה חטופה ר"ל.
ח) הרב מו"ה וואלף אבד"ק ווראדיש בשנת תקע"ה מצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל.
ט) הרב מו"ה וואלף ראפפורט הכהן אבד"ק פאַפא, נולד לאביו הג"מ יצחק אבד"ק לייפניק בשנת תקי"ד, ולאחר חתונתו הרביץ תורה וטהרה בק"ק אבען, בשנת תקמ"א נתקבל לק"ק פאפא ושם הרביץ תורה ערך נ"ו שנים, והי' גאון גדול ומפורסם בדורו, חבר כמה ספרים נחמדים, שמלת בנימין, ובגדי כהונה, עדות לישראל על מס' מכות, נוי סוכה ע"ה סוכה, שמלה שנויה שו"ת, והי' ממשפחה גרולה ממשפחת ראפפורט, של"ח זקן ושבע ימים, בשנת תקצ"ז ט' ניסן, ומוזכר ג"כ לשבח בשו"ת נוב"י.
י) הרב מו"ה וואלף חיות אבד"ק פאלאטא, תלמוד הגח"ס, ומוזכר בתשובתין כ"פ ובס' מוסדות תבל משנת תקע"ה.
יא) הרב מו"ה וואלף דיין בעיר חדש, בשנת תק"ץ.
יב) הרב מו"ה וואלף אבעלעס אבד"ק טאב, וכן בעיר סעטשין ומוזכר לשבח בהקדמת נכדו הרב מו"ה וואלף ברייער בס' נחלת בנימין, והי' בזיווג שני חתן הג"מ בונם אבד"ק מאטערסדארף ומצינו חתימתו ע"ס מוסדות תבל מהרב דאוהעל.
יג) הרב מו"ה וואלף פרוסטיץ אבד"ק לוגאש, בן הג"מ דניאל רב"ד בפרעסבורג, תלמוד חביב להגה"ק ח"ס זצ"ל, ומוזכר לשבח בתשובותיו, והי' חתן הג"מ געץ אבד"ק בייא (אב"ה), ומוזכר לשבח בשו"ת רבו הנ"ל כ"פ, הי' גאון מופלג ומפורסם.
יד) הרב מו"ה וואלף תרציס אבד"ק טאפאלשאן, תלמוד מובהק להגה"ק ח"ס זצ"ל, מקודם הי' דיין מצוין בק"ק מאטערסדארף עיר מולדתו, והי' אבד"ק ג"כ בק"ק גיסינג, הי' גאון גדול וצדיק תמים, צדקתו מי ימלל, והגאון מפאקש בהספדו צוה עליו, כי למד מ' שנים בעמידה והעמיד תלמידים הרבה (מלאה קטורת) וחבר ס' תפ' שבת עמ"ס שבת, של"ח י"ב אייר תרכ"ה, ומוזכר לשבח בשו"ת רבו הנ"ל.
טו) הרב מו"ה וואלף אבד"ק מאגענדארף בשנת תקנ"ט, וחתם שמו בריב ומחלוקה שהי' בעיר גאלאנטע ומובא שמו בס' נטע שורק, והי' יליד קראקוי והי' גדול הדור.
טז) הרב מו"ה וואלף טענענבוים אבד"ק ווערפעלעט, מח"ס פלגי מים, אילת השחר, קריה נאמנה, ומלבד גדולתו בתורה וביראה כאחד מגדולי ישראל עוד הי' מגיד נפלא ניבו צלצלי תרועה והי' ג"כ רב בק"ק סענדרא כ"ז שנים, ובחודש אלול תר"ז נתקבל לאבד"ק ווערפעלעט יצאה נשמתו שנת תרל"ג ב' אלול ו' שופטים אב להנהי ב' גדולי ישראל אבד"ק טשאטה, פוטנאק, ולאחר מותו נדפס ממנו חבור גדול בשם רחובות הנהר עה"ת.
יז) הרב מו"ה וואלף פוקס אבד"ק סערעד רב גדול וגאון מפורסם ברוב חריצתו, נפטר ו' תשרי תרל"ד ומוזכר לשבח בשו"ת מהרי"א ומר"ם שיק כ"פ.
יח) הרב מו"ה וואלף מאנדעלבוים אבד"ק סאטמאר, נולד בבאנהארד, בשנת תקע"ה והי' רב בסאטמאר נ' שנים והי' חריף נפלא של"ח בשנת תרנ"ו.
יט) הרב מו"ה וואלף ברייער אבד"ק טאב, וראגענדארף מח"ס שו"ת נחלת בנימין רב גדול ומובהק מפורסם, של"ח בשנת תרנ"ג ועי' בס' או"ח מ"ג, והי' תלמוד הגאון הנ"ל.
כ) הרב מו"ה וואלף סופר אבד"ק סענטגראַד ורב מ"מ בפעסט נכד הג"מ דניאל פרוסטיץ, תלמוד מהנהי גדולי ישראל, מהר"ם שיק, וכ"ס, ובסוף ימיו תקע אהלו בק"ק פר"ב בתור אש פרטי, ושם מנ"כ חב"ס חליפות שמלת בנימין עה"ת והי' רב גדול ומגיד נפלא, כאשר עיני הקורא יראה בספרו הנ"ל, מוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק, ועי' בהקדמת ס' ילק"א לש"ב הגאון ז"ל.
כא) הרב מו"ה וואלף באנהארד רב"ד בק"ק סערדעהלי, תלמוד חביב למרן ח"ס זצ"ל והי' דיין בסערדהעל תחת ממשלת הג' מהרי"א, והי' גאון גדול ומופלג.
כב) הרב מו"ה וואלף גראסמאן רב"ד בעיר נייהייזעל, רב גדול ומופלג.
כג) הרב מו"ה וואלף מאנדעל רב בנאדי קאראש ואח"כ באָבאני בשנת תק"ע.
כד) הרב מו"ה וואלף שפיצער אבד"ק פעצעל בשנת תק"ס.
כה) הרב מו"ה וואלף מקראקע אבד"ק קארלסבורג והמדינה משנת תקכ"ד עד שנת תקל"ז.
כו) הרב מו"ה וואלף אבד"ק דיאנדאש והי' ג"כ רב בשאכטיץ ובשנת ת"ר נתקבל לק"ק הנ"ל, ומוזכר שמו בספרן של צדיקים כ"פ.
כט) הרב מו"ה וואלף רויזענבליטה אבד"ק ס' מארטון מח"ס חדושי רז"ה על מקוואות, והי' ג"כ רב בפאגאראש.
ז 🔗
א) הרב מו"ה זוסמאן סופר רב בדעברעצין, ואח"כ מ"מ בק"ק בודאפעשט בן הג"מ יעקב שלום סופר בן הרב ר' פישל ז"ל הי' דרשן נפלא, וברוח פיו ימאס רשע, ומנ"כ בעיר טאפאלשאן של"ח בשנת תרס"ג בן נ' שנים בער"ח כסליו.
ב) הרב מו"ה (אליעזר) זוסמאן סופר אבד"ק האללאש, פאקש, הגאון האר"ז בלבנון הזה, נולד לאביו הרה"צ המקובל מו"ה מרדכי אפרים המפורסם בשם ר' פישל סופר בפר"ב, ביום ו' אדר לשנת תקפ"ט, בן זקונים, הצעיר מעוללות אפרים, כבן שלשה שנים כבר למדהו אביו מקרא, ובכל ש"ק הביאו אביו לבית ח"ס לברכו, ואמר הקדוש האר"ז ז"ל שעבור זה זכה, לעשות ספרים הרבה, לזכות ישראל, הי' בזכות אלו הברכות, כבן שבע שנה כמעט ידע בע"פ מס' בבמ"צ, משפה ולחוץ, וילכהו אביו הצדיק לנסותו למרן הג' כ"ס, וימצא חן בעינ"ק ויתן לו מטבע כסף צוואנציגער, בהיותו בן יוד שנה נכנס לפני ולפנים לישיבת רבינו הקדוש ח"ס, אבל לא ארכו לו שם הימים כי נפטר מרן ז"ל ובא לבית מדרשו של הגכ"ס, ועשה אזנו כאפרכסת להאזין הני מילי מעליותא דנפקי מפימי דהגאון הנ"ל ושהה שם עד שנת תר"ג כי אז בהיותו בן י"ד שנים, וכפתו רעננים, נפשו איוותה ויעש לו כנפים ללמוד אצל מרן הגה"ק מהר"ם שיק, וכמעט לא זזה ידו מתוך בחירתו רצתה נפשו, אמנם באותו שנה מת אביו הצדיק זללה"ה, ושב לבית אמו, ושאב מים חיים אצל הגכ"ס עוד י"ב שנה, וכאב את בנו ירצה, התפאר בתלמידו, ויהלל בשערים מעשהו, והתפאר בעצמו כי בעודנו בחור הי' יכול בע"פ משפה ולחוץ הג' בבות, ובקצות ובנתיבות, וחידש דברים מאירים, סקר בסקירות סברה ברורה ועקור הרי הרים, וסידור שעורים, בעט סופר שמורים, לדור דורים.
הגאון ר' הילל ל"ש העיר לבבו מימי בחרותו, לקבוע עתים גם לאגדה, וכדאי' באדר"ן פכ"ט מי שלא ראה אגדה לא טעם טעם יראת חטא, (ועי' בילקוט תהלים, רמז תרע"ב, ומהרש"א בהקדמה לח"א), ומעת ההיא נתן עיניו ולבו, על אגדות שבש"ס וממנו שאל עצה ותושיה ביראת ה' (עי' בס' בי"ה הנדפס כעת), וקראו רבו אלופו וגם בזקנותו, לא זז מחבבו את ספריו הקדושים.
וממנו תוצאת חיים, לשובב נתיבות האגדה, בספרי ילק"א וספרי דמש"א, ויך שרשיו, כלבנון בדרשותיו, מלאה קטורת, מוצאו מצאו חיים, וקול סופר הולך וחזק, וירא העם ויניעו, זקוקין דנורא יצאו מפומי', וגם לב האבן התפוצץ בעת שמע דבר"ק, וימח כל היקום והי' למים.
ז ב' 🔗
בשנת תר"י נתקבל לאבד"ק האָללאָש ושם הרביץ תורה לתלמידים המקשיבים לקולו, אהב למעלה, ונחמד למטה, בשנת תרמ"ו י"א טבת נסתלק חמיו הגאון זצ"ל ונתקבל באהבה ובכבוד גדול לק"ק פאַקש והי' שם עז שנת תרס"ג, והו"ל חדושים לזכות את ישראל, ה"ה ילקוט אליעזר ג"ח, בהסכמות רבותיו. וס' מוצל מאש, דמשק אליעזר ד"ח ע"ס ד"ח, מלא"ק, צדקתו תראה בהצוואה שכתב שצווה ליתן חביריו לת"ח עניים בחנם, כדי להרבות כבוד ה'.
בשנת תרס"ג שבק לן חיים, הנשר הגדול בעל כנפים, המנשא אברתו עד לב השמים, הגה"צ מאור הגולה, באשמורת הבוקר דערב יוה"כ, ונקבר בהספד גדול במחרת יוה"כ (מגדולי בניו, בנו הממלא מקומו, הגאון המפורסם צדיק וישר מו"ה יוסף ליב סופר הי"ו, ובנו הגאון הנחמד החריף מו"ה שמואל בנימין הי"ו אבד"ק דערעטשקע).
ג) הרב מו"ה זכרי' שפירא אבד"ק וואראנוי, וכן הי' אב"ד בה' דאראג, רב גדול ומפורסם שלם בכל המעלות, וסופר נפלא של"ח בשנת תרנ"ג, מוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק כ"פ ובש"ס.
ד) הרב מו"ה זלמן ליפשיטץ אבד"ק לאקענבאך גאון גדול הדור מוזכר בשו"ת נוב"י מה"ת י"ד ק"ע בשם גדול הדור ואולי הוא בן הג"מ בנימין, ומוזכר ג"כ בשו"ת ח"ס, ובס' בית אהרן.
ה) הרב מו"ה זלמן וואלף אבד"ק אונצדארף מח"ס עמק המלך על הרמב"ם, גאון גדול ומפורסם כאחד מגדולי ישראל של"ח בשנת תקע"ח, ונספד מהגה"ק ח"ס זצ"ל בספרו תורת משה, והי' נכד הגה"ק ר' אלחנן בעל שם טוב, והגאון ממענץ, והי' גם כן מגיד ודרשן בקראלע.
ו) הרב מו"ה זלמן ליב גרינספעלד אבד"ק סערדעהלי רב גאון גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ והי' יליד פרעסבורג נכד הג' מו"ה וואלף טעבין של"ח בשנת תקע"ו י"ט חשוון, (בתחילה הי' לו קצת תרעומת על הגח"ס זצ"ל אבל אח"כ השלים עמו וקראו בשם רבי, ופירש הגח"ס זצ"ל ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו, היינו לפעמים אם להצדיק יש התנגדות מאיש פשוט אשר ימרה את רוחו, אזי נענש ר"ל, אבל אם גם המתנגד ג"כ מגבורי כח, עושי דברו וצדיק הוא בדרכיו אזי המחלוקה לא טובה ולא יוטב בעיני ה', ואזי אין דרך אחר רק להשלים וזש"כ ברצות ה' דרכי איש גם אויביו, היינו שגם אויביו הולכים בדרכי ה' אזי אין מקום אחר רק להשלים ובהשתדלותו נתקבל לק"ק סערדעהלי).
ז) הרב מו"ה זלמן ליב טייטעלבוים אבד"ק סיגעט, הגאון הקדוש רשכ"י מאור הגולה נולד לאביו הגה"ק ר' אלעזר ניסן אבד"ק דרוהביטש בשנת תקס"ה והנער נער מיד כל רואיו הכירו והעידו כי לא יארכו הימים וייף בגדלו את כרם ישראל וכל ימיו נתגדל בבית זקנו הגה"ק רשכבה"ג בעל ישמח משה על ברכיו של אותו זקן נתגדל, והי' תלמידו המובהק, ומחבבו כבכת עינו וכמעט רגע לא סר ממנו השגחתו, וכל רז לא אנוס ממנו. בעת הגיע לפרק איש מקדש לקח לו לאשה את בת הגאוה"צ ר' משה דוד ז"ל. (כל הדברים וסיבות אשר הגיע ע"ש, ושאר דברים הנוגע לתולדות הגאון זצ"ל הלא כתיב הדר בספרי זכ"ל ראה שם ותרווה צמאונך).
בשנת תקצ"ג כבר הי' אבד"ק סטראפקיוו והי' אז בן כ"ה שנה וכבר הי' מפורסם לגאון גדול וצדיק יסו"ע, וכל כוונתו לש"ש ומשתוקק מאד לזכות את ישראל בכל אשר יוכל לזכותם (כן העיד עליו זקנו הגה"ק, ראה הקדמה לס' אבנ"צ על שו"ע) והי' אבד"ק סטראפקיוו עד שנת תר"א, ואז נתקבל לאבד"ק אוהעל למלאות מקום זקנו הגה"ק (הקאנסיס הוא תח"י כעת אולם מחזיק הרבה א"א להעתיקה פה) ולא ארכו לו שם ימי שלום, ונתקבל משם לאבד"ק גארליטץ, ושמה הו"ל ספרי י"מ עה"ת מאז"ק זי"ע, ובשנת תרט"ז של"ח אביו זצ"ל ונתקבל למלאות מקום אביו.
אולם לא ארכו לו שם הימים כי בשנת תרח"י נתקבל לאב"ד פה עיר סיגעט וכל הגליל, ובא בשלום בשנה הנ"ל ח"י תמוז.
והנה לספר ולהגיד התנהגותו ועבודתו הקדושה יכלה הזמן והמה לא יכלו, הוא הי' תל תלפיות שהכל אליו פונים, הן בדבר ה' זו הלכה, הן להושיע בתפלתו, והי' עמוד העולם, ונשמע קולו למרחקים, ואחרי דבריו הקדושים לא ישנו, ובעת צאת מרן מן העיר בנסעו אל מקום חפצו, ארץ רעשה, ובכל הדרך ובכל המקומות אשר עבר קדמו פניו אנשים למאות, מרבים העם המתאוים לראות פניו כפני אלהים.
והיה מוכיח גדול שאין כמוהו בעת דרשתו ברוח פיו ימאס רשע, לב האבן התפוצץ לשמע דברי מוסרו מוסר השכל, וכל העם העומדים בעזרה, כשהי' שומעים מוסרו הנורא, דברים היוצאים מן הלב בקדושה ובטהרה, הי' קורעים לבבם הסגורה, וזלפו דמעות ברוח נשברה, ואליו ינהרו על שבתות ומועדים, רבנים גאונים מפורסמם, גדולים וחסידים יראים ושלמים, להתבשם מצדקתו ומקדושתו, ולחזות בנועם עבודתו, ספריו הקדושים אשר הו"ל בחייו ה"ה הסה"ק ייטב פנים ב"ח, ייטב לב עה"ת, ואחרי ששל"ח נדפס הספר שו"ת אב"צ, וס' רב טוב עה"ת, של"ח ו' לחודש אלול תרמ"ג, לזכר עולם יהי' צדיק. (ויותר פרשת גדולתו וחסידתו עיין בספרי זכ"ל, וספר ישמח משה על תנ"ך בהקדמה).
ח) הרב מו"ה זלמן מו"צ בפרעסבורג, רב גאון גדול בהג"מ משה ז"ל שהי' ג"כ רב"ד דפרעסבורג בחי' הגאון ח"ס זצ"ל.
ט) הרב מו"ה זלמן קאדילבורג בפרעסבורג רב גדול וחסיד ונגיד מפורסם.
י) הרב מו"ה זלמן פערלס אבד"ק באנאוויטץ גאון גדול ומפורסם בימי מרן ח"ס ומוזכר בתשובותיו לשבח.
יא) הרב מו"ה זלמן בונהארד רב"ד בקיצע רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס.
יב) הרב מו"ה (אשר) זעליג בן מו"ה יוסף הנקרא בפי כל ר' זעליג קאניזשא אבד"ק סנטפעטער מייסד החבורה גמילת חסדים דשם, והי' רב גאון, ת"ח עצום, וגודל חסידתו, ופרישתו נודע. של"ח באבו בן ל"ג שנה היום י' שבט שנת תק"ץ לפ"ק והסכמתו מצינו ע"ס דברי יששכר מהחכם ר' ישכר דוב לויטער מק"ק הנ"ל. והי' תלמוד הגח"ס, ומוזכר לשבח בתשובה לאו"ח.
יג) הרב מו"ה זעליג הירש מו"צ בגאלאנטע רב גדול ומופלג (ראה בס' נטע שורק חו"מ ה').
יד) הרב מו"ה זעליגמאן זולצבאך בפרעסבורג חתן הגאון מאוה"ג בעל מהר"ם ברבי ז"ל אבד"ק הנ"ל, ת"ח מובהק ומפורסם וז"ל חותנו הנ"ל בהקדמת ספרו, ומתלמידי יותר מכולם חתני הרה"ג מו"ה זעליגמאן למדתי עמו במאמרים ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים וכו' והדפיס ממנו קצת חידושים, בסוף הס' הנ"ל.
טו) הרב מו"ה זעליג הכהן אבד"ק קארלסבורג, וכל המדינת זיבענבירגען, וממלכתו הי' רק ג' שנים.
טז) הרב מו"ה זעליג בהרב מו"ה יהושיע אבד"ק נאַדאָדוואָר של"ח ט' כסליו בשנת תקצ"ה.
יז) הרב מו"ה זעליגמאן אבד"ק וואַגוועטש, תלמוד מהגח"ס זצ"ל ומוזכר לשבח בשו"ת רבו וכן בס' בן יהודא.
יח) הרב מו"ה זעליג ליב פעפער אבד"ק קוואַגערש תלמוד מהגח"ס זצ"ל והלך משם לאה"ק תובב"א. ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס חאו"ה סי' ל'.
יט) הרב מו"ה (אשר) זעליג פלאנער רבד"ק ה' מאַדע והי' יליד גיסינג, תלמוד הגח"ס זצ"ל, ור' זלמן באנהארד בק"ק פר"ב, ובעל יעב"ץ על חולין, והי' נכד הגאון מהרש"ש ניקולסבורג, והי ת"ח גדול וצדיק ופשטן וענותן יתירה, של"ח ה' שבט תרח"ם לפ"ק, (ונספד כהלכה בס' אמרי שפר מהג' ר' נפתלי אבד"ק ה' מאדע).
כ) הרב מו"ה זעקיל פאללאק בבאנהארד, רב גדול וצדיק תמים, חסיד ועניו תלמוד הגח"ס (והוא סיפר פ"א מרבו הקדוש ז"ל שהי' לומד בביתו כמה שנים והסתיר ח"ס הלימוד קבלה ממנו בכל מה דאפשר, רק פ"א בשמע"צ כשהי' לומדים ביחד הסוגי' באמצע דברים שלח אותו לחוץ, באמרו היום צריך אני ללמוד תורה בבחי' אחרת).
כא) הרב מו"ה זעקיל אבד"ק באיא, בשנת תק"פ והי' יליד ארץ אשכנז.
כב) הרב מו"ה זעקיל בודשפיטץ אבד"ק נאדי קא̇̇רא̇̇ש.
כג) הרב מו"ה זרח בן הג"מ ליב טעלטש רבד"ק גאלאנטע בשנת תקע"ה ומצינו שמו בס' נטע שורק חו"מ ה'.
כד) הרב מו"ה זרח ליפפא אבד"ק שאכטיץ אחיו הי' הרב דק"ק דיא̇̇נדיא̇̇ש, והרב אבד"ק סענטעש.
ח 🔗
א) הרב מו"ה חיים מאיר זאב הכהן אבד"ק טורלא, ראצפערט, נאַדאודוואר, ובסוף ימיו בק"ק סא̇̇ללא̇̇ש, גאון גדול מפורסם בהג' כתר כהונה מנכדי הש"ך (עי' תולדותיו באריכות בספרי זכ"ל דף כ"ב), ומנ"כ בעירנו סיגוט, כי בא לכאן לדרוש ברפואות של"ח כ"ב אדר שני תקצ"ב לפ"ק, חב"ס שערי חיים שו"ת וחידושים, (וזה לשון הגה"ק ר' מענדיל מפה בעת הספידו כראוי הגאון הזה לא ידע כי קרוב קצו, ובעת שאמרתי לו שיתודה, והבין כי הוא קרוב למות, צהלו פניו מרוב שמחה, ואז הבנתי כי הוא מיתת צדיקים).
ב) הרב מו"ה חיים מאיר זאב הכהן אבד"ק סיגוט כמ' אברהם של"ח בשנת תר"ב י"ג כסליו (עי' בספרי זכ"ל דף ח').
ג) הרב מו"ה חיים הערצמן אבד"ק אכען (עי' מבוא).
ד) הרב מו"ה חיים סופר אבד"ק יעמרינג, סענטפעטער, מונקאַטש, פעסט, גאון גדול ומפורסם רכבו ופרשיו שר התורה לחם מלחמות ה' צבאות תלמוד מהגה"ק ח"ס, שער"ת, חבר ס' שו"ת מחנה חיים כמה חלקים, קול סופר ע"ש סדרי משנה (ועי' בהקדמה סיבה שחבר הס' הזה ותראה נפלאות מצדקתו), פלס חיים, ושערי חיים תהלים, וש"ס, של"ח בשנת תרמ"ו כ"ה סיון ומנ"כ בק"ק פעסט.
ה) הרב מו"ה חיים צבי מאנהיימער אבד"ק אונגוואר (מקודם בווערבוי), הוא הגבר אשר הרעיש כל חכמי ישראל בחריפתו ובגדולתו, גאון מובהק, מאור ישראל הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמודים גדולי ישראל של"ח בי"ז בתמוז תרמ"ז ונשאר הרבה חד"ת וחבור גדול על מקואות.
ו) הרב מו"ה חיים קיצע אבד"ק אירשא, רב גאון מפורסם לשבח ולתהלה, נולד באו"י לאביו הג"מ יצחק קיצע מו"צ בק"ק אפען, חתן הג"מ ישראל אבד"ק פאלאטא, והי' ג"כ מו"צ בוועסבערין ובאיזשאק, של"ח א' תמוז תר"י ונשאר אחריו הרבה חבורים בכת"י.
ז) הרב מו"ה חיים בוכנער אבד"ק לאקענבאך, יליד קראקוי (עי' תולדותיו בס' כלילת יופי ח"ב בכ"מ), גאון גדול ומפורסם של"ח בשנת תמ"ד י"ז שבט, חבר כמה ספרים.
ח) הרב מו"ה חיים אבד"ק ציפער תלמוד מהגה"ק ח"ס ומוזכר לשבח בתשובותיו כ"פ, של"ח בשנת תקפ"ז בשמחת תורה.
ט) הרב מו"ה חיים אבד"ק ב' קערעסטור, בשנה תק"מ.
י) הרב מו"ה חיים אבד"ק וואשאן (בתשו' ח"ס יו"ד).
יא) הרב מו"ה חיים פייגעלבורג אבד"ק קישקא̇̇רא̇̇ש, נספד מהגאון מפאקש והי' רב גדול וחסיד מפורסם.
יב) הרב מו"ה חיים משׁה הכהן אבד"ק סא̇̇ללא̇̇ש, נתקבל שם אחר שהלך הגאון מו"ה ליפמאן לק"ק סערדעהעל, והי' נכד הג"מ יאיר אבד"ק שם, של"ח בשנת תרי"ז י"א כסליו, (מגדולי בניו חתנו הרב יוסף גלאנצער מו"צ דשם) רב גדול ומפורסם.
יג) הרב מו"ה חיים טראני אבד"ק קאניזשא בשנת ת"ק.
יד) הרב מו"ה חיים פריעדלענדער אבד"ק ליסקא בהרב מו"ה משה אבד"ק קליינווארדיין, רב גאון מפורסם צד"ת (חבר ספר טל חיים על סוגי' הש"ס וכעת נגמר חבור נחמד עה"ת), חתן הגה"ק מרן צבי מליסקא, של"ח בשנת תרס"ד ט' אייר.
טו) הרב מו"ה חיים מאיר זאב הכהן אבד"ק שומלוי (בהג"מ בנימין הארטמאן אבד"ק שומלוי) רב גאון וצדיק של"ח בימי אבו י"ג אלול תזכ"ר לפ"ק בן ל"ב שנים נספד מהגאון דרך יבחר, והשיב לו נאמר בשו"ת ממרן מצאַנז.
טז) הרב מו"ה חיים צבי ווינקלער אבד"ק ראצפערט רב גדול וצדיק, חב"ס חקי חיים בהסכמות גדולי ישראל.
יז) הרב מו"ה חיים יוסף דוב הכהן העללער בקראסנא רב גדול בתורה, וזכה לתרי חתנין גדולי ישראל אבד"ק ב' אויפאלו, ואבד"ק טיסא פירעד.
יח) הרב מו"ה חיים פריעדריך אבד"ק טורץ (בהרב מו"ה יודא מפאטאק אשר זכה לב' שולחנות תורה וגדולה, בקנה אחד עולה) הי' שם רב ערך מ שנה, רב גדול וחסיד תמים במעשיו, של"ח בשנת תרס"ג ט"ז אב.
יט) הרב מו"ה חיים טרעביטש רב"ד בפרעסבורג (עי' אב"ה).
כ) הרב מו"ה חיים ווייס אבד"ק נאדאש רב גדול ומופלג מוזכר לשבח בלקוטי חבר בן חיים, והי' שם רב ערך ד' שנה.
כא) הרב מו"ה חיים יוסף אבד"ק סטראפקיוו רב גדול וגאון חריץ והי' אבד"ק טערצאל מוזכר לשבח בס' טוב גיטין.
כב) הרב מו"ה חיים בנימין פאללאק אבד"ק סערעד, והי' ג"כ בטרענטשין רב גאון ומפורסם שמש שם ל' שנה של"ח בשנת ת"ר כ"ז שבט.
כג) הרב מו"ה חיים יודא לעווי אבד"ק טעמעשוואר רב נכבד וחשוב שבק לן חיים בשנת תר"ע בחורף, בן ס"ח שנה ונספד מגדולי ישראל.
כד) הרב מו"ה חנוך זינדיל אבד"ק אויבערווישאווא, רב גדול ומופלג, תלמוד מהגה"ק ר' מנחם אבד"ק סיגוט, ובסוף ימיו נסע לאה"ק ושם מנ"כ, והשיב לו נאמר בשו"ת בי"ש חלק א"ח ס' ס"ה.
כה) הרב מו"ה חננאל אבד"ק וועסבערין של"ח בשנת תקס"ו.
כו) הרב מו"ה חנני' יום טוב ליפא טייטעלבוים אבד"ק טעטש, סיגוט, הגאון הקדוש אור ישראל נולד בשנת תקצ"ו בחג השבועות ביום ראשון לאביו הגה"ק בעל ייט"ב זי"ע אבד"ק סיגוט נכד הגה"ק ישמח משה, והי' חתן הגה"ק ר' מנשה מראפשיטץ ובז"ש חתן הג"מ יואל אשכנזי אבד"ק זלאטשעוו, והי' רב בטעטש י"ט שנה ופה בעירנו כ"א שנה, (קורותיו ותולדותיו עיין בספרי זכ"ל דף ל"ה), ואם אספר צדקתו וחסידתו הלא מחול הים ירבון, כי מי האיש אשר לא שמע אה שם האיש חי"ל הזה, האיש הפלאי אשר בית ישראל נשען עליו, הוא הגבר אשר אש דת תוה"ק תיקד תמיד על מזבח לבבו הטהור, רבנים גאונים וצדיקים הסתופפו בצלו צל הקודש, להתבשם מיראתו ומצדקתו ראש המדברים בכל מקום.
הגה"ק ז"ל לבבו הי' ער לצאת ולישע להדת ויהודות, כל דרשותיו הי' במס"ג ממש, ובריח פיו ימאס רשע, וניכר מדרשותיו כי עומד הכן בכל שעה למסור את נפשו ורוחו לאבינו שבשמים, לגודל ענותינותו במילי דעלמא, כן הי' להיפך במילי דשמיא, כי אז גאות לבש, ולחם מלחמות ה' בכל מאודו, של"ח ער"ח אדר תרס"ד לפ"ק.
כז) הרב מו"ה חת אבד"ק אפען (עי' מבוא).
ט 🔗
א) הרב מו"ה טוביה כ"ץ אבד"ק גיסינג, רב גאון מופלג ומפורסם בימי מרן ח"ס ואליו פנה בשאלותיו, מוזכר לשבח כ"פ, בתשו' ח"ס הנ"ל, ובס' טיב גיטין של"ח בשנת תרי"ט.
י 🔗
א) הרב מו"ה יאיר הכהן אבד"ק סא̇̇ללא̇̇ש, רב הראשון דשם, ונתקבל לרב בעת שהי' ששים שנה והי' שם רב ל"ה שנים (כן חרות על מצב"ק) רב גדול ומופלג, והי' אז"ק של הרב ר' חיים משה אבד"ק הנ"ל חי' סביב שנת ת"ק.
ב) הרב מו"ה יאיר אבד"ק בודאשפיטץ ואח"כ בגוטיין, חריף עצום וגדול בתורה מוזכר לשבח בשו"ת בית נאמן מהגאון דבונהארד.
ג) הרב מו"ה יהודא ליבערמאן אבד"ק פרעסבורג (עי' מבוא).
ד) הרב מו"ה יהודא אבד"ק עדענבורג (עי' מבוא).
ה) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק מונקאַטש רב גדול ומובהק ומפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת כתר כהונה ס"ג. של"ה כ' מרחשון שנת תקמ"ח.
ו) הרב מו"ה יהודא הכהן אבד"ק סא̇̇לא̇̇ש, ורב"ד במונקאטש, ואבד"ק סיגוט, בהג"מ יוסף הכהן בהרב יחיאל מיכל הכהן בהג"מ יודא, בהג"מ יעקב יוסף ר"י ומנהיג בק"ק טריסק, חתן הגאון תוס' יו"ט. הג"ר יודא מראשית הסתפק מיגיע כפו מסחרו, בכפר הסמוך לקאַליש ומשם נסע לבובה, והי' שם בפרק אחד עם הגאון פרמ"ג, בשנת תקמ"ח יצא לאור הס' קצות החושן לאחיו הגאון בצירוף קונ', קונ' הספיקות שחדש הוא, הי' גאון גדול ומפורסם, והי' בעירנו אב"ד י"ז שנה עד שנת תקע"ט כ"ז ניסן. (ויותר פרשות גדולתו וחסידתו עיין בספר זכרון לראשונים על גדולי סיגעט) ומבניו ישבו ב' על כסא הוראה בנו הה"צ ר' יוסף מרדכי, והג"מ יחיאל הכהן).
ז) הרב מו"ה יהודא ליב פאפער אבד"ק קיצע, מקודם אבד"ק טשוס, ואחרי ששל"ח הגאון ר' צבי אבד"ק קיצע נקרא הוא למלאות מקומו, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ. הי' גאון גדול ומפורסם ומצינו הסכמתו ע"ס בית יצחק משנת תקפ"ד, של"ח בעיר וויען בשנת תר"ז כ"ג אלול והרביץ תורה ברבים, ורבים מתלמידיו ישבו על כסא הוראה.
ח) הרב מו"ה יהודא אָסאַד אבד"ק דונא סערדעהעל, נולד באָסאַד בשנת תקנ"ד, והי' תלמוד מובהק מהגה"ק מרדכי בנעטה, אהבה וחיבה יתירה נודעת לו ממרן הנ"ל. (ועיין בריש ספר שו"ת מהרי"א אסאד מעשה נפלאה מה שקרא לו בעת שאב מים אצל רבו הנ"ל), והי' מקודם מו"צ בק"ק סערדעהעל ורב בק"ק סעמניטץ, גאון גדול ומובהק ומפורסם איש אלהים קדוש, חד בדרא בפלפול וסברה, הרביץ תורה בישראל לאלפים תלמודים וכל גדולי ישראל שאלו את פיו להלכה של"ח בשנת תרכ"ו כ"ט סיון ובנו הגז"ל הדפיס אחר פטירתו את ספרו הגדול שו"ת מהרי"א בהסכמות כל גדולי ישראל.
ט) הרב מו"ה יהודא ליב ז"ש אבד"ק פאגאראש בשנת תק"ץ.
י) הרב מו"ה יהודא ליטש סג"ל ראזענבוים, בפרעסבורג גדול בתורה, ונדר נדר גדול תחת חופתו שלא להנות מתורה היינו שלא יהי' רב והי' תלמוד הג"ר מרדכי בנעט, של"ח כ"ג תמוז תר"י לפ"ק, והי' נכד הג"ר ליב מווירמייזא ממשפחת הגאון חו"י, (כן רשום על מצב"ק) ולהג"ר שמשון מווינא, אב להג"מ אברהם ליב ליטש, ולהגאון הדיין דפרעסבורג.
יא) הרב מו"ה יהודא ליב ענגעל אבד"ק ב' יארמאט בשנת ת"צ, אב להג"מ משה אבד"ק ווערעשוואר.
יב) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק מאקאווא, רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י תנינא יו"ד קל"ח, ומוזכר שמו בס' מוסדות תבל של"ח בשנת תקפ"ד י"ט אייר.
יג) הרב מו"ה יהודא א"ש אבד"ק סאָבראָנץ בהגה"ק אמרי א"ש הי' רב גדול וצדיק יסוד עולם, ושל"ח בשנת תרכ"ז ר"ח שבט, תולדותיו עי' בס' זכרון יהודא, צדקתו וחסידתו מי ימלל, אין גומרין עליו את ההלל, מדותיו הישרים, אין לספר, מוזכר לשבח בס' אמרי איש מאביו ז"ל, וש"מ.
יד) הרב מו"ה יהודא גרינפעלד אבד"ק סעמיהאלי, משיירי כנסת הגדולה, מקודם הי' דר בק"ק חוסט, ושמע לקח מפי מרן מהר"ם שיק, והגאון מהר"ם שיק, התיעץ עמו ושאל אותו כמה ספיקות ואח"כ נתקבל בק"ק סעמיהאלי גאון גדול וצדיק יסוד עולם חסיד ועניו, מאור הגולה, שר התורה, ואני זכיתי לשאוב מים מבארו מים חיים, ובקיאתו הי' עד להפליא, קולע אל השערה, ולא החטיא המטרה, של"ח בשנת תרס"ז, הי' יליד אוהעל.
טו) הרב מו"ה יהודא ליבערמאן אבד"ק שעניא (ואבד"ק אכ־ראַהאַם) כ"ב שנים, רב גדול ומפורסם נשאר חבור נחמד לבוש מלכות דרשות (הקדמה לס' אמרי דעת).
טז) הרב מו"ה יהודא ליבערמאן אבד"ק שעניא רב גדול זקן ושבע ימים ממשפחה גדולה, בן הג"מ שמעון והי' אב"ד ל"ג שנה. (הקדמה לס' אמרי דעת).
יז) הרב מו"ה יהודא ארי' ליב בבונהארד נקרא ר' ליב חסיד רב גדול בתורה ובצדקות חסיד ופריש חבר ס' פני ארי' על חו"מ, אב להנהי תרי גאוני ישראל, הגאון מו"ה ישראל אבד"ק פרויענקירכען, והג"מ מרדכי לעוויא חב"ס מר דרור על מס'.
יח) הרב מו"ה יהודא מייזנער אבד"ק וויינערין חתן הג"מ חיים קיצע אבד"ק אירשע, רב גדול והי' שם רב מ' שנה עד יום מותו, ט"ו אדר תרל"ח.
יט) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק אויס, חתן הגאון המובהק בעל שערי תורה, מת באבו.
כ) הרב מו"ה יהודא מוידרען בסיגוט, הוא הגאון המובהק המפורסם, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס, חב"ס נפלאים, פרי עץ עה"ת, וס' זכרון שמואל על מס' גיטין, והי' חתן הרב מו"ה שמואל זנוויל בהגאון קונ' הספיקות אבד"ק סיגוט, וחב"ס שו"ת יד יהודא ועודנו בכת"י, (ויותר פרשת גדולתו ראה בס' זכרון לראשונים על גדולי סיגוט דף מ"ג). של"ח ד' חשוון תרנ"ד.
כא) הרב מו"ה יהודא אבד"ק גורבא, ונ"נ בשנת תרכ"ג, רב גדול מפורסם חמיו של הגאון מ' אברהם קארפעלעס, ומוזכר ממנו חד"ת במכ"ע ת"ת משנת תרנ"ו, ותשובה לו ערוכה בשו"ת ח"ס אה"ע צ"ה.
כב) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק טעמעשוואר בשנת ת"ק (מ"ר).
כג) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק טאליא מוזכר לשבח בס' חן טוב.
כד) הרב מו"ה יהודא ליב מו"צ בק"ק קליין ווערדיין מוזכר לשבח בתשו' ח"ס כ"פ ובס' מוסדות תבל מהרב דאוהעל.
כה) הרב מו"ה יהודא ליב פריעדמאן אבד"ק סאבאטיש רב גדול ומופלג בשנת תק"נ.
כו) הרב מו"ה יהודא ג"מ אבד"ק אייזענשטאט.
כז) הרב מו"ה יהודא ליב ק"מ דיין ברעכניטץ בשנת תקע"ה (בס' מוסדות תבל).
כח) הרב מו"ה יהודא הלוי דומ"צ בק"ק עיר חדש ומקודם הי' אבד"ק האליטש.
כט) הרב מו"ה יהודא ליב יולעס אבד"ק שעבעש רב גאון מופלג זקן וקנה חכמה מוזכר לשבח בספרן של צדיקים, ובס' פרי השדה וש"ס, וכעת מסדרים ממנו שו"ת לדפוס, והי' חריף עצום ונפלא, והי' בן פ"ו שנה הי' רב בשעבעש נ"א שנה.
ל) הרב מו"ה יהודא ליב לעמבערגער אבד"ק רויזנוי, רב גדול ומופלג, ומפורסם, מוזכר לשבח בשו"ת נהרי אפרסמון ובס' נטע שורק כ"פ.
לא) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק סענט מיקלויש בימי הגאון ניב"י ואליו פנה בשאלותיו, ומוזכר לשבח הרבה בתשובותיו והי' רב גדול וחריף נפלא חכם ושלם.
לב) הרב מו"ה יהודא ליב ברודא אבד"ק אַראַד ומנ"כ בעיר שומאנרא כשנת תקס"ט.
לג) הרב מו"ה יהודא ליב ריינער אבד"ק סעטשין בשנת תקע"ח.
לד) הרב מו"ה יהודא ליב אבד"ק ראצפערט, ומוזכר לשבח בשו"ת אמרי א"ש (והי' ג"כ בק"ק טאש?).
לה) הרב מו"ה יהודא היילברום אבד"ק טשאנגראד מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס או"ח י"ט, והי' בן הרב מן אַדאָ מו"ה יצחק היילברום, של"ח בשנת תרל"ב.
לו) הרבי מו"ה יהודא אבד"ק סימאני, ומנ"כ בעיר הקודש תובב"א, של"ח בשנת תרל"ח, רב גדול ומופלג.
לז) הרב מו"ה יהודא ליב לעווינגער אבד"ק קראסנע תלמיד מובהק מהג' ח"ס ז"ל רב גדול ומפורסם.
לח) הרב מו"ה יהודא מנחם אבד"ק פעצעל בשנת תק"ס (בספר הזכרונות בפנקס הקהל דשם).
לט) הרב מו"ה יהודא ארי' סעמניטץ ראב"ד באובען, הסכים על הס' דעת זקנים, ומוזכר לשבח בס' המצרף וש"מ, שבק לן חיים בשנת תר"ג כ"ט אייר, רב גדול מובהק ומפורסם.
מ) הרב מו"ה יהונתן בנימין אבד"ק טשענגער, רב גדול וצדיק מפורסם, בהג"מ משה ארי' אבד"ק קראלע, ומילא שם מקום גיסו הרב מו"ה משה שפיטץ.
מא) הרב מו"ה יהונתן טרעביטש ראב"ד בטעמעשוואַר בשנת ת"ק, נבחר ג"כ לרב הראשי במדינת זיבענבירגען (מ"ר) אבל לא הלך לשם.
מב) הרב מו"ה יהונתן אבד"ק טשאבע בשנת ת"ר.
מג) הרב מו"ה יהושע טויבער אבד"ק טעטינג, ונאדיקא̇̇רא̇̇ש, (בן של הג"מ אהרן טויבער המחבר ס' יד אהרן דרשות), רב גדול מופלג ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת מהרי"א אסאד.
מד) הרב מו"ה יהושע כ"ץ אבד"ק ווערפעלעט, גאון גדול ומפורסם בדורו תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס ז"ל, ומוזכר לשבח כ"פ בתשובותיו, ובס' תוקף התלמוד, והי' ג"כ רב בק"ק אַבראַני של"ח בשנת תר"ז ט"ו מרחשוון.
מה) הרב מו"ה יהושע קנעפלער רב"ד באוהעל, רב גדול וצדיק תמים מוזכר לשבח בספרן של צדיקים.
מו) הרב מו"ה יהושע אבד"ק קערעסטור בשנת תק"ע (מ"ר).
מז) הרב מו"ה יהושע אבד"ק שארבאגראד של"ח בשנת תר"ט ט"ו תמוז
מח) הרב מו"ה יהושע רייכפעלד דומ"ץ ומ"מ באייזענשטאט, רב גדול וחסיד ירא ה' מאד נעלה חב"ס ס' מלחמות יהושע בהסכמות הגאון ח"ס, ושאר גדולי ישראל וכולם העידו על המחבר כי הוא ירא ה' מאד צדיק תמים ודרשן נפלא, ולא נדפס הס' עד שנת תרס"ד עי' נכדו הרב מטשארנע הי"ו.
מט) הרב מו"ה יהושע פיליף אבד"ק אסויד בשנת תק"ה (מ"ר).
נ) הרב מו"ה יהושע בטאפאלשוין תלמוד חביב להגח"ס, ונדפס ממנו חד"ת שו"ת להג"מ משה מפאַקש, במכ"ע ת"ת בשנת תרנ"ז.
נא) הרב מו"ה יואב אבד"ק סנטעוו, (בהגאון הגדול מו"ה ירמי' אבד"ק סאנטעוו), צא̇̇הלעס, גאון גדול מפורסם כאחד מגדולי ישראל, חבור ס' חן טוב על אבעה"ז בשנת תקנ"ו והגאון מלבוב תארהו אז בשם “גאון מובהק” ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס ח"ו, ומצינו הסכמתו על ש"ס וויען בשנת תקנ"א, והי' ג"כ אבד"ק אונצדארף. חב"ס הרבה ונדפסו קצת מהם, אמרי יואב, אמרי נועם, שערי בינה, וש"ס, וחתנו הי' הגאון מו"ה יצחק פרענקיל אבד"ק קראלע.
נב) הרב מו"ה יואב פילליץ מו"צ בוועסבערין בהרב מו"ה חננאל של"ח כ"ד אלול תרי"ז.
נג) הרב מו"ה יואל אונגאר אבד"ק פאַקש, מח"ס שו"ת הריב"א, נולד ברעכניטץ בשנת תקס"ב, הי' גאון גדול מובהק ומפורסם בדורו, חריף עצום, מבחר הפנינים, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס, והי' מפורסם בשם דוקאטין בחור, כי הח"ס הבטיח לתלמודיו אדום זהב מי שמיישב קושי' אחת, והוא תירצה, ומני אז שמו הלך למרחוק, והי' תלמוד ג"כ להגה"ק מהר"ם בנעט, שמן רוקח, צבי חריף, והי' שם רב ערך מ' שנים של"ח י"א טבת תרמ"ו.
נד) הרב מו"ה יואל אבד"ק קויטה ומפורסם בשם ר' יואל שניצלער רב גדול וחסיד נכד הגה"ק מהרש"ש מניקולשבורג.
נה) הרב מו"ה יואל גאטטליעב אבד"ק גאלאנטא, נולד בעיר באסקאוויטץ, ונתקבל שם לאב"ד ו' אייר תקל"ה, והי' שם עד שנת תקמ"ז, רב גדול ומפורסם לשבח ולתהלה.
נו) הרב מו"ה יואל בריסקער בפרעסבורג, תלמוד מובהק להג' נוב"י, ורבו ברכו שיהי' ת"ח, אבל לא קרדום לחפור בה שלא יצטרך לרבנות, והי' גדול בתורה, של"ח ג' שבט תקצ"ה לפ"ק.
נז) הרב מו"ה יואל אבד"ק קליינוואַרדיין בשו"ת ח"ס א"ה ס"ו.
נח) הרב מו"ה יואל צבי רויטה אבד"ק אויפאלו, ואח"כ בחוסט, הי' גאון גדול ומפורסם צדיק תמים. תלמוד מובהק מהגה"ק אמרי אש, ומהגאה"ק דסאנץ זי"ע, וקודם פטירתו אמר שאיננו מאוה לשעשועים בעוה"ב יותר ממה שהי' לו אצל רבותיו הקדושים, (של"ח בשנת תרנ"ג י"א כסליו), חב"ס בית היוצר נדפס בב' חלקים בשנת תרנ"ו, והוא שו"ת עד"ה שו"ע.
נט) הרב מו"ה יוחנן אבד"ק טעמעשוואר, רב ומאור גדול מפורסם שקיל וטרי' עם הגאון נוב"י, ומוזכר שמה לשבח כ"פ בכבוד גדול.
ס) הרב מו"ה יוחנן שפיטץ אבד"ק טאב גאון גדול ומפורסם בזמננו, נולד באובען ושם מנ"כ בשנת תר"ל, מוזכר לשבח בשו"ת בית נאמן מהגאון דבאנהארד מו"ה משה פערלס, ובשו"ת כ"ס.
סא) הרב מו"ה יום טוב ליפמאן אבד"ק פרעסבורג, בן מו"ה עזריאל מגורשי ווינא, הי' שם בשנת הת"נ, ומצינו הסכמתו ע"ס ויקהל משה (נדפס בדעסוי שנת תנ"ט), ועי' באריכות בס' כלילת יופי ח"ב ממנו, ותיקון שם תקנות טובות (אב"ה), והי' גדול בתורה ובחכמת האמת.
סב) הרב מו"ה יונה ארי' אבד"ק צעצע רב גדול ומפורסם גאון מופלג שקיל וטרי' עם הגח"ס ז"ל ומוזכר לשבח שם, של"ח בשנת תקצ"ט, ומצינו חתימתו על ספר מוסדות תבל.
סג) הרב מו"ה יונה משה אבד"ק סאבאטיש בשנת תק"מ.
סד) הרב מו"ה יונה רייכארד אבד"ק קויטה, רב גדול ונכבד בהג"מ ארי' יודא אבד"ק קויטה.
סה) הרב מו"ה יונה בערנפעלד אבד"ק אירשא ואח"כ בדעברעצין רב גדול ומופלג ת"ח גדול ומפורסם תלמוד מובהק מהג' כ"ס.
סו) הרב מו"ה יוסף אלמושינו אבד"ק אויפען (עי' מבוא).
סז) הרב מו"ה יוסף ראפפורט אבד"ק אונצדארף בהג"מ משה רפ"פ, רב גאון נדול מפורסם, חריף ובקי חבר כמה ספרים נחמדים ה"ה בגדי הקודש, של"ח בשנת תק"כ, וזכיתי להשתטח על קברו.
סח) הרב מו"ה יוסף אבד"ק לאקענבאך רב גדול ומפורסם, והשיב לו נאמר בשו"ת פנים מאירות.
סט) הרב מו"ה יוסף יחיאל צבי קליין אבד"ק פאַקש מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י תנינא רב גדול ומפורסם.
ע) הרב מו"ה יוסף אבד"ק שאַרוואַר (התאבקות ע"ג).
עא) הרב מו"ה יוסף רויזענפעלד אבד"ק גרויסוואַרדיין יליד מאטערסדארף, גאון גדול ומופלג מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ והי' קאמיטאטס רב של כל מחוז ביהאר, חבור כמה ספרים ועודנו בכת"י נפטר כ"ג אייר תקצ"ט לפ"ק.
עב) הרב מו"ה יוסף אבד"ק זבארעוו המפורסם בשם ר' יוסף חריף, גאון מובהק ומפורסם בחריפתו ע"פ תכל חבור כמה ספרים, ולא נדפס רק הס' משובב נתיבות עם הגהות שלו, והי' רב בכל הקאָמיטאט, והשיב לו נאמר בשו"ת ח"ס ובשאר מקומות.
עג) הרב מו"ה יוסף לייפניקער אבד"ק בערעני יליד טעמעשוואר רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י, ובס' מקל נועם, והי' ג"כ רב בשאר קהלות.
עד) הרב מו"ה יוסף אבד"ק סעניטץ עמד לימין צדק להגאון רבינו יונתן אייבעשיטץ בעת מחלוקת, ועבו"ז כתב עליו הג' יעב"ץ בהתאבקות דף ע"ד.
עה) הרב מו"ה יוסף קוטנא אבד"ק טאַטיס והי' ג"כ רב"ד בק"ק פאפא ובשנת תקע"ג נבחר לק"ק טאטיס, רב גדול ומפורסם, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, של"ח בשנת תקפ"ט בחודש טבת, (אב להג"מ אהרן קוטנא).
עו) הרב מו"ה יוסף דוד ווארמאן אבד"ק גרויסווארדיין, הי' שם אחר שנפטר הג"מ יוסף ר"פ, והי' חסיד וצדיק מפורסם, והי' מקודם בעיר וויזניטץ והתנהג בחסידות נפטר בשנת תרי"ב.
עז) הרב מו"ה יוסף יוחנן בנעטה אבד"ק קאלווע (נכד הג"ר אברל מו"צ בניקולשבורג), גאון חסיד מפורסם תלמוד נאמן להה"ק מהרי"א טויב אבד"ק הנ"ל, בשנה אחרונה לחיי של הג"ר י"א, זצ"ל ראו תלמידיו כי רבם לא יוכל לעבור לפני התיבה כי כשל כחו, וישאלהו כ"פ מי יתפלל אולם הוא השיב כי השי"ת יזמין לנו מי שיתפלל בעדנו ולא גילה עד לבסוף צוה לתלמידו הר' יוסף ז"ל שיעמוד ויתפלל ונתן מהודו על תלמידו זה ויבחרו בו אחרי פטירת רבם ז"ל, אולם רק כשנה אחת השתמש בכתר הרבנות ואח"כ של"ח.
עח) הרב מו"ה יוסף גרינוואלד אבד"ק יאנושי, ואח"כ בטולשווא צשעצשאוויטץ, מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס או"ח ק"י ובשו"ת כ"ס כ"פ, ובס' בית נאמן ונשאר אחריו ברכה תכריך גדול כ"י הר"ת על רוב סוגי' הש"ס, והי' גיסו להגה"ק ר' עמרם חסידא רב גאון וצדיק תמים, של"ח בשנת תר"ל.
עט) הרב מו"ה יוסף דוכעס רב דחברה ת"ב בפרעסבורג חסיד וצדיק נולד בשנת תקנ"ב, תלמוד מובהק להגה"ק ר' מרדכי בנעטה, של"ח ט' כסליו תר"ז לפ"ק.
פ) הרב מו"ה יוסף מדדכי הכהן מו"צ ורב"ד בסיגעט רב גדול חסיד צדיק יסוד עולם בהג"ר יודא הכהן אבד"ק הנ"ל מנכדי הגאון תוסיו"ט ומנ"כ בעיר קאסאב, (עי' זכ"ל דף ט"ז).
פא) הרב מו"ה יוסף שטערין אבד"ק סיגוט (בהרב מו"ה יצחק) חתן הגאוה"צ מו"ה מנחם שטערין אבד"ק הנ"ל, רב גדול בעל הוראה מובהק, והעיד ע"ע כי למד השו"ע יותר ממאה פעמים, שייף עייל ושייף נפיק, ועסיק באורייתא תדירא, של"ח בשנת תרט"ז שושן פורים (עי' עליו באריכות בספרי זכרון לראשונים על גדולי סיגוט).
פב) הרב מו"ה יוסף יצחק מינץ אבד"ק טאב רב גדול וחכם מפורסם בהג"ר משה אבד"ק או"י והוא הו"ל הס' שו"ת מהר"ם מינץ מאביו הגאון ז"ל.
פג) הרב מו"ה יוסף קליין רב"ד בסערדעהעל נקרא בפי כל ר' יוסף טשאבע, רב גאון מובהק ציס"ע גדול בדורו תלמוד הג"ר אלעזר ליפמאן שטיין חב"ס אהבת ציון ג"ח, וס' דברי יוסף עה"ת, ובסוף הס' קונ' מרבו הג"ר ליפמאן הנ"ל ע"ד השגות הבימה, (וי"נ הג"מ מנחם מרגליות הי"ו אבד"ק איטיניא והגלילות כתב לי כי שמע מפ"ק הגאון מטשאטה, שמיום חיבור הפלאה על כתובות לא ראה על מסכת זו חבור כזה בחריפות ושכל ישר בפלפולים כמוהו, ולמד בו בעיון, ונפטר בלי בנים וזה “ספר” תולדות אדם, דבריו המה זכרונותיו).
פד) הרב מו"ה יוסף צבי אבד"ק ווערבוי בשנת תק"נ רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בס' זרע שמואל.
פה) הרב מו"ה יוסף רייז אבד"ק נאַדאדוואָר תלמוד מובהק מהג"מ דניאל פרוסטיץ מפרעסבורג, רב גדול ומפורסם, (אב"ה), והי' ג"כ תלמוד מהגח"ס ומוזכר בתשובותיו ביו"ד.
פו) הרב מו"ה יוסף אבד"ק ליק, ואח"כ כטשאטה, תלמוד מהגה"ק ח"ס, ומוזכר לשבח בתשובותיו. רב גדול ומפורסם של"ח ח' אייר תרכ"ה.
פז) הרב מו"ה יוסף אבד"ק ראגענדארף רב מאור גדול ומפורסם תלמוד חביב להגח"ס ומוזכר לשבח בתשובותיו לחו"מ, והי' ג"כ רב בק"ק וועסבערין וש"ק.
פח) הרב מו"ה יוסף הלוי אבד"ק סעטשין רב גדול ומפורסם והשיב לו נאמר בשו"ת השיב משה ע"ה.
פט) הרב מו"ה יוסף אבד"ק טשעטצאוויטץ חתן הג"מ יהונתן בנימין עסטרייכער אבד"ק טשענגער, רב גדול ומופלג.
צ) הרב מו"ה יוסף שמואל שווארטץ אבד"ק וואשוואר, ואח"כ בשימוני ובנו הי' הרב מו"ה אברהם ליב אבד"ק הנ"ל גדול ומופלג.
צא) הרב מו"ה יוסף וואלד אבד"ק קיראל העלמעץ, רב גדול ומפורסם לשבח ולתהלה ועלה בתשובה בשו"ת מהר"ם שיק כ"פ, של"ח ט"ו אב תרס"ו, בן הרב ר' מרדכי וואַלד, ונולד בהאנשאוויטץ שאז שמש אביו שם ברבנות.
צב) הרב מו"ה יוסף רב"ד בסערעד רב גדול ובנו הי' הרב מו"ה אברהם אבד"ק האליטש.
צג) הרב מו"ה יוסף יוזפא ר"ב אבד"ק פישפיק לאדאני, נולד בבאלאש דיארמאט, בשנת תקפ"א. והי' תלמוד מובהק מהג"ר מאיר א"ש, והי' חתן הג"ר יצחק רוכליטץ אבד"ק בערענסאס, גאון נדול ומפורסם וחבר ס' יד יוסף ע"ה שבת, ויור"ד, של"ח כ"ז ניסן תרס"ה.
צד) הרב מו"ה יוסף דובער אבד"ק נאדי מעדיער, תלמוד הגח"ס, והשיב לו נאמר בשו"ת מהרי"א.
צה) הרב מו"ה יוסף מאיר ווייס בסעפינקא, הוא הגאון הגדול אדם הגדול בענקים, רכבו ופרשיו, סיני ועוה"ר, מגדולי חסידי דמרן הגה"ק מזידיטשוב, מסאַנץ, של"ח בשנת תרס"ט ו' אייר (וכעת י"ל ספר גדול בכמות ובאיכות בשם אמרי יוסף, ובראש הס' תולדות הגאוה"ק ז"ל, ראה שם ותרוה צמאונך). ואנשים למאות הסתופפו בצלו צל הקודש, להתבשם מיראתו ומצדקתו.
צו) הרב מו"ה יוסף יוזפא רב ומו"צ באויבער ווישאווא מגזע היחס, תלמיד הג"ר משולם טיסמיניטץ, ובחסידות תלמוד להרה"ק בעל אהבת שלום מקאסאב זי"ע.
צז) הרב מו"ה יוסף העניג אבד"ק נייטרא, נולד בהאלישוי והי' תלמוד מהגאון שערי תורה, והי' רב"ד במיאווע והי' רב גאון מופלג, של"ח בשנת תרמ"ח י"ב תמוז, מוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק ובש"מ.
צח) הרב מו"ה יוסף אונגאר אבד"ק פישטיען. רב גדול וצדיק בן הרב ר' שמואל אוננער, חתן הרה"צ ר' יוסף דוכעס בפרעסבורג (אב"ה).
צט) הרב מו"ה יוסף צבי וווייס אבד"ק ערלוי רב גדול בתורה והשיב לו נאמר בשו"ת מחנה חיים. של"ח בשנת תרל"ה ב' תשרי.
ק) הרב מו"ה יוסף לעפלער אבד"ק באטורקעס רב נכבד וחשוב של"ח בשנת תרל"ה י"ב תשרי, ואחיו הי' רב בק"ק סעמיניטץ.
קא) הרב מו"ה יוסף ברעזניטין אבד"ק ואכטערליטץ, מוזכר לשבח בתשו' מהר"ם שיק יו"ד רב גדול ונכבד.
קב) הרב מו"ה יוסף ברעזאוויטץ אבד"ק ווייצען, רב גדול בדורו.
קג) הרב מו"ה יוסף גוגענהיימער אבד"ק קאלין וש"ק מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס כ"פ רב מאור גדול מפורסם חתן הרב מו"ה שמשון רפאל הירש.
קד) הרב מו"ה יוסף פינקעלשטיין ממישקולץ חתן הגאון מטשאבע חב"ס צפנת פענח נדפס בשנת תקפ"ח.
קה) הרב מו"ה יוסף גלאַנצער מו"צ באילאק, ובסא̇̇לא̇̇ש ושם מנ"כ.
קו) הרב מו"ה יוסף מרדכי מו"צ בטעטש ומנ"כ פה חב"ס דב"צ.
קז) הרב מו"ה יחזקאל בנעטה אבד"ק נייטרא, הוא הגאוה"ק מלאך ה' צבאות השרף הנורא אשר קידש שם שמים כ"פ, ואחרי פטירתו נראה עמודי דנהורא שבעת ימים על קברו לעין כל, הי' בן הרב מו"ה יעקב בנעטה מו"צ ורב"ד באובען ישן, נכד הגאון סמיכת חכמים, והנשיא מאובין, תלמוד ש"ב הג"ר מרדכי בנעטה אבד"ק נ"ש.
ומקודם הי' דר בכפר הסמוך לפאקש והי' לו פרנסה בכבוד והוא למד בהתמדה רבה פתאום קם איש אחד והשיג גבולו והזהירו הקדוש כי בוודאי אל יעשה זאת ולא יבטלנו מתורה, כי התורה תקח נקם ממנו והוא השיב שגם הוא בעי חיי, בנתיים באו בני פאקש לכפר הסמוך הזה אל רבינו ויאמרו לו מלוך עלינו אולם הוא לא רצה כי עוד דימה שהנ"ל ישוב ממחשבתו הרעה ויהנה מיגיע כפו ולא יצטרך להתנהג ברבנות אולם בראותו כי אין תקוה, קיבל עליו משרת רבנות, ובנתיים נחלה האיש הזה ויחרד וילפת וישלח שליח להה"ק כי ימחול לו, ועומד הכן לשוב לו החנות והוא השיב. פושעי ישראל תחלה העבירני מפרנסתי, עתה רוצה להעבירני גם מהן צדקי אשר נתתי לקהל פאקש, לא אבה ולא אמחול, הפלוני נספה בעוונו ורבינו בא לפאקש בשלום, ותיקן תקנות טובות כמו שהעיד ע"ז הגה"ק ר' זוסמאן בספרו מלאה קטורה.
ומשם נתקבל לנייטרא ולחם בכל כחו עבור היהדות והתלוצץ בעוברי עבירה, נודע ומפורסם ממנו כי בבוא אליו המלמד הירא ה' מרבים, שאלהו בקצרה מה מבוקשו איזה גמ' ילמוד ויצוה בקצרה וכו' וילך לו אולם כשבא הלעהריר הלך לקראתו והושיט לו את ידו, וישוביהו על הכסא וישאלהו על שלומו ועל שלום בית הספר, וכן שאלהו על הככבים, על האויר, על העיירות והמדינות וכו' וכו'. וטייל עמו ארוכות וקצרות גם קרא אותו שיבקרהו וירבה לבוא לצל קורתו, התחילו העם מרננין עד שבא לאזניו, ויתרץ עצמו ויאמר להם, דעו לכם כי כל כחות הטומאה שורין על בית הס' דידן הנקרא שולע והלעהריר הזה הוא מקור הטומאה אפיקורוס גדול. אמנם נתיישבתי האוכל להפר עצת אויבינו, מתקני השולע, ולא עלתה בידי לכן עכ"פ ראיתי לבטל את הלעהריר מתינוקות של ב"ר בכל מה שאפשר ע"כ כל זמן שבא אל ביתי הנני מעכבו רגעים ושעות כל האפשר עכ"פ יהי' מבוטל מבית הס' ולא יטמא עכ"פ בזמן הזה שהוא יושב בביתי. אכן המלמד לא אבטלנו ולא אבטל אותו מלימוד התורה ע"כ הנני מקצר בשיחות חולין אתו.
קודם מותו אמר לבני קהלתו כי פוקד הוא עליהם שיקברוהו בין הנפלים ולא במקום המיוחס מכמה טעמים והבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו כי ז' ימים אחרי פטירתו נראה עמודי דנהורא על קברו ויחרדו לראותו לזעי"צ זכותו יגן עלינו.
קח) הרב מה יחזקאל סג"ל אבד"ק אונצדארף טרענטשין נולד בס' מיקלויש בשנת תקכ"ד, רב גאון גדול וצדיק תמים וחכמי דורו העידו עליו כי הי' איש אלהים קדוש, (וכעת הו"ל נכדו הג"מ אברהם זינגער אבד"ק וואר פאלאלטא ס' תורת יחזקאל ובראש הס' תולדותיו) של"ח ב' דר"ח אייר תקצ"ט.
קט) הרב מו"ה יחזקאל פאנעטה אבד"ק קארלסבורג והמדינה זיבענבירגען נולד בביליטץ בשנת תקמ"ג, והי' לומד בק"ק פראַג אצל הג' ישיבות (ראה הקדמה לס' דרך יבחר) והי' ג"כ רב בטערצאל ומשם נתקבל לק"ק הנ"ל גאון גדול ומפורסם מאור ישראל פאר הדור, מגדולי תלמידי דמרן מקאלעוו, ומרומניב. ונדפס ממנו שו"ת מראה יחזקאל, בהסכמות ב' גדולי ישראל, של"ח כ"ה ניסן תר"ה. (ויתר פרשות גדולתו ראה בס' שו"ת דרך יבחר).
קי) הרב מו"ה יחזקאל משה אבד"ק מישקולטץ רב וגאון מופלג ועלה בהסכמה ע"ס פרי צדיק מהג' דטשאבע חי' סביב שנת תק"ץ.
קיא) הרב מו"ה יחזקאל פישמאן אבד"ק מישקולטץ רב גדול ומופלג בנו הי' הרב מו"ה פישמאן מגיד בפרעסבורג, וחתנו הרב מו"ה מרדכי עמרם הירש בהאמבורג.
קיב) הרב מו"ה יחזקאל משולם טעללער אבד"ק ניר־מאַדע, רב גדול וחסיד מפורסם.
קיג) הרב מו"ה יחיאל אבד"ק סעגעדין בשנת תק"ל.
קיד) הרב מו"ה יחיאל אבד"ק טאַטאַ רב גדול בשנת תק"ל.
קטו) הרב מו"ה יחיאל הכהן אבד"ק סאלקא בהג"מ יודא אבד"ק סיגוט מנכדי הג' תוסיו"ט ובנו מו"ה כתריאל מילא שם מקומו, רב גדול ומפורסם.
קטז) הרב מו"ה יחיאל שלעזינגער מג"מ בפרעסבורג רב גדול וצדיק תמים חותן הגה"ק ר' הילל מקאלאמעא והי' זקן ושבע ימים בן פ"א שנה.
קיז) הרב מו"ה יחיאל מיכל שטערין אבד"ק פא̇̇לדא̇̇ש רב גדול וחריף עצום ומפורסם בחריפתו.
קיח) הרב מו"ה יעקב ז"ק מו"צ באובען (עי' מבוא).
קיט) הרב מו"ה יעקב בנעטה רב"ד באובען (עי' מבוא).
קכ) הרב מו"ה יעקב פראג אבד"ק עדינבורג (עי' מבוא).
קכא) הרב מו"ה יעקב קאפיל רב"ד באייזענשטאט רב גדול ומופלג מוזכר לשבח בשו"ת פנים מאירות.
קכב) הרב מו"ה יעקב, בר' בנימין דומ"צ באובען (עי' מבוא).
קכג) הרב מו"ה יעקב אבד"ק עיר חדש בה"ר מאיר גאון מפורסם לשבח ולתהלה ומצינו הסכמתו ע"ס בינת יששכר מהג"מ ישכר בער בלאך, של"ח בשנת תקמ"ו, יוד טבת.
קכד) הרב מו"ה יעקב קאפיל אבד"ק קאדילבורג, ווערבוי הוא הגאון המובהק ומפורסם מאור הגולה, המפורסם בשם ר' קאפיל חריף, בן מו"ה צבי. רוב גדולי ישראל הי' מתלמידיו חריפתו מי ימלל, חב"ס חידושי יעב"ץ על חולין ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, ועי' בס' תורת משה למרן ז"ל פ' ויחי, שהספיד אותו כהלכה ומת במיתה פתאומיות ליל שב"ק פ' וישב תקצ"ו לפ"ק.
קכה) הרב מו"ה יעקב ניישלאס אבד"ק סערדעהל גאון מופלג ומפורסם בדורו, תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס זצ"ל, (הגח"ס ז"ל לא כתב לו בתואר תלמודי וכשבא ח"ס ז"ל לסערדעהל בכה לפניו הגר"י, מה מום מצא בי רבינו, שפסק מלכתוב לי עוד תלמודי, והשיב בלשון קדשו, ווער איך מיך דען מתכבד בקלון חבירו זיין?) ומנ"כ בעיר אבען בשנת תרכ"ח ט"ז שבט.
קכו) הרב מו"ה יעקב אפענהיים אבד"ק שאמשאן רב גדול מפורסם בדורו והי' בהג"מ צבי אבד"ק טעמעשוואר, ומובא ממנו תשובה בס' אהל אברהם.
קכז) הרב מו"ה יעקב עהרליך אבד"ק נאדאש גאון גדול ומופלג שקיל וטרי' עם הג' ח"ס ומוזכר שמה לשבח כ"פ.
קכח) הרב מו"ה יעקב גר"וו רב ומורה בחוסט, גיסו של הגה"ק מזידיטשוב רב גדול וצדיק יסוד עולם של"ח בשנת תקפ"ב כ"ח אדר (ועי' באריכות מקורות אז"ק בספרי זכ"ל דף ט"ז).
קכט) הרב מו"ה יעקב משה אבד"ק האליטש בשנת תקל"ד.
קל) הרב מו"ה יעקב אבד"ק סעמניטץ והי' שם רב ערך מ' שנה, שקיל וטרי' עם הגח"ס כ"פ ומוזכר לשבח בתשובותיו כ"פ והי' רב גאון מופלג צנאי מלא ספרא. של"ח בשנת תקצ"ב כ"ח אלול.
קלא) הרב מו"ה יעקב משה אבד"ק טעמעשוואר בשנת ת"ק (מ"ר).
קלב) הרב מו"ה יעקב אבד"ק פאסטאכא רב גדול ומפורסם של"ח בשנת תקנ"ד כ"ט אדר. (מ"ר).
קלג) הרב מו"ה יעקב היילברום אבד"ק אדא בן הג"מ יצחק אבד"ק זענטא רב גדול וחסיד, ונהרג בשנת תר"ט ט' שבט, ושמעתי נפלאות מיראתו.
קלד) הרב מו"ה יעקב בער אבד"ק טיסא בעא רב גדול ומופלג של"ח בשנת תק"ץ כ"ט סיון, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
קלה) הרב מו"ה יעקב גאטליעב אבד"ק חוסט ואח"כ בבאיום, רב גדול וחסיד מוזכר לשבח בשו"ת יריעות שלמה כ"פ, (חותן הג"מ יואל צבי אבד"ק חוסט).
קלו) הרב מו"ה יעקב צבי וואלדמאן אבד"ק האנשאוויטץ ואח"כ בבארשע רב גאון מופלג וצדיק תמים והשיב לו נאמר בשו"ת ד"ח ממרן הקדוש מצאַנז וכס' אמרי אש ובס' שו"ת אבני צדק, חב"ס הרבה בכת"י בהסכמות מרן מלבוב ומצאַנז, ומנ"כ בעיר וויען הבירה בשנת תרמ"ג כ"ז אב. (עי' עליו זכרון לראשונים).
קלז) הרב מו"ה יעקב טענענבוים אבד"ק פוטנאק הוא הגאון המפורסם בדורינו (בהג"מ זאב וואלף אבד"ק ווערפעלעט) נולד בשנת תקצ"ב בי"ז תמוז בעיר סענדרא, בשנת תרי"ח נתקבל לאבד"ק טאלליא, ובשנת תרכ"ט הי' רב בטשאטה, עד שנת תרל"ג, ואח"כ נתקבל לאב"ד בעיר פוטנאק. של"ח בכ"ח כסליו תרנ"ז חבור ס' נהרי אפרסמון שו"ת עד"ח שו"ע בחריצות נפלא.
קלח) הרב מו"ה יעקב בער שא̇̇הנפעלד אבד"ק סיקסוי, רב גדול ומופלג הי' שם רב מ' שנה של"ח בשנת תק"ע.
קלט) הרב מו"ה יעקב שאַג אבד"ק באנאוויטץ תלמוד מהגח"ס ז"ל.
קמ) הרב מו"ה יעקב הכהן אבד"ק מיהאלאוויטץ.
קמא) הרב מו"ה יעקב אבד"ק סאַלקא בשנת תקע"ה (בספר מוסדות תבל).
קמב) הרב מו"ה יעקב שפירא אבד"ק הומונא גאון מופלג וחריף מוזכר לשבח בס' מוסדות תבל ובש"מ.
קמג) הרב מו"ה יעקב אבד"ק סטק מיקלויש בשנת תרפ"ו. (מ"ר).
קמד) הרב מו"ה יעקב בער אבד"ק ביטש רב גדול ומפורסם חבר כמה ספרים ונדפסו בשנת תקפ"ט.
קמה) הרב מו"ה יעקב יחזקאל גר"וו אבד"ק סערעדנא רב גאון וצדיק ובס' מלאה קטורת לרעו הגאון מפאַקש קרא עליו הספד מר והי' בהג"מ יוסף אבד"ק טשעטשאוויטץ, של"ח בימי אבו בחיי אביו הגאון ז"ל.
קמו) הרב מו"ה יעקב אבד"ק בילקא, רב מאור גדול ומפורסם בנו של הגה"ק מהרש"ש מסא̇̇ללא̇̇ש, ומת בימי אבו.
קמז) הרב מו"ה יעקב צבי פריעדלענדער אבד"ק שוראני רב גאון מופלג ונספח קונ' דרך ימה לתשו' מהר"ם שיק ומוזכר לשבח בשו"ת הנ"ל ובש"מ.
קמח) הרב מו"ה יעקב משה אבד"ק קראלע ומקודם בקראסנע תלמוד הג"מ אברהם ציועבנער גאון מופלג ומפורסם בדורינו, ומצינו שמו חתום ע"פ הרבנים בעיר מיהאלאוויטץ בשנת תרכ"ו, של"ח בשנת תרס"ח.
קמט) הרב מו"ה יעקב צבי ווייס אבד"ק סאבאסלוי ת"ח מובהק ומפורסם בן הג"מ אברהם ז"ל אבד"ק סאבאסלוי.
קנ) הרב מו"ה יעקב שפירא אבד"ק טערצאל, רב גדול וצדיק תמים, מפורסם בדורינו, מתלמידי הגה"ק מצאַנז. של"ח בשנת תרס"ו י"ב טבת.
קנא) הרב מו"ה יעקב סניידערס אבד"ק ראַאַב סיגעט תלמוד מובהק ממרן כ"ס ומהר"ם שיק, והי' חתן אחיו של הג' מהר"ם שיק והי' אב"ד במאָנענדארף, ובשנת תרל"ב נתקבל לק"ק הנ"ל, רב גדול וצדיק, של"ח בשנת תר"ס.
קנב) הרב מו"ה יעקב קאפיל ל"ש אבד"ק וואשארהעל, בעטלאן, אח להגה"ק ר' הילל מקאלאמעא, רב מאור גדול ומפורסם.
קנג) הרב מו"ה יעקב אבד"ק אבוני, תלמוד הג"ר משה מינץ, רב גדול ומפורסם חב"ס, של"ח בשנת תרי"ז.
קנד) הרב מו"ה יעקב חיים בעק אבד"ק ווערבאווצי בהג"מ אברהם אבד"ק האליטש, של"ח בימי אבו ומנ"כ בטירנוי
קנה) הרב מו"ה יעקב דייטש אבד"ק וואַגוועטש, בהג"מ מנחם דייטש אבד"ק קיצע, רב גדול ומפורסם, של"ח בשנת תרכ"ח.
קנו) הרב מו"ה יעקב קטונא רב"ד בחוסט, רב גדול וצדיק תמים חו"פ חב"ס קרבן עני, חן טוב. (וי"נ הרב הגדול השלם מו"ה מנחם מענדל עקשטיין הי"ו מקראסנא. כעת בסיגעט אמר לי דבר נפלא מה שאירע לו עם הגאון מהר"ם שיק.
קנז) הרב מו"ה יצחק אבד"ק עדענבערג (עי' מבוא).
קנח) הרב מו"ה יצחק דוקלע אבד"ק פרעסבורג, ואבד"ק צילץ הוא הגאון הגדול המובהק פאר ישראל מאור הגולה, העמיד תלמודים גאוני ישראל, ובראשם הפרמ"ג, וזכה לבנין גדולים, הי' בהג"מ יקותיאל זלמן מדרוהאביטש, ונכד רבינו הב"ח (עי' בזכ"ל דף כ"ה) חב"ס מעיני הישועה על ג' בבות, והגה"ק הנודב"י בהסכמתו כתב שם כי הוא יחיד בדורו ושכל חכמי ישראל משתוקקים לדב"ק ועי' בשו"ת נוב"י מהד"ק חו"מ סי' כ"ב מה שכתב לו, של"ח י"א כסליו תקכ"ג.
קנט) הרב מו"ה יצחק פרוסטיץ אבד"ק רעכניטץ בהג"מ אברהם אבד"ק שם ואביו של הג"מ ארי' יודא הנקרא ר' ליב סטאשאף. של"ח בשנת ת"פ א' סיון (כעת בא לידי מכ"ע הגורן משנת תרס"ב ובה העתיק מכתב הג"ר ארי' יודא אשר כתב התנצלות שחשדוהו שנתן ידו למעול מעל בה' לחבר לכת ש"ץ שר"י, ראה שם ותרווה צמאונך, וגם ערוך שם תולדותיו בטוב טעם ודעת מהרב ר' יודא ליב לעווינשטיין אבד"ק מאסבאך).
קס) הרב מו"ה יצחק אייזיק טויב אבד"ק קאלעוו וכל הגליל סאבולטש. הוא הגאון הגדול הקדוש בוצינא דנהורא, מופת דורו, רבן של ישראל (תלמוד הגה"ק מהרש"ש מניקולשבורג, ומהגה"ק רבינו אלימלך מליזענסק), הוא הי' האור הראשון אשר האיר והבריק מניצוצי מרן הבעש"ט, (עי' מבוא, ועי' עשר צחצחות לי"נ הגאון הי"ו) במדינותינו ותלמידיו רבו גדולי הדור, וצדיקי ישראל, נולד בשנת תקי"א, ובעת הי' בן ח' שנה והי' רועה את האווזות, ראה אותו הרה"ק ר' ליב שרהס ושאלו למי אתה, וא"ל בן אלמנה אחת ולקח את הילד והוליכו להרה"ק ר"ש הנ"ל ולמד שמה ונתגדל עדי נעשה ארי' דבי עלאי, כל גדולי ישראל השכימו לפתחו, וכל אנשי בעלי מדריגה אשר באו אצלו הי' באכסניא אצל הרבני החסיד הצדיק מו"ה יעקב פיש, ויהי כאשר הגיע לשם הרה"ק רי"צ מסטרעטין ולאשר היה ג"כ בין אורחים עניים המתחבאים ומסתירים צדקתם, וג"כ התאכסן בבית ר"י יש וכשרצה ללכת שאלהו ר"י, יאמר נא מר איך שמו, מאי נפ"מ לכם שאל הרי"צ, השיבהו הר"י בין מרבית האורחים הבאים אל הצדיק ומתאכסים בביתי למאות ומביניהם אשר הכרת פניו הטהורי' ענתה בו לעין רואה שלי לבעל רוח הקודש הנני כותבו בפנקס שלי להיות לי אות זכרון ליראי וחושבי שמו, ענהו הרי"ל הנה אומר לכם שמי אך בתנאי שתתנו לי הפנקס לראות אם למראה עיניכם שפטתם יפה, וכן עשה, ועיין עליהם בעין הבדולח והי' מספרם ב' מאות ועשרים, אמר לו הרי"ץ אך איש אחד שכח כבודו להזכירו, ושאלהו את מי שכחתי, ענהו הקדוש הרי"צ, כוונתי על כהדר"ג בעצמו, והוא השיב שאיננו במדריגה זו, מן נוכח שאלתו הרי"צ נלכה נא לרבינו בשאלותינו, ויהי כאשר באו בביתו, אמר להם רבינו תיכף האמת כדברי הרי"צ כי ראה ברוח קדשו כל שאלותיהם ובקשתיהם. הגה"ק של"ח בשנת תקפ"א ז' אדר, ומוזכר לשבח בחד"ת, בס' שו"ת משולם איגרא, וס' שערי חיים לידידו הגאון מסא̇̇ללא̇̇ש זי"ע.
קסא) הרב מו"ה יצחק זאב דוכעס אבד"ק גאלאנטע (וק"ק אויסע) רב הראשון דשם, ובימיו בנו שם את הביהכ"נ הראשונה, רב גדול ומפורסם ונזכר שמו בפס"ד דשם משנת תקל"ה.
קסב) הרב מו"ה יצחק מרדכי חיות אבד"ק אונצדארף גאון גדול וצדיק תמים (וצוואתו הקדושה הלא נדפסה בספר תבואות השדה לנכדו הגאון פאר הדור שליט"א אבד"ק בונהארד).
קסג) הרב מו"ה יצחק פרענקיל אבד"ק קראלע גאון גדול ומפורסם מגדולי תלמידי המרן ח"ס חתן הג"מ יואב אבד"ק סאנטעוו, חב"ס זבד טוב על אבהע"ז סי' טו"ב, ונדפס בהסכמות הגאון מלבוב, ורבו הגח"ס, של"ח כ"ה תשרי תקצ"ה (ועי' בהקדמת ספר באר יצחק דברים נפלאים מהגאון הזה, (ואינני יודע אם לא הי' אב"ד ג"כ בק"ק סיקס הנזכר בס' מוסדות תבל ובס' אמרי נועם או אולי אחר הוא, והדבר צריך בדיקה, אולי הי' להג"מ יואב ב' חתנים בשמם יצחק פרענקיל?) והי' בן | הרב ר' אור’י ליפמאן מאונצדארף, חותן הג"מ מאיר פערלס ז"ל אבד"ק קראלע.
קסד) הרב מו"ה יצחק ווייס מו"צ בווערשעץ מח"ס בית יצחק בהסכמות גדולי ישראל נדפס בשנת תקפ"ד. רב גדול ומפורסם.
קסה) הרב מו"ה יצחק שאכירלס מו"צ בפרעסבורג מח"ס קרבן אשם על עשרה מסכת בהסכמות מרנא מהר"ם ברבי ז"ל רב גדול ומפורסם.
קסו) הרב מו"ה יצחק קיצע רב"ד באובין ישן (אביו של הג"מ חיים קיצע אבד"ק אירשא) רב גדול ומפורסם.
קסז) הרב מו"ה יצחק זעקיל שפיטץ אבד"ק בונהארד, (מח"ס ברכת יצחק) רב הראשון דשם, גאון מופלג, נולד בניקולסבורג, ונפטר ט' אב תקכ"ח, ובשנת תקמ"ט הדפיסו ממנו הגדה של פסח עם פירש ביאור יצחק, של"ח ט' אב תקכ"ח.
קסח) הרב מו"ה יצחק אבד"ק פעטש, רב גאון מופלג בימי מרן נוב"י ומוזכר שמה לשבח בתשו' במהד"ת.
קסט) הרב מו"ה יצחק היילברום אבד"ק זענטא רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח. בשו"ת ח"ס כ"פ.
קע) הרב מו"ה יצחק פראנקיל אבד"ק פרויענקירכען רב גדול ומפורסם, של"ח בכ"ו ניסן שנת תקצ"ג, ומוזכר לשבח בח"ס.
קעא) הרב מו"ה יצחק ליב וואַלנער אבד"ק גאלאנטא הי' שם אב"ד י"ז שנה ונפטר פתאום שעמד על פתח ביתו ביומא דשוקא ודקרו שור, ביום י"ד סיון שנת תרי"ט לפ"ק, (ממכתב ידידי הרב האברך מו"ה אברהם יודא שווארץ הי"ו בהגאבד"ק ה' מאדע ז"ל).
קעב) הרב מו"ה יצחק צבי הירש אבד"ק טיסא בעא, רב וגאון מופלג (אב להג"מ מרדכי עמרם הירש אבד"ק האמבורג), של"ח בשנת ת"ר ט"ו ניסן, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס.
קעג) הרב מו"ה יצחק נתן ליפשיטץ אבד"ק סאנטעוו, וק"ק מאדע גדול ומפורסם חסידא ופרישא.
אודות הגאון הזה קבלתי מכתב גדול קורות ימי חייו מש"ב ידי"נ הגאון החסיד המפורסם מו"ה צבי יחזקאל מיכולזוהן אבד"ק פלונסק ולדאבון נפשי נאבד ממני ומעט מזעיר אזכור, הג"ר יצחק נתן הי' בן הרב ר' אלעזר ליפשיטץ בן הרב יהודא ליבש ליבשיטץ בן הג"מ יחיאל מיכל אבד"ק חענטשין (מובא בשו"ת שמן רוקח) בהג"מ צבי הירש אבד"ק ראקיב, מח"ס תפארת צבי הע"ת בן הג"מ משה אבד"ק לאנצוט, בהג"מ יודא ליב אבד"ק לאדמיר, מגזע מרנא ורבנא בעל שמושא רבא. הג"ר יצחק נתן (הי' חתן הגאון מקעפנא מחבר כמה ספרים) מוזכר לשבח בס' מעון הברכות, ובשו"ת ח"ס, ובשו"ת ר' ענזיל מסטריא סי' פ"ח ויש תח"י כתב יד"ק אשר פלפול עם גיסו הגאון ר' יוסף שמואל לאנדוי אבד"ק קעמפנא בע"ס משכן שילה וחתנו הי' הג"ר שמואל גינז אבד"ק אבראהאן, (והעתיק למעני המכתב ממרן ח"ס ז"ל שכתיב לתלמידו הנ"ל וחבל על דאבדין) עכ"ל הגאון ש"ב הנ"ל והי' בזיווג שני חתן הגאון שערי תורה, נספד בס' תקון משה ח"ה וש"ס.
קעד) הרב מו"ה יצחק אייזיק הכהן רב בראסנאוויטץ (בהג"מ מאיר כהנא אבד"ק טשעטשאוויטץ נכד הג"ר משה הכהן אבד"ק דרוהביטש, בעלזא סלוצק, ולמעלה בקודש), נולד בשנת תקע"ט ר"ח ניסן, ובעודו צעיר לימים נתנו בו עיניהם, קהל ראסנאוויטץ, קהלה גדולה בימים ההם, והרביץ שם תורה, נזכר לשבח בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' מ"ח ובשו"ת יהודא יעלה כ"פ, בשנת תרט"ז נשא לאשה בזוו"ש את בת הגה"ק מו"ה יצחק אייזיק בילליצער אבד"ק נאדי אידא בשנת תרו"ם נתקבל לאב"ק זשאדאני והי' שם עד שנת תרנ"ב כ"ב טבת שאז של"ח, הניח ברכה הרבה כתכי יד שו"ת וחד"ת בהלכוא"ג (מפי נכדו ידי"נ הבחור החו"ב נפלא מו"ה שרגא הכהן בן למורי הגאון המפורסם מו"ה יוסף אלימלך שליט"א הממלא שם מקום אביו) והי' רב גאון וחסיד.
קעה) הרב מו"ה יצחק איזיק ווייס אבד"ק סוואלאווא ואח"כ רב"ד במונקאטש רב גאון מפורסם צדיק תמים בעל מקובל גדול חבר הרבה ספרים וספר גדול עמ"ס מגילה ונרפס בהסכמות גדולי ישראל של"ח בשנת תרנ"ד כ"ב אד"ש.
קעו) הרב מו"ה יצחק אייזיק פר"מ אבד"ק באיום ואבד"ק נירעדהאַזא רב גדול ומפורסם נספד בס' בית יהודא, ונזכר לשבח בס' מהר"ם שיק כ"פ, והי' גיסו של הרה"צ נפתלי הירצקא אבד"ק ראצפערט, של"ח בשנת תרנ"ד י"ט שבט.
קעז) הרב מו"ה יצחק אהרן לאנדעסבערג אבד"ק גרויס־ווארדיין תלמוד מובהק מהגה"ק ח"ס ולמד אצלו יוד שנה, נכד הגה"ק מגלה עמוקות. גדול ומפורסם של"ח בשנת תרל"ט.
קעח) הרב מו"ה יצחק גליק אבד"ק סט' פעטער, חב"ס דברי יצחק רב גדול בתורה וביראה, נולד בשנת תקצ"ה והי' תלמוד הג"ר ישראלו אבד"ק סאבאטיש ור"י אסאד, הרביץ תורה עם תלמידים, ודרש במקהלות דברי חן, של"ח בשנת תרח"ם ז' טבת.
קעט) הרב מו"ה יצחק שפיטצער אבד"ק קעסטהעל רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
קפ) הרב מו"ה יצחק רייך בבודאפעסט הוא הרב הגדול המפורסם בחסידתו ובצדקתו וקדישתו, ולחם מלחמות ה' גדר גדר ועמד בפרץ, אהוב וחביב אצל כל גדולי ישראל והרבה נסים ונפלאות נעשה לנו ע"י (עי' במהר"ם שיק).
קפא) הרב מו"ה יצחק צבי מארגרעטין אבד"ק אבראהאם, חתן הג"מ חיים קיצע אבד"ק אירשא, חבר הס' תוקף התלמוד, ובית דוד והי' תלמוד הג"ר יריעות שלמה והג"ר בונם אבד"ק מאטערסדארף והי' גאון ומופלג, של"ח בשנת תר"י א' דשבועות בן מ"ב שנה.
קפב) הרב מו"ה יצחק רוכליטץ אבד"ק בערענסאס הי' חתן הגאון מו"ה משה שפיטץ אבד"ק טשענגער רב גדול וחכם מפורסם.
קפג) הרב מו"ה יצחק בונדעסקי אבד"ק קירמענד רב גדול וחסיד מוזכר לשבח בשו"ת כ"ס.
קפד) הרב מו"ה יצחק צבי ראטנער אבד"ק סנט מיקלוש רב גדול.
קפה) הרב מו"ה יצחק יוסף אבד"ק גאווא (בס' מחנה חיים) רב גדול.
קפו) הרב מו"ה יקותיאל שווארטץ אבד"ק מונושטור, רב גדול תמים וישר.
קפז) הרב מו"ה ירמי' אבד"ק סאנטעוו, הוא הגאון הגדול המפורסם בישראל פאר הדור בהרב מו"ה יצחק אייזיק מאושפעצין, הי' אבד"ק מאטערסדארף והרביץ תורה בישראל (עי' מבוא לספרי) חבר ספרים נחמדים, (וראה זה פלא, בהיות הגה"ק הנ"ל אבד"ק מאטערסדארף הי' שם לישראל הברייא הויז, ובשלו בשבת, וכאשר שמע זאת יצא קללה מפיו שבית זה יהי' למאכולת אש, ונתקיים דבורו, כאשר העיד ע"ז מרן בח"ס יו"ד רל"ט, ועיי' בחוט המשולש), הגה"ק ז"ל של"ח בשנת תקס"ז.
קפח) הרב מו"ה ירמי' אבד"ק אסויד בשנת תק"ל, (מ"ר).
קפט) הרב מו"ה ירמי' לעוויא אבד"ק אוהעל נולד בשנת תקע"א לאביו הג"ר וואלף לעוויא בעל שער"ת, והי' רב בק"ק טאפאלשאן, קאלין, מוגענדארף, ווערבוי, הי' גאון גדול מופלג ומפורסם, חב"ס דברי ירמי' של"ח בשנה תרל"ד א' דחומה"פ.
קצ) הרב מו"ה ישכר בער בלאך, מהאמבורג בן להגה"ק המחבר נזירות שמשון אבד"ק מאטערסרארף סעמניטץ וש"ק גאון נדול ומפזרסם צדיק תמים מח"ס בינת ישכר נדפס בפראַג בשנת תקמ"ה בהסכמות גדולי ישראל של"ח ביום ו' עש"ק ט"ז שבט תקנ"ח לפ"ק.
קצא) הרב מו"ה ישכר בערמאן אבד"ק אפען (עי' מבוא).
קצב) הרב מו"ה ישכר בער אפענהיים אבד"ק אפען.
קצג) הרב מו"ה ישכר בער אבד"ק מיקלויש גאון גדול ומפורסם צדיק תמים, תלמוד מובהק להגח"ס זצ"ל.
קצד) הרב מו"ה ישכר בער אבד"ק זשאמבעק.
קצה) הרב מו"ה ישכר בער מענצער אבד"ק יאקא תלמוד מובהק וחביב להגכ"ס זצ"ל רב גדול וצדיק.
קצו) הרב מו"ה ישכר דוב פריעדמאן בזשיביף תלמוד הגה"ק ר' עמרם חסידא רב גדול וחריף.
קצז) הרב מו"ה ישעי אבד"ק טאפאלשוין, רב גאון מופלג שקל וטר’י עם הגח"ס ומוזכר לשבח בשו"ת הנ"ל.
קצח) הרב מו"ה ישעי' כ"ץ אבד"ק יאקא רב ומאור גדול שקל וטרי' עם הגח"ס באהע וש"מ.
קצט) הרב מו"ה ישעי' בנעטה אבד"ק קאלעוו, הי' בן שני לאביו הגה"ק רשכבה"ג מו"ה מרדכי בנעטה אבד"ק נ"ש, חתן הגה"ק רשכבה"ג בעל שמן רוקח. הג"ר ישעי' קיבל התרה מאביו אחר שנסהו ומצאו יודע ד' טורים (מפי נכדו הג"ר יחזקאל בנעטה אבד"ק ס' וואראל) ואז נתקבל לק"ד נאחוד ואח"כ בעיר מייזלף במעהרין ובאלו הימים הממלכה נתנה צו שהרבנים צריכין לעזוב משמרתם ולשמוע פיליאזאפיע שלש שנים, בעת ההיא עזב השערי תורה את קאליץ וכן רבנים גדולים וטובים, כמבואר בהקדמת הס' לקוטי חבר ב"ח, וכן גם הגאון ר' ישעי' עזב את הארץ ויבא לאונגארין, בשנת תר"ב כי קבלוהו לרב דק"ק קאלעוו, וכל המחוז סאבולטש, ומחוז ביהאר הצפוני, חותנו הגאון הנ"ל, העיד עליו שבקי בכל הש"ס, וכל ספרי הרמב"ם, והי' גאון גדול וצדיק מפורסם, התמדתו אין לשער ולא ישן רק ב' שעות במשך מעל"ע, ולא שכב במטה כלל, רק גופו על ארגז קצר, ורגליו תלויות למטה. נקרא אל השמים מעל בשנת תרכ"ו י"ט כסליו, וכשהניחו את גויו הקדוש על הקרקע, הי' רעש הארץ, ותרעד ממקומה, בקאליוו ובבנותי' ותהי' לחרדת אלהים.
ר) הרב מו"ה ישעי' הכהן אבד"ק באיא בשנת תק"נ.
רא) הרב מו"ה ישעי' עהרנפעלד אבד"ק שוראַן, ואח"כ בפאטאק, נכד הגח"ס זצ"ל, רב גאון מופלג וחסיד, של"ח בשנת תרס"ב בן נ"ב שנה, והרביץ תורה שם.
רב) הרב מו"ה ישעי' רובין אבד"ק בעליענעש, ואח"כ במיהאל־פאלווא רב גדול ומפורסם הרביץ תורה עם תלמידים, בהתמדה נפלאה, של"ח בשנת תר"ן, ומוזכר לשבח בספרן של צדיקים, ובמהר"ם שיק.
רג) הרב מו"ה ישעי' בייערין אבד"ק פאטאק, רב גדול ומפורסם חסיד נפלא שקיל וטרי' עם הגאון מהרי"א, כתב סופר ושארי גדולי ישראל.
רד) הרב מו"ה ישעי' ראזענבערג אבד"ק מאַדע בשנת ת"ר.
רה) הרב מו"ה ישׂראל לייפניק אבד"ק טרענטשין, רב גאון גדול מפורסם ועלה בהסכמה על ש"ס וויען תקנ"א, של"ח בשנה תקנ"ה.
רו) הרב מו"ה ישראל כ"ץ אבד"ק קערעסטור רב גדול ומפורסם בדורו ונזכר לשבח בשו"ת נוב"י מהד"ת כ"פ.
רז) הרב מו"ה ישראל אבד"ק פאלאטא רב גאון מופלג מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ, חותן הג"מ חיים אבד"ק אירשא.
רח) הרב מו"ה ישראל שא̇̇כטער אבד"ק אראד בשנת ת"ק (מ"ר).
רט) הרב מו"ה ישראל ביזענטץ אבד"ק בונהארד גאון וחסיד מפורסם מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י כ"פ, שבק לן חיים י"א שבט תקמ"א.
רי) הרב מו"ה ישראל לעוויא אבד"ק דאַרדע וק"ק פרויענקירכען גאון גדול וחריף מוזכר לשבח בשו"ת רבו ח"ס כ"פ, ובס' יהודה יעלה, וחבר ס' נחמד והי' בן הג"מ יודא ליב חסיד בבונהארד של"ח בשנת תרכ"א ח"י תמוז.
ריא) הרב מו"ה ישראל לעוו אבד"ק שאַרוואר רב גדול ומפורסם של"ח בשנת תק"כ ו' כסליו.
ריב) הרב מו"ה ישראל ווארמאן אבד"ק בודאפעשט גאון גדול ומופלג שקיל וטרי' עם הגח"ס, ברוך טעם, (ובנו הי' הג"ר יוסף דוד אבד"ק גרויסווארדיין, ובק"ק וויזניטץ).
ריג) הרב מו"ה ישראל (הרואה) אבד"ק סאבאטיש וק"ק באנאוויטץ רב גרול צדיק תמים תפארת דורו וגדול כבודו, של"ח בשנת תרכ"א כ"ד אייר ומוזכר לשבח בשוית ח"ס כ"פ.
ריד) הרב מו"ה ישראל דוד מרגליות אבד"ק בעזינג, גאון גדול ומפורסם מגדולי תלמודי מרן ח"ס ומוזכר הרבה לשבח בתשו' הנ"ל חב"ס נחמדים, של"ח בשנת תרי"ד כ"ד ניסן.
רטו) הרב מו"ה ישראל מרדכי ארענשטיין אבד"ק ב' קערעסטור רב גדול ומפורסם הי' שם רב י"ב שנה של"ח בשנת תרמ"ה בז' של פסח.
רטז) הרב מו"ה ישראל יונה צבי רויזענבערג אבד"ק טיסאפירעד גאון וחו"פ ומצינו שמו עפס"ד במיהאלאוויטץ.
ריז) הרב מו"ה ישראל פריעד מו"צ באונגוואר של"ח בשנת תרי"ד ת"ח גדול ומפורסם.
ריח) הרב מו"ה ישראל לעוויא סג"ל אבד"ק וויי"ב ומנ"כ בעיר פעטראוואסעלע רב גדול ומפורסם.
ריט) הרב מו"ה ישראל אבד"ק שוראַן בשנת תקנ"ט רב גדול הדור כן תארהו הגאון מטשאַטה בספר נטע שורק חו"מ ה', וחתם עצמו על תקנות גאלאנטע.
רכ) הרב מו"ה ישראל אפרים פישׁל סופר אבד"ק נאנאש, רב גאון גדול מפורסם, צדיק יסוד עולם חסידא ופרישא אור ישראל וקידושו, ורבים מאחב"י הסתופפו בצלו צל הקודש חב"ס נפלא אפס"י הארץ, והי' תלמוד הגה"ק ח"ס, ור"צ חריף מבאנהארד.
רכא) הרב מו"ה ישראל גראס אבד"ק ווילהאוויטץ וותיק וחסיד גדול בתורה ויראת ה' תלמוד הגה"ק מהר"ם א"ש והי' דרשן נחמד חב"ס בהלכה ואגדה בשם תפארת ישראל, ולמד מתוך דחקות רבות בשנים עד זקנה ושיבה.
רכב) הרב מו"ה ישׂראל יעקב אבד"ק פאראבאט.
כ 🔗
א) הרב מו"ה כלב פייב’ל וועזעל אבד"ק טארדא מח"ס קרית ספר, רב גדול ומפורסם בגדלו וביראת ה', וחביב אצל צדיקי דורו, (ראה בהקדמה לס' קרית ספר).
ב) הרב מו"ה כתריאל העללער אבד"ק מאטעסאלקא (בהרב מו"ה יחיאל הכהן אבד"ק הנ"ל בהג"מ יהודא אבד"ק סיגוט מח"ס קונ' הספיקות), רב גדול ונכבד והי' לחם מלחמות ה' בק"ק הנ"ל ועבו"ז הי' לו מחלוקת מבני קהלתו, של"ח בשנת תרל"ט בצום גדלי' (ג' תשרי).
ל 🔗
א) הרב מו"ה ליפמאן בילליצער אבד"ק אלטענדארף רב גדול ומפורסם (בהגאוה"צ מוה"ר יצחק אייזיק אבד"ק נאדי אידא). של"ח בי"ד טבת תרס"ו.
ב) הרב מו"ה ליפמאן אבד"ק אייזענשטאט, רב גאון מפורסם אחיו של הג"מ ישעי' ברעסלאוי בהגה"ק ר' ליב מוכיח, ולמעלה בקודש.
ג) הרב מו"ה ליפמאן מורה ודיין בפרעסבורג של"ח א' פסח תקכ"ז.
ד) הרב מו"ה ליפמאן אבד"ק סאבאטקא, יליד טעמעשוואר, והי' תלמוד חביב להג"ק ח"ס רב גדול ונכבד ומוזכר לשבח בתשובותיו כ"פ.
ה) הרב מו"ה ליפמאן אבד"ק יעמרינג רב גאון מופלג וחריף עצום והשיב לו נאמר בשו"ת ח"ס חו"מ קט"ו.
מ 🔗
א) הרב מו"ה מאיר אבד"ק ערענבורג (עי' מבוא).
ב) הרב מו"ה מאיר אבד"ק אפען (עי' מבוא).
ג) הרב מו"ה מאיר א"ש אבד"ק אייזענשטאט, נכד אחות הגאון הש"ך, (מקודם הי' דר ביוארמס באשכנז, ואח"כ בא לקהל א"ש ויסד את הקהלה מחדש והי' להם לרב), גאון גדול ומפורסם פאר הדור נזר ישראל הרביץ תורה לתלמידים (עי' מבוא), חב"ס שו"ת פנים מאירות ר"ח וחדושי הש"ס, וס' כתנות אור עה"ת, ומחובר לו אור חדש מנכדו הנז"ל, של"ח בשנת תק"ד בחודש סיון, נספד מגדולי ישראל ומתלמידו הג"ר יונתן אייבשיטץ ביערות דבש ח"א דרוש ד'. (עי' שם הגדולים חיד"א מ' אות ד' וש"מ).
ד) הרב מו"ה מאיר ברבי אבד"ק פרעסבורג, מקודם אב"ד בהאלבערשטאט, תלמוד הג"ר צבי האלבערשטאט, ותלמוד הגאון שב יעקב. גאון גדול ומפורסם מאור הגולה, עטרת ישראל, חב"ס מהר"ם ברבי על ש"ס ב"ח, נדפס בהסכמות גדולי ישראל מלבד גדולתו בתורה הי' איש צדיק יסו"ע אוהב שלום ועשה תקנות טובות שם, והתענה הרבה תענותים (אב"ה) של"ח ה' אב תקמ"ט לפ"ק.
ה) הרב מו"ה מאיר אבד"ק לאקענבאך בשנת ת"ק. רב גדול ומפורסם.
ו) הרב מו"ה מאיר א"ש אבד"ק שטאמפין גאון גדול ומפורסם חבר הרבה ספרים נחמדים ומהם הס' עולם קטן, משתה היין.
ז) הרב מו"ה מאיר א"ש אבד"ק יאקא, הי' יליד פינטשיץ, ומחמת חמת המציק גלה מארץ פוילען ונתקבל לאבד"ק הנ"ל ושם מנ"כ (אז"ק של הג"מ מאיר א"ש אבד"ק אונגוואר).
ח) הרב מו"ה מאיר יודא אבד"ק קראלע רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בס' משנת דרע"ק דף ק'.
ט) הרב מו"ה מאיר א"ש אבד"ק באיי יארמאט ובסוף ימיו באונגוואר, הוא הגאון הגדול המפורסם בכל אפסיים לגאון הדור, מאור הגולה רבן של ישראל, עליו העיד מרן מצאנז כי תלמידיו רבו גדולי הדור, ומי אנכי אשר לא אבוא על תבונתו (ראה בהסכמתו לס' שו"ת א"א חלק ב') ועליו העיד מרן ח"ס כי לא ראה עשרים שנה בקי כמוהו, נולד בשעסבורג ולמד אצל הג"ר רפאל מגלוגא דומ"צ באייזענשטאט, ואח"כ למד הרבה שנים אצל מרן ח"ס, והי' חתן הג' הק' דוד דייטש, צדקתו מי ימלל, ואותו קראוהו לישב כמעט בכל קהלות גדולות בארצינו, (ראה בס' זכרון יודא) גדול הי' אהבתו למרן רבו הקדוש וערך ל' שנים התפלל בפישוט ידיים ורגלים עכור אריכת ימיו של מרן. של"ח כ"ד שבט תרי"ב.
י) הרב מו"ה מאיר סאנטוי אבד"ק קאניזשא (בס' מוסדות תבל).
יא) הרב מו"ה מאיר אבד"ק סעטשין בשנת תקפ"ד.
יב) הרב מו"ה מאיר אָלמאש אבד"ק מאטערסדארף, תלמוד הג"ר יוסף הצדיק אבד"ק פויזנא חבר להג"מ משה פערלס אבד"ק באנהארד והי' ג"כ בבוקארעשט (חותן הגה"ק מטשענגער) וכל ימיו הי' מדוכא ביסורים, ומנ"כ בעיר וויען, והי' גאון גדול ומפורסם.
יג) הרב מו"ה מאיר אברהם אבד"ק טשאַכאָ רב גדול וצדיק תמים חב"ס פרי צדיק, עה"ת ונדפס בהסכמות גדולי ישראל בשנת תקצ"ט ונשאר ג"כ חד"ת על ש"ס.
יד) הרב מו"ה מאיר פריעד אבד"ק יאללע גאון גדול וצדיק תמים מתלמודי מר"ן ח"ס ז"ל ונדפס מעט מחדושיו בס' מאיר עיני חכמים, ובס' ברוך מרדכי לבנו ידי"נ הגאון מו"ה מרדכי פריעד אבד"ק מארטענסבערג, ונזכר לשבח בתשו' ח"ס לרבו ז"ל, ובש"ס.
טו) הרב מו"ה מאיר הכהן אבד"ק טשעטשאוויטץ (בהג"מ לוי אבד"ק קאזין ורב"ד בבראד נכד הג"מ דוד הכהן מו"צ בבראד מח"ס נפש דוד (לבוב תק"ן) בהג"מ משה הכהן אבד"ק דרוהביטש בעלזא), נולד בשנת תק"ן ולמד אצל הג"ר יוסף אבד"ק זאלקיעוו ורבו קראו בשם “מאיר עיני חכמים בהלכה” ומפני סיבה הרחיק נדוד ובא למדינותינו ונתקכל לאבד"ק הנ"ל, והי' רב ערך מ' שנה והרביץ תורה וטהרה בישראל עד אשר יצא שמו לעולם לגאון גדול וחדיף, והי' אוהב דבוק עם הגאון שערי תורה, ר"צ חריף, ונהרו אליו שו"ת מגאוני ישראל להורות להם הדרך ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון, והניח אחריו ברכה הרבה מאות שו"ת להלכה, וחד"ת על הרבה מסכ' ודרושים, מוזכר לשבח בס' אמרי אש חיו"ד מ"ח, והוראה אחד נדפסה ממנו בס' יד יוסף על ה' שבת סוף ה' רנ"ט, הגז"ל של"ח בשנת תרט"ז בשנת ס"ו לימי חייו, מגדולי בניו הג"ר יצחק אייזיק אבד"ק ראסנאוויטץ (מפי נכדו ידי"נ החריף וכו' מו"ה שרגא הכהן הי"ו בן למורי הגאון אבד"ק זשאדאני שליט"א).
טז) הרב מו"ה מאיר אבעלעס אבד"ק קיצע רב גדול ומופלג, תלמוד הגח"ס ז"ל ומוזכר שמה לשבח בשו"ת הנ"ל או"ח מ"ב.
יז) הרב מו"ה מאיר ברודי אבד"ק סעניטץ בשנת תק"ס.
יח) הרב מו"ה מאיר ראקאניטץ אבד"ק זשאמבעק בהג"מ ראובן אבד"ק וועסברין ומצינו שמו בס' בית יצחק משנת תקפ"ד.
יט) הרב מו"ה מאיר שטערין אבד"ק טאפאליא בשנת תקס"ה.
כ) הרב מו"ה מאיר רוי"ב אבד"ק סאבאטיש רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בס' תשובה מאהבה של"ח בשנת תקס"ט ז' טבת.
כא) הרב מו"ה מאיר אבד"ק סנט גרוד בשנת תקס"ה (מ"ר).
כב) הרב מו"ה מאיר אבד"ק נאדודוואר (בס' מוסדות תבל).
כג) הרב מו"ה מאיר אבד"ק צשעטאי בשנת תק"פ מצינו הסכמתו ע"ס בית יעקב של"ח בשנת תקצ"ח ח' מרחשוון.
כד) הרב מו"ה מאיר א"ש אבד"ק וואלאווא (בהג"מ מנחם א"ש חתן הג"מ שמואל ערנפעלד) רב גדול וחסיד וירא ה'.
כה) הרב מו"ה מאיר פערלס אבד"ק קראלע גאון מובהק ומפורסם לגדול בתורה, בן הג"מ משה פערלס, של"ח א' סוכות תרנ"ד.
כו) הרב מו"ה מאיר טויבער רב גדול וגביר מפורסם בק"ק עיר חדש, תלמוד הגח"ס ז"ל חב"ס עין מאיר בחריפות ובקיאות.
כז) הרב מו"ה מיכל גלוגא אבד"ק אייזענשטאט בהג"מ אשר לעמיל גלוגא, ומלך שם אחר שנפטר אביו (הקדמה לס' בית נאמן), גאון גדול ומפורסם ומצינו הסכמתו על הרבה ספרים.
כח) הרב מו"ה מיכל בקורימא הוא הרב הצדיק בוצינא דנהורא חו"פ, ואנשים למאות ולאלפים הסתופפו בצלו צל הקודש להתבשם מיראתו ומצדקתו, מגדולי תלמודי דמרן מלובלין.
כט) הרב מו"ה מיכל אבד"ק העדיעס בן הג"מ זעקיל אבד"ק באנהאַרד רב גדול ומפורסם והוא חבר הס' פרי עץ ונספח לספר אביו הגז"ל.
ל) הרב מו"ה מיכל קיצע בפרעסבורג, רב גדול בתורה וגביר מפורסם גדול בישראל תלמוד מובהק להגה"ק מהר"ם בנעט, והי' צדיק תמים במעלות ובמידות וח"ס הפליג בשבחו בהסכמתו לס' שלמי נדבה, והי' מתמיד גדול ובעת הלכו לשוק הי' ג"כ שפתותיו דובבת ומרחשין בתורה, של"ח כ"ו אלול תר"ה לפ"ק.
לא) הרב מו"ה מיכל אבד"ק ציפער רב מאור גדול ומפורסם לתהלה שקיל וטרי' עם הגח"ס ומוזכר לשבח באה"ע ח"ב סי' קכ"ג חב"ס נחמדים, של"ח בשנת תר"ד כ"א אד"ר.
לב) הרב מו"ה מיכל אבד"ק פעטשיניידארף בשנה תקצ"ג (ח"ס אה"ע).
לג) הרב מו"ה מיכל צבי שא̇̇הנפעלד אבד"ק וואראל יליד ארץ בא̇̇המען תלמוד הגה"ק מהר"ם בנעט, הי' שם רב משנת תר"י עד שנת תרמ"ד, והי' חכם גדול, ועסק בתורה מתוך הדחק, ובשנת תרמ"ד יצא לאה"ק תובב"א, ונתקבל שם לחד מבי"ד, אולם לא ארכו לו שם הימים כי בחורף שנת תרמ"ה עלתה נשמתו.
לד) הרב מו"ה מיכל נפתלי אבד"ק קאדילבורג מפורסם בשם ר' מיכל משוראַני, תלמוד הגאון חדושי יעב"ץ והי' גאון מופלג נכד הגאון המורה הגדול רבינו סמ"ע, של"ח בימי אבו בשנת תרל"ט ביום ר"ה, והניח ברכה חידושי תורה ושו"ת בכת"י.
לה) הרב מו"ה מנחם צבי אבד"ק סענט גרוד בימי הגנוב"י ואליו פנה בשאלה אחד (ראה שו"ת נוב"י מהד"ק יו"ד).
לו) הרב מו"ה מנחם דייטש אבד"ק נייטרא וש"ק גאין גדול ומפורסם (בהג"צ מרדכי מח"ס מר דרור, ואביו של הג"מ דוד דייטש).
לז) הרב מו"ה מנחם שטערין אבד"ק סיגוט, גאון גדול וצדיק יסוד עולם, והי' מו"צ בקאַליש, ונסמך מהגה"ק ר' משולם טיסמיניטץ להורות, אחר שבחנו בד' חלקי שו"ע וש"ס (ראה בס' זכ"ל תולדותיו באריכות), והי' בעירנו אב"ד ערך ל' שנה, שבק לן חיים ט' אדר תצד"ק. חב"ס דרך אמונה עה"ת ב"ח בהסכמות גדולים.
לח) הרב מו"ה מנחם פאנעטה אבד"ק דעש גאון וקדוש ה' פאר הדור, תפארת ישראל תלמוד הגח"ס ז"ל ובן הגה"ק מו"ה יחזקאל פאנעטה, ורבים מאחב"י הסתופפו בצלו הקדוש.
לט) הרב מו"ה מנחם כ"ץ אבד"ק פרוסטיץ, ראגענדארף, צא̇̇הלעס מגדולי תלמידי דמרן ח"ס, גאון גדול זקן הדור, מגיד נפלא, והוא הי' ראש המדברים לפני המלך יתיצב בעת הקאנגרעס (ועי' בס' מלא"ק להגאון מפאקש ז"ל השייך לעניננו נגילה ונשמחה בו שזכינו להיות יושבי ארץ תחת צל הנשר הגדול אשר על עמיו מרחם, כנשר על גוזליו. גם חיבה יתירה נודעת לנו, מאשפות הרם קרן ישראל, ובאור פני מלך חיים חן הוצק בשפתיו כאב את בנו ירצה ואמר (בעת הי' אצלו גדולי ישראל בעת הנ"ל) “שמחתי לראות גדולי ישראל בבית ארמוני” אשר כמעט לא נשמע הכבוד אשר עשה להם מיום גלות ירושלים).
מ) הרב מו"ה מנחם א"ש אבד"ק סערעדנא, חוסט ומנ"כ באונגוואר, גאון גדול וקדוש ישראל פ"ה, בהג"מ מאיר א"ש (ונדפס מחדושיו בספרו אביו הגז"ל, ותלמידו הגה"ג פאר דורינו שליט"א אבד"ק בונהארד מביאו ממנו בספריו). גם הי' אחד מראשי קרואי מועד אשר לפני מלכינו החסיד יר"ה התיצבו והתנפלו בתחנונים לדבר בעסק הקאנגרעס, ובהתחננם הוא לא דיבר כלום, אך נחלי דמעות נזלו מעיניו מאין הפוגות אשר נכמרו רחמי מלכנו עליו ונחמו בדבריו רכו משמן, ואמר כי בוכה אשר רוצים לחמוס תורתינו הקדושה מישראל, אשר עם קודש פעמים אין מספר מסרו נפשם עליה, ואין ספירות את אשר סבלנו כדי לחזק קיומה, ואז הבטיח להם כי הוא מרוצה לקיום דתינו ככל משפטיה, ויהי' למגן וצינה להם כאשר יגזור אומר ויקם, של"ח בשנת תרכ"ד ט' כסליו.
מא) הרב מו"ה מנחם אבד"ק קארלסבורג והמדינה בשנת תק"ע.
מב) הרב מו"ה מנחם אבד"ק טארנא (בהג"מ זאב מפאפא).
מג) הרב מו"ה מנחם שא̇̇הן אבד"ק רעטע רב גאון וצדיק (חותן הג"מ איסר פרוסטיץ המח"ס מקוה ישראל על אבות), שמש שם ערך נ' שנה של"ח בשנת תרמ"ב י"ב ניסן.
מד) הרב מו"ה מנחם גרשון אבד"ק קערעסטור רב גדול וצדיק בעל מקובל חבור כמה ספרים בכת"י נפטר בשנת תרל"א.
מה) הרב מו"ה מנחם דייטש אבד"ק ווערבויץ בהג"מ אהל דוד.
מו) הרב מו"ה מנחם פרידלענדר אבד"ק טהאַט רב גדול ומופלג מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס, אה"ע תשובה ק"ד וש"מ.
מז) הרב מו"ה מנחם בלייער אבד"ק אוגאר וטשאַטה חתן הג"מ אלעזר שפיטץ רב גאון מופלג וירא ה', של"ח בשנת תר"ס בחג השבועות.
מח) הרב מו"ה מנחם קורץ רב"ד במיקלויש נכד הג"מ יצחק חיות שחבר ספר זרע יצחק.
מט) הרב מו"ה מנחם גליק אבד"ק קעמעטש תלמוד הגח"ס רב מופלג ומפורסם, מוזכר בשו"ת מהר"ם שיק.
נ) הרב מו"ה מנחם זאב ווייסבערג אבד"ק דאברא, טארקאן ושם מנ"כ, רב גדול וחסיד, מוזכר בס' אבני צדק.
נא) הרב מו"ה מערקיל אבד"ק עדענבורג (עי' מבוא).
נב) הרב מו"ה מרדכי הכהן אבד"ק אפען (עי' מבוא).
נג) הרב מו"ה מרדכי מוכיח בפרעסבורג גאון וצדיק קדוש ה', חתן הגר"ם ז"ל נכד הג"ר תוספת חיים, ושל"ח י"ט אייר תפ"ט לפ"ק, חותן הג"ר משה חריף אבד"ק שם,
נד) הרב מו"ה מרדכי מתתיהו אבד"ק סאבאטיש (בשנת תק"י).
נה) הרב מו"ה מרדכי הכהן רב"ד דאובען (עי' מבוא).
נו) הרב מו"ה מרדכי הכהן מו"צ דאבען (עי' מבוא).
נז) הרב מו"ה מרדכי דייטש אבד"ק פריישטאט גאון גדול ומפורסם תלמוד מובהק למרן מהר"ר אפענהיים אבד"ק פראַג, חב"ס מר דרור, וזכה לבנין גדולי ישראל.
נח) הרב מו"ה מרדכי כ"ץ אבד"ק פרויענקירכען בשנת תקמ"ז.
נט) הרב מו"ה מרדכי לייפניקער אבד"ק טעמעשוואַר ומשם בק"ק אונג' בראד רב גדול ומפורסם לשבח.
ס) הרב מו"ה מרדכי טאַסק רב"ד בפרעסבורג הי' גאון גדול ומפורסם הי' שם בימי הגאון הנורא מרנא משולם טיסמיניטץ ובימי ח"ס, והי' בן צ"ג שנה, שמש שם נ' שנה (קודם מותו התפאר שזכה לאריכת ימים מחמת ג' דברים, שכל חדושיו הי' לש"ש, ולא ישן אפי' בשבת ויו"ט רק ד' שעות) של"ח י"ב טבת תקצ"ז לפ"ק (אב"ה).
סא) הרב מו"ה מרדכי ברודא אבד"ק שוסבורג גדול ומפורסם וקדוש ישראל והג' ח"ס ז"ל החזיקו לאיש מופת, ותמיד בכל הענין שלא הי' יכול לשות עצות בנפשו נהנה ממנו עצה ותושיה (ועי' בס' חוט המשולש כי בעת שנתקבל לפר"ב נזרק מפיו הקדוש שבכל פעם שיש לו ענין גדול שלח ה' לו את הקדוש ר' מרדכי ברודא ליעץ עמו וכעת לא בא והנה תומ"י ראה עגלה ועלי' הה"ק ר' מרדכי ברודא), של"ח בשנת תקע"ה ז' אייר.
סב) הרב מו"ה מרדכי גר"פ אבד"ק מאטערסדארף (בשנת ת"ע)
סג) הרב מו"ה' מרדכי בנעטה אבד"ק שטאמפין וסעטשטין.
נולד בשנת תקל"ג בחודש סיון בכ"ו בו, לאביו הג"מ יעקב בנעט רב"ד באובען ישן, בעת הי' י"ב שנה שמע לקח אצל ש"ב הגה"ק מו"ה מרדכי בנעט אבד"ק ניקולשבורג ובעת הזאת למד לעצמו סוגיות גדולות ועמוקות בעת הי' י"ז שנה דרש דרשות עמוקות בביהמ"ד בעיר אבען אשר השתוממו הלומדים ע"ז. לאחר החתונה נתקבל לאב"ד בעיר סעטשין הסמוך ליארמאט והרביץ שם תורה, והעמיד הדת על תילה אהוב וחביב הי' שם וכ"פ שלחו קהל יארמאט (כי כס הרבנות מיארמאט רוקנה) אליו לבקשו שיקבל על שכמו משרת הרבנות אולם הקהלה שלו לא חפצה שלחו, וגם הוא לא אבה לעזרתו, מ"מ לגודל הפצרות קהל יארמאט נענה להם ראשו והלך לשם אולם מחמת פרצות העיר המרה את רוחו והי' שם זמן קצר כי מילא מקום אביו באובען, ובשנת תקע"ו נתקבל בכבוד לק"ק שטאמפען סמוך לפרעסבורג והי' שם עד שנת תר"י. מה גדלה מעלתו בראינו כי אחיו הגדול השרף הנורא אבד"ק נייטרא כתב אליו מכתב בימים הקדושים בתוארים נפלאים וכן כתב בזה"ל יען כי יקרבו ימים הקדושים עת תת דין וחשבון על כל מפעל, ואירא כי עירום אנכי, ע"כ נא יזכרנו בתפלתו הזכה בימים נוראים הבעל"ט ונזכה בדין בזכות תפלתו להסתר בסח"ט דברי עבדו אחיו המשתחווה ארץ. הק' יחזקאל בנעט עכלה"ק. בס' לקוטי חבר ב"ח תולדות הח"ס ושהח"ס ז"ל למד בליל יוה"כ סדר עבודה אשר הורהו הגה"ק ר' מרדכי בנעט אבד"ק שטאמפי ונשנה הדברים בס' מנהגי ח"ס הנדפס כעת.
פ"א בעת דרשתו פלפל החזן עמו ויענהו הרב ופלפל עמו עוד הפעם עד שאמר לו הרב כמדומני שזמרה היוצא מפיכם, חביב לכם טפי מדברי תורה, ויאמר בעזות כן הוא, ענהו הרב לא יערב עוד. החזן יצא מבית הכנסת ונתקרר בגרונו ולא יסף לזמר עוד, כל ימי חייו. הגה"ק שלח בשנת תר"י ד' כסליו.
סד) הרב מו"ה מרדכי שא̇̇הנלאק מפרעסבורג (הי' רב מובהק תלמוד הגח"ס ז"ל, הי' בעל זכרון נפלא והוא הדפיס בסוף ס' הר"י מיגאש קצת תשו' מח"ס ז"ל, וכאשר רצה הח"ס להזכיר א"ע דבר חידש מלפני רבות בשנים שאל את הרב הנ"ל והוא הגיד לו כלשונו ממש.
סה) הרב מו"ה מרדכי ליב אבד"ק זשאַמבוקערט, אהוב וחביב הי' להגח"ס ז"ל ומובא כ"פ בתשובותיו (בן הרבני הצדיק מו"ה יודא ליב לאשברץ גיסו להרב מו"ה פישל סופר, ועי' בס' ילק"א על תהלים בריש הס' נדפס מכתב פתוחי חותם קודש של מרן ח"ס זי"ע להגה"ל הנ"ל שהי' דר אז בק"ק טרענטשין שהי' חשוכי בנים, והי' מבקש תרופה ממרן זי"ע, ושם שם לו מרן ז"ל חק ומשפט תוכחת מגילה באהבה מסותרת מה שנוגע לכלל בני קהלתו ראה שם וינעם לך). של"ח בשנת תקע"ד י' טבת.
סו) הרב מו"ה מרדכי בנעטה אבד"ק שוסבורג רב גדול ומפורסם, של"ח בשנת ת"ר.
סז) הרב מו"ה מרדכי ברודא אבד"ק אונצדארף בשנת תקע"ב נכד הג"ר אברהם אבד"ק פפא"מ.
סח) הרב מו"ה מרדכי ליכטענטאל אבד"ק פאלאנקא, רב גדול וחריף תלמוד הג"ר צבי חריף.
סט) הרב מו"ה מרדכי מארדיש וויינרעב אבד"ק אונגוואר (חותן הגה"ק מרן מבוטשאטש) הי' בן התורני המפורסם מו"ה חיים מק"ק ראווע (חותן הגה"ק מהרש"ק מבראד) ונדפס ממנו קונ' נחמד בסוגי' דהואיל בסוף ס' החיים, גאון גדול ומפורסם (עי' בס' תולדות שלמה ט', ובס' זכרון לראשונים דף מ"ב). מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
ע) הרב מו"ה מרדכי דיא̇̇נדיא̇̇ש רב"ד בגרויסוואַרדיין חתן הג"ר ליפמאן אבד"ק סערדעהל (מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ) רב גאון מופלג והי' מנהל את הקהל ג"כ בעצתו.
עא) הרב מו"ה מרדכי מנאדבורנא ואח"כ בבישטינא, רב וצדיק וקדוש ה' בוצ"ק, אור ישראל וקדושו, ואנשים למאות ולאלפים הסתופפו בצלו צל הקודש והי' תלמוד מרנא הקדוש מפרעמישלאַן, והי' בעל רוה"ק אשר עין בעין ראינו בו דובר נפלאות, ואם אמרתי אספרה צדקתו, הלא מחול הים ירבין לזעי"צ.
עב) הרב מו"ה מרדכי אבד"ק קא̇̇רמענד רב גדול, בשנה תק"נ.
עג) הרב מו"ה מרדכי ליב וואַלד אבד"ק האנשאוויטץ, רב גדול, מוזכר לשבח בס' שו"ת ד"ח למרן הקדוש מצאַנז זי"ע.
עד) הרב מו"ה מרדכי אליעזר וועבער אבד"ק אַדאַ מאהלעוו ואח"כ נסע לאה"ק תובב"א, תלמוד הגאון יריעות שלמה, ומרן מצאַנז, חב"ס על מס' עירובין.
עה) הרב מו"ה מרדכי אבד"ק יאַנושי בהגאון מפ"ל מקאמאראן.
עו) הרב מו"ה מרדכי ליב פריעדמאן מו"צ בבארטפעלד רב גדול חסידא ופרישא, של"ח בשנת תרכ"ד ט"ו אדר.
עז) הרב מו"ה מרדכי האראוויטץ אבד"ק ס' שומלוי, האלמין, רב מאור גדול מפורסם לחריף ומגיד (בהג"מ צבי אבד"ק וואראל).
עח) הרב מו"ה מרדכי ברודא אבד"ק מיאווע, רב גדול וגאון מפורסם צדיק תמים תלמוד הג"ר משה פערלס, ומהר"ם א"ש, של"ח ג' טבת שנת תרמ"ג בן ס"ו שנה, והי' נכד הגה"ק ר' מרדכי משוסבורג, חב"ס שו"ת מהר"ם ברודא.
עט) הרב מו"ה מרדכי יודא אבד"ק אינטערדאם גאון גדול, צדיק יסוד עולם, חסידא ופרישא, מפורסם בדורינו של"ח בשנת תרס"ז מוזכר הרבה לשבח בספרן של צדיקים.
פ) הרב מו"ה מרדכי צבי אבד"ק יאהאנא של"ח בשנת ת"ר.
פא) הרב מו"ה מרדכי ליב אבד"ק יאהאנא (בתשו' ח"ס ח"מ קי"א) רב גדול ומופלג שבק לן חיים בשנת תרכ"ד י"ז אלול.
פב) הרב מו"ה מרדכי אבד"ק ראַאַב בשנת תר"י.
פג) הרב מו"ה מרדכי ר"ב אבד"ק טערצאל רב גדול וצדיק תמים של"ח בבודאפעשט ט"ו תמוז תרל"ה.
פד) הרב מו"ה מרדכי צבי של"ז אבד"ק נאדיפאלו.
פה) הרב מו"ה מרדכי בליטץ אבד"ק בעזדאן.
פו) הרב מו"ה מרדכי יאמפיל אבד"ק מיידאן, רב וחסיד מפורסם.
פז) הרב מו"ה מררכי לעוויא אבד"ק פעטראוואסעלע רב גדול.
פח) הרב מו"ה מררכי פישל אבד"ק טעלעגד, של"ח בשנת תרל"א.
פט) הרב מו"ה מרדכי פונפעדער אבד"ק בעקעש רב גדול ונכבד של"ח בשנת תרי"ז י"ב כסליו.
צ) הרב מו"ה מרדכי ווייס אבד"ק ביסטריץ רב מאור גדול מפורסם לשבח ולתהלה (כת"ס או"ח ט"ז).
צא) הרב מו"ה משׁה אבד"ק מאטערסדארף רב מפורסם לתהלה של"ח בשנת ת"כ ג' תשרי.
צב) הרב מו"ה משׁה אבד"ק אפען (עי' מבוא).
צג) הרב מו"ה משׁה חריף אבד"ק פרעשבורג ורב"ד בלבוב (חתן הג"מ מרדכי מוכיח) שמש בפר"ב כ"ח שנה, גאון גדול ומפורסם מאור ישראל מוזכר לשבח בשו"ת פנמ"א ובס' שב יעקב, ועלה בהסכמה על הרבה ספרים (עי' כלילת יופי ח"א, אבני בית היוצר) של"ח בשנת תקי"ח ג' אלול.
צד) הרב מו"ה משׁה רבד"ק אייזענשטאַט בשנת ת' (מ"ר).
צה) הרב מו"ה משה מרגליות אבד"ק קארלסבורג והמדינה, רב גדול ומפורסם שבק לן חיים בשנת תקע"ז י"ב תשרי (עשר צחצחות ל"ו).
צו) הרב מו"ה משׁה אבד"ק נייהייזיל בשנת ת"ק (מ"ר).
צז) הרב מו"ה משׁה סופר אבד"ק פרעשבורג, מאַטערסדארף, דרעזניטץ. הוא הגאון הגדול קדוש ה', מאור הגולה, רבן של ישראל, גדול מרבן שמו, רב לרבנים וגאון הגאונים, כל גדולי ישראל הי' מתלמידיו כולם שאבו מים מבאר מים חיים של תורת משה רבינו ע"ה, הגח"ס אמר קודם מותו שמיום שנעשה יו"ד שנים לא הלך ד' אמות בלא תורה ויראה, ומיום עמדו על דעתו לא הי"ל מחשבה זרה בתפילה.
בס' שירת משה העיד מרן הגה"ק מאוהעל ביוה"כ בזה"ל ראיתי את הרה"צ מפר"ב מעורר רחמים למעלה ואלפים ורבבות נשמות של תנאים ואמוראים לוו את תפילתו והרמב"ם והרמב"ן ז"ל אחד מימינו ואחד משמאלו בתפלתו עכל"ק. בס' הנ"ל בשם הג"ר רש"ס סופר שח"ס אמר בעת ששל"ח אמו ש"ל וז"ל רבש"ע כל דבר שרצונך לעשות גלית לי מקודם, רק דבר זה הסתרת מפני. רבינו ז"ל הי' ראש למורים אשר כל גדולי ישראל פנו אליו, הגה"ק מרן מצאנז העיד על הח"ס שסברתו כסברת רשב"א, (חוט המשולש), הרביץ תורה ברבים ששים שנה כסדרן ולא עבר יום אשר לא למד ברבים חוץ מט"ב, והי' גברא דמרא סייעו (ראה חוהמ"ש ל"ג) ויותר פרשות גדולתו וצדקתו ראה בס' חוט המשולש, וס' שירת משה), של"ח הנשר הגדול בעל כנפים מלאך ה' צבאות בקדושה ובטהרה, אין על אפר משלו, ביום כ"ה תשרי ת"ר לפ"ק זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
צח) הרב מו"ה משה הכהן אבד"ק מיקלאש (נוב"י מהד"ק).
צט) הרב מו"ה משה מינץ אבד"ק אפען (עי' מבוא).
ק) הרב מו"ה משה ארי' עסטרייכער אבד"ק קראלע, רב גדול וחסיד מפורסם מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י של"ח בשנת תק"פ י' אדר, (מגדולי בניו בנו הג"מ יונתן בנימין, וחתנו הג"מ משה שפיטץ אבד"ק טשענגער).
קא) הרב מו"ה משה וואל אבד"ק מאַד יליד אושפעצין ומוזכר בשו"ת נוב"י של"ח כ"ד אב תקנ"ט (בן מו"ה אליעזר).
קב) הרב מו"ה משה סג"ל אבד"ק צא̇̇הלעס (חתן הגאון בעל אור חדש) רב גאון מופלג ומח"ס חוט המשולש, והי' בהג"מ אשר לעמיל סג"ל מא"ש שקיל וטרי' עם הגח"ס ושאר גאונים.
קג) הרב מו"ה משה נחום ר"ב אבד"ק וואַשאַן, רב גדול וצדיק. אביו של הגה"צ ר' עמרם חסידא של"ח בשנת תק"פ ט"ז חשוון.
קד) הרב מו"ה משה שפיטץ אבד"ק טשענגער חתן הג"מ משה ארי' אבד"ק קראלע, רב גדול וצדיק שרת שם כ"ז שנה.
קה) הרב מו"ה משה מייזלעש אבד"ק סערעד בהג"מ רפאל מייזלעש אבד"ק פאריצק שהו"ל התוס' שבת, ומחמת חמת המציק בא לארצנו, אחיו של הג"ר אלכסנדר מייזעלש אבד"ק סערדעהל, והי' גאון גדול ומפורסם.
קו) הרב מו"ה משׁה יונה אבד"ק שוראַן (של"ח בשנת תקמ"ד כ"ח סיון).
קז) הרב מו"ה משׁה טייטעלבוים אבד"ק אוהעל, עיר וקדיש משמיא נחית גאון וקדוש, נזר הדור רבן של ישראל, אשר אנשים למאות ולאלפים הסתופפו בצלו צל הקודש.
רבינו נולד בשנת תקי"ט ובעת הי' צעיר לימים כבר למד והרביץ תורה ברבים, בימי עלומיו כבר החל רוה"ק לפעמו וזכה למראות אלהים בחזונות הלילה והלך וגדל עד שנעשה לרבן של ישראל, אור ישראל וקדושו, שורש נשמת הרמב"ם ז"ל, וצדיקי דורו אומרים עליו כי הוא ניצוץ ירמי' הנביא, והי' מוכיח גדול שאין כמוהו לב האבן התפוצץ לשמע דברי מוסרו, ואמר פ"א כי כל איש אשר שומע ושמע דרשתו יבטח בשם ה' כי לא תעזוב נפשו לשאול, ויותר פרשת גדולתו ראה בהקדמת הס' ישמח משה קצת מדרכו בקודש ראה שם ותרוה צמאונך, של"ח בשנת תר"א כ"ח תמוז, זי"ע.
קח) הרב מו"ה משׁה טריטש רב"ד בפרעסבורג, גאון מפורסם תלמוד מובהק מהגה"ק נוב"י, של"ח ט' תמוז תקצ"א לפיק.
קט) הרב מו"ה משׁה ליב אבד"ק באטורקעס (של"ח בשנת תקס"ב).
קי) הרב מו"ה משׁה ליב אבד"ק דארדא (של"ח בשנת תקע"ו).
קיא) הרב מו"ה משה אבד"ק אבוני, בשנת תק"פ (בס' מוסדות תבל).
קיב) הרב מו"ה משׁה אונגאר אבד"ק סט' מיקלויש (בשנת תק"פ).
קיג) הרב מו"ה משׁה אבד"ק ווערבוי (מ"ר).
קיד) הרב מו"ה משה ענגעל אבד"ק ווערעשוואַר (של"ח בשנת תק"פ ט"ז חשוון).
קטו) הרב מו"ה משה גרשון אבד"ק דאַמאַן (בשנת תק"ס).
קטז) הרב מו"ה (יצחק) משה פערלס אבד"ק אייז"ש, בונהארד וש"ק, (נולד בשנת תקמ"ד בברודי, תלמוד הג"ר יוסף הצדיק אבד"ק פויזנא, וכן תלמוד הגאון בעל בית שמואל, והי' אבד"ק קאיטין ואבד"ק האליטש, ובשנת תקפ"ז נתקבל לק"ק אייזענשטאט, והי' שם רב עד שנת תר"א, ונתקבל לבאנהארד בשנת הנ"ל והי' שם י"ג שנה), של"ח בשנת תדי"ר ט"ו אב, והי' גאון גדול ומפורסם פאר הזמן ממשפחה גדולה נכד הגה"ק מהר"ל מפראַג, (ויותר פרשת גדולתו ראה בס' בית נאמן הנדפס כעת ממנו ותרוה צמאונך).
קיז) הרב מו"ה משׁה קוניץ רב"ד באפען (עי' מבוא).
קיח) הרב מו"ה משה שיק אבד"ק חוסט, יערגון.
הגאון הגדול המובהק רשכ"י ציס"ע, נולד בברעזאווא בשנת תקס"ה, כבן י"ג שנה נכנס לישובת רבו המובהק בעל ח"ס, ולמד שם ח' שנה, והי' מאוכלי שולחנו דרבו כמבואר בתשובותיו, בשנת תקצ"ו נתקבל לרב ביערגין, ובשנת תר"ט לאבד"ק חוסט, ושמה הרביץ תורה ברבים בישובתו הגדולה, של"ח בשנת תרל"ט בר"ח שבט, וגדולי דורו הספידהו ואמרו עליו כי ממשה (היינו רבו הגה"ק ח"ס) ועד משה (ה"נ רבינו המדובר) לא קם כמשה, נדפס ממנו חבור גדול עד"ח שו"ע, וש"ס יקרים, ונשאר בכת"י הרבה ספרים נפלאים (עי' זכרון לראשונים י"ח).
קיט) הרב מו"ה משה דוד אשכנזי אבד"ק טולשווא (בן להגה"ק מהרא"א אבד"ק ראזדיל) מח"ס באר שבע עה"ת וס' תולדות אדם עמ"ס שמש שם מ' שנה ומשם נתעלה לק"ק צפת"ו ושמש שם י"ג שנה, והי' גאון גדול ומפורסם צדיק תמים של"ח בשנת תרט"ו ח"י תמוז (חותן הגה"ק רשכ"י מרן ייט"ב אבד"ק סיגוט).
קכ) הרב מו"ה משה שלום הלוי מו"צ בפרעסבורג, רב וגאון מופלג תחת הג"ר משולם טיסמיניטץ, ומרן ח"ס.
קכא) הרב מו"ה משה אבד"ק פרויענקירכען וק"ק יינק גאון מופלג מגדולי תלמודי דמרן ח"ס למד אצלו כ"ד שנה, והי' חתן הג"מ מרדכי טאַסק רב"ד בפרעשבורג, (ועי' בחוט המשולש המכתב שכתב מרן לק"ק הנ"ל כי אשרי להם שזכו לרב כזה) של"ח בשנת תר"ו ט"ז תשרי.
קכב) הרב מו"ה משה אבד"ק נאסלאפא בשנת תקע"ה (מוסדות תבל).
קכג) הרב מו"ה משה דוד אבד"ק טאַליא בשנת תקע"ה (מוס"ת).
קכד) הרב מו"ה משה פאַנעטה אבד"ק דעש, רב גאון וצדיק יסוד עולם בהגה"ק ר' מנחם מנדיל אבד"ק דעש, בוצינא דנהורא, חו"פ, ורבים מאחב"י הסתופפו בצלו צל הקודש להתבשם מיראתו ומצדקתו.
קכה) הרב מו"ה משה האלבערשטאם אבד"ק בארטפעלד נכד מרן הגה"ק מצאַנז זי"ע, גאון גדול ומפורסם בוצינא קדישא, אור ישראל וקדושו עמד לנס ביראתו, על ישראל הדרתו, והוא הו"ל הס' דברי חיים ממרן ז"ל של"ח בשנת תרס"ד בר"ח אלול.
קכו) הרב מו"ה משה נתן נטע יונגרייז אבד"ק טיסאפירעד, וש"ק. גאון וצדיק תמים חו"פ, נולד לאביו הגה"ק מרן אנשיל אבד"ק טשענגער בשנת תקצ"ד, וגם במעלליו התנכר נער וניכר כי זרע קודש היא והתנהג ביראה ובענוה עד שנעשה לפרי עץ הדר, דרשן נפלא, לחם מלחמות ה' ורבים מישראל נהרו אליו לשמוע יראת ה' ולבקש עבורם לפני ה', חיבר קונ' נייח נפשי' ונדפס בשנת תרל"ו, ובשנת תרנ"ז נדפס ממנו ס' תורת משה נתן עה"ת ודרשות, ובשנת תרס"ה הו"ל בנו הרה"ג המפורסם מו"ה א"א הי"ו אבד"ק דיא̇̇נדיא̇̇ש חדושים יקרים ושו"ת בשם מנוחת משה, של"ח כ"ז אלול תרמ"ט.
קכז) הרב מו"ה משה שטיין אבד"ק סענטזשארץ רב גדול חסידא קדישא של"ח בשנת תרל"ד ד' תשרי חב"ס באר משה.
קכח) הרב מו"ה משה פאללאק אבד"ק בונהארד רב גאון וצדיק. חב"ס וידבר משה כמה חלקים ותיקון משה.
קכט) הרב מו"ה משה ליטש סג"ל ר"ב רב"ד בפרעסבורג, מח"ס אניה דיונה מתא דירושלים וש"ס, גאון גדול וצדיק תמים.
קל) הרב מו"ה משה קוטענדארף מו"צ בפר"ב חתן הג"מ דניאל פרוסטיץ, מבי"ד רבא של הגכ"ס ז"ל.
קלא) הרב מו"ה משה העכט אבד"ק בולהאש (בשנת ת"ר).
קלב) הרב מו"ה משה כ"ץ מח"ס דברי משה עמ"ס ביצה נספח לס' אהל אברהם, רב גדול ומפורסם לשבח.
קלג) הרב מו"ה משה יוסף טייטעלבוים אבד"ק אוהעל, גאון גדול ומפורסם חריף עצום ונפלא בהגה"ק ייט"ב מסיגוט, הי' צדיק יסוד עולם, עמוד התורה ועבודה וגמילת חסדים, הי' אתו צמודים ואגודים, ואנשים ממרחוק למאות באו לקבל ברכתו, ולהתבשם מיראתו ומצדקתו, של"ח בשנת תרנ"ז כ"ד טבת ומנ"כ בעירנו סיגוט (עי' עליו בספרי זכ"ל דף ל"ח).
קלד) הרב מו"ה משה אבד"ק שארוואר (מוסדות תבל).
קלה) הרב מו"ה משה יוסף פלעגמאן רבד"ק מאדע, רב גדול, צדיק תמים. של"ח ט' סיון כת"ר לפ"ק.
קלו) הרב מו"ה משה יודא עסטרייכער מו"צ בק"ק אפען, רב גדול ומפורסם, מגדולי בניו הרב אבד"ק דאַמאַן.
קלז) הרב מו"ה משׁה אהרן קרויס מו"צ בראַאַב (וברם זכור לטוב בנו הרב החכם מו"ה שמשון קרויס אשר בעת הקונגרעס לחם בכל כחו עבור טובתינו) רב גדול וחכם, בשנת ת"ר.
קלח) הרב מו"ה משׁה אבד"ק דאמאן בשנת תק"נ.
קלט) הרב מו"ה משׁה אבד"ק גראַן בשנת תקע"ה (מוסדות תבל).
קמ) הרב מו"ה משה אבד"ק קובין רב גדול ומפורסם שבק לן חיים בשנת תר"ה בהושענה רבה (מוזכר בשו"ת שיבת ציון).
קמא) הרב מו"ה משׁה אבד"ק סט' מאַרטין רב גדול ומופלג והשיב לו נאמר בשו"ת חתם סופר ביו"ד והו"ל הס' זה ל.
קמב) הרב מו"ה משׁה אלי' אבד"ק ב' קערעסטור רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ.
קמג) הרב מו"ה משה אבד"ק גאייטין בשנת תקע"ה (בס' מוס"ת).
קמד) הרב מו"ה משׁה לעווינגער אבד"ק ווייצען, מילכדארף, רב גדול בתורה וגאון מופלג, נולד בקאמארן בשנת תק"ע, ומקודם הי' דר בק"ק סערדעהלי, ואח"כ נתקבל לק"ק הנ"ל, הי' שם רב עד שנת תרל"ו י"ג חשוון. (ויותר פרשות גדולתו ראה בס' זכר צדיק קורותיו ותולדותיו).
קמה) הרב מו"ה משה ב"ה רב"ד בסערדעהל, רב גבור מלחמה, צדיק וחסיד (כן תארהו הגאון מפאקש בספרו מלאה קטורת דרוש ד').
קמו) הרב מו"ה משה אלי' עהרמאן אבד"ק אורשא רב גאון מופלג מוזכר לשבח בשו"ת אמרי א"ש (חותן הג"מ אברהם אבד"ק בארטפעלד).
קמז) הרב מו"ה משׁה פירסט אבד"ק וואשארהעל (חתן הג"מ משה נחום ר"ב אבד"ק וואשאן) של"ח בשנת תר"ל רב גדול ומפורסם.
קמח) הרב מו"ה משׁה פרערא אבד"ק פעטשיניידארף רב גאון ומפורסם ומצינו שמו חתום באסיפת מיהאלאוויטץ ובש"מ.
קמט) הרב מו"ה משׁה פריעד רבד"ק מונקאַטש רב גדול ומפורסם, של"ח בשנת תרל"ז כ"ט ניסן.
קנ) הרב מו"ה משׁה שׁיף אבד"ק ראיקא (של"ח בשנת תרט"ז בשינ"ע).
קנא) הרב מו"ה משה אבד"ק אַבראַני (חתן הגאון מו"ה מאיר אברהם המח"ס פרי החג), של"ח בימי אבו.
קנב) הרב מו"ה משׁה רובינשטיין אבד"ק טשונגראַד (אמרי א"ש).
קנג) הרב מו"ה משה יודא גר"פ אבד"ק רימא סומבאט, רב גדול ומפורסם בתורה חו"כ, והשיב לו נאמר בשו"ת כ"ס.
קנד) הרב מו"ה משה קנאבעל מאוהעל (מח"ס אבן השוהם) רב גדול.
קנה) הרב מו"ה משה אבד"ק טולנא (בס' בית נאמן מהגאן דבאנהארד).
קנו) הרב מו"ה משה פראנקיל אבד"ק האנשאוויטץ (ואח"כ בשעבעש) רב גדול ומפורסם.
קנז) הרב מו"ה משה יונגרייז אבד"ק קאשוי רב גאון וצדיק. נכד הג"ר אנשיל וויענער ולמעלה בקודש, של"ח בשנת תרס"ז.
קנח) הרב מו"ה משה שמעון רויטה אבד"ק דיורע (חתן הג"מ יואל צבי אבד"ק חוסט), של"ח בימי אבו, רב גדול וירא ה' ונדפס ממנו חד"ת.
קנט) הרב מו"ה משה כ"ץ אבד"ק טערעבעש (גיסו להגה"ק מהרש"ש מסעלאש), רב גדול.
קס) הרב מו"ה משה דוב לאנדוי רב"ד בווערעצקי חתן הג' דשם, רב וחסיד מפורסם, זקן ושבע ימים.
קסא) הרב מו"ה משה יוסף רויטה במהר"ם ז"ל אבד"ק פאפא, רב גדול ומפורסם של"ח בשנת תרס"ד.
קסב) הרב מו"ה משולם איגרא טיסמניטץ אבד"ק פרעשבורג.
גאון גדול ומפורסם מאור הגולה רבן של ישראל בעודנו ילד קטן כבר הראה נפלאות בעת שפלפל עם הג"ר יצחק הלוי האראוויטץ, והוא דחה כל דבריו וע"י מעשה נעשה חתנו של הגאון הנ"ל, בעת הי' ט' שנים כבר ידע בע"פ כל הפנ"י, ובעת הי' י"ב שנים ידע בע"פ כל שיטות התוס'. מגדולי תלמידיו, מרן מהר"ם בנעטה, חוו"ד, מהר"נ מראפשיטץ, וקודם שנפטר חזר על כל למודו שלמד וחידש (אב"ה), של"ח ב' דחומ"ס תקס"ב.
נודע בפי זקני פרעסבורג שפ"א במוצאי יוה"כ התקדרו שמים בעבים, וכל צבאות ישראל דשם נצטערו מאוד שלא יכלו לקדש הלבנה, ועמד מרן ז"ל ואמר, רבש"ע, בניך צמו וענו עצמם כל היום, ועתה למה יבצר מהם מנחת רוח זה לקבל פני שכינה, הדבר יצא מפי מרנא ז"ל נתקיים בו ותגזר אומר ויקם לך ועל דבריך נג"ה או"ר, ומיד זרחה הלבנה וקידשה ברב עם בשמחה עצומה (אב"ה).
קסג) הרב מו"ה משולם ליבערמאן אבד"ק נאדי עדע, של"ח בשנת תקצ"ד, ומילא מקומו הגה"צ מהרי"א.
קסד) הרב מו"ה משולם ר"ב אבד"ק קיש קא̇̇רא̇̇ש הי' שם משנת תרכ"ו עד תרנ"ו, והו"ל ספר המבי"ט בהסכמות גדולים והי' נכד הג"ר אברהם דוד ר"ב אבד"ק קאדילבורג רב גדול.
נ 🔗
א) הרב מו"ה נחמן כהנא אבד"ק סאפינקא, חתן הגאוה"ק מו"ה יוסף מאיר, חב"ס אורחות חיים על האו"ח, רב גדול ומפורסם.
ב) הרב מו"ה נפתלי הירץ אבד"ק אפען (עי' מבוא).
ג) הרב מו"ה נפתלי הירץ ליפהאוויץ אבד"ק גרויסווארדיין רב הראשון דשם, נפטר בשנת תקל"ג, רב גדול.
ד) הרב מו"ה נפתלי אערבאך אבד"ק פרויענקירכען רב גדול ומפורסם, של"ח בשנת תצ"ז י"ז תמוז.
ה) הרב מו"ה נפתלי צבי אבד"ק אוהעל בן מו"ה שמשון ז"ל, רב הראשון דשם והוא יסד החבורה קדושה דשם בשנת תקל"ב, ונקרא בשם ר' נפתלי מוכיח יארצייט שלו י"ד סיון.
ו) הרב מו"ה נפתלי לאַשברין אבד"ק סאנטוב ורב"ד במיקולאַש ואח"כ אבד"ק ווארין (וז"ל ידי"נ הג"מ שמואל בנימין אבד"ק דערעטשקע שמעתי מאאמ"ו ז"ל מדודי הגאון מהר"נ נשאר חבור גדול בכת"י בפלפול עמוק וחריצות על יו"ד, ומרן ח"ס בהסכמתו מפארו מאד בחורפי' דמחלי' לי' לשבח, וגם בס' בית אפרים לדודי הגאון ז"ל נדפס בשמו חידושי הלכות שהעתיק אחד וכמה מעליא האי שמעתתא בחדודי ולבינה זכה יעו"ש).
ז) הרב מו"ה נפתלי מורה בסאנטעוו בשנת תק"ס (זכ"ל).
ח) הרב מו"ה נפתלי סופר אבד"ק קאדילבורג ואח"כ בפעטש חדש גאון גדול וצדיק הרביץ תורה בק"ק טאפאלשוין, וקהל קאדילבורג קראהו בקריאה של חבה והי' שם עד שנת תרל"ג ומשם לק"ק פ"ח, עד שנת תרנ"ט טו"ב אדר. ופרשת גדילתו בתורה ובחסידות ה"ה כתובים בהספדא רבא בס' מלא"ק לגאון אחיו ז"ל.
ט) הרב מו"ה נפתלי הכהן שׁווארטץ אבד"ק מאַדע רב גאון מפורסם ומושלם בהגה"ק מו"ה א"ל אבד"ק בערעגסאס, הגר"נ נולד בשנת תר"ו י"ד אלול ועלה מעלה בתורה ובגדולה, אהוב וחביב הי' אצל גדולי ישראל, בשנת תרמ"ד מילא מקום אביו והי' שם רב עד שנת תרנ"ז י"ב כסליו, חבור כ"ב ספרים יקרים והרבה מהם נדפסו בהסכמות גדולי ישראל, (ויותר פרשות גדולתו עיין בספר זכ"ל שסידר בנו ידי"נ האברך מו"ה אברהם יודא הכהן הי"ו).
י) הרב מו"ה נפתלי הכהן ביין אבד"ק לעמעש רב גדול ומפורסם ומקודם אבד"ק מינצענט והרביץ תורה ברבים.
יא) הרב מו"ה נתן נטע אבד"ק פר"ק ורב"ד בפרעסבורג חתן הג"מ מרדכי מוכיח וגיסו של הג"ר משה חריף, גדול בדורו עניו כהלל וזקן ויושב בישיבה, של"ח בשנת תקל"ב ב' תמוז.
יב) הרב מו"ה נתן גינצבורג אבד"ק אפען (עי' מבוא).
יג) הרב מו"ה נתן נטע אבד"ק מאטערסדארף גאון גדול מפורסם הרביץ תורה בישראל, של"ח בשנת תקמ"ב א' תמוז.
יד) הרב מו"ה נתן אורהאלץ אבד"ק שטאמפין בשנת תק"כ, תלמוד הג"ר יונתן אייבשיטץ, של"ח בשנת תקנ"א כ"ה תשרי.
טו) הרב מו"ה נתן נטע אבד"ק אונג' בראד גאון וחסיד חריף נפלא נפטר בשנת תי"ב בן הג"מ יצחק עדינבורג.
טז) הרב מו"ה נתן נטע ברודי אבד"ק שוסבורנ, גאון יר"ש בהה"ק מו"ה מרדכי ברודא והי' אבד"ק נאַדאַש.
יז) הרב מו"ה נתן שפירא אבד"ק אָלמאש רב גאון וצדיק ומפורסם, חתן הג"ר אשר אנשיל אבד"ק מישקאלטץ, מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס (והי' אבד"ק טאקאי).
יח) הרב מו"ה נתן צבי בלומגראד אבד"ק באלאשעף.
יט) הרב מו"ה נתן פריידער אבד"ק טשארנע, ילוד צעהליס מח"ס צמח השדה גדול בתורה חריף נפלא, של"ח בשנת תרי"ג כ"ח אלול.
כ) הרב מו"ה נתן נטע ליבער רב"ד בפרעסבורג, גאון מובהק וצדיק נשגב מפורסם בשם ר' נטע וואלף תלמוד מובהק למרן ח"ס ולמד ביחד חכמת האמת עם הגר"ש סופר מקראקוי.
כא) הרב מו"ה נתן פייטעל רייניטץ אבד"ק דיא̇̇נדיא̇̇ש ואח"כ בה' מאד, מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס וד"ח, אמרי א"ש וש"מ, גאון וצדיק תמים, ונדפס קצת מחידושיו בשם דברי רנ"ף ובש"ס, שבק לן חיים ט' ניסן תרכ"ב.
כב) הרב מו"ה נתן מיללער אבד"ק סעטשין רב גדול.
כג) הרב מו"ה נתן אבד"ק דערעטשקע, רב גדול וחסיד (שו"ת ח"ס).
כד) הרב מו"ה נתן ליבערמאן מק"ק ריטשע חב"ס אמרי דעת.
כה) הרב מו"ה נתן אבד"ק סאבאטיש בשנת תקע"ה, (מ"ר).
ס 🔗
א) הרב מו"ה סיני אבד"ק אונצדארף גאון גדול ומופלג של"ח בשנת תס"ו ח"י חשוון (בס' דבר יום ביומו בשם ידי"נ הג"מ אברהם סג"ל אוטונגא בדוקלע)
ב) הרב מו"ה סיני אבד"ק סענטמיקלויש רב גאון מופלג תלמוד הגאון מחצית השקל וח"ס, חבירו של הגה"ח תורת יחזקאל, חב"ס מנחת עני (וויען תרי"ז) ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס של"ח בשנת תרכ"ז.
ע 🔗
א) הרב מו"ה עוזר וואהל אבד"ק מאדע, רב גאון מופלג ומפורסם, מוזכר לשבח בשו"ת השיב משה סי' י"ב, מראה יחזקאל, והי' ג"כ אבד"ק טערצאל נדפס ממנו הסכמה ע"ס שם משמואל (לבוב תקע"ז) בתואר הרב המאור הגדול הגאון זקן שקנה חכמה, שבק לן חיים בשנת תק"פ ב' דר"ח שבט.
ב) הרב מו"ה עזרא צורף רב"ד בסערדעהלי, גאון גדול ומפורסם חבר ספר נחמד בהסכמות הגאון מלבוב בשם זכרון טוב כולל דרשות נחמדות ובה קצת תולדות המחבר ז"ל (נדפס בשנת תרנ"ד).
ג) הרב מו"ה עזריאל אבד"ק אפען (עי' מבוא).
ד) הרב מו"ה עזריאל אבד"ק מונקאַטש בן מו"ה שמעון, גאון וצדיק של"ח י"א אייר תר"א לפ"ק מוזכר לשבח בשו"ת דרך יבחר.
ה) הרב מו"ה עזריאל פאללאק מו"צ באייזענשטאט (בהג"מ וואלף אבד"ק שם) רב גדול ומפורסם.
ו) הרב מו"ה עזריאל אבערברייט רב"ד בפ"ב גאון מפורסם.
ז) הרב מו"ה עזריאל ברלין בפרעסבורג, (נכד הג"מ יצחק ברלין אבד"ק מאנהיים, תלמוד להגאון עמודי שמים), גאון וגביר מפורסם, שבק לן חיים כ"ג אייר תקע"ה (אב"ה), הי' בן הרב מו"ה הירש אבד"ק לאשברין.
ח) הרב מו"ה עזריאל אייזיק קעללער אבד"ק שומקאט רב גדול וצדיק כביר מפורסם לתהלה נפטר בשנת תרס"ד (חתן הרב מו"ה אהרן צבי אבד"ק ניגרעשט).
ט) הרב מו"ה עמרם רוי"ב אבד"ק מאַדע, ומקודם רב באורשע, ובסוף ימיו באה"ק (כמוזכר בח"ס חיו"ד רל"ג) גאון קדוש מפורסם לשבח, (והרב מו"ה יקותיאל יהודא גר"וו הי"ו כתב לי וז"ל שמעתי מאבי הגה"ק מרן משה גר"וו אבד"ק חוסט שליט"א, שקודם יציאות נשמתו של דה"ק הגה"ק מו"ה עמרם הי' מברך בקול בשם ומלכות ברוך וכו' המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית והוא פלא) ועוד שמעתי דברים נפלאים מאיש המופת הזה.
י) הרב מו"ה עמרם ישר בילליצער אבד"ק סערענטש רב גדול וצדיק תמים בן הגה"ק ר' אייזיק אבד"ק נאדיאדא, של"ח כ"ד תמוז תרמ"ט, מוזכר לשבח בס' מחנה חיים וש"מ.
יא) הרב מו"ה עמרם בלום אבד"ק מאדע, חוסד, אויפאלו נכד הגה"ק מו"ה עמרם חסידא גאון גדול ומפורסם בזמננו העמיד תלמידים וכעת נגמר חבור נחמד בשם בית שערים שו"ת על א"ח (ועי' בס' זכ"ל דף י"ז).
יב) הרב מו"ה עמרם גר"וו בטשארנע רב ומאוה"ג הקדוש מנכדי הגאון פנים מאירות (ועי' בספר מלאה קטורת לרעו הגאון מפאקש בעת הספידו כראוי) בהג"מ יוסף גר"וו אבד"ק טשעטצאוויטץ.
יג) הרב מו"ה עקיבא הכהן נשיא באובען (עי' מבוא).
יד) הרב מו"ה עקיבא איגר ראבד"ק פרעסבורג גאון גדול ומפורסם בישראל מתלמידי הגאון שב יעקב (ודרש דרשה לפני הגאון ר' הירש האלבערשטאט בעת היותו ו' שנה, בעת הי' ז"ך שנה נתקבל לק"ק צילץ ואח"כ בק"ק הנ"ל למד תורה ברבים, שקיל וטרי' עם הגאון פנים מאירות, ורבינו מהר"י אייבשיטץ), ולא ארכו לו הימים בפר"ב ושל"ח באבו בט"ו אלול תקי"ח, חב"ס משנת דרע"ק וש"ס, אב להגאונים מו"ה ליב איגר אבד"ק ראטערדאם, והגאבד"ק צילץ מו"ה בנימין וואלף וחתנו הי' הרב מו"ה משה גינז אבי הגה"ק רשכבה"ג מרן עקיבא איגר.
טו) הרב מו"ה עקיבא שטיינהארד אבד"ק קובין.
טז) הרב מו"ה עקיבא שטיינהארד אבד"ק קובין, נולד בשנת תקמ"ח בק"ק מיקלויש והי' תלמוד הגח"ס ומוזכר בתשובותיו לשבח רב גאון מפורסם חב"ס נחמדים, של"ח ג' שבט תר"ו לפ"ק.
יז) הרב מו"ה עקיבא אונגאר אבד"ק סודיטץ הי' אב"ד ל"א שנה של"ח בשנת תרמ"א כ"ו אדר ראשון רב גדול ומפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת מהר"ם שיק כ"פ.
יח) הרב מו"ה עקיבא פישער אבד"ק טהעט רב גדול ומפורסם מוזכר בשו"ת מהר"י אסאד של"ח בשנת תרנ"ד ח"י שבט.
פ 🔗
א) הרב מו"ה פאלק ביכלער אבד"ק סעטשין רב גדול ומפורסם, מגדולי תלמידי דהגאון מהרי"א של"ח בשנת תר"ט כ"ה אדר.
ב) הרב מו"ה פייביל הכהן האראוויטץ אבד"ק פאקש גאון גדול ומפורסם (ומוזכר לשבח בס' בית נאמן, ובס' מלאה קטורת דרשה כ"ט). (כמדומה שהוא הי' אח"כ אב"ד בק"ק פאפא?)
ג) הרב מו"ה פייביל באסקאוויטץ אבד"ק דיא̇̇נדיא̇̇ש ומנ"כ בפראג, בשנת תקנ"ט כ"ה אדר.
ד) הרב מו"ה פייביל טרענטשינער אבד"ק העוועש רב גדול ומפורסם (מוזכר בשו"ת אמרי א"ש) של"ח ה' תמוז תרכ"ט.
ה) הרב מו"ה פייביל פלויט אבד"ק שוראן רב גאון וצדיק תמים תלמוד מהגה"ק ח"ס ז"ל הי' אב"ד דק"ק הנ"ל ערך נ' שנה והרביץ שם תורה וזכה להו"ל י"ב חלקים לקוטי חבר ב"ח, של"ח בשנת תרנ"ה כ"ז כסליו.
ו) הרב מו"ה פיישׁ אבד"ק טאש, יליד אשכנז, גאון גדול וצדיק יסוד עולם חסידא ופרישא עובד ה' באהבה ורבים מאחב"י הסתופפו בצלו צל הקודש להתבשם מיראתו ומקודשתו של"ח בשנת תרל"ה.
ז) הרב מו"ה פייש ווינא אבד"ק גרויסוואַרדיין אחד מחכמי וויען וגאוני עסטרייך (בן הגה"צ ר' אנשיל וויענער) והי' גאון מפורסם בכל אפסי הארץ, של"ח עש"ק ז' אייר תקס"ג לפ"ק.
ח) הרב מו"ה פייש וואלערשטיין אבד"ק מאַאַר רב גדול ומופלג ומוזכר בשו"ת ח"ס פרשת מרדכי, של"ח בשנת תק"ץ.
ט) הרב מו"ה פייש לעמבערגער אבד"ק טאליא (בשנת תק"ץ).
י) הרב מו"ה פייש פישמאן מג"מ בפרעסבורג, ומקודם רב בקלויזענבורג, רב גדול מגיד מפורסם ניבו צלצלי תרועה וברוח פיו ימאס רשע, והי' בן הרב מו"ה יחזקאל פישמאן אבד"ק מישקולץ.
יא) הרב מו"ה פינחס זעליג אבד"ק פאפא רב גדול וגאון, חותן הג"ר יצחק ליב דוכעס אבד"ק גאלאנטע.
יב) הרב מו"ה פינחס לוריא אבד"ק אוהעל משנת תקס"ב־ח, ומקודם אבד"ק האמאנא, יליד פונטשיוו, ומוזכר לשבח בס' כתר כהונה תשובה נ"ו רב גאון ומופלג, והי' לו מחלוקת באוהעל (מכתבים בפנקס מחוז זעמפלין שנה 1808).
יג) הרב מו"ה פּינחס ליב אבד"ק נייזאטץ ודיין במאטערסדארף נתגדל בבית רבו הגח"ס ז"ל והי' רב גדול וצדיק תמים ת"ח מובהק (ועי' בס' חוט המשולש דברים נפלאים ממנו).
יד) הרב מו"ה פינחס ליב אבד"ק קאמאראן נולד בבונהארד והי' גאון גדול מובהק ומפורסם שקיל וטרי' עם הג"ר מהרי"א, כ"ס, של"ח בשנת תרל"ג ט"ז סיון.
טו) הרב מו"ה פינחס דוד אבד"ק בוקין רב גדול ומופלג ומצינו שמו חתום באסיפה במיהאלאוויטץ ומנ"כ בירושלים תובב"א בשנת תרל"ט י"ז כסליו חתן הג"מ מאיר אברהם אבד"ק טשאַבע.
טז) הרב מו"ה פינחס אבד"ק שומאנדי בשנת תק"ע.
יז) הרב מו"ה פּינחס וויינבערגער אבד"ק ניגרעשד רב מאור גדול וצדיק תמים בן הג"מ משה וויינבערגער מו"צ בשוסבורג, של"ח בשנת תרנ"ג י"ג אדר, והי' שם רב ל"ג שנה והשאיר אחריו הרבה חד"ת, והי' תלמוד הג' כתב סופר ומוזכר לשבח בתשובותיו.
יח) הרב מו"ה פינחס הכהן אבד"ק טעלעקט, אחיו של הג"מ טובי' כ"ץ אבד"ק גיסינג, רב גדול ומפורסם.
יט) הרב מו"ה פינחס שׁטיין אבד"ק ס' מיקלויש מח"ס שו"ת קנאת פינחס של"ה בשנת תרמ"ו כ' תמוז, תלמוד הג' כת"ס.
כ) הרב מו"ה פינחס נפתלי ירושׁלמי מחוסט (עי' זכ"ל דף י"ט).
כא) הרב מו"ה פינחס סג"ל בילליצער באונצדארף, רב גדול וגביר מפורסם, ממשפחה גדולה בישראל וזכה לבן גדול בישראל ה"ה הגאון הקדוש מו"ה יצחק אייזיק אבד"ק נאדיאידא. ועי' בהקדמות ספר באר יצחק דבר נפלא ממנו.
כב) הרב מו"ה פישׁל פעלדמאן מו"צ בביטשקיוו רב גדול ומפורסם בתורה ובחסידות (חב"ס ידות אפרים בהסכמות גאוני ישראל, ובראש הס' תולדותיו ערוך ומסודר מי"נ הג"מ מנחם מרגליות אבדקה"י באטיניא והגליל).
כג) הרב מו"ה פסח אברהם שׁא̇̇הנפעלד אבד"ק קורימא, ערך מ' שנה שמש שם, גאון וחסיד מפורסם בנש"ק.
כד) הרב מו"ה פסה זינגער אבד"ק קירכדארף פאלוטא נכד הג"ר יחזקאל אבד"ק אונצדארף, רב גדול וצדיק מפורסם.
כה) הרב מו"ה פסח אבד"ק נאָוואַק של"ח בשנת תרל"ט רב גדול ומפרסם, ונספד מהג' לקוטי חבר ב"ח.
כו) הרב מו"ה פסח פראנקיל אבד"ק שאַטמאַנסדאָרף, רב גדול ומופלג, ונדפס ממנו ח"ת בסוף ס' עין מאיר, של"ח ב' אייר תרכ"ד.
כז) הרב מו"ה פרץ טובי' שׁטיין מפולדא הרביץ תורה ברבים והי' רב גדול ומופלג, הקדמה לס' באר משה.
צ 🔗
א) הרב מו"ה צבי דוב מו"צ בפרעסבורג תחת הג"מ מהר"ם ברבי (מובא בהקדמת ספר ברית עולם ח"ג בד"ה והנה כבר).
ב) הרב מו"ה צבי בריל אבד"ק ט' אוגאר בשנת ת"ר.
ג) הרב מו"ה צבי יצחק הירשפעלד אבד"ק אסויד, של"ח בשנת תרכ"ד כ' סיון.
ק 🔗
א) הרב מו"ה קלונימוס בר' שבתי החזן (עי' מבוא) בשנת תת"כ.
ב) הרב מו"ה קלמן אבד"ק עדינבורג. (עי' מבוא).
ג) הרב מו"ה קלמן אבד"ק אייזענשטאט (משפחת פראגּ) בשנת ת'.
ד) הרב מו"ה קלמן טעבל מפאקש רב גדול ומפורסם בשנת תקע"ט
ר 🔗
א) הרב מו"ה ראובן ראקאניץ אבד"ק וועסבערין רב גדול ומפורסם מוזכר לשבח בשו"ת נוב"י (והי' ג"כ רב באורמין).
ב) הרב מו"ה ראובן חיים אבד"ק דווידקאף רב מאור גדול ומפורסם, הו"ל ס' על רבינו ירוחם בהסכמות גדולים.
ג) הרב מו"ה רפאל גלאגוי מו"צ באייזענשטאט בן הג"מ מיכל אבד"ק הנ"ל רב גדול וצדיק מפורסם, (בשו"ת ח"ס או"ח קכ"ח).
ד) הרב מו"ה רפאל מייזלעש אבד"ק סיגעטוואר בשנת ת"ר.
ה) הרב מו"ה רפאל אבד"ק לא̇̇ק הי' שם רב ל' שנה. של"ח בשנת תרי"א ט"ו שבט, רב גדול.
ש 🔗
א) הרב מו"ה שאול ר"ב רב"ד בקאלעוו רב גדול וצדיק תמים מגדולי תלמידי המרן מקאלעוו (חביב מאד בעיני מרן ח"ס).
ב) הרב מו"ה שאול פריעדענטאל רב"ד בבונהארד, רב גדול ומפורסם, ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס.
ג) הרב מו"ה שאול עהרנפעלד אבד"ק סיקס (נכד הגח"ס), גאון גדול וחריף נפלא ומפורסם, של"ח בחודש אלול תרס"ה.
ד) הרב מו"ה שאול יחזקאל מלוטשיק (תלמוד מובהק להגה"ק ר"ר משה טייטעלבוים) מחבר ס' מגן שאול על ש"ס.
ה) הרב מו"ה שבתי פרוסטיץ אבד"ק רעכניטץ בשנת תק"כ.
ו) הרב מו"ה שבתי דימאנד אבד"ק פעטשיניידארף רב גדול ומפורסם, (ומוזכר לשבח בס' לחם ושמלה). של"ח בשנת תרכ"ה.
ז) הרב מו"ה שבתי ברוינפעלד אבד"ק ע' טעלעק רב גדול.
ח) הרב מו"ה שבתי שעפטיל הלוי אבד"ק מוגענדארף רב וגאון מופלג מוזכר לשבח בשו"ת יד יוסף.
ט) הרב מו"ה שבתי אבד"ק קעסטהעלי בשנת תק"ע.
י) הרב מו"ה שבתי מרגליות אבד"ק סעטשין בשנת ת"ר.
יא) הרב מו"ה שׁלום ליבערמאן אבד"ק אייזענשטאט (עי' מבוא).
יב) הרב מו"ה שׁלום זעליג הכהן אבד"ק קאַרלסבורג והמדינה בשנת ת"ק (הקדמה לס' דרך יבחר).
יג) הרב מו"ה שׁלום פרענקיל דיין בפרעסבורג משנת תקע"ה כן מצינו שמו בס' מוסדות תבל משנת הנ"ל.
יד) הרב מו"ה שׁלום אולמאן אבד"ק לאקעבאך בן הרב ר' איסר פרנס בפיורדא מחותנו של הג"מ זכרון יוסף, (הי' תלמוד הגאון הפלא"ה, ולקח לקח ג"כ מפי הג"מ נתן אדלער, ולמד שם חכמת הקבלה, והי' חתן הגה"ק ר' רפאל אב"ד במדינת שווייעץ הי' רב ג"כ בק"ק אנשבאך ואח"כ בק"ק שטאמבין, וק"ק פרויענקירכען, ואח"כ בק"ק הנ"ל, ובעת ששל"ח הגאון הנורא מרן משולם טיסמיניטץ הי' הוא מהשלשה גדולי ישראל ששמו קהל פר"ב עיניהם בהם), הי' גאון גדול מובהק ומפורסם וקדוש ישראל, תלמידו הגה"ק מהרש"ש מסא̇̇ללא̇̇ש אמר כי הי' נשמת התנא ר"ע, ונדפס ממנו ספר דברי רי"ש, וכל גדולי ישראל
שבחו והודו כי טוב, של"ח בשנת תקפ"ה ט"ז אדר.
טו) הרב מו"ה שׁלום מו"צ בבונהארד (בימי מרן ח"ס ז"ל).
טז) הרב מו"ה שׁלום פר"מ אבד"ק פריישטאט שמש שם מעת שהלך הג"ר אברהם יצחק לק"ק קליינווארדיין.
יז) הרב מו"ה שׁלום האראוויטץ אבד"ק רייץ רב גדול ומפורסם למגיד ודרשן נפלא של"ח בשנת תק"ע.
יח) הרב מו"ה שׁלום אדלער אבד"ק סערעדנא, נולד. במארגרעטין בשנת תרי"ז והי' חתן הגה"ק מהרי"א אבד"ק נאדי עדע, בשנת תר"ל נתקבל לק"ק סערעדנא, והי' שם רב ל' שנה עד שנת תר"ס י"ד כסליו, והי' תלמוד מובהק להגה"ק דודו ר' הילל מקאלאמעא חב"ס רב שלום עה"ת, והי' גאון וחסיד מפורסם.
יט) הרב מו"ה שׁלום אולמאן אבד"ק וייצען רב גדול בתורה וביראה, ומוזכר לשבח בשו"ת משיב דברים להרב דטאליא, מגזע הגאון דברי ר"ש.
כ) הרב מו"ה שׁלום קליין אבד"ק האלמין בהגה"ק רש"ש מסא̇̇ללא̇̇ש שמש שם רק שנה אחד, ומת בימי אבו.
כא) הרב מו"ה שׁלמה ליבערמאן אבד"ק פרעסבורג בשנת ת' (מהרש"ל כ"ט).
כב) הרב מו"ה שׁלמה אבד"ק פריישטאט בשנת ת"ק (מ"ר).
כג) הרב מו"ה שׁלמה שמואל הכהן אבד"ק ראַסנאוויטץ חתן הגה"ק שמן רוקח, ומוזכר לשבח חד"ת בס' שערי חיים לאביו הגאון דסא̇̇ללא̇̇ש, גאון מופלג וחריף, (זכ"ל כ"ג).
כד) הרב מו"ה שׁלמה גאנצפריעד רב"ד באונגוואַר ואבד"ק ברעזאוויטץ נולד בשנת תקס"ד והי' גאון גדול ומפורסם צדיק יסוד עולם, זכה להו"ל ספרים אשר נתפשטו בכל תפוצת ישראל באהבה, (ועי' בריש ס' מהר"ם שיק עה"ת אשר הגה"ק מהר"ם שיק אמר קודם מותו, ראו נא הזכי' של הגה"ק מהר"ש ג"פ, אשר זכה להו"ל חבורים נחמדים, ומי יותן שאזכה כמותו, ויותר פרשות גדולתו וצדקתו ראה בהקדמת הס' שם שלמה ותרווה צמאונך).
כה) הרב מו"ה שׁלמה זלמן פערלשׁטיין אבד"ק אונצדארף גאון גדול וחסיד; ובס' 'מלא"ק קרא עליו הספד מר.
כו) הרב מו"ה שׁלמה אבד"ק נייטרא, רב גדול (ומוזכר בשו"ת ח"ס).
כז) הרב מו"ה שׁלמה זלמן מינצענט אבד"ק מארגרעטין ואח"כ במיהאפאלווא רב גדול וחריף צריק תמים, מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס ובשו"ת יריעות שלמה, של"ח בשנת תרכ"ט ז' טבת (ראה זכ"ל דף ל"ב).
כח) הרב מו"ה שׁלמה אבד"ק ביטשקע בשנת תקע"ה (מוסדות תבל).
כט) הרב מו"ה שׁלמה דייטש אבד"ק נייטרא גאון גדול ומפורסם, של"ח בשנת תר"ם ג' שבט, והי' רב ג"כ בק"ק איפאלשאג.
ל) הרב מו"ה שלמה זלמן אולמאן אבד"ק מאקעווע גאון גדול מובהק ומפורסם מאור הגולה בן הגה"ק ר' שלום אולמאן והי' חתן הגה"ק ר' בונם איגר, והי' ג"כ רב ברענדעק, והרביץ תורה וטהרה בישראל, הגה"ק מרן מצאַנז אמר בעת שראה הס' יריעות שלמה בזה"ל “אונגארין ווייסט ניכט וואס זייא פערמאגען”, של"ח בשנת תרכ"ג י"א טבת, מגדולי בניו ה"ה הרב הגדול הצדיק מו"ה ישראל אולמאן בגרויסווארדיין, והג"מ משה אולמאן ז"ל.
לא) הרב מו"ה שלמה בליטץ אבד"ק שארבוגארד של"ח בשנת תקנ"ד י"ב אייר.
לב) הרב מו"ה שלמה כ"ץ אבד"ק שארוואר (של"ח בשנת תקנ"ד).
לג) הרב מו"ה שלמה הכהן אבד"ק יערגין, רב גדול ומפורסם ויש לו תשובה בס' של הגה"צ ר' דניאל פרוסטיץ (אב"ה).
לד) הרב מו"ה שלמה שפירא אבד"ק מונקאַטש גאון. גדול וקדוש, צדיק יסו"ע, פאר הדור נזר ישראל, ואנשים למאות ולאלפים הסתופפו בצלו צל הקודש להתבשם מיראתו ומצדקתו, של"ח בשנת תרנ"ג כ"א סיון.
לה) הרב מו"ה שלמה זלב"שׁ אבד"ק שאַרקאַד (אחיו להג"מ דוד ליב ז"ש אבד"ק ווייצען) ומוזכר לשבח בס' שבילי דוד.
לו) הרב מו"ה שׁלמה גינז אבד"ק רוסקא בשנת תר"י.
לז) הרב מו"ה שׁלמה ליב ראב"ד בסיגעט גאון מובהק ומפורסם ציס"ע, חבר הרבה ספרים ערך ש"י עד"ח שו"ע, ושו"ת ועל ש"ס, של"ח בשנת תרס"ח י"א טבת.
לח) הרב מו'"ה שׁלמה שׁטערין אבד"ק אלישטאל רב גדול ומפורסם שקיל וטרי' עם מרן ח"ס ז"ל.
לט) הרב מו"ה שׁלמה קליין אבד"ק מ' קערעסטעש, רב גדול ונכבד נכד הגה"ק מהרש"ש מסא̇̇ללא̇̇ש, חתן הג"מ אשר גראסבערג, של"ח בשנת תרפס" י"א טבת.
מ) הרב מ"ה שלמה קליין אבד"ק זענטא מח"ס לקוטי שלמה על ש"ס (חתן הגריב"א אבד"ק פאקש) של"ח בשנת תר"ס.
מא) הרב מו"ה שמואל פראנקפורטער אבד"ק מאטערסדארף גאון וצדיק בהג"מ נתן אבד"ק הנ"ל, בשנת תק"מ.
מב) הרב מו"ה שמואל חיים אבד"ק קאבערסדארף רב גדול ומפורסם בימי מרן נוב"י ומוזכר לשבח בתשובותיו.
מג) הרב מו"ה שמואל בודשפיטץ אבד"ק אסויד חתן הג"מ ראובן אבד"ק וועסערין, של"ח בשנת תקע"ח כ"ב סיון.
מד) הרב מו"ה שמואל נאדיש אבד"ק יערגין רב גדול בתורה נספד מהגה"ק ח"ס ז"ל (בס' תורת משה) של"ח בשנת תקצ"ד.
מה) הרב מו"ה שמואל אבד"ק בערעגסאס, (בס' שערי חיים דף מ').
מו) הרב מו"ה שמואל הירש רב"ד באונגוואר, מוזכר לשבח בשו"ת ח"ס כ"פ, ושל"ח בשנת תר"ח, רב גדול.
מז) הרב מו"ה שמואל יונגרייז אבד"ק טשעטשא רב גדול מפורסם, של"ח בשנת תקפ"ט י"א כסליו.
מח) הרב מו"ה שמואל אבד"ק יאקא, ואח"כ בניקולשבורג למלאות מקום אביו הג"מ משה ליב רב"ד דשם, רב גאון מופלג.
מט) הרב מו"ה שמואל אבד"ק שוראַן גאון מופלג ומפורסם (חותן הג"מ ליב ליטש רוי"ב מפרעסבורג), של"ח בשנת ת"ר י"ז תמוז.
נ) הרב מו"ה שמואל מייזלעס אבד"ק עגערסעג, רב גדול ומפורסם (מוזכר לשבח בשו"ת חתם סופר) של"ח בשנת תרט"ו.
נא) הרב מו"ה שמואל שמעלקא קליין אבד"ק בולקאן, חוסט סא̇̇ללא̇̇ש גאון גדול ומפורסם צדיק יסו"ע בוצ"ק, אור ישראל וקדושו, מופת דורו ופלאו, הרביץ תורה עם תלמודים, ורבים מאחב"י הסתופפו בצלו צל הקודש להתבשם מיראתו ומצדקתו, חב"ס צרור החיים על סוגי' הש"ס לזעי"צ.
נב) הרב מו"ה שמואל עהרנפעלד אבד"ק מאטערסדארף נכד מרן ח"ס ז"ל, גאון עצום וציס"ע, חב"ס חתן סופר ב"ח, של"ח בשנת תרמ"ג, בן מ"ח שנה, (ראה בס' חוהמ"ש דבר פלא ממנו).
נג) הרב מו"ה שמואל אבד"ק פאַפא גאון גדול ומוזכר לשבח בח"ס.
נד) הרב מו"ה שמואל גינז אבד"ק אבראהאן גאון ומפורסם צד"ת, (חתן הג"מ יצחק נתן ליפשיטץ, ובז"ש חתן הג"מ שלמה שלמן מינצענט אבד"ק מארגרעטין), של"ח בשנת תרנ"ב כ"א שבט, והי' בן הגה"ק ר' בונם גינז.
נה) הרב מו"ה שמואל פרענקיל אבד"ק דאָראָג, ברג"מ שרגא פייביל אבד"ק רוסקא, הי' נקרא בשם ר' שמואל קאמאדער, תלמוד מרן מצאַנז, צדקתו וענוותינותו הי' לפלא, גאון גדול ומפורסם, ואנשים מאחב"י הסתופפו בצלו לקבל ברכתו.
נו) הרב מו"ה שמואל דוד הלוי יונגרייז אבד"ק פ' דיארמאט גאון וצדיק מפורסם, של"ח בשנת תרנ"ב כ"ב טבת בן נ"ב שנה. הניח אחריו הרבה חד"ת ושו"ת.
נז) הרב מו"ה שמואל צבי מאשקאוויטש רב"ד באונגוואר גאון מפורסם לתהלה מוזכר בס' לחם ושמלה להגה"ק מהר"ש.
נח) הרב מו"ה שמואל צבי ווייס רב"ד במונקאַטש גאון וצדיק תמים (ובנו הי' הגה"ק מופ"ה מרנא ר' יוסף מאיר מסאפינקא).
נט) הרב מו"ה שמואל גרויס מאונצדארף תלמוד מובהק להגאון ברוך טעם, חב"ס כתבי מהרש"ג, גדול בתורה בקי נפלא.
ס) הרב מו"ה שמואל זאב הלוי יונגרייז אבד"ק באיום בהגה"ק מנוחת אשר, גאון וישיש מפורסם, של"ח בז' אדר תרס"ט.
סא) הרב מו"ה שמואל אבד"ק וואַגאש, רב גדול וצדיק יסו"ע, חו"פ, ורבים מאחב"י נהרו אליו לשמוע ברכתו.
סב) הרב מו"ה שׂמחה הכהן אבד"ק אפען (עי' מבוא).
סג) הרב מו"ה שׂמחה אבד"ק אפען (עי' מבוא).
סד) הרב מו"ה שׂמחה אבד"ק סערדעהלי של"ח בכ"ד אייר תק"ל.
סה) הרב מו"ה שׂמחה בונם סופר אבד"ק פרעשבורג, גאון גדול מובהק ומפורסם מאור הגולה בן הגה"ק כתב סופר מילא מקום אביו בשנת תרל"ב עד תרס"ו ט"ו כסליו, הרביץ תורה לתלמידים, ולחם מלחמות ה', גדר נדר ועומד בפרץ, חב"ס שבט סופר שו"ת, ושאר ספרים שעודן בכתובים.
סו) הרב מו"ה (יצחק) שׂמחה בערגער בלאַפיש, רב וצדיק חסו"פ הרביץ תורה בישראל עם תלמודים הגונים, צדקתו מי ימלל, וחסידתו אין להלל ומנ"כ בירושלים תובב"א בשנת תרנ"ה ב' חשוון (ויותר פרשות צדקתו ראה בס' עשר צחצחות מבנו י"נ הג"מ ישראל בערגער שליט"א אבד"ק בוקארעשט).
סז) הרב מו"ה שׁמואל ווייל אבד"ק אוהעל, רב מאור גדול ומפורסם ויש לו תשובה בס' אמרי נועם.
סח) הרב מו"ה שמעי' כ"ץ אבד"ק ס' מיהאל רב גדול ומפורסם (ומצינו שמו באסיפת רבנים במיהאלאוויטץ, בשנת תרכ"ו).
סט) הרב מו"ה שמעון טרעביטש דומ"צ בפרעשבורג רב גדול ויר"ש צד"ת של"ח בשנת תק"א בחג הפסח (אב"ה).
ע) הרב מו"ה שמעון דוד אבד"ק סערדעהל (בשנת תקכ"א).
עא) הרב מו"ה שמעון סופר אבד"ק מאטערסדארף בן מרן ח"ס ז"ל, גאון גדול וקדוש ציס"ע, פאר הדור, נולד בשנת תקפ"א ושל"ח בשנת תרמ"ג ט"ז אד"ש, ומנ"כ בעיר קראקוי אחר ששמש שם כ"ג שנה (ראה חוט המשולש ק', לוחות זכרון).
עב) הרב מו"ה שמעון וויענער אבד"ק סט' גרוד רב גדול וישיש של"ח בשנת תרל"א ומוזכר שמו בשו"ת ח"ס כ"פ.
עג) הרב מו"ה שמעון קרומינא רב"ד דפעסט מח"ס הכריתות וש"ס, תלמוד הגאון נודע ביהודא, (ומוזכר לשבח בשו"ת ברוך טעם להגאון מלייפניק), ובן מו"ה דוד מקרומינא, והי' נכד הג"ר דוד אפענהיים אבד"ק פראַג ובנו הי' הג"מ אברהם חיים (עי' לעיל אות א'), (עי' כלילת יופי ח"ב קל"ג).
עד) הרב מו"ה שׁמעון צבי מארקברייטער אבד"ק לאשבערין גדול בתורה ומפורסם חתן הגה"ק מהר"ם בנעטה, ומוזכר לשבח בתשובותיו כ"פ.
עה) הרב מו"ה שׁמעון יודא פאנפעדער אבד"ק טאקאי מקודם במוגענדארף רב גדול ומגיד מפורסם.
עו) הרב מו"ה שׁמעון כ"ץ אבד"ק קובין (של"ח בשנת תר"ט כ' תמוז).
עז) הרב מו"ה שׁמעון שׁאטין אבד"ק פאטאק רב מאור גדול מפורסם ומוזכר לשבח בשו"ת ח"ס בשם ש"ב.
עח) הרב מו"ה שמעון גאלדשׁטיין אבד"ק יאסא, ואח"כ רב"ד ביארמאט שבק לן חיים בשנת תרל"ח כ' אלול.
עט) הרב מו"ה שמעון אבד"ק ביטשקע, בן הג"מ שמואל יונגרייז אבד"ק טשעטשע.
פ) הרב מו"ה שמעון אבד"ק שעניא רב גדול וחסיד.
פא) הרב מו"ה שמעון סידאן אבד"ק טירנוי מח"ס שבט שמעון, תלמוד מרנא ח"ס ז"ל, וספרו הוא כמה חלקים עה"ת וש"ס.
פב) הרב מו"ה שמעון פר"מ אבד"ק גאלאנטא רב גדול, תלמוד מרנא ח"ס ז"ל של"ח בשנת תרנ"א כ"ד כסליו.
פג) הרב מו"ה שמעון גאטטליעב מו"צ בהאלמין רב גדול וחריף, של"ח בשנת תרס"ו ט"ז אדר.
פד) הרב מו"ה שמשון וויענער רב הראשי בארץ הגר (עי' מבוא).
פה) הרב מו"ה שמשון פריישטאט אבד"ק פרויענקירכען ומנ"כ באפען שבק לן חיים בשנת תקל"ג י"ד סיון.
פו) הרב מו"ה שמשון נפתלי אבד"ק אויפאלו רב גדול ומפורסם, הו"ל הס' אמרי נועם מהג"מ יואב אבד"ק צאהלעס.
פז) הרב מו"ה שמשון אליעזר אבד"ק ט' לא̇̇ק רב גדול.
פח) הרב מו"ה שׁרגא פייביל פרענקיל אבד"ק רוסקא (ח"ס תלת גוונין שרגא כת"י) רב וקדוש ציס"ע חתנו הי' הגה"צ מו"ה וואלף אבד"ק ווערפעלעט, ובנו הגה"ק מוהריא"פ אבד"ק דאראג.
פט) הרב מו"ה שרגא יונגרייז אבד"ק טשעטשעה בהג"מ שמואל, רב גדול ומפורסם, של"ח בשנת תרל"ו ד' טבת.
צ) הרב מו"ה שרגא צבי טענענבוים אבד"ק מ' טשאַטה, גאון מובהק ומפורסם ציס"ע נולד ביום א' אייר תקפ"ו, ובשנת תר"ח נתקבל לרב בסענדרא, והי' שמה עד שנת תרל"ד ומאז הי' רב בטשאַטה, נפטר בשנת תרמ"ז ד' אדר מח"ס נטע שורק עה"ת, ועל סוגי' הש"ס ושו"ת עד"ח שו"ע.
צא) הרב מו"ה שרגא גר"מ אבד"ק פעטראוואסעלע, רב גדול וחסיד.
וזה דבר השמטה. 🔗
בדף כ' אצל רבני אפען נשמטו הרבה גדולים, וכבר תקנתי זאת בספרי ע"פ א"ב, ונשאר נשמט הרב מו"ה יוסף במו"ה גרשון ז"ל ממשפחת חכמים וסופרים, והוא הו"ל ס' שו"ת ראש יוסף מהגר"י איסקפא, והלך בגולה בין מגורשי ווינא, ולא מצא מנוח, עד אשר קבע ישיבה בק"ק אפען ושם הרביץ תורה בישראל עד אשר נלכדה העיר והי' לבז, אשר לחרב ואשר לשבי (כלילת יופי ח"ב קי"ד).
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.
-
ובצמח דוד כתב כי בשנת ק"מ לאלף החמשי, ישבו במדינת פאננאניען, הגאטהען, ואז עלו עליהם ההונען מארצית הצפונים ויגרשם, וישבו תחתם, ויקראו לארץ הזאת בשם הונגארין וטעות דבריו. ↩︎
- הוא הגבור מלחמה אשר הרעיש את העולם בגבורתו, אשר שבר גאון רום כנודע לדברי ימי עולם. ↩︎
- מיתת מלך זה רבו בה דעות כי מצאו מונח מת בבוקר בלי שום מחלה כלל, ורבים מהחכמים אמרו כי סם המות שימו באכלו. ↩︎
-
מן הארצות הקדם יבואו לארצינו דרך שער הברזל הנקרא אייזערנעם טהור אשר חפץ הקיסר טריינוס, לעשות הרכסים למישור לעבור בלי שטן, על נהר דונוי. ↩︎
-
ישיבת וקביעות רב בהגר מצינו קודם, בטירנוי, באיזה שנים קודם מהעיר אפען. הד' קהלות עתיקות בארצנו הוא אפען, טירנוי ערענבורג, פרעסבורג, אשר רבני ישראל שמשו שם.
עיר טירנוי קבלו לרב את הרב ר' אייזיק טירנוי בעל מנהגים. הרב ר' אייזיק נולד בתחילת מאה השנית לאלף הששי. רוב למודו הי' אצל רבותיו ה"ה ר' שלום מעסטרייך, ור' אברהם קלויזנער, ור' מאיר הלוי גדולי ווינא, וז"ל בהקדמתי לספר מנהגים, יען נתמעטו הלומדים, ות"ח בעוה"ר, ואפסו אנשי אמונה, ותורה, עד שראיתי ישוב, או קהלה שלא נמצא בהן שנים או שלשה אנשים היודעים אמתת מנהגי עירו… ואנכי הצעיר אייזיק טירנוי, מימי גדלתי בין החכמים המקובלים מהו"ר שלום ומו"ה אברהם קלויזנער… וכתבתי מנהגי מדינותינו הגר וכו' [מזה ראינו כי אז הי' ארץ הגר ארץ יושבת מיהודים, כי מביא הרבה פעמים מנהגי ק"ק הגר, כמו גם בהגר ושטייער מארק, אומרים אין כאלוהינו גם בחול, וכו'] נודע בפי רבים המעשה הנפלא שקרה בהרב הנ"ל אשר מזה נתהוה גירוש ר"ל בהעיר הנ"ל, והוא כי בן נשיא העיר נתן עיניו בבת הרב הנ"ל, וברח מביתו ונתגייר ולמד תורה, וכאשר הי' החתונה הכירו אותו ובן נשיא העיר עמד במסחרו שנפשו חשקה בדת יהודית ונהרג הוא, ונשיא העיר נתן צו לגרש את כל היהודים ונהרגו רבים, הרב ר' אייזיק הי' ג"כ ראש ישיבה בק"ק פרעסבורג, וגם רב בק"ק וויען. את ספרו מנהגים כתב וחיבר בשנת ק"ס ונזכר לשבח בשו"ת מהרי"ל בנידון גט, ספרו מנהגים נדפס כמה פעמים, ומנהגי תורה הוא, הרב הלבוש הביא מדבריו בסוף חלק או"ח, (עי' שה"ג להג' חיד"א בערכו) לזכר עולם יהי' צדיק.
ואלו המה רבני עדענבורג, פרעסבורג, בצירוף שאר רבנים עד שנת ה"א ש' לב"ע
הרב ר' אליקים ווייבלמאַן אבד"ק פרעסבורג ואח"כ בווינער ניישטאט בן הרב ר' קלונמוס הי' שם קודם שנת רמ"ה והי' חתן הרב מו"ה חיים היו"ד שנהרג על קידוש השם – הרב ר' גאדיל אבד"ק ערענבורג, בשנת ה"א ר' לב"ע.
הרב מו"ה יודא ליבערמאן אבד"ק פרעסבורג בשנת ה"א ר"ד לב"ע (מכ"ע).
הרב מו"ה יודא אבד"ק עדענבורג שרת בקודש בשנת ה"א ר"י לב"ע, (שלשלת הקבלה, סה"ד, וש"מ). הרב מו"ה יעקב פראג אבד"ק עדענבורג בהרב ר' יצחק מפראג, שרת בקודש בשנת ה"א ר"מ לב"ע. הרב ר' יצחק אבד"ק עדענבורג, במאה השלישית לאלף הששי. הרב מו"ה מאיר אבד"ק עדענבורג, בשנת ה"א ק"ץ לב"ע ומוזכר שמו בס' מנהגי מהרי"ל. הרב ר' מערקיל אבד"ק עדענבורג, בשנת ה"א רס"ז לב"ע. הרב ר' קלמן אבד"ק עדענבורג, בשנת ה"א קצ"ט לב"ע (מכ"ע המזכיר). הרב מו"ה שלום ליבערמאן, אבד"ק אייזענשטאַט, בשנת ה"א ש' לבר"ע גדול הי' בדורו ראה בשו"ת מהר"ם פדווא. י"ב שו"ת חב"צ, וש"מ, אלו המעט הרבנים ששמשו בימי קדם אשר זכרונותיהם, נעלמו מעין כל, לא כן באלו השנים האחרונים גדלו והצליחו, והרימו קרן התורה.
בס' הפרדס, וכן דרש קצין אחד רבינו יצחק מארץ. הגר, ולא אובל לשער מי הי' זה ואיה הי' מקום כבודו. ↩︎
-
התקנה הזה תיקן שם הגאון מהרא"פ ווייבש ז"ל מאה"ק תוב"א תקנות הקהלה ובניהם ג"כ תקנה זה. וכמה מחלוקת גרם התקנה הזאת, ה"ה הג"מ אלעזר אבד"ק דשם עקר דירתו עי"ז, והגאון מהרש"ם, וראה נא בס' שו"ת שערא"פ שהגאון ז"ל פקפק על זה. ↩︎
-
הרב מו"ה יעקב, הוא אב להגה"ק חכ"צ ז"ל. [הגאון ח"צ הי' רוב למודו אצל זקנו הגאון הנ"ל בצירוף דודו הג"מ יודא. כאשר כתב לנו זאת הרב מו"ה יודא בהקדמת הס' שערא"פ, וז"ל ובאלו השנים אני ובן אחותי, בן גילי ושמחי עטרת צב"י אברך, אב בחכמה, ורך בשנים, החכם השלם הדיין המצוין הרב המובהק מו"ה צבי נר"ו אב"ד ור"מ בק"ק שאר"י במדינת ישמעאל, ותדבק נפשו בדינא ופוסקים, וים התלמוד, וסדרי משנה ששה, על ברכו נתגדלנו, ונתקדשנו בקידוש ידים ורגלים, מן
הכיור אשר עליו יצקנו, גדולה שמושה, יותר מלמודה, הרבה תורה למדנו, ולא חסרנו מהם כטיפה מן הים ליבשה עכ"ל]. הרב הנ"ל כאשר ברח מפני חמת המציק בשנת ת"ח בצירוף עם בית חמיו, וכפסע הי' בינו, ובין המות, ואנשים העידו עליו כי נהרג, והתיר הגאון ר' העשיל מקראקוי את אשתו, ואח"כ בא לביתו בשלום – (עי' כלילת יופי ח"ב נ"ד, מגלת ספר מנכדו הג"מ יעב"ץ, וש"ס). ↩︎
- מקורות חייו נכתב במכ"ע המבשר תרכ"ד, וס' מטה משה ומשם העתקתי מה. ↩︎
-
בס' קטן נקרא מגילת יוחסין, (תולדות הגר"ל מפראג ובניו וחתניו) הביא היחס ממשפחה האראוויטץ והי' מגזע רבינו יצחק הלוי (הובא בחדושי ריטב"א למגילה דף ב') בן רבינו פנחס הלוי ז"ל אחי הג"ר אהרון הלוי נשיא הלוים מברצלונא בעל החינוך ובדק הבית. ↩︎
-
הביהכ"נ הזה שמה – על תנאי – וטעמה כי בעת שגלו ישראל מאה"ק מצאו הרבה מנוח בק"ק פראַג, ומחמת שבטחונם הי' חזק שבזמן קט יגאלו משם בני ביהכ"נ על תנאי שתיכף שיבנו הביהמ"ק אין כאן קדושה והי' רק על תנאי. ↩︎
-
אחד מבניו הי' נקרא בשם ר' גרשון, ונכדי ר' גרשון (ב"ב ר' שמעון) הי' הגאון מו"ה יצחק בר שמשון הבהן צדק אשר הי' אב"ד ור"מ בק"ק ניקולשבורג, וכל מדינת מעהרץ, ובק"ק ווינא, ובק"ק עסטרייך, ואח"כ דר בפראג והי' רב"ד שם, והי' חתן הגאון מו"ה ליווא מפראג, והי' אב להגאונים מו"ה חיים הכהן אב"ד ור"מ נ"ש והמדינה, ובפ"פ, ובק"ק פוזנא, והגאון הגדול מו"ה נפתלי הכהן אב"ד דק"ק לובלין, וחותן הגאות מו"ה שמואל בכרך ז"ל, (ועי' בספר נפלות מהר"ל בסופו קצת מתולדתו). ↩︎
-
לתשלום הענין אכתוב הרבני אפען ששמשו שם אחר חורבן הקהלה, הנקרא בשנוי השם אלט אובין, מו"ה יישכר בער אפענהיים בהג"מ יודא ליב מח"ס מנחת יהודא, הי' גאון גדול ומפורסם, של"ח ה' אייר תק"ה לפ"ק, ונתקבל למלאות מקומו הג"מ נתן בן מתתיהו גינצבורג, רב גדול וחכם מפורסם, שמש בקהלה מ' שנים של"ח בשנת תקמ"ד ז"ך חשוון. אחרי מות הג"מ נתן גינצבורג נתנו בני הקהלה עיניהם בכמה רבנים גדולי ישראל ה"ה הג"מ דוד גינצבורג בן הגאון המנוח, הגאון ר' הירש אבד"ק קיצע, מח"ס שיני עפרים וש"ס, הגאון מלייפניק, הגאון ר' וואלף באסקאוויטץ, והגאון ר' משה מינץ, ונבחר הג"מ משה מינץ ברב מנין ובנין, הגאון מהר"ם מינץ הי' אחד מגדולי ישראל מאור הגולה פאר הדור ראש לחריפים, חבר כמה ספרים ולא נדפס רק קצת תשובות בחייו ע"י בנו הרב ז"ל בשם שו"ת מהר"ם מינץ. הי' רב באפען עד שנת תקצ"א לפ"ק.
נוסח מצבתו. ↩︎
מצבת הגאון מהר"ם מינץ.
פ"נ
איש אמתי הרב מוהר"ם מינץ
הי' אב"ד דפה, נפטר ונקבר
ביום ב' י' אלול שנת תקצ"א
לפ"ק תנצב"ה.
ושם אמו קוניה.
נוסח המצבה בביה"ה דשם אשר פנו
הקברים מביה"ה.
למען
דעת כל עמי הארץ, וידעו בנים אשר
יולדו כאשר גלתה יהודה – מאובן
חדש – ושועלים הלכו בבית קבורתם
ועתה הוכרחנו לפנות עצמות, הקדושים
האלו וקברנום פה, ואבן הזאת שמנו
למצבה לעד לבני ישראל.
ב' אב תקס"ו לפ"ק.
ועל מקום הג"מ מהר"ם נתקבל לאב"ד הגאון הגדול המפורסם מו"ה צבי חריף המפורסם בגדלו, ובחבוריו היקרים טיב גיטין וס' תפוחי זהב עה"ת, הי' אב"ד בק"ק בריגל ור"י בבראד, ורב באונגיואר ומשם הלך לבאנהארה ואח"כ חזרה לאונגיואר ומשם לק"ק או"י אולם לא הי' שם רק שנה אחת (ונפטר שם כ"ה תשרי תקצ"ה) בילדותו למד ביחד עם בן אחותו הג"מ מרדכי מארגיש ז"ל וחתן אחותו הגה"ק מוהרש"ק
-
במחוזי מאשאן, ועדענבורג, שם מצאו היודים מנוח לכף רגלם בהשבע קהלות אשר בהם הלא המה, פרויענקירסען, קאלבעסדארף, אייזענשטאַט, קיצע, לאקענבאך, מאטערסדארף, וצעהליס. שם התאחזו היודים תחת צל שרי החסד מקדם בית הקאניושי ואחר זה תחת שרי בית עסטערהאי, אשר אדמת המחוזות האלו הי' שלהם, והמה בטוב לבם ורגשי רחמם נתנו רשיון, וזכות ליהודים הונדדים להתישב במקומות הנ"ל, זכרה להם אלהי לטובה. ואף המה לעומתם משבחים ואומרים, ועוד היום הזה תאמרנה שבח וטוב לב השרים בפה כל איש ישראל. כל לב יודי נלבב עוד היום מלא רגשי תודות ותהלות עבורם. כי כן ישראל מאז, מעולם לא הי' כפוי טובה. אם הטיבו עמו, זכרון המטיב הי' חקוק על לבו כבצפורן שמיר על אבני השיש. ירחוש מרחשן שפיותי' תמיד שיר ושבח לו, כפיו יתנה תוקף תהילתו. התיישבות היודים בשבע הקהלות לא הי' בפעם אחת. בעיר אייזענשטאט בשנת ה' אלפים ק"מ לכר"ע, ובשארי הקהלות לאח"כ. רבניה וגאוניה יבואו אי"ה בספרי כל אחד על מקומו. ↩︎
-
רמז לחורבן האיום הזה רמז לנו הג"מ יודא בהג"מ שערי אפרים בהקדמת הס' שערי אפרים ועתה השגתי ספר בשם מגילת אבון מהג"מ יצחק שולהאף מי"צ האפען ורב"ד בפראג (עי' לעיל) והוא ראה את עני עמו בשבט עברה וצער. איכה ישבה בדד העיר הגדולה הזה. ומהס' הזה לקטתי כל זאת. ↩︎
-
עליו העיד הגאון חוות יאיר כי מימות רב אשי עדיין לא נמצא תורה וגדולה במקום אחד דוגמתו כי אין חקר לתבונתו וע"י השתדלותו בו קור"ה ימצא חופש כל איש מציק ומר נפש. עיין בהסכמתו לספר חוות יאיר והואיל שהי' רב ומצ"פ לרב הראשי בהגר ע"כ אכתוב פה מה ששייך לקורות ימי חייו.
הג"מ שמשון ווערטהיימער המפורסם בשם ר' שמשון וויענער, נולד לאביו הקצין ר' יוסף ויזל בר' יצחק פרנס ומנהג בווירמייזא, נולד ביום א' י"ג שבט תי"ח לפ"ק בק"ק ווירמייזא, ובשנת תמ"ה כבר הי' בוויען. סבת ביאתו לק"ק ווינא, ורוב עשרו נאמרו בזה הרבה ואעתיק פה מעשה הנפלא אשר שגורה בפי רבים, וזהו הוא. הגאון הלזה בימי בחורתו למד בישיבה והתראה עצמו לנר ישראל כי יהל יזהיר עיני הדור.
והנה בא איש כפרי מוכסן אחד לבקש לו בחור עבור בתו ועד מהרה בחר את הגאון ר' שמשון זי"ע כי היה גם יפה עינים עד מאוה איש קומה ומוכתר בנוי בהוד והדר. ויתן המוכסן עבירו אל התופס ישיבה סך ד' אדומים. ואת העלם לקח עמדו לשאת אותו על כנפי ימי חלדו ההוא ומעלה. והנה כי כן החזיק אותו עד כי הגיע עת החתונה ויעשה החתונה ברוב שמחה. ובלילה אחר החופה חגג את המשתה וברכת נשואין ואחר כי השושבינין הוליכו את הזוג לייחד בחדר מיוחד ויתר העם והקרואים אכול ושתה, ואש יוצאה מהשמים ותאכל את הכל רבים מהקרואים מלטו לנפשם ורבים נשרפו למאכולת אש. וגם המוכסן בעל השמחה הוא וזוגתו וכל ביתו עלו עד מוקדה באש לא ייפח גם החתן יצא ערום ויחף מחדרו להחיש מפלט לו. וגם הכלה ברחה לה והנה נפזרו לא נשארו שניהם יחד זה הפך עליו חבית גדולה אשר מצא לו רחוק מן האכסניא השרופה והיא החביאה עצמה במחבא אשר מצאה לה באחת המקומות ולימים שלשה עד כי שיער הגאון הזה בנפשו כי נחה שקטה הארץ יצא ממחבואו ונשאר במבוכת רעיונו נבוך ולא יוכל לדעת אם נשרפה זוגתו או מלטה גם היא על נפשה וימהר לשוב על הישיבה אל רבו, לשבת שמה כמלפנים בימי בחרותו ולא ארכו הימים ויבא גביר אדיר מקרית מלך רב וויען הבירה לבקש לו חתן עבור בתו ויבחור לו את הגאון ר' שמשון. והגאון הלזה ברוב חכמתו התנה תנאים משונים עם הגביר הזה וזה ראשית לו אשר שלשה חדשים קודם החתונה ישלח מודעות בכל עיר ועיר כי יֻחלק לכל עני ועני נדבות הגונות וכה יעשה כל שבעת ימי המשתה להשביע כל נפש רעבה אשר יבא אל ביתו ויעניקהו במסת יד נדיבה (ויאות לו הגביר גם על הדבר הזה) כי דמה הגאון בנפשו אם זוגתו הראשונה נשארת בחיים בטח היא עניי' אומללה מחזרת על הפתחים כי כגר תתגורר אין לה קרוב או גואל כי כולם נשרפו בעת השריפה בהיותם על החתונה ולכן הי' תקשיב אשר פה בוויען יחולק צדקות גדולות תבא גם היא בתוך הבאים ויתקשר הגביר עם הגאון הנזכר ויכתוב ספרים בכל עיר ועיר להודיע על דבר הצדקה אשר יתן בשמחת נשואי בתו ולעת המוגבל עשו החתונה ויבואי מכל ארבע. כנפות הארץ עניים ואביונים והיה פקיד ממונה על זה כי כל עני אשר בא שמה נרשם שמו בפנקס; ואחר הלכו אל בית המשתה ויאכלו וישתו ונותן להם נדבה לכל אחד כפי ערכו והחתן הגאון הלך בכל ערב לבקר את הפנקס ולא מצא שם זוגתו וביום השביעי בא לבקר את הפנקס וימצא על נכון כתוב מפורש שם זוגתו וישאל עלי' להראותה לעיניו וילך הפקיד עמדו ויראה עלי' באצבעו ויכירה הגאון כי היא היא. ויצוה להממונה בעת יפטור כל העניים לשלום במסת נדבה ללכת לדרכם יעכב את האשה הלזו בשם הזה; אך יראה לה חדר מיוחד שמה בחצר כי תלון בו הלילה וכן עשה הממונה ככל פקודתו וכאשר עכב את האשה פחדה פחד אולי התעללו עלילה עליה ח"ו ותאמר אין כל חטא נמצא בי וישיב אותה הממונה אין כל דבר חי נפשי אך ככה נצטויתי לעשות ובחצות לילה קם החתן הגאון ממטתו ויבא עם נר דלוק בידו אל האשה העניי' הלזו החדרה והכביר לדבר עמדה וידרוש מעתה על כל אודתה מה מעשיה ומה משפטה גם שאל אותה האם יש לה אב ואם אח או גואל ותאמר לא בעל יש לך הוסיף לשאול אותה ותאנח מקירות לבבה ותשב היה לי בעל ותספר הסיפור מהמקרה הנורא אשר קרה אותה ולא אדע אם בעלי עודו חי ויבקש מאתה לספר לו כל המאורע ותספר לו ע"ד השריפה וכל המראה והחזיון אשר ידע בנפשו ועד כי דרש חקר ומצא נכון כי היא אשתו עוד יגון אחד הכה את לבבו אולי בימים הרבים ההם ימי צער עני ומחסור פן הוטמאה. וינסה אותה גם ע"ז לדעת היטב. כי בחן ונסה דבר אליה ובחן אותה בעשרת נסיונות ועמדה בכולן עד כי מצא לדעת כי עודה מתחזקת בתומתה וילך וישב אל ביתו וישכב הלילה. ולמחרת הבוקר הגיד לחותנו אביר הגביר האדיר שאלה אחת אשאל מאת כבודו אל נא ישיב את פני ריקם ומה הוא שאלהו חותנו הגביר ויענהו כי יאבה להושיב ב"ד מחכמי וויען כי דבר לו אליהם. וימלא את שאלתו ויקראם תיכף כי יהיו קרואים עמדו על (קאפע). ובכן באו החכמים לבית הגביר וישתעשעו בפלפולם עם חותנו הגאון ר' שמשון זי"ע. ובשבתם כה עמד הגאון הנזכר ויאמר להם דבר לי אליכם, מורי ורבותי, הוציאו נא לאור משפטי כי אני הגבר נשאתי אשה, ואלהים מצא את עין שנינו, כי תיכף בעת הקישור נפרדנו נפזרנו, ולא ידע האחד בצרת משנהו, וכעת נתקשרתי עם חותני הגביר הנכבד, וכעת לבבי יהגה אימה מרשת החרם אשר פרש רבינו גרשום לרגלי כל נושא שתי נשים, לכן הורונו מה לעשות. וישפטו כהלכה כי האחת מוכרח לגרש. אך הברירה בידו לבחור האחת משתיהן אשר יאבה להחזיקה. ובשמוע חותנו הגביר את דבריו שאלהו ועתה את מי תבחר לגרש וישביהו את בתך יען כי מן הדין הוא כי הראשונה עלתה בגורלי ולו ידעתי כי עודנה בחיים, אסור הייתי בכל נשים שבעולם. ובהיום אם מצאתי אבודתי אחזירה אותה אל ביתי וייטב הדבר בעיני חכמי וויען. וגם לפני חותנו הגביר באמרו כי עתה מצאתי לדעת כי לבך טהור מכל שמץ דופי ואם כי צר לי מאוד להרף מאתך להיותך גאון גדול גביר בגוברין. בכל זאת בטח לבי כי אמצא איש אתך עבור בתי לתתה לו לעזר. וגם אנכי חלילה משלח אותך ריקם מביתי והא לך אלף דינרי זהב כי אך את הטוב והישר עשית והאל הטוב ישלח עזרך מקודש כי תלך לבטח דרכך ולא תתע במסילות לבבך. ויתן גט פטורין לאשתו החדשה אשר לקח היא בת הגביר. והוא נתן לו האלף ותדבק נפשו בזוגתו הראשונה כי הלך אלי' וגלה אזני' עד מהרה כי הוא אישה וע"פ הסימנים אשר אמר לה זכרה אותו כי הוא הוא ויבחר לו לדור עמה בוויען הבירה;
והנה השמועה הטובה הלזו פרשה לה כנפים בכל רחבי העיר וויען; עד כי באה לאזני כל יועצי המלוכה והמה ספרוה באזני המלך. וישלח המלך אחרי הגאון הנזכר כי יבא לפניו כי חשקה נפשו להכיר עצם מראה איש יקר כזה אשר ישליך כל אשרת חיי חלדו מנגד בעת ישרת לבבו. כי הכל ידעו כי זה הוא הגביר מראשית נקובי שם בע"מ וויען וכי בתו היא היפה בבנות. ואיך יערב לב איש לבחור תחתיה אשה עניי' שה פזורה אשר דבקה על שערי חמלתו להאכילה פת לחם. ויבא הגאון לפני המלך ועד כי דבר אתו רגעים אחדים מצא כל מדע חכמה ותבונה בלבבו מלבד תום דרך וישרת לב ויאמר המלך אם ככה אתה עשית לכן תדע כי כהיום הזה בחרתי בך להיות לי יועץ נאמן בכל סתרי מלכותי ויכרע וישתחוה לפני המלך ומעומק לבבו השיב תודה על כן החן והחסד אשר מצא בעיניו; ויהי מהיום ההוא ומעלה מושל על כל המושלים בממשלת המלך;
והלך יום יום לשום בגנים ולהמתיק סוד על כל מעצות ודעת בסתרי מצפוני המלך. מלבד כל אלה הי' רועה נאמן לעדר יעקב. בכבוד קדושתו אסף כל בעל נפש יקר, וכל בן חייל להורותם דרך הקודש, ולפתחו השכימו כל מבקשי תורה דורש חכמות נשגבות, כי הי' איש אשכולות והי' אב"ד בק"ק ווירמייזא ובק"ק אייזענשטאט וכל מדינת הגר, ומצ"פ גם בק"ק פראַג, ובעה"ק חברון, וצפת תובב"א וסביב לשנת תע"ג נתקבל ג"כ לאב"ד בק"ק קראַקא והגליל, כמבואר בהקדמת ס' פרח לבנון עה"ת, של"ח טו"ב אב תפ"ד והשאיר אחריו ס' חדושי תנ"ך בכ"י כולל דרשות על מדרשות כלן ואיזה פלפולים בש"ס. בניו וחתניו כולם הי' גבורי תורה. בנו בכורו הגביר המפורסם מו"ה וואָלף ווערטהיימער, בנו השני הגביר מו"ה יוסף, חתנו הראשון הגאון מו"ה משה קן מפרא"מ, אב"ד בקלויז שם, ובק"ק דארמשטאט (הובא בס' או"ה על פסחים), חתנו השני הגאון מו"ה בעריש עשקעליש, אבד"ק ניקולשבורג והמדינה, ובמדינת הגר, חתנו השלישי הגאון מו"ה יוסף אפענהיים, אבד"ק העלישוי, בהג"מ דוד אפענהיים אבד"ק פראַג, (ובספרי בית יונתן, הבאתי כי ישיבת הגאון פנמ"א הי' בביתו). ועיי' בספר מנחם משיב נפש (בראד) במגילת יוחסין שם שסידר אי"ג הרב המאוה"ג היחסן מו"ה אברהם סג"ל איטינגא בדיקלע הי"ו, ועי' בס' כלילת יופי ח"ב בכמה מקומות דברים קצרים השייכים לקורות חיי הגר"ש ז"ל; ↩︎
-
למשל הגאון מהר"מ אייזענשטאט אבד"ק אייזענשטאט הרביץ תורה עם כמה מאות תלמידים (ראה הקדמה לספרו מהרם א"ש על בב"ק ומגדולי תלמידיו הגאון רבינו יונתן אייבשיטץ, והגאון מו"ה ירמי' אבד"ק סאנטעיו נפל חלקו בנעימים ועסק במלאכת התרבצה, וממדינת רוססיא באו לקבל תורה מפיו כמו הה"ק רבינו ר' שמחה בונם מפרשיסחא יע"א, ושאר גדולי ישראל. ↩︎
-
וכבר אמר חכם אחד, אם הגשם עם רוב חולשתו עושה רושם באבן שיש הקשה מפני שהוא טורד ודולף עליו בתמידות כש"ב שירשמו הרגל למודם בלב בשר עכ"ל הס' תולדות אדם ח"א פ"ט, ובמח"כ שכח שהן המה דברי אבי החכמים זי"ע ר"ע במ"ס אדר"נ פ"ו עיי"ש, ועי' ירושלמי הובא בתו"ס סוטה ל"ז, ועי' רמבן ע"פ הזה, ועי' סוף מס' כתובות, וזוה"ק פ' וישלח וש"ד. ↩︎
-
נודע ומפורסם עד כמה הפליג בשבח של ארצינו והי' רצה לבוא לק"ק קאלעף למלאית מקום הגה"ק דשם, כי נפשו חשקה לישב בארצינו. ↩︎
- וכן הגה"ק הזה חבב חסידי ארצינו ורצה לדור בק"ק ווישאווא, כי כל כך הי' חן המקום עליו. ↩︎
-
מידי דברי מעיר אוהעל אעתיק את המצבות הגאוה"ק מו"ה אלכסנדר סנדר אשר מנ"כ בעיר אוהעל אביו של הגה"ק מוהרי"א מקאמרנא, ורבו של הגה"ק מראזלעא, אחיו של הגה"ק רשכבה"ג מרן ר' צבי מזודיטשוב, (דרשת גדולתו ראה בס' עשר קדושות), של"ח כ"א אב תעק"ח לפ"ק, ספון וטמון באוהל הגה"ק מוה"ר משה טייטעלבוים ז"ל.
נוסח מצבתו:
פ"ט
איש צדיק ות"ח מופלג,
ואב ב"ד, הישראלי ה"ה הרב
הגדול המפורסם, מוהר"ר אלכסנדר
סענדיר בר' יצחק זצ"ל מק"ק קאמרנא,
נשמתו לג"ע עלה כ"א אב תקע"ח לפ"ק
תנצב"ה. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות