

נוֹלַדְתִּי כְּמַרְתָּה קְרִיגֶר, תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל וִילְהֶלְם.
אָבִי נֶהֱרַג בַּחֲפִירוֹת, לְאַחַר שֶׁנִּסָּה לִפְתֹּחַ חָבִית
שֶׁל אֲבַק שְׂרֵפָה, בְּאֵיזֶה חֹר בֵּין וַרְשָׁה לְוִילְנָה.
בְּמַבָּט לְאָחוֹר הֵבַנְתִּי, שֶׁנּוֹלַדְתִּי יַחַד עִם הַצִּינִיּוּת הַמַּעֲרָבִית.
אִמִּי הָפְכָה לִנְצִיגַת הַדּוֹר הָאָבוּד, יָשְׁבָה לֵילוֹת עַל הַזִּינְגֶּר.
הָאִינְפְלַצְיָה צָמְחָה וּמַרְתֵּף הַבִּירָה תָּסַס.
בֹּקֶר אֶחָד, לִפְנֵי הַלִּמּוּדִים, עָמַדְתִּי בַּתּוֹר לְמַשֶּׁהוּ מֵזִין, וְ־
עָבַר שָׁם דּוֹד מֵאָמֵרִיקָה וְאָמַר לִי: "לֶחֶם אֶרְזַץ
זֶה לֹא נֶחְשָׁב. בּוֹאִי, יַלְדָּה, אָבִיא לָךְ בָּגֶט וּבֵיצִים וַאֲפִלּוּ
חָלָב." מָה הַפֶּלֶא, הַשֵּׁפֶל בְּאָמֵרִיקָה טֶרֶם הִתְחִיל.
הוּא לָקַח אוֹתִי לְמָלוֹן, לִטֵּף אוֹתִי וְהֵבִיא לִי
סַל מָלֵא אֹכֶל, וְאָמַר: “אֲנִי בַּמַּאי מְפֻרְסָם, סֵסִיל בִּי. דֶּה מִיל.”
הוּא אָמַר לִי: “אַתְּ יַלְדָּה יָפָה. רוֹצָה לְהוֹפִיעַ בְּסֶרֶט?”
הוּא אָמַר לִי: “אַתְּ וְאִמֵּךְ לֹא תֵּדְעוּ עוֹד מַחְסוֹר בְּמָזוֹן.”
הוּא פָּתַח אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְקָרָא לַצַלָּם, וַאֲנִי זוֹכֶרֶת
שֶׁאַחַר כָּךְ אָמְרוּ שֶׁהָיָה זֶה סֶרֶט הַפּוֹרְנוֹ הַקָּשֶׁה הָרִאשׁוֹן.
כָּךְ הִתְחַלְתִּי. אַחַר כָּךְ סֵסִיל נָסַע, אֲבָל בְּרֶפּוּבְּלִיקַת וַיְמָר, לַמְרוֹת הַדִּכִּי,
הַקּוֹלְנוֹעַ פָּרַח. כָּל הָאֶקְסְפְּרֶסְיוֹנִיסְטִים הָיוּ סוֹטִים, כָּרָאוּי לְאָמָּנֵי דֵּקָדַנְס.
בְּקוֹל רָם כֻּלָם נִשְׁבְּעוּ שֶׁהֵם מַעֲרִיצִים אֶת מַרְלֶן דִּיטְרִיךְ,
אֲבָל בְּבִּירְשְׁטוּבֶּה אָפֵל לָחֲשׁוּ אֶת שֵׁם הַבָּמָה שֶׁלִּי: לוֹלָה דֶּה קַנְט.
מְסַפְּרִים שֶׁבִּשְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ הִיטְלֶךְ וְהִינְדֶּנְבּוּרְג יָשְׁבוּ בְּיַחַד
עַל נַקְנִיקִיּוֹת, כְּרוּב כָּבוּשׁ, וּבִּירָה צְלוּלָה כִּקְרִיסְטָל.
(קְלִישָׁאָה קוֹלְנוֹעִית. אֵין בִּירָה צְלוּלָה.) הֵם צָפוּ בַּסֶּרֶט שֶׁלִּי בְּרֹב נַחַת,
הִיטְלֶר זָמַם לְהַפִּיל אֶת הִינְדֶּנְבּוּרְג וְהִתְקַשֵּׁר לְאַחַת, לֵנִי רִיפֶנְשְׁטָל.
הוּא אָמַר לָהּ: “פְרוֹיְלַיְן רִיפֶנְשְׁטָל, הַנַּצְיוֹנָל־סוֹצְיָאלִיסְטִים עוֹמְדִים לְנַצֵּחַ.”
הוּא אָמַר לָהּ: “פְרוֹיְלַיְן רִיפֶנְשְׁטָל, הִינְדֶּנְבּוּרְג קְשִׁישָׁא עוֹמֵד לָעוּף.”
הוּא אָמַר לָהּ: "וְלָכֵן, פְרוֹיְלַיְן רִיפֶנְשְׁטָל, כְּדַאי לָךְ לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָךְ,
וַאֲנִי אוֹמֵר לָךְ לְצַלֵּם סֶרֶט עַם לוֹלָה דֶּה קַנְט בְּאֹפֶן דָּחוּף."
לֵנִי רִיפֶנְשְׁטָל לֹא הִתְוַכְּחָה. הִיא עָשְׂתָה אִתִּי סְצֶנָה לֶסְבִּית,
הִיא צִלְּמָה אוֹתִי עִם צְלַב קֶרֶס עַל זְרוֹעַ יָמִין,
הִיא צִלְּמָה אוֹתִי מַצְלִיפָה בְּשׁוֹט בִּיהוּדִי זָקֵן וּמַשְׁתִּינָה עַל סֵפֶר שֶׁל לֶסִינְג,
הִיא צִלְּמָה אוֹתִי יוֹשֶׁבֶת עַל תֹּרֶן הַדֶּגֶל עַל גַּג הָרַיְכְסְטָג בְּלֵב בֶּרְלִין.
נַעֲרֵי הִיטְלֶר־יוּגֶנְד אַחֲרֵי פְּעֻלָּה הָלְכוּ בַּסֵּתֶר לְאוּלָם קוֹלְנוֹעַ
לִרְאוֹת אוֹתִי מוֹצֶצֶת לְגֶבֶר בְּלוֹנְדִינִי עִם זַיִן אָרִי עֲנָק.
אוֹנָנוּת נֶחְשְׁבָה אָז לְבוּשָׁה, אַךְ הֵם לֹא הִתְאַפְּקוּ, אַף שֶׁהָיוּ מִטּוֹבֵי הַנֹּעַר,
וְהוֹתִירוּ כִּסְּאוֹת דְּבִיקִים שֶׁמֵהֶם הִתְקַלֵּף הַלָּק.
בַּמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי הוֹפַעְתִּי לִפְנֵי חַיָּלֵי הרַיְכְסְוֶהר,
וּכְשֶׁהוּבַסְנוּ, הָרוּסִים, הָאָמֵרִיקָנִים וְהָאַנְגְּלִים
כִּמְעַט פּוֹצְצוּ אֶת וְעִידַת יַלְטָה, כְּשֶׁרָבוּ
מִי לוֹקֵחַ הַבַּיְתָה אֶת סְרָטַי, שֶׁנִּשְׁמְרוּ בַּבּוּנְקֶר בִּשְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים נְעוּלִים.
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה רָצִיתִי לִבְרֹחַ לְבּוּאֶנוֹס־אַיְרֶס אוֹ לְסָן־פָּאוּלוֹ,
אַךְ אָמְרוּ לִי שֶׁשָּׁם יֵשׁ רַק טֵלֵנוֹבֵלוֹת בְּרָמָה יְרוּדָה,
שֶׁהָעָם הַמּוּבָס זָקוּק לִי, שֶׁלְּהַעֲלָאַת הַמּוֹרָל יֵשׁ לְהַרְאוֹת בַּקוֹלְנוֹעַ פָלוּס
בֵּין שְׂפָתֶיהָ שֶׁל לוֹלָה דֶּה קַנְט הָאַחַת וְהַיְּחִידָה.
כָּךְ נִשְׁאַרְתִּי בְּבֶּרְלִין הַמְּחֻלֶּקֶת, מְפַשֶּׂקֶת רַגְלַיִם וְנֶאֱנַחַת
מוּל בַּמָּאִים מִצְטַיְּנִים, שֶׁנִּהֲלוּ בְּפּוֹרְנוֹ קַרְיֵרָה שְׁנִיָּה בְּמַקְבִּיל:
פַסְבִּינְדֶר וּוֶנְדֶּרְס. מוֹצֶצֶת לְצָרְפָתִים אוֹהֲבֵי פִילְם נוּאָר. מִזְדַּיֶנֶת בַּתַּחַת
וּבוֹכָה בִּסְרָטִים טוּרְקִיִּים, וּמוֹדָה לְסֵסִיל בִּי. דֶּה מִיל.
בְּסוֹף שְׁנוֹת הַשִּׁבְעִים, בְּשִׂיא תַּעֲשִׂיּת הַפּוֹרְנוֹ
הַגֶּרְמָנִית, הָיִיתִי כְּבָר בַּת שִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ,
אָז עָבַרְתִּי לְבִּיזָר. כְּשֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַוִּידֵאוֹ, הֻזְמַנְתִּי לַפוֹרוּם
שֶׁקָּבַע אִם גֶּרְמַנְיָה תְּאַמֵּץ אֶת בֵּתָאמַקְס אוֹ אֶת וִי־אֵיץ’־אֶס.
בִּשְׁמוֹנִים וָתֵשַׁע הִגְשַׁמְתִּי חֲלוֹם: עָשִׂיתִי סֶרֶט עַל חָרְבוֹתֶיהָ
שֶׁל חוֹמַת בֶּרְלִין: מָנִיפֶסְט שֶׁל אִחוּד חוּשָׁנִי עַל גַּבֵּי הָאֶקְרָן.
הַיּוֹם אֲנִי בַּת שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע, וְעוֹדֶנִי שְׂמֵחָה לְשַׁגֵּעַ
בַּמָּאִים צְעִירִים וְיָפִים, שֶׁאוֹמְרִים לִי:
"רָאן,
לוֹלָה,
רָאן!"
חיפה, 10 בפברואר 2001
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות