ע"פ אהרני ואחרים
יְפַזֵּר הָאִכָּר אֶת זֶרַע־תְּבוּאָתוֹ עַל תַּלְמֵי־הַנִּיר וְעַל רֹאשׁוֹ הַיּוֹנִים לְהָקוֹת תִּתְעוֹפַפְנָה, יָרֹד וְלַקֵּט אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַם בַּקָּצִיר תָּבֹאנָה אֶל הַשָּׂדֶה לִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנָן.
חֲבִיבִים עַל הַיּוֹנִים הַצִּיצִים הָרַכִּים, גַּרְגְּרֵי הַלֶּפֶת וְהַדָּגָן, וְהֵן מַשְׁמִידוֹת אוֹתָם בְּכָל פֶּה, אַךְ גַּם תּוֹעֶלֶת רַבָּה תָּבֵאנָה, בְּכַלּוֹתָן הַרְבֵּה זְרָעִים מִזֶּרַע עֶשְׂבוֹת־הַבָּר, וְלָכֵן לֹא יְגָרְשֵׁן הָאִכָּר וְלֹא יִכְעַס עֲלֵיהֶן.
קַלָּה וּפְזִיזָה הִיא הַיּוֹנָה בְּהִנָּשְׂאָהּ בָּאֲוִיר, תְּנוּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת, מַה־נֶּחְמָדוֹת. רֹאשָׁה הַקָּט, גוּפָתָהּ הַסְּגַלְגַּלָּה וְחָזָהּ הַבּוֹלֵט, כְּנָפֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְחֻדָּדוֹת וּזְנָבָהּ הָאָרֹךְ וְהָרָחָב – כָּל אֵלָּה יוֹסִיפוּ עֹז וּמְהִירוּת לִמְעוּפָהּ.
נוֹצוֹת כְּנָפֶיהָ רַכּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְהָרוּחַ עוֹבֶרֶת בָּהֶן וְהוֹמָה, וְלָכֵן תַּשְׁמִיעַ הַיּוֹנָה בְּעוּפָהּ מַשָּׁק עַז וְנָעִים. יֵשׁ אֲשֶׁר תִּפְרֹשׂ אֶת זְנָבָהּ הָרָחָב וּבְלִי נִדְנוּד קַל תַּעֲבֹר מֶרְחָק רָב. בְּחֶפְצָהּ לָרֶדֶת תִּשְׁהֶה רֶגַע וּתְרַפְרֵף וְאַחַר תֵּרֵד וְתַעֲמוֹד.
יוֹנַת־הַבַּיִת עוֹבֶרֶת בְּשָׁעָה כְּשְׁלשִׁים קִילוֹמֶטְרִים. יוֹנֵי־הַדֹּאַר עוֹשׂוֹת בְּשָׁעָה עֵד שִׁבְעִים קִילוֹמֶטְרִים.
הַיּוֹנָה לֹא תִּלְעַס אֶת הַגַּרְגְּרִים הַקָּשִׁים כַּאֲשֶׁר נִלְעַס אֲנַחְנוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ, כִּי אִם תִּבְלָעֵם שְׁלֵמִים. הַגַּרְגְּרִים יֵרְדּוּ אֶל הַזֶּפֶק וּמִמֶּנּוּ אֶל הָאַצְטוּמְכָא. דַּפְנוֹת־הַזֶּפֶק וְהָאַצְטוּמְכָא מוֹצִיאִים מִקִּרְבָּם מִיץ מְיוּחָד הַמְרַכֵּך אֶת הַגַּרְגְּרִים. גַּם חוֹל וּצְרוֹרוֹת־עָפָר תִּבְלַע וְהֵם יַעַזְרוּ לִטְחוֹן אֶת הָאֹכֶל.
הִסְתַּכְּלוּ נָא בַּיּוֹנָה בִּשְׁעַת שְׁתִיָּתָהּ: אֶת כָּל מַקּוֹרָהּ מַכְנִיסָה הִיא אֶל הַמַּיִם, סוֹגֶרֶת אֶת נְחִירֶיהָ, מוֹצֶצֶת וְגוֹמָעַת. הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה יְמַסְמְסוּ גַּם הֵם אֶת הַמָּזוֹן.
מִשִּׂיא־מְעוּפָה תִּרְאֶה הַיּוֹנָה בִּרְאִיָּתָהּ הַטּוֹבָה אֶת קְטַנֵּי־הַגַּרְגְּרִים. שָׁעוֹת שְׁלֵמוֹת תְּהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כִּי־רַגְלַיִם חֲזָקוֹת לָהּ, אַךְ לֹא תּוּכַל לָרוּץ. אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לָרֶגֶל, שָׁלשׁ מִפָּנִים וְאַחַת מֵאָחוֹר, וּבָהֶן תֵּאָחֵז בְּעַנְפֵי־הָעֵצִים.
הַאֻמְנָם לֹא רְאִיתֶם אֶת הַיּוֹנָה מַתְקִינָה קֵן לְגוֹזָלֶיהָ?
מִן הַבֹּקֶר יֶאֱסֹף הַזּוּג, הָאָב וְהָאֵם, חֹמֶר לְבִנְיָן: גִּבְעוֹלֵי־קַשׁ וַחֲתִיכוֹת־צָמֶר. אֶת כָּל אַלָּה תְּסַדֵּר הַיּוֹנָה בְּצוּרַת עִגּוּל וְהָיָה הַקֵּן עָמֹק בְּאֶמְצָעִיתוֹ. בְּעֵת הָעֲבוֹדָה תַּשְׁמִיעַ קוֹל־הֲמִית רַךְ וְעָנֹג.
עִוְּרִים, עֵירֻמִּים וְחַלָּשִׁים יִוָּלְדוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יֵדְעוּ דָבָר כִּי אִם פָּעֹר פֶּה וּבַקַּשׁ אֹכֶל, וְהוֹרֵיהֶם, הַדּוֹגְרִים עֲלֵיהֶם חֲלִיפוֹת, יְכַלְכְּלוּם בְּאַהֲבָה רַבָּה. בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יַאֲכִילוּם מִין בְּלִיל גְּבִינִי אֲשֶׁר יִפְלְטוּ מִזִּפְקָם. הַיּוֹנָה תָּשִׂים אֶת מַקּוֹרָהּ בְּמַקּוֹר־הָאֶפְרֹחַ, תִּתְנַעֲנֵעַ וְתִתְעַוֵּת וְתַכְנִיס אֶת הַמָּזוֹן אל פִּי בְּנָהּ. גָּדְלוּ הַנִּפּוֹלִים – הֵם בְּנֵי־הַיּוֹנָה – וְהֶאֱכִילוּם הוֹרֵיהֶם גַּרְגְּרִים מְרֻכָּכִים. בְּנֵי חֹדֶשׁ יָמִים יַעַזְבוּ הַקְּטַנִּים אֶת הַקֵּן וְהִתְחִילוּ לָעוף.
רַב הוּא “צַעַר גִּדּוּל־בָּנִים” וְאֵין הַיּוֹנָה מְטִילָה אֶלָּא שְׁתֵּי בֵּצִים.
מְכָּל הָעוֹפוֹת יֶאֱהַב הָאָדָם אֶת הַיּוֹנָה. וְאֵיךְ לֹא יֶאֱהָבֶנָּה? שְׁקֵטָה הִיא, תַּמַּת־נֶפֶשׁ וַחֲמוּדַת־תֹּאַר. נָאָה וּזְקוּפָה גּוּפָתָהּ. מְלֵאִים חֵן רֹאשָׁהּ הַקָּטֹן וְרַגְלֶיהָ הָאֲדַמְדַּמּוֹת. נוֹצוֹתֶיהָ דְבֵקוֹת בְּגוּפָתָהּ, חֲלָקוֹת וּמַבְהִיקוֹת. נָאוֹת לְהַפְלִיא הֵן נוֹצוֹת הַצַּוָּאר וְהֶחָזֶה. וּבְהַלֵּךְ הַזּוּג בֶּחָצֵר, מְנַשְּׁקִים וּמְלַפְּפִים זֶה אֶת זוֹ – מִי יִדְמֶה לָרֵעִים הַנֶּאֱמָנִים, לַיְּצִירִים הַנֶּחְמָדִים הָאֵלֶּה?
[ציוּר 4 יוֹנַת־הַבָּר – קובץ 20]
מֵאָז מִקֶּדֶם הָיְתָה הַיּוֹנָה לָאָדָם סֵמֶל הַטֹּהַר, הַשָּׁלוֹם, הַחֶסֶד וְהַתֹּם. הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַמַּבּוּל שָׁבָה רִאשׁוֹנָה אֶל הַתֵּבָה “וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ”, וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה “כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ”.
אוֹרַחַת לֹא־קְרוּאָה הִיא בַּשָּׂדֶה וְלָכֵן יַרְבּוּ לְגַדְּלָהּ בֶּעָרִים, וְכָךְ נֶעֶשְׂתָה הַיּוֹנָה לְ“בַת־כְּרָךְ”.
הָאָדָם יָכִין לָהּ שׂבָךְ לָשֶׁבֶת בּוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.