ע"פ אהרני ופר' האקא

זָעוֹת־בָּאוֹת רוּחוֹת הַסְּתָו הַצּוֹנְנוֹת וְיַחַד עִמָּן יֵרָאוּ הַזַּרְזִירִים.

בְּמִסְפָּר רַב יָבֹאוּ, יָפוּצוּ בְּכָל הָאָרֶץ. בַּשָּׂדוֹת יָשׁוּטוּ, אֶל הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים יָצִיצוּ לְבַקֵּשׁ אֹכֶל. שַׁבְּלוּלִים וּרְכִיכוֹת, תּוֹלָעִים וַחֲגָבִים – אוֹתָם יָצוּד הַזַּרְזִיר בְּלֶכְתּוֹ וּבְעוּפוֹ.

יוֹדֵעַ הַזַּרְזִיר כִּי הַתּוֹלָעִים מְגִיחִים מִן הָאֲדָמָה בְּעֵת הַחֲרִישָׁה, וְהוּא מְלַוֶּה אֶת הַחוֹרֵשׁ וְהוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו, בְּהִתְנַדְנְדוֹ עַל רַגְלָיו הַחֲזָקוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה.

[ציוּר 5 הַזַּרְזִיר – קובץ 21]

עוֹף נוֹדֵד הוּא. דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה־אֲרֻכָּה עָבַר. מֵאֶרֶץ־הַצָּפוֹן בָּא אֵלֵינוּ – וְכֹה רַב תַּאֲבוֹנוֹ, כֹּה גָדוֹל רַעֲבוֹנוֹ! עַד אַרְבַּע מֵאוֹת שַׁבְּלוּלִים וּשְׁרָצִים אוֹכֶלֶת מִשְׁפַּחַת זַרְזִירִים יוֹם יוֹם – צֵא וּלְמַד מָה רַבָּה הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר יָבִיא הַזַּרְזִיר לָאִכָּר!

אַךְ לֹא רַק בִּשְׁבִיל תּוֹעַלְתּוֹ נִתְחַבֵּב הַזַּרְזִיר עַל הָאָדָם. אֵין בֵּין הָעוֹפוֹת עֵר וְעַלִּיז כָּמֹהוּ. צְלִילֵי־שִׁירוֹ הַצּוֹהֲלִים יְמַלְּאוּ אֶת חֲלַל־הָאֲוִיר, יִשְׁתַּפְּכוּ הַרְחֵק הַרְחֵק. כֵּן יוֹדֵעַ הוּא לְחַקּוֹת קוֹלוֹת מִקּוֹלוֹת שׁוֹנִים. יוֹדֵעַ הוּא לִרְעֹשׁ כִּרְעֹשׁ הַטַּחֲנָה, לִשְׁרֹק כְּרוֹעֶה, לִבְכּוֹת כְּיֶלֶד. וְכִי יַעֲבֹר אִישׁ בַּשָּׂדֶה וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת הָאַלָּה – וְעָמַד מִשְׁתָּאֶה וְהִקְשִׁיב לוֹ רַב קָשֶׁב.

הַזַּרְזִיר מַשְׂכִּיל לִלְמֹד “לָשׁוֹן” וּלְבַטֵּא מִלִּים שְׁלֵמוֹת, אַךְ מְמַהֵר הוּא לִשְׁכֹּחַ אֶת תַּלְמוּדוֹ וְאָז יִלְמַד לְבַטֵּא מִלִּים אֲחֵרוֹת.

אַךְ לֹא רַק “אֳמָן־דַּבְּרָן” הוּא הַזַּרְזִיר – כֹּחוֹ רַב גַּם בְּלֵיצָנוּת. הִנֵּה נִזְדָּרֵז, טָס טִיסָה חֲטוּפָה, זִמֵּר לוֹ זֶמֶר מְסֻלְסָל וּפָנָיו אֶל הָעֵדֶר הָרוֹעֶה שָׁם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד עַל גַּב אַחַת הַכְּבָשׂוֹת. נִתְפַּחֲדָה הַכִּבְשָׂה, וְהַזַּרְזִיר עוֹמֵד וּמְזַמֵּר כְּחַזָּן וָתִיק… פִּתְאֹם – פִּיק פִּיק! הִנֵּה זְבוּב בְּצֶמֶר הַכִּבְשָׂה, קְרָדָה שֶׁנִּדְבְּקָה בָּהּ בְּעֹז – וְזַרְזִירֵנוּ חוֹטְפָם וּמְזַמֵּר, בּוֹלְעָם וּמְזַמֵּר…

וְלִפְעָמִים יָבֹא לְלַמֵּד “הִלְכוֹת נִקָּיוֹן” אֵת הַבָּקָר וְהַצֹּאן: “לְעוֹלָם תִּהְיֶינָה הָעֵינַיִם נְקִיוֹת!” אוֹהֵב הוּא אֶת הַלִּפְלוּף שֶׁבָּעֵינַיִם וְהוּא מְנַקֵּר בּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ. בְּמַעֲשֵׂהוּ זֶה יָרֵעַ הַזַּרְזִיר לֹא מְעַט, כִּי יַעֲבִיר אֶת הַמַּחֲלוֹת מֵעֵינֵי הָאֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי.

הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב וְהַזַּרְזִירִים יִתְאַסְּפוּ מַחֲנֶה גָדוֹל וִיחַפְּשׂוּ מְקוֹם־לִינָה. אֶל שְׂפַת־הַנְּחָלִים וְהָאֲגַמִּים יָשִׂימוּ אֶת פְּנֵיהֶם, כִּי יֶאֱהָבוּ מְאֹד לִטְבֹּל בַּמָּיִם. בִּצְרִיחוֹת־צָהֳלָה יֵרְדוּ עַל הַסְּבָכִים וְהָעֵצִים, יִשְׁכְּנוּ עַל עַנְפֵיהֶם לִישׁוֹן שְׁנָתָם. רַבִּים מֵהָעֲנָפִים יִשָּׁבְרוּ מִכֹּבֶד־הַמַּשָּׂא.

עָלָה הַשַּׁחַר וְהַזַּרְזִירִים יָקוּמוּ יִתְעוֹרֵרוּ. כָּל הַמַּחְנֶה יִתְנַעֵר וּבִשְׁאוֹן־עַלִּיזִים יֵחָלֵק לִפְלוּגוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת לְכָל עֵבֶר, אֶל הַשָּׂדוֹת וְהָאֲפָרִים.

נוֹצוֹת הַזַּרְזִיר מַבְהִיקוֹת מִשְּׁחוֹר בַּחֹרֶף, וּבִקְצֵה כָּל נוֹצָה בַּהֶרֶת לְבָנָה קְטַנָּה. לְעֵת הַסְּתָו תִּגְדַּלְנָה הַבֶּהָרוֹת וְצֶבַע הָעוֹף יַהֲפֹךְ וְהָיָה לְבַנְבָּן־אָפוֹר.

בְּסוֹף אֲדָר יָשׁוּבוּ הַזַּרְזִירִים לְמוֹלַדְתָּם, אֶל הַצָּפוֹן.

מַה־יָּגִילוּ תּוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן לִקְרָאתָם! הָאִכָּרִים יִזְדָּרְזוּ לְהַתְקִין לָהֶם תֵּבוֹת־קִנִּים לָשֶׁבֶת.

אַךְ הַזַּרְזִירִים לֹא יְמַהֲרוּ לָסוּר אֶל הַתֵּבוֹת הָאֵלֶּה. מִסְתַּכְּלִים הֵם בָּהֶם מִתְּחִלָּה, בּוֹדְקִים הֵיטֵב, וְיֵשׁ שֶׁהַתֵּבָה פְּסוּלָה וְלֹא יֵשְׁבוּ בָּהּ. יֵשׁ שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת וּמְהֻדֶּקֶת כָּל צָרְכָּהּ וְרוּחַ מְצוּיָה בָּאָה וְעוֹקַרְתָּהּ; יֵשׁ שֶׁהִיא סְמוּכָה בְּיוֹתֵר וְהֶחָתוּל יָכֹל לִקְפֹּץ וְלִטְעֹם מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחִים. זָהִיר וְנָבוֹן הוּא הַזַּרְזִיר!

מִבְנֵה קִנּוֹ פָּשׁוּט מְאֹד: קְנֵי־קַשׁ וְגִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב הַמֻּנָּחִים בְּעִגּוּל וּבָאֶמְצַע נוֹצוֹת וָצָמֶר. בְּחֹדֶשׁ סִיוָן תָּטִיל הָאֵם 5 – 7 בֵּצִים גְּדוֹלוֹת, בְּהִירוֹת־לִבְנוֹת, וְכַעֲבֹר יֶרַח־יָמִים יִבָּקְעוּ מֵהֶן הָאֶפְרוֹחִים.

הַזַּרְזִיר יָבִיא גַם נֶזֶק בְּהַשְׁחִיתוֹ גַּרְגְּרֵי־הַפֵּרוֹת בַּכֶּרֶם וּבַפַּרְדֵּס. אַךְ נִזְקוֹ זֶה מַה הוּא לְעוּמַת הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יָבִיא בְּהַשְׁמִידוֹ אֶת הֲמוֹנֵי־הַתּוֹלָעִים – הַזּוֹלְלִים הַמַּזִּיקִים.

בִּגְלִילַת יַם־הַמֶּלַח יִמָּצֵא מִין זַרְזִיר שָׁחוֹר וְגָדוֹל, הוּא הַשַּׁחֲרוּר. הָעוֹף הַזֶּה יַרְנִין אֶת מִדְבַּר־הַסְּלָעִים הַשּׁוֹמֵם בִּצְלִילֵי־קוֹלוֹ הָעֲרֵבִים. יְלִידֵי־הָאָרֶץ יְצוּדוּהוּ בְּמַעֲרוֹתָיו אֲשֶׁר יָלוּן בָּהֶן וְיַאַסְפוּהוּ אֶל בֵּיתָם לְהִתְעַנֵּג עַל נֹעַם־שִׁירָתוֹ.

הַכְּמָרִים אֲשֶׁר בְּמִנְזַר מַר־סַבָּא מַאֲכִילִים יוֹם יוֹם אֶת הַצִּפֳּרִים הַנֶּחְמָדוֹת הָאֵלֶּה: הֵם זוֹרְקִים צִמּוּקִים וְהַשַּׁחֲרוּרִים יִקְלְטוּם מִן הָאֲוִיר. כֹּה נַעֲשׂוּ שָׁם הַשַּׁחֲרוּרִים כִּמְעַט לִבְנֵי תַּרְבּוּת.