הָאִכָּר יַחֲרֹשׁ אֶת שָׂדֵהוּ, יְפַלַּח אֶת הָאֲדָמָה תְּלָמִים תְּלָמִים. בָּרְגָבִים יֵרָאוּ פֹּה וְשָׁם שָׁרְשַׁי־צְמָחִים רַבִּים וְשׁוֹנִים וְתוֹלָעִים מְפַרְכְּסִים.
שִׁכְבַת־הֶעָפָר הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁצִּבְעָהּ לָרֹב כֵּהֶה, טוֹבָה לַצְּמָחִים יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנָה. לְזוֹ הָעֶלְיוֹנָה יִקָּרֵא קַרְקָע. עָמְקָה כִּשְׁלשִׁים ס"מ. הַשְּׁכָבָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ הִיא הַשָּׁתִית. קַרְקַע שֶׁהַחוֹל מְרֻבֶּה בּוֹ – יִקָּרֵא קַרְקַע־חוֹל; שֶׁהַחֹמֶר מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־חֹמֶר הוּא אוֹ קַרְקַע מְטֻנָּן; שֶׁהַסִּיד מְרֻבֶּה בּוֹ – קַרְקַע־סִיד.
[ציוּר 3 – קובץ 15]
1) הַקַּרְקַע 2) הַשָּׁתִית
קַרְקַע־חוֹל מְמַהֵר לְהִתְחַמֵּם, וְהוּא נִקְרָא גַם אֲדָמָה חַמָּה. הַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בּוֹ יָפֶה, רַק הַנְּטִיעוֹת תַּצְלֵחְנָה בּוֹ יוֹתֵר מִבְּאַדְמַת־חֹמֶר.
קַרְקַע־חֹמֶר הוּא הוּא קַרְקַע כָּבֵד. הַמַּיִם לֹא יִסָּפְגוּ בּוֹ מְהֵרָה כִּבְאַדְמַת־חוֹל, אַךְ הֵם שְׁמוּרִים בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַקַּרְקָעוֹת.
קַרְקַע־סִיד הוּא קַרְקַע קַל. פּוֹרִיּוּתוֹ מוּעֶטֶת. לְעֻמַּת־זֶה אֵין הַמַּחֲלוֹת שׁוֹלְטוֹת בַּצְּמָחִים הַגְּדֵלִים בּוֹ.
מִינֵי הַקַּרְקַע יִבָּדְּלוּ גַּם עַל פִּי הַצֶּבַע.
קַרְקַע אָדֹם – הוּא מֵכִיל בַּרְזֶל הַרְבָּה הַמּוֹסִיף לוֹ אֶת הַצֶּבַע הָאָדֹם.
קַרְקַע לָבָן הוּא קַרְקַע־הַסִּיד. בִּמְקוֹם־חֳרָבוֹת יִתְעָרֵב בּוֹ הָאֵפֶר שֶׁנִּצְבַּר בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת. צִבְעוֹ יַהֲפֹךְ אָפוֹר וּפוֹרִיּוּתוֹ תִּגְדָּל.
קַרְקַע שָׁחוֹר – הוּא הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר. וְצִבְעוֹ הַשָּׁחוֹר מִנָּיִן?
עַל זֶה נְדַבֵּר בַּפֶּרֶק הַבָּא.
הָרֶקֶב 🔗
שָׁנָה תִּרְדֹּף שָׁנָה.
בַּחֹרֶף יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהָאָרֶץ תַּדְשֵׁא דֶשֶׁא.
יָבֹא הַקַּיִץ אֶל־קִצּוֹ – וְנֶחֶשְׂפָה הָאֲדָמָה, הַצּוֹמֵחַ יִבֹּל.
“נְבִילָה” זוֹ – מַה הִיא?
הַצֶּמַח יֶחְוַר, יִיבַשׁ וְיִשְׁקַע בָּאֲדָמָה.
וְאַחַר כָּךְ?
הֲלֹא נֵדַע מַה־יִּהְיֶה בּוֹ אַחַר כָּךְ: הַצֶּמַח יִבְלֶה וְיִרְקָב.
הֲמוֹן יַעֲרוֹת־עַד יַשִּׁירוּ אֶת־עֲלֵיהֶם שָׁנָה שָׁנָה. הֶעָלִים שׁוֹקְעִים בָּאֲדָמָה וְהֵם רְקֵבִים.
וְלֹא רַק הַצְּמָחִים. גַּם בַּעֲלֵי־הַחַיִּים: הַנְּמָלִים, הַחֲפַרְפַּרוֹת, הַזְּבוּבִים, חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר. אַלְפֵי־אַלְפֵי רִבְבוֹת מֵהֶם יָמוּתוּ.
אָנָה יָבֹאוּ? אָנָה יֵעָלֵמוּ?
בְּעָבְדְּכֶם בַּשָּׂדֶה אוֹ בַּגַּן הוֹפֵעַ יוֹפִיעוּ לְעֵינֵיכֶם אֲגַב־עֲדִירָה עֶצֶם שְׁבוּרָה, גִּבְעוֹל רָקוּב אוֹ עָלֶה נִכְמָשׁ. שְׂרִידִים הֵם מִן הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ שֶׁחָיוּ וְצָמְחוּ לִפְנֵי זְמָן. דּוֹר חוֹלֵף הֵם. שְׁיָרֵי־הַחַי וְהַצּוֹמֵחַ הָאֵלֶּה הָרְקֵבִים בָּאֲדָמָה יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם רֶקֶב.
הָרֶקֶב יוֹסִיף לַקַּרְקַע צֶבַע שָׁחוֹר. הוּא יִסְפֹּג אֶת הָרְטִיבוּת וְיִשְׁמְרֶנָּה יָמִים רַבִּים. גַּם מִתּוֹךְ הָאֲוִיר יוֹצִיאֶנָּה. כְּכָל אֲשֶׁר יִרְבֶּה הָרֶקֶב כֵּן יֵרַךְ הַקַּרְקַע וּתְנוּבָתוֹ תִּגְדָּל.
בְּקַרְקַע שֶׁכֻּלּוֹ רֶקֶב לֹא יַעֲשׂוּ הַצְּמָחִים פְּרִי לְמַכְבִּיר.
הַחֲרִישָׁה 🔗
וְאוּלָם בִּרְכַּת הַיְבוּל לֹא רַק בְּטִיב הַקַּרְקַע הִיא תְּלוּיָה, כִּי אִם גַּם בְּאֹפֶן עִבּוּדוֹ. אֲדָמָה חֲרוּשָׁה וּתְחוּחָה שָׁמֹר תִּשְׁמֹר אֶת הַלֵּחָה שֶׁבָּהּ מֵהִתְאַדּוֹת. מֵי־הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים יַחַדְרוּ לְתוֹכָהּ וְלֹא יִשְׁטְפוּ מֵעָלֶיהָ.
הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע וּתְפוֹרְרֵהוּ, וְהֶחֳמָרִים שֶׁבּוֹ, הַמְשַׁמְּשִׁים מָזוֹן לַצְּמָחִים, מִתְעָרְבִים יַחַד וּמִתְחַלְּקִים בְּשֵׁעוּר שָׁוֶה לְכָל הַזֵּרוּעִים.
עִבּוּד הַקַּרְקַע יִתֵּן לַמַּיִם וְלָאֲוִיר, לַקֹּר וְלַחֹם לִפְעוֹל וּלְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הַקַּרְקַע. עֵינֵינוּ לֹא תִּרְאֶינָה אֶת הַשִּׁנּוּיִים הָאַלָּה, אַךְ הַצְּמָחִים חוֹשׁ יָחוּשׁוּ אוֹתָם.
שְׁתֵּי חֲרִישׁוֹת נְהוּגוֹת בְּאַרְצֵנוּ: מִיָּד לְאַחַר הַקָּצִיר, זוֹהִי חֲרִישַׁת־הַקַּיִץ, הַבָּאָה לִשְׁמֹר עַל הָרְטִיבוּת מִפְּנֵי הַחֹם, וַחֲרִישַׁת־הַחֹרֶף, הַמְּכִינָה אֶת הַקַּרְקַע לִזְרִיעָה.
לִתְבוּאוֹת הַקַּיִץ יַכְשִׁיר הָאִכָּר אֶת שָׂדֵהוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה. שָׁלשׁ־אַרְבַּע חֲרִישׁוֹת יַחַרְשֶׁנּוּ וְרַק עִם גִּשְׁמֵי־הַמַּלְקוֹשׁ יִזְרָעֶנּוּ.
הַכְּלִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נֶעֶבְדָה הָאֲדָמָה הָיָה, כַּנִּרְאֶה, בַּד־עֵץ עָקֹם. מָצָא לוֹ הָאָדָם בַּד־עֵץ שֶׁנֶּעֱקַר בַּסַּעַר וַיְרִימֵהוּ וַיְנַסֶּה לְתָקְעוֹ בָּאֲדָמָה וּלְפוֹרְרָהּ. בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן שִׁכְלֵל אֶת הַכְּלִי וַיְחַדֵּד אֶת רֹאשׁוֹ. הַמַּחֲרֵשָׁה הָעַרְבִית דּוֹמָה מְאֹד לַמַּחֲרֵשָׁה הַקְּדוּמָה הַהִיא.
הַמַּחֲרֵשָׁה תַּהֲפֹךְ אֶת הַקַּרְקַע רְגָבִים רְגָבִים, וְיֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְגַסִּים מְאֹד. שָׁרְשַׁי־הַצְּמָחִים הָרַכִּים וְהָעֲדִינִים לֹא יוּכְלוּ לְהֵאָחֵז וְלִחְיוֹת בָּהֶם.
הַצְּמָחִים יֵיטִיבוּ לִצְמֹחַ כְּכָל שֶׁתֵּרַךְ הָאֲדָמָה וּכְכָל שֶׁיִּישְׁרוּ פָּנֶיהָ. מִיָּמִים מִקֶּדֶם הִמְצִיא הָאָדָם כְּלִי מְיֻחָד לְפוֹרֵר אֶת הָרְגָבִים וְלַהֲדִיקָם – הֲלֹא הִיא הַמַּשְׁדֵּדָה.
הַרְכָּבַת הַקַּרְקָע 🔗
חַיָּב אָדָם לְהַכִּיר אֶת טִיב־הַקַּרְקַע אֲשֶׁר יַעֲבֹד. וְכֹה יַעֲשֶׂה:
יִקַּח מְעַט עָפָר, יְנַפֵּהוּ בְּנָפָה, יִשְׁחָקֵהוּ הָדַק הֵיטֵב, יִשְׁקְלֵהוּ בְּמֹאזְנַיִם וְיִשְׁטְחֵהוּ עַל פְּנֵי נְיָר אוֹ עַל לוּחַ־עֵץ חָלָק. אֶת הֶעָפָר הַזֶּה יָשִׂים בַּשֶּׁמֶשׁ אוֹ בְּמָקוֹם חַם אַחֵר. בְּיוֹם הַמָּחֳרָת יִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר שׁוֹב וְהִנֵּה הוּא יָבֵשׁ מְאֹד וּמִשְׁקָלוֹ פָּחָת. יְבֹשֶׁת הֶעָפָר הִיא שֶׁהִפְחִיתָה אֶת מִשְׁקָלוֹ. כֵּן יֵדַע אֶת כַּמּוּת הַמַּיִם שֶׁבּוֹ.
אֶת הֶעָפָר הַיָּבֵשׁ יָשִׂים בְּצַלַּחַת־פַּח וַיִּקְלֵהוּ בָּאֵשׁ. הֶעָפָר יַעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ־שְׂרֵפָה. הָרֶקֶב זֶה נֶחֱרָךְ וּבוֹעֵר בָּאֵשׁ. יָשׁוּב לִשְׁקֹל אֶת הֶעָפָר וְהִנֵּה מִשְׁקָלוֹ הָלַךְ פָּחַת – הָרֶקֶב אֵין בּוֹ עוֹד.
לְפִי מְעוֹט הַמִּשְׁקָל יִמַּד הָרֶקֶב.
נוֹתְרוּ עוֹד חֳמָרִים אֲשֶׁר לֹא יִיבְשׁוּ וְלֹא יְאֻכָּלוּ. אֵיךְ יַפְרִידֵם?
יָשִׂים אֶת הֶעָפָר בְּתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְיִבְחָשֵׁהוּ יָפֶה יָפֶה. בְּשַׁעַת הַבְּחִישָׁה יִדְלְחוּ הַמַּיִם וְיֵעָכְרוּ, וּבְתַחְתִּית הַכּוֹס תֵּרָאֶה שְׁכָבָה שׁוֹקַעַת לְאַט לְאָט.
אֵין זֶה כִּי בֶּעָפָר יֵשׁ חֲלָקִים גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, הַשּׁוֹקְעִים מָטָּה, וַחֲלָקִים זְעִירִים, קַלִּים וְדַקִּים, הַצָּפִים בְּתוֹךְ הַמָּיִם.
הַחֲלָקִים הַכְּבֵדִים הֵם – גַּרְגְּרֵי הֶחָצָץ אוֹ הַחוֹל, הַקַּלִּים מֵהֶם – הַחֹמֶר, וּמִלְּמַעְלָה צָף הָרֶקֶב.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.