אלמוני
ביום הארבעה עשר ביוני בשנת 1922, באחת בצהרים, נתאספו בבית-הקברות שבביסנזיי בברלין באי-כח החוגים הציונים הרוסיים והגרמניים, באי-כח החברה היהודית-הרוסית, בני ארץ-ישראל שהיו באותה שעה בברלין, חברי המנוח, ידידיו וקרוביו, לחלק את הכבוד האחרון לד"ר צבי בן יעקב ברוק.
אחרי תפלת אבל קצרה הקדישו באי-כח חוגים שונים מלים חמות אחדות לזכרו של המנוח.
בשם מרכז ציוני רוסיה ואוקראינה שבחוץ לארץ נשא את דברי מ. קליינמן. בהתרגשות הזכיר את הימים הרחוקים, כשד“ר ברוק, אחד מראשוני הראשונים, נספח אל התנועה הציונית. ביושר ובמסירות, סגולות נפשו, נכנס כלו לתוך עבודת העם. ואחר כך, כעבור עשר שנים, בבחור היהדות הרוסית את בא-כחה ל”דומה הממלכתית", היה צבי ברוק אחד הנבחרים. הוא היה אמנם צעיר המנהיגים הראשונים של הציונות הרוסית, אבל מסירותו לא ידעה גבולות. הוא נשאר נאמן לעם עד יומו האחרון.
בשם רופאי ארץ-ישראל הספידו עברית ד"ר מלכין. הנואם הזכיר את התקופה המזהירה ביותר וגם הטרגית ביותר בימי חיי המנוח האחרונים, אשר בהם הספיק לרכוש שאת אהבתם של רבים מבני ארץ-ישראל ואת אמונם העמוק.
ד"ר קליי תאר כרקטריסטיקה בהירה של חברו המנוח: בהכנסו בין הראשונים לשורות הציוניות, היה הוא הראש לאבירי-הנפש שבנו. רוח אבירים זה הטביע את חותמו על כל פעולותיו, אולם רוח זה היה גם מקור סבלו העמוק. דרך הקרבה עצמית ויסורים נפשיים עבר את מסלת חייו. זכרו ותפקידו המזהיר בתנועה לא ישכחו לעולם.
בשם מערכת ה“רזסביט” דבר י. שחטמן. הוא תאר את אישיותו הישרה והמוסרית של המנוח. הצמאון לאמת היה הקו שהבליט ביותר את ברוק והוא ששרף את נשמתו. בצמאון זה עברו חייו, עבודתו, מלחמתו, חפושיו ודאגותיו. על רבים הטיל הקו הזה פחד ועיפות, אבל ברוק נשאר נאמן לעצמו; נלחם תמיד לאמת וכל ימיו חתר אליה.
מתוך דממת מות הורד גופו של צבי בן יעקב ברוק לתוך קברו.
* *
בפשוט השמועה על הסתלקותו של ד“ר ברוק, נתקבלו במרכז ציוני רוסיה ואוקראינה בברלין ובמערכת ה”רזסביט" טלגרמות ומכתבי תנחומים מקבוצים ציוניים, מחברות שונות ומידידים רבים.
הועד המרכזי של ציוני פולין טלגרף:
– ההסתדרות הציונית בפולין מביעה את צערה העמוק על הסתלקותו של צבי ברוק – אחד הלוחמים האמיצים והנאמנים לרעיוננו, בשם הועד המרכזי ד"ר קליומל.
מ. קריינין טלגרף מקיסינגן:
– נזדעזעתי לשמועה על הסתלקותו בלא עת של צבי ברוק. מיתתו – אבדה גדולה לכל הצבוריות היהודית. אני מביע את צערי לקרוביו, לאוהביו ולמערכת ה“רזסביט”.
א. צריקובר כתב מדנציג:
– גדול היגון, בזכרנו, כי אחד-אחד הולכים מאתנו אלה, אשר הראו בזמנם לעם את הדרך, אשר היו מנושאי הדגל בימים החשכים ביותר. יהי ברוך זכרונם של חלוצי המחשבה והרעיון.
“רזסביט”.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.