עם מותו הטרגי של א. מ. קולר אבדה לתנועתנו דמות נדירה. הוא הביא עמו מבית אבא, הבית הרבני בעיירה היהודית, מידות ונימוסים שלא המיר במשך כל שנות חייו בארץ. היתה בו אפילו משהו מן הקפדנות של תלמידי־חכמים ועם זאת נקיות־הדעת ויישוב הדעת ויכולת השליטה על עצמו. גם בשעת כעסו ידע לעצור ברוחו, ודבריו – אפילו כשנאמרו בריתחא – יצאו מפיו, כמי שבולם את פיו ועובש את כעסו – מן אצילות רוחנית יהודית היתה נטועה בו. לא במקרה נמסר לו בשנים האחרונות תפקיד חשוב בהסתדרות – יושב ראש המדור לפקוח חברתי, שליד ועדת הבקורת המרכזית. חדרו היה פתוח ולבו קשוב לכל טענה צודקת על עוול חברתי, ומוכן היה לעזור, בסמכות ההסתדרות, לכל אחד ככל הניתן. בצד מאמריו כתב גם המון רשימות קטנות (“בשולי הדברים”) שבהם עסק הרבה באותם ענינים קטנים, שדשים אותם בעקב, ואשר עליהם בסופו של דבר בנויים היחסים ההדדיים בחברה. אין מצוה גדולה ומצוה קטנה, הכל יכול להיות גדול וחשוב, לפי מה שמתייחסים לכך.
את א. מ. קולר הכרתי מימי “אחדות העבודה” הראשונים (בשנת 1919). עוד באותם הימים נמצאה “באחדות־העבודה” קבוצת חברים (וא. מ. קולר בתוכם) שלא הסתפקה באיחוד זה שקם (אם כי העריכו מאוד את חשיבותו, לפי איכותו וכמותו) כי חסר היה בו חלק ניכר של תנועת־העבודה – “הפועל הצעיר”, ועם בואם של ראשוני העולים מהעליה השלישית – רבים מהם לא נכנסו לשום מפלגה. קבוצת חברים זו דרשה בתוך “אחדות־העבודה” הרחבת המסגרת האירגונית ואפילו על חשבון הפרוגרמה. יש להודות כי בתקופה הראשונה לקיום “אחדות העבודה” לא נמצאו רבים בין פעילי התאחדות זו להטות אוזן קשבת ל“דרישה משונה” זאת. שוב להתאחד – הרי רק עכשיו התאחדנו, וכל מי שרוצה יכול להיכנס ל“אחדות העבודה”, – הרי היא פתוחה לכל פועל בארץ. כתנאי לאיחוד כולל דרשו ביטול המפלגות. א. מ. קולר היה בין המעטים אשר באופן עקבי ותקיף עמד על הדרישה להגיע לאיחוד כולל של פועלי ארץ־ישראל – גם אם לא יבוטלו המפלגות.
שאיפה זו לראות את תנועת העבודה מאוחדת כולה במלחמתה העקרית – היתה חיה בלבו של א. מ. קולר גם אחרי הקמת ההסתדרות. הפילוג שחל במפא"י היה לו כאסון אישי – ובמשך כל השנים היה חוזר ודורש ליכוד המחנה.
נ. בנארי
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.