סִפּוּר בַּחֲרוּזִים מֵחַיֵּי הַטֶּבַע לִבְנֵי עֶשֶׂר, אַף בְּנֵי שֶׁבַע
רָאָה וְסִפֵּר: משֶׁה טַבֶּנְקִין צִיֵּר אַהֲרֹן גִּלְעָדִי
א 🔗
הִנֵּה הַסְּתָו זֶה כְּבָר עָבַר,
הַגֶּשֶׁם תַּם, חָלַף־הָלַךְ,
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּהָר,
וּבַחֻרְשָׁה כָּל עֵץ יִשְׂמַח.
שֶׁמֶשׁ זִיו.
צְחוֹק אָבִיב.
הֵידָד!
יִשַּׁק עָנָף לְעָנָף.
הִנֵּה דוֹאִים, חוֹזְרִים בִּיעָף,
קִנָּם לִבְנוֹת כָּאן בְּנֵי־כָּנָף.
וּבֵין הֲמוֹן הַצִּפֳּרִים
בַּמַּחֲבוֹאִים הַנִּשְׁכָּחִים
הוֹמָה גַם לַהֲקַת תּוֹרִים,
רוֹגְעָה מִנְּדוּדֵי דְרָכִים.
וְתוֹר אֶחָד, הֲדוּר־זָנָב,
כְּשַׁיִשׁ צַח לִבְנַת כְּתָמָיו,
פְּנִינִים שְׁחוֹרוֹת עוֹנֵד עֲלֵי צַוָּאר,
אֶל בְּנוֹת־הַתּוֹר נָשָׂא עֵינָיו.
תּוֹרִית אַחַת צְנוּעָה אָהַב,
“גְּרוּ –רוּ –רוּ!” סְבִיבָהּ עוֹפֵף וָשָׁר.
“גְּרוּ–רוּ–רוּ! גְּרוּ–רוּ–רוּ!”
עָג עוּגוֹת שֶׁל חֵן סְבִיבָהּ:
"גְּרוּ–רוּ–רוּ! גְּרוּ–רוּ–רוּ!
שָׁלוֹם לָךְ, חֲבִיבָה!"
הַתּוֹרִית דּוּמָם הִקְשִׁיבָה,
בַּמַּקּוֹר נִקְּתָה כָּנָף.
“גְּרוּ” חָטוּף הֵשִׁיבָה,
מִמְּרוֹמֵי עָנָף.
בְּעֵינֶיהָ בָּרַק הָאוֹר,
שְׁבִיב חֶדְוָה וְגַאֲוָה.
הֵן לְמַעֲנָהּ הַתּוֹר
הוֹמֶה שִׁיר־אַהֲבָה.
"גְּרוּ –רוּ! גְּרוּג, גְּרוּ–רוּ! גְּרוּג!
אֲזַמֵּר לָךְ שִׁיר תָּמִיד
"גְּרוּ –רוּ־רוּ! "גְּרוּ – רוּ –גְּרוּג!
אֶהְיֶה לָךְ לִידִיד.
כָּךְ הַתּוֹר וְהַתּוֹרִית
הָיוּ לְזוּג.
ג 🔗
עַל עָנָף
הַזּוּג יָשַׁב,
זֶה לְזֶה נָשְׁקוּ וְשָׁרוּ.
"מֶה־מֶה־מֶה!
זֶה שִׁיר נָאֶה",
הַכְּבָשִׂים אֶל הָרוֹעֶה
רֹאשׁ הֵרִימוּ וְאָמָרוּ.
הֶחָתוּל,
הַסְּלָעִים,
הַפְּרָחִים הַנִּפְלָאִים —
כֻּלָּם שׁוֹתְקִים וּמַקְשִׁיבִים
אֶל הַזֶּמֶר, אֶל הַשִּׁיר,
הַמַּרְעִיד אֶת הָאֲוִיר,
שִׁיר כְּלוּלוֹת זוּג הַתּוֹרִים הַחֲבִיבִים.
רַק עָלֶה אֶחָד נִרְגָּשׁ
אֶל עָלֶה אָחִיו יִלְחַשׁ
בְּצַמֶּרֶת הָעֵצִים:
"עוֹד מְעַט…עוֹד מְעַט…
עוֹד מְעַט יִתַּם הַצְּלִיל.
הַתּוֹרִית עוֹד רֶגַע קָט,
שְׁתֵּי בֵּיצִים תַּטִּיל."
וְעָלֶה שֵׁנִי עוֹנֶה:
"מַה יִּהְיֶה, מַה יִּהְיֶה —
לֹא אוּכָלָה לְהָבִין…
זֶה הַתּוֹר רַק שִׁיר הוֹמֶה
מַהְגֶּה וּמְהַמֶּה —
וְקֵן אֵינוֹ מֵכִין.
"אָכֵן
כָּאֵלֶּה הַתּוֹרִים.
אֶלֶף שִׁיר מְשׁוֹרְרִים,
אַהֲבָה הֵם מְתַנִּים,
אֶת כֻּלָּנוּ מְהַנִּים
בִּרְנָנִים —
וּבְעַצְמָם
קְצָת רַשְׁלָנִים".
ד 🔗
וְאָכֵן, אֲהָּה, צָרָה!
הַתּוֹרִית פִּתְאֹם אָמְרָה:
"מִיָּד אַטִּיל בֵּיצָה –
וְקֵן
עֲדַיִן אֵין".
עָף הַתּוֹר אוֹבֵד־עֵצָה
בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים,
הֵבִיא שִׁבְעָה קָנִים.
הֵנִיחָה בְּחִפָּזוֹן,
יָשָׁר, הָפוּךְ, בָּאֲלַכְסוֹן.
אֶל הַתּוֹרִית בָּא וְאָמַר:
“אֲהוּבָתִי, הַקֵּן נִגְמַר — —”
רַק עָלֶה אֶחָד נִרְגָּשׁ
אֶל עָלֶה אָחִיו יִלְחַשׁ
בְּצַמֶּרֶת הָעֵצִים:
זוּג מִסְכֵּן, זוּג מִסְכֵּן!
אֵיזֶה קֵן זֶה?
זֶה לֹא קֵן!
הֵן תִּפֹּלְנָה, הֵן תִּפֹּלְנָה הַבֵּיצִים".
כָּךְ קָרָה אָסוֹן נוֹרָא
הַתּוֹרִית לֹא נִזְהֲרָה —
אֶל הַקֵּן עָבְרָה.
בֵּיצָה אַחַת
זַכָּה, בָּרָה.
צָנְחָה
וְנִשְׁבָּרָה.
בֵּיצָה שְׁנִיָּה,
חַמָּה, טְרִיָּה,
קָפְצָה
וְהִתְנַפְּצָה — — —
ה 🔗
הֶחָתוּל אָזְנָיו זָקַף:
"מַה נָּפַל מִן הֶעָנָף?
מְיָאוּ, מְיָאוּ, מְיָאוּ…"
מָתַח זָנָב
הִגְבִּיהַּ גַּב:
"בֵּיצִים!?
מֵאַיִן בָּאוּ?"
אֵינוֹ מֵבִין, אֵינוֹ מֵבִין.
מִי זֶה לִכְבוֹדוֹ הֵכִין
בֵּיצִים לִסְעֻדָּה?
אֶל עָל הִבִּיט —
"זוֹ הַתּוֹרִית
אֶת הַבֵּיצִים הִטִּילָה לִי, הַחֲמוּדָה!"
אָכַל,
זָלַל,
שָׂפָם לִקֵּק —
וְהִסְתַּלֵּק.
וּבְרֹאשׁ אִילָן יוֹשֵׁב הַתּוֹר
“גְּרוּ – גְּרוּ – גְּרוּ! גְּרוּ – גְּרוּ – גְּרוּ!”
לַתּוֹרִית שָׁר שִׁיר מִזְמוֹר:
“גְּרוּ–רוּ–רוּ!”
מֵיתַר־קוֹלוֹ הַגִּיל יַרְעִיד
"גְּרוּ־ גְּרוּ־ גְּרוּ! גְּרוּ־ גְּרוּ־ גְּרוּ!
בֵּיצִים הִטִּילָה הַתּוֹרִית!
גְּרוּ־רוּ־רוּ.
קִנֵּנוּ בֶּטַח בֵּין עָלִים.
גְּרוּ־ גְּרוּ־ גְּרוּ! גְּרוּ־ גְּרוּ־ גְּרוּ!
יְצַיְּצוּ בּוֹ גוֹזָלִים!
גְּרוּ־רוּ־רוּ — — —"
הַתּוֹרִית בַּקֵּן יוֹשֶׁבֶת,
עַלִּיזָה לַשִּׁיר מַקְשֶׁבֶת.
וְהוֹזָה בְּדִמְיוֹנָהּ:
גּוֹזָלִים רַבִּים, קְטַנִּים,
צִיץ־צִיץ־צִיץ! —
בַּקֵּן רָנִים.
"גְּרוּ־ גְּרוּ־ גְּרוּ! " עוֹנָה.
ו 🔗
פֶּתַע אֶת רֹאשָׁה הִרְכִּינָה,
בִּקְלִפּוֹת־בֵּיצִים הִבְחִינָה
שָׁם, מִתַּחַת לָאִילָן.
רָאֲתָה — לֹא הֶאֱמִינָה.
וּפִתְאֹם — הַכֹּל הֵבִינָה.
הַבֵּיצִים אֵינָן,
אֵינָן!
סָפְקָה בְּאֵבֶל גַּף אֶל גַּף,
רֹאשָׁה הִסְתִּירָה בַּכָּנָף,
גּוּפָהּ הַקָּט רוֹעֵד
בִּבְכִי —
"אַלְלַי לִי, גּוֹזָלַי!
אַלְלַי לִי,
אַלְלַי!
לוּ מַתִּי אָנֹכִי!"
הַתּוֹרִית בַּקֵּן יוֹשֶׁבֶת,
עַל אֲהוּב לִבָּהּ חוֹשֶׁבֶת,
בְּצַעַר תֵּאָנֵח…
אֵיךְ תְּבַשֵּׂר לוֹ הַבְּשׂוֹרָה,
עַל הַשֶּׁבֶר הַנּוֹרָא?
הוּא כָּל כָּך שָׂמֵחַ…
בָּכֹה תִבְכֶּה לָהּ הַתּוֹרִית,
בַּחֲשַׁאי דִּמְעָה תּוֹרִיד.
מַר לָהּ,
מַר לָהּ, מַר…
הַתּוֹר בְּרֹאשׁ הָעֵץ יוֹשֵׁב.
“הִיא כָּכָה יְשֵׁנָה” — חוֹשֵׁב
שִׁיר־עֶרֶשׂ לָהּ הוּא שָׁר:
"נוּמִי בְּבִטְחָה, בַּת תּוֹר,
"גְּרוּ־רוּ־רוּ־רוּ־רוּ!
עַל שְׁנָתֵךְ אֲנִי אֶשְׁמֹר
גְּרוּ־רוּ־רוּ"!
"כָּל שֶׁתַּחְפְּצִי, תּוֹרִית,
גְּרוּ־רוּ־רוּ־רוּ־רוּ,
מִשָׁמַיִם לָךְ אוֹרִיד
גְּרוּ־רוּ־רוּ!"
כָּךְ שָׁר הַתּוֹר וּמְרַנֵּן
זְמִירוֹת שְׂמֵחוֹת וְנִפְלָאוֹת,
מַקְשֶׁבֶת הַתּוֹרִית בַּקֵּן
וּבְעֵינֶיהָ שְׁתֵּי דְמָעוֹת.
חָשׁ הַתּוֹר שֶׁהִיא רוֹעֶדֶת:
בְּוַדַּאי שְׁנָתָהּ נוֹדֶדֶת
מֵרָעָב, מִקֹּר.
"עוּפִי, חֲבִיבָה, לָאָחוּ
קַרְנֵי־שֶׁמֶשׁ לָךְ יִשְׂמָחוּ
עַד שׁוּבֵךְ אֲנִי מְעַט אֶדְגֹּר."
הַתּוֹרִית סָפְקָה כְּנָפַיִם
וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם
מִן הַקֵּן פָּרְחָה בִּיעָף…
וְהַתּוֹר אֵינוֹ מֵבִין
מָה אֵרַע? טֶרֶם הִבְחִין —
אֶל הַקֵּן יָרַד מִן הֶעָנָף.
וּפִתְאֹם נִבְהַל מְאֹד —
נִתְבָּרֵר לוֹ כָּל הַסּוֹד…
לֹא הִטִּילָה הַתּוֹרִית בֵּיצִים בִּכְלָל!
וַדַּאי הִיא עֲקָרָה, חוֹלָה.
לְהַטִּיל לֹא יְכוֹלָה.
"עַל גּוֹזָלִים אֲנִי לָהּ שַׁרְתִּי, הַסָּכָל!
אֲנִי בְּזֶמֶר הִתְלַהַבְתִּי,
אֵיךְ אֶת לְבָבָהּ הִכְאַבְתִּי?!
אַח, סִלְחִי לִי, הוֹי סִלְחִי לִי, הַתּוֹרִית!"
כָּךְ יָשַׁב בַּקֵּן הַתּוֹר,
מְחַכֶּה לָהּ שֶׁתַּחֲזֹר
מְהַרְהֵר נוּגֶה, מַה לָּהּ יַגִּיד
בְּכָנָף רֹאשׁוֹ הֵלִיט,
בִּלְבָבוֹ הוּא כֹּה הֶחְלִיט:
הוּא מְאוּם, מְאוּם לָהּ לֹא יֹאמַר,
כְּאִלּוּ לֹא הֵבִין דָּבָר.
מְאוּם בֵּינָם לֹא עָבַר…
רַק עַל אֶפְרוֹחִים יוֹתֵר לֹא שָׁר.
כָּךְ יָמִים רַבִּים עָבְרוּ,
זֶה לָזֶה הֵם לֹא סִפְּרוּ
מַה יּוֹדְעִים וּמַה חוֹשְׁבִים בְּתוֹךְ לִבָּם.
הוּא רַק שָׁר לָהּ:
“גְּרוּ־רוּ־רוּ”…
הִיא שָׁתְקָה,
וְכֹה עָזְרוּ
זֶה לְזוּ
לָשֵׂאת דּוּמָם אֶת מַכְאוֹבָם.
רַק עָלֶה אֶחָד נִרְגָּשׁ
אֶל עָלֶה שְׁכֵנוֹ יִלְחַשׁ
בְּצַמֶּרֶת־הָעֵצִים:
"מַה מּוּזָר!
מַה מּוּזָר הַמַּרְאֶה
וּמָה אַכְזָר!
הֵם דּוֹגְרִים עַל קֵן
בְּלִי בֵּיצִים!"
וְעָלֶה שֵׁנִי עוֹנֶה:
"מָה אִתָּם כָּאן מִתְרַחֵשׁ?
מִיָּד
יַבְקִיעוּ גוֹזָלִים.
וּמִכָּל צַד
בְּקִנֵּי הַצִּפֳּרִים
עֲלִיצוּת גְּדוֹלָה תִּהְיֶה.
חוֹחִיּוֹת,
בִּלְבֵּל,
דְּרוֹרִים,
שִׁיר יָרִיעוּ צוֹהֲלִים.
מַה יִּקְרֶה אָז, מַה יִּקְרֶה
לַתּוֹרִים הָאֻמְלָלִים?"
ח 🔗
וְאָכֵן,
בְּכָל קֵן
קְלִפָּתוֹ גוֹזָל הִבְקִיעַ:
“צִי־צְוִיץ־צְוִיץ!”
רֹאשׁ זָעִיר חָמוּד מֵצִיץ.
עֵת לִזְלֹל, לָשִׁיר, הִגִּיעָה!
לְאִמָּא־אַבָּא קֹרָא דְרוֹר.
תָּרִים, צָדִים הֵם חֲרָקִים
לְגוֹזָלֵיהֶם הָרַכִּים,
דַּי לִדְגּוֹר — — —
דּוּמָם,
נֶאֱלָם,
בְּלֵב
כּוֹאֵב,
קִנּוֹ נָטַשׁ גַּם זוּג הַתּוֹר.
יָשְׁבוּ בְּסֵתֶר קְצֵה־עָנָף
מֵעֵין רוֹאֶה נֶעֱלָמִים,
כָּנָף נוֹגַעַת בְּכָנָף,
בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים.
וְרַק
בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם
בְּהִתְעַלֵּף הַיְקוּם בַּחֹם
בְּצֵל הַחֹרֶשׁ
יֶלֶד רֶגַע מִתְיַצֵּב:
עָיֵף,
נָדַם כָּל הָעוֹלָם.
מִי זֶה מִתְיַפֵּחַ שָׁם?
נוּגֶה יַקְשִׁיב,
אֶל עָל יָעִיף
מַבָּט עָצֵב.
"גְּרוּ־רוּ־רוּ!
גּוּר־גּוּר־גּוּר!" —
יַעֲנֶה לוֹ נְכָאִים,
קוֹל בְּכָאִים
בְּשִׁבְעָה הֵדִים.
"גְּרוּ־רוּ־רוּ!
גּוּר־גּוּר־גּוּר!"
מִתְיַפֵּחַ לֵב שָׁבוּר —
לֵב הַתּוֹר וְהַתּוֹרִית
הַבּוֹדְדִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.