ב“פיוטים” שפרסם ד"ר אשכלי מתוך כתבי־יד (“מזרח ומערב” כרך ג, עמ' 434) ישנם כמה מקומות משובשים וקשי־הבנה ולכן אמרתי להעיר על אחדים מהם.

בראש הפיוט “אפצח שיר מהללי' לאפייה דבי עלאי”, צריך להגיה “לאריה דבי עלאי”, וזהו תואר־כבוד ידוע שמקורו בתלמוד (חולין נט, ב).

שם, בחרוז המתחיל “הוא”: “מפרש ומחבר ארבעה טורי”. אשכלי חשב, שהכוונה היא שר' אברהם אזולאי, שלכבודו חובר הפיוט, פירש את ארבעה טורים לר' יעקב בן הרא“ש. והתפלא שלא נמצא ספר כזה בין ספרי אזולאי, ונכנס בדחוקים. אולם, לדעתי מרמז כאן הפיטן לספר “קרית ארבע” לר' אברהם אזולאי, הכולל ארבעה ספרים. השווה שם הגדולים להחיד”א (חלק ב, אות ק, מס. 108) והפיטן השתמש במלת “טורי” לשם החרוז, שבו חתם כל בית מפיוטו זה, ומורי־אשרי־טורי.

שם בחרוז המתחיל “משמע”: “לבש בר לבש מדה. כענינותא לי וורדא”. אין לזה כל מובן, לדעתי צ“ל “לבש בד לבש מדה” על שם הכתוב “ולבש הכהן מדו בד” (ויקרא ו, ג); והשווה המאמר “מאן דלביש מדא ילבש מדא” (ברכות כח, א). וכן צ”ל “כעינוניתא דוורדא”, על־פי התלמוד (חולין מז, א). בסוף חרוז זה חסרה איזו מלה, כדי להשלים גם חרוז זה, כיתר החרוזים, בהברת “רי” ואולי צ"ל במקום “ומביא” – “ומבריא”.

בפיוט לכבוד ר' שמעון בר יוחאי, בחרוז המתחיל “נעמן”, צ"ל במקום “רך ושיב(?)” – “רך וטוב”, השווה בראשית יח, ז.

שם, בחרוז המתחיל “באר”: “בראשית כשבעים… נחמדים מפנינים”. צ"ל “בראשית בשבעים [פנים] נחמדים מפנינים”. וידוע שספר תקוני זהר כולל שבעים תקונים על בראשית.

הפיוט “אלי וגואלי, הקשיב ושמע קולי” ליעקב אדהאן, כבר נדפס כמה פעמים. השווה אוצר השירה והפיוט, אות א מס. 4942.