רקע
שאול חנא קוק [2026]

בין הקטעים השונים של כתב־יד הספריה הלאומית והמכללית בירושלים (Hedr. 8°, 61), שנתפרסמו על־ידי מר דוד ילין, במאמר מיוחד בשם “ירושלים היהודית לפני שלש מאות שנה” בקובץ “ירושלים” המקודש לזכר המנוח אברהם משה לונץ (הוצאת “דרום”, ירושלים תרפ"ח) – נמצא (עמ' פא) גם הקטע הבא שהוא התחלת שיר בן תשעה בתים:

חרוזי פז רבידי צוארונים פניני שיר יפיחון קנמונים

שאלות מזלות כטל בשמים באורם חפרו שמש מעונים

צניפי טורים דמות עיני עדינה כחולות על יפי פנים לבנים.

ילין מציין שהשיר נכתב “בעברית צחה ובמשקל”. הקטע שלפנינו משקלו לקוי וגם הסגנון זקוק לתקונים. אך על זה נעמוד להלן.

השיר אינו ידוע לנו ממקום אחר. אבל ראה זה מצאתי: מחבר השיר שלפנינו השתמש בחרוזי־שיר של משורר קדמון, ושירו אינו אלא חקוי. עד כמה החקוי מוצלח – קשה לדון על־פי הקטע שלפנינו. ורק לכשיתפרסם כל השיר תהיה אפשרות של הערכה.

בדיואן של המשורר טודרוס הלוי אבואלעאפיה, שהיה נעלם במשך כמה דורות, ונגלה רק בזמן האחרון, ויצא לאור על־ידי ד“ר משה גסטר בצורה פקסימילית מכתב־ידו של מר שאול מהונקונג בשם “גן המשלים והחידות” (לונדון תרפ"ו) – נמצאה חליפת־שירים בין טודרוס הלוי ובין משורר בלתי־ידוע מבני דורו, יוסף אל־קרוי. השירים הללו נתפרסמו מחדש מנוקדים ומבוארים ע”י חיים ברודי בהרבעון “הצופה לחכמת ישראל” (שנה יד, חוברת א, בודפסט תרפ"ח).

טודרוס כתב ליוסף אל־קרוי שיר המתחיל:

צבית חן חבצלת שרונים / אשר ריחה כריח קנמונים

ופניה כשחר עת עלתו / ואור לחיה כאור שמש מעונים

שפתיה כגחלי־אש אדמים / ושניה כמו ברד לבנים

(דיון סי' קפו, הצופה שם עמ' 5).


ויוסף אל־קרוי ענה על השיר הזה בשיר המיוסד על חרוזי השיר שקבל1 והתחלתו:

חרוזי דר רבידי צורונים / פניני שיר יפיחון קנמונים

משלים נוזלים כטל בשמים / יריחון מנשיאיהם מעונים

צניף טורים דמות עיני עדינה / כחולות על־יפי פנים לבנים.

(דיון סי' קפז, הצופה שם עמ' 6).


טודרוס חזר והשיב בשיר חדש המיוסד על אותם החרוזים:

ארנן עם חבצלת שרונים / ואשתעשע בריח קנמונים

ואשמח באשישתי אשר מול / מאורה חפרה שמש מעונים

ואשתה עם צבית־חן לבבות / אהבוה כאהבת אב לבנים

(דיון סי' קפח, הצופה שם עמ' 7).


מההשואות הללו אנו רואים באופן ברור, שהמשורר של השיר “חרוזי פז רבידי צוארונים” לקח ליסוד שירו את השיר “חרוזי דר” של יוסף אל־קרוי. ובחרוזים ידועים השתמש גם בשיריו של טודרוס, כמו בקטע שלפנינו. החרוז “באורם חפרו שמש מעונים” מתאים לחרוז “מאורה חפרה שמש מעונים” בשירו השני של טודרוס.

על פי ההשואות הללו אפשר גם לתקן את השגיאות שנפלו בקטע שלנו כדי שיתאים למשקל. במקום “שאלות מזלות” צ“ל “נוזלות”. במקום “חפרו שמש מעונים” צ”ל “חפרה”. במקום “צניפי טורים” צ"ל “צניף”.



  1. על מנהג המשוררים לענות על שיר שקבלו, בשיר המיוסד על החרוזים של אותו השיר – השווה גבעת שאול למר שאול יוסף (וינא תרפ"ג) עמ' 211.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 57064 יצירות מאת 3612 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22249 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!