על חטא… / אלתר דרויאנוב
על חטא שחטאנו לפניכם בהרמת ראש, שמונים דור עניתם את נפשנו, ופצעיה, פצעי צפרניכם זבו כל היום. כולכם קדשתם עלינו מות ויד אחת כריתם לנו קבר. ואנחנו רצונכם לא עשינו, – מות לא מתנו, ועל קברי רבים מכם ישבנו.
אחד גדול גלה שפוני-טמוני סודכם. יראה גדולה יראתם אותנו, וכשדי בלהות היינו בעיניכם, כי עם כל כחכם וזרוע-עוזכם לא יכולתם לנו לכלותנו מעל-פני האדמה. פעמיכם רחצתם בדמינו, – ואנחנו בדמינו חיינו. המכות אשר הפלאתם לנו עצמו מאד, – ונשמת-חיינו לא לקחתם, אף כי אותה בקשתם לספותה: לה לא מצאה ידכם וכחה שגב מכחכם.
ומפחדתנו אליכם שנאתם אותנו, בזיתם לנו ופשוטה היתה רגלכם תמיד לבעוט בנו ולרמסנו.
אתם האדונים, ואנחנו – העבדים, אתם הרודים, ואנחנו – הנרדים, אתם יד לכם בכל העולם כולו, ומאתנו גזלתם את הפינה הקטנה היחידה אשר חלק לנו אלהינו תחת השמש, אתם – קדושת עולם היא לכם ארצכם-מולדתכם, ומאתנו דרשתם, כי נשכח ארצנו-מולדתנו, – ואנחנו לא שכחנוה, לא נערנו לבנו ממנה, ואת הגזלה אשר גזלתם מאתנו תבענו ערב ובוקר וצהרים.
ובצר לנו מאד, כי נגדשה סאתנו, הוערה עלינו רוח ממרום לשוב ולרשת את נחלתנו, זו שנסחתם אותנו מעליה. התחזקנו והרימונו ראש להשיב שביתנו למען בנות לנו חיים חדשים, חיי אדנות ככל עם ועם, ולא נהיה עוד מדרס לכל נעל מסומרת, לכל רגל רשע, הטורפת לנו את חיינו.
על זאת ידוה לבכם, ואת החטא, שחטאנו לפניכם, כי נועזנו להרים ראש ולבקש לנו גאולה מן העבדות והשפלות, אשר גזרתם עלינו, – לא תוכלו שאת.
ואין אנו עזי-פנים וקשי-עורף לומר לפניכם, מעינו ומעני אבותינו: “צדיקים אנחנו, ולא חטאנו”.
אמנם, חטאנו…
* * *
על חטא, שחטאנו לפניכם באמונת-חנם.
רוח ממרום הוערה גם על יחידים בודדים מקרבכם. לב רגש ברא להם אלהים, ולכפרת פשעיכם, אשר פשעתם בנו שמונים דור, נתנו גם הם ידם עמנו לעודדנו ולתמכנו בראותם אותנו מרימים ראש ונושאים עין לשוב לארצנו-מולדתנו. ואמונה פרחה בנו: היום יחידים בודדים הם; מחר ירעיפו רגשות לבם על הרבים, וכולם יחדו יכרתו לנו ברית להישיר רגלנו בדרך, אשר אנו הולכים, ולחזק ידינו במלאכה, אשר אנו עושים.
ובהכרת הברית, אשר לה יחלנו, פחד ורחב לבנו. האמנו אמונת אומן, כי בא ה' ביד נביאו:
“כה אמר ה' גואל ישראל קדושו – לבזה-נפש, למתעב-גוי, לעבד מושלים: מלכים יראו וקמו, שרים – וישתחוו.. וקורא לך: גודר פרץ, משובב נתיבות לשבת”…
האמנו – וחטא כבד מנשוא חטאנו לפניכם.
האתם, האדונים רמי-העינים, תקומו מפני מי שראיתם אותם עבדי-עולם לכם? האתם, גבהי הלב, תשתחוו לאלו, שבמגלב-רשעותכם הכרעתם אותם לעמוד על ברכיהם לפניכם? האתם, נצורי הלב, תבהלו על פיכם לאמר שבח והודיה למי שהורגלתם לראותם משועבדים לרצונכם ולמצותכם? האתם קטני הלב, תתנו להרים ראש ליראויים, שגם בעמדם לפניכם שחוחי-ראש היתה פחדתם אליכם תמיד?
אמנם, חטאנו…
* * *
על חטא, שחטאנו לפניכם במרי-שיח.
עברתם ברית, נשיתם חובה. אם גם לא השיבותם את הכתב, אשר נכתב ונחתם בטבעתכם, – מצא לבכם לכם לפרשו ולפרשו, עד כי היה לנו למרר-לענה.
ותמעט זאת בעיניכם: גם על דמינו עמדתם, ואת חיינו הפקרתם.
רעה תחת טובה שולמה לנו, נכר תחת אמון נמסך לנו. ויהי כאבנו לחטא, אשר חטאנו לפניכם. לא יכולנו הצפין מרי-לבנו, ויהי למרי-שיח בפינו.
אמנם, חטאנו…
* * *
ואלהים הרואה ללבנו הפצוע, עדנו: חטאנו ונחטא, כי גדול ועצום הכאב, – לב אלם לא יכילנו.
“בת-עמי לא תחשה, ולא תשקוט בזעקה”, – כי לכם בושת-הפנים, ולנו הצדקה…
“הארץ” 1937
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.