יָמִים רַבִּים חָלְפוּ כְּבָר מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִקְרוּ וֶאֱתָיוּ הַדְבָרִים הָאֵלֶה. וַיְהִי פַּעַם אַחַת בָּעֶרֶב, וְדוֹן פֶידְרָה אֲרַבּוּאֵיץ ד’אַסְפִילָה, הָרֹאשׁ הַשִׁשִׁי שֶׁל הַדוֹמִינִיקַנִים בְּשִׁיגֹבִיָה, הָאִינְקְבִיזִיטוֹר הָרָאשִׁי הַשְׁלִישִׁי שֶׁל כָּל אֶרֶץ סְפָרַד, הָלַךְ לוֹ בִּמְעָרוֹת הַכֶּלֶא אֲשֶׁר בְּבֵית מִשְׁפַּט הָאִינְקְבִיזִיצִיָה אֲשֶׁר בְּסַרַגוֹסָה. בְּחֶבְרַת הַ ira redemptor (הַמְמוּנֶה עַל מַעֲשֵׂי הָעִנוּיִים) וּשְׁנֵי פַמִילְיַרִים שֶׁל הָאִינְקְבִיזִצִיָה הַקְדוֹשָׁה, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לַפִּידֵי אֵשׁ בִידֵיהֶם, שָׂם פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵחַדְרֵי הַכֶּלֶא הַנִסְתָּרִים. בְּרִיחַ הַדֶלֶת הַכְּבֵדָה הוּסַר בְּקוֹל חֲרִיקָה; נִפְתַּח הַכֶּלֶא הֶאָפֵל. קֶרֶן חִוְרָה מִקַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת הַחוֹדְרוֹת מִמַעַל, הֵאִיר בְּאוֹר כֵּהֶה אֶת כָּתְלֵי הַחֶדֶר וְאֶת טַבְּעוֹת הַבַּרְזֶל הַקְבוּעוֹת בָּהֶם, אֶת חֲמוֹרֵי הָעֵץ לִתְּלוֹת עֲלֵיהֶם אֶת הָאֲסִירִים הַמְעוּנִים, אֲשֶׁר עִקְבוֹת דַָם קָרוּשׁ נִרְאוּ עוֹד עֲלֵיהֶם; אֶת מַחְתַּת הָאֵשׁ וְאֶת הַכַּד לַמָיִם. עַל גַבֵּי גַל שֶׁל אַשְׁפָּה וְשֶׁל תֶּבֶן רָקוּב יָשַׁב אַחַד הָאֲסִירִים קָשׁוּר בְּגוּפוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל בַּרְזֶל אֶל הַקִיר וְטַבַּעַת שֶׁל בַּרְזֶל נְתוּנָה גַם עַל צַוָארוֹ. בִּגְדֵי הֶאָסִיר הָיוּ קְרוּעִים וּמְלֻכְלָכִים, עֵינָיו הֵפִיצוּ זְוָעָה וְאֶת שְׁנוֹתָיו אִי־אֶפְשַׁר הָיָה לְהַכִּיר וּלְהַגְבִּיל.

אָסִיר זֶה הָיָה רַבִּי אָשֵׁר אַבְּרַבַּנֵאל מִיהוּדֵי אֲרוֹגוֹנִיָה. אַדִיר אֱמוּנָה הָיָה יְהוּדִי אֻמְלָל זֶה, וְשָׁנָה שְׁלֵמָה נָשָׂא וְסָבַל בְּאֹמֶץ לֵב אֶת כָּל מוֹרָאוֹתֵיהֶם שֶׁל עִנוּיֵי הָאִינְקְבִיזִיצִיָה הַקְדוֹשָׁה. “עַקְשָׁנוּתוֹ” הָיְתָה גְדוֹלָה וְנוֹרָאָה; מִבְּלִי הַבֵּט עַל כָּל מִינֵי הָעִנוּיִים אֲשֶׁר עִנוּ אוֹתוֹ הָאַחִים הָרַחֲמָנִים, הֶחֱזִיק בְּדַעְתּוֹ וּבְדָתוֹ וְלֹא שָׁב מִ“טָעוּתוֹ”.

תַּקִיף הָיָה אֻמְלָל זֶה בְּדַעְתּוֹ; עַקְשָׁנוּתוֹ זוּ עָבְרָה לוֹ בִּירוּשָׁה מִמִשְׁפַּחְתּוֹ הַנוֹדָעָה לִתְהִילָה בֵּין יְהוּדֵי סְפָרַד, וַאֲשֶׁר הִתְיַחֲסָה לְמִשְׁפַּחַת מַלְכֵי בֵּית דָוִד. אָמְנָם, גֵא וְעַז נֶפֶשׁ הָיָה יְהוּדִי זֶה, וְגַאֲוָתוֹ וְעֹז נַפְשׁוֹ הֵם שֶׁעָמְדוּ לוֹ בִּימֵי הָרָעָה וְהָעֹנִי הַנוֹרָאִים, וְלֹא נְתָנוּהוּ לְהַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ לִפְנֵי מְעַנָיו אֲפִילוּ בְּרִגְעֵי עִנוּיָיו הַיוֹתֵר נוֹרָאִים.

בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דֶמַע לְעַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל אָסִיר עִקֵשׁ זֶה, וּבְהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, כִּי עַקְשָׁנוּתוֹ זוּ תִּמְנַע מִמֶנוּ אֶת פְּדוּת נַפְשׁוֹ וְהַצָלָתָהּ וְתִסְגוֹר לְפָנָיו לָנֶצַח אֶת שַׁעֲרֵי גַן הָעֵדֶן, נִגַשׁ דוֹן פֵידְרָה אֲרַבּוּאֵיץ ד’אַסְפִילֶה הַמְכֻבָּד אֶל הֶאָסִיר הָרוֹעֵד וַיְדַבֵּר אֵלָיו כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:

“שְׂמַח וְגִיל, בְּנִי: לְצָרוֹתֶיךָ וְעִנוּיֶיךָ עֲלֵי אֲדָמוֹת בָּא הַקֵץ. אִם לִפְנֵי זֶה הָיִיתִי מֻכְרָח מִפְּנֵי עַקְשָׁנוּתְךָ הַנוֹרָאָה, לְהִשְׁתַּמֵשׁ, לַמְרוּת רְצוֹנִי, בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיךָ בְּעִנוּיִים שׁוֹנִים, הִנֵה מִן הָרֶגַע הַזֶה לֹא תִּגַע בְּךָ עוֹד יָדִי, יַד אָח אוֹהֵב. תְּאֵנָה עֲקָרָה אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת לֹא נָשְׂאָה פְּרִי תְּנוּבָה תֵּעָקֵר וְתִשָׁמֵד… אַךְ הָאֱלֹהִים הוּא הַשַׁלִיט עַל נִשְׁמָתְךָ; אֶפְשָׁר מְאֹד, כִּי שֶׁפַע רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים יִמָשְׁכוּ עָלֶיךָ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. הָבָה נְקַוֶה לָזֹאת! מִקְרִים כָּאֵלֶה הָיוּ… כֵּן. כֵּן יָקוּם וְכֵן יֶהִי. אָמֵן! הִתְוַדֶה לְךָ בְּשָׁלוֹם עַל חַטֹאתֶיךָ, הַלַיְלָה. מָחָר עָלֶיךָ לַעֲלוֹת עַל הָ auto da fe. מָחָר יַעֲלוּךָ עַל הַ quemadero, עַל מְדוֹרַת הָאֵשׁ, זֶה סֵמֶל הָאֵשׁ הַנִצְחִי, אֵשׁ הָאֲבַדוֹן: לֶהָבָה זוּ לֹא תִּקְרַב אֵלֶיךָ, כִּי מֵרָחוֹק תִּשְׂרְפֶךָ. מִנֶגֶד לָהּ תַּעֲמֹד, בְּנִי, וּמִיתָתְךָ תָּבוֹא כַּעֲבוֹר שְׁעָתַיִם, בְּעֶרֶךְ. (יֵשׁ אֲשֶׁר תָּבוֹא כַּעֲבוֹר שָׁלשׁ שָׁעוֹת), יַעַן כִּי אֲנַחְנוּ מַנִיחִים סְפוֹגִים שֶׁל צֶמֶר לַחִים עַל פְּנֵי הַנִשְׂרָף וְעַל חָזֵהוּ. אַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אֲנָשִׁים תִּהְיוּ, אַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה קָרְבָּנוֹת יַעֲלוּ מָחָר עַל הַמְדוּרָה. וּבְעָמְדְךָ בַּטוּר הָאַחֲרוֹן תַּסְפִּיק לְךָ שַׁעְתְּךָ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֶל אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת, לְהַעֲלוֹת אֵלָיו אֶת תְּפִלוֹתֶיךָ הָאַחֲרוֹנוֹת וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו וּלְדָבְקָה בּוֹ בְּאֵשׁ מְצָרֵף. צַפֵּה, בְּנִי, לְאוֹרָה וֶהֱיֵה שָׁלוֹם”.

וּבְכַלוֹתוֹ לְדַבֵּר אֶת דְבָרָיו, נָתַן דוֹן פֵידְרָה אוֹת, כִּי יָסִירוּ מֵעַל הָאֻמְלָל אֶת כְּבָלָיו וַיִגַשׁ אֵלָיו וַיְחַבְּקֵהוּ וַיְנַשֵׁק לוֹ. גַם הַ ira redemptor עָשָׂה כָּכָה בְּבַקְשׁוֹ בְּלַחַשׁ סְלִיחָה מֵאֵת הֶאָסִיר, עַל כָּל הָעִנוּיִים אֲשֶׁר הֵסֵב לוֹ, בְּהִשְׁתּוֹקְקוּ בְּכָל כֹּחוֹ לְהַצִיל אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת שָׁחַת. גַם שְׁנֵי הַפֵמִילְיַרִים חִבְּקוּהוּ וְנָשְׁקוּהוּ בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים. אַחֲרֵי הַדְבָרִים הָאֵלֶה עֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ וַיִשָׁאֵר הָאֻמְלָל בַּחשֶׁךְ, בּוֹדֵד וְנִבְדָל מִן הַחַיִים.

* * *

עֵינָיו הַתּוֹעוֹת שֶׁל רַבִּי אָשֵׁר אַבְּרַבַּנֵאל, אֲשֶׁר הִזְהִירוּ מִתּוֹךְ פָּנָיו הַמְעֻוָתִים, נָפְלוּ בְּלִי מֵשִׂים עַל הַדֶלֶת הַסְגוּרָה.

“וְכִי סְגוּרָה הִיא?” רַעְיוֹן זֶה הֵעִיר בְּנַפְשׁוֹ, בְּתוֹךְ הֲמוֹן רִגְשֵׁי הַפַּחַד וְהַזְוָעָה אֲשֶׁר מִלְאוּהָ, רֶגֶשׁ שֶׁל תִּקְוָה רְחוֹקָה. נִדְמָה נִדְמֶה לוֹ פִּתְאֹם, כִּי אוֹר הַלַפִּידִים חוֹדֵר אֵלָיו מִבְּעַד לַחֲרַכֵּי דֶלֶת כִּלְאוֹ. רַעְיוֹן תָּמוּהַ זֶה – פְּרִי מֹחַ שֶׁעָיַף וְנִשְׁתַּעְמֵם מֵרֹב יִסוּרִים – הֶחֱרִיד אֶת כָּל גוּפוֹ. הוּא זָחַל אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם נִרְאֶה לוֹ הַמַרְאֶה הַנִפְלָא… בַּלָאט, בְּכָל מִינֵי זְהִירוּת, תָּקַע אֶת אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ חוֹר הַדֶלֶת וַיִמְשְׁכֶנָה אֵלָיו… הוֹי, נֵס מִן הַשָׁמַיִם! מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה בִּלְתִּי מוּבָנָה, מִהֵר הַמְשָׁרֵת בְּסָגְרוֹ אֶת הַדֶלֶת, אֶת מַעֲשֵׂהוּ; הַמַפְתֵּחַ סָבַב בְּחוֹרוֹ, אַךְ הַבָּרִיחַ לֹא נֶעֱתַּק מִמְקוֹמוֹ וְלֹא הִבְרִיחַ אֶת הַדֶלֶת וַתִּשָׁאֵר פְּתוּחָה.

הָאֻמְלָל אִמֵץ אֶת לְבָבוֹ וַיַחְלִיט לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ וּלְהִתְבּוֹנֵן.

בַּחשֶׁךְ, הָאָדוֹם־הַכָּחוּל, אֲשֶׁר סְבָבָהוּ, הִרְגִישׁ בָּרִאשׁוֹנָה בְּכָתְלֵי הֶעָפָר אֲשֶׁר מִסָבִיב. עֲגוּלִים הָיוּ הַכְּתָלִים וּמַדְרֵגוֹת וּמַעֲלוֹת לָהֶם מִכָּל עֶבְרֵיהֶם; – וּמִנֶגְדוֹ, מֵעַל לְחָמֵשׁ שֵׁשׁ מַדְרֵגוֹת, הָיָה כְּעֵין אִיתוֹן הַמוֹבִיל אֶל פְּרוֹזְדוֹר רָחָב, אֲשֶׁר אֶפֶס קָצֵהוּ נִרְאֶה לוֹ.

בִּזְהִירוּת מְרֻבָּה, בְּמָתְחוֹ אֶת כָּל גֵווֹ, זָחַל וַיַגִיעַ עַד מִפְתַּן הָאִיתוֹן, – כֵּן, פְּרוֹזְדוֹר לְפָנָיו, אַךְ כַּמָה אָרוּךְ הוּא! אוֹרָהּ הַכֵּהֶה וְהַמַבְהִיל שֶׁל עֲשָׁשִׁית קְטַנָה הַתְּלוּיָה מֵרָחוֹק עַל פְּנֵי הַסִפּוֹן, הוֹסִיף מַרְאֶה תְּכֵלֶת לְחֶשְׁכַּת מְעָרַת הַכֶּלֶא; הָאוֹר הִגִיהַ רַק מִמַעַל, וּמִתַּחַת הָיָה חשֶׁךְ. וְאַף דֶלֶת אַחַת לֹא תִּמָצֵא לְכָל אֹרֶךְ הַפְּרוֹזְדוֹר! רַק מֵעֵבֶר הָאֶחָד, מִבְּעַד לִשְׁכַת הַבַּרְזֶל הַנְתוּנָה בַּקִיר, יַחְדוֹר קַו אוֹר הַשֶׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת וְהוּא מַשְׁלִיךְ כְּעֵין אוֹר אֲדַמְדָם עַל לוּחוֹת הָאֶבֶן הַמְכַסִים אֶת הָרִצְפָּה. שֶׁקֶט וּדְמָמָה מִסָבִיב, נוֹרָאָה הִיא הַדְמָמָה!… אַךְ, מִי יוֹדֵעַ? אוּלַי שָׁם, מֵעֵבֶר לַחשֶׁךְ תִּמָצֵא הַדֶלֶת הַמוֹבִילָה אֶל הַחֹפֶשׁ! בְּכָל כֹחַ נַפְשׁוֹ הֶחֱזִיק הָאֻמְלָל בְּתִקְוָה כֵּהָה זוּ, יַעַן כִּי אַחֲרוֹנָה הָיְתָה… הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה!

מִבְּלִי הִסְתַּפֵּק עוֹד יוֹתֵר, הוֹסִיף לִזְחוֹל עַל פְּנֵי לוּחוֹת הָאֲבָנִים הַמְכַסוֹת אֶת הָרִצְפָּה, וְהוּא מִתְגַנֵב וְזוֹחֵל לְאַט לְאַט וּבִזְהִירוּת סָמוּךְ לַכֹּתֶל בְּהִתְאַמְצוֹ לְהִבָּלֵעַ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַמְמַלֵא אֶת הַפְּרוֹזְדוֹר בְּתַחְתִּיתוֹ, וּלְהֵעָלֵם בְּתוֹךְ צֶבַע הַכְּתָלִים הֶאָפוּר. אֶת דַרְכּוֹ עָשָׂה לְאַט בְּזָחְלוֹ, עַל גְרוֹנוֹ¹, – בְּהִתְאַמְצוֹ בְּכָל מַאֲמַצֵי כֹחוֹ לִבְלִי לִצְעֹק בְּשָׁעָה שֶׁפְּצָעָיו נִפְתָּחוּ בְּזָחֲלוֹ, פְּצָעָיו אֲשֶׁר לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ.

וּפִתְאֹם וְהִנֵה קוֹל צְעָדִים שָׁמְעוּ אָזְנָיו, בְּקוֹל צְלִיל נִשְׁמַע הֵדָם תַּחַת תִּקְרַת הַפְּרוֹזְדוֹר. בְּכָל גוּפוֹ רָעַד הָאֻמְלָל לְשֵׁמַע הַקוֹל הַזֶה, נְשִׁימָתוֹ נֶעֱצָרָה וְנִפְסָקָה וְעֵינָיו חָשְׁכוּ. אֲהָה! כָּל עֲמָלוֹ עָלָה בַּתֹּהוּ, הַכֹּל הָיָה לְאֶפֶס! הוּא הִתְכַּוֵץ בַּפִּנָה, וְכִמְעַט מֵת מִפַּחַד קָפָא עַל מְקוֹמוֹ.

זֶה הָיָה אֶחָד הַמְשָׁרְתִים וּכְלֵי מַשְׁחִיתוֹ – מְכוֹנָה לַעֲקוֹר וּלְהוֹצִיא בָּה מִתּוֹךְ הָאָדָם אֶת גִידָיו – בְּיָדוֹ. נֶחֱפָּז הָיָה לָלֶכֶת, וּתְמוּנָתוֹ הַנוֹרָאָה בַּעֲלַת הַפָּנִים הַמְכוּסִים בָּאֲפַר עָבְרָה עַל פָּנָיו בִּמְהִירוּת. הַפַּחַד אֲשֶׁר תָּקַף אֶת הָאֻמְלָל לְמַרְאֵהוּ כְּאִלוּ הִכְחִיד מִקִרְבּוֹ אֶת כָּל כֹּחַ חַיָיו; כְּשָׁעָה שְׁלֵמָה שָׁכַב עַל מְקוֹמוֹ מִבְּלִי נוֹעַ, מִבְּלִי אֲשֶׁר יוּכַל לְהָנִיעַ יָד אוֹ רָגֶל. הַפַּחַד מִפְּנֵי הָעִנוּיִים הַחֲדָשִׁים הַנְכוֹנִים לוֹ אִם יִתָּפֵשׁ בְּכַף, הִמְרִיץ אוֹתוֹ כִּמְעַט לָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו, אַךְ בְּמַעֲמַקֵי נִשְׁמָתוֹ שָׁבָה הַתִּקְוָה לִלְחוֹשׁ לוֹ אֶת הַמִלָה הַנְעִימָה, אֶת הַמִלָה הַנֶחֱמָדָה: “אוּלַי”… מִלָה הַמְעוֹדֶדֶת אֲפִילוּ בְּרֶגַע הַיֵאוּשׁ הַיוֹתֵר מָר… הִנֵה נַעֲשָׂה לוֹ נֵס! הָלְאָה הַסְפֵקוֹת! וְהוּא זוֹחֵל הָלְאָה, הָלְאָה לִקְרַאת הַחֹפֶשׁ הַמְקֻוֶה, וְהוּא עָיֵף וּמְעֻנֶה מֵרָעָב וּמֵעֹנִי וְרוֹעֵד כְּעָלֶה מִפַּחַד. הַמְעָרָה הָאֲפֵלָה, כְּאִלוּ מְקוּסָמָה הִיא בְּקֶסֶם נוֹרָא; הוֹלֶכֶת הִיא וְנִמְשֶׁכֶת לְאֵין קֵץ וּלְאֵין סוֹף, וְהוּא זוֹחֵל וְזוֹחֵל בְּהִתְאַמְצוֹ לַחֲדוֹר בְּמַבָּטוֹ אֶל הַחֲשֵׁכָה הָאֲיוּמָה הַמַבְדִילָה בֵּינוֹ וּבֵין הַחֹפֶשׁ.

אֲבָל מַה זֹאת? עוֹד הַפַּעַם נִשְׁמַע קוֹל צְעָדִים, לֹא מְהִירִים כָּרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם קוֹל אֲנָשִׁים הוֹלְכִים לְאַט וְקוֹל צְעָדֵיהֶם כֵּהֶה וְעָמוּם. בְּתוֹךְ הָאוֹר הַכֵּהֶה הַמְמַלֵא אֶת הַמְעָרָה מִמַעַל, נִרְאֲתָה לוֹ דְמוּתָם שֶׁל שְׁנֵי אִינְקְבִיזִיטוֹרִים בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם הַלְבָנִים־הַשְׁחוֹרִים וּבְכוֹבָעֵיהֶם הָאֲרוּכִים בַּעֲלֵי הַכְּנָפוֹת הַמוּרָמוֹת לְמַעֲלָה. הֵם דִבְּרוּ בְּנֵיהֶם בְּלַחַשׁ, וּכְנִרְאֶה הִתְוַכְּחוּ עַל אוֹדוֹת דָבָר נִכְבָּד מְאֹד, כִּי הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בְּחָזְקָה.

רַבִּי אָשֵׁר סָגַר אֶת עֵינָיו לְמַרְאֵה הָאִינְקְבִיזִיטוֹרִים הָאֵלֶה; לִבּוֹ הִתְחִיל לִדְפּוֹק בְּקִרְבּוֹ כְּאִלוּ חָפֵץ לְהִתְפָּרֵץ וְלִקְפּוֹץ מִתּוֹךְ חָזֵהוּ; זֵעָה קָרָה, זֵעָה שֶׁלִפְנֵי הַמָוֶת כִּסְתָה אֶת כָּל גוּפוֹ. הוּא קָפָא עַל מְקוֹמוֹ מֵאֵימַת צַלְמָוֶת אֲשֶׁר בִעֲתַתּוֹ. גֵווֹ נִדְבַּק אֶל אַבְנֵי הַקִיר לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֲשֶׁר מִלְמַעְלָה, וְלִבּוֹ צָעַק בְּקִרְבּוֹ אֶל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו.

בְּהַגִיעָם עָדָיו, נֶעֶצְרוּ שְׁנֵי הָאִינְקְבִיזִיטוֹרִים בְּדַרְכָּם כְּשֶׁאוֹר הָעֲשָׁשִׁית הֵאִיר אֶת גְוִיוֹתֵיהֶם. כְּנִרְאֶה בְּמִקְרֶה נֶעֱצָרוּ בְּחֹם הַוִכּוּחַ.

אֶחָד מֵהֶם בְּהַקְשִׁיבוֹ לְהוֹכָחוֹת רֵעֵהוּ, הֵסֵב אֶת מַבָּטֵי עֵינָיו אֶל עֵבֶר פְּנֵי הָאֻמְלָל. הַלָז לֹא הִרְגִישׁ בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי מַבָּטֵי הַמִתְוַכֵּחַ תּוֹעִים בַּמֶרְחָק וְאֵינָם פּוֹנִים אֶל מַה שֶׁקָרוֹב לָהֶם, וַיַרְגֵשׁ כְּאִלוּ מֶלְקָחַיִם צוֹבְתִים אֶת בְּשַׂר גוּפוֹ הַפָּצוּעַ: עוֹד הַפַּעַם עָלָיו לָשׁוּב וּלְהִתְהַפֵּךְ וְלִהְיוֹת גוּשׁ בָּשָׂר הַמְפַרְפֵּר וְנֶאֱנָח וְנֶאֱנָק תַּחַת יַד מְעֲנָיו. כְּנַף הַמְעִיל אֲשֶׁר לְאֶחָד הָאִינְקְבִיזִיטוֹרִים נָגַע בְּפָנָיו וּמִמַגָע זֶה חָשְׁכוּ עֵינָיו וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֱצָרָה. אַךְ נִפְלָא הַדָבָר וְִגַם רָגִיל הוּא וּשְׁכִיחַ; מַבָּט עֵינָיו שֶׁל הָאִינְקְבִיזִיטוֹר הֶרְאָה, כִּי שָׁקוּעַ הוּא עַד מְאֹד בְּעִנְיְנֵי רִיבוֹ בְּהִשְׁתַּדְלוֹ לִמְצוֹא מַעֲנֶה עַל הוֹכָחַת רֵעוֹ: הוּא הִבִּיט עַל הֶאָסִיר בְּשׁוּם לֵב, אַךְ לֹא רָאָהוּ.

בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים הוֹסִיפוּ שְׁנֵי הַמִתְוַכְּחִים הַנוֹרָאִים לְהִתְלַחֵשׁ בֵּינֵיהֶם, אַחַר קָמוּ וַיֵלְכוּ הָלְאָה בִּצְעָדִים אִטִיִים אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָׁם יָצָאוּ: בּוֹ לֹא הִרְגִישׁוּ… בְּתוֹךְ הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ אֲשֶׁר בְּמֹחוֹ נִצְנְצָה מַחֲשָׁבָה בְּהִירָה אַחַת: “אוּלַי מַתִּי כְּבָר, לָכֵן אֵין מַרְגִישִׁים בִּי עוֹד?” אַךְ חֲזוֹן בַּלָהוֹת אָיוֹם הֱשִׁיבֵהוּ אֶל הַמְצִיאוּת: לוֹ נִדְמָה פִּתְאֹם כִּי הוּא רוֹאֶה לְפָנָיו, עַל הַקִיר אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינָיו, שְׁתֵּי עֵינַיִם אַכְזָרִיוֹת וּמְשַׁחֲרוֹת לַטָרֶף וְהֵן מַבִּיטוֹת יָשָׁר נִכְחוֹ… קוֹר וּצְמַרְמֶרֶת תָּקְפוּ אֶת גוּפוֹ וּבִתְנוּעָה שֶׁל יֵאוּשׁ הֵסַב אֶת רֹאשׁוֹ אֲחוֹרַנִית. אַךְ לֹא, אֶלֶף אַלְפֵי פְּעָמִים לֹא! הוּא נוֹכַח בַּדָבָר בְּהַעֲבִירוֹ אֶת כַּף יָדוֹ עַל גַבֵּי הַכֹּתֶל: זֹאת הָיְתָה בְּבוּאַת עֵינֵי הָאִינְקְבִיזִיטוֹר אֲשֶׁר הִתְרַשְׁמוּ וְנֶחְרְתוּ בְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו הוּא, וַאֲשֶׁר נִשְׁקְפוּ כָּעֵת אֵלָיו מִכִּתְמֵי הַכֹּתֶל הַלַחִים. הָלְאָה, קָדִימָה! עָלָיו לְמַהֵר אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָא שָׁם לְפִי דִמְיוֹנוֹ אֶת חֻפְשָׁתוֹ; אֶל הַתְּהֹם הָאֲפֵלָה אֲשֶׁר רַק כִּשְׁלשִׁים צְעָדִים מַבְהִילִים בֵּינוֹ וּבֵינָהּ. בְּהִתְאַמְצוּת חֲדָשָׁה וּבְהִתְרַכְּזוּת כָּל כֹּחוֹתָיו הוֹסִיף לִזְחוֹל הָלְאָה, עַד אֲשֶׁר יָצָא סוֹף סוֹף מִתּוֹךְ הָרְצוּעָה הַמוּאָרָה בְּאוֹר הָעֲשָׁשִׁית וְהַמֶרְחָב הֶאָפֵל בָּלַע אוֹתוֹ שׁוּב. פִּתְאֹם נִדְמָה לוֹ כִּי זֶרֶם שֶׁל קוֹר נִמְשָׁךְ וּמַגִיעַ עַד יָדָיו הַנִשְׁעָנוֹת עַל רִצְפַּת הָאֶבֶן; זֹאת הָיְתָה הִתְפָּרְצוּת חֲזָקָה שֶׁל הָרוּחַ שֶׁבָּא דֶרֶךְ הֶחָרָךְ אֲשֶׁר בֵּין הַמִפְתָּן וְהַדֶלֶת בִּקְצֵה הַמִסְדְרוֹן. הוֹי, אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם! וּמַה אִם דֶלֶת זוּ מוֹבִילָה אֶל הַחֵרוּת! שִׂמְחַת שִׁגָעוֹן תָּקְפָה אֶת הָאֻמְלָל בַּעֲצוּמֶיהָ, הוּא הִבִּיט אֶל הַדֶלֶת מִלְמָטָה לְמַעֲלָה מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לִרְאוֹתָה הֵיטֵב מִתּוֹךְ הָאֲפֵלָה הַסוֹבֶבֶת אוֹתוֹ. הוּא הִתְחִיל לְמַשֵׁשׁ אוֹתָה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו: אֵין מַנְעוּל וְאֵין בָּרִיחַ. הִנֵה כַּף הַדֶלֶת!.. הוּא הִתְרוֹמֵם כִּמְעַט וַיִלְחָצֶנָה: הַדֶלֶת נִפְתְּחָה לְפָנָיו…

–הַלְלוּיָה!.. לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו בְּהִתְרַגְשׁוּת שֶׁל תּוֹדָה אֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה מִלְבָבוֹ הַסוֹעֵר, בְּעָמְדוֹ עַל הַמִפְתָּן וּבְהַבִּיטוֹ אֶל הַמַרְאֶה אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינָיו.

מֵעֵבֶר לַמִפְתָּן הָיָה גַן; לַיְלָה הָיָה, לֵיל כּוֹכָבִים, אָבִיב הָיָה, חֹפֶשׁ וְחַיִים! הָלְאָה, מֵרָחוֹק הִשְׁתָּרְעָה בִּקְעָה רַחֲבַת יָדַיִם, אֲשֶׁר עַד הֶהָרִים תַּגִיעַ, עַד הֶהָרִים אֲשֶׁר שִׁרְטוּטֵיהֶם הַכְּחוּלִים הִתְרַשְׁמוּ מֵרָחוֹק עַל פְּנֵי הָאֹפֶק. שָׁמָה מְחַכָּה לוֹ יְשׁוּעָתוֹ וּפְדוּת נַפְשׁוֹ! – לְמַהֵר, עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר לְמַהֵר שָׁמָה! הוּא יָרוּץ כְּאַיָלָה שְׁלוּחָה, כָּל עוֹד נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ יָרוּץ! כָּל הַלַיְלָה, דֶרֶךְ חָרְשֵׁי עֲצֵי הַלִימוֹנִים, אֲשֶׁר רֵיחַ פִּרְחֵיהֶם מַגִיעַ כְּבָר אֵלָיו. וּבִלְבָד שֶׁיָבוֹא וְיַגִיעַ עַד הֶהָרִים: שָׁם, שָׁם הַהַצָלָה, שָׁמָה הַפְּדוּת! בְּתַאֲוָה עַזָה שָׁאַף אֶל תּוֹכוֹ אֶת הָרֵיחַ הַמְחַיֶה וְהַמְעוֹדֵד, אֶת הָאֲוִיר הַקָדוֹשׁ שֶׁל הַגָן; הָרוּחַ הַצַח חִזְקָהוּ וָיְעֹדְדֵהוּ, כֹּחוֹתָיו שָׁבוּ אֵלָיו, רֵיאָתוֹ נִתְחַזְקָה וַתִּמָלֵא רַעֲנַנוּת וּבְרִיאוּת. רַק מִלָה אַחַת צָלְלָה בְּאָזְנָיו, רַק הֶגֶה אֶחָד מִלֵא אֶת כָּל קְרָבָיו: “הָלְאָה, הָלְאָה מֵעֵמֶק עָכוֹר זֶה! אֶל הַחַיִים וְאֶל הַחֹפֶשׁ!” וּבְתִתּוֹ עוֹד הַפַּעַם שֶׁבַח וְהוֹדָאָה לְיוֹצְרוֹ עַל הַחַיִים וְהַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמוֹ הֵרִים אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לְמַעֲלָה וְעֵינָיו טָבְעוּ בִּתְכֵלֶת הַשָׁמַיִם וּבְרִבְבוֹת כּוֹכָבֵיהֶם. הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קְדוּשָׁה תָּקְפָה אוֹתוֹ.

וּפִתְאֹם נִדְמָה לוֹ, כִּי זְרוֹעוֹת שְׁקוּפוֹת נְטוּיוֹת אֵלָיו וְהֵן הוֹלְכוֹת וּמִתְקָרְבוֹת, נְכוֹנוֹת לְקַבְּלוֹ אֶל תּוֹךְ אָרְבוֹתֵיהֶן, הוּא הִרְגִישׁ כִּי זְרוֹעוֹת אֵלוּ מְחַבְּקוֹת אוֹתוֹ וְלוֹחֲצוֹת אוֹתוֹ אֶל הֶחָזֶה. עַל יָדוֹ עָמְדָה גְוִיָה גְבֹהַת־הַקוֹמָה. בִּתְמִימוּת וּבֶאֱמוּנָה הִתְמַכֵּר אֶל הַלְטִיפָה הַזֹאת, אֶל אוֹת הַחִבָּה הָרִאשׁוֹן שֶׁפְּגָשָׁהוּ עַל דֶרֶךְ חֻפְשָׁתוֹ וַ…יֶחֱרַד בְּכָל גוּפוֹ. פָּנָיו הִתְעַוְתוּ פִּתְאֹם מֵיֵאוּשׁ מָר, מַבָּט עֵינָיו כָּבָה; עַל שְׂפָתָיו נִרְאָה קֶצֶף מָהוּל בַּדָם.

מַה נוֹרָא, מַה אָיוֹם הַדָבָר! הֲלֹא אָחוּז וְחָבוּק הוּא בִּזְרוֹעוֹת הָאִינְקְבִיזִיטוֹר הַגָדוֹל, בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל דוֹן פֵידְרָה אֲרַבּוּאֵיץ ד’אַסְפִילָה הַמְכֻבָּד, אֲשֶׁר הִבִּיט עָלָיו בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דְמָעוֹת, בְּעֵינֵי רוֹעֶה נֶאֱמָן הַמוֹצֵא אֶת הַכִּבְשָׂה הַנִדָחָה מֵעֶדְרוֹ.

הָרוֹעֶה הַנֶאֱמָן אִמֵץ אוֹתוֹ אֶל לְבָבוֹ בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה כָּזוּ, עַד כִּי הַנְחוּשְׁתַּיִם אֲשֶׁר נָשָׂא עַל בְּשָׂרוֹ מִתַּחַת לְמַדָיו, כְּחֹק לַכֹּהֲנִים, נִתְקְעוּ בִּבְשָׂרוֹ. וְהֶאָסִיר הָאֻמְלָל, אֲשֶׁר עֵינָיו קָמוּ בְּחוֹרֵיהֶן נֶאֱנַק אֶנְקַת חָלָל בִּזְרוֹעוֹת הַכֹּהֵן, בְּהַרְגִישׁוֹ בְּהַרְגָשָׁה מְטֻשְׁטֶשֶׁת וְאִי־בְּהִירָה, כִּי כָּל מַה שֶׁעָבַר עָלָיו בָּעֶרֶב הַנוֹרָא הַזֶה, הָיָה מוּכָן מֵרֹאשׁ וְנַעֲשָׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָה, בִּשְׁבִיל לְעַנוֹת אוֹתוֹ בָּעִנוּי הָאַחֲרוֹן, בְּעִנוּי הַתִּקְוָה. הָאִינְקְבִיזִיטוֹר הָגָדוֹל הִבִּיט עָלָיו בְּמַבָּט מָלֵא יָגוֹן וְעֶצֶב קוֹדֵר, וּבְקוֹל מָלֵא תּוֹכָחָה שֶׁל חִבָּה לָחַשׁ לוֹ עַל אָזְנוֹ, בְּהַשִׁיבוֹ עָלָיו אֶת נְשִׁימָתוֹ הַחַמָה:

– לָמָה זֶה, בְּנִי! יוֹם אֶחָד לִפְנֵי גְאוּלָתְךָ וּפְדוּת נַפְשֶׁךָ… הֲלֹא אֶפְשָׁר הַדָבָר, כִּי רוּחַ נָכוֹן יְחֻדַשׁ בְּקִרְבְּךָ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן… אָמַרְתָּ לַעֲזֹב אוֹתָנוּ!…