בלי חגיגות, בלי פרסום, ואפילו בלי מודעות, נוספה לחיפה כמות של תפארת אמיתית. המוזיאון העירוני לאמנות עתיקה, מוסד שאין כמותו לחן ולרצינות, נתעשר בכמה וכמה מוצגים נדירים. כל מוצג אוצר בפני עצמו. ואולי המעניינים ביותר ביניהם הם מעשי ידי האמנים המצריים. האריגים שלהם עמדו ביפים ובטיבם במשך שלושת אלפים שנה ויותר. וקעריות־הברונזה, וצנצנות־האבן, וכלי־הצורפים לעבודות־זהב – כולם מצטיינים בטעמם העדין וברמתם הטכנית הגבוהה. ובלי שארצה לפרט את אשר אפשר לראות שם (זאת אי־אפשר לתאר, זאת מוכרחים לראות!), די לציין, כי כמה יצירות־אמנות עושות רושם כאילו נעשו בימינו.
יותר מזה: יש כלים העשויים בטכניקה מושלמת כזאת, שדורנו מפגר אחריה. למשל, הצנצנות המצריות, החלקות ומלוטשות להפליא, העשויות מאבן צהבהבה־חיורת, ארגוניט. העיבוד של אבן כזאת דורש מאמץ לא־רגיל. ובעלי־מקצוע, העובדים עתה בליטוש השיש בבית־החרושת “אבן” שבמפרץ חיפה, ראו את הצנצנות האלו, ואמרו: “בימינו, אפשר לנסות לעבד ככה את האבן הנהדרת הזאת, עושים זאת בעזרת יהלומים. אולם לא כדאי לסכן יהלומים”…
יצירות האמנים מארץ־היאור נמצאות כאן, במוזיאון החיפני, בחברה של אמני־קרמיקה ־מקפריסין, יוצרי־זכוכית מצור ומצידון, וציירים ופסלים מארץ־ישראל הקדומה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.