בואו, בני־הנעורים! כבשו את חיפה, מלאו את רחובותיה המולת־נעורים ושירת־החופש של ילדי־עמל! שלכם ולמענכם העיר הזאת, וכל טעם קיומה – בכם, בעתיד אשר אתם תרקמו לה.
עיר המעלות היא העיר הזאת. מכל סימטה של העיר התחתית אפשר לעלות אל קוי־גובה חדשים. כאן עולים ומעלים, ומתעלים. כל הישוב העברי בעיר הזאת יכול לשמש לכם סמל לכך. לפני שני דורות התחיל גידולו האטי בין הבתים הנושנים של עיר נושנה וזרה. והישוב הזה פרץ ועלה. הוא הקים את הדר־הכרמל ואת הר־הכרמל ואת נוה שאנן, ופרץ אל המפרץ, והקים קרית־חיים, ועד כמה וכמה שכונות־עובדים – כולן קריות־חיים וישובי־עבודה. ובכולן מתנוסס דגלה של ההסתדרות, ונשמעת שירת משמרתה הצעירה – שירת הנוער העובד.
עיר העליה היא חיפה. מתוכה הושטו ידים להצלה ולהעלאה, ובשעריה עברו מאות אלפי העולים מכל קצוי העולם. ועיר הקליטה היא. במשך חמישים שנה גדלה מתחומי עיירה לממדי כרך של עשרים ריבוא. מאז קום המדינה ועד עתה גדלה פי שלושה. צאו לעיבורה של עיר וראו: בחלק הדרומי בלבד, בשכנות לשער־העליה, תמצאו את מחנה־דויד ואת ה"טירות", גוש ההולך ונקלט על־ידי חיפה העברית, והגוש כגדלה של חדרה, למשל. ומעברות כאלו רבות, מכל עבריה של העיר הזאת, וכולן בתחומיו של מחנה־העבודה החיפני.
כי קודם־כל עיר־העבודה לפניכם, בכוח העבודה גדלה, ובזכות העבודה נעשתה מרכז לכלכלה הישראלית. משערי בתי־החרושת שלה יוצאים ברזל ומלט, דשנים ומכונות חקלאות, אריגים וצבעים, מכוניות, מכשירי־עבודה, וצרכי־מאכל. הסביבה של חיפה היא גוש חקלאי המפרנס את הארץ ביבוליו. החוף משמש בסיס לצי העברי ומקלט לציי העולם הגדול. והיבוא עם היצוא של ישראל נפגשים בנמל של העיר הזאת, והנמל עצמו שקול כנגד מקומות־עבודה רבים. ובסך־הכל רוב העיר הזאת הם אנשי העבודה, ואנשי ההסתדרות.
אכן, חיפה היא עיר ההסתדרות. שלט צנוע בחצר טכניון מעיד כי כאן נוסדה ההסתדרות. אבל מעידים גם בתי ההסתדרות, הגדולים אולי בארץ; ושיכוני ההסתדרות, המהווים חלק חשוב של חיפה; ומפעלי־התרבות הנרחבים של מועצת הפועלים; והכוח ההסתדרותי המדריך ומכוון את העיריה של חיפה, וליכוד הציבור בשעות־מבחן ושביתות; ונאמנותו לצוי התנועה, לכל הגיוסים וצורות ההיחלצות, למן ההגנה וכיבוש העבודה, ועד התנועה “אל הכפר”. כל המערכות הישוביות ידועות לאנשי העיר הזאת. בכמה מן המאבקים יצאה היזמה מכאן – לא במקרה, חברינו ואורחינו הצעירים.
ומה שהיינו עוד רוצים לראות: שתהיה חיפה עיר־הנוער. העיר הזאת לא קיפחה את הנוער, חלילה. היא עזרה לו להקים מועדונים. העיריה הקימה מגרשי ספורט ומשחקים. יש התחלות טובות למיבצעים חשובים – יש גם בית לסניף הנוער העובד, ובו שוקקים חיים, כאשר ידעתם. אולם רישומו של הנוער בעיר הזאת אינו ניכר. הוא לא כבש את רחובותיה. הוא לא משתתף במאבקיה, ובכל־אופן לא במידה הראויה. דומה, מוותרים אתם על המקום המגיע לכם בצדק. מדוע?
לפני שלושים שנה, בועידתכם הראשונה, נאמרו דברי־ברכה על־ידי חבר ותיק. עתה הוא כאן מלא להט־נעורים, והוא יושב באחד הקיבוצים בנגב, הוא דוד בן־גוריון. והוא אמר: “אחד הנצחונות הגדולים, היכול לשמש לנו כקנה־מידה לכיבושינו – – – הוא הנוער העובד… בתוך תנועתנו זהו הענף הראשון היונק כבר באופן ישר ממקורות ארצישראליים. עצם העובדה של כינוס נוער כזה מכל קצוי הארץ, הוא אחד הדברים המעודדים והמחזקים בתנועתנו… עצם המאורע של ועידה זו עלול לחזק את כוחה של הסתדרות העובדים. אנחנו רואים בכם את חלום נעורינו. את כל הזוהר והרעננות במלוא כוחם. משום כך אנו מלווים את ועידתכם ברגש אהבה גדול”…
ולדברים האלה לא נוסיף – הם מבטאים את רחשי לבנו לועידה.
כי הדברים האלה כאילו נאמרו רק היום.
1953/4.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.