סִפּוּר מוּפְלָא עַל מוּסִיקָה, כְּלֵי־נְגִינָה וְקוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים

פֵאוֹדוֹר שַלְיַפִּין (1873–1938)

גְּדוֹל זַמָּרֵי רוּסִיָה (בַּס). בַּתְּמוּנָה אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ כְּ“בּוֹרִיס גּוֹדוּנוֹב” בָּאוֹפֶּרָה שֶל מוּסוֹרְגְסְקִי.

….על הַמוּסִיקָה לְהַצִּית אֶת הָאֵשׁ בְּלֵב הָאָדָם"… (לוּדְוְיג וַן בֶּטְהוֹבֶן)

 

פֶּרֶק א. הַקּוֹנְצֶרְט בָּעֵמֶק    🔗

עָמוֹס חִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לָעֶרֶב הַגָּדוֹל, הוֹרָיו הִבְטִיחוּ לוֹ כִּי יִקְחוּהוּ אִתָּם לְקוֹנְצֶרְט שֶׁל הַתִּזְמֹרֶת הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית. מִכָּל פִּנּוֹת הָעֵמֶק יִסעוּ לְשָׁם, מִי בָרֶכֶב וּמִי בָּרֶגֶל, מִי עַל סוּס וּמִי עַל חֲמוֹר. שָׁם, לְמַרְגְּלוֹת הַר הַגִּלְבֹּעַ, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם הוּקְמָה בָּמָה, וְשָׁם יֵשְׁבוּ הַנּוֹגְנִים וְיִנָּגֵּנוּ, וְהוּא, עָמוֹס, יִהְיֶה בֵּין הַשּׁוֹמְעִים. כְּבָר בַּבֹּקֶר בְּבֵית־הַסֵּפֶר, סִפֵּר עָמוֹס לַחֲבֵרָיו עַל הַמְּאֹרָע הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ וְכִי הוּא – הוּא הִדְגִּישׁ זֹאת בְּגָאוֹן – יִסַּע עִם הוֹרָיו לְקוֹנְצֶרְט. וְיֻרְשֶׁה לְהִשָּׁאֵר שָׁם עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.

כָּל הַחֲבֵרִים הִתְקַנְּאוּ בוֹ. עָמוֹס יִהְיֶה הַיָּחִיד בְּכָל תַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר יִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶת הַתִּזְמֹרֶת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר עָלֶיהָ אוֹמְרִים, כִּי קָרוֹב לְמֵאָה נוֹגְנִים מִשְׁתַּתְּפִים בָּהּ. הוֹרָיו שֶׁל עָמוֹס הָיוּ חוֹבְבֵי מוּסִיקָה נִלְהָבִים; אָבִיו נִגֵּן בִּנְעוּרָיו בְּכִנּוֹר וְאִמּוֹ מְזַמֶּרֶת בְּקוֹל נָעִים, עָמוֹס מְנַגֵּן בֶּחָלִיל, וְדוֹדוֹ יְהוֹשֻׁעַ, הַגָּר בְּחֵיפָה הִבְטִיחַ לוֹ שֶׁאִם יִגְמֹר אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי בְּהִצְטַיְּנוּת, כְּלוֹמַר יִהְיוּ לוֹ הַרְבֵּה “טוֹב” וְ“טוֹב מְאֹד”, יִתֵּן לוֹ כִּנּוֹר בְּמַתָּנָה. לֹא רָחוֹק הַיּוֹם, רַק עוֹד שָׁנָה אֶחָת, פָּחוֹת מִשָּׁנָה אֶחָת, שֶׁהֲרֵי לוֹמֵד הוּא כְּבָר בְּכִתָּה ח', וִיקַבֵּל כִּנּוֹר. וּמִי יְלַמְּדֵהוּ לְנַגֵּן? כַּמּוּבָן, אַבָּא. בַּכְּפָר הַקָּטָן אֵין מוֹרֶה לְמוּסִיקָה. כַּמָּה הִשְׁתּוֹקֵק עָמוֹס לְנַגֵּן בְּכִנּוֹר. מִי יִתֵּן וְתִתְמַלֵּא מִשְׁאַלְתּוֹ בִּמְהֵרָה!

הָעֶרֶב בָּא! רוּחַ חֲרִישִׁית, רַכָּה וּמְלַטֶּפֶת, נָשְׁבָה מִן הַיָּם הָרָחוֹק, פִּלְּסָה לָהּ דֶּרֶךְ בֵּין פִּסְגוֹת הַכַּרְמֶל וְצָלְחָה אֶת הָאֲוִיר עַד שֶׁהִגִּיעָה לַכְּפָר הַקָּטָן הַשּׁוֹכֵן בְּלֵב הָעֵמֶק, יָשָׁר אֶל עָמוֹס הָעוֹמֵד לִפְנֵי בֵיתוֹ וּמְחַכֶּה לְאָבִיו, אֲשֶׁר הָלַךְ לִרְתֹּם אֶת שְׁתֵּי הַפְּרָדוֹת אֶת חַנָּה וְאֶת פְּנִינָה. אִמּוֹ, אֶסְתֵּר, כְּבָר הִתְלַבְּשָׁה וְהִנֵּה מְגִיפָה הִיא אֶת הַתְּרִיסִים.

– אַבָּא, הַתַרְשֶׁה לִי לִנְהוֹג? – שָׁאַל עָמוֹס אֶת אָבִיו.

– טוֹב, תִּנְהַג אַתָּה, אוּלָם לֹא בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, יֶשׁ לָנוּ פְּנַאי, וְנַגִּיעַ בַּזְּמַן גַּם אִם נִסַּע לְאַט.

– לְאַט, אַבָּא, לְאַט. אֲנִי לֹא יָכוֹל, קְצָת מַהֵר, כֵּן אַבָּא?

– בְּסֵדֶר! אוּלָם, בְּעֶצֶם רָצִיתִי, כִּי אִמָּא תִנְהַג, וְאָנוּ נְשׂוֹחֵחַ קְצָת עַל הַקּוֹנְצֶרְט. יֵשׁ מִסְפָּר דְּבָרִים הַטְּעוּנִים בֵּאוּרִים.

– כֵּן, אַבָּא, צָדַקְתָּ – עָמוֹס קָפַץ אֶל הַמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, וּמָסַר אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת לִידֵי אִמּוֹ. וְהַנְּסִיעָה אֶל הֲרֵי הַגִּלְבֹּעַ הֵחֵלָּה.

מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם הִשְׁתָּרְעוּ שְׂדוֹת תִּירָס וְגַנֵּי יָרָק. לִפְרָקִים שֵׂרְכוּ הַפְּרָדוֹת אֶת דַּרְכָּן כְּשֶׁמִּשְּׁנֵי צִדֵּי הַכְּבִישׁ מִתְנוֹסְסִים אֳרָנִים גְּבוֹהִים וְעַל עַנְפֵיהֶם רִבֲבוֹת צִפֳּרִים הָאוֹמְרוֹת אֶת שִׁירַת עַרְבָּן.

– וּבְכֵן, בְּנִי, הַשֵּׁם סִמְפוֹנִיָּה הוּא מִשֹּׁרֶשׁ יְוָנִי וְהַמִּלָּה נִמְצֵאת גַּם בַּתְּנָ“ךְ, בַּסֵפֶר דָּנִיֵּאל, אַךְ שָׁם בְּמַשְׁמָעוּת שֶׁל כְּלִי נְגִינָה. הָעֶרֶב נִשְׁמַע בֵּין הַשְּׁאָר אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה הַשִּׁשִׁית מֵאֵת לוּדְוִיג וַן בֶּיטְהוֹבֶן הַנִּקְרֵאת: פַּסְטוֹרַלָה”.

– מָה־זֹאת פַּסְטוֹרַלָה, אַבָּא?

– מִלָּה זֹאת בָּאָה מֵהַמִּלָּה הָרוֹמִית: “פַּסְדּוֹ” שֶׁפֵּרוּשָׁהּ – לִרְעוֹת. וּפַּסְטוֹרַלָה מַשְׁמָע: יְצִירָה מוּסִיקַלִית שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֹפִי וְנֹסַח כְּפָרִי.

– הָהּ, “אַיְזֶן”. אַבָּא, זֶה מַתְאִים לָנוּ, הֲרֵי אָנוּ גַם כֵּן כְּפָרִיִּים.

– בְּסֵדֶר, בְּנִי, וּבְכֵן מָה הִנְּךָ רוֹצֶה לָדַעַת עוֹד? כֵּן, אָנוּ דִּבַּרְנוּ עַל הַסִּימְפוֹנְיָּה. הֲשָׁמַעְתָּ כְּבָר עַל יְצִירָה מוּסִיקַלִּית שֶׁשְּׁמָהּ סוֹנֵטָה?

– לֹא. אַבָּא, מָה־זֹּאת סוֹנֵטָה?

– שָׁלוֹם. כַּאן הַתִּירָס עָלָה יָפֶה–יָפֶה, הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפֶה מְאֲשֶׁר אֶצְלֵנוּ. – פָּנְתָה פִּתְאֹם הָאֵם הַנּוֹהֶגֶת וְהָאוֹחֶזֶת בְּבִטְחָה בְּמּוֹשְׁכוֹת. הִתְבּוֹנֵן שָׁלוֹם הֵיטֵב–הֵיטֵב אֶל הַתִּירָס הַגָּבֹהַּ וְהַיָּפֶה שֶׁהִתְנוֹעֵעַ בְּקֶצֶב הָרוּחַ וְנִעְנַע בְּרֹאשׁו:

– צָדַקְתְּ, אִמָּא, כַּנִּרְאֶה יִהְיֶה יְבוּלֵנוּ לֹא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

– אִמָּא, אַבָּא מַסְבִּיר לִי עַכְשָׁו אֶת הַתָּכְנִית הַמּוּסִיקַלִית שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִשְׁמֹעַ הָעֶרֶב, וְאַתְּ מְדַבֶּרֶת עַל הַתִּירָס.

– אֵין דָּבָר, בְּנִי, גַּם הַתִּירָס וְגַם הַסִּימְפוֹנְיָּה שְׁנֵיהֶם דְּבָרִים חֲשׁוּבִים מְאֹד – עָנְתָה אֶסְתֵּר וְהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַשְּׁנַיִם וְעֵינֶיהָ הַקּוֹרְנוֹת אֹשֶׁר וְאַהֲבָה אָפְפוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּרֹךְ וְזֹהַר טוֹב, בְּדִיּוּק כָּזֶה הַבָּא מִפְּאַת מַעֲרָב, זֹהַר נוּגֶה וָרַךְ בְּמִקְצַת.

– אָנוּ חוֹזְרִים, עָמוֹס, אֶל הַסּוֹנֵטָה. גַּם הַמִּלָּה הַזֹּאת יְסוֹדָהּ בַּשָּׂפָה הָרוֹמִית הַפֹעַל סוֹנוֹ – פֵּרוּשׁוֹ: לְהַשְׁמִיעַ צְלִילִים, בְּנִגּוּד לַשֵׁם קַנְטַטָּה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: שִׁיר מוּשָׁר בְּקוֹל אָדָם, כִּנּוֹ בְּשֵׁם סוֹנֵטָה שִׁיר מָרְכָּב מִכַּמָּה נְעִימוֹת שׁוֹנוֹת וּמְבֻצַּע עַל–יְדֵי כְּלִי נְגִינָה.

– אֲבָל, אַבָּא, אַתָּה שָׁכַחְתָּ, כִּי שְׁאַלְתִּיךָ עַל הַסִּימְפוֹנְיָּה, וּמַה שַׁיֶּכֶת הַסּוֹנֵטָה לַסִּימְפוֹנְיָּה?

– אַתָּה שׁוֹאֵל מַמָּשׁ כְּרַשִׁ“י: “מָה עִנְיַן שְׁמִיטָה אֵצֶל הַר סִינָי”? הַזוֹכֵר אַתָּה אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ”י אֵלֶּה?

– כֵּן, אַבָּא, אֲבָל אַתָּה מַצְחִיק אוֹתִי, אֲנִי שׁוֹאֵל, מַה זֹאת סִמְפוֹנִיָּה, וְאַתָּה מַסְבִּיר לִי אֶת הַסּוֹנֵטָה וְהַקְנְטַטָּה, וּפִתְאֹם דִּבְרֵי רַשִׁ"י.

– וְאַתָּה סָבוּר כִּי מַצְחִיק אֲנִי? וּבְכֵן, בְּנִי, יְהֵא בְּלִי רַשִׁ"י, דַּע לְךָ, כִּי הַסּוֹנֵטָה הִיא אֵם הַסִּימְפוֹנְיָּה; בְּטֶרֶם הָיְתָה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, כְּבָר נִגְּנוּ הַתִּזְמֹרוֹת אֶת הַסּוֹנֵטָה, שֶׁהִיא מָרְכֶּבֶת מְשְּׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה חֲלָקִים אוֹ פְּרָקִים. הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן מְנֻגַּן בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּקֶצֶב מָהִיר, שֶׁקוֹרְאִים בִּשְׁפַת הַמּוּסִיקָה: אֲלֶגְרוֹ; הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי הוּא אִטִּי – אַנְדַּנְטֶה, וְהַפֶּרֶק הַשְּׁלִישִׁי מְנֻגַּן בְּקֶצֶב מָהִיר וְקוֹרְאִים לוֹ רוֹנְדוֹ. מַה זֹּאת רוֹנְדוֹ? שׁוֹאֲלוֹת עֵינֶיךָ.

– כֵּן, בֶּאֱמֶת, אַבָּא, הַשְּׁאֵלָה כְּבָר הָיְתָה עַל קְצֵה לְשׁוֹנִי.

– רוֹנְדּוֹ הִיא מִלָּה צָרְפַתִית וּמַשְׁמָעוּתָהּ מִין שִׁיר, וּבְמוּסִיקָה – נְעִימָה רָאשִׁית שֶׁהִיא הַנּוֹשֵׂא, וּלְאַחֲרֶיהָ בָּאִים שִׁנּוּיִים אוֹ נְעִימוֹת אֲחֵרוֹת דּוֹמוֹת לָרִאשׁוֹנָה, וְשִׁנּוּיִים כָּאֵלֶה נִקְרָאִים וַרְיָצִיּוֹת. וְאִם הַסּוֹנֵטָה בַּת אַרְבָּעָה חֲלָקִים, בָּא לִפְנֵי הָרוֹנְדּוֹ מֶנוּאֶט, וְזֶהוּ רִקוּד בְּקֶצֶב שֶׁל שְׁלֹשָׁה רְבָעִים, אֲשֶׁר הָחֵל מַהַמֵּאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה רְקָדוּהוּ בְּחֵשֶׁק וּבְהַתְמָדָה בְּחַצְרוֹת הַמְּלָכִים, לִפְעָמִים בָּא גַּם סְקֶרְצוֹ, מִלָּה אִיטַלְקִית, הָאוֹמֶרֶת: נְעִימָה הִתּוּלִית וַעֲלִיזָה.

– אוֹי, אַבָּא, הָרֹאשׁ כְּבָר כּוֹאֵב לִי מֵהַמִּלִּים הַזָּרוֹת: סוֹנֵטָה, קַנְטַטָּה, סִימְפוֹנִיָּה!…

– נוּ, נוּ וְעוֹד וְעוֹד?…

– וְעוֹד אֵינִי זוֹכֵר…

– וְרוֹנְדוֹ, מֶנוּאֶט וּסְקֶרְצוֹ, וּשְׁמוֹת הַקֶּצֶב הַשּׁוֹנִים: אֲלֶגְרוֹ, אַנְדַּנְטֶה, וְעוֹד רַבִּים שֶׁעֲלֵיהֶם שׂוֹחַחְתִּי אִתָּךְ כְּבָר פְּעָמִים אֲחָדוֹת.¹

– כַּךְ, רַבּוֹתַי, הִגַּעְנוּ – אָמְרָה הָאֵם בְּדֵעָה זְחוּחָה.

– אַבָּא, רְאֵה, הָיִינוּ שְׁנֵינוּ כָּל־כַּךְ שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה, שֶׁלֹּא הִרְגַּשְׁנוּ בַּתְּכוּנָה הָרַבָּה וּבַתְּנוּעָה הַשּׁוֹקֶקֶת וְהַהוֹמָה כָּאן.

בְּהַגִּיעַ הַשְּׁלֹשָׁה אֶל מַרְגְּלוֹת הַגִּלְבֹּעַ, הָיְתָה הַחַמָּה טְבוּלָהּ בְּגַלֵּי הַיָּם, וְכוֹכָבִים נוֹצְצִים רוֹמְזִים תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמָם בָּרָקִיעַ הַתָּכֹל וְהַבָּהִיר לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל עָב. אַלְפֵי אֲנָשִׁים, שֶׁנָּהֲרוּ לְכַאן מִכָּל פִּנּוֹת הָעֵמֶק, מִבֵּית־אַלְפָא וְעַד נַהֲלָל, כְּבָר הִתְיַשְּׁבוּ עַל מְקוֹמוֹתֵיהֶם, וְרַבִּים עוֹמְדִים כְּחוֹמָה מִסָּבִיב.

מִשְּׁנֵי צִדֵי הַבָּמָה הוּקְמוּ שְׁנֵי פַּנָּסִים גְּדוֹלִים, שְׁנֵי זַרְקוֹרִים, הַמְּטִילִים אוֹר רַב וְלָבָן לְתוֹךְ חֲלַל הַבָּמָה, שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כִּסְאוֹת רַבִּים, שֶׁהֵם רֵיקִים עֲדַיִן, כִּי חֲסֵרוֹת עוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת עַד לִזְמַן הַתְחָלַת הַקוֹנְצֶרְט.

כָּל הָאֲנָשִׁים מִתְלַחֲשִׁים וּמְשׂוֹחֲחִים בְּקוֹל, וּפְנֵיהֶם מַבִּיעוֹת שִׂמְחָה וְצִפִּיָּה. לֹבֶן הַכֻּתֳּנוֹת מַבְרִיק בְּאַפְלוּלִית הַלַּיְלָה וְכָל הָאֲוִיר רָווּי רוּחַ חֲגִיגִית. אַחֲרֵי עָמָל רַב

הִגִּיעוּ שָׁלוֹם, אֶסְתֵּר וְעָמוֹס אֶל מְקוֹמוֹתֵיהֶם שֶׁהָיוּ בַּשּׁוּרָה הַשְּׁתֵּים–עֶשְׂרֵה מֵהַבָּמָה. סוֹף־סוֹף הִתְיַשְּׁבוּ. שָׁלוֹם מִצַּד זֶה, וְאֶסְתֵּר מִצַּד שֵׁנִי וְעָמוֹס בָּאֶמְצַע.

מִיָּד נִדְלַק גַּם עָמוֹס בְּאֵשׁ הַצִּפִּיָּה שֶׁל כָּל הַנֶּאֱסָפִים וְשִׁלֵּב אֶת שְׁתֵּי יָדָיו בִּזְרוֹעוֹת הַהוֹרִים.

– הוֹ, אִמָּא. אֲנִי כָּל־כַּךְ שָׂמֵחַ, שֶׁהִרְשֵׁיתֶם לִי לָבֹא לְכָאן.

שָׁלוֹם הִתְעַמֵּק בִּקְרִיאַת הַתָּכְנִיָּה.

– וְעַתָּה, עָמוֹס, בִּרְצוֹנִי לְהַסְבִּיר לְךָ רַק מִסְפַּר דְּבָרִים: רֵאשִׁית–כָּל עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי מוּסִיקָה סִימְפוֹנִית אֵינָהּ נִקְלֶטֶת בְּקַלּוּת כְּמוֹ שִׁיר קָטָן שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר; שׁוֹמְעִים אֶת הַמַּנְגִּינָה, אַחַת וּשְׁתַּיִם וְיוֹדְעִים אוֹתָה. נָחוּץ לְהִתְרַכֵּז וּלְהִתְעַמֵּק וּלְהִתְיַחֵד עִם יְצִירוֹתֵיהֶם כִּבְדוֹת הַמִּשְׁקָל וְרַבּוֹת הָעֵרֶךְ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים הַגְּדוֹלִים כְּגוֹן: בַּךְ, שׁוּבֶּרְט וּבֶטְהוֹבֶן… פִּתְאֹם נִפְסַק הַלַּחַשׁ וְהָשְׁלַךְ הַס! עַל הַבָּמָה עָלוּ הַנּוֹגְנִים עִם כְּלֵיהֶם הַשּׁוֹנִים; וּמְיַד הֵחֵלוּ מַכְוִינִים אֶת הַכֵּלִים. אֵיזֶה מִן עִרְבּוּב שֶׁל קוֹלוֹת!…

– אַבָּא, כַּמָּה כְּלֵי נְגִינָה, כִּנּוֹרוֹת וְתֻפִּים וְעוֹד וְעוֹד! הֲתַסְבִּיר לִי הַכֹּל?

– כֵּן, וַדַּאי, אוּלָם בְּהַפְסָקָה, עַתָּה – שֶׁקֶט! הִנֵּה עוֹלֶה הַמְּנַצֵּחַ. הַקָּהָל מְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּאוֹת. הַמְּנַצֵּחַ מַרְכִּין רֹאשׁוֹ לְאוֹת תּוֹדָה, וְשׁוּב פּוֹנֶה הוּא אֶל הַתִּזְמֹרֶת. מַקִּישׁ בְּשַׁרְבִיטוֹ עַל הַכַּן שֶׁלְּפָנָיו, וְהַקּוֹנְצֶרְט הֵחֵל: נִגְּנוּ בְּהַתְחָלָה אֶת הַפְּתִיחָה לְאוֹפֵֵּּּּירָה “הַסַּפָּר מִסֶּבִילְיָה” מֵאֵת רוֹסִינִי. אֵיזוֹ מְתִיקוּת נִפְלָאָה בַּמּוּסִיקָה הַזֹּאת! הַצְּלִילִים מְרַחֲפִים וּמְרַפְרְפִים, מְכַרְכְּרִים וּמְרַצְּדִים בְּשׁוֹבְבוֹת כַּעֲדַת פַּרְפָּרִים צְחוֹרִים בַּאֲוִיר מֻזְהָב שֶׁל יוֹם אָבִיב. אַחֲרֵי הַפְּתִיחָה נֻגְּנָה הַשִּׁשִּׁיָּה לְמֵיתָרִים “לֵיל הוֹד” לַקוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַיְּהוּדִי אַרְנוֹלְדְ שֶׁנְבֶּרְג. כָּל הַנּוֹגְנִים עָזְבוּ אֶת הַבָּמָה וְנִשְׁאֲרוּ רַק שִׁשָּׁה.

אַרְנוֹלְד שֶׁנְבֶּרְג

נוֹלַד 1874 בְּוִינָה. חִבֵּר רְבִיעִיּוֹת־מֵיתָרִים, יְצִירוֹת לְתִזְמֹרֶת, לְהַצָּגות, לִנְגִינָה בִּפְסַנְתֵּר, שִׁירִים.

הַקָּהָל הֶאֱזִין בִּנְשִׁימָה עֲצוּרָה לַנְּגִינָה הֲקָּשָׁה וְהַמּוּזָרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה לְפִי רוּחוֹ שֶׁל עָמוֹס. אוּלָם הוּא הִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי אָבִיו וְרָאָה אֶת עֵינָיו הַצּוֹהֲלוֹת וְאֶת חִיּוּךְ הַחֶדְוָה שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל מִסָּבִיב לִשְׂפָתָיו וְהִתְאַמֵּץ לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם לָחַץ אֶת יַד אִמּוֹ, אֲשֶׁר גַּם הִיא לְפִי הַמְשֹׁעָר וְהַמֻּרְגָּשׁ לֹא נֶהֶנְתָה מֵהַשִּׁשִּׁיָּה הֲנָאָה שְׁלֵמָה.

עָמוֹס נָשַׁם לִרְוָחָה כְּשֶׁהַקָּהָל פָּרַץ בִּתְשׁוּאוֹתָיו, סִימָן שֶׁהַשִּׁשִּׁיָּה נִסְתַּיְּמָה. בָּרוּךְ הַשֵּׁם! פְּלִיאָה וּתְמִיהָה! הַקָּהָל מָחָא כַּפַּיִם לְלֹא–סוֹף וְלֹא נִרְגַּע, וְהַנּוֹגְנִים הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם עוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם. מִסְתַּבֵּר, שֶׁהַמּוּסִיקָה הַזֹּאת הִיא מוּסִיקָה גְּדוֹלָה וַעֲמֻקָּה. שָׁלוֹם יָצָא מִגִדְּרוֹ וּמִלְמֵל:

– אָכֵן יֵשׁ טַעַם בַּמּוּסִיקָה הַמּוֹדֶרְנִית, מַהְפְּכָן גָּמוּר הוּא שֶׁנְבֶּרְגְ, מְחַדֵּשׁ וְסוֹלֵל דֶּרֶךְ לְהִתְרַעֲנַנּוּת הַמּוּסִיקָה.

עָמוֹס הִשְׁתּוֹמֵם, וְרֹאשׁוֹ עָלָיו סְחַרְחַר מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. יָמִים וְלֵילוֹת יִצְטָרֵךְ לְשׂוֹחֵחַ עִם אַבָּא. לֹא יִתֵּן לוֹ מָנוֹח, עַד אֲשֶׁר יְבָאֵר לוֹ וְיַסְבִּיר לוֹ אֶת הַכֹּל. אוּלָם קוֹדֵם לַכֹּל רָצָה לָדַעַת עַל הֶרְכֵּב הַתִּזְמֹרֶת וּשְׁמוֹת הַכֵּלִים.

– אַבָּא, עַתָּה הַפְסָקָה גְּדוֹלָה, כָּךְ כָּתוּב בַּתָּכְנִיָה, אָנָּא, סַפֵּר לִי קְצָת עַל כְּלֵי הַתִּזְמֹרֶת.

– הִבְטַחְתִּי לְךָ לְהַסְבִּיר וַאֲקַיֵּם: לִפְנֵי הַמְנַצֵּחַ הַכַּן שֶׁעָלָיו מֻנַּחַת הַפַּרְטִיטוּרָה – כַּךְ נִקְרָא הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ מֻדְפֶּסֶת הַסִּימְפוֹנְיָּה עַל כָּל תָּוֶיהָ לְכָל כְּלִי וּכְלִי וַאֲשֶׁר עַל פִּיהָ יְנַצֵּחַ הַמְּנַצֵּחַ.

בִּשְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת מִיְמִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ שֶּׁל הַמְּנַצֵּחַ–הַכַּנָּרִים הַמְנַגְּנִים בְּכִנּוֹרוֹת; מֵאֲחוֹרֵי הַכִּנּוֹרוֹת, מִיָּמִין–נוֹגְנִי הַוִּיוֹלָה; מוּל הַמְּנַצֵּחַ בָּאֶמְצַע–נוֹגְנֵי הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ; בַּשּׁוּרָה שֶׁמֵּאָחוֹר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ–נוֹגְנֵי הֶחָלִיל, הַחֲלִילִית, הָאַבּוּב, הַקֶּרֶן הָאַנְגְּלִית, הַקְּלַרִינֶטָה וְהַקֶּרֶן, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם בְּצַד שְׂמֹאל הַבַּטְנוּן, הַחֲצוֹצְרָה, הַטְּרוֹמְבּוֹנָה, וְהַטֻּבָּה; וּבַשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה הַתֻּפִּים הַשּׁוֹנִים: תֹּף קָטָן, תֹּף דּוּד וְהַתֹּף הַגָּדוֹל. מִלְּבַד אֵלֶּה יֵשׁ עוֹד תֹּף יַד קָטָן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ טַנְבּוּר, וְלִפְעָמִים עַל אֶחָד מִנוֹגְנֵי הַתֹּף לְהַשְׁמִיעַ צְלִילִים שׁוֹנִים עַל כֵּלִים קְטַנִּים כְּגוֹן: מְשֻׁלָּשׁ, מְצִלְתַּיִם, פַּעֲמוֹנִים וּקְסִילוֹפוֹן. בְּתִזְמֹרֶת גְּדוֹלָה וַעֲשִׁירָה בְּכֵלִים רַבִּים יֵשׁ עוֹד נֵבֶל, פְּסַנְתֵּר וְגַם אוֹרְגָּן.

– אַבָּא, אַחֲרֵי הַקּוֹנְצֶרְט תְּסַפֵּר לִי עַל כָּל כְּלִי לְחוּד, זֶה כָּל–כַּּךְ מְעַנְיֵן.

– אִם לֹא אֵרָדֵם, וְאִם אִמָּא תַּסִּיעֵנּוּ בְּנַחַת, אַסְפִּיק לְסַפֵּר הַרְבֵּה.

– טוֹב, טוֹב אַבָּא–לֶהּ–עָמוֹס הִתְרַפֵּק עַל אָבִיו וְהָיָה מְאֻשָּׁר מְאֹד.

תִּזְמוֹרֶת סִימְפוֹנִית, הֶרְכֵּב רָגִיל שֶׁל כְּלֵי־נְגִינָה כְּפִי שֶׁהֵם נִרְאִים מִצַּד הַקָּהָל.

1.הַמְנַצֵּחַ; 2.כִּנּוֹרוֹת; 3.וְיוֹלָה; 4.וְיוֹלוֹנֶצְ’לוֹ; 5.בַּטְנוּן; 6.חָלִיל; 6a,חֲלִילִית; 7.אַבּוּב; 8.קֶרֶן אַנְגְּלִית; 9. קְלָרִינֶטָּה; 10.בַּסוֹן; 11.קֶרֶן; 12.חֲצוֹצְרָה; 13 טְרוֹמְבּוֹנָה; 14.טֻבָּה; 15.דּוּד; 16.תֹּף גָּדוֹל (עִם מַקּוֹשׁ); 17.תֹּף קָטָן (עִם מַקּוֹשִׁים); 18.מְצִלְתַּיִם; 19.מְשּׁוּלָשׁ (עִם מַקּוּשׁ); 20.פַּעֲמוֹנִים (עִם מַקּוּשִׁים); 21.טַנְבּוּר; 22.כְּסִילּוֹפוֹן (עִם מַקּוֹשִׁים); 23.נֵבֶל; 24.הַרְמוֹנִיּוֹן אוֹ גַּם פְּסַנְתֵּר; 25.אוֹרְגַן.

לְפִי סִפְרוֹ שֶׁל ד"ר גְרַדֶּנְוְיִץ, “תּוֹלְדוֹת הַמּוּסִיקָה”)

הַנּוֹגְנִים הֵחֵלּוּ חוֹזְרִים וְעוֹלִים עַל הַבָּמָה. הוֹפִיעַ הַמְּנַצֵּחַ שֶׁשּׁוּב נִתְקַבֵּל בִּתְשׁוּאוֹת, וְשׁוּב הִקִּישׁ בְּשַׁרְבִיטוֹ וְהָשְׁלַךְ הָס… שֶׁקֶט נִפְלָא הִשְׂתָּרֵר בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן.

הַפַּסְטוֹרַלָה הִצְטַלְצְלָה בְּכָל אוֹנָהּ וְרַעֲנַנּוּתָהּ. עָמוֹס הִתְאַמֵּץ מְאֹד, כִּי הִשְׁתּוֹקֵק לְהָבִין וּלְהֵהָנוֹת מֵהַמּוּסִיקָה הַגְּדוֹלָה וְהַיָּפָה כָּל–כַּךְ. לֹא פַּעַם סִפֵּר לוֹ אָבִיו עַל גְּדוֹל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים לוּדְוִיג וַן-בֶּיטְהוֹבֶן. וְאָכֵן שָׁמֹעַ שָׁמַע: נַחַל מְשַׁקְשֵׁק, צִפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת וְשָׁרוֹת, מַעְיְנוֹת–מַיִם מְפַכִּים בְּעֹז. הוּא מְטַיֵּל עִם הוֹרָיו בְּיְעָרוֹת עֲבֻתִּים, לְפֶתַע–בְּרָקִים וּרְעָמִים, הָאִילָנוֹת מַרְכִּינִים רָאשֵׁיהֶם וּמִתְלַחֲשִׁים, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְעַז נִתַּךְ אַרְצָה… וְשׁוּב מְגִיחָה הַחַמָּה מִבֵּין מִפְלָשֵׁי הֶעָבִים וְזוֹרַחַת וּמְחַמֶּמֶת..

לוּדוִיג וַן בֵֶּיטְהוֹבֶן (1770–1827)

גְדָל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרים, חִבֵּר תֵּשַׁע סִימְפּוֹנִיּוֹת, הַמְפֻרסָמוֹת מֵהֶן: 3.הָהֶרוֹאִית; 6. הפַּסְטוֹרָלָה: 9.הקּוֹרֵאלִית. אוֹפֶּרָה אַחַת (“פִידֶלְיוֹ”) וְקוֹנְצֶרְטִים לִפְסַנְתֵּר וְכִנּוֹר.

שָׁלוֹם לָפַת בִּזְרוֹעוֹ אֶת אֶסְתֵּר, אֲשֶׁר הִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ אֶל רֹאשׁוֹ וּבְאֶמְצַע יָשַׁב הַשְּׁלִישִׁי, שֻׁתָּף שָׁלֵם לְתַּעֲנוּג הַנִּשְׂגָּב, כְּשֶׁהוּא מִתְרַפֵּק עַל שְׁנֵיהֶם וּמַרְגִּישׁ אֶת חֹם גּוּפָם וְשָׂמֵחַ וְטוֹב לוֹ כָּל–כַּךְ טוֹב לוֹ כָּל־כַּךְ…

בְּהִדֹּם הַצְּלִיל הָאַחֲרוֹן, וְהַקָּהָל מָחָא כַּפַּיִם, יָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְעוֹרֵר מִקֶּסֶם הַצְּלִילִים, מָשָׁל כְּאִלּוּ הָיוּ לַחֲטִיבָה אֶחָת; כְּאִלּוּ אֵיזֶה נַפָּח חִשְּׁלָם לְגוּף אֶחָד וְאֵינָם יְכֹלִים לְהִפָּרֵד. לְפֶתַע עָלָה אַחַד הַחֲבֵרִים עַל הַבָּמָה. בְּתוֹךְ הַקָהָל, שֶׁהֵחֵל מִתְפַּזֵּר, הָרְגְּשָׁה אִי מְנוּחָה, אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁל בֶּהָלָה הָעוֹמֶדֶת לְהִתְפָּרֵץ…

– חֲבֵרִים, הוֹדִיעוּ לָנוּ טֶלֶפוֹנִית, כִּי בִּגְלַל הַתִּמְרוֹנִים שֶׁל צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל נִסְגְּרוּ הַכְּבִישִׁים לִכְלֵי רֶכֶב אֶזְרָחִיִּים עַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה, אֲבָל אַל בֶּהָלָה! כְּבָר הָרְכְּבָה וַעֲדָה אֲשֶׁר תִּדְאַג לְסִדּוּר מְקוֹמוֹת לִינָה. כְּשֵׁם שֶׁאֵין שִׂמְחָה בְּלֹא צַעַר, כָּךְ אֵין גַּם צַעַר בְּלֹא שִׂמְחָה. גַּם הַתִּזְמֹרֶת תִּשָּׁאֵר אִתָּנוּ כָּל הַלַּיְלָה, וְאָנוּ נִזְכֶּה עוֹד לְהַאֲזִין וּלְהֵהָנוֹת…

וְאָכֵן נִגְּנָה הַתִּזְמֹרֶת עוֹד מִסְפָּר קְטָעִים קַלִּים, וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה הֵחֵלּוּ מִתְפַּזְּרִים. אֵלֶּה לִמְעוֹנוֹתֵיהֶם וְאֵלֶּה לִמְקוֹמוֹת לִינָתָם.

שָׁלוֹם, אֶסְתֵּר וְעָמוֹס קִבְּלוּ מְקוֹמוֹת לִינָה, כְּלוֹמַר שְׂמִיכוֹת רַבּוֹת, וַעֲלֵיהֶם הָיָה לְהִסְתַּדֵּר עַל הַבָּמָה…

אוֹתוֹ לַיְלָה הִזְדַכְּכוּ הַשָּׁמַיִם וְהַזְדַּהֲרוּ וְהִתְעַמְּקוּ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת. כָּל הַחֲבֵרִים נִשְׁאֲרוּ בַּמָּקוֹם, מֵהַקִּבּוּצִים הַקְּרוֹבִים הוּבְאוּ עַל עֲגָלוֹת וְעַל חֲמוֹרִים מִטְעָן שָׁלֵם שֶׁל כְּרִיכִים וְתֵה.

שָׁלוֹם שוֹחַח הַרְבֵּה עִם עָמוֹס, עַד שֶׁשְּׁמוּרוֹת עֵינָיו שֶׁל הַנַּעַר נֶעֶצְמוּ וְהַשֵּׁנָה פָּרְשָׂה עָלָיו אֶת כְּנָפֶיהָ הָרַכּוֹת. אָבִיו הֵרִימוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו הַחֲזָקוֹת וּנְשָׂאוֹ עַל הַבָּמָה וְהִשְׁכִּיבוֹ.

וּבֵין הַכִּנּוֹרוֹת, הַבַּטְנוּנִים, הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַתֻּפִּים שָׁכַב הַנַעַר עָמוֹס וְיָשַׁן שְׁנַת אֹשֶׁר וָזֹהַר.

 

פֶּרֶק ב: הַכִּנוֹר, מַעֲשֵׂי יָדָיו שֶׁל הָאָמָן הַגָּדוֹל סְטְרָדִיבַרְיוּס וְהוֹפָעָתוֹ שֶׁל פַּגַנִינִי    🔗

בְּשָׁעָה אַחַת אַחֲרֵי חֲצוֹת נִרְדַּם עָמוֹס, וּבְשָׁעָה שְׁתַּיִם, כְּשֶׁכָּל הָעֲמֵלִים יָשְׁנוּ אֶת שְׁנָתָם הָעֲמֻקָּה, אֵרַע מַשֶּׁהוּ שֶׁיֵּרָאֶה בְּעֵינֵיכֶם כִּבְדוּתָה, כְּמַעֲשֶׂה דִּמְיוֹנִי שֶׁהַמְחַבֵּר בָּדָהוּ מִלִּבּוֹ, אוּלָם עָלַי לְהַבְטִיחֲכֶם, כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתִּקְרְאוּ בַּפְּרָקִים הַבָּאִים אֵינָם בְּדוּתָה בִּלְבָד. וּבְכֵן. מָה אֵרַע?

תֵּבַת כִּנּוֹרוֹ שֶׁל הַכַּנָּר הָרִאשׁוֹן, זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא הָרִאשׁוֹן לְיַד שְׂמֹאלוֹ שֶׁל הַמְּנַצֵּחַ, וַאֲשֶׁר קוֹרְאִים לוֹ הַנַּגָּן הָרָאשִׁי, נִפְתְּחָה, קָם וְיָצָא הַכִּנּוֹר וְהִתְיַצֵּב לְיַד עָמוֹס.

– אֲנִי כִּנּוֹר עַתִּיק, מַעֲשֵׂי יְדֵי סְטְרָדִיבַרְיוּס, הָאָמָן הָאִיטַלְקִי. הַגָּדוֹל שֶׁחַי בִּשְׁנוֹת 1644–1737, בָּעִיר קְרֶמוֹנָה. עָלַי עוֹד לְהָעִיר כִּי אוֹתִי יָצַר אַנְטוֹנִיוֹ הָאָב וְלֹא פְרַנְצֶסְקוֹ אוֹ אוֹמוֹבִינוֹ, שְׁנֵי בָנָיו, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ אָמָנִים גְּדוֹלִים.

אַךְ סִיֵּם הַכִּנּוֹר אֶת דְּבָרָיו, הֵגִיחוּ לְפֶתַע מֵעֲבִי הַיַּעַר שְׁנֵי כִנּוֹרוֹת, אֶחָד פָּשׁוּט בַּעַל מֵיתָר אֶחָד וְהַשֵּׁנִי כִּנּוֹר כְּרֵסְתָּנִי מְקֻשָּׁט בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים.

– אֲנִי הַכִּנּוֹר הָעַתִּיק בְּיוֹתֵר, בִּי נִגֵּן הָאָדָם לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים וּמְנַגְּנִים הַכּוּשִׁים הַבּוּרִים, שֶׁיַד הַצִּיוִילִיזַצְּיָּה טֶרֶם נָגְעָה בָהֶם, גַּם כַּיּוֹם – אָמַר בְּקוֹל דַּק וְצַרְחָנִי הַכִּנּוֹר בַּעַל הַמֵּיתָר הָאֶחָד.

– מִתְבַּיֵשׁ אֲנִי לַעֲמוֹד בְּחֶבְרָתוֹ שֶׁל הַצַּרְחָן הַזֶּה, – אָמַר הַכִּנּוֹר הַמְּקֻשָּׁט – אֵיזוֹ גַּסּוּת וְאֵיזוֹ הֶדְיוֹטוּת! אֲנִי, הָהּ, אֲנִי בָא מְחַצְּרוֹת מְלָכִים, בַּמֵּאָה הַשְּׁבַע עֶשְׂרֵה הָיוּ מְנַגְּנִים בִּי לַהֲנָאָתָם שֶׁל רָמֵי הַיַּחַס בְּיוֹתֵר. הַכִּנּוֹר הֶעָדִין, הַסְטְרָדִיבַרְיוּס, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ, כִּי רִיבָם שֶׁל הַשְּׁנַיִם הָיָה לוֹ לְזָרָא.

וִיוֹלָה דֶה גַמְבָּה שֶׁל הַמֵאָה ה־17.

– אַל תָּרִיבוּ! – פָּנָה אֲלֵיהֶם עָמוֹס – אִם בִּרְצוֹנְכֶם לְהוֹכִיחַ אֶת עֶרְכְּכֶם, אַל תַּעֲשׂוּ זֹאת בְּהִתְפָּאֲרוּת בִּלְבַד, אֶלָּא – בְּמַעֲשִׂים. כַּמָּה מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ אֶת נְגִינַתְכֶם. מִיַּד הוֹפִיעַ כּוּשִׁי עָרוּם, שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ הָיוּ מְקֻרְזָלוֹת כְּצֶמֶר הַכֶּבֶשׂ, עוֹר גּוּפוֹ הִתְנוֹצֵץ כִּנְחשֶׁת מְמֹרֶטֶת וְצַלָּקוֹת רַבּוֹת וְשָׂרָטוֹת מְשֻׁנּוֹת קִשְּׁטוּ אֶת פָּנָיו, נָטַל אֶת הַכִּנּוֹר וְהֵחֵל מְנַגֵּן. הַנִּגּוּן הָיָה מָרְכָּב מִשְׁלֹשָׁה צְלִילִים בִּלְבָד.

נִגֵּן וְנִגֵּן לְלֹא לֵאוּת, וְאִלְמָלֵא רָמַז לוֹ עָמוֹס, כִּי יַפְסִיק, הָיָה מַמְשִׁיךְ בִּנְגִינָתוֹ הַחַדְגּוֹנִית, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר הַתְלַת–צְלִילִית עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

נִיקוֹלוֹ פַּגַּנִּינִי (1782–1840)

גְּדוֹל הַכַּנָּרִים. בְּשֶׁל נְגִינָתוֹ הַנִּפְלָאָה כִּנּוּהוּ בִּזְמַנּוֹ “הַשָּׂטָן”. חִבֵּר קוֹנְצֶ’רְטִי־לְכִנּוֹר וְתִזְמֹרֶת וְעוֹד.

וְעַתָּה הִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל הַוְּיוֹלָה דֶּה גָּמְבָּה. הוֹפִיעַ בָּחוּר צָעִיר שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת גַּם זָקֵן, כִּי פָּנָיו הָיוּ חֲלָקִים לְלֹא כָּל קֶמֶט, וְאִלּוּ עַל רֹאשׁוֹ הָיוּ לוֹ – שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג, בְּגָדָיו הָיוּ נָאִים וְנוֹצְצִים עֲשׂוּיִים מִקְּטִיפָה כְּחֻלָּהּ וּמֶשִׁי לָבָן, הִתְיַשֵּׁב עַל כֻּרְסָה רְפוּדָה, נָטַל אֶת הַכִּנּוֹר לְבֵין בִּרְכָּיו, מָשַׁח אֶת הַקֶּשֶׁת בִּשְׂרָף וְהֵחֵל מְנַגֵּן מֶנוּאֶט מֵאֵת מוֹצַרְט. הַמֶּנוּאֶט הָיָה יָדוּעַ לְעָמוֹס, וְהוּא הִקְשִׁיב בְּחֵשֶׁק וּבְתַעֲנוּג רַב לַנְּגִינָה בִּוְיוֹלָה דֶה גַּמְבָּה. מִשֶּׁגָּמַר נֶעְלָם הַכִּנּוֹר וְגַם הַכּוּשִׁי הִסְתַּלֵּק, וּבִמְקוֹמָם הִתְגַּלָּה לְפֶתַע, כְּאִלּוּ נָפַל מִן הַשָּׁמַיִם אִישׁ אָרֹךְ מְאֹד, שֶׁגָּבְהוֹ הָיָה לְמַעֲלָה מִשְּׁנֵי מֶטְרִים וְאֹרֶךְ שׁוֹקָיו וְרַגְלָיו הָיָה יוֹתֵר מִשְּׁנֵי שְׁלִישֵׁי כָּל גּוּפוֹ, נָטַל אֶת הַכִּנּוֹר לְיָדָיו הָרָזוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת. הִפְלִיט מִלָּה אַחַת:

– פַּגַּנִינִי –

וְכִנּוֹרוֹ הִצְטַלְצֵל, צְלִילִים זַכִּים וְצַחִים, עַלִּיזִים וְנוֹגְנִים כְּאֶחָד מִתְעוֹפְפִים, צְלִילִים רוֹקְדִים, צְלִילִים כּוֹרְעִים וּמִתְפַּלְּלִים, שָׁמַיִם וָאָרֶץ יוֹצְאִים בְּמָחוֹל, מִתּוֹךְ עֲנָנִים צְחוֹרִים מִתְגַּלִּים וּמִתְרַחֲפִים מַלְאָכִים וּבְכַנְפֵיהֶם עוּגָבִים, מַלְאָכִים וּבְכַנְפֵיהֶם מְצִלְתַּיִם וְטַנְבּוּרִים, מַלְאָכִים וּבְכַנְפֵיהֶם מְשֻׁלָּשִׁים, מַלְאָכִים וּבְכַנְפֵיהֶם חֲלִילִים זְעִירִים, וְהַיְקוּם שָׁר וְנִגֵּן, זִמֵּר וְרָן, צָהַל וְהֵרִיעַ. וְנִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת עֲרֵבִים, קוֹלוֹת נָשִׁים שֶׁקוֹרְאִים סוֹפְּרַנוֹ, קוֹלוֹת נָשִׁים עֲמֻקִּים קְצָת מִסּוֹפְּרַנוֹ, שֶׁקּוֹרְאִים – אַלְטוֹ, קוֹלוֹת גְּבָרִים לֹא–עֲמֻקִּים, קוֹלוֹת צְלוּלִים וּנְעִימִים כָּל־כַּךְ – טֶנּוֹר, וְקוֹלוֹת כְּבֵדִים יוֹתֵר, עֲמֻקִּים יוֹתֵר מֵהֶם הַנִּקְרָאִים – בָּרִיטוֹן וְקוֹלוֹת שֶׁעָלוּ כִּבְיָכוֹל מֵעֹמֶק הָאֲדָמָה, כָּל–כַּך עֲמֻקִּים וַעֲמוּמִים שֶׁקּוֹרְאִים בַּס וְכָל הַקּוֹלוֹת הִתְמַזְּגוּ לְסִימְפוֹנְיָה אַדִּירָה שֶׁשָּׁזְרָה וְטָוְתָה חוּטִים לִרְבָבוֹת וְעָטְפָה בָּהֶם אֶת נִשְׁמַת עָמוֹס. אשֶׁר קִסְמוֹ שֶׁל פַּגַּנִינִי נָסַךְ עַל לִבּוֹ אַהֲבָה וּכְמִיהָה לְמוּסִיקָה, לְלַּחַן וְלַנַּגָּן פַּגַּנִּינִי. 

– מִשֶּׁגָּמַר הַכַּנָּר הַגָּדוֹל אֶת נְגִינָתוֹ, נָמוֹג הַמַּרְאֶה וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

הִצְטַעֵר עָמוֹס מְאֹד, כִּי נַפְשׁוֹ עָרְגָה לְשׂוֹחֵחַ מִלִּים מִסְפָּר עִם גְּדוֹל הַכַּנָּרִים שֶׁבְּכָל הַזְּמַנִּים. הַכִּנּוֹר רָאָה אֶת עָגְמַת נַפְשׁוֹ שֶׁל עָמוֹס וּפָנָה אֵלָיו:

– כַּךְ הָיָה פַּגַּנִּינִי כָּל יָמָיו בְּהִתְהַלְּכוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת, בּוֹדֵד, סָגוּר וּמְסֻגָּר, שָׁרוּי בְּעַצְבוּת וְתוּגָה. הַבְּרִיּוֹת לֹא הֵבִינוּהוּ וַחֲשָׁבוּהוּ לְדֶמּוֹן, כְּלוֹמַר לִשְׁלִיחַ הַשָּׂטָן, אִם לֹא הַשָּׂטָן בְּעַצְמוֹ.

בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל מִסְפַּר שְׁאֵלוֹת – אָמַר עָמוֹס בְּעַנְוַת חֵן.

– אָנָּא, שְׁאַל וְאֶעֱנֶה לְךָ בְּמֵיטַב יְדִיעוֹתַי.

– מָתַי חַי פַּגַּנִּינִי, וּמִי הָיוּ הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים הַגְּדוֹלִים שַׁקָדְמוּ לִזְמַנּוֹ שֶׁל פַּגַּנִּינִי?

– פַּגַּנִּינִי נוֹלַד בִּשְׁנַת 1782 וּמֵת בִּשְׁנַת 1840. שְׁמוֹ הַפְּרָטִי – נִיקוֹלוֹ וּמְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ – גֵּנוּאָה. אָבִיו הָיָה קְצָת סוֹחֵר וּקְצָת מוּסִיקַאי. כְּבָר בְּגִיל שֶׁל תֵּשַׁע שָׁנִים הוֹפִיעַ הַיֶּלֶד נִיקוֹלוֹ בְּפוּמְבֵּי, וְהִפְלִיא בִּנְגִינָתוֹ אֶת שׁוֹמְעָיו. וּבְהֶמְשֵׁךְ הַשָּׁנִים גָּמְרוּ עָלָיו הַיּוֹצְרִים אֶת הַהַלֵּל הַגָּדוֹל.

וְהַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים שֶׁחָיוּ לִפְנֵי פַּגַּנִּינִי? וּבְכֵן, הַקְשֵׁב! בִּשְׁנַת 1685 נוֹלַד הֶנְדֶּל בְּהַלֶה, גֶּרְמַנְיָה; יוֹהַן סֶבַּסְטְיַן בַּךְ, בְּאַיְזֶנַךְ שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה וּסְקַרְלַטִי – בְּאִיטַלְיָה. אָכֵן שָׁנָה מְבֹרֶכֶת הָיְתָה זוֹ. בְּ–1690 נוֹלַד הָאִיטַלְקִי טַרְטִינִי.

בַּךְ הָיָה בְּעִקָּר מְנַגֵּן בְּאוֹרְגַן וּמְחַבֵּר מַנְגִּינוֹת כְּנֵסֵיָּתִיּוֹת. אוּלָם גַּם הַמּוּסִיקָה הַחִילּוֹנִית שֶׁלּוֹ טוֹבָה וּנְעִימָה לְאֹזֶן וְלַלֵּב. הֶנְדֶל חִבֵּר גַּם אוֹפֵּרוֹת.

–ּאופֵּרוֹת!? כַּמָּה רָצִיתִי לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אוֹפֵּרָה. הַרְבֵּה שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ, אוּלָם טֶרֶם נִזְדַּמֵּן לָנוּ לְבַקֵּר, כְּלוֹמַר לְהוֹרַי וְלִי, בַּהַצָּגַת הָאוֹפֵּרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית.

–אוֹפֵּרָה? עַל הָּּאוֹפֵּרָה תּוּכַל לְסַפֵּר לְךָ הַרְבֵּה הַקְּלָרִינֶטָה. אֲנִי מְצִּדִּי מְחַבֵּב יוֹתֵר אֶת הַמּוּסִיקָה בְּלִי מִלִּים. אוּלָם הַקְּלָרִינֶטָה צְעִירָה לְיָמִים, הִיא הֻמְצְאָה בִּשְׁנַת 1690 עַל־יְדֵי אִישׁ אֶחָד מְנִּירְנְבֶּרְג שֶׁשְּׁמוֹ דֶנֶר, בְּאוֹפֵּרָה אוֹהֶבֶת הִיא לְהִתְבַּלֵּט, מִיּוֹם שֶׁהַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַגָּדוֹל מוֹצַרְט חִבֵּר מַנְגִּינוֹת מְיֻחָדוֹת לָה, הִיא מִתְגָּאָה מְאֹד, דַּע לְךָ, כִּי הֶנְדֶּל הַגָּדוֹל טֶרֶם הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּתִזְמָרְתּוֹ וְלֹא כָּתַב אַף תָּו אֶחָד בִּשְׁבִילָהּ.

ג’וֹרְג' פְרִידֶרִיק הֶנְדֶּל (1685–1759)

חִבֵּר אוֹרַטּוֹרְיוֹת וְאֹופֵּרוֹת שֶׁנּוֹשְׂאֵיהֶן לְקוּחוֹת בְּרֻבָּן מִן הַתנ"ךְ.

– הֲתֵעְנֶה לִי הַקְּלָרִינֶטָה, אִם אֲבַקְּשֶׁנָה, כִּי תְּסַפַּר לִי עַל הָאוֹפֵּרָה?

– תֵּעָנֶה וְתֵעֲנֶה. אַתָּה צָרִיךְ רַק לִקְרֹא לָה. וְעַתָּה הַלֹּא רָצִיתָ לָדַעַת עַל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים שֶׁנּוֹלְדוּ לִפְנֵי פַּגַּנִּינִי, וּבְכֵן דַּע לְךָ, הֶנְדֶל חִבֵּר גַּם אוֹרַטּוֹרְיוֹת.

– מָה זֹּאת אוֹרַטּוֹרְיָה? – שָׁאַל עָמוֹס וְנַפְשׁוֹ שָׂמְחָה שְּׁהִכִּיר אֶת הַכִּנּוֹר הַמְּלֻמָּד.

– אוֹרַטּוֹרְיָה? עַל הָאוֹרַטּוֹרְיָה יְסַפֵּר לִךְ הַוִיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ. וְעַתָּה אֲנִי מַמְשִׁיךְ עַל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים: בִּשְׁנַת 1714 נוֹלַד גְּלוּק, גַּם הוּא חִבֵּר הַרְבֵּה אופֵּרוֹת. וּבְשְׁנַת 1756 נוֹלַד גְּאוֹן הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים, ווֹלְפְגַּנְג אַמַדֶאוֹס מוֹצַרְט. בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים הָיָה מוֹצַרְט וּכְבָר הָיָה שְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו כִּמְנַגֵּן עַל הַסְּפִּינֶט, זֶהוּ כְּלִי–נְגִינָה הַדּוֹמֶה לִפְסַנְתֵּר, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא אֶחָד מֵאֲבוֹתָיו, כִּי הַפְּסַנְתֵּר הַגָּדוֹל וְהַיָּפֶה שֶׁל הַיּוֹם, לֹא בְּיוֹם אֶחָד נוֹצַר; קָדְמוּ לוֹ מִסְפַּר כֵּלִים אֲחֵרִים כְּגוֹן; הַוִירְגִּינַל, הַסְּפִּינֶט וְעוֹד. בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה הָיָה מוֹצַרְט בְּחַבְּרוֹ אֶת הָאוֹפֵּרָה; “בַּסְטְיֶן וּבַסְטְיֶנֶה”. וּבְכֵן כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה קָדְמוּ לְפַּגְּנִּינִי כַּמָּה וְכַמָּה גְּאוֹנֵי הַמּוּסִיקָה.

– כֵּן, אֲבָל.. – חִפֵּשׁ עָמוֹס אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה וְלֹא מְצָאָה. כְּאִלּוּ נֻתַּק הָרַעְיוֹן שֶׁנִּצְנֵץ בְּמֹחוֹ.

– אֲבָל? מָה אַתָּה רוֹצֶה לְדַעַת?

– אוּלַי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ עוֹד פַּעַם אֶת הַכַּנָּר הַמֻּפְלָא, אֶת פַּגַּנִּינִּי הַגָּדוֹל.

– טוֹב, בְּנִי, כֵּיוָן שֶׁאַתָּה מְחַבֵּב מוּסִיקָה כָּל–כַּךְ, הֲרֵינִי שׁוּב לְפָנֶיךָ – אָמַר פַּגַּנִּינִּי. – נָטַל אֶת הַכִּנּוֹר וְהֵחֵל מְנַגֵּן. עָצַם אֶת עֵינָיו, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וְנִגֵּן אֶת “הַקַּרְנֶבַל בְּוֶנֶצְיָּה”.

לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה חָזָק כְּקוֹל נֶפֶץ, נִקְרְעוּ שְׁלֹשָׁה מֵאַרְבַּעַת הַמֵּיתָרִים: מִי, לַא, וְדוֹ² וְנִשְׁאַר רַק הָרֶה הֶעָמוּם וְהֶעָבֶה, אוּלָם הַכַּנָּר לֹא הִפְּסִיק אֶת נְגִינָתוֹ, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְנַגֵּן עַל הָרֶה בִּלְבָד. הָיְתָה זוֹ נְגִינָה שֶׁעָלְתָה מִמַּעֲמַקֵּי תְּהוֹמוֹת נֶפֶשׁ אֻמְלָלָה וּבוֹדֵדָה. גַּלֵּי הַלַּחַן הִשְׁתַּפְּכוּ וְעָלוּ לִמְרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם, וְעָנוּ הַכּוֹכָבִים בְּמַקְהֵלָה פַּעֲמוֹנֵי זָהָב הִדְהֲדוּ מַרָחוֹק, וְהַמַּנְגִּינָה בָּכְתָה וְלִטְּפָה כִּידֵי אֵם נוּגָה. לְפֶתַע הוֹפִיעָה עַלְמָה יַעֲלַת–חֵן, עֲלֵי הֲדַס בְּשַׁעֲרוֹתֶיהָ הַזְּהֻבּוֹת, וְהַמְבֻדָּרוֹת הַגּוֹלְשׁוֹת עַל צַוָּארָהּ הַלָּבָן וְהַמַּזְהִיר בִּשְׁחוֹר הַלֵּיל; קִפְלֵי שִׂמְלָתָהּ הַוְּרֻדָּה וְהַדַּקָּה כַּעֲלֵה כַּלָּנְיָּה הַתְנוֹעֲעוּ בָּרוּחַ כְּשִׁבֳּלִים בְּשֵׁלוֹת. בְּצַפְרִירִים קַלִּים. הָעַלְמָה יָצְאָה בְּמָחוֹל. פַּגַּנִּינִי נִגֵּן עַל הַמֵּיתָּר רֶה מַנְגִּינָה שׁוֹבֵבָה בְּקֶשֶׁת קוֹפֶצֶת וּבְפִיצִ’יקָטוֹ³. תְּנוּעוֹת הָעַלְמָה הַקַּלּוֹת, וְהַמְרַפְרְפוֹת הִקְסִימוּ אֶת כָּל הַיְקוּם. פַּגַּנִּינִי נִמְשַׁךְ, נִמְשַׁךְ אֶל הָעַלְמָה. נְגִינָתוֹ עָטְתָה צַעַר וּכִסּוּפִים, דּוֹמֶה כָּל הָעוֹלָם נֶאֱפַף תּוּגָה עֲמֻקָּה מִנִי יָם. עֵינֵי הָעַלְמָה הַתְּכֻלּוֹת הִזְדַּהֲרוּ בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיִל כְּעֵינֵי נָמֵר וְהַנְּגִינָה הִתְעַצְּמָה וְהָלְכָה; הַצְּלִילִים עָלוּ וְעָרְגוּ אֱלֵי מְרוֹמֵי הַכּוֹכָבִים

הָיְתָה בָּהֶם מְזִיגָה שֶׁל דְּבֵקוּת מְתוּקָה וּמְרִירוּת הָעֵרָגוֹן, הָעַלְמָה רִחֲפָה אֶל–עָל, אֶל–עָל, וּפַּגַּנִּינִי רָץ אַחֲרֶיהָ. וְשׁוּב יָרְדָה – נָפְלָה אֶל תְּהוֹמוֹת פְּעוּרוֹת כְּפֶה הַמֹּלֶּךְ. וּפַּגַּנִּינִי נִמְשַׁךְ, נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ וּנְגִינָתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְעַצֶּבֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַלֵּב. וְעָמוֹס מַאֲזִין וְעֵינָיו צְמוּדוֹת אֶל הַמַּרְאוֹת, וּפִתְאֹם נָמוֹגוּ הַדְּמֻיּוֹת. פַּגַּנִּינִי וְהָעַלְמָה נִבְלְעוּ בְּאֹפֶק.

רוּחַ תּוּגָה אָפְפָה אֶת נַפְשׁוֹ שֶׁל עָמוֹס.

– הָהּ! מָה עֲצוּבָה הָיְתָה נְגִּינָתוֹ שֶׁל פַּגַּנִּינִי, וְגַם הַנְּגִינָה הַשּׁוֹבֵבָה וְהַפִּרְאִית לֹא נָבְעָה מִמְּקוֹר חֶדְוָה – אָמַר אֶל הַכִּנּוֹר.

– צָדַקְתָּ, עָמוֹס, פַּגַּנִּינִי הָיָה וִירְטוּאוֹז⁴ וְקוֹמְפּוֹזִיטוֹר, הוּא הִדְהִים וְהִקְסִים אֶת שׁוֹמְעָיו בִּלְהָטָיו. אוּלָם הָיָה בּוֹ מַשֶּׁהוּ דֵּמוֹנִי⁵, מַטִּיל אֵימָה; וְאָכֵן קָרוּ מִקְרִים, שֶּׁהַבְּרִיּוֹת נִתְפַּחֲדוּ מִפָּנָיו וְעָזְבוּ אֶת אוּלַם הַקּוֹנְצֶרְטִים. וְעַתָּה, עָמוֹס יָקָר, עָיַפְתִּי וְעָלַי לָשׁוּב לִמְנוּחָתִי, אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַקְּלָרִינֶטָה. הִיא תְּסַפֵּר לְךָ עַל הָאוֹרַטוֹרְיָה וְהָאוֹפֵּרָה.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, כִּנּוֹרִי! לֵיל מְנוּחָה!

 

פֶּרֶק ג. הַקְּלָרִינֶטָה מְסַפֶּרֶת וּלְפֶתַע מוֹפִיעַ ווֹלְפְגַּנְג אַמַּדֶאוֹס מוֹצַרְט    🔗

מִשֶּׁחָזַר הַכִּנּוֹר הַיַּחְסָן שֶׁל סְטְרַדִיבָרִיּוּס לְתֵבָתוֹ, הִסְתַּלְּקוּ גַּם הַכִּנּוֹר הַפְּרִימִיטִיבִי⁶ וְהַוְיוֹלָה – דֶּה–גַּמְבָּה. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת וְהוֹפִיעָה הַקְּלָרִינֶטָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה צְנוּמָה וּשְׁחוֹרָה וְכִמְעַט בִּלְתִּי נִרְאֵית לָעַיִן, עִכְּסָה בְּרַגְלֶיהָ וְהָלְכָה נְטוּיַת גָּרוֹן. נֶעֶמְדָה לִפְנֵי עָמוֹס וְהִשְׁמִיעָה שְׁנֵי סִלְסוּלִים מְקַפְּצִים וּמְדַלְּגִים כְּאַיָּלָה עַל הַגְּבָעוֹת. מִיַּד בָּאוּ וְהִתְיַצְּבוּ עוֹד מִסְפַּר כְּלֵי נְגִינָה שֶׁהָיוּ דּוֹמִים לָהּ: כֻּלָּם, מִלְּבַד הֶחָלִיל, הָיוּ יְהִירִים וְגַאַוְתָּנִים.

פָּתְחָה הַקְּלָרִינֶטָה וְאָמְרָה:

– אֲנִי קְלָרִינֶטָה א‘⁷ וְאֵלּוּ הַשְׁתַּים הֵן אֲחָיוֹת: קְלָרִינֵטָה ב’ וְג'.

כֻּלָּן הִרְכִּינוּ אֶת רָאשֵׁיהֶן וְהֶחווּ קִדָּה.

– וּמִי הֵם אֵלֶּה? – שָׁאַל עָמוֹס בְּהַצְבִּיעוֹ עַל קְבוּצָה שְׁלֵמָה שֶׁל כְּלֵי נְגִינָה עֲשׂוּיִים עֵץ וְצִבְעָם שָׁחוֹר וְהַדּוֹמִים בְּמִבְנָם פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר לִקְלָרִינֶטָה.

– אֵלֶה? אֵלֶּה הֵם קְרוֹבֵינוּ, קְרוֹבִים־רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים־קְרוֹבִים. אֲחָדִים זְקֵנִים, הָה, זְקֵנִים מְאֹד וַאֲחָדִים צְעִירִים. וְאֵלֶּה הַקְּבוּצָה הַזֹּאת, שַיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, אַךְ הֵם עֲשוּיִים מַּתֶּכֶת וְלא עֵץ.

– סְלִיחָה, מָרַת קְלָרִינֶטָה א', אֲנִי מִתְבַּלְבֵּל. אֲבַקְּשֵךְ, רִאשוֹן־רִאשוֹן, וְאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן. אֶצְלֵנוּ נוֹהֲגִים לְפִי הַתּוֹר, הַתּוֹר מוֹשֵל בַּכֹּל וְעַתָּה, גְּבִרְתִּי הַקְּלָרִינֶטָה, אָנָּא, הַצִּיגִי לְפָנַי אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתֵּךְ הַכְּבוּדָה.

–כִּרְצוֹנְךָ, עָמוֹס!

– שְׁנֵי אֵלֶּה הֵם הֶחָלִיל וְהַחֲלִילִית, דַּע לְךָ, כִּי הֶחָלִיל הוא כְּלִי עַתִּיק–יוֹמִין. כְּבָר בְּמִצְרַיִם הָעַתִּיקָה יָדְעוּ הָרוֹעִים לְחַלֵּל בֶּחָלִיל.

– מֵאַיִן יוֹדְעִים זֹאת? כְּלוּם קָמוּ הַמִּצְרִים לִתְחִיָּה וְסִפְּרוּ בַּמֶה נִגְנוּ וְחִלֵּלו?

– בַּחֲפִירוֹת שֶׁחָפְרוּ הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים⁸ נִמְצְאוּ צִיוּרִים הַמְתָאֲרִים אֲנָשִׁים מַכִּים בַּחֲלִיל,

– נָכוֹן, נָכוֹן. עַכְשָׁו אֲנִי נִזְכָּר, שֶׁהַמּוֹרֶה הִסְבִּיר לָנוּ זֹאת. וַאֲנִי יָכֹל אֲפִילוּ לְהוֹסִיף, כִּי בִימֵי שְׁלמֹה הַמֶּלֶךְ כְּבָר חִלְּלוּ בַּחֲלִיל, כַּכָּתוּב: “וַיַעֲלוּ כָּל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וּשְׂמֵחִים שִמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם”.

– בִּימֵי שְׁלמה הַמֶּלֶךְ לא רַק חִלְּלוּ בַחֲלִילִים, אֶלָּא הָיוּ תִּזְמֹרוֹת גְּדוֹלוֹת מָרְכָּבוֹת מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה כְּלֵי נְגִינָה שוֹנִים – אָמַר בְּקוֹל גָבוֹהַ מְאֹד הֶחָלִיל. כֻּלָם הִטוּ אֶת אָזְנֵיהֶם לְדִבְרֵי הֶחָלִיל. עָמוֹס הִתְפַּלֵּא:

– עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה כְּלֵי נְגִינָה שוֹנִים!

– כֵּן, עָמוֹס, שִׁבְעָה עָשָׂר שֵׁמוֹת שֶׁל כְּלֵי נְגִינָה אוּכַל לִמְנוֹת לְךָ מִיַּד בְּעַל־פֶּה וְעַל רֶגֶל אֶחָת.

כֻּלָּם צָחֲקוּ, כִּי לֶחָלִיל הָיְתָה בֶּאֱמֶת רַק רֶגֶל אֶחָת.

– וּבְכֵן שִׁמְעוּ! כִּנּוֹר, נֵבֶל, נֵבֶל עָשׂוֹר, קָתְרוֹס, שַׂבְּכָא, פְסַנְטְרִין, מִנִּים, עוּגָב, חָלִיל, מַשְׁרוֹקִיתָא, סִימְפוֹנְיָּה, שׁוֹפָר, חֲצוֹצְרָה, תֹּף, מָחוֹל מְנַעְנְעִים וְשָׁלִישִׁים.

נֵבֶל

– תִּסְלַח, חָלִיל חָבִיבִי, טָעִיתָ בְּמִקְצָת – אָמְרָה הַקְּלָרִינֶטָה – אַתָּה עַתִּיק וְזָקֵן וּלְפִיכָךְ זִכְרוֹנְךָ חַלָּשׁ, אוּלָם אֲנִי צְעִירָה, וְזוֹכֶרֶת מַה שֶׁלָּמַדְתִּי; הָיוּ עוֹד: קֶרֶן, יוֹבֵל, מְצִלְתַּיִם וְצֶלְצְלִים, צִלְצְלֵי שָמַע וְצִלְצְלֵי תְרוּעָה.

– הֲרֵי הֶחָלִיל אָמַר כִּי הָיוּ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה סוּגֵי כְלֵי נְגִּינָה – טָעַנּוּ הָאַבּוּב, הַקֶּרֶן הָאַנְגְּלִית, הַבַּס־קָלֵרִינֶטָה, הַבַּסּוּן וְהַתַּתְבַּסוּן בְּהֲגִנָּם עַל כְּבוֹד הֶחָלִיל.

– אַל תָּרִיבוּ! בְּבַקָּשָׁה, הַמְשִׁיכִי, קְלָרִינֶטָה.

– נוּ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁגַּם אֲנִי יְכֹלָה לִפְצוֹת אֶת פִּי וְלוֹמַר מִלָּה אַחַת – אָמְרָה הַקְּלָרִינֶטָה בְּכַעַס עָצוּר. כָּל הַכֵּלִים חִיְּכוּ, וְהֶחָלִיל רָצָה לַעֲנוֹת לָהּ, אַךְ הִסְתַּפֵּק בִּמְנוֹד כְּתֵפַיִם בִּלְבַד.

– אֲנִי נִגַּנְתִּי, אָה, כְּלוֹמַר, רְצוֹנִי לוֹמַר, כִּי מַר יוֹהַן קַסְפַּר פְלִיגֶלְבְּרִי נִגֵּן בִּי בְּתִזְמָרְתּוֹ שֶׁל מוֹצַרְט הַגָּאוֹן. אֵיזֶה מְנַגֵּן הָיָה זֶה! מֵאָז עָבַרְתִּי מִיָּד אֶל יָד, מֵעִיר אֶל עִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה. רַשָּׁאִית אֲנִי לוֹמַר, בְּלִי שָׁתַּחְשְׁדוּ בִּי שֶׁאֲנִי מִתְפָּאֶרֶת בְּיוֹתֵר, שֶׁתַּרְתִּי בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הָהּ, אֵיפֹה נִגֵּן בִּי, וְאֵיפֹה לֹא נִגֵּן בִּי! וְאֵלּוּ יְצִירוֹת נִגֵּן בִּי! אִם תִּרְצֶה, עָמוֹס, אוֹרָטוֹרְיָה, הֵא לְךְ אוֹרָטוֹרְיָה וְאִם תִּרְצֶה אוֹפֵּרָה, הֲרֵי דַּוְקָא בְּּאוֹפֵּרוֹת הַשְׁמַעְתִּי אֶת סִלְסוּלַי הַיָּפִים וְהַמַּקְסִימִים. קוֹנְצֶרְטוֹ, וְסִימְפוֹנְיָה, וְסוֹנָטָהּ וְאַף סוֹלוֹ וְעוֹד וְעוֹד…

– סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה, כְּלוּם רוֹצָה אַתְּ לְפַטְּמֵנִי בְּמִלִּים לוֹעֲזִיּוֹת בְּלִי שֶׁאָבִין אֶת מֻשָּׂגָן? – אָמַר עָמוֹס בִּקְצָת תַּרְעֹמֶת. מִשֶּׁרָאֲתָה הַקְּלָרִינֶטָה, כִּי לֹא נָהֲגָה לְפִי חֻקֵּי הַפֶּדַּגוֹגְיָה⁹, כְּלוֹמַר לֹא הִסְבִּירָה הֵיטֵב־הֵיטֵב, הֶחְוְתָה קִידָה וּבִקְשָׁה סְלִיחָה.

– סָלַחְתִּי, גְּבִרְתִּי הַקְּלָרִינֶטָה, אָנָא, הוֹאִילִי לְהַסְבִּיר לִי, אוֹ טוֹב יוֹתֵר, סַפְּרִי לִי עַל הָאוֹרַטוֹרְיָה.

כָּל הַכֵּלִים הִתְיַשְּׁבוּ מִסָּבִיב לַקְּלָרִינֶטָה וְעָמוֹס. רוּחַ חֲרִישִׁית נָשְׁבָה מֵעַל פִּסְגוֹת הָרֵי הַגִּלְבֹּעַ. הַיָּרֵחַ שָׁט בְּשָׁמַיִם תְּכֻלִּים וּטְהוֹרִים מִכָּל עָב. מֵרָחוֹק נִשְׁמַע שִׁקְשׁוּק מַעְיְנוֹת מַיִם, צְפַרְדְּעִים קִרְקְרוּ, מִדֵי פַּעַם בְּפַעַם קָרָא הַשֶּׂכְוִי, וּמִיַּד נַעֲנוּ בְּמַקְהֵלָה כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁבַּסְּבִיבָה; הָיְתָה זוֹ מַקְהֵלַת הָאֲלָפִים, גַּם הַתַּנִּים לֹא טָמְנוּ אֶת יָדָם, סְלִיחָה, קוֹלָם, בַּצַּלַּחַת וְיִלְּלוּ אֶת יְלֵלָם הַמְמֻשָּׁךְ וְהַמְזַעְזֵעַ, וְהַצָּבוֹעַ צָחַק אֶת צְחוֹקוֹ הַמְקֻטָּעִי, עֲטַלֵּפִים רִפְרְפוּ וְהַקִּפּוֹדִים זָחֲלוּ בְּקַו יָשָׁר, כְּמוֹ עַל חֶבֶל מָתוּחַ.

– הָס! – קָרְאָה הַקְּלָרִינֶטָה, וְנָדְמוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחָי. הָאֲוִיר נִתְמַלֵּא צִּפִּיָּה וְסוֹדִיּוּת, כְּאִלּוּ עוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ אֵיזֶה מְאֹרָע חָשׁוּב מְאֹד. עָמוֹס הִבִּיט אֶל עֵבֶר הַחֹרְשָׁה, וְהִנֵּה נִתְגַּלְּתָה לְעֵינָיו תְּמוּנָה מַרְהִיבַת עַיִן:

בָּמָה מוּאֶרֶת בְּפַנָּסִים שֶׁבָּהֶם דָּלְקוּ נֵרוֹת וְעָלֶיהָ יָשְׁבוּ שְׁלֹשִׁים נַגָּנִים. כַּעֲבוֹר שְׁנִיּוֹת עָלוּ זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת, מַקְהֵלָה וְסוֹלוֹ¹⁰. לְבַסּוֹף עָלָה הַמְּנַצֵּחַ. כֻּלָּם הָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי שִׁירָאִין צִבְעוֹנִיִּים, פֻּזְמְקוֹת מֶשִׁי לְבָנִים וּלְרָאשֵׁיהֶם חָבְשׁוּ פֵּאוֹת נָכְרִיּוֹת.

הַכָּרוֹז הוֹדִיעַ:

יוֹסֵף פְרַנְץ הַידֶן (1732–1809)

יָצַר לְמַעְלָה מִמֵּאָה סִימְפוֹנְיוֹת, אוֹרַטּוֹרְיוֹת וּמוּסִיקָה קַמֶרִית.

– הַתִּזְמֹרֶת תְּנַגֵּן וְהַזַּמָּרִים יָשִׁירוּ אֶת הָאוֹרָטוֹרְיָה שֶׁל המַּאסְטְרוֹ¹¹ שֶׁלָּנוּ, מַר יוֹסֵף הַיְדֶן, וְהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יְנַצֵּחַ עַל הָאוֹרָטוֹרְיָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁלּוֹ: אַרְבַּע תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה“. הַתִּזְמֹרֶת נִגְּנָהּ אֶת הַפְּתִיחָה, אוּבֶרְטִיר בְּצָרְפַתִּית. הַכִּנּוֹרוֹת לְמִינֵיהֶם, כְּלוֹמַר כִּנּוֹר א' הַמְנַגֵּן לָרֹב אֶת הַנְּעִימָה וְכִנּוֹר ב' שֶׁתַּפְקִידוֹ לְנַגֵּן אֶת הַלִּוּוּי, וְהַוִּיּוֹלוֹת וְהַוִּיּוֹלוֹנְצֶ’לוֹת וְהַבַּטְנוּנִים הִתְנַגְּנוּ בְּעֹז וּבְהָדָר בִּנְעִימוּת וּבְחֵן. גַּם כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה כְּגוֹן הַחֲצוֹצְרָה, הַקְּלָרִינֶטָה, הֶחָלִיל, הָאַבּוּב וְהַקֶּרֶן וּכְלֵי הַהַקְּשָׁה, כְּלוֹמַר: הַתֻּפִּים הַשּׁוֹנִים, עָזְרוּ כְּמֵיטַב יְכָלְתָּם. מְיַּד הֵחֵלוּ גַּם הַזַּמָּרִים וְהַזַּמָּרוֹת לִפְצֹחַ בְּזִמְרָה. עָמְדוּ עַל מְקוֹמָם – וְשָׁרוּ. הֵם שָׁרוּ בְּמַקְהֵלָה. בְּדוּאֶט¹², טֶרְצֶט¹³, קְבַרְטֶט¹⁴, קְוִינְטֶט¹⁵, סֶקְסְטֶט¹⁶, סֶפְּטֶט¹⁷, וְאַקְטֶט¹⁸. הֵם שָׁרוּ מִלִּים יָפוֹת. לְעָמוֹס נִדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמֵעַ פְּסוּקִים מִן הַתַּנַ”ךְ, כַּעֲבֹר רְגָעִים מִסְפָּר גָּזָה וְחָלְפָה הַתְּמוּנָה.

– אִם כֵּן, זוֹהִי אוֹרָטוֹרְיָה? שָׁאַל עָמוֹס אֶת הַקְּלָרִינֶטָה.

– כֵּן, כַּךְ מְבַצְּעִים אֶת הָאוֹרָטוֹרְיָה.

– אָנָּא, סַפְּרִי לִי יוֹתֵר עַל הָאוֹרָטוֹרְיָה.

– בְּחֵפֶץ־לֵב, חֲבִיבִי, רֵאשִׁית–כָּל פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה “אוֹרַצְיוֹ” בְּלַטִּינִית (רוֹמִית) נְאוּם. בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הָאוֹרָטוֹרְיָה תְּפִלָּה בַּכְּנֵסִיָּה שֶׁהוּשְׁרָה בְּצָוֶת. בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה יָסַד פִילִיפּ נֵרִי מִנְזָר בְּשֵׁם “נְזִירֵי הָאוֹרָטוֹרְיָה”. הַמְנַצְּחִים שֶׁל הָאַפִּיפְיוֹר, אָנִימוּצְיָה וּפַּלֶסְטְרִינָה בְּנֵי אוֹתָהּ הַתְּקוּפָה, הִתְמַכְּרוּ לַמּוּסִיקָה הַדָּתִית, כְּלוֹמַר: מוּסִיקָה שֶׁהָיוּ שָׁרִים וּמְנַגְּנִים אוֹתָהּ בְּעִקָּר בִּטְכָסִים דָּתִיִּים. וְאִם כִּי בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמָן חֻבְּרוּ אוֹרָטוֹרְיוֹת חִילוֹנִיּוֹת, כְּלוֹמַר: לֹא לְשֵׁם תְּפִלָּה בִּכְנֵסְיָּה, נִשְׁאַר הַשֵּׁם אוֹרָטוֹרְיָה.

– הַחִבְּרוּ גַּם קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים אֲחֵרִים אוֹרָטוֹרְיוֹת?

– וַדַּאי. סְטְרַדֶלָה וּסְקַרְלַטִי הָאִיטַלְקִים, בַּךְ וְהֶנְדֶּל, גְּלוּק וּמֶנְדֶּלְסוֹן הַגֶּרְמָנִים.

– סְלִיחָה, מָרַת קְלָרִינֶטָה, מֶנְדֶּלְסוֹן הָיָה יְהוּדִי, זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי מִזְּמָן. הַמּוֹרֶה לְזִמְרָה סִפֵּר לָנוּ הַרְבֵּה עַל מֶנְדֶּלְסוֹן־בֶּרְטוֹלְדִי. הוּא הָיָה נֶכְדוֹ שֶׁל הַפִּילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל מֹשֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן.

– שְׂמֵחָה אֲנִי שֶׁאַתָּה בָּקִי בְּהַרְבֵּה דְּבָרִים, אוּלָם רִאשׁוֹן־רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. מֶנְדֶּלְסוֹן חִבֵּר אוֹרָטוֹרְיָה נִפְלָאָה בְּשֵׁם “אֵלִיָּהוּ”. וַאֲנִי בְּטוּחָה, כִּי עוֹד תִּזְכֶּה לְשָׁמְעָהּ מְבֻצַּעַת עַל־יְדֵי זַמָּרֵי יִשְׂרָאֵל וּמְנַגְּנֶיהָ.

– וַאֲנִי יוֹדֵעַ עוֹד מִסְפַּר קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים גְּדוֹלִים שֶׁחִבְּרוּ אוֹרָטוֹרְיוֹת בַּעֲלוֹת תֹּכֶן יְהוּדִי – אָמַר הֶחָלִיל – אֲנִי עַצְמִי הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּבִצּוּעַ אוֹרָטוֹרִיּוֹת רַבּוֹת, כְּגוֹן “יְהוּדָה הַמַּכַּבִי” לְגֵאוֹרְגְ פ. הֶנְדֶּל, “בְּרִיאַת הָעוֹלָם” לְיוֹסֵף הַיְדֶּן!…

– ו“יִפְתָּח” לְהֶנְדֶּל שָׁכַחְתָּ – עָזַר הָאַבּוּב לֶחָלִיל.

– נָכוֹן, “יִפְתָּח”. עוֹד רַבִּים אֲחֵרִים הִתְעַמְּקוּ בַּתַּנַ"ךְ, וְסִפּוּרָיו הַמֻּפְלָאִים צָדוּ אֶת לִבָּם. מֵאָז הֵחֵל הַמְשׁוֹרֵר קוֹרֵא וּמֵבִין אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים, נִתְעוֹרֵר לְחַבֵּר מַחֲזוֹת עַל פִּיו, וְהַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר נָטַל אֶת הַלִיבְּרֶטוֹ¹⁹ וְהִתְאִים לוֹ אֶת הַמּוּסִיקָה.

– וְהַתַּנַ"ךְ שֶׁלָּנוּ אָהוּב כָּל–כַּךְ עַל עַמֵּי תֵּבֵל? – הִתְפַּלֵּא עָמוֹס. כַּאן הִתְעָרְבָה הַבַּס־קְלָרִינֶטָה, וְאָמְרָה בְּקוֹל עָמוּם וְעָמֹק כִּתְהוֹם:

– אֵין סוֹפֵר גָּדוֹל וְאֵין קוֹמְפּוֹזִיטוֹר מְפֻרְסָם שֶׁלֹּא נִצְּלוּ אֶת סֵפֶר הָעִבְרִים.

עָמוֹס הִרְגִּישׁ כִּי מַשֶּׁהוּ מֵעִיק עַל לִבּוֹ. הָיָה זֶה רַעֲיוֹן כְּבַד מִשְׁקָל, רַעֲיוֹן צוֹרֵב שֶׁנִּצְנֵץ בְּמֹחוֹ: סֵפֶר הַסְּפָרִים אָהוּב וּמְקֻבָּל כָּל־כַּךְ עַל כָּל הָעַמִּים; כֻּלָּם שׁוֹאֲבִים מִתּוֹכוֹ חָכְמָה וּמוּסָר, יֹפִי וָחֵן. עֹז וּגְבוּרָה, אֱמוּנָה וְדַעַת, וְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא יוֹצֵר הַסֵּפֶר הַזֶּה, הָיָה מְעֻנֶּה וּמֻרְדָּף, אֻמְלָל וְתוֹעֶה בְּכָל אַרְצוֹת הָעוֹלָם. אוּלָם הִבְלִיג עַל הַצַּעַר, כִּי לֹא רָצָה לְהַעֲכִיר אֶת הָאֲוִירָה רְווּיַת כִּסּוּפִים לְחַיֵּי אֳמָנוּת, לְחַיִּי יֹפִי וְשֶׂגֶב. וְעוֹד חָשַׁב: אִם כִּי כְּלֵי הַנְּגִינָה חַיִּים וּמְדוֹבְבִים כְּבַעֲלֵי חַיִּים, הֲרֵי לְעוֹלָם אֵינָם מְעֹרָבִים בְּמַהֲלַךְ הַמְּדִינִיּוּת, וְהֵם חַפִּים מִכָּל פֶּשַׁע.

– וְעַתָּה, אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת גְּדוֹל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים שֶׁבַּמֵּאָה הַשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, הַלֹּא זֶהוּ ווֹלְפְגַּנְג אַמַּדֶּאוּס מוֹצַרְט, עֲצֹם אֶת עֵינֶיךְ לְרֶגַע קָט.

עָמוֹס עָשָׂה כַּמְּצֻוֶּה עָלָיו.

– פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ: – צִוְּתָה הַקְּלָרִינֶטָה.

מַחֲזֶה נֶהְדָּר נִתְגַּלָּה לְעֵינֵי עָמוֹס:

עַל הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיק בְּאוֹר הַכּוֹכָבִים נִגְּנוּ עֶשְׂרִים נוֹגְנִים אֶת “מַנְגִּינַת לַיִל זְעִירָה” לְמוֹצַרְט, וְהַמְּחַבֵּר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עָמַד עַל הַדּוּכָן וְנִצַּח בְּחֵן וּבְהָדָר. הַצְּלִילִים הִתְעוֹפְפוּ בְּקַלּוּת וּבְרִפְרוּף, בְּרַכּוּת וּבְחֶדְוָה, מָשָׁל פַּרְפְּרֵי זָהָב וְכֶסֶף מְרַצְּדִים בִּמְשׁוּבָה וַעֲלִיצוּת עַל פִּרְחֵי נוֹי נוֹתְנִי רֵיחַ מְשַׁכֵּר. הָהּ, כַּמָּה גִּיל וְרוֹמְמוֹת רוּחַ בְּמַנְגִּינַת לַיִל זוֹ! מִשֶּׁנִסְתַּיְמָה הַנְּגִינָה וְנָדַמוּ הַצְּלִילִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הָרוֹנְדוֹ²⁰ לֹא עָצַר עָמוֹס בְּרוּחוֹ וּמָחָא כַּפַּיִם.

מוֹצַרְט וְנַגָּנָיו הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֵלָיו וְהֶחֱווּ קִדָּה לְאוֹת תּוֹדָה. הַנּוֹגְנִים נֶעֶלְמוּ, וְאִלּוּ מוֹצַרְט יָרַד מֵעַל הַדּוּכָן וְנִגַּשׁ בִּצְעָדִים מְתוּנִים וְקַלִּים אֶל עָמוֹס, שֶׁלִּבּוֹ הָלַם וְדָפַק בְּחָזְקָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת.

ווֹלְפְגַנְג אַמַּדָאוּס מוֹצַרְט (1756–1791). בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִיםנִתְגַלָּה כְּיֶלֶד פֶּלֶא. בְּגִיל שֶׁל אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְחִיל לְחַבֵּר אופֶּרוֹת. מִיְּצִירוֹתָיו לַבָּמָה: “הַחֲטִיפָה מִן הַהַרְמוֹן”; “נִשּׂוּאֵי פִיגַרוֹ”; “דּוֹן גּ’וֹבַנִי” וְ“חָלִיל הַקֶּסֶם”. חִבֵּר סִימְפוֹנִיּוֹת וִיצִירוֹת מוּסִיקַלִיּוֹת אֲחֵרוֹת.

הַקְּלָרִינֶטָה לָחֲשָׁה עַל אָזְנוֹ:

– קוּמָה וּלְכָה לִקְרָאתוֹ, זָכִיתָ, כִּי מוֹצַרְט יִתְוַדַּע אֵלֶיךָ.

– שְׁמִי ווֹלְפְגַּנְגְ אַמַּדֶּאוּס מוֹצַרְט.

– וּשְׁמִי עָמוֹס נִצְחִי.

– נָעִים לִי מְאֹד לְהַכִּירְךָ, עָמוֹס. מְחִיאַת כַּפֶּיךָ הוֹכִיחָה לִי, כִּי חוֹבֵב מוּסִיקָה אַתָּה. וְכָל חוֹבְבֵי מוּסִיקָה קְרוֹבִים לְלִבִּי.

עָמוֹס הִתְפַּלֵּא עַל גִּילוֹ הָרַךְ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר. הוּא תֵּאֲרוֹ לְעַצְמוֹ זָקֵן, כְּפוּף קוֹמָה, בַּעַל זָקָן הַיּוֹרֵד לוֹ עַל פִּי מִדּוֹתָיו, הוּא שָׁכַח, כִּי רַק לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר הֶאֱזִין לְתַסְכִּית עַל מוֹצַרְט בְּרַדְיוֹ יְרוּשָׁלַיִם, וּבוֹ שָׁמַע, כִּי גְּאוֹן הַמּוּסִיקָה נוֹלַד בִּשְׁנַת 1756 וּמֵת בִּשְׁנַת 1791, הָיָה אֵפוֹא בְּמוֹתוֹ רַק בֶּן 36 שָׁנָה.

– אָנָּא, סַפֵּר לִי עַל חַיֶּּיךָ.

– טוֹב, בְּנִי. חַיַּי הַקְּצָרִים הָיוּ שַׁרְשֶׁרֶת אֲרֻכָּה שֶׁל הַצְלָחוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבְּסוֹפָן בָּאוּ הָעֹנִי וְהַדֹּחַק וְהִכְרִיעוּנִי!

אָבִי, לֵאוֹפּוֹלְד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה סְגַן מְנַצֵּחַ, אֶת אֲחוֹתִי מַרְיַנָה וְאוֹתִי חִנֵּךְ בְּרוּחַ אַהֲבָה לִבְנֵי אָדָם וְלַתֵּבֵל כֻּלָּה, וּבְעִקָּר הִדְרִיכַנּוּ בְּמוּסִיקָה. כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שֵׁשׁ שָׁנִים נָסַעְתִּי בְּחֶבְרַת אָבִי וַאֲחוֹתִי לְעִיר מִינְכֶן שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה וְנִגַנּוּ בִּפְנֵי קָהָל. מִשָּׁם הִמְשַׁכְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ לְלוֹנְדוֹן וּלְפָרִיס וּבְכָל מָקוֹם הֵאִירָה לָנוּ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ; הָיִיתִי בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה כְּשֶׁחִבַּרְתִּי אֶת הָאוֹפֶּרֶטָּה²¹ “בַּסְטְיֶן וּבַסְטְיֶנָה”. וּבִרְבוֹת הַשָּׁנִים חִבַּרְתִּי הַרְבֵּה אוֹפֶּרוֹת, סִימְפוֹנִיּוֹת, דִּיבֶרְטִימֶנְטוֹ²², סוֹנֶטוֹת וְעוֹד וְעוֹד. אֲפָרֵשׁ לְךָ רַק בִּשְׁמוֹת מִסְפַּר הָאופֶּרוֹת שֶׁנִתְפַּרְסְמוּ בְּיוֹתֵר וְזָכוּ לְהַצְלָחָה מְרֻבָּה!

“הַחֲטִיפָה מֵאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן”, “חֲתֻנַּת פִיגָרוֹ”, “דּוֹן גְ’יוֹבַנִי”, ,“קוֹזִי פַן טוּטֶה”²³ וַ“חֲלִיל הַקֶּסֶם”. אַרְבַּע הָרִאשׁוֹנוֹת הֵן מִסּוּגו²⁴ הָאוֹפֶּרָה הַנִּקְרָא אוֹפֶּרָה בּוּפְפוֹ, כְּלוֹמַר מְבַדְּחוֹת, עַלִּיזוֹת, וְאִלּוּ הָאַחֲרוֹנָה גַּם רְצִינִית וְגַם עַלִּיזָה.

– כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת אֶת כָּל הָאוֹפֶּרוֹת הָאֵלּוּ – אָמַר עָמוֹס וְתָלָה אֶת עֵינָיו הַמְּפִיקוֹת תּוֹדָה בְּעֵינֵי מוֹצַרְט.

– לִכְשֶׁתִּגְדַּל, בְּנִי, תִּזְכֶּה בְּוַדַּאי לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ הַרְבֵּה… וַאֲנִי תִקְוָה כִּי הַבְּרִיּוֹת יוֹסִיפוּ לֶאֱהֹב אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁלִּי.

– בְּטוּחַנִי, מַר מוֹצַרְט, כִּי יֹאהֲבוּ, לְעוֹלָם יֹאהֲבוּ אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁלָּךָ.

– אוּלָם אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל מְלֵאָה תֵבֵל כֻּלָּהּ שִׁנְאָה וְקִנְאָה… – נֶאֱנַח מוֹצַרְט.

– וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ – כַּךְ אוֹמֶרֶת תָּמִיד הָאִמָּא שֶׁלִּי.

– צָדְקָה אִמְּךָ, עָמוֹס, צָדְקָה מְאֹד, וּמִפְּנֵי שֶׁהַבְּרִיּוֹת אֵינָן חַיּוֹת בְּשָׁלוֹם, אֵין לְמוּסִיקָה, שֶׁדַּרְכָּהּ לְעַדֵּן וּלְרַכֵּךְ, שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶן. רֹב הָאֲנָשִׁים מִתְעוֹרְרִים רַק לִשְׁמֹעַ מַרְשׁ²⁵ וְאָז הֵם מוּכָנִים לְשִׂישׂ אֱלֵי קְרָב, צְלִילִים יָפִים וְנַעֲלִים בֶּאֱמֶת אֵינָם מוֹשְׁכִים אֶת לִבָּם.

– אַל תִּתְעַצֵּב אֶל לִבְּךָ, מַר מוֹצַרְט, אֲנִי תִּקְוָה כִּי יָבֹא הַיּוֹם, וְיִתְאַחֲדוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם וְאָז יַטּוּ אֹזֶן וָלֵב לִצְלִילֶיךָ הַנְּעִימִים וְהָעֲרֵבִים כָּל־כָּךְ.

– תּוֹדָה, לְךָ, עָמוֹס. אוּלַי אַתֶּם בִּמְדִינַת–יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַמִּלָּה שָׁלוֹם הִיא בִּרְכַתְכֶם הַשְּׁגוּרָה בְּפִיכֶם בְּיוֹתֵר, תַּצְלִיחוּ לְהַחְדִיר לְלֵב הָעוֹלָם, כִּי מוּסִיקָה טוֹבָה וְשָׁלוֹם דָּרִים בִּכְפִיפָה אֶחָת.

– אָמֵן וְאָמֵן! – קָרָא עָמוֹס בְּהִתְפָּעֲלוּת וְלָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר.

– וַאֲנִי? – כְּלוּם הִסְפַּקְתִּי לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹלָם אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה הַגְּדוֹלָה, אִם הָעֹנִי וְהַיִּסוּרִים הוצִיאוּנִי מִן הָעוֹלָם בְּגִיל שֶׁל שְלֹשִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים?

– מַר מוֹצַרְט, הֲרֵי אַתָּה חַי, חַי וְקַיָּם, וּלְעוֹלָם תִּחְיֶה, הָעוֹלָם מַעֲרִיצְךָ וּמוֹקִיר אֶת שְׁמֶךָ.

– אוּלָם צַר לִי עַל כָּל הָאֳמָנִים הַצְּעִירִים הַנְּמַקִּים בְּדַחְקוּתָם וְהַסּוֹבְלִים לְאֵין שִׁעוּר.

– אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר לִי פַּעַם, כִּי אֳמָן גָּדוֹל יוֹצֵר מִתּוֹךְ יִסּוּרָיו; וְכִי בְּכוּר הָעִנּוּיִים דַּוְקָא מִתְגַּבְּשׁוֹת ומְזְדַּכְּכוֹת יְצִירוֹת גְּדוֹלוֹת.

– יָפֶה אָמַר אָבִיךָ, וַאֲנִי שָׂמֵחַ, כִּי אַתָּה זוֹכֵר דְּבָרִים כָּאֵלֶה. אוּלָם אֲנִי עַל מַחְסוֹר וְרָעָב מְדַבֵּר, וְאִלּוּ אָבִיךָ לְיִסוּרֵי נֶפֶשׁ הִתְכַּוֵּן. אֳמָן הַסּוֹבֵל מֵחֶרְפַּת רָעָב, מְדֻכָּא וְאֻמְלָל הוּא וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא נֶחֱלָשׁ וְנֶחֱלֶה וּמֵת בְּאִבּוֹ… אוּלָם צָעִיר אַתָּה לְיָמִים, וְטֶרֶם הַגִּיעַ הַזְּמַן כִּי תָּבִין כָּל אֵלֶּה.

הַכֵּלִים שֶׁהֶאֱזִינוּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ²⁶, לַשִּׂיחָה, הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם וְעֵינֵיהֶם זָלְגוּ דְּמָעוֹת. מִשֶּׁרָאָה מוֹצַרְט, כִּי עַצְבוּת וְתוּגָה הִשְׁתָּרְרוּ עַל כָּל הַחֲבוּרָה, קָרָא: – כְּלֵי נְגִינָה, הִכּוֹנוּ! נַשְׁמִיעַ לְעָמוֹס אֶת הַסִּימְפוֹנְיָה “יוּפִּיטֶר” שֶׁלִּי הַכְּתוּבָה בְּדוֹ־מַזּ’וֹר.

מִיַּד הוֹפִיעוּ כָּל הַכֵּלִים וְהַנַּגָּנִים. מוֹצַרְט נָטַל אֶת הַשַּׁרְבִיט וְהֵחֵל מְנַצֵּחַ. עַתָּה יָכֹל עָמוֹס לְהַבְחִין יָפֶה, שֶׁכָּל הַנּוֹגְנִים הָיוּ מַלְאָכִים צְחוֹרֵי כְּנָפַיִם, וְכִי גַּם לַכֵּלִים הָיוּ כְּנָפַיִם זְעִירוֹת וְיָפוֹת לְהַפְלִיא. הַנּוֹגְנִים נִגְּנוּ וְנִתְמַלֵּא הָאֲוִיר צְלִילִים וּנְעִימוֹת מְשַׁכְּרִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הַלֵּב. וְהִנֵּה לְפֶתַע הֵחֵלּוּ גַּם הַכּוֹכָבִים מְרַקְּדִים רִקּוּד שֶׁל עַנְוַת–חֵן מְלֻוֶּה הַרְכָּנוֹת רֹאשׁ וְקִידוֹת מְרֻבּוֹת. וּבַיַּעַר רָקְדוּ הָעֵצִים וְהַדְּשָׁאִים, וְכָל הַצִּפֳּרִים קָמוּ מִשְּׁנָתָן וְנִתְרוּ מִבַּד אֶל בַּד וּמְצַפְצְפוֹת וְשָׁרוֹת וּמִנַהֲמוֹת וּמְצַיְּצוֹת. וְכָל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַשִּׁירוֹת מִתְמַזְּגוֹת לְשִׁיר–הוֹדָיָה אֶחָד: ”הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ"…

נִשְׁמַע הָאַקְוֹרְדְ²⁷ הָאַחֲרוֹן, וְכָל הַיְקוּם קָרָא: 

– הֶאָח! הֵידָד! הֵידָד!

מוֹצַרְט הוֹדָה בְּהַרְכָּנַת רֹאשׁ, וְאַחַר–כַּךְ רָמַז לְכָל הַנַּגָּנִים, וְגַם הֵם הוֹדוּ.

– הֱיֵה שָׁלוֹם, עָמוֹס! הִגִּיעָה שַׁעְתֵּנוּ לַחֲזֹר לְעוֹלַם הָאֱמֶת. וְאַתָּה, עָמוֹס חָבִיב, אֱהַב אֶת הַמּוּסִיקָה וֶאֱהַב אֶת הַבְּרִיּוֹת וֶאֱהַב אֶת הַטֶּבַע. וְלֹא רָחוֹק הַזְּמַן, וְשָׁלוֹם יִשְׂרֹר עֲלֵי אֲדָמוֹת לַעֲדֵי עַד.

עָמוֹס נוֹפֵף בְּיָדוֹ וְהִרְגִּישׁ, כִּי דְּמָעוֹת חַמּוֹת נִגָּרוֹת עַל לְחָיָו.

– שָׁלוֹם, מַר מוֹצַרְט! שָׁלוֹם!

חֲבַל מְאֹד שֶׁאַבָּא וְאִמָּא לֹא זָכוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹנְצֶרְט הַזֶּה!

– אַיֵּה אַבָּא? אִמָּא! אִמָּא! – הֵחֵל צוֹעֵק. כָּל הַצִּפֳּרִים נִבְהֲלּוּ בֶּהָלַת מָוֶת וְחָזְרוּ חִישׁ–מַהֵר לְקִנֵּיהֶן, הַכֵּלִים רָצוּ–אָצוּ אֶל עָמוֹס וְנִסּוּ לְהַרְגִּיעוֹ.

הַקְּלָרִינֶטָה הִסְבִּירָה לוֹ:

–עָמוֹס, עָלֶיךָ עוֹד לְשׂוֹחֵחַ עִם הַרְבֵּה כֵּלִים אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ לְךָ דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּבְקִיעַ אוֹר הַשַּׁחַר וְתַחֲזוֹר אֶל הוֹרֶיךָ.

– רַב תּוֹדוֹת לָךְ, מָרַת קְלָרִינֶטָה! לְפֶתַע תְּקָפוּנִי גַּעְגּוּעִים עַזִּים מִנְשֹׂא עַל אַבָּא וְאִמָּא. אָנָּא, סִלְחִי לִי אֶת הִתְרַגְּשׁוּתִי הָרַבָּה, סִלְחוּ לִי גַּם אַתֶּם, כְּלֵי נְגִינָה נִכְבָּדִים.

– סָלַחְנוּ. סָלַחְנוּ!

– וְעַתָּה הִגִּיעָהּ שַׁעְתֵּנוּ לָנוּחַ קְצָת – אָמְרָה הַקְּלָרִינֶטָה. וְאִם בִּרְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ מַשֶּׁהוּ עַל הָאוֹפֶּרָה, נִשְׁלַח אֵלֶיךְ אֶת הַבַּטְנוּן, יֵשׁ כַּאן אֶחָד שְׂבַע יָמִים וְנִסְיוֹנוֹת, הוּא יְסַפֵּר לְךָ כְּאַוַּת נַפְשֶׁךָ. הֱיֵה שָׁלוֹם עָמוֹס!

– שָׁלוֹם וְתוֹדָה רַבָּה!

– שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! – קָרְאוּ הַכֵּלִים וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הַקְּלָרִינֶטָה אֶל מְקוֹם מִשְׁכָּבָם.

 

פֶּרֶק ד. הַבַּטְנוּן, הָאוֹפֶּרָה וּמְאֹרַע בֵּינָיִם    🔗

לֹא עָבְרוּ אֶלָּא דַּקּוֹת מִסְפָּר, וְקָם הַבַּטְנוּן הַכְּרֵסְתָּן וּרְחַב הַכְּתֵפַיִם וְצָעַד קוֹמְמִיּוּת, לְאַט–לְאַט, עָקֵב בְּצַד אֲגֻדָּל, לִקְרַאת עָמוֹס. הִתְיַצֵּב לְפָנָיו וְאָמַר:

– יֵשׁ לִי הַכָּבוֹד לְהַצִּיג אֶת עַצְמִי: שְׁמִי בְּעִבְרִית בַּטְנוּן וּבְלוֹעֲזִית בַּסּוֹ אוֹ בַּס.

– נָעִים לִי מְאֹד, שְׁמִי עָמוֹס, אֵיזֶה קוֹל עָמֹק יֶשׁ לְךָ, מַר בַּטְנוּן, מַמָּשׁ נַפְלָא.

– תּוֹדָה! עָמֹק, אַתָּה אוֹמֵר, הֲרֵי זֶהוּ פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה בַּסּוֹ – עָמֹק.

– בְּאֵיזוֹ שָׂפָה?

– בְּאִיטַלְקִית, עָמוֹס, גַּם לְיֶתֶר שְׁמוֹת הַקּוֹל יֵשׁ פֵּרוּשׁ, כְּגוֹן סוֹפְּרַנוֹ אוֹ סוֹפְּרַן – הַטּוֹן הַגָּבֹהַּ, אַלְטוֹ אוֹ אַלְטְ בָּא מֵהַשֹּׁרֶשׁ הַלַּטִינִי אַלְטוּס שֶׁפֵּרוּשׁוֹ – גָּבֹהַּ, טֶנוֹר – קוֹל גָּּּבֹהַּ שֶׁל גֶּבֶר וּבָּרִיטוֹן – קוֹל עָמֹק יוֹתֵר.

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, מַר בַּטְנוּן.

– עַל לֹא דָבָר, עָמוֹס, יֵשׁ לִי בַּקָּשָּׁה אֵלֶיךָ.

– אֲמַלְּאֶנָּה בְּחֵפֶץ לֵב, אִם הִיא רַק בְּגֶדֶר יְכָלְתִּי.

– אָנָּא, אַל תִּקְרָא לִי מַר בַּטְנוּן, זֶה בָּא מִשֹּׁרֶשׁ בֶּטֶן. יוֹדֵעַ אֲנִי, כִּי בַּעַל כֶּרֶס אֲנִי, אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא נָעִים לִשְׁמֹעַ זֹאת בְּכָל פַּעַם. הַשֵּׁם בַּס הוֹלֵמְנִי יוֹתֵר.

– טוֹב, אֶקְרָא לְךָ בְּשֵׁם בַּס.

– תּוֹדָה. וַאֲנִי כְּבָר חָשַׁשְׁתִּי, שֶׁמָּא אֶפְגַּע חַס וְחָלִילָה בְּרִגְשׁוֹתֶיךָ הַלְּאֻמִּיִּים, כִּי מוּבָן לִי, שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף לְהַמְצִיא לְכָל מֻשָּׂג שֵׁם עִבְרִי מַתְאִים.

– אָמְנָם, צָדַקְתָּ, מַר בַּטְ… בַּס, אוּלָם מִפְּנֵי כְּבוֹדְךָ אַבְלִיג.

– תַּרְשֶׁה לִי לְהִשָּׁעֵן קְצָת, כַּאן עַל־יַד הָאַלּוֹן הַזֶּה. כָּל יָמַי אֲנִי עוֹמֵד, וַהֲרֵי תָּבִין, כִּי בִּרְבוֹת הַיָּמִים עָיַפְתִּי בְּמִקְצָת. כְּלִי נְגִינָה כָּבֵד כָּמוֹנִי, הַנּוֹדֵד תָּמִיד מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ, אֲשֶׁר הִשְׁתַּתֵּף בְּמֵאוֹת תִּזְמֹרוֹת, בְּאוֹפֶּרוֹת וְקוֹנְצֶרְטִים, יֵשׁ לוֹ הָרְשׁוּת לְבַקֵּשׁ קְצָת מְנוּחָה.

– בְּבַקָּשָׁה מַר בַּס, וְאוּלַי אַתָּה עָיֵף מִדַּי וְחֶפְצְךָ לָנוּחַ, אִם כִּי רְצוֹנִי עַז לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ עַל הָאוֹפֶּרָה, מוּכָן אֲנִי לְוַתֵּר.

– לֹא וָלֹא. לְסַפֵּר אוּכַל הַרְבֵּה; לְהֶפֶךְ! יֵשׁ לִי הָרֶגֶשׁ, כִּי אַתָּה הַיָּדִיד, שֶׁלְּפָנָיו אוּכַל קְצָת לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי. וְיֵשׁ לִי לְסַפֵּר, הָהּ! הַרְבֵּה מְאֹד. הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּכָל הַצָּגוֹת הַבְּכוֹרָה שֶׁל הָאוֹפֶּרוֹת שֶׁל הַמַּאֶסְטְרוֹ הָאִיטַלְקִי הַגָּדוֹל גִּ’יאוֹאַקִינוֹ רוֹסִינִי.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע יָצְאוּ מִנַּרְתִּיקֵיהֶם אַרְבָּעָה וְיוֹלוֹנְצֶ’לִים, שְׁתֵּי וְיוֹלוֹת, וְהַרְבֵּה כִּנּוֹרוֹת, וּלְבַסּוֹף הִתְנַהֲלוּ בִּכְבֵדוּת עוֹד שְׁנֵי בַּסִים. וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ אֶחָד שֶׁהָלַךְ בְּרֹאשׁ הַחֲבוּרָה, פָּנָה אֶל עָמוֹס:

– הֲתַרְשׁוּ גַם לָנוּ לְבַלּוֹת קְצָת בְּחֶבְרָתְךָ? כְּבָר נַחְנוּ דַּיֵּנוּ, וּבִרְצוֹנֵנוּ לְהַאֲזִין וְגַם לְסַפֵּר. הַנָכוֹן, חַבְרַיָּה?

– נָכוֹן וְנָכוֹן!

עָמוֹס הִרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כַּאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה. כֻּלָּם בָּאִים וְחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד. בַּמֶּה זָכָה?

וְכַךְ אָמַר:

– אַדְרַבָּה וְאַדְרַבָּה! לְכָבוֹד גָּדוֹל תֵּחָשֵׁב לִי חֶבְרַתְכֶם הַנְּעִימָה, וּבְחֵשֶׁק רַב אַקְשִׁיב לְסִפּוּרֵיכֶם.

הַבַּס הָרִאשׁוֹן עָמַד בְּצַּד, וְנִכָּר הָיָה, שֶׁלֹּא שָׂבַע רָצוֹן מֵרֹב הָעָם, וְרַק בְּאֵין בְּרֵרָה הִסְכִּים לְהַמְשִׁיךְ בְּשִׂיחָה עִם עָמוֹס בְּנוֹכְחוּת חֲבֵרָיו.

– אָנָּא, מַר בַּס, הַמְשֵׁךְ בְּסִפּוּרְךָ.

– מִיַּד פָּתְחוּ שְׁלֹשֶׁת הַבַּסִים אֶת פִּיהֶם וְהִשְׁמִיעוּ אֶת קוֹלָם הֶעָמוּם:

– אֲנַחְנוּ…אֲנִי הָיִיתִי הָרִאשׁוֹן…

גּ’אוֹאַקִינוֹ רוֹסִינִי (1792–1868)

חִבֵּר הָאוֹפֶּרוֹת: “הַסַּפָּר מִסֵּבִילְיָה”; “וִילְהֶלְם טֶל”; “משֶׁה” וְעוֹד.

– לֹא שְׁלָשְׁתְּכֶם בְּבַת אַחַת, רַבּוֹתַי,

– אַתָּה, אֲדוֹנִי, שֶׁהִשְׁתַּתַּפְתָּ בְּכָל הָאוֹפֶּרוֹת שֶׁל הַמַּאֶסְטְרוֹ רוֹסִינִי, אַתָּה הָיִיתָ כַּאן הָרִאשׁוֹן, וּלְךְ זְכוּת הַבְּכוֹרָה.

הַבַּס הָרִאשׁוֹן צָעַד בְּגָאוֹן צְעָדִים מִסְפָּר וְהִתְקָרֵב אֶל עָמוֹס. בְּעָבְרוֹ עַל חֲבֵרָיו הֵנִיד אֶת כְּתֵפָיו וְלִכְסֵן אֶת מַבָּטוֹ אֲלֵיהֶם וְהִבְלִיט אֶת כְּרֵסוֹ מְאֹד.

– וּבְכֵן, עָמוֹס יַקִּירִי, דַּע לְךָ, כִּי אָנוּ הַמֶּלַח וְהַפִּלְפֵּל שֶׁבְּכָל תִּזְמֹרֶת.

– מֶלַח וּפִלְפֵּל! מֶלַח וּפִלְפֵּל! – נָהֲמוּ הַכִּנּוֹרוֹת, הַוְּיוֹלוֹת וְהַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לִים – אֵיזֶה בִּטּוּי מַצְחִיק! – אָמַר כִּנּוֹר צָעִיר וְחָדָשׁ, שֶׁרַק לִפְנֵי שָׁנָה יִצְּרוֹ הַדּוֹקְטוֹר לְכִנּוֹרוֹת שֶׁבְּתֵל–אָבִיב.

– בֶּאֱמֶת מַצְחִיק – עָנוּ אֲחֵרִים – וּמִיַּד פָּרְצוּ בִּצְחוֹק, וְצָחֲקוּ בְּקוֹל רָם כָּזֶה שֶׁהֵדוֹ נִשְׁמַע בְּהָרֵי גִּלְבֹּעַ.

הָיְתָה זוֹ פְּלִיטַת פֶּה. רָצִיתִי לוֹמַר, שֶׁאָנוּ, הַבַּסִּים, הַיְסוֹד שֶׁל כָּל תִּזְמֹרֶת.

עָמוֹס רָאָה, כִּי אֹפֶן דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַבַּס עָלוּל לְהַרְגִּיז אֶת יֶתֶר הַכֵּלִים, וְהִתְעָרֵב:

– אֲדוֹנִי הַבַּס, לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי מוּטָב, כִּי תִּזָּכֵר בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: “יְהַלֶּלֶךְ זָר וְלֹא פִיךָ”, כָּל כְּלִי נְגִינָה הוּא יְסוֹד וְחָשׁוּב לְתִזְמֹרֶת.

– דְּבָרִים כְּדָּרְבָנוֹת! דְּבָרִים כְּדָרְבָּנוֹת! – עָנוּ וְאָמְרוּ כֻּלָּם פֶּה אֶחָד.

הַבַּס הִתְבַּיֵשׁ קְצָת, וְהֵחֵל בְּקוֹל מְהַסֵּס:

– אֲסַפֵּר לְךְ עַל הָאוֹפֶּרָה:

בְּעִיר פְלוֹרֶנְצִיָּה שֶׁבְּאִיטַלְיָה הָיְתָה אַקַּדֶּמְיָה אַפְּלַטּוֹנִית²⁸, אֲשֶׁר שָׁאֲפָה לְחַדֵּשׁ אֶת נֹסַח הַטְּרַגֶּדְיָה הַיְּוָנִית, שֶׁהֻצְּגָה בַּזְּמַן הָעַתִּיק בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר וּבְלִוּוי שִׁירָה וּנְגִינָה.

הַמְשׁוֹרֵר אוֹטַבִיו רִינוֹצִ’ינִי חִבֵּר מַחֲזֶה בְּשֵׁם “דַּפְנֶה”²⁹, וְהַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר דְּזַ’קוֹבּוֹ פֶּרִי חִבֵּר אֶת הַמּוּסִיקָה, הָיְתָה זוֹ הָאוֹפֶּרָה הָרִאשׁוֹנָה וְהֻצְּגָה בְּשְׁנַת 1597.

הַהַצָּגָה מָצְאָה חֵן רַב וְזָכְתָה לִתְשׁוּאוֹת רַבּוֹת. מֵאָז הָלְכָה הָאוֹפֶּרָה הֲלֹךְ וְהִתְפַּתֵּח. דַּע לְךָ, כִּי בַּהַתְחָלָה הָיָה הַלִּוּוּי הַמּוּסִיקַלִי דַּל מְאֹד. הַזִּמְרָה הָיְתָה בְּעֶצֶם מִין דִּיקְלוּם פַּטֶּטִי³⁰. בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הִתְפַּתְּחָה הַתִּזְמֹרֶת וְהָאַרְיָה³¹. בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת קָמוּ יוֹצְרִים גְּדוֹלִים שֶׁהִתְמַכְּרוּ לִיְצִירַת הָאוֹפֶּרָה. בְּאִיטַלְיָה – סְקַרְלַטִי, בְּצָרְפַת – לִילִי, בְּגֶרְמַנְיָה – שִׁיף, בְּאַנְגְּלִיָּה – פֶּרְסֶל.

בַּמֵֵאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה וְגַם בַּמֵּאָה הַשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה הָיוּ הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמִין דִּבּוּר מוּשָׁר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רֶצִיטָטִיבוֹ³², שֶׁהָיָה מְמַלֵּא חֵלֶק גָּדוֹל שֶׁל הָעֲלִילָה, וְאִלּוּ בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה יָצְרוּ הַמְּחַבְּרִים אוֹפֶּרוֹת גְּדוֹלוֹת, שֶׁהָרֶצִיטָטִיבוֹ הָיָה מְשֻּׁלַָּב יָפֶה וּמְלֻוֶּה מוּסִיקָה נְעִימָה. מַבְחִינִים מִסְפַּר סוּגִים שֵׁל אוֹפֶּרָה: אוֹפֶּרָה סֵירְיָה, כְּלוֹמַר רְצִינִית, אוֹפֶּרָה בּוּפְפָה, הַיְנוּ: עַלִּיזָה וּמְבַדַּחַת וְגַם הָאוֹפֶּרָה הַקּוֹמִית הִיא בַּעֲלַת תֹּכֶן קַל וּמְשַׂמֵּחַ.

– דְּבָרֶיךָ מְאַלְּפִים וּמְעַנְיְנִים. תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, מַר בַּס. הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת כַּמָּה שֵׁמוֹת שֶׁל קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים, אֲשֶׁר חִבְּרוּ אוֹפֶּרוֹת, בְּעִקָּר כָּאֵלוּ שֶׁמַּצִּיגִים אוֹתָן גַּם כַּיּוֹם עַל הַבָּמָה.

– טוֹב, חֲבִיבִי, אֲפָרְטֵם לְפִי אֶרֶץ מוֹצָאָם. אִיטַלְיָה: כֵּרוֹבִּינִי, בֶּלִינִי, דּוֹנִיצֶטִי, וֶרְדִּי, מַסְקַנִי, לֵאוֹנְקַבַלוֹ פּוּצִ’ינִי וְעוֹד.

גְ’יַקוֹמוֹ מֵאִירְבֶּר (יַעֲקֹב לִיבְּמַן בֶּר) (1791–1864)

בְּנוֹ שֶׁל בַּנְקָאִי יְהוּדִי, מְפֻרְסָם כִּפְסַנְתְּרָן וְכִמְחַבֵּר אוֹפֶּרוֹת. מִיְצִירוֹתָיו: “הָאַפְרִיקָאִית”; “הַהוּגֶנוֹטִים”; “רוֹבֶּרְט הַשָּׂטָן” וְעוֹד.

צָרְפַת: הַלֵּוִי, בֶּרְלִיוֹז, מֵאִירְבֶּר, מַסֶּנֶּה, סֶן–סַן, אוֹפֶנְבַּךְ, בִּיזֶה, דַּבִּיסִי, רַוֶּל וְעוֹד.

אַנְגְּלְיָה: אֶלְגַּר, ווֹלְטָן וְעוֹד.

רוּסְיָה: גְּלִינְקָה, רוּבִּינְשְׁטֵין, מוּסוֹרְגְּסְקִי, רִימְסְקִי־קוֹרְסַקוֹב, צַ’יְקוֹבְסְקִי, סְטְרָבִינְסְקִי, שׁוֹסְטַקּוֹבִיץ וְעוֹד.

פּוֹלִין: מוֹנְיוּשְׁקָה, שׁוֹפֶּן, שִׁימַנוֹבְסְקִי וְעוֹד.

טְשֶׁכוֹסְלוֹבַקְיָּה: סְמֶטַנָה, דְּבוֹזַ’ק, יַנַצֶק, וַינְבֶּרְגֶר וְעוֹד.

אוֹסְטְרִיָּה: מוֹצַרְט, שְׁטְרַאוּס.

גֶּרְמַנְיָּה: הַיְדֶן, הֶנְדֶּל, בְּרָהמְס, וַגְנֶר, בֶּיטְהוֹבֶן וְעוֹד.

מוֹדֶסְטְ מוֹסוֹרְגְּנְסְקִי (1839–1881).

יָצַר אֶת הָאוֹפֶּרוֹת: “בּוֹרִיס גּוֹדוּנוֹב”; “חוֹבַנְשְׁצִ’ינָה” וִיצִירוֹת אֲחָדוֹת לִפְסַנְתֵּר וּלְתִזְמֹרֶת.

– הַתוּכַל לוֹמַר לִי, מַר בַּס יָקָר, מָה הֵן הָאוֹפֶּרוֹת הָאֲהוּבוֹת עַל הָאֲנָשִׁים עוֹד כַּיּוֹם?

– כֵּן, אוּכַל: “הַסַּפָּר מִסֶּבִלְיָה” לְרוֹסִינִי, “דּוֹן פַּסְקְוַאלֶה” לְדוֹנִיצֶטִי, “טְרוּבַּדּוֹר”, “לַה טְרַבְיַטָה”, “רִיגוֹלֶטוֹ” וְ“אָאִידָה” לְוֶרְדִי,,“קִנְאַת בַּת הַכְּפָר” לְמַסְקַנִי, “הַלֵּיצָנִים” לְלֵאוֹנְקַבַלוֹ, “הָאַפְרִיקַאִית”, “רוֹבֶּרְט הַשֵּׁד” וְ“הַהוּגֶנוֹטִים” “לְמֵאִירבֶּר, “הַיְּהוּדִיָּה” לְהַלֵּוִי, “כַּרְמֶן” לְבִּיזֶה, “סִפּוּרֵי הוֹפְמָן” לְאוֹפֶנְבַּךְ, “בּוֹרִיס גּוֹדוּנוֹב” לְמוּסוֹרְגְּסְקִי, “יֶבְגֶּנִי אוֹנֵייגִין” לְצַ’יְקוֹבְסְקִי, “הַכַּלָּה הַמְּכוּרָה” לִסְמֶטַנָה, “דּוֹן ג’וֹבַאנִי”, “חֲלִיל הַקֶּסֶם” וְ”נִשּׂוּאֵי פִיגָרוֹ” לְמוֹצַרְט וּ“פִידֶלְיוֹ” לְבֶיטְהוֹבֶן.

נִיקוֹלַי רִימְסְקִי־קוֹרְסַקוֹב (1844–1908).

חִבֵּר אוֹפֶּרוֹת, שִׁירוֹת סִימְפוֹנְיוֹת (שֶׁחֶרֶזָדָה) וְעוֹד.

– תּוֹדָה רַבָּה! אֵיזֶה זִכָּרוֹן נִפְלָא יֵשׁ לְךָ, מַר בַּס.

– אֵין זִכְרוֹנִי נִפְלָא כָּל־כַּךְ, אוּלָם הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּכָל אֵלֶּה הָאוֹפֶּרוֹת, וְאֶת הַפַּרְטִיטוּרָה³³ שֶׁל כֻּלָּן יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַל־פֶּה.

– יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה.

– בְּבַקָּשָׁה שְׁאַל, עָמוֹס, אִם הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בְּאוֹצַר יְדִיעוֹתַי אֶעֱנֶה לְךָ בְּרָצוֹן – אָמַר הַבַּס בְּעַנְוְתָנוּת קְצָת מְעֻשָּׂה.

– סִפַּרְתָּ לִי, כִּי הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַלֵּוִי חִבֵּר אוֹפֶּרָה “הַיְּהוּדִיָּה” שְׁמוֹ מֵעִיד עָלָיו, שֶׁהָיָה יְהוּדִי, הֶהָיוּ עוֹד קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים יְהוּדִים, וְהָעִקָּר הֲיָצְרוּ אוֹפֶּרוֹת בַּעֲלוֹת תֹּכֶן יְהוּדִי?

– עַל שְׁאֵלָתְךָ זֹאת יוּכַל לָתֵת לְךָ תְּשׁוּבָה הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ שֶׁהִשְׁתַּתֵּף זְמָן מְסֻיָּם בָּאוֹפֶּרָה הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית הָעֲמָמִית. הוּא בָּקִי בָּזֶה. בְּבַקָּשָׁה, מַר וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ! הוְּיוֹלוֹנְצֶ’ילוֹ הִשְׁתַּעֵל פַּעֲמַיִם מֵרֹב מְבוּכָה, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה רָגִיל לִקְפֹּץ בָּרֹאשׁ. הוּא צַעַד צְעָדִים מִסְפָּר קָדִימָה וְהֵחֵל:

– הָהּ! רַבִּים הֵם הַיּוֹצְרִים הַיְהוּדִים שֶׁנָּתְנוּ מִכֹּחָם וּמֵחֵילָם לָעַמִּים, אֲפָרֵשׁ לְךָ בְּשֵׁמוֹת הַמְפֻרְסָמִים בְּיוֹתֵר:

מֵאִירְבֶּר, הַלֵּוִי, אוֹפֶנְבַּךְ, רוּבִּינְשְׁטֵין, גּוֹלְדְמַרְק, בְּרִיל, בְּלוֹךְ, קוֹרְנְגוֹלְד, אֶטִינְגֶר, מִיאוֹ, וַינְבֶּרְגֶר, וַיל וְגֶרְשְׁוִין. וְכַיּוֹם יֵשׁ לָנוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם ּאוֹפֶּרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְזָכִיתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַצָּגַת הָאוֹפֶּרָה הָעִבְרִית הָרִאשׁוֹנָה “דָּן הַשּׁוֹמֵר” שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הָעִבְרִי מַרְק לַבְרִי.

זַ’ק (יַעֲקֹב) אוֹפֶנְבַּךְ. נוֹלַד בִּשְׁנַת 1819 כִּבְנוֹ שֶׁל הַחַזָּן מִקֶּלְן שֶׁבְּגֶרְמַנְּיָּה, חִבֵּר אוֹפֶּרֶטוֹת וְאוֹפֶּרוֹת הַמֻּצָּגוֹת עַד הַיּוֹם עַל בָּמוֹת הָעוֹלָם. הָאוֹפֶּרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ “סִפּוּרֵי הוֹפְמַן” הֻצָּגָה לְאַחַר מוֹתוֹ (מֵת בִּשְׁנַת 1880)

– וְשָׁכַחְתָּ לַעֲנוֹת לִי, אִם מִלְּבַד אוֹפֶּרָה “הַיְּהוּדְיָה” יֵש עוֹד אוֹפֶּרוֹת בַּעֲלוֹת תֹּכֶן יְהוּדִי?

– כֵּן, נָכוֹן, רוּבִּינְשְׁטֵין יָצַר אֶת “הַמַכַּבִּים” וְ“שוּלַמִּית”, הֶנְדֶל – “יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם”, רוֹסִינִי – “משֶׁה” וְעוֹד.

פֶלִיקְס מֶנְדֶּלְּסוֹן בַּרְטוֹלְדִּי (1847–1809). נֶכְדוֹ שֶׁל הַפִילוֹסוֹף הַיְּהוּדִי הַמְפֻרְסָם משֶׁה מֶנְדֶּלְסוֹן (“הֶחָכָם מִדֶסַאוֹ”). בְּגִיל שֶׁל 17 שָׁנָה חִבֵּר אֶת הַמּוּסִיקָה לַ“חֲלוֹם לֵיל קַיִץ” שֶׁל וִילְיַם שֶׁקְסְפִּיר, חִבֵּר סִימְפוֹנִיּוֹת וְאוֹרָטוֹרִיּוֹת וְעוֹד.

– הָהּ! כַּמָּה הָיִיתִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ אַחַת מַהָאוֹפֶּרוֹת הָאֵלּוּ, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּן – אֶת “הַיְּהוּדִיָּה” לְהַלֵּוִי.

– סְלִיחָה, וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ – הִתְעָרֵב כִּנּוֹר אֶחָד, סָפַרְתָּ אֶת הַיּוֹצְרִים הַיְּהוּדִים בְּשֶׁטַח הַמּוּסִיקָה, וְלִי נִדְמֶה שֶׁשָּׁכַחְתָּ מִסְפַּר שֵׁמוֹת חֲשׁוּבִים, כְּגוֹן מֶנְדֶּלְסוֹן, מַלֶּר וּבְּלוֹךְ.

– הֲרֵי בְּיוֹצְרִים שֶׁל אוֹפֶּרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר – עָנָה לוֹ בְּלַעַג נִסְתָּר הוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ. וְאֵלֶּה שֶׁאַתָּה מַזְכִּיר לֹא יָצְרוּ אוֹפֶּרוֹת כְּלָל, הֵם יָצְרוּ מוּסִיקָה ווֹקַלִית³⁴ וְגַם אִינְסְטְרוּמֶנְטַלִית³⁵, כְּגוֹן שִׁירִים, סוֹנַטוֹת, מוּסִיקָה קַמֶרִית³⁶ וְסִימְפוֹנִיוֹת, אַךְ הֵם לא יָצְרוּ אוֹפֶרוֹת.

גּוּסְטַב מַהְלֶר (1911–1860) קוֹמְפּוֹזִיטוֹר (יְהוּדִי), חִבֵּר תֵּשַׁע סִמְפוֹנְיוֹת. הַסִּמְפוֹנִיָה הַשְּׁמִינִית נִקְרֵאת “סִמְפוֹנְיַת הָאֶלֶף”, כִּי מִסְפַר הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּמַּקְהֵלָה וּבַתִּזְמֹרֶת מַגִּיעַ לְאֶלֶף.

– כַּמָּה עַזָּה תְּשׁוּקָתִי לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת אֶת “הַיְּהוּדִיָּה” – אָמַר עָמוֹס כְּשֶׁעֵינָיו מַבִּיעוֹת כִּסוּפִים וְצִפִּיָּה. הוּא סָבַר כִּי גַּם הַפַּעַם כְּקֹדֶם יוֹפִיעוּ מִיַּד הַלְּהָקוֹת וְיַשְׁמִיעוּ וְיַצִּיגוּ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, אוּלָם לְאַכְזָבָתוֹ לֹא נִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא. הַכֵּלִים רָאוּ אֶת מְבוּכָתוֹ. הַבַּס הִתְקָרֵב אֵלָיו וְאָמַר:

– פַּגַּנִינִי וּמוֹצַרְט וּבֶיטְהוֹבֶן הֵם נִצְחִיִּים, כְּלוֹמַר נְגִינָתָם חַיָּה וְכָל הַיְקוּם חָדוּר צְלִילֵיהֶם, וּמוּסִיקָתָם – תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ. לֹא כֵן הַיְצִירוֹת שֶׁל הַלֵּוִי, מַנְגִּינוֹתָיו עֲרֵבוֹת לָאֹזֶן וְעָשׂוּ בִּזְמַנָּן רֹשֶׁם רַב, אוּלָם בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמָן נָס לֵחָן וּפָג טַעֲמָן בְּמִקְצָת, אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר: נִתְיַשְּׁנוּ וְשׁוּב אֵינָן לְפִי דְּרִישׁוֹתָיו הָאֳמָנוּתִיּוֹת שֶׁל בֶּן זְמַנֵּנוּ.

– זֶה קָשֶׁה לִי לְהָבִין, מַר בַּס יָקָר. אוּלַי תּוּכַל לְהַסְבִּיר לִי זֹאת בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת וּבְרוּרוֹת.

– יָפֶה, יָפֶה! יִרְבּוּ כְּמוֹתְךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבָעוֹלָם. הָעִקָּר לִשְׁאוֹל וְלֹא לְהִסְתַּפֵּק בִּידִיעָה שִׁטְחִית. יֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וּכְבָר סָבוּר הוּא, שֶׁתָּפַס אֶת כָּל הָעִנְיָן, כְּדֶרֶךְ יְלָדִים רַבִּים, זֶה לֹא טוֹב, לְגַמְרֵי לֹא טוֹב, לִשְּׁאֹל וְלִשְׁאֹל, זֶהוּ הַצַּו וְהָעִקָּר.

– וְדוֹדִי יְהוֹשֻׁעַ מֵחֵיפָה אוֹמֵר תָּמִיד, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֲלוֹ וְשׁוֹאֲלוֹ וְאֵינִי מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ:

– “סְתָם מַקְשָׁן – עַם–הָאָרֶץ”.

– אָמְנָם מְכַבֵּד אֲנִי פִּתְגָּמִים, אַךְ אִם הַפִּתְגָּם מִתְכַּוֵּן לְגַנּוֹת אֶת הָאָדָם הַשּׁוֹאֵל הַרְבֵּה, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ, שֶׁאֵינִי מַסְכִּים עִמּוֹ. אוּלָם סָטִינוּ מֵהַקַּו הָעִקָּרִי, נַחְזֹר נָא לְעִנְיָנֵנוּ הָרִאשׁוֹן.

– טוֹב מְאֹד, בְּבַקָּשָׁה!

– אִם כֵּן, מִשְׁאַלְתְּךָ לִרְאוֹת אֶת “הַיְּהוּדְיָה” כַּאן לֹא תִּתְמַלֵּא.

– סְלִיחָה, מַר בַּס – הִתְעָרֵב וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ אֶחָד – סָטִיתָ מִן הַדֶּרֶךְ, אַךְ טֶרֶם חָזַרְתָּ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, כְּלוֹמַר אֶל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ. הֲרֵי עָמוֹס בִּקֵּשׁ מִמְּךָ, כִּי תַּסְבִּיר לוֹ מַשֶּׁהוּ. וְאִם אֵינִי טוֹעֶה, הֲרֵי הִתְכַּוֵּן לְעִנְיַן נִצְחִיּוּת הַמּוּסִיקָה, כְּלוֹמַר: אֵיזוֹהִי מוּסִיקָה נִצְחִית וְאֵיזוֹהִי בַּת–חֲלוֹף?

– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ, מַר וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ! מְאֹד תֶּחְשַׁק נַפְשִׁי לְדַעַת וּלְהָבִין זֹאת – אָמַר עָמוֹס.

– אוּלַי תַּסְבִּיר לוֹ אַתָּה – אָמַר הַבַּס בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת – הֲרֵי יָצְאוּ לְךָ מוֹנִיטִין כְּפִילוֹסוֹף.

– מֵילָא! פִּילוֹסוֹף – לַאו דַּוְקָא, אֲבָל בִּשְׁעוֹתַי הַפְּנוּיוֹת אֲנִי קוֹרֵא הַרְבֵּה, וְאוֹהֵב לְהִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – אָמַר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ.

– הַרְשֵׁה לִי לַחְזֹר עַל שְׁאֵלָתִי, וְאִם יֵשׁ לְאֵל יָדְךָ, אָנָּא עֲנֵה לִי.

– בְּבַקָּשָׁה, עָמוֹס יָקָר!

– מַדּוּעַ מַנְגִּינָה אַחַת, לְמָשָׁל זוֹ שֶׁל שׁוּבֶּרְט אוֹ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן הִיא נִצְחִית, וְהָאַחֶרֶת אֵינָהּ חַיָּה אֶלָּא זְמַן מְסֻיָּם וְחוֹזֶרֶת אֶל עוֹלָם הַנְּשִׁיָּה? נִשְׁכְּחָה וְשׁוּב אֵינָהּ קַיֶּמֶת.

– יֵשׁ עֹמֶק וְיֵשׁ שִׁטְחִיּוּת, יֵשׁ מְתִיקוּת קְלוֹקֶלֶת וְיֵשׁ טַעַם עָדִין וְטוֹב כְּשֶׁל יַיִן יָשָׁן נוֹשָׁן – אָמַר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ.

– כֵּן, כֵּן, זֶה נָכוֹן, הִנֵּה, לְמָשָׁל, אֶצְלֵנוּ זַמֶּרֶת תֵּימָנִית – אָמַר בְּהִתְעוֹרְרוּת עָמוֹס.

– אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתָהּ, אַתָּה מִתְכַּוֵּן לִבְרָכָה צְפִירָה, הִיא כְּבָר שָׁרָה אֶצְלֵנוּ, כְּלוֹמַר בְּלִוּוּי הַתִּזְמֹרֶת – שִׁסְעוּהוּ כָּל הַכֵּלִים.

– לֹא, לְשׁוֹשַׁנָּה דַּמָּארִי הִתְכַּוַּנְתִּי, אֲשֶׁר שָׁרָה אֶת הַפִּזְמוֹן “כַּלָּנִיּוֹת”. מַנְגִּינָתוֹ מְתוּקָה. כְּשֶׁלָמְדוּהָ הָרִאשׁוֹנִים, שׁוּב לֹא פָּסַק הַשִּׁיר מִפִּיהֶם. שָׁרוּהוּ הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא שָׁבוּעוֹת מוּעָטִים וְנִדְבַּק הַשִּׁיר בַּיִּשּׁוּב כְּסַפַּחַת; לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן שָׁרוּהוּ. פִּזְּמוּהוּ, שָׁרְקוּהוּ, צִפְצְפוּהוּ וְנִהֲמוּהוּ וְדַוְקָא בְּזִיּוּפִים רַבִּים. וְהִנֵּה כַּעֲבֹר חֲדָשִׁים מִסְפָּר לֹא הָיָה זֵכֶר לָשִּׁיר, חָלַף וְגָז, נֶעֱלַם וְנִשְׁתַּתֵּק וְנִשְׁכַּח וְהָיָה כְּלֹא הָיָה.

– אוּלָם לֹא כֵן הַדָּבָר בְּיַחַס לְמַַּנְגִּינָה הַנִּצְחִית, הָעֲמֻקָּה, זוֹ שֶׁנּוֹבַעַת מִנִּבְכֵי לִבּוֹ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר – הִדְגִּישׁ הָוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ – לֹא הַמְתוּקָה, הָרִכְרוּכִית, כָּזוֹ שֶׁרוֹצָה לִשְׁבּוֹת אֶת הָאֹזֶן בְּקִסְמָהּ לְרֶגַע, אֶלָּא הַמַּנְגִּינָה שֶׁאֵינָהּ כָּל–כַּךְ קַלָּה וְאֵינָהּ נִתְפֶּסֶת בִּשְׁמִיעָה רִאשׁוֹנָה, הַיָּפָה וְהָעַזָּה כְּנוֹף טֶבַע נֶהְדָּר, כְּנַחַל שֶׁמֵּימָיו זַכִּים וְרוֹחֲצִים בּוֹ זַהֲרוּרֵי שֶׁמֶשׁ, כְּצוֹק סֶלַע הַמִּתְנַשֵּׂא עַד לִמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ וְטוֹבֵל אֶת רֹאשׁוֹ בְּעַנְנֵי כֶסֶף. מַנְגִּינָה כָּזוֹ אֵינָהּ בַּת־חֲלוֹף וְאֹרֶךְ חַיֶּיהָ כְּאֹרֶךְ חַיָּיו שֶׁל הַנַּחַל וְשֶׁל צוֹק הַסֶּלַע עַצְמָם.

– עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי, תּוֹדָה רַבָּה, מַר וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ!

– לִי יֵשׁ הַצָּעָה – אָמְרָה וְיוֹלָה אַחַת בְּקוֹל חֲרִישִׁי וְנוּגֶה כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד.

– אֵיזוֹ הַצָּעָה? – שָׁאֲלָהּ הַבַּס.

–עָמוֹס בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת אֶת הָאוֹפֶּרָה “הַיְּהוּדִיָּה” שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַיְּהוּדִי זַ’ק פְּרוֹמֶנְטַל הַלֵּוִי, הָבָה וְנַצִּיגָהּ לְפָנָיו, הֵן כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַפַּרְטִיטוּרָה בְּעַל–פֶה.

– נַצִּיג!? וּמִנַּיִן נִקַּח אֶת הַתַּפְאוּרוֹת וְאֶת הַזַּרְקוֹרִים? – שָׁאַל בִּקְצַת רֹגֶז הַבַּס. כָּל הַכֵּלִים הִרְכִּינוּ רָאשֵׁיהֶם, וְעַצְבוּת הִשְׁתָּרְרָה עֲלֵיהֶם.

– בֶּאֱמֶת, מִנַּיִן נִקַּח? – חָזַר הַוְּיּוֹלוֹנְצֶ’לוֹ עַל דִּבְרֵי הַבַּס בְּקוֹל רַךְ וּמָתוּן.

לְפֶתַע נִשְׁמַע רִשְׁרוּשׁ וּצְעָדִים, בַּתְּחִלָּה כְּהֵד מֵרָחוֹק וְאַחַר–כַּךְ הָלְכוּ הַתְּנוּעוֹת וְהִתְקָרְבוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עָמוֹס וְכָל הַכֵּלִים הִפְנוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לְעֵבֶר הַקּוֹל. לְאַט־ לְאַט הִתְפַּצְלָה מִתּוֹךְ עֲלָטַת הַלַּיְלָה דְּמוּת בֶּן אָדָם וְרוֹבֶה עַל שִׁכְמוֹ. רָאֲתָה הַדְּמוּת אֶת הַהִתְקַהֲלוּת הַמּוּזָרָה וְהֵחִישָׁה אֶת צְעָדֶיהָ. הָיָה זֶה יִגְאָל הַשּׁוֹמֵר שֶׁיָּצָא לְסִבּוּב, מִשֶּׁהִרְגִּישׁ בִּתְנוּעָה חֲשׁוּדָה, שָׁרַק בְּמַשְׁרוֹקִיתוֹ, וּמִיַּד הוֹפִיעוּ עוֹד שְׁנֵי שׁוֹמְרִים רְכוּבִים עַל סוּסִים, שְׁלָשְׁתָּם שָׁלְפוּ אֶת אֶקְדְחֵיהֶם וְקָרְאו:

– יָדַיִם לְמַעְלָה!

הַכֵּלִים נִתְחַלְחֲלוּ וְנָסוֹגוּ וְהִתְחַבְּאוּ כֻּלָּם.

– אֲנִי לֹא גַּנָּב, שְׁמִי עָמוֹס וַאֲנִי יָשֵׁן בֵּין כְּלֵי הַנְּגִינָה שֶׁל נַגָּנֵי הַתִּזְמֹרֶת הַיִּשְׂרְאֵלִית.

יִגְאָל הֵאִיר בְּפַנָּסוֹ אֶת פְּנֵי עָמוֹס, וּפָרַץ בִּצְחוֹק אַדִּיר, שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים הָרְכוּבִים יָרְדוּ מִסּוּסִיהֶם, וּמִשֶּׁרָאוּ אֶת עָמוֹס הַקָּטָן חוֹכֵךְ אֶת עֵינָיו הַמְסֻנְוָרוֹת מֵאוֹר הַפַּנָס, הֵחֵלּוּ צוֹחֲקִים גַּם הֵם, הָיָה זֶה צְחוֹק שֶׁל שְׁלֹשָׁה צַבָּרִים בְּרִיאִים וַחֲסֻנִּים אֲשֶׁר יְדוּעִים הָיוּ בְּכָל הָעֵמֶק כְּעַזֵּי נֶפֶשׁ וַעֲשׂוּיים לְלֹא חָת. כְּשֶׁמַתְחִילִים אֵלֶּה לִצְחֹק, אֵין שׁוּם בִּרְיָה בָּעוֹלָם עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי צְחוֹקָם; שְׁרִירֵי הַפָּנִים מִתְמַתְּחִים וּמִתְרַחֲבִים, בֵּין שֶׁתִּרְצֶה וּבֵין שֶׁלֹּא תִּרְצֶה, מֻכְרָח אַתָּה לְהִצְטָרֵף לְמַקְהֵלַת הַצְּחוֹק, וְכַךְ אֵרַע שֶׁגַּם עָמוֹס הֵחֵל צוֹחֵק, וְהוּא עָלָה בִּצְחוֹקוֹ עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לְהַחֲזִיק בְּבִטְנוֹ. הַשּׁוֹמְרִים חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא יִתְעוֹרְרוּ חַבְרֵי הַקִּבּוּצִים וְהָאוֹרְחִים שֶׁעֵקֶב הַתִּמְרוֹן נִשְׁאֲרוּ לָלוּן בַּמָּקוֹם, וְנִרְגְּעוּ, וּבְעָמָל רַב הִצְלִיחוּ לְהַשְׁקִיט גַּם אֶת עָמוֹס.

– לֵךְ וּשְׁכַב, עָמוֹס! לֵיל מְנוּחָה וְשָׁלוֹם!

– שָׁלוֹם!

שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים עָלוּ עַל סוּסֵיהֶם, וְיִגְאָל הִמְשִׁיךְ בְּסִבּוּבוֹ.

מִשֶּׁהִתְרַחֲקוּ, יָצְאוּ הַכֵּלִים מְמַּחְבּוֹאֵיהֶם וְהִקִּיפוּ אֶת עָמוֹס.

– טוֹב שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָנוּ, הָיוּ יְכֹלִים לְהַפְרִיעַ לָנוּ בְּבִצּוּעַ הָאוֹפֶּרָה – אָמַר הַבַּס.

– וּמַה נַּעֲשֶׂה, אִם יַחְזְרוּ הַשּׁוֹמְרִים? – הִבִּיעַ אֶת חֲשָׁשׁוֹ כִּנּוֹר אֶחָד.

– אַל תָּדוּגוּ בַּיַּבָּשָׁה, רַבּוֹתַי – הִשְׁמִיעַ הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ אֶת דְּבָרוֹ – הֲרֵי טֶרֶם מְצָאתֶם אֶת הַתַּפְאוּרוֹת וּשְׁאָר הַמַּכְשִׁירִים הַנְּחוּצִים לַהַצָגַת הָאוֹפֶּרָה.

– אַי אַי, מַה לַּעֲשׂוֹת? מָה לַּעֲשׂוֹת? – נִהֲמוּ הַבַּסִים.

– חֲבָל, חֲבָל מְאֹד שֶׁלֹּא אוּכַל לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ אֶת “הַיְּהוּדְיָּה” – נֶאֱנַח עָמוֹס. בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוּאֲרוּ הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁמְעָה בַּת־קוֹל:

–עָמוֹס! עָמוֹס!

הַמִּלָּה “הִנֵּנִי” הָיְתָה עַל קְצֵה לְשׁוֹנוֹ שֶׁל עָמוֹס, אַךְ הִתְבַּיֵּשׁ לְאָמְרָהּ, וְעָנָה:

– כֵּן, – פָּשׁוּט, כֵּן.

– תּוֹדוֹת לְאַהֲבָתְךָ הָעַזָּה לְמוּסִיקָה, וְתוֹדוֹת לְכִסּוּפֶיךָ הָעֲמֻקִּים לַחֲזוֹת וּלְהַאֲזִין לָאוֹפֶּרָה “הַיְּהוּדִיָּה” הָחְלַט לְהַעֲנִיק בְּלַיִל זֶה לְיַעֲקֹב פְרוֹמֶנְטַל הַלֵּוִי זְכוּת שֶׁל יוֹצֵר נִצְחִי, וּבַקָּשָׁתְךָ תִּתְמַלֵּא.

 

פֶּרֶק ה. הַצָּגַת “הַיְּהוּדִיָּה”    🔗

אוֹפֶּרָה בְּחָמֵשׁ מַעֲרָכוֹת מֵאֵת יַעֲקֹב זַ’ק פְרוֹמֶנְטַל הַלֵּוִי. הַלִּיבֶּרֶטוֹ (הַמַּחֲזֶה) מֵאֵת אוּגֶ’ן סְקְרִיבּ.

הַנְּפָשׁוֹת הַמִּשְׁתַּתְּפוֹת

רוֹגֶ’רוֹ, שׁוֹפֵט – בַּס;

כָּרוֹז – בָּרִיטוֹן;

רָחֵל, יְהוּדִיָּה – סוֹפְּרַנוֹ;

אֶלְעָזָר, אָבִיהָ – טֶנּוֹר;

הַחַשְׁמָן בְּרוֹגַנִּי – בַּס;

לֵאוֹפּוֹלְד, נָסִיךְ – טֶנּוֹר;

אַלְבֶּרְט, קָצִין – בָּרִיטוֹן;

אוֹידוֹקְסְיָה, בַּת־אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ – סוֹפְּרַנּוֹ;

מַקְהֵלָה, בַּלֶּט³⁷, הָמוֹן, מַקְהֵלַת הַיְּהוּדִים, שַׂר הֶחָצֵר, קָצִין.

הַזְּמָן: 1414;

הַמָּקוֹם, בְּעִיר קוֹנְסְטַנְצָה.

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה    🔗

מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל עָלְתָה בָּמָה גְּדוֹלָה שֶׁלְּפָנֶיהָ יָשְׁבוּ כְּמֵאָה נוֹגְנִים, וְנִגְּנוּ אֶת הַפְּתִיחָה. הַכֵּלִים הֵקִיפוּ אֶת עָמוֹס, וְכֻלָּם יָשְׁבוּ צְפוּפִים וְלִבָּם פָּעַם מֵרֹב צִפִּיָּה. הוּאֲרָה הַבָּמָה וְנִפְתַּח הַמָּסָךְ. הֲמוֹן עָם מְצַפֶּה לְבוֹאוֹ שֶׁל רוֹגֶ’רוֹ. שִׁירָה אַדִּירָה בּוֹקַעַת. הִנֵּה מוֹפִיעַ רוֹגֶ’רוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא יוֹרֵד מֵהַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַכְּנֵסִיָּה וּפוֹנֶה אֶל הֶהָמוֹן. אֵיזֶה בַּס נִפְלָא, עָמֹק כְּאִלּוּ עוֹלֶה מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה, חשֵׁב עָמוֹס.

“בְּיוֹם בָּהִיר זֶה הוֹצִיא הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּה. הַקְשִׁיבוּ!”

מוֹפִיעַ כְּרוֹז הָעִיר וְעוֹמֵד לְיַד רוֹגֶ’רוֹ וְשָׁר בְּקוֹל בָּרִיטוֹן, שֶׁהוּא אֵינוֹ עָמֹק כָּל־כַּךְ, אֲבָל יָפֶה וּמָלֵא. הוּא שָׁר מִתּוֹךְ מְגִלָּה, עָמוֹס הָיָה צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ מְאֹד, כְּדֵי לְהָבִין אֶת הַתֹּכֶן. הַכָּרוֹז מוֹדִיעַ, כִּי לֵאוֹפּוֹלְד, נְסִיךְ הַמְּדִינָה, יָצָא לַמִּלְחָמָה בַּחֲסִידֵי הוּס³⁸ וְעָלָה בְיָדוֹ לְלָכְדָם וּלְהַשְׁמִידָם. הֶהָמוֹן שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ. הַכָּרוֹז יוֹרֵד מֵעַל הַבָּמָה. גַּם רוֹגֶ’רוֹ עוֹמֵד לְהִסְתַּלֵּק, וְהִנֵּה מַגִּיעָה לְאָזְנוֹ הֲמוּלָה. הוּא פּוֹנֶה לְעֵבֶר הַשָּׁאוֹן, וְנוֹכַח לָדַעַת כִּי מִישֶׁהוּ עוֹבֵד בְּאַחַת הַחֲנֻיּוֹת.

“מִי זֶה וְאֵיזֶהוּ הַמֵּעַז לְחַלֵּל אֶת יוֹם חַגֵּנוּ הַקַּתּוֹלִי?” – מַתְרִיעַ הוּא בְּקוֹל מַחֲרִיד. הוּא מְצַוֶּה לַקַּלְגָּסִים, כִּי יִכָּנְסוּ לַחֲנוּת וְיִרְאוּ, מִיהוּ הַכּוֹפֵר. הַקַּלְגָּסִים עוֹשִׂים כַּמְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם, וּמוֹצִיאִים מִתּוֹךְ הַחֲנוּת אֶת אֶלְעָזָר, הַצּוֹרֵף הַיְּהוּדִי וְאֶת בִּתּוֹ רָחֵל.

מִשֶּׁרוֹאֶה הֶהָמוֹן אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת בִּתּוֹ, מַקִּיפִים אוֹתָם וּמְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם, מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם. עָמוֹס נִזְדַּעְזַע כֻּלּוֹ וְרָצָה לָקוּם, כְּדֵי לְהָגֵן עַל אֶלְעָזָר וּבִתּוֹ.

– לְמַעַן הַשֵּׁם! מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל הַבַּס. הֲרֵי זוֹהִי אוֹפֶּרָה –כְּלוֹמַר: מִשְׂחָק וְזִמְרָה עַל הַבָּמָה.

– אוּלָם, כַּךְ זֶה גַּם בַּחַיִּים. קָרָאתִי כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה עַל הָרְדִיפוֹת וְהַנְּגִישׂוֹת בַּגּוֹלָה – מַדּוּעַ זֶה כָּךְ?

– עָמוֹס, חֲזַק וֶאֱמָץ! הִתְאוֹשֵׁשׁ! – בִּקְּשׁוּ כָּל הַכֵּלִים.

– אֶשְׁתַּדֵּל לְהַבְלִיג.

“יֶשׁ לִי הַזְּכוּת לַעֲבֹד הַיּוֹם, כִּי אֲנִי יְהוּדִי, וְאֵין אֲנִי כָּפוּף לְחֻקֵּי הַנַּצְרוּת וּמִצְווֹתֶיהָ.”

– כַּמָּה נָּעִים קוֹלוֹ שֶׁל אֶלְעָזָר! זֶהוּ טֶנּוֹר, הַאִם לֹא כֵן? – לָחַשׁ עָמוֹס בְּאָזְנֵי הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ.

הֶהָמוֹן נִרְגָּן וְנִרְגָּז. רַבִּים מְרִימִים אֶת יְדֵיהֶם לְהַכּוֹת אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת בִּתּוֹ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע מוֹפִיעַ הַחַשְׁמָן בְּפֶתַח הַכְּנֵסִיָּה. בְּקוֹל בַּס עָמֹק עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹלוֹ שֶׁל רוֹגֶ’רוֹ הוּא שׁוֹאֵל:

“מַהִי סִבַּת הַתְּכוּנָה הָרַבָּה הַזֹּאת? אֶת־מִי אַתֶּם מוֹבִילִים, וּמַה פִּשְׁעָם?”

“אֵלֶּה הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר חִלְּלוּ אֶת יוֹם קָדְשֵׁנוּ!” – עוֹנֶה רוֹגֶ’רוֹ.

הַחַשְׁמָן מִתְקָרֵב וּפוֹנֶה אֶל אֶלְעָזָר:

“כְּלוּם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ פַּעַם?”

“כֵּן, בְּעִיר רוֹמָא, לִפְנֵי שֶׁהוֹד רוֹמְמוּתוֹ הִתְמַסֵּר לַכְּנֵסִיָּה וְלַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ” – עוֹנֶה אֶלְעָזָר – “זוֹכֵר אֲנִי אֶת אִשְׁתּוֹ וּבִתּוֹ”.

הַחַשְׁמָן נֶאֱנַח וְשָׁר:

“לְאַחַר שֶׁאָבְדוּ לִי אִשְׁתִּי וּבִתִּי הַיְקָרוֹת, בִּקַּשְׁתִּי מִפְלָּט אֵצֶל אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. כַּיּוֹם אֶתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל נִשְׁמַת הַבְּרִיּוֹת. הָהּ! מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת נִשְׁמָתְךָ הַתּוֹעָה! וַתֵּר עַל אֱמוּנָתְךָ וּבֹא אֵלֵינוּ”.

“לְעוֹלָם לֹא!” – עוֹנֶה בְגָאוֹן אֶלְעָזָר. הוּא אוֹחֵז בְּיַד בִּתּוֹ וְחוֹזֵר לַחֲנוּתוֹ.

גַּם הַחַשְׁמָן שָׁב לַכְּנֵסִיָּה, וְהֶהָמוֹן מִתְפַּזֵּר. בַּאֲשֶׁר הַכִּכָּר נִתְרוֹקְנָה כֻּלָּהּ, מוֹפִיעָה דְמוּת חֲדָשָׁה, הֲלֹא זֶהוּ לֵאוֹפּוֹלְד, בַּעֲלָהּ שֶׁל בַּת־אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, גִּבּוֹר בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל, אַךְ מוּג־לֵב וְצָבוּעַ בַּחַיִּים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים. הוּא הוֹלֵךְ בָּטֵל וּמְחַפֵּשׂ לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים וְהַרְפַּתְקוֹת. זֶה מִזְּמָן שֶׁשָּׂם אֶת עֵינוֹ בְּרָחֵל. כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיהָ, הֶחְלִיט לְהִתְחַפֵּשׂ כִּיהוּדִי. בִּצְעָדִים קַלִּים הוּא מִתְקָרֵב לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אֶלְעָזָר. קוֹלוֹ (טֶנּוֹר) מִצְטַלְצֵל:

“רָחֵל: אֲנִי כַּאן, שְׁמוּאֵל.”

רָחֵל מוֹפִיעָה וּמִתְרַפֶּקֶת עָלָיו:

“כַּמָּה יָצְאָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ!”

לֵאוֹפּוֹלְד־שְׁמוּאֵל מְסַפֵּר לָהּ, כִּי גַם הוּא יֹאהֲבֶנָה מְאֹד וְיִשְׂמַח לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת קְרוֹבֶיהָ.

“הַלַּיְלָה הוּא לֵיל פֶּסַח, בֹּא לְבֵיתֵנוּ וְתָחֹג יַחַד אִתָּנוּ אֶת הַסֵּדֶר. בַּהַגָּדָה אָנוּ אוֹמְרִים: “כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח”. בְּטוּחַתְנִי, כִּי אָבִי יְקַבֶּלְךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.”

בִּרְצוֹתָהּ לַחְזוֹר הַבַּיְתָה, הִיא נִתְקֶלֶת בֶּהָמוֹן הַמִּתְקַהֵל שׁוּב, הִיא חָשָׁה לְעֵבֶר הַחֲנוּת, וְרוֹאָה אֶת אָבִיהָ שֶׁיָּצָא לְבַקְּשָׁהּ. הֶהָמוֹן מִצְטוֹפֵף סְבִיבָם, וּבְפַחֲדָם הַגָּדוֹל, הֵם נִמְלָטִים וְעוֹלִים עַל מַדְרֵגוֹת הַכְּנֵסִיָּה.

רוֹגֶ’רוֹ מוֹפִיעַ וְצוֹעֵק:

“חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ! מִפְתַּן בֵּית קָדְשֵׁנוּ חֻלַּל עַל־יְדֵי כּוֹפְרִים.”

הֶהָמוֹן צוֹעֵק וְרוֹעֵשׁ. אֲחָדִים סוֹחֲבִים אֶת אֶלְעָזָר וְרָחֵל אֶל אֶמְצַע הַכִּכָּר.

“נְטַבְּעָם בַּאֲגַם קוֹנְסְטַנְצָה!”

לֵאוֹפּוֹלְד־שְׁמוּאֵל מוֹפִיעַ, שׁוֹלֵף אֶת חַרְבּוֹ, נֶעֱמַד לִפְנֵי רָחֵל, וּמְפַקֵּד לִקְצִין הַמִּשְׁמָר, כִּי יְשַׁחְרְרֵם מִידֵי הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ. בְּהַכִּיר הַקָּצִין אֶת הַנָּסִיךְ, הוּא מְמַלֵּא אַחֲרֵי פְּקֻדָּתוֹ. אֶלְעָזָר וְרָחֵל נִרְגָּשִׁים כָּל־כַּךְ שֶׁאֵין הֵם מְהַרְהֲרִים אַחֲרֵי מַעֲשֵׂהוּ הַנּוֹעָז שֶׁל שְׁמוּאֵל הַיְּהוּדִי, וְאֵינָם שׁוֹאֲלִים: מִנַּיִן לוֹ הַכֹּחַ וְהָעֹז לַעֲמֹד יָחִיד נֶגֶד הֶהָמוֹן? בְּחָזְרָם לְבֵיתָם, בּוֹקַעַת שִׁירָה אַדִּירָה מִתּוֹךְ הַכְּנֵסִיָּה, וְהֶהָמוֹן כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמְמַלְמְלִים דִּבְרֵי תְּפִלָּה.

סוֹף הַמַּעֲרָכָה הָרִאשׁוֹנָה

עָמוֹס לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת. אֵיזֶה קֶסֶם וְאֵיזֶה יוֹפִי! אֵיזֶה עוֹלָם מָלֵא הוֹד וָסֵבֶל, צַעַר וִיסוּרִים, שֶׁקֶר וּצְבִיעוֹת וְהַכֹּל מְשַׁמֵּשׁ בְּעִרְבֻּבְיָה. הִרְגִּישׁוּ הַכֵּלִים בְּלִבּוֹ הַסּוֹעֵר וְהַנִּסְעָר שֶׁל עָמוֹס, וְהֵבִינוּ לְרוּחוֹ, אַךְ נִמְנְעוּ מִלְּדַבֵּר, כִּי כְּבָר נִשְׁמְעוּ הַצְּלִילִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַתְחָלַת הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁנִיָּה.

מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה    🔗

הַמָּקוֹם: בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶלְעָזָר.

עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר. לְיַד שֻׁלְחָן בַּעַל מִדּוֹת מְסֻבִּים אֶלְעָזָר, בִּתּוֹ וּשְׁמוּאֵל־לֵאוֹפּוֹלְד, קְרוֹבִים וְאוֹרְחִים רַבִּים. עָמוֹס מַקְשִׁיב, הַמִּלִים הַמֻּשְׁמָעוֹת מֻכָּרוֹת לוֹ הֵיטֵב. כֵּן, הוּא אֵינוֹ טוֹעֶה. הֲרֵי אֵלֶּה דִּבְרֵי הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח.

“עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם.”

לֵאוֹפּוֹלְד־שְׁמוּאֵל מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ גַם הוּא בֵּין הַשָּׁרִים, אוּלָם בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה, כְּשֶׁאֶלְעָזָר מְחַלֵּק אֶת הַמַּצָּה, מַשְׁלִיךְ הוּא בְּסֵתֶר אֶת חֶלְקוֹ לְקֶרֶן־זָוִית. רָחֵל שֶׁעֵינָהּ אֵינָהּ גּוֹרַעַת מִמֶּנּוּ, רָאֲתָה זֹאת, וְלִבָּה נִתְפַּעֵם בְּקִרְבָּה.

לְפֶתַע שׁוֹמְעִים דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת:

“בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ, פִּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת!”

אֵימָה אוֹפֶפֶת אֶת כָּל הַמְסֻבִּים. הֵם מְכַבִּים אֶת הַנֵּרוֹת וְיוֹצְאִים לַחֲדָרִים הַסְּמוּכִים. גַּם רָחֵל עוֹזֶבֶת אֶת הַחֶדֶר. רַק אֶלְעָזָר וְלֵאוֹפּוֹלְד־שְׁמוּאֵל נִשְׁאָרִים.

אֶלְעָזָר פּוֹנֶה אֶל שְׁמוּאֵל:

“אַיֵּה כֹּחֲךָ מֵאָז, שֶׁהֲגִנּוֹתָ עָלֵינוּ בְּעָמְדֵנוּ עַל מַדְרֵגוֹת הַכְּנֵסִיָּה? אָנָּא, עֲזֹר לָנוּ בְּעֵת צָרָה כָּזֹאת!”

אֶלְעָזָר נִגַּשׁ אֶל הַדֶֶּלֶת וּפוֹתְחָהּ. מָה רַבָּה תַּדְהֵמָתוֹ בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אִשָּׁה יָפָה וּצְעִירָה עוֹמֶדֶת בַּפֶּתַח, הֲלֹא הִיא אוֹידוֹקְסִיָּה, אֵשֶׁת לֵאוֹפּוֹלְד. שְׁמוּאֵל־לֵאוֹפּוֹלְד מִסְתַּתֵּר חִישׁ־מַהֵר בְּקֶרֶן־זָוִית שֶׁל הַחֶדֶר. הַנְּסִיכָה

פּוֹנָה אֶל אֶלְעָזָר וְאוֹמֶרֶת, כִּי בַּעֲלָהּ טֶרֶם חָזַר לְקוֹנְסְטַנְצָה, אַךְ הִיא מְצַפָּה לְבוֹאוֹ וְרוֹצָה לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה. אֶלְעָזָר מִתְאוֹשֵׁשׁ וְעוֹנֶה:

“יֶשׁ לִי שַׁרְשֶׁרֶת נִפְלָאָה וּמְחִירָה שְׁלשִׁים אֶלֶף דּוּקַטִּים.”

“טוֹב מְאֹד, מוּכָנָה אֲנִי לִקְנוֹתָהּ, אַךְ הַלַּיְלָה אַשְׁאִירָה אֶצְלְךָ, וַאֲבַקֶּשְׁךָ, כִּי תַּחְרֹת בָּהּ אֶת שֵׁם בַּעֲלִי וְאֶת שְׁמִי. מָחָר כְּשֶׁכָּל הָעָם יִתְאַסֵּף, כְּדֵי לָחֹג אֶת חַג שׁוּבוֹ כְּגִבּוֹר מֵהַמִּלְחָמָה בַּהוּסִים, אַגִּישׁ לוֹ אֶת מַתְּנָתִי כְּאוֹת אַהֲבָתִי וְנֶאֱמָנוּתִי”.

אֶלְעָזָר מְלַוֶּה אֶת הַנְּסִיכָה הַחוּצָה, וּמַבְטִיחַ לָהּ, כִּי יִשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא לָהּ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. בְּצֵאת אֶלְעָזָר, נִכְנֶסֶת רָחֵל וְנִגֶּשֶׁת אֶל שְׁמוּאֵל־לֵאוֹפּוֹלְד.

“עָלַי לָלֶכֶת” – לוֹחֵשׁ הָאָהוּב – “אַךְ אָשׁוּב בִּמְהֵרָה. אוּלָם אֲבַקְּשֵׁךְ כִּי תַּבְטִיחִי לִי שֶׁתְּקַבְּלִינִי כַּאן לְבָד.”

“אֲנִי מַבְטִיחָה”.

לֵאוֹפּוֹלְד יוֹצֵא. אֶלְעָזָר שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ דֶּרֶךְ דֶּלֶת אַחֶרֶת, נִכְנַס וּמְבָרֵךְ אֶת בִּתּוֹ “בְּלֵיל מְנוּחָה” וְיוֹצֵא. בְּהִשָּׁאֵר רָחֵל לְבַדָּהּ, הִיא שׁוֹפֶכֶת אֶת מְרִי שִׂיחָה:

“אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת שְׁמוּאֵל, אוּלָם אֲנִי גַּם יְרֵאָה אוֹתוֹ. מִשּׁוּם־מַה זָרַק אֶת הַמַּצָּה? אֵיזוֹ תַעֲלוּמָה אוֹפַפְתּוֹ? וְלַמְרוֹת הַכֹּל אֵין לִי הַכֹּחַ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. גּוֹרָלִי קָשׁוּר בְּגוֹרָלוֹ.”

עוֹדָהּ שָׁרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהִנֵּה חוֹזֵר לֵאוֹפּוֹלְד־שְׁמוּאֵל. בְּשִׁירָה נִרְגֶּשֶׁת וְנִסְעֶרֶת הוּא מִתְוַדֶּה בִּפְנֵי רָחֵל, כִּי הוּא נוֹצְרִי.

“אִם כַּךְ” – מִתְפָּרֶצֶת זְעָקָה מִלִּבָּהּ – “הֲרֵי נֶחֱרַץ מִשְׁפַּט מָוֶת עַל שְׁנֵינוּ. לְפִי חֻקֵּי הָעִיר קוֹנְסְטַנְצָה אֲסוּרִים נִשּׂוּאִים בֵּין נוֹצְרִים וִיהוּדִים.”

“נוּכַל לְהִמָּלֵט מִגְּזֵרַת הַדִּין” – מְשַׁדְּלָהּ לֵאוֹפּוֹלְד – “בֹּאִי אִתִּי נֵלֵךְ מִכַּאן וּנְחַפֵּשׂ לָנוּ מְקוֹם־מִקְלָט.”

“אֵיכָה אֶעֱזֹב אֶת אָבִי?!” – בּוֹכָה רָחֵל.

“בֹּאִי אִתִּי! רָחֵל, אַל תִּתְמַהְמְהִי; בֹּאִי אִתִּי!”

רָחֵל עוֹמֶדֶת לְהִמָּלֵט עִם אֲהוּבָה, אַךְ אֶלְעָזָר פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת. נִבְהַל וְשׁוֹאֵל: “מַדּוּעַ תִּבְרְחוּ מִפָּנַי? וְאַתָּה, שְׁמוּאֵל, כְּלוּם כַּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי יְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?”

“אֲנִי נוֹצְרִי, הַכֵּנִי וְיַסְּרֵנִי!”

אֶלְעָזָר מֻכֶּה תַּדְהֵמָה. רָחֵל מִתְחַנֶּנֶת אֵלָיו, כִּי יְרַחֵם עָלֶיהָ. אֶלְעָזָר מְשַׁנֶּה לְפֶתַע אֶת דַּעְתּוֹ וּפוֹנֶה אֶל שְׁמוּאֵל־לֵאוֹפּוֹלְד:

“אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים תֹּאהֲבֶנָה, קָחֶנָהּ לְךָ לְאִשָּׁה.”

“לֹא אוּכַל, לֹא אוּכַל” – צוֹעֵק שְׁמוּאֵל־לֵאוֹפּוֹלְד, וּבוֹרֵחַ מִן הַבַּיִת.

רָחֵל צוֹנַחַת אַרְצָה וּמִתְעַלֶּפֶת. אֶלְעָזָר חָשׁ וְאָץ אֵלֶיהָ. שְׂפָתָיו רוֹעֲדוֹת וּמְדוֹבְבוֹת מִלִּים שֶׁל צָעַר.

סוֹף הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁנִיָּה

עָמוֹס מְחַבֵּק אֶת הַבַּס מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת.

– מַחֲזֶה נוֹרָא כָּזֶה טֶרֶם רָאִיתִי – אָמַר וְשָׁאַף רוּחַ, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנִּתְעַיֵּף מֵרִיצָה אֲרֻכָּה.

– עָלֶיךָ לֶאֱזֹור עֹז, עָמוֹס. הַטְּרַגֵּדִיָּה³⁹ טֶרֶם נִגְמְרָה, וְנַהֲפוֹךְ הוּא: מֵעַתָּה תִּסְתַּבֵּךְ וְתִתְעַמֵּק. הַמּוּסִיקָה תְּתָאֵר אֶת הַיָּגוֹן שֶׁל אֶלְעָזָר וְרָחֵל, וְתַּחְדֹּר לְנַפְשָׁם שֶׁתִּתְעַטֵּף בְּצַעַר עָמֹק כַּיָּּם. אוּלָם דַּי לְדִבּוּרִים, כִּי נִפְתַּח הַמָּסָךְ, וְהֵחֵלָּה הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁלִישִׁית.

הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁלִישִׁית    🔗

בַּגַּנִּים הַמְפוֹאָרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ סִיגִיזְמוּנְד. הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְרֻפָּד תַּחַת אַפִּרְיוֹן. הַחַשְׁמָן בְּרוֹגְנִי יוֹשֵׁב לִימִינוֹ וְלֵאוֹפּוֹלְד וְאִשְׁתּוֹ יוֹשְׁבִים לִשְׂמֹאלוֹ. נֶעֱרָךְ טֶכֶס לִכְבוֹדוֹ שֶׁל לֵאוֹפּוֹלְד, מְנַצֵּחַ הַהוּסִים. לַהֲקוֹת רַקְדָּנִים וְרַקְדָּנִיּוֹת מוֹפִיעִים וּמְחוֹלְלִים אֶת מְחוֹלוֹתֵיהֶם. אֶלְעָזָר מוֹפִיעַ בְּלִוְיַת רָחֵל וּמֵבִיא אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת לַנְּסִיכָה. בָּרֶגַע שְׁאוֹידוֹקְסִיָּה עוֹמֶדֶת לִמְסֹר אֶת מַתְּנָתָהּ לְבַעֲלָהּ, צוֹעֶקֶת רָחֵל:

“הָהּ, נְסִיכָה, יָדַיִךְ תִּמְסֹרְנָה עֲדִי יָקָר לְבֶן־בְּלִיָּעַל.”

הַמֶּלֶךְ קָם מִכִּסְאוֹ, וְכָל הַפַּמַּלְיָה כַּמֶרְקָחָה. הַחַשְׁמָן וְהַנְּסִיכָה מַטִּים אֹזֶן לְדִבְרֵי רָחֵל, הַמַּמְשִׁיכָה לִשְׁפֹּךְ אֶת מְרִי שִׂיחָה:

“הָיִיתִי לוֹ לְאִשָּׁה. לְפִי חֻקֵּי הָעִיר הִתְחַיַּבְנוּ שְׁנֵינוּ בְּנַפְשֵׁנוּ.”

לֵאוֹפּוֹלְד נָבוֹךְ וַחֲפוּי־רֹאשׁ, וּפִיו נֶאֱלַם.

הַחַשְׁמָן מַרְעִים בְּקוֹלוֹ הַמַּחְרִיד:

“מְנֻדֶּה וּמֻחְרָם לָנֶצַח תְּהֵא!”

רֻגְזוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ גָּדַל וַחֲמָתוֹ בּוֹעֶרֶת בּוֹ. הוּא דָן לְמָוֶת גַּם אֶת אֶלְעָזָר. וְאִלּוּ הַנְּסִיכָה, שֶׁאַהֲבָתָהּ לְבַעֲלָהּ טֶרֶם כָּבְתָה, מַחְלִיטָה לְהַצִּילוֹ.

סוֹף הַמַּעֲרָכָה הַשְּׁלִישִׁית

הַמַּעֲרָכָה הָרְבִיעִית    🔗

בַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁלִּפְנֵי בֵית הַכֶּלֶא אוֹידוֹקְסִיָּה קִבְּלָה רְשׁוּת מֵהַחַשְׁמָן לְשׂוֹחֵחַ עִם רָחֵל. שׁוֹמְרֵי הַכֶּלֶא מְבִיאִים אֶת רָחֵל הַשְּׁבוּרָה וְהָרְצוּצָה. הַנְּסִיכָה פּוֹנָה אֵלֶיהָ:

“הָהּ, רָחֵל, יֵשׁ לְאֵל יָדֵךְ לְהַצִּיל אֶת לֵאוֹפּוֹלְד. לִבִּי לֹא יוֹסִיף לְאַהֲבוֹ. לְעוֹלָם לֹא אֶחְפֹּץ לִרְאוֹתוֹ שׁוּב, אֶפֶס רַחֲמַי נִכְמְרוּ עָלָיו, וְאֶתֵּן אֶת חַיַּי כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.”

“הוּא רִמָּנִי, מוֹת יָמוּת יַחַד אִתִּי וְעִם אָבִי הָאֻמְלָל” – עָנְתָה רָחֵל.

“רַחֲמִי עָלָיו! הָעִידִי בִּפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, כִּי הוּא חַף מִכָּל פֶּשַׁע.”

הַנְּסִיכָה מוֹסִיפָה לְהִתְחַנֵּן. רָחֵל שֶׁגַּם הִיא עֲדַיִן תֹּאהַב אֶת הַנָּסִיךְ, מַבְטִיחָה לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. הִנֵּה מוֹפִיעַ הַחַשְׁמָן, וְהַנְּסִיכָה שֶׁאֵינָה חֲפֵצָה, כִּי יַרְגִּישׁ בְּנוֹכְחוּתָהּ, מִתְחַמֶּקֶת חִישׁ־מַהֵר. הַחַשְׁמָן מַבִּיט אַחֲרֵי רָחֵל הַמּוּבֶלֶת לְבֵית־הַדִּין, וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת:

“צַר לִי עָלֶיהָ כִּי תָּמוּת בְּאִבָּהּ. אִלּוּ נֵאוֹת אָבִיהָ לְהִתְנַצֵּר, כִּי אָז הָיָה לְאֵל יָדִי לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיהָ.” הוּא פּוֹנֶה אֶל הַשּׁוֹמְרִים:

“הָבִיאוּ הֵנָּה אֶת אֶלְעָזָר!”

אֶלְעָזָר מוֹפִיעַ, הוּא שְׁחוֹחַ עַד עָפָר וּמְדֻכְדָּךְ, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַחַשְׁמָן, הוּא מִתְאוֹשֵׁשׁ וּמַבְלִיג עַל יִסּוּרָיו. הַחַשְׁמָן מִתְקָרֵב אֵלָיו וְאוֹמֵר:

“רַק אַתָּה תּוּכַל לְהַצִּיל אֶת חַיֵּי בִּתְּךָ, הִתְנַצֵּר!”

“לְעוֹלָם לֹא!” – פּוֹרֶצֶת זְעָקָה מִלִּבּוֹ שֶׁל אֶלְעָזָר.

“אִם כַּךְ, עַז חֶפְצְךָ לָמוּת?!”

"כֵּן. אַךְ לִפְנֵי מוֹתִי, אֲגַלֶּה אֶת סוֹדִי, אֲשֶׁר יַחֲרִידְךָ וְיִקְרַע אֶת לִבְּךָ לִגְזָרִים. הֲתִזְכֹּר אֶת יוֹם הַדְּלֵקָה הָאֲיֻמָּה בְּרוֹמָא? הֲתַעֲלֶה עַל לִבְּךָ אֶת זִכְרוֹן אִשְׁתְּךָ וּבִתְּךָ שֶׁנֶּעֶלְמוּ, וְעַד הַיּוֹם לֹא נוֹדְעוּ עִקְבוֹתֵיהֶן?

“הָהּ, זָכוֹר אֶזְכֹּרָה. שִׁכַּלְתִּי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בִּתִּי הַיְּקָרוֹת לִי מִכָּל יְקָר.”

“לֹא אֶת שְׁתֵּיהֶן שִׁכַּלְתָּ, כִּי בִּתְּךָ נִצְּלָה עַל־יְדֵי יְהוּדִי אֶחָד, שֶׁשָּׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ הַלֶּהָבוֹת.”

“אֶלְעָזָר, אֱמֹר לִי הֵיכָן הִיא?”

“אֵיךְ מְלָאֲךָ לִבְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כָּזֹאת? אַתָּה שֶׁהֲבֵאתָנִי עַד כֹּה, אַתָּה שֶׁחָרַצְתָּ עָלַי מִשְׁפָּט מָוֶת, וְעוֹד מְעַט וְתִשְׂרְפֵנִי חַיִּים. לְעוֹלָם לֹא אֲגַלֶּה לְךָ אֶת סוֹדִי, לְעוֹלָם לֹא.”

הַחַשְׁמָן עוֹזֵב אֶת אֶלְעָזָר וְנִכְנָס לְבֵית־הַדִּין. אֶלְעָזָר נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, וְלִבּוֹ מִתְעַנֶּה.

“אִמַּצְתִּיהָ לִי לְבַת, וּקְרָאתִיהָ בְּשֵׁם רָחֵל. כְּלוּם אֶמְסְרֶנָהּ לוֹ, לְצַר צוֹרֵר, הַשּׁוֹאֵף לְהַעֲלוֹת עַל הַמּוֹקֵד כָּל יְהוּדִי, אֲשֶׁר אֵינוֹ נֵאוֹת לְהִתְנַצֵּר?”

כָּךְ הוּא מְהַרְהֵר וְשָׁר אֶת שִׁירוֹ חֲדוּר עַצְבוּת עֲמֻקָּה כַּתְּהוֹם.

קוֹלוֹת בּוֹקְעִים מִלְּמַטָּה:

“מָוֶת לַיְּהוּדִי! מָוֶת לַיְּהוּדִיָּה!”

עִנּוּיֵי נֶפֶשׁ מָרִים חוֹנְקִים אֶת אֶלְעָזָר.

הַקּוֹלוֹת הוֹלְכִים וַחֲזָקִים:

“מָוֶת לִשְׁנֵיהֶם! יִשָּׂרְפוּ הַכּוֹפְרִים!”

“טוֹב! נִשָּׂרֵף שְׁנֵינוּ! אֶמְסֹר גַּם אֶת נִשְׁמַת רָחֵל לֵאלֹהִים. יְהִי כְּחֶפְצְכֶם. נָמוּת שְׁנֵינוּ וּנְקַדֵּשׁ אֶת שֵׁם אֲדֹנָי.”

סוֹף הַמַּעֲרָכָה הָרְבִיעִית

עָבְרוּ רְגָעִים מִסְפָּר שֶׁל דּוּמִיַּת מָוֶת. לֹא עָמוֹס, שֶׁעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת, וְלֹא הַכֵּלִים, הֵעִיזוּ לִפְצוֹת אֶת פִּיהֶם.

הַמַּעֲרָכָה הַחֲמִשִּׁית    🔗

חַיָּלִים, נְזִירִים, חַבְרֵי בֵּית הַדִּין וְהַחַשְׁמָן הִתְקַהֲלוּ, כְּדֵי לִהְיוֹת נוֹכְחִים בִּשְׁעַת הָעֲלָאַת הַנְּדוֹנִים לַמּוֹקֵד. הַשּׁוֹפֵט רוֹגֶ’רוֹ מוֹפִיעַ, אַחֲרָיו מוּבָלִים אֶלְעָזָר וְרָחֵל.

הַשּׁוֹפֵט רוֹגֶ’רוֹ מַכְרִיז:

“הַנָּסִיךְ לֵאוֹפּוֹלְד חוֹנַן בְּחַסְדֵּי הוֹד מַלְכוּתוֹ, אוּלָם בְּכָל זֹאת עָלָיו לְכַפֵּר עַל חֲטָאָיו, וְעָנְשׁוֹ הוּא, כִּי יְגֹרַשׁ מֵהָעִיר קוֹנְסְטַנְצָה.”

“מִשּׁוּם־מַה חוֹנַנְתֶּם אֶת הָרַמַּאי וּשְׁלַחְתֶּם אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי?” – זוֹעֵק אֶלְעָזָר.

“אֲנִי הִצַּלְתִּיו. מָסַרְתִּי לְבֵית־הַדִּין הוֹדָעָה, כִּי הוּא נָקִי מִכָּל עָוֹן” – אוֹמֶרֶת רָחֵל. הַתַּלְיָן מִתְקָרֵב אֶל רָחֵל, תּוֹפְסָהּ בִּזְרוֹעָהּ וּמוֹבִילָהּ אֶל דּוּד הַשֶּׁמֶן הָרוֹתֵחַ, שֶׁלְּתוֹכוֹ תֻשְׁלַךְ.

אֶלְעָזָר מִתְאוֹשֵׁש וְזוֹעֵק:

“נֶחְרַץ עָלַי גּוֹרָלִי, וְלֹא אֶמָּלֵט מִצִּפָּרְנֵי הַמָּוֶת הַנּוֹרָא. – אוּלָם אַתְּ, בִּתִּי, אָנָּא קַבְּלִי עָלַיִךְ אֶת דָּת הַנּוֹצְרִים וְתִנָּצְלִי.”

“לַעֲזֹב אֶת אֱמוּנָתִי?!” – שׁוֹאֶלֶת רָחֵל וְקוֹלָהּ רוֹטֵט מֵאַהֲבָה וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ – “בְּרָצוֹן וּבְאַהֲבָה אֶפְקוֹד אֶת רוּחִי בִּידֵי אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ, וְאָמוּת אִתְּךָ יָחַד.”

הַתַּלְיָנִים מוֹבִילִים גַּם אֶת אֶלְעָזָר אֶל הַדּוּד. הַחַשְׁמָן מוֹשִׁיט אֶת זְרוֹעוֹתָיו וּמִתְחַנֵּן:

“עַל סַף מוֹתְךָ הִנְנִי מַפְצִיר בְּךָ, כִּי תְגַלֶּה לִי, אִם בִּתִּי עוֹדֶנָהּ בַּחַיִּים אוֹ לֹא”.

בָּרֶגַע שֶׁהַתַּלְיָנִים מַשְׁלִיכִים אֶת רָחֵל לְתוֹךְ הַדּוּד הָרוֹתֵחַ, זוֹעֵק אֶלְעָזָר:

“כֵּן… הִיא בַּחַיִּים…!”

“אַיֶּהָ? אַיֶּהָ?”

“שָׁם, בְּתֹוךְ דּוּד הַשֶּׁמֶן הַבּוֹעֵר.”

הֶהָמוֹן נִבְהַל וְנִדְהַם, הַחַשְׁמָן נוֹפֵל עַל בִּרְכָּיו וּמִתְיַפֵּחַ.

הַתַּלְיָנִים מְקַיְּמִים אֶת הַפְּקֻדָּה וּמַשְׁלִיכִים גַּם אֶת אֶלְעָזָר לְתוֹךְ דּוּד הַשֶּׁמֶן.

“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד!” – זוֹעֵק אֶלְעָזָר וְנִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת בְּטָהֳרָה.

סוֹף

נַפְשׁוֹ שֶׁל עָמוֹס בָּכְתָה בְּקִרְבּוֹ, וְאֶגְרוֹפָיו הָיוּ קְמוּצִים וְכֻלּוֹ רָעַד מִצַּעַר וּמִיָּגוֹן. הַבַּס בִּקֵּש לְנַחֲמוֹ, אַךְ הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ רָמַז לוֹ, לֹא לִפְצוֹת אֶת הַפֶּה. וְכַךְ נִשְׁאֲרוּ דְּמוּמִים שָׁעָה אֲרֻכָּה. עַתָּה יָדַע עָמוֹס וְהֵבִין, כַּמָּה מַר וְנִמְהַר הָיָה גּוֹרָלוֹ שֶׁל הָעָם הָעִבְרִי הַמְפֻזָּר וְהַמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. הוּא נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַהַגָּדָה: “בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם”. הַשִּׁיר הֶעָצוּב וַחֲדוּר הַתּוּגָה וְצַעַר יִשְׂרָאֵל שֶׁל אֶלְעָזָר הִדְהֵד בְּנַפְשׁוֹ וְהִרְעִיף נִטְפֵי רַעַל עַל לִבּוֹ הַדּוֹאֵב. עַד מָתַי, אֲדֹנָי, תִּתֵּן אֶת עַמְּךָ לִמְשִׁסָּה? הַרְבֵּה תְּלָאוֹת וִיסוּרִים עָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהַמְּאוֹרָעוֹת שֶׁבַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה עוֹלִים בְּאַכְזָרִיּוּתָם עַל כָּל מַה שֶׁאֵרַע מִיּוֹם גְּלוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינֵי עָמוֹס, וְגַם הַכֵּלִים לֹא עָצְרוּ כֹחַ, וְהֵחֵלּוּ בּוֹכִים גַּם הֵם. עוֹד הֵם בּוֹכִים, וְהוּאַר הָאֹפֶק וְנִרְאֲתָה דְּמוּת עֲנֻגָּה וְיָפָה לְהַפְלִיא שֶׁל אִשָּׁה אֲשֶׁר אָחֲזָה נֵבֶל בְּיָדֶיהָ וְשָׁרָה:

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית

בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל;

עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ

וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים".

וְשׁוּב עָלְתָה עֲלֶטֶת הַלַּיְלָה. נָגוֹזָה הַדְּמוּת אוּלָם שִׁירָתָהּ נִסְפְּגָה בָּאֲוִיר, בָּאֲדָמָה, בַּלִּבּוֹת, וְהָיָה כָּל הַיְּקוּם רָווּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת. וְעָמוֹס הִרְגִּישׁ, כִּי הָיתָה זוֹ הַמַּנְגִּינָה הַיָּפָה, הַמְּתוּקָה וְהָעַזָּה וְהָעֲמֻקָּה וְהַנִּשְׂגָּבָה בְּיוֹתֵר שֶׁאָזְנָיו קָלְטוּ עַד כֹּה, הֲלֹא זוֹהִי מַנְגִּינַת תְּחִיַּת יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְדַעְתּוֹ נִרְגְּעָה עָלָיו.

 

פרק ו. לוּדְוִיג וַן בֶּיטְהוֹבֶן    🔗

עַתָּה הִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם גַּם כְּלֵי נְשִׁיפָה אֲחֵרִים: הַקְּרָנוֹת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַטְּרוּמְבּוֹנוֹת, יָצְאוּ מִנַּרְתִּיקֵיהֶן וְהִתְיַצְּבוּ בִּפְנֵי עָמוֹס. לְבַסּוֹף קָמָה גַם הַטֻּבָּה הַמְסֻרְבֶּלֶת וְהַכְּבֵדָה וְצָעֲדָה בִּצְעָדִים מְתוּנִים וּשְׁקוּלִים אֶל מְקוֹמֹו שֶׁל עָמוֹס.

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – אָמְרוּ כָּל הַמֵּיתָרִים – הֲנַחְתֶּם הֵיטֵב?

– עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם! – עָנוּ בְרַעַשׁ כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה הַמַּתַּכְתִּיִּים – בָּרוּךְ הַשֵּׁם! שְׁנָתֵנוּ עָרְבָה לָנוּ, וְאַתֶּם?

– הָהּ, אֲנַחְנוּ – עָנָה הַבַּס בְּגָאוֹן – לֹא נָתַנּוּ תְנוּמָה לְעֵינֵינוּ וְלֹא שֵׁנָה לְעַפְעַפֵּינוּ, אֶלָּא עָסַקְנוּ כָּל הַלַּיְלָה בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

– לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא זֶה – הוֹסִיף הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ – עָמוֹס וְאָנוּ זָכִינוּ לִשְׁמוֹעַ וְלִרְאוֹת, הָהּ, לַאו כָּל בְּרִיָה זוֹכָה לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה.

– נוּ, לְמַה זְכִיתֶם? – שָׁאַלָה הַטֻּבָּה בְּקוֹל עָבֶה וְעָמֹק, שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַבַּס נִשְׁמַע לְעֻמָּתוֹ כְּקוֹל עָדִין, רַךְ וְצַח – סַפֵּר, וְנִשְׂמַח גַּם אָנוּ בְּשִׂמְחַתְכֶם.

– נִתְגַּלּוּ לָנוּ מְאוֹרוֹת הַחֶדְוָה. שָׁמַעְנוּ מַנְגִּינוֹת שֶׁבָּקְעוּ מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם.

– אִי, אִי, אִי! פִּלְאֵי פְּלָאִים!

–וַאֲנִי, כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּקוֹנְצֶרְטְ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן אוֹ שֶׁל שׁוּבֶּרְט, שׁוֹמַעַת אֲנִי מַנְגִּינוֹת הַיּוֹרְדוֹת עָלַי כְּטַל מִן הַשָּׁמַיִם – אָמְרָה חֲצוֹצְרָה אַחַת בְּקוֹל חוֹדֵר לִפְנֵי וְלִפְנִים.

– זָכוֹר אֶזְכְּרָה אֶת הַיָּמִים הַנִּפְלָאִים הָהֵם – נֶאֶנְחָה עֲמֻקּוֹת אַחַת הַקְּרָנוֹת.

– אֵלּוּ יָמִים? – שָׁאַל עָמוֹס מִתּוֹךְ צִמָּאוֹן לָדַעַת.

– אֵלֶּה הָיוּ יָמִים, אֲשֶׁר זִכְרָם לֹא יִמָּחֶה מֵעַל לוּחַ לִבִּי לָנֶצַח.

– סְלִיחָה, שְׁאַלְתִּיךְ שְׁאֵלָה, קֶרֶן נִכְבָּדָה, וְלֹא עָנִית לִי.

– הָהּ, כֵּן, אֵלּוּ יָמִים, אַתָּה שׁוֹאֵל. לְאוֹתָם הַיָּמִים אֲנִי מִתְכַּנֶּוֶת, כְּשֶׁנִּגַּנְתִּי בַּתִּזְמֹרֶת הַוִּינָאִית אֶת כָּל תֵּשַׁע הַסִּימְפוֹנְיוֹת שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן, אֶת הַשְּׁלִישִׁית וְהַשְּׁבִיעִית זָכִיתִי לְנַגֵּן תַּחַת שַׁרְבִיטוֹ שֶׁל הַיּוֹצֵר הַגְּאוֹנִי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

– וַאֲנִי הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְתִזְמֹרֶת הָאוֹפֶּרָה, שֶׁהִצִּיגָה אֶת “פִידֶלְיוֹ” – אָמְרָה חֲצוֹצְרָה.

– מַה זֶּה “פִידֶלְיוֹ”? – שָׁאַל עָמוֹס.

– “פִידֶלְיוֹ”? שֵׁם שֶׁל אוֹפֶּרָה, הַיְּחִידָה שֶׁחִבֵּר בֶּיטְהוֹבֶן.

– אוּלָם לֹא זָכִית לִרְאוֹת אֶת בֶּיטְהוֹבֶן – עָנְתָה הַקֶּרֶן בִּיהִירוּת מֻטְעֶמֶת.

– הַקֶּרֶן מִתְפָּאֶרֶת יוֹתֵר מִדַּי – אָמַר הַבַּס – בֵּין שֶׁרָאִינוּ אֶת בֶּיטְהוֹבֶן וּבֵין שֶׁלֹּא רְאִינוּהוּ, כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ הוּא חַי לָנֶצַח בְּלִבֵּנוּ.

– הַבַּס צוֹדֵק – עָנוּ כָּל הַכֵּלִים בְּמַקְהֵלָה.

– אוּלָם הַקֶּרֶן שֶׁזָּכְתָה לְנַגֵּן בְּתִזְמָרְתּוֹ, וַדַּאי מְאֻשֶׁרֶת מְאֹד, וּכְדַאי שֶׁתַּעֲנִיק לָנוּ מִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת מֵאָשְׁרָהּ – אָמַר עָמוֹס.

– כֵּיצַד אַעֲנִיק לָכֶם מֵהָאשֶׁר הַנַּעֲלֶה וְהַנִּשְׂגָּב?

– בְּסַפְּרֵךְ לָנוּ עַל בֶּיטְהוֹבֶן, אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו, עַל יְצִירוֹתָיו וְעַל גּוֹרָלוֹ…

– לְחֵרְשׁוּתוּ אַתָּה מִתְכַּוֵּן – שִׁסְּעָה הַקֶּרֶן אֶת דִּבְרֵי עָמוֹס.

– כֵּן, בֶּאֱמֶת, נִחַשְׁתָּ. אַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי הַרְבֵּה עַל בֶּיטְהוֹבֶן.

– הָהּ, הָיָה זֶה עָצוּב כָּל־כַּךְ לִרְאוֹת אֶת הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל בְּסִבְלוֹ הַמָּר, כִּי הִכָּהוּ הַגּוֹרָל דַּוְקָא בְּחֶלְקוֹ הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר שֶׁבְּגוּפוֹ, בְּחוּשׁ שְׁמִיעָתוֹ.

– אוּלָם אַתְּ מַתְחִילָה לְסַפֵּר מִן הַסּוֹף – אָמַר בְּתַרְעֹמֶת הַבַּס.

– נָכוֹן מְאֹד – אָמְרוּ הַכִּנּוֹרוֹת. אָנוּ רוֹצִים לִשְׁמֹעַ אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן.

– גַּם אֲנִי תְמִים־דֵּעִים עִם הַכִּנּוֹרוֹת. אָנָּא, קֶרֶן יְקָרָה, סַפְּרִי לָנוּ כָּל מַה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת.

– טוֹב! אֲסַפֵּרָה: לוּדְוִיג וַן בֶּיטְהוֹבֶן נוֹלַד בְּ־16 בְּדֶצֶּמְבֶּר, בִּשְׁנַת 1770, בְּעִיר בּוֹן. אָבִיו־זְקֵנוֹ שִׁמֵּשׁ שָׁם מְנַצֵּחַ, וְאָבִיו – זַמַּר־טֶנּוֹר בְּלַהֲקָה שֶׁל הַנָּסִיךְ. כְּבָר בְּיַלְדּוּתוֹ הוֹכִיחַ הַנַּעַר לוּדְוִיג, כִּי כִשְׁרוֹנוֹ הַמּוּסִיקַלִּי הוּא מַמָּשׁ מִבֶּטֶן וּמִלֵּידָה. הוּא לָמַד לִפְרֹט עַל הַפְּסַנְתֵּר, וּמוֹרָיו הִכִּירוּ בּוֹ סִמָּנֵי גְאוֹנוּת.

גּוּף הָעוּגָב עִנְיֵן אוֹתוֹ מְאֹד, וְחִישׁ־מַהֵר סִגֵּל לְעַצְמוֹ גַּם יְדִיעוֹת רַבּוֹת בִּנְגִינָה בִּכְלִי זֶה. בִּשְׁנַת 1787 נָסַע לְוִינָה, וְשָׁם הִכִּיר לָדַעַת אֶת מוֹצַרְט.

– אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי, אֵיזוֹ חֲוָיָה גְדוֹלָה הָיְתָה זוֹ לְבֶיטְהוֹבֶן – אָמַר עָמוֹס.

– וַדַּאי, אוּלָם בֶּיטְהוֹבֶן לֹא נִשְׁאַר בְּוִינָה.

הוּא הִמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּדָיו אֵצֶל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַגָּדוֹל יוֹסֵף הַידֶן. בִּשְׁנַת 1795 חִבֵּר שָׁלשׁ שְׁלִישִׁיּוֹת⁴⁰ לִפְסַנְתֵּר, כִּנּוֹר וּוְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ מִכַּאן וָאֵילֵךְ מַעְיַן יְצִירָתוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר. יָצַר סוֹנָטוֹת, רְבִיעִיּוֹת⁴¹, כְּלוֹמַר יְצִירָה מוּסִיקָלִית לְאַרְבָּעָה כֵּלִים, לְכִנּוֹר א‘, כִּנּוֹר ב’, וְיוֹלָה, וְיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ, אַךְ אֶפְשָׁרִיִּים גַּם הֶרְכֵּבִים אֲחֵרִים.

בִּהְיוֹתוֹ בֶן שְׁלשִׁים שָׁנָה כָּתַב אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, דּוֹ מַז’וֹר אוֹפּוּס⁴² 21. בִּשְׁנַת 1802 גָּמַר בֶּיטְהוֹבֶן אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁלּוֹ, רֶה מַז’וֹר אוֹפּוּס 36. אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁלִישִׁית, סִי בְמוֹל מַז’וֹר אוֹפּוּס 55, גָּמַר בֶּיטְהוֹבֶן בִּשְׁנַת 1804. הוּא קָרָא לָהּ בְּשֵׁם: “אֱרוֹאִיקָה”⁴³. לִפְנֵי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּשַׁעַר הַסִּימְפוֹנִיָּה כִּנָּה אוֹתָהּ בְּשֵׁם בּוֹנְאַפַּרְטֶה⁴⁴, כְּלוֹמַר הִקְדִישָׁהּ לְגִבּוֹר הַתְּקוּפָה הַהִיא. בֶּיטְהוֹבֶן הִתְלַהֵב בַּתְּחִלָּה מֵהָאִישׁ הַפָּשׁוּט שֶׁבָּא מֵהָאִי קוֹרְסִיקָה, וְהִבְטִיחַ לְהָבִיא חֵרוּת וָאוֹר לְכָל הָעַמִּים, אוּלָם לְאַחַר שֶׁנַפּוֹלֵאוֹן הֻכְתַּר כְּקֵיסָר וְהֵחֵל הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָעָרִיצִים, מָחַק אֶת הַשֵּׁם בּוֹנְאַפַּרְטֶה וְקָרָא לִיצִירָתוֹ הַנַּעֲלָה בְּשֵׁם: “אֱרוֹאִיקָה”.

בִּרְצוֹנִי לְהָעִיר, כִּי בִזְמַנּוֹ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן לֹא תָּמִיד הֵבִינוּ וְתָפְסוּ אֶת צְלִילָיו הַנִּשְׂגָּבִים שֶׁל גְּדוֹל הַמּוּסִיקָאִים שֶׁבְּכָל הַתְּקוּפוֹת. הָבָה וַאֲסַפֵּר לָכֶם דָּבָר אָפְיָנִי אֶחָד. עָבְרוּ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם גְּמִירַת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁלִישִׁית, וְנִשְׁלְחָה הַפַּרְטִיטוּרָה לְפָּרִיס, מְקוֹם שָׁם הַמְנַצֵּחַ הַמְהֻלָּל הַבֶּנֶק בִּקֵּשׁ לְנַגְּנָהּ. אוּלָם הַנּוֹגְנִים הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מֵעוֹלָמוֹ הָרוּחָנִי הֶעָמֹק וְהֶעָשִׁיר שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן, וְלֹא הֵבִינוּ אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁלּוֹ. הַתּוֹצָאָה הָיְתָה, שֶׁאַחֲרֵי הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן פָּרְצוּ כֻּלָּם בִּצְחוֹק. לָעֲגוּ לַ“צְּלִילִים הַמְטֹרָפִים” וְהִתְלוֹצְצוּ עַל “הַמְחַדֵּשׁ”. הַבֶּנֶק סִלֵּק אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַצִּדָּה וְלֹא הִמְשִׁיךְ לְנַסּוֹתָהּ. רַק כַּעֲבוֹר עֶשֶׂר שָׁנִים נוֹסָפוֹת נֻּגְּנָה הַסִּימְפוֹנִיָּה בְּפָרִיס. עָבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים מֵאָז נִגְמְרָה הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁלִישִׁית וְנִתְקַיְּמָה נְגִינַת הַבְּכוֹרָה שֶׁל הַסִּימְפוֹנִיָּה הָרְבִיעִית (סִי בְמוֹל מַז’וֹר אוֹפוּס 60). וְשׁוּב עָבְרוּ שְׁתֵּי שָׁנִים פּוֹרִיּוֹת. בִּשְׁנַת 1808 נֻגְּנָה לָרִאשׁוֹנָה בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן הַסִּימְפוֹנִיָּה הַחֲמִשִּׁית, דוֹ מִינוֹר אוֹפּוּס 65, הַנִּקְרֵאת סִימְפוֹנִיַּת הַגּוֹרָל. אָמְנָם בֶּיטְהוֹבֶן לֹא רָשַׁם אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה בְּשַׁעַר הַפַּרְטִיטוּרָה, אוּלָם יְדִידוֹ שִׁינְדְלֶר סִפֵּר, כִּי הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר תֵּאֵר אֶת הַטַּקְטִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן הַמְסֻמָּן בְּ“אַלֶגְרוֹ קוֹן בְּרִיוֹ”⁴⁵ כִּדְפִיקַת הַגּוֹרָל עַל הַשַּׁעַר שֶׁל כָּל בְּרִיָּה.

וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה נִצַּח בֶּיטְהוֹבֶן עַל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשִּׁשִּׁית שֶׁלּוֹ הַכְּתוּבָה בְפַה מַז’וֹר (אוֹפּוּס 68), הֲלֹא זוֹהִי “הַפַּסְטוֹרַלָה”, אוֹ סִימְפוֹנִיָּה פַּסְטוֹרַלִית.

– זוֹ שֶׁנֻּגְנָה הָעֶרֶב – קָרָא בְהִתְפָּעֲלוּת עָמוֹס – כַּמָּה הִיא יָפָה!

– נָכוֹן, הִשְׁמַעְנוּהָ הָעֶרֶב כַּאן.

וְכַעֲבוֹר אַרְבַּע שָׁנִים, בִּשְׁנַת 1812 נִצַּח בֶּיטְהוֹבֶן עַל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁבִיעִית, לַה מַז’וֹר, אוֹפּוּס 92.

אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשְּׁמִינִית גָמַר בֶּיטְהוֹבֶן בִּשְׁנַת 1812, אוּלָם הִיא נֻּגְּנָה לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת 1814.

וְעַתָּה הִגַּעְנוּ אֶל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַתְּשִׁיעִית וְהִיא הָאַחֲרוֹנָה, רֶה מִינֹור, אוֹפּוּס 125. הַסִּימְפוֹנִיָּה הַזֹּאת נִגְמְרָה בִּשְׁנַת 1823 וְנֻגְּנָה לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת 1824 בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל הַמְנַּצֵּחַ אוּמְלַאוּף, כִּי חֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן אֲשֶׁר דִּכְּאָה אוֹתוֹ זְמָן רָב, וַאֲשֶׁר הִרְחִיקָה אוֹתוֹ מִן הַחֶבְרָה וְהִגְבִּירָה אֶת נְטִיָּתוֹ לְהִתְבּוֹדְדוֹת, הָפְכָה אוֹתוֹ בְּאוֹתָה תְּקוּפָה לְאָדָם אֻמְלָל מְאֹד. הַסִּימְפוֹנִיָּה הַתְּשִׁיעִית נִבְדֶּלֶת מִיֶּתֶר הַסִּימְפוֹנִיּוֹת עַל־יְדֵי חִדּוּשׁ מַפְתִּיעַ: מִלְּבַד תִּזְמֹרֶת גְּדוֹלָה מִשְׁתַּתְּפִים בָּהּ רְבִיעִיַּת קוֹלוֹת: סוֹפְּרַנוֹ, טֶנּוֹר, בָּרִיטוֹן, בַּס וּמַקְהֵלָה. הַמַּקְהֵלָה שָׁרָה וְכָל הַכֵּלִים מְלַוִּים אֶת הַשִּׁיר:

אֱלֵי גִיל מִזְמוֹר לְחֶדְוָה. מֵאֵת פּ. שִׁילֶר.

(קֶטַע בְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל א. אַשְׁמָן)

הִתְלַכְּדוּ, אַלְפֵי אֶלֶף

כָּל הָעַמִּים, תִּקְעוּ כָף!

בִּמְרוֹמֵי שֶׁפֶר, כּוֹכָב

אָב רַחוּם יִשְׁכֹּן לָנֶצַח.

נוֹסָף עַל הַסִּימְפוֹנִיּוֹת חִבֵּר בֶּיטְהוֹבֶן אוֹפֶּרָה אַחַת “פִידֶלְיוֹ”, קוֹנְצֶ’רְטוֹ לְכִנּוֹר וְתִזְמֹרֶת, הַרְבֵּה יְצִירוֹת שֶׁל מוּסִיקָה־קַמֶּרִית⁴⁶, פְּתִיחוֹת, קוֹנְצֶ’רְטוֹס לִפְסַנְתֵּר וְתִזְמֹרֶת, הַרְבֵּה סוֹנֶטוֹת, בֵּינֵיהֶן הַסּוֹנֶטָה הַמְפֻרְסֶמֶת: “סוֹנֶטַת הַיָּרֵחַ”.

מִלְּבַד כָּל אֵלֶּה יָצַר גַּם שְׁתֵּי מִיסוֹת⁴⁷, שֶׁהָאַחַת נִקְרֵאת מִיסָה סוֹלֶמְנִיס⁴⁸.

חַיָּיו שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן הָיוּ סוֹעֲרִים וּמְלֵאֵי תְמוּרוֹת, מְאוֹרָעוֹת וַחֲוָיוֹת עַזּוֹת. אֲסוֹן חֵרְשׁוּתוֹ פָּגַע בּוֹ מְאֹד. תָּאֲרוּ לָכֶם: אָדָם יוֹצֵר הַתָּלוּי כָּל־כַּךְ בְּחוּשׁ שְׁמִיעָתוֹ, שֶׁכָּל חַיָּיו הוּא צוֹלֵל בְּיָם שֶׁל צְלִילִים, מִתְחָרֵשׁ וּמְאַבֵּד אֶת כָּל עוֹלָמוֹ. מָה אַכְזָרִי הוּא גוֹרָל כָּזֶה!

הוּא נִפְטַר אַחֲרֵי מַחֲלָה מְמֻשֶּׁכֶת בִּשְׁנַת 1827 בְּוִינָה. הוּא, לֹא שָׁאַף לְעשֶׁר שֶׁל נְכָסִים וּמֵת בָּעֹנִי, בּוֹדֵד וְגַלְמוּד בְּחֶדֶר פָּשׁוּט בְּעִיר הַבִּירָה שֶׁל אוֹסְטְרִיָּה, בָּעִיר, אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָהּ אֶת כָּל נְכָסָיו הָרוּחָנִיִּים־אֳמָנוּתִיִּים הַנִּצְחִיִּים.

– הָעוֹלָם רָע מְאֹד! – אָמַר הַבַּס בָּאֲנָחָה – חֶרְפָּה וּבוּשָׁה, שֶׁהַיּוֹצְרִים הַגְּדוֹלִים סוֹבְלִים וְאֵין דּוֹאֵג לָהֶם.

– אֲנִי יוֹדַעַת סִפּוּר מַעֲצִיב עוֹד יוֹתֵר – אָמְרָה הַחֲצוֹצְרָה – זֶה סִפּוּר תּוֹלְדוֹת חַיָּיו שֶׁל פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט.

פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט (1828–1797)

חִבֵּר לְמַעֲלָה מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת שִׁירִים מוּסִיקַלִּיִּים (יוֹצֵר “הַלִּיד”), תֵּשַׁע סִימְפוֹנִיּוֹת וִיצִירוֹת לְמַקְהֵלָה וְלִפְסַנְתֵּר.

– מֵאַיִן יוֹדַעַת אַתְּ אֶת הַסִּפּוּר? – פָּנְתָה אֵלֶיהָ חֲצוֹצְרָה אַחֶרֶת – הֲרֵי עֲדַיִן אַתְּ צְעִירָה לְיָמִים.

– אָמְנָם נָכוֹן. אוּלָם בְּבֵית מְלָאכָה אֶחָד, לַמָּקוֹם שָׁם הוּבֵאתִי לְתִקּוּן, הָיְתָה חֲצוֹצְרָה יְשָׁנָה־נוֹשָׁנָה אֲשֶׁר הִשְׁתַּתְּפָה בַּתִּזְמֹרֶת בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט, וְהִיא סִפְּרָה לִי אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו.

– אָנָּא, סַפְּרִי לָנוּ – בִּקֵּשׁ עָמוֹס.

– בְּבַקָּשָׁה: פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט נוֹלַד בִּשְׁנַת 1797 בְּוִינָה.

– וְאָז הָיָה בֶּיטְהוֹבֶן כְּבָר בֶּן עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – הֵעִיר עָמוֹס.

– מִנַּיִן לְךָ זֹאת? – שָׁאֲלָה הַטֻּבָּה.

– פָּשׁוּט מְאֹד: אִם בֶּיטְהוֹבֶן נוֹלַד בִּשְׁנַת 1770 וְשׁוּבֶּרְט בְּ־1797, הֲרֵי זֶה חֶשְׁבּוֹן קַל.

– אָכֵן, בַּעַל זִכָּרוֹן אַתָּה וְגַם בַּעַל חֶשְׁבּוֹן – אָמַר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ.

עָמוֹס הוֹדָה עַל הַמַּחְמָאָה, וְאָמַר:

– וְעַתָּה, חֲצוֹצְרָה נִכְבָּדָה, הַמְשִׁיכִי לְסַפֵּר, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לֹא לְהַפְסִיקָהּ בָּאֶמְצַע.

– וּבְכֵן: אָבִיו שֶׁל שׁוּבֶּרְט הָיָה מוֹרֶה. כְּבָר בְּגִיל רַךְ הִצְטַיֵּן פְרַנְץ בְּלִמּוּדֵי הַמּוּסִיקָה. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה בַּעַל קוֹל נָעִים, הִשְׁתַּתֵּף בְּמַקְהֵלַת חֲצַר הַמַּלְכוּת. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שָׁנָה חִבֵּר אֶת הַמּוּסִיקָה לְשִׁירוֹ שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר גֶתֶּה: “מֶלֶךְ הָרוּחוֹת”⁴⁹. וּמֵאָז הָיָה לַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַמֻּבְהָק שֶׁל הַשִּׁירִים. חִדּוּשׁוֹ בְּשֶׁטַח זֶה הָיָה כָּל־כַּךְ גָּדוֹל, שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְדַבְּרִים מֵאָז עַל שׁוּבֶּרְט כְּקוֹמְפּוֹזִיטוֹר “הַלִּיד”⁵⁰, וְלֹא נִסּוּ לְתַרְגֵּם אֶת הַמִּלָּה הַזּוּ לְשָׂפָה אַחֶרֶת.

– בַּמֶּה הָיָה חִדּוּשׁוֹ שֶׁל שׁוּבֶּרְט כָּל־כַּךְ גָּדוֹל? – שָׁאַל עָמוֹס.

– אֲנִי אוּכַל לְהַסְבִּיר לְךָ זֹאת הֵיטֵב – אָמַר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ – הֲתַרְשֶׁה לִי, עָמוֹס?

– אַכִּיר לְךָ טוֹבָה רַבָּה, לוּ תוֹאִיל לְהַסְבִּיר לִי. וְאַתְּ, חֲצוֹצְרָה, וַדַּאי לֹא תִכְעֲסִי, כִּי הִפְסַקְנוּךְ שׁוּב.

– בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה, הֲרֵי הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ הוּא מְלֻמָּד וְיוֹדֵעַ הַכֹּל – עָנְתָה בִּקְצָת תַּרְעֹמֶת.

– לֹא אָמַרְתִּי, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ הַכֹּל, אוּלָם בְּשֶׁטַח מַדַּע הַמּוּסִיקָה רָכַשְׁתִּי לִי קְצָת יְדִיעוֹת.

– אַל תִּתְוַכְּחוּ, יְדִידַי! – פָּנָה אֲלֵיהֶם עָמוֹס – הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ יַסְבִּיר, אַחַר־כַּךְ הַחֲצוֹצְרָה תַמְשִׁיךְ.

– אַמְשִׁיךְ רַק בִּתְנַאי אֶחָד, כִּי לֹא תַפְסִיקוּנִי שׁוּב.

– לֹא נַפְסִיקֵךְ, אֲנִי מַבְטִיחַ לָךְ, לֹא נַפְסִיקֵךְ עַד שֶׁנִּשְׁמַע אֶת הַהַסְבָּרָה.

הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ אָמַר:

– לְפָנִים הָיוּ הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים מְחַבְּרִים אֵיזוֹ נְעִימָה לְשִׁיר, כְּלוֹמַר לְבַיִת אֶחָד, וְעַל פִּיהָ הָיוּ שָׁרִים אֶת כָּל בָּתָּיו. לָרֹב לֹא הִתְאִימָה הַנְּעִימָה לְרוּחַ הַמִּלִים. אָמְנָם גַּם בֶּיטְהוֹבֶן סָר כְּבָר מֵהַדֶּרֶךְ הַזֹּאת וְלֹא שִׁעְבֵּד לְגָמְרֵי אֶת הַמִּלִּים לַנְּעִימָה. אוּלָם שׁוּבֶּרְט חוֹלֵל מַמָּשׁ מַהְפֵּכָה. אֶצְלוֹ אֵין אוֹתָהּ הַנְּעִימָה חוֹזֶרֶת בְּכָל בַּיִת, אֶלָּא הִיא קוֹמְפּוֹזִיצִיָּה⁵¹ שְׁלֵמָה הַמְתָאֶרֶת אֶת הָעֲלִילָה שֶׁבַּשִּׁיר.

שׁוּבֶּרְט חִבֵּר הַרְבֵּה שִׁירִים, מוּסִיקָה קַמֶּרִית וְאוֹפֶּרוֹת, אֲשֶׁר רָכְשׁוּ אֶת לִבָּם שֶׁל כָּל חוֹבְבֵי מוּסִיקָה עֲדִינָה וְטוֹבָה. כְּמוֹ בֶּיטְהוֹבֶן יָצַר תֵּשַּׁע סִימְפוֹנִיּוֹת. הָאַחֲרוֹנָה יְדוּעָה כַּסִימְפוֹנִיָּה הַבִּלְתִּי גְמוּרָה. הַמָּוֶת בָּא כְּחֶתֶף וּגְזָלוֹ מֵהָעוֹלָם, וְהוּא רַק בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים. כָּל יָמָיו הִתְלַבֵּט וְסָבַל. יִסּוּרֵי נַפְשׁוֹ הֶחֱלִישׁוּ אֶת כֹּחוֹ עַד שֶׁנָּפַל לַמִּשְׁכָּב שֶׁמִּמֶּנוּ לֹא קָם.

– רַק בֶּן שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים הָיָה בְּמוֹתוֹ – נֶאֱנַח עָמוֹס – תָּאֲרוּ לָכֶם, מֶה הָיָה מַעֲנִיק לָעוֹלָם, אִלּוּ הָיָה מַגִּיעַ לְגִילוֹ שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן. לִבִּי בּוֹכֶה עַל גּוֹרָלָם הַמַּר שֶׁל הַיּוֹצְרִים הַנַּעֲלִים עֲלֵי אֲדָמוֹת. מַדּוּעַ גָּדוֹל כָּל־כַּךְ סִבְלָם שֶׁל הַטּוֹבִים?

– אַל תִּתְעַצֵּב אֶל לִבְּךָ, עָמוֹס! גָּדוֹל הָיָה סִבְלָם עֲלֵי אֲדָמוֹת, אוּלָם גְּדוֹלִים פִּי אֶלֶף שְׂכָרָם וְאָשְׁרָם, כִּי זָכוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים. בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל עִיר וּכְפָר שָׁרִים וּמְנַגְּנִים אֶת יְצִירוֹתֵיהָם. הִנֵּה דוֹבְבוּ שְׂפָתֶיךָ אֶת הַשֵּׁמוֹת בֶּיטְהוֹבֶן וְשׁוּבֶּרְט, וְקוֹלְךָ הִרְטִיט אֶת לִבֵּנוּ, וְכָךְ זֶה בְּכָל הָעוֹלָם – אָמַר כִּנּוֹר שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה.

הַכֹּל הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם לְכָל הָעֲבָרִים. מֵאַיִן בָּא הַקּוֹל הַזֶּה הָרַךְ וְהָעַז כְּאֶחָד?

– הַפַּעַם נְבַקֶּשְׁךָ לָשֵׂאת אֶת עֵינֶיךָ אֶל הַשָּׁמַיִם – נִשְׁמַע אוֹתוֹ הַקּוֹל שֵׁנִית.

נָשְׂאוּ כֻלָּם אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ שַׁעַר יָרֹק שֶׁעַל עַמּוּדָיו הִשְׂתָּרְגוּ וְעָלוּ שׁוֹשַׁנִּים וְרֻדּוֹת, כְּחֻלּוֹת, אֲדֻמּוֹת, לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת. אֵיזֶה שְׁלַל צְבָעִים מַרְהִיבֵי עָיִן! נִשְׁמְעוּ שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת וְהַשַּׁעַר נִפְתַּח לִרְוָחָה. עָמוֹס וְהַכֵּלִים פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם וּפָעֲרוּ אֶת פִּיהֶם מֵהִתְרַגְּשׁוּת וְתִמָּהוֹן, אַךְ לֹא הֵעִיזוּ לְהַשְׁמִיעַ אַף הֶגֶה. בִּמְרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים הִתְנוֹסֵס שֶׁלֶט תְּכֵלֶת וְעָלָיו חֲקוּקוֹת הַמִּלִּים:

“שְׁעַת הַמּוּסִיקָה בַּשָּׁמָיִם”.

 

פרק ז. שְׁעַת הַמּוּסִיקָה בַּשָּׁמָיִם    🔗

בַּגַּן פּוֹרְחִים מִילְיוֹנֵי פְּרָחִים. כָּל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם יוֹשְׁבִים בְּכִסְאוֹת זוֹהֲרִים. רַבִּים מֵהֶם הִכִּיר עָמוֹס מִיָּד, שֶׁכֵּן אָהַב לְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם. בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה יוֹשְׁבִים: בֶּיטְהוֹבֶן, מוֹצַרְט, בַּךְ, שׁוּבֶּרְט, מֶנְדֶּלְסוֹן וְצַ’יקוֹבְסְקִי. מֵאֲחוֹרֵיהֶם הַכִּסְאוֹת מְסֻדָּרִים בְּצוּרַת אַמְפִיתֵּאַטְרוֹן⁵².

יוֹהַן סֶבַּסְטְיַן בַּךְ (1685–1750)

הָיָה אוֹרְגַּנִיסְטָן וְכַנָּר, יָצַר יְצִירוֹת מוּסִיקַלִיּוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד: עֶשְׂרִים קַנְטַטּוֹת חִילוֹנִיּוֹת, קַנְטַטּוֹת לְחַגִּים, מוּסִיקָה לְאוֹרְגַּן וְלִפְסַנְתֵּר וְעוֹד.

– הִנֵּה שָׁם הֶנְדֶּל וְהַיְדֶן, וְשָׁם כֶּרוּבִּינִי (1760–1842) וְדוֹנִיצֶטִי (1797–1848) – קָרָא עָמוֹס.

הֶקְטוֹר בֶּרְלִיוֹז

יָצַר סִימְפוֹנִיּוֹת וְאוֹפֶּרוֹת (“הַסִּימְפוֹנִיָּה הַפַנְטַסְטִית”)

– הִנֵּה בֶּרְלִיוֹז, הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַצָּרְפַתִּי הַגָּדוֹל (1803–1889), בַּעַל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַדִּמְיוֹנִית, וְרַאוֶול הַצָּרְפַתִּי (1875–1937), מְחַבֵּר הַ“בּוֹלֶרוֹ” וְשָׁם פְרַנְץ לִיסְט, שֶׁהָרַפְּסוֹדִיּוֹת הַהוּנְגָרִיּוֹת שֶׁלּוֹ מַקְסִימוֹת עַד הַיּוֹם הַזֶּה זָקֵן וְנַעַר – לָחַשׁ הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ עַל אָזְנוֹ שֶׁל עָמוֹס.

פְרַנְץ לִיסְט (1811–1886) פְּסַנְתְּרָן וְקוֹמְפּוֹזִיטוֹר.

חִבֵּר מוּסִיקָה לִפְסַנְתֵּר “רַפְּסוֹדִיּוֹת הוּנְגַרִיּוֹת” וְעוֹד.

– וְשָׁם בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה הָרְבִיעִית שׁוֹפֶּן (1810–1849), הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַפּוֹלַנִּי־צָרְפַתִּי, שֶׁנִּגֵּן אֶת יְצִירוֹתָיו עַל פְּסַנְתֵּר. גַּם הוּא מֵת בְּאִבּוֹ. הַמּוּסִיקָה שֶׁלּוֹ עֲדִינָה וְרַכָּה וְאֵין כָּמוֹהָ לִיפִי הַנְּעִימָה – אָמַר הַבַּס.

– וְשָׁם רוֹאֶה אֲנִי אֶת גְּלִינְקָה הָרוּסִי (1804–1857), בְּחֶבְרַת סְמֶטַּנָּה הַצֶּ’כִי – לָחַשׁ אַחַד הַכִּנּוֹרוֹת.

– אֲנִי יוֹדֵעַ עַל סְמֶטַּנָּה (1824–1884), שֶׁהוּא חִבֵּר אֶת הָאוֹפֶּרָה “הַכַּלָּה הַמְכוּרָה”, וְאִלּוּ עַל גְּלִינְקָה טֶרֶם שָׁמַעְתִּי, – אָמַר עָמוֹס.

פְרֶדֶּרִיק שׁוֹפֶּן (1810–1849)

יָצַר יְצִירוֹת חֲשׁוּבוֹת לִפְסַנְתֵּר.

– גְּלִינְקָה נֶחְשָׁב כַּאֲבִי הַמּוּסִיקָה הָרוּסִית, עָנָה הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ.

– וְשָׁם לְמַעְלָה רוֹאֶה אֲנִי אֶת גַּ’קוֹמוֹ מֵאִירְבֶּר (1791–1864) בְּחֶבְרַת זַ’ק אוֹפֶנְבַּךְ (1819–1880), שְׁנֵיהֶם קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים יְהוּדִים – הִדְגִּישׁ עָמוֹס בְּגָאוֹן.

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה, כִּי שְׁנֵיהֶם מָשְׁלוּ בִזְמַנָּם בְּעוֹלָם הָאוֹפֶּרָה, וְהַיְצִירוֹת: “הָאַפְרִיקָאִית”, “הַהוּגֶנּוֹטִים” שֶׁל מֵאִירְבֶּר, “סִפּוּרֵי הוֹפְמַן”, “הֶלֶנָּה הַיָּפָה”, אוֹרְפֵיאוֹס בַּשְּׁאוֹל" שֶׁל אוֹפֶנְבַּךְ מֻצָּגוֹת עַל כָּל בָּמוֹת הָאוֹפֶּרָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אַחַת הַוְּיוֹלוֹת.

בֶּדְרִיךְ (פְרִידְרִיךְ) סְמֶטַּנָּה (1824–1884)

נֶחְשָׁב כְּיוֹצֵר הַמּוּסִיקָה הַצֶ’כִית הַלְּאֻמִית. חִבֵּר אוֹפֶּרוֹת (“הַכַּלָּה הַמְכוּרָה”) וְשִׁירוֹת סִימְפוֹנִיּוֹת לְתִזְמֹרֶת (“מוֹלַדְתִּי”).

– אַגַּב, יֵשׁ לְהָעִיר, הִתְעָרֵב הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ – כִּי “הֶלֶנָּה הַיָּפָה” וְ“אוֹרְפֵיאוּס בַּשְּׁאוֹל” נֶחְשָׁבוֹת כְּאוֹפֶּרֶטּוֹת⁵³, וְכִי אוֹפֶנְבַּךְ הוּא הַיּוֹצֵר שֶׁל הַסּוּג הַזֶּה. וְשָׁם, הַבֵּט, עָמוֹס, יוֹשֵׁב וֶבֶּר (1786–1826) יַחַד עִם גְּדוֹלֵי הָאוֹפֶּרָה הָאִיטַלְקִית: רוּסִינִי (1792–1868), וֶרְדִּי (1813–1901) וְפּוּצִ’ינִי (1858–1924).

– אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲנִי יוֹדֵעַ. אֶת יְצִירֹותֵיהֶם לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן, אַך שְׁמַעְתִּין בָּרַדְּיוֹ, לְמָשָׁל “טְרוּבַדּוֹר, “אַאִידָה” וּ”טְרַבְיַטָּה" לְוֶרְדִּי, “לַה בּוֹהֶם”, “טוֹסְקָה” וּ“בַּטֶּרְפְלַי” (הַפַּרְפָּר) לְפּוּצִ’ינִי.

– נָכוֹן, אוּלָם אֶת רוֹסִינִי שָׁכַחְתָּ – אָמַר הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ…

– סְלִיחָה, מַה יָצַר רוֹסִינִי?

אִיגוֹר סְטְרָבִינְסְקִי, נוֹלַד בִּשְׁנַת 1882.

אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ. חִבֵּר מוּסִיקָה לְבַּלֶטִים: “צִפּוֹר הָאֵשׁ”; “פֶּטְרוּשְׁקָה”; “קָרְבַּן הָאָבִיב” וְעוֹד; סִימְפוֹנִיּוֹת וְאוֹרַטּוֹרְיּוֹת.

– הָהּ, הַרְבֵּה אוֹפֶּרוֹת יָצַר רוֹסִינִי, רְצִינִיּוֹת וּמְבַדְּחוֹת, כְּגוֹן “וִילְהֶלְם טֶל”, “סֶמִּירָמִיס” וְאַחֲרוֹנָה אַחֲרוֹנָה חֲבִיבָה: “הַסַּפָּר מִסֶּוִּילְיָּה”. בְּגִיל שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה הִפְסִיק רוֹסִינִי אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְשׁוּב לֹא חִבֵּר שׁוּם אוֹפֶּרָה, אֶלָּא – סֵפֶר לְבִשּׁוּל; וְהוּא הֲרֵי הִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שִׁבְעִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים.

– הָהּ, זֶה מְעַנְיֵן מְאֹד…אֲבָל מַדּוּעַ הִפְסִיק בְּגִיל שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה?

– מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁרוּחַ הַשִּׁירָה סָרָה מֵעָלָיו. מָשָׁל לִבְאֵר מַיִם חַיִּים שֶׁחָרְבָה בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּלוֹמַר, הַמַּעְיָן אֵינוֹ נוֹבֵעַ, כִּי מֵימָיו אָזְלוּ. כָּךְ גַּם הָאָדָם הַיּוֹצֵר. כָּל זְמָן שֶׁרוּחַ הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו יְצִירָתוֹ זוֹרֶמֶת כְּאוֹתוֹ מַעְיָן מְפַכֶּה, אוּלָם יֵשׁ וְרוּחַ הַיְצִירָה תִּפָּסֵק וְשׁוּב אֵינָהּ מְפַעֶמֶת אוֹתוֹ.

– רְאֵה, עָמוֹס, שָׁם לְמַעְלָה, בַּשּׁוּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת קְבוּצַת קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים: הַיְּהוּדִי גּוּסְטַב מַהְלֶר (1860–1911), קְלוֹד דֶּבְּיוּסִי (1862–1918) הַצָּרְפַתִּי, הַיְּהוּדִי הָאֲמֶרִיקָאִי ג’וֹרְגְ' גֶּרְשְׁבִין (1898–1937), הָרוּסִי אִיגוֹר סְטְרָבִינְסְקִי. מַהְלֶר יָצַר סִימְפוֹנִיּוֹת יָפוֹת מְאֹד וְהָיָה גְדוֹל הַמְנַצְּחִים שֶׁבְּדוֹרוֹ, דֶּבְּיוּסִי הָיָה אַחַד הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים הַמּוֹדֶרְנִיִּים, שֶׁיָּצַּר סִגְנוֹן חָדָשׁ וְדַרְכֵי הַהַבָּעָה שֶׁלּוֹ מַפְתִּיעִים לִפְעָמִים בֶּעֱזוּזָם וְרַכּוּתָם כְּאֶחָד. וְאִלּוּ הַיְּהוּדִי ג’וֹרְגְ' גֶּרְשְׁבִּין, יְלִיד הָרֹבַע הַיְּהוּדִי שֶׁבִּנְיוּ־יוֹרְק, הָלַךְ בִּדְרָכִים חֲדָשׁוֹת לְגָמְרֵי. הוּא מָזַג אֶת הַסִּגְנוֹן הַסִּימְפוֹנִי – הַקּוֹנְטְרַפּוּנְקְטִי⁵⁴ עִם הַדְּזֶ’ז⁵⁵.

“הָרַפְסוֹדִיָּה הַכְּחֻלָּה” שֶׁלּוֹ מְנֻגֶּנֶת בְּכָל הָעוֹלָם, וְהַשְׁפָּעָתָהּ עַל הַרְבֵּה קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים צְעִירִים גְּדוֹלָה. וְשָׁם יוֹאֵל אֶנְגֶּל, יוֹצֵר הַמּוּסִיקָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה.

תִּזְמֹרֶת דְּזֶ’ז

בַּתְּמוּנָה אָנוּ רוֹאִים אֶת הַתִּזְמֹרֶת הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל דְּיוּק אֶלִינְגְטוֹן.

– מָה רַב הַפְּאֵר וְהַזֹּהַר בַּשָּׁמַיִם! – קָרָא עָמוֹס בְּהִתְפָּעֲלוּת. מִבֵּין הַשְּׁחָקִים נִתְגַּלְּתָה בָּמָה עֲנָקִית רְפוּדָה פְּרָחִים זוֹהֲרִים בְּאַלְפֵי צְבָעִים שֶׁעַיִן טֶרֶם רָאָתָם. בְּאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ בָּעֲרוּ לַפִּידִים שֶׁשַּׁלְהַבְתָּם הָיְתָה כְּחֻלָּה כִּשְׁמֵי הָאָרֶץ בְּלֵיל אָבִיב. כָּרוֹז הוֹפִיעַ וְקָרָא בְּקוֹל נָעִים וְעָדִין לְהַפְלִיא:

– הַכַּנָּר בְּרוֹנִיסְלַב הוּבֶּרְמַן יְנַגֵּן בְּלִוְיַת הַתִּזְמֹרֶת אֶת הַקּוֹנְצֶ’רְטוֹ לְכִנּוֹר וְתִזְמֹרֶת, רֶה מַז’וֹר אוֹפּוּס 61, לְלוּדְוִיג וַן בֶּיטְהוֹבֶן, וְהַמַּאסְטְרוֹ בִכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יְנַצֵּחַ.

– הָהּ, בְּרוֹנִיסְלַב הוּבֶּרְמַן. אַבָּא סִפֵּר לִּי הַרְבֵּה עָלָיו. הוּא יִסֵּד אֶת הַתִּזְמֹרֶת הָאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִית.

– נָכוֹן, מִשֶּׁגֵרַשׁ הִיטְלֶר אֶת הַמּוּסִיקָאִים הַיְּהוּדִים מֵהַתִּזְמֹרוֹת בְּגֶרְמַנִיָּה, הָלַךְ הוּבֶּרְמַן וְקִבֵּץ אֶת הַוִּירְטוּאוֹזִים⁵⁶ הַיְּהוּדִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָם וְיִסֵּד אֶת הַתִּזְמֹרֶת שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא פְּאֵרָהּ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַיְּהוּדִים בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

– הַס! – לָחֲשׁוּ כָּל הַכֵּלִים בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד. בֵּינְתַיִם יָצְאוּ כָל יֶתֶר כְּלֵי הַנְּגִינָה, לְרַבּוֹת כְּלֵי הַהַקָּשָׁה, וְעָמְדוּ מִסָּבִיב לְעָמוֹס, וְהִקְשִׁיבוּ בְּרֶטֶט שֶׁל קְדֻשָּׁה לַצְּלִילִים שֶׁהִצְטַלְצְלוּ מִכִּנּוֹרוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַכַּנָּרִים. עָמוֹס עָצַם אֶת עֵינָיו מֵרֹב עֹנֶג. אֵיזֶה עֹמֶק שֶׁל הַבָּעַת הָרֶגֶשׁ! הֲרֵי נִדְמֶה לְךָ, כִּי הַצְּלִילִים חוֹדְרִים לְנִשְׁמָתְךָ וּמְגַפְּפִים וּמְחַבְּקִים אֶת לְבֶּךָ. מוּסִיקָה כָּזֹאת אִי־אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ עֲלֵי אֲדָמוֹת.

– הֲרֵי אַתָּה וַאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים אוֹתָהּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא בַּשָּׁמַיִם – הֵעִיר בְּלַחַשׁ הַבַּס. – וּלְדַעְתִּי כָּל מִי אֲשֶׁר אוֹהֵב מוּסִיקָה מְאֹד־מְאֹד מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ וּלְהֵהָנוֹת כָּמוֹנוּ.

– יִתָּכֵן כִּי אַתָּה צוֹדֵק, בַּס חָבִיב.

הוּבֶּרְמַן סִיֵּם אֶת הַקּוֹנְצֶ’רְטוֹ, וּבִמְקוֹם מְחִיאַת כַּפַּיִם נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת עֲדִינִים שֶׁל פַּעֲמוֹנֵי זָהָב בְּטוֹנִים⁵⁷ שׁוֹנִים שֶׁנִתְחַבְּרוּ וְהָיוּ לִנְעִימָה עֲרֵבָה וְיָפָה. בֶּיטְהוֹבֶן נִגַּשׁ אֶל הוּבֶּרְמַן וְחִבְּקוֹ. עָמוֹס הִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ לְבַל יִרְאוּ הַכֵּלִים, כִּי עֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת.

– אַל תִּתְבַּיֵּשׁ, עָמוֹס יָקָר! אֵלּוּ הֵן דִּמְעוֹת גִּיל – וּבִשְׁעַת דִּבּוּרוֹ נִתְגַּלְגְּלוּ שְׁתֵּי פְנִינִים גְּדוֹלוֹת וְנָפְלוּ לְתוֹךְ גּומוֹת הַהַכְוָנָה שֶׁלְּיַד גֶּשֶׁר הַכִּנוֹר וַאֲשֶׁר לָהֶן צוּרַת סִמַּן שְׁאֵלָה, וּמִיַּד נִשְׁמְעוּ שְׁתֵּי אֲנָחוֹת קוֹרְעוֹת אֶת הַלֵּב.

הַכָּרוֹז הוֹפִיעַ וְהוֹדִיעַ:

– וְעַתָּה יְנַצֵּחַ פְּיוֹטְר אִילִיץ' צַ’יקוֹבְסְקִי עַל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַשִּׁשִּׁית שֶׁלּוֹ הַנִּקְרֵאת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַפַּטֶּטִית⁵⁸.

דְּמִיטְרִי שׁוֹסְטַקּוֹבִיץ, נוֹלַד בִּשְׁנַת 1906.

קוֹמְפּוֹזִיטוֹר רוּסִי חָשׁוּב מְאֹד. חִבֵּר סִימְפוֹנִיּוֹת וְאוֹפֶּרוֹת.

מִשֶּׁנִשְׁמְעוּ הַצְּלִילִים הָרִאשׁוֹנִים הִרְגִּישׁ עָמוֹס, כִּי עַצְבוּת רַכָּה אוֹפֶפֶת אֶת רוּחוֹ, מָשָׁל לְאֵם נוּגָה הַמִּסְתַּכֶּלֶת בְּעֵינֶיךָ וּמְנַשַׁקְתָּן. תּוּגָה תְּהוֹמִית עָלְתָה וְשִׂגְשְׂגָה בְּיַחַד עִם חֶדְוָה נַפְשִׁית מַרְגִּיעָה וּמְנַחֶמֶת.

מִשֶּׁסִּיֵּם צַ’יקוֹבְסְקִי אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה וְהִנִיחַ אֶת הַשַּׁרְבִיט עַל הַכַּן שֶׁלְּפָנָיו, הִשְׁמִיעוּ הַפַּעֲמוֹנִים נְעִימַת־פֶּלֶא שׁוֹבֵבָה וּמְנַתֶּרֶת כְּצִפּוֹר עַל בַּדִּים יְרֻקִּים מֻזְהָבִים בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁל בֵּין־עַרְבַּיִם, פְּיוֹטֶר אִילִיץ' צַ’יְקוֹבְסְקִי הֶחֱוָה קִידָה וְחָזַר אֶל מְקוֹמוֹ.

– אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת הַסִּימְפוֹנִיָּה הַבִּלְתִּי גְמוּרָה – קָרָא עָמוֹס מִתּוֹךְ כְּמִיהָה וְאַהֲבָה לֶעָנֹג שֶׁבַּקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים, פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט, שֶׁמֵּת בְּאִבּוֹ.

אַךְ הוֹצִיא עָמוֹס אֶת הַהֶגֶה מִפִּיו, וּמִיַּד הָיְתָה הַפַּמַּלְיָּה שֶׁל מַעֲלָה כְּמֶרְקָחָה. בֶּיטְהוֹבֶן שׂוֹחַח עִם בַּךְ, הֶנְדֶּל עִם דְּבוֹרְזַ’ק (1841–1904) הַצֶּ’כִי, מוּסוֹרְגְסְקִי הָרוּסִי (1839–1881) עִם ג’וֹרְג' בִּיזֶה הַצָּרְפַתִּי (1838–1875),

סְצֶינָה מִתּוֹךְ הָאוֹפֶּרָה “כַּרְמֶן” מֵאֵת ג’וֹרְג' בִּיזֶה, לְפִי הַצָּגָה שֶׁהִתְקַיְּמָה בָאוֹפֶּרָה קוֹמִיק בְּפַּרִיז בִּשְׁנַת 1875.

בַּעַל הָאוֹפֶּרָה הַמְפֻרְסֶמֶת “כַּרְמֶן”. וְכֻלָּם נִגְּשׁוּ אֶל פְרַנְץ שׁוּבֶּרְט, שֶׁיָּשַׁב כְּדַרְכּוֹ בַּפִּנָּּה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים, וּפָצְרוּ בוֹ, כִּי יְנַצֵּחַ עַל הַסִּימְפוֹנִיָּה הַבִּלְתִּי־גְּמוּרָה שֶׁלּוֹ. אוּלָם שׁוּבֶּרְט הִצְבִּיעַ עַל גּוּסְטַב מַהְלֶר, וְאָמַר, כִּי יְבַקְּשׁוּ מִגְּדוֹל הַמְנַצְּחִים, כִּי יוֹאִיל לְנַצֵּחַ עַל יְצִירָתוֹ, וְהוּא יִפְרֹט עַל הַפְּסַנְתֵּר אֵיזֶה אִימְפְּרוֹמְפְּטִי⁵⁹. כֻּלָּם פָּנוּ אֶל מַהְלֶר שֶׁנֵּאוֹת מִיַּד לָהַזְמָנָה.

– בַּר־מַזָּל אַתָּה, עָמוֹס – לָחַשׁ הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ עַל אָזְנוֹ – וּבִזְכוּתְךָ גַּם אָנוּ נֶהֱנִים.

עָמוֹס כְּבָר שָׁמַע פְּעָמִים מִסְפָּר אֶת בִּצּוּעַ הַסִּימְפוֹנִיָּה הַזֹּאת בָּרַדְיוֹ. אוּלָם מַה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּלִבּוֹ שָׁעָה שֶׁגּוּסְטַב מַהְלֶר הִשְׁמִיעָהּ בִּמְרוֹמֵי הַשְּׁחָקִים, לֹא אוּכַל לְתָאֵר, כִּי חֲסֵרוֹת הַמִּלִים וַחֲסֵרִים הַבִּטּוּיִים לְכָךְ. לְאַחַר שֶׁנִּגֵּן שׁוּבֶּרְט אֶת הָאִימְפְּרוֹמְפְּטִי, נִתְכַּבֵּד שׁוֹפֶּן לְנַגֵּן מֵהָנּוֹקְטוּרְנִים⁶⁰ שֶׁלּוֹ, מוֹצַרְט – בֶּרְסֶז⁶¹, לִיסְט – פְּרֶליוּד⁶², בַּךְ – טוֹקָטָה⁶³ וּפוּגָה⁶⁴, אַנְטוֹן רוּבִּינְשְׁטֵיין – רוֹמַנְס⁶⁵, מֶנְדֶּלְסוֹן –.“שִׁיר בְּלִי מִלִּים”. וְאֵין קֵץ וְאֵין שִׁעוּר לַמַּנְגִּינוֹת הַצּוֹהֲלוֹת בְּלֵב הַשָּׁמַיִם, וּמָלְאָה הָאָרֶץ צְלִילִים כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְרָן כָּל הַיְקוּם, וְשָׁרוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת, וְהִצְטַלְצְלוּ הַנִּגּוּנִים בָּאֲוִיר הַמְרַנֵּן וְהַמְרַעֲנֵן בְּעֵמֶק־יִזְרְעֶאל שֶׁבָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ יִשְׁרָאֵל.

 

פרק ח': יוֹאֵל אֶנְגֶּל נוֹתֵן שִׁעוּר לְעָמוֹס.    🔗

מִשֶּׁנָדַמּוּ הַצְּלִילִים וְנִסְגַּר הַשַּׁעַר בַּשָּׁמַיִם, יָדְעוּ עָמוֹס וְהַכֵּלִים, כִּי זְכוּת גְּדוֹלָה עָמְדָה לָהֶם וְשָׁמְעוּ וְרָאוּ דְּבָרִים שֶׁרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה שׁוֹמְעִים וְרוֹאִים אוֹתָם.

– הִנֵּה נִצְנֵץ רַעֲיוֹן בְּמֹחִי – פָּנָה עָמוֹס אֶל הַבַּס.

– אֵיזֶה רָעֲיוֹן?

– הַרְבֵּה שָׁמַעְנוּ וְרָאִינוּ עַל מוּסִיקָה שֶׁל הָעַמִּים, וְאִלּוּ עַל הַמּוּסִיקָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל סֻפַּר לָנוּ מְעַט־מְעָט. כַּמָּה מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לָדַעַת, כֵּיצַד שָׁרוּ וְנִגְּנוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ בַּתְּקוּפוֹת הַשּׁוֹנוֹת.

– חֲבָל שֶׁלֹּא הִשְׁמַעְתָּ אֶת מִשְׁאַלְתְּךָ זוֹ קֹדֶם לָכֵן כְּשֶׁשַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם הָיוּ פְּתוּחִים. בְּטוּחַנִי, כִּי הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַיְּהוּדִי הַגָּדוֹל יוֹאֵל אֶנְגֶּל הָיָה מְמַלֵּא לְךָ אֶת בַּקָּשָׁתֶךָ.

– מִנַּיִן לְךָ זֹאת?

– כִּי הַלַּיְלָה מְשַׂחֵק לְךָ הַמַּזָּל.

עוֹדָם מְדַבְּרִים, וְהִנֵּה הוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם יוֹאֵל אֶנְגֶּל. הָרִאשׁוֹן שֶׁהִכִּירוֹ הָיָה עָמוֹס. כָּל הַכֵּלִים, וְגַם עָמוֹס, קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם. הַבַּס וְהַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ הִתְרַגְּשׁוּ מְאֹד, וּבְקשִׁי עָמְדוּ עַל רַגְלָם הָאַחַת. אֶנְגֶּל רָמַז לָהֶם, כִּי יִתְיַשְּׁבוּ.

–שָׁלוֹם לְךָ, עָמוֹס! שָׁלוֹם לָכֶם, כְּלֵי נְגִינָה! הַפַּמַּלְיָה שֶׁל מַעֲלָה שְׁלָחַתְנִי אֲלֵיכֶם לְסַפֵּר לָכֶם דְּבָרִים מִסְפָּר עַל תּוֹלְדוֹת הַמּוּסִיקָה בִּכְלָל וְהַמּוּסִיקָה הַיְּהוּדִית בִּפְרָט. אוּלָם אֲבַקֶּשְׁכֶם בְּלִי כָּל טֶכֶס מְיֻחָד, כִּי מֵאָז וּמֵעוֹלָם אָהַבְתִּי אֶת הַפַּשְׁטוּת. שְׁמִי עֲלֵי אֲדָמוֹת הָיָה יוֹאֵל אֶנְגֶּל, וַאֲקַוֶּה, כִּי תַּאֲזִינוּ יָפֶה לִדְבָרָי.

יוֹאֵל אֶנְגֶּל (1868–1927)

חֲלוּץ הַמּוּסִיקָה הַיְּהוּדִית. חִבֵּר גַם אֶת הַמּוּסִיקָה לְ“הַדִּבוּק”.

– נַאֲזִין וְנַקְשִׁיב בְּכָל נִימֵי לִבֵּנוּ – עָנוּ כֻּלָּם בְּמַקְהֵלָה.

– מִשְׁאַלְתְּךָ הִיא, עָמוֹס, לָדַעַת הַרְבֵּה, וְאִלּוּ אֲנִי אוּכַל לְסַפֵּר לְךָ רַק בְּקִצּוּר נִמְרָץ, כִּי עָלַי לַחְזֹר הַשָּׁמַיְמָה עוֹד לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר וּלְהַאֲזִין לִנְגִינַת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

– דָּוִד הַמֶּלֶךְ!! – עָנוּ אַחֲרָיו בְּרֶגֶשׁ שֶׁל הַעֲרָצָה עֲמֻקָּה.

– כֵּן, כָּל יוֹם לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר מְנַגֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת נְגִינַת הַצַּפְרִירִים וְכָל יוֹשְׁבֵי הַשָּׁמַיִם נֶהֱנִים הֲנָאָה נִשְׂגָּבָה, וְאַף הַשְּׁכִינָה בִכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ מַאֲזִינָה, וְאָז זִיו הֲדַר כְּבוֹדָהּ מָלֵא הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם. אוּלָם רָצִיתִי לְקַצֵּר, וְעָלַי לְהַתְחִיל בְּעֶצֶם הָעִנְיָן:

וּבְכֵן, עָמוֹס יָקָר, כֵּלִים חֲבִיבִים!

מַה שֶּׁאֲנִי אֶמְסֹר לָכֶם עַתָּה תִּרְשְׁמוּ לִפְנֵיכֶם וְתִלְמְדוּ הֵיטֵב, כִּי זֶהוּ שִׁעוּר בְּתוֹלְדֹות הַמּוּסִיקָה: בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, פֶּרֶק ד', פָּסוּק כ־כ"א כָּתוּב:

וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי ישֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה, וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנוֹר וְעוּגָב".

טִפּוּסִים שֶׁל כְּלֵי נְגִינָה בַּמֵּאָה ה־18. (מִין חֲלִיל וְכִנּוֹר קָדוּם).

מִכַּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁמֵּאָז הֵחֵל הָאָדָם לִהְיוֹת יוֹשֵׁב אֹהֶל, הָיָה גַּם מְנַגֵּן וָשָׁר. בַּחֲפִירוֹת נִמְצְאוּ כֵּלִים עַתִּיקִים שֶׁעֲלֵיהֶם הָיוּ צִיּוּרִים שֶׁל מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים וְתוֹפְשִׂים כְּלֵי מֵיתָרִים. יֵשׁ רְאָיוֹת הִיסְטוֹרִיּוֹת הַמּוֹכִיחוֹת בַּעֲלִיל, כִּי כְבָר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה לִפְנֵי סְפִירַת הַנּוֹצְרִים הָיוּ נוֹגְנִים בְּחַצְרוֹת מַלְכֵי סִין, שׁוּמֶר וּמִצְרַיִם. בִּימֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה הָיוּ לַהֲקוֹת נוֹגְנִים גְּדוֹלֹות, אֲשֶׁר מִזְמוֹרֵיהֶם וְשִׁירֵיהֶם נֻגְּנוּ וְהוּשְׁרוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ⁶⁶ וְגַם בַּשָּׂדֶה, בַּכֶּרֶם וּבַגָּן. צִיּוּר וּפִסּוּל וְגַם כְּתֹבוֹת נִשְׁתַּמְּרוּ אֵיךְ שֶׁהוּא, וּשְׂרִידֵיהֶם הַמִּתְגַּלִּים מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם בַּחֲפִירוֹת הַשּׁוֹנוֹת, הָאַרְכִיאוֹלוֹגִים⁶⁷ מְפַעַנְחִים וּמַסְבִּירִים אוֹתָם, וְאִלּוּ הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה שֶׁאֵינָן נֶחְרָתוֹת בְּלוּחוֹת וּבַאֲבָנִים – כִּי תָּוִים טֶרֶם הֻמְצְאוּ – לֹא נִמְסְרוּ לָנוּ, וְאָבְדוּ לָנֶצַח.

הָעָם הַיְּוָנִי הָעַתִּיק הָיָה כַּיָּדוּעַ, חֲלוּץ הַפִילוֹסוֹפִיָּה וְהַמַּדָּע, וְגַם בְּשֶׁטַח הַמּוּסִיקָה הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת. וְאִם כִּי מַנְגִּינוֹתֵיהֶם אֵינָן חַיּוֹת כַּיּוֹם, הֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ לְכָל הַפָּחוֹת, כִּי הֶעֱרִיכוּ אֶת הַמּוּסִיקָה. הַטְּרַגֶּדִּיּוֹת הַיְּוָנִיּוֹת שֶׁהֻצְּגוּ בָּאַמְפִיתֵּאַטְרוֹן הָיוּ מְלֻוּוֹת מוּסִיקָה. כַּמּוּבָן שֶׁבַּתְּקוּפָה הָעַתִּיקָה הָיוּ הַכֵּלִים פְּשׁוּטִים יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁל הַיּוֹם. כְּמוֹ בְּכָל שִׁטְחֵי הַמַּדָּע וְהָאֳמָנוּת כַּךְ גַּם בַּמּוּסִיקָה הָיְתָה הַהִתְפַּתְּחוּת אִטִּית, וְהַהִתְקַדְּמוּת חָלָה רַק בַּזְּמָן הֶחָדָשׁ.

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת אַחֲרֵי סְפִירַת הַנּוֹצְרִים הוֹצִיא הָאַפִּיפִיּוֹר גְּרֶגּוֹר הַגָּדוֹל פְּקֻדָּה לַעֲרֹךְ אֶת מִזְמוֹרֵי הַכְּנֵסִיָּה הָרוֹמִית וְגַם אֶת סֵפֶר הַזִּמְרָה הַיָּדוּעַ “זִמְרָה גְרֶגוֹרִיָּנִית”.

עָמוֹס הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהִצְבִּיעַ, שֶׁכֵּן הָיָה רָגִיל בְּכַךְ גַּם בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

אֶנְגֶּל חִיֵּךְ וְאָמָר:

– בְּבַקָּשָׁה, שְׁאַל, עָמוֹס.

– הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת, מָתַי הֻמְצְאוּ תָּוֵי הַנְּגִינָה?

– אָכֵן, שְׁאֵלָה טוֹבָה שְׁאַלְתַּנִי. הָבָה וְאֶעֱנֶה לָךְ; אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאַתְחִיל בְּהַסְבָּרָתִי, אֶשְׁאָלְךָ שְׁאֵלָה: הֶהָיִיתָ כְּבָר לְבַר־מִצְוָה?

– עֲדַיִן לֹא, אַךְ בְּעוֹד חֳדָשִׁים מִסְפָּר.

– בְּטוּחַנִי כִּי אָז תִּלְמַד אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וְגַם אֶת הַהַפְטָרָה לְפִי טַעֲמֵי הַמִּקְרָא. אֵין סָפֵק, כִּי מַנְגִּינוֹת רַבּוֹת נִמְסְרוּ בְּעַל־פֶּה. לְפִי הַמָּסֹרֶת יֵשׁ נִגּוּנִים שֶׁהֵם מִסִּינָי, כְּלוֹמַר: מִימֵי משֶׁה רַבֵּנוּ. גַּם הַיְּוָנִים סִמְּנוּ אֶת הַהַטְעָמָה בְסִימָנִים מְיוּחָדִים, וְהָרוֹמָאִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְסִימָנִים אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ מֵעַל לַמִּלִים וַאֲשֶׁר עַל פִּיהֶם יָדְעוּ לִקְבֹּעַ אֶת הַהַטְעָמָה, קָרְאוּ לָהֶם נִיּוֹמּוֹת⁶⁸. מִטַּעֲמֵי הַמִּקְרָא וְהַנִּיּוֹמוֹת הִתְפַּתְּחוּ לְאַט־לְאַט הַתָּוִים שֶׁלָּנוּ.

וְהִנֵּה לִפְנֵיכֶם צוּרוֹת טַעֲמֵי הַמִּקְרָא וּשְׁמוֹתֵיהֶם

בַּמֵּאָה הָעֲשִׂירִית חַי מוּסִיקָאִי גָּדוֹל וּשְׁמוֹ גּוּאִידוֹ מֵאַרֶצְצוֹ, אֲשֶׁר שִׁכְלֵל אֶת תּוֹרַת הַנְּגִינָה. בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמָן חָרְגָה הַמּוּסִיקָה מִתְּחוּמֶיהָ הַדָּתִיִּים וְחָדְרָה גַּם לַחַיִּים הַחִלּוֹנִים, כְּלוֹמַר לְחַיֵּי הָעָם הַיּוֹמְיוֹמִיִּים. בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה הִצְטַיְּנוּ בְּנֵי נִידֶרְלַנְד, אֲשֶׁר נִגְּנוּ בְּתִזְמֹרֶת הָאַפִּיפִיּוֹר. הָחֵל מִשְּׁנַת 1476 הֵחֵלוּ מַדְפִּיסִים תָּוֵי נְגִינָה, וּמֵאָז צָעֲדָה הַהִתְפַּתְּחוּת בִּצְעָדִים מְהִירִים יוֹתֵר. בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה חַי וְיָצַר הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הָעִבְרִי שְׁלֹמֹה רוֹסִי. הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר פַּלֶסְטְרִינָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ תְּחִלָּה זַמָּר בְּמַקְהֵלַת הָאַפִּיפִיוֹר וְאַחַר כַּךְ – מְנַצֵּחַ, חַי גַּם הוּא בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה. בִּשְׁנַת 1594 הֻצְּגָה הָאוֹפֶּרָה הָרִאשׁוֹנָה “דַּפְנֶה” מֵאֵת פֶּרִי. בִּשְׁנַת 1617 הוֹפִיעָה הַסּוֹנֶטָה לְוַיּוֹלִינָה⁶⁹ הָרִאשׁוֹנָה מֵאֵת מָרִינִי. הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים הִתְחִילוּ מְחַבְּרִים סְוִיטָה⁷⁰ , כְּלוֹמַר חִבּוּרּ מוּסִיקַלִּי מֻרְכָּב מִמִּסְפָּר קְטָעִים רִקוּדִיִּים: אוֹבֶרְטוּרָה, אֲלֶמַנְדֶּה קוּרַנְטָה, סָרַבַּנְדָה, גַּבוֹט וְזִ’יג.

יוֹהַנֶּס בְּרַהמְס (1833–1897)

חִבֵּר סִימְפוֹנִיּוֹת, קוֹנְצֶרְטִים לִפְסַנְתֵּר, קוֹנְצֶרְטוֹ לְכִנּוֹר, קוֹנְצֶרְטוֹ כָּפוּל (לְכִנּוֹר וּלְצֶ’לוֹ) וְקַמֶּרְמוּסִיקָה.

הַשָּׁנָה 1640 הִיא שְׁנַת הָאוֹרַטוֹרִיָּה⁷¹. בִּשְׁנַת 1655 הוֹפִיעָה הַקּוֹמֶדִיָּה הַמּוּסִיקַלִּית הַצָּרְפַתִּית הָרִאשׁוֹנָה מֵאֵת מִישֶׁל־לָה־גֶר. הַמֵּאָה הַשְּׁבַע־עֶשְׂרֵה הִיא הַמֵּאָה הָעֲשִׁירָה בְּקוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים גְּאוֹנִים, שֶׁכֵּן נוֹלְדוּ וְיָצְרוּ בָהּ פְרִידְרִיךְ הֶנְדֶּל, יוֹהַן סֶבַּסְטְיַן בַּךְ הַגֶּרְמַנִּים, סְקַרְלַטִי הָאִיטַלְקִי, פּוֹרְסֶל הָאַנְגְּלִי. יֵשׁ עוֹד לְצַיֵּן, כִּי בַּמֵּאָה הַזֹּאת חַי בְּעִיר קְרֶמוֹנָה שֶׁבְּאִיטַלִיָּה הָאֳמָן הַגָּדוֹל, בּוֹנֶה הַכִּנּוֹרוֹת הַמְפֻרְסָמִים אַנְטוֹנְיוֹ סְטְרַדִּיבָרִי. וּמֵעַתָּה שֻׁכְלְלוּ הַרְבֵּה כֵּלִים עַתִּיקִים וְהֻמְצְאוּ חֲדָשִׁים. גַּם בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חָיוּ וְיָצְרוּ גְאוֹנִים גְּדוֹלִים כְּגוֹן גְּלוּק, הַידֶן, מוֹצַרְט וּבֶיטְהוֹבֶן. נוֹצְרוּ צוּרוֹת חֲדָשׁוֹת בַּמּוּסִיקָה

פְּיוֹטְר אִילִיץ' צַ’יקוֹבְסְקִי (1840–1893)

הָיָה תַלְמִידוֹ שֶׁל הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹר הַיְּהוּדִי אַנְטוֹן רוּבִּינְשְׁטֵין בְּפֶּטֶרְסְבּוּרְג (לֶנִינְגַּרַד שֶׁל הַיּוֹם). חִבֵּר 7 סִימְפוֹנִיּוֹת, סְוִיטוֹת לְתִזְמֹרֶת, אוֹפֶּרוֹת “דַּאמֶה פִּיק”, “יֶבְגֶּנִי אוֹנֵיגִין” וְעוֹד).

הַוּוֹקַלִּית וְהָאִינְסְטְרוּמֶנְטַלִּית. הַסּוֹנָטָה שֶׁהֻרְחֲבָה וְהָיְתָה לְסִימְפוֹנִיָּה, מַגִּיעָה לְשִׂיאָה בִּיצִירוֹתָיו שֶׁל בֶּיטְהוֹבֶן, שׁוּבֶּרְט, מֶנְדֶּלְסוֹן, שׁוּמַן, צַ’יקוֹבְסְקִי, בְּרוּקְנֶר וּמַהְלֶר. וְאֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים הֵם כְּבָר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה. וְאֵין סָפֵק, כִּי בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה הִגִּיעָה הַמּוּסִיקָה לִשְׁלַבָּה הָעֶלְיוֹן בְּיוֹתֵר בְּסֻלַּם הִתְפַּתְּחוּתָהּ.

וְשׁוּב הִצְבִּיעַ עָמוֹס.

– שְׁאַל, בְּנִי, שְׁאַל – אָמַר בְּקוֹל רַךְ אֶנְגֶּל.

מוֹרִיס רַאוֶול (1875–1937)

קוֹמְפּוֹזִיטוֹר מוֹדֶרְנִי. חִבֵּר אוֹפֶּרָה, מוּסִיקָה קַמֶּרִית וּמוּסִיקָה לְבַּלֶטִים.

– סִפַּרְתָּ לָנוּ מְעַט עַל מוּסִיקָה עִבְרִית. כַּנִּרְאֶה לֹא הִצְטַיְּנוּ הָעִבְרִים בְּשִׁירָה וּנְגִינָה?

– הָהּ, עָמוֹס, רַבִּים הֵם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְרוּ וְנָתְנוּ מִכֹּחָם וְאוֹנָם לְעַמִּים אֲחֵרִים. הַשֵּׁמוֹת מֶנְדֶּלְסוֹן, מֵאִירְבֶּר, אוֹפֶנְבַּךְ, גּוֹלְדְמַרְק יְדוּעִים לָךְ. מִיּוֹם שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ “שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ; נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחוֹלֵנוּ”. הַיְּהוּדִים עֻנּוּ וְנִתְיַסְּרוּ בְּפֻרְעָנֻיּוֹת רַבּוֹת. חָרְבוּ מַעְיְנוֹת הַיְצִירָה, אַךְ לֹא נִסְתַּם הֶחָזוֹן לְעוֹלָם. עַם יִשְׂרָאֵל נִצְרַף בְּכוּר הַיִּסּוּרִים וְכֹחוֹ נֶחְלַשׁ, אוּלָם בְּשׁוּבוֹ לְאַרְצוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, הוּא מַחֲלִים וּמְחַדֵּשׁ אֶת יָמָיו כְּקֶדֶם. בְּדוֹר הַתְּחִיָּה שׁוּב לֹא יִתְמַכְּרוּ הַיּוֹצְרִים הַיְּהוּדִים לְעַמִּים אֲחֵרִים, אֶלָּא יִיצְרוּ בְּתוֹךְ עַמָּם וּלְמַעַן עַמָּם. הַמּוּסִיקָאִים הַיְּהוּדִים מַאֲזִינִים הֵיטֵב־הֵיטֵב לְמַנְגִּינוֹת עַמָּם, לְכָל אוֹתָם הַנִּגּוּנִים הַדָּתִיִּים, כְּלוֹמַר הַמּוּשָׁרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּנְשָׁפִים שֶׁל שְׂמָחוֹת, כְּגוֹן שֶׁל חֲתֻנָּה, בַּר־מִצְוָה וְכוּ', מַטִּים אֹזֶן לְנִגּוּנֵי הַחֲסִידִים וּנְעִימוֹת הָעָם וְיוֹצְרִים יְצִירוֹת עִבְרִיּוֹת.

הַבַּס, הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ, וְהַתֹּף הַגָּדוֹל הִסְתּוֹדְדוּ וְהִתְלַחֲשׁוּ. הִרְגִּישׁ אֶנְגֶּל בְּהִתְעוֹרְרוּתָם וּפָנָה אֲלֵיהֶם:

– הֲיֵשׁ לָכֶם מַה לְהָעִיר?

הַבַּס הִתְנַצֵּל עַל חֹסֶר הַנִּמּוּס, שֶׁכֵּן הֵעִיזוּ לְהִתְלַחֵשׁ בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן אֶת שִׁעוּרוֹ, אוּלָם נִזְכַּר בַּמּוּסִיקָה הַיָּפָה שֶׁכָּתַב אֶנְגֶּל לַמַחֲזֶה “הַדִּבּוּק” שֶׁל אַנְסְקִי הַמֻּצָּג בְּ“הַבִּימָה”. אַחֲרָיו מִלֵּא הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ וְכַךְ הָיָה דְּבָרוֹ:

– אֲנִי כְּבָר נִגַּנְתִּי – אוֹ נָכוֹן יוֹתֵר נֻגַּנְתִּי – הַרְבֵּה יְצִירוֹת עִבְרִיּוֹת מֵאֵת הַקּוֹמְפּוֹזִיטוֹרִים אַלֶכְּסַנְדֶּר קְרֵיין, אֶרְנֶסְט בְּלוֹךְ, אַנְטוֹן רוּבִּינְשְׁטֵיין, מ. פּוּלְבֶר, יוֹסֵף אַחֲרוֹן, אֲשֶׁר יָצְרוּ בַגּוֹלָה, וּמֵאֵת שְׁלֹמֹה רוֹזוֹבְסְקִי, מַרְק לַבְרִי, בֶּן־חַיִים, קַמִּינְסְקִי, שְׁטֶרְְנְבֶּרְג וְרַבִּים אֲחֵרִים הַיּוֹצְרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אוּלָם הַמּוּסִיקָה הָאֲהוּבָה עָלַי בְּיוֹתֵר הֵן הַמַּנְגִּינוֹת מִתּוֹךְ “הַדִּבּוּק”.

אֶרְנֶסְט בְּלוֹךְ, נוֹלַד בִּשְׁנַת 1880 בְּגֶ’נֶבָה.

גָּר בְּאַמֶּרִיקָה. קוֹמְפּוֹזִיטוֹר יְהוּדִי חָשׁוּב. חִבֵּר מוּסִיקָה יְהוּדִית: “עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ”; סְוִיטַּת “בַּעַל שֵׁם טוֹב”, קוֹנְצֶ’רְטוֹ לְצֶ’לוֹ “שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ” וְעוֹד.

– תּוֹדָה רַבָּה לָךְ! – אָמַר אֶנְגֶּל וּפָנָה אֶל עָמוֹס: – וְאַתָּה?

לֹא הִסְפִּיק אֶנְגֶּל לְשָׁאֳלוֹ עוֹד שְׁאֵלָה, וְעָמוֹס קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר:

– הָהּ, מַר אֶנְגֶּל, הַרְבֵּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי אֶת הַנְּעִימוֹת שֶׁלְּךָ, וְרַבִּים מִשִּׁירֶיךָ אַף לָמַדְתִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר, אִלּוּ נִתְּנָה לָנוּ הַזְּכוּת לִשְׁמֹעַ הַלַּיְלָה אֶת הַמּוּסִיקָה שֶׁל “הַדִּבּוּק”… – הוּא הִסֵּס, לֹא הֵעֵז לְהַמְשִׁיךְ, אוּלָם אֶנְגֶּל עוֹדְדוֹ:

– הַמְשֵׁךְ, הַמְשֵׁךְ, אַל תִּתְבַּיֵּשׁ! הַלַּיְלָה יִתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ, כִּי אוֹהֵב מוּסִיקָה אֲמִתִּי אָתָּה. וּבְכֵן, מַה בַּקָּשָׁתְךָ וְתֵעָשׂ?!

 – אַחֲרֵי נְגִינַת “הַדִּבּוּק” הָיִיתִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת “הָעֵמֶק” שֶׁל מַרְק לַבְרִי. שָׁמַעְתִּי אֶת הַיְצִירָה הַזֹּאת בָּרַדְיוֹ וְהִיא מָצְאָה חֵן רַב בְּעֵינַי, וְאוּלַי נָכוֹן יוֹתֵר לוֹמַר – בְּאָזְנִי.

אַנְטוֹן רוּבִּינְשְׁטֵין (1829–1894)

פְּסַנְתְּרָן וְקוֹמְפּוֹזִיטוֹר יְהוּדִי. חִבֵּר אוֹפֶּרוֹת (“הַמַּכַּבִּים”) וְעוֹד.

– “הַדִּבּוּק” – מִמַּנְגִּינוֹת הַגּוֹלָה, וְ“הָעֵמֶק” מִנְּעִימוֹת הָאָרֶץ! טוֹב! בַּקָּשׁוֹתֶיךָ תִּתְמַלֶּאנָה, אוּלָם עָלַי לְהִפָּרֵד מִכֶּם, כִּי בָּאָה שְׁעָתִי לַחְזֹר הַשָּׁמַיְמָה, אֶל חֲבֵרַי וְאֶל הַפַּמַּלְיָה שֶׁל מַעְלָה.

כָּל הַכֵּלִים וְעָמוֹס קָמִים וְנִפְרָדִים מֵאֶנְגֶּל וְעֵינֵיהֶם זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת חַמּוֹת, דִּמְעוֹת גִּיל וְתוֹדָה.

– הֱיֵה שָׁלוֹם, עָמוֹס! הֱיוּ שָׁלוֹם, כְּלֵי נְגִינָה!

 

פֶּרֶק ט. מַנְגִּינוֹת “הַדִּבּוּק” וְהוֹרָה שָׁמַיְמִית.    🔗

עוֹדָם מְהַרְהֲרִים בְּיוֹאֵל אֶנְגֶּל הַיָּקָר, וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ שׁוּב הַשָּׁמַיִם, וְנִתְגַּלְּתָה בָמָה שֶׁיּוֹשְׁבִים עָלֶיהָ מָאתַיִם נוֹגְנִים, וְאוּלַי עוֹד יוֹתֵר, וְאֶנְגֶּל עוֹמֵד עַל־יַד הַדּוּכָן וּמַתְחִיל לְנַצֵּחַ. מַקְהֵלָה שֶׁל קוֹלוֹת עֲדִינִים וַעֲרֵבִים וְרַכִּים וְחוֹדְרִים לַלֵּב וְלַנֶּפֶשׁ שָׁרָה:

"מִפְּנֵי מָה,

מִפְּנֵי מָה

יָרְדָה הַנְּשָׁמָה

מֵאִגָּרָא רָמָא

לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא⁷² ?

יְרִידָה צֹרֶךְ

עֲלִיָּה הִיא

מֵרָחוֹק הִדְהֵד קוֹל כִּנּוֹר אֲשֶׁר שָׁאַל וְחָזַר וְשָׁאַל:

"מִפְּנֵי מָה?

מִפְּנֵי מָה?"

וּכְקוֹל אֵם הַשָּׁרָה שִׁיר עֶרֶשׂ לְיַלְדָהּ, וּבִרְאוֹתָהּ, כִּי שֵׁנָה נוֹפֶלֶת עַל עַפְעַפָּיו, שִׁירָהּ הוֹלֵךְ וְשָׁקֵט, הוֹלֵךְ וְשָׁקֵט, עַד שֶׁיֵּאָלֵם לְגָמְרֵי, כַּךְ גַּם נֶאֱלַם קוֹל הַכִּנּוֹר. מִכָּל פַּאֲתֵי הַשָּׁמַיִם בָּאוּ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים בַּעֲלֵי זָקָן וּפֵאוֹת לְבוּשִׁים קַפּוֹטוֹת מֶשִׁי וַחֲבוּשִׁים כּוֹבְעֵי פַּרְוָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהֶם “שְׁטְרַימִיל”, מָתְנֵיהֶם חֲגוּרִים בְּאַבְנֵט שֶׁל מֶשִׁי. אֶנְגֶּל נוֹתֵן אוֹת לַתִּזְמֹרֶת, וְהִיא מַתְחִילָה לְנַגֵּן נִגּוּן עַלִּיז, שׁוֹבְבָנִי, מִתְפָּרֵץ עַל כָּל גְּדוֹתָיו, הַבַּס לוֹחֵשׁ עַל אָזְנָיו שֶׁל עָמוֹס:

– זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל הַקַּבְּצָנִים, בַּמַּחֲזֶה “הַדִּבּוּק”, בָּאִים הַקַּבְּצָנִים אֶל הַחֲתֻנָּה וְרוֹקְדִים רִקּוּד מָלֵא אוֹן וּמְשׁוּבָה. אוּלָם שָׁם בַּשָּׁמַיִם אֵין קַבְּצָנִים. הִנֵּה יוֹצְאוֹת גַּם הַנָּשִׁים לְבוּשׁוֹת בִּגְדֵי הָדָר וְתִפְאֶרֶת בְּמָחוֹל.

לְפֶתַע נֶעֶמְדוּ הָרוֹקְדִים וְנִפְרְדוּ לִשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, הוֹשִׁיטוּ אֶת יְדֵיהֶם לִקְרַאת שְׁלשָׁה יְשִׁישִׁים בַּעֲלֵי זְקָנִים אֲרֻכִּים הַיּוֹרְדִים עַל פִּי מִדּוֹתֵיהֶם. אוּלָם בְּהִתְקָרְבָם רָאָה עָמוֹס אֶת פְּנֵיהֶם הַקּוֹרְנִים וְהַיָּפִים וְהִשְׁתָּאָה מְאֹד: זְקֵנִים וּפְנֵיהֶם פְּנֵי יֶלֶד. הָרוֹקְדִים קִבְּלוּם בִּתְשׁוּאוֹת וּקְרִיאוֹת:

– כָּבוֹד וְהָדָר לַאֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב!

אַחֲרֵיהֶם בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, שָׁאוּל, דָּוִד, שְׁלֹמֹה וְחִזְקִיָּהוּ, וְיֹאשִׁיָהוּ וְכָל הַנְּבִיאִים.

כֻּלָּם הִשְׁתַּלְּבוּ לְמַעְגָּל גָּדוֹל וְרָקְדוּ אֶת “רִקּוּד הַקַּבְּצָנִים”.

הֵרִים משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת יָדָיו וְקָרָא בְהִתְפָּעֲלוּת:

– עַם יִשְׂרָאֵל מָשׁוּל לְחָתָן וְהַתּוֹרָה מְשׁוּלָה לְכַלָּה. פָּרְשׂוּ אֶת הַחֻפָּה וִיקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה.

מִיַּד יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַמַּעְגָּל אַרְבָּעָה צַדִּיקִים: רַבִּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל־שֵׁם־טוֹב, רַבִּי לֵוִי־יִצְחָק מִבַּרְדִּיצֶ’ב, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב, וְהַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֶנְדֶּל מִפַבְּיַנִיץ, וּפָרְשׂוּ אֶת הַחֻפָּה. הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ’נִיץ הֶחֱזִיק אֶת הַתּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹתָיו וְהִשְׁעִין בְּאַהֲבָה רַבָּה אֶת פָּנָיו עַל כִּתְרָהּ הֶעָשׂוּי זְהָב־פַּרְוַיִם זוֹהֵר בְּאַלְפֵי נְגֹהוֹת. הַתִּזְמֹרֶת נִגְּנָה אֶת שִׁיר־הַלֶּכֶת שֶל הַפַּרְטִיזַנִּים. כַּל הַפַּמַּלְיָה שֶׁל מַעְלָה הִפְנוּ אֶת פְּנֵיהֶם לְצַד מִזְרָח.

הוֹפִיעַ בָּחוּר צָעִיר לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים, פָּנָיו הָיוּ מְתוּחִים וְחִוְּרִים, אַךְ בְּעֵינָיו בָּעֲרָה אֵשׁ הַנְּקָמָה וְהָאַהֲבָה.

– מִי זֶה? – שָׁאַל עָמוֹס בְּתִמָּהוֹן רָב. בְּאוֹתוֹ רֶגַע יָצְאָה בַּת־קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה:

– רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הַגִּבּוֹר הַקָּדוֹשׁ, מוֹרֵד הַגֵּטוֹ יְקַדֵּשׁ אֶת הַתּוֹרָה.

יוֹאֶל אֶנְגֶּל הֵרִים אֶת שַׁרְבִיטוֹ, וּבְעֵינָיו הַמְפִיקוֹת צַעַר וָגִיל, רַחֲמִים וָזַעַם הִלְהִיב אֶת הַנּוֹגְנִים, אֲשֶׁר נִגְּנוּ אֶת מַרְשׁ הַחֲתֻנָּה מִתּוֹךְ הַמּוּסִיקָה שֶׁל “הַדִּבּוּק”.

אַבְרָהָם קָָרָא בִדְבֵקוּת:

– יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא חַד הוּא! ⁷³

מִבֵּין הַמְחוֹלְלִים יָצָא לְתוֹךְ הַמַּעְגָּל אִישׁ גְּבַה־קוֹמָה, בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר וְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת בְּבָרָק שֶׁל תּוּגָה וְכִסּוּפִים. עָמוֹס הִכִּירוֹ מִיָּד: בִּנְיָמִין זְאֵב הֶרְצֵל.

זַעֲקַת שִׂמְחָה עָלְתָה מִלִּבּוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ, וְלוּלֵא הַבַּס שֶׁשָּׂם אֶת יָדוֹ עַל פִּיו, הָיְתָה מִתְפָּרֶצֶת וּמַחְרִידָה דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה גַּם יָחַד. ד"ר הֶרְצֵל הֵרִים אֶת שְׁתֵּי יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְקָרָא:

– יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל חַד הוּא! ⁷⁴ – הוֹשִׁיט אֶת יָדָיו לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וְלַמַּגִּיד מִקּוֹזְ’נִיץ, וּשְׁלָשְׁתָּם הֵחֵלוּ רוֹקְדִים רִקּוּד שֶל חֶדְוָה, רִקּוּד שֶׁל נֶחָמָה וְרִקּוּד שֶׁל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן. וִמִילְיוֹנִים הֲמוֹנֵי עָם עָלוּ מִכָּל יַרְכְּתֵי הַשָּׁמַיִם, כָּל קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַתְּקוּפוֹת, מַעְגָּל בְּתוֹךְ מַעְגָּל, וּבְתוֹךְ הַמַּעְגָּל הַפְּנִימִי כָּל קְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל, קָרְבְּנוֹת גְּזֵרוֹת הִיטְלֶר שְׁחִיק־עֲצָמוֹת, וּבְתוֹכָם קָרְבְּנוֹת הַמְאֹרָעוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּרְבָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים חַלְלֵי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר, וּבְאֶמְצַע עוֹטְרִים הָאָבוֹת, הַמְּלָכִים, הַנְּבִיאִים, הַסּוֹפְרִים, הַתַּנָּאִים, הָאֲמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִים, הַפִּילוֹסוֹפִים וְהַמְּשׁוֹרְרִים, אֶת בִּנְיָמִין־זְאֵב הֶרְצֵל, רַבִּי יִשְׂרָאֵל, מוֹרֵד הַגֵּטוֹ וְהַמַּגִּיד מִקּוֹזְ’נִיץ הָרוֹקְדִים כְּשֶׁבִּידֵיהֶם סֵפֶר הַתּוֹרָה. צְלִילֵי מַרְשׁ־הַחֻפָּה מִתְמַזְּגִּים עִם צְלִילִים חֲדָשִׁים חֲזָקִים וְרַעֲנַנִּים, צוֹהֲלִים וּבְרִיאִים, סוֹעֲרִים וְגוֹעֲשִׁים, צְלִילֵי הַהוֹרָה. עַתָּה מִצְטָרֵף לָאַרְבָּעָה שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּעְגָּל הַפְּנִימִי עוֹד חֲמִישִׁי. גַּם הוּא רְחַב כְּתֵפַיִם, בַּעַל זָקָן שָׁחוֹר וְעֵינַיִם קוֹרְנוֹת נוּגוֹת וַחֲדוּרוֹת אֱמוּנָה־וָזַעַם, הֲלֹא זֶה יוֹסֵף חַיִּים בְּרֶנֶר, קְדוֹשׁ מְאֹרְעוֹת יָפוֹ שֶׁבִּשְׁנַת תרפ"א. הַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת שִׁיר “הָעֵמֶק” מֵאֵת מַרְק לַבְרִי:

שָׁרוּ הָאָבוֹת:

"אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר,

כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר"

וְעָנוּ הָאִמָּהוֹת:

הַגִּלְבֹּעַ

מִתְנַשֵּׁק עִם הַתָּבוֹר"

שָׁרוּ הַנְּבִיאִים:

“הַיָּד חוֹרֶשֶׁת”

וְעָנוּ הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים:

“הַלֵּב יִקְצוֹר”

שָׁרוּ כָל הַפַּמַּלְיָה שֶׁל מַעְלָה:

"מַגַּל הַקֶּשֶׁת

מִי יַעֲצוֹר?"

וְעַתָּה נִשְׁמְעוּ גַם קוֹלוֹת נָשִׁים, סוֹפְּרַנוֹ וְאַלְטוֹ, קוֹלֹות גְּבֹהִים וְרַעֲנַנִּים, עֲרֵבִים וְרַכִּים. בָּאוּ הָאִמָּהוֹת, מִרְיָם, דְּבוֹרָה, יָעֵל, רוּת וְכָל הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁבְּכָל הַתְּקוּפוֹת וְרָקְדוּ בְמַעְגָּלִים, רָקְדוּ הוֹרָה שָׁמַיְמִית, שֶׁכְּמוֹתָהּ טֶרֶם רָאָה עָמוֹס בִּימֵי חֶלְדוֹ.

וְהַהוֹרָה הָלְכָה הָלוֹךְ וְהִתְלַהֵב וְהַנּוֹגְנִים נִגְּנוּ בֶּעֱזוּז וּבְחֶדְוָה, וְכָל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים נִזְדַּעְזְעוּ מִקּוֹלוֹתֵיהֶם.

 

סִיּוּם    🔗

– עָמוֹס, עָמוֹס, קוּמָה, עָלֵינוּ לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה! – אֵלֶּה הָיוּ דִבְרֵי שָׁלוֹם שֶׁנָּגַע בְּיָדוֹ בִכְתֵפוֹ כְּדֵי לְהָנִיעוֹ קְצָת.

– הַיֶּלֶד יָשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה – אָמְרָה אִמָּא אֵלָיו – הִנֵּה שִׂפְתוֹתָיו נָעוֹת, הוּא מְמַלְמֵל מַשֶׁהוּ, שְׁמַע!

"אוֹר, אוֹר, אוֹר, אוֹר

כָּל הָעֵמֶק הוּא שִׁכּוֹר".

– עָמוֹס, קוּמָה! הִתְעוֹרֵרָה! אָמַר שָׁלוֹם, וְהַפַּעַם נִעְנַעְהוּ בְחָזְקָה.

עָמוֹס פָּקַח אֶת עֵינָיו וְחָכְכָן בְּיָדָיו.

– וְעַתָּה נִשְׁמַע אֶת נְגִינַת הַצַּפְרִירִים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ – לָחַשׁ כְּשֶׁחִיּוּךְ שֶׁל גִּיל מְרַחֵף עַל שְׂפָתָיו.

– מַה נִּשְׁמַע?! הִנְּךָ שָׁקוּעַ בְּעוֹלַם הַחֲלוֹם, בְּנִי, אוּלָם עָלֵינוּ לִנְסֹעַ הַבַּיְתָה, לַעֲבוֹדָה, וְאֵין לָנוּ פְּנַאי לַחֲלוֹמוֹת.

– וְאוּלַי יֵשׁ לַיֶּלֶד חֹם? – אָמְרָה אִמָּא וּמִשְּׁשָׁה בְיָדָהּ אֶת מִצְחוֹ שֶׁל עָמוֹס. נְגִיעַת יָדָהּ הַחַמָּה שֶׁל אִמּוֹ עוֹרְרַתּוּ וְהֵשִׁיבַתּוּ מֵעוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת לְעוֹלָם הַמְצִיאוּת. הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ, וְרָאָה אֶת הַכֵּלִים עֲטוּפִים וַאֲרוּזִים בְּנַרְתִּיקֵיהֶם. הַחַמָּה נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק הַמֻּזְהָב, וְרוּחוֹת קַלּוֹת נָשְׁבוּ בַּקָּמָה וּבִדְּרוּ אֶת שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא. הוּא הֵחֵל נִזְכָּר: כֵּן, כֵּן, אֶמֶשׁ הַקּוֹנְצֶרְט…וְכָל מַה שֶׁרָאָה וְשָׁמַע, כְּלוּם הָיָה זֶה רַק חֲלוֹם?

שָׁלוֹם יָרַד לִרְתֹּם אֶת הַפְּרָדוֹת, וְאִמָּא סִדְּרָה אֶת קַרְשֵׁי הַיְשִׁיבָה שֶׁעַל גַּבֵּי הָעֲגָלָה. מִשֶּׁחָזְרָה רָאֲתָה אוֹתוֹ נִגַּשׁ אֶל הַבַּס וּמְלַטְּפוֹ – מַרְכִּין רֹאשׁוֹ אֶל הַוְּיוֹלוֹנְצֶ’לוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ – מְחַבֵּק אֶת הַכִּנּוֹרוֹת וְיֶתֶר הַכֵּלִים, וְהֵחִישָׁה אֶת צְעָדֶיהָ אֶל שָׁלוֹם, כִּי תְקָפָהּ תִּמָּהוֹן רָב.

– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהַיֶּלֶד הִצְטַנֵּן וּבְוַדַּאי יֵשׁ לוֹ חֹם גָּבֹהַּ. רְאִיתִיו עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים מְשֻׁנִּים כָּאֵלֶּה…

– מָה רָאִיתְ? אַדְרַבָּה, סַפְּרִי…

– שַׁשַׁשַׁ… הִנֵּה הוּא מִתְקָרֵב…

בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם עָמוֹס כְּשֶׁחִיּוּךְ שֶׁל אשֶׁר מִשְׁתּוֹבֵב בְּעֵינָיו. הִתְרַפֵּק עַל אִמּוֹ וְאָמַר:

– אַבָּא, אִמָּא, כַּמָּה יָפֶה הָיָה זֶה!

– מָה, הַקּוֹנְצֶרְט? וַדַּאי, וַדַּאי.

– לֹא לַקּוֹנְצֶרְט אֲנִי מִתְכַּוֵּן, לַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִּי…

– חֲלוֹם חָלַמְתָּ? נוּ, טוֹב, תְּסַפֵּר לָנוּ בָּעֶרֶב אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה.

– כֵּן, אֲסַפֵּר לָכֶם… אַתֶּם לֹא תַּאֲמִינוּ לִי, בֶּאֱמֶת לֹא, כָּל־כַּךְ יָפֶה וְנוֹרָא הָיָה חֲלוֹמִי…

שָׁלוֹם וְאִמָּא הִתְיַשְּׁבוּ עַל קַרְשֵׁי הָעֲגָלָה. עָמוֹס קָפַץ וְעָמַד מֵאֲחוֹרֵיהֶם.

– אַבָּא, הַרְשֵׁה לִי לִנְהֹג!

– בְּבַקָּשָׁה, עָמוֹס, אַךְ אַל תַּסִּיעֵנוּ לְעוֹלְמוֹת הַחֲלוֹם!

– לֹא, לֹא אַבָּא. אֲנִי חוֹלֵם רַק בַּלַּיְלָה.

וּשְׁלָשְׁתָּם נָסְעוּ בְלֵב מְעוֹדֵד וַחֲדוּר שִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה דֶּרֶךְ שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל לְבֵיתָם, לְבֵית עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת.

– סוֹף –