במכתבו של ר"א מקאליסק לרש"ז מלאדי – “הרב הזקן” כמו שמכנים אותו החסידים – שפרסם מר א' י' בראוור ב"קרית ספר" חוברת ב' נמצא מקום אחר: “וספר לפניו את כל עניין הטלאך שהיה במדינתו קודם שיצאנו משם” (עמ' 148) שהוא סתום מאד והמו"ל הנכבד לא פירש אותו גם לא העיר עליו.
אם מלה זו אינה טעות פשוטה של הדפוס, כמדומה שבעל המכתב מכוון לאותה התנועה שהחסידים מכנים אותה בשם חברת תָלְקְ ושר"א מקאליסק עמד בראשה (החסידים אומרים שנקראה כך, לפי שנתיסדה בשנת תק"ל, ואפשר שהשם הוא באידית בלשון סגי נהור). חברה זו הציבה לה למטרה לצאת לא רק למלחמת מגן, אלא גם למלחמת תנופה כנגד סדרו של עולם; החסידים אומרים שהם היו מעולם התהו; הם היו “מהפכנים” והיו מהפכים את העולם ממש; העולם התגשם לפניהם בצורת החניות שהיו עומדות בשוקי העירות הקטנות ושגם רוח מצויה היתה עלולה להפך אותן על פניהן. לפעמים לא רחוקות היו בעלי חנויות אלו מוצאים את חנויותיהן בבקר הפוכות. זה היה אחד ממעשה תקפם וגבורתם של גבורי ישראל “מחברה תלק”. הרש"ז התקומם כנגד זה בכל תוקף והכנוי “חברה תלק” היה כמעט לשם של גנאי בפי חסידי ליובוויץ, ובכל זאת היו זרמים כאלו גם ביניהם (ביותר באוקריינה) בימי בנו ר' דוב בער “הרב האמצעי”, וגם לאחר כך.
אל לנו לחשוב את זאת להשתובבות גמורה. תנועה זו היו לה שרשים עמוקים. החסידות רצתה להעשות תורת החיים בכל היקפה הגדול של מלה זו. היא הכניסה מושגים חדשים בתורת האלהות (ואין אני נוגע כאן בשאלה אם היו חדשים לגמרי; לגבי היהדות של הדור ההוא היו בודאי חדשים), הכניסה יחסים חדשים בין אדם לחברו (כולנו חסידים בני רב אחד נחנו) וגם שנויים במובן האיקונומי. המנינים הראשונים של החסידים היה בהם צד גדול של השויה עם הקהלות של הנוצרים הראשונים, היתה בהם גם מעין אחדות איקונומית, וכאן כמו שם (אצל הנוצרים) התעוררה השאלה הגדולה, אם יהיו בני התנועה החדשה לכת עומדת מחוץ למחנה החברה, ואפשר עוד מתגרה בה, או להשלים עם החברה ולהשתדל לכבוש אותה. ר"א מקאליסק היה בעד הכת, רש"ז מלאדי בעד החברה. פה כמו שם נצחו המתונים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות