א. 🔗
וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הַסֹהַר,
חַיָב הָהּ עַל אַשְׁמַת שָׁוְא;
שׁוֹפְטִים חָרְצוּ דִינִי קָשֶׁה,
כְּעוֹשִׂים הֵם מִשְׁפָּט לַקָו.
הַאֻמְנָם בִּמְקוֹם הַמִשְׁפָּט
יֵצֵא חַיָב גַם טְהָר־לֵב?
הָהּ אֵין אִישׁ אָז עוֹד בָּטוּחַ,
מִפְּנֵי דִין שָׁוְא, מִשְׁפַּט זְאֵב.
אַךְ הֲלֹא זֶה גַם אָנֹכִי,
לִבִּי מִן הַפֶּשַׁע חָף,
אָסִיר חַיָב כְּכָל פּוֹשֵׁעַ,
בְּהַטוֹת לִי לַחוֹבָה כָף.
מִי יוֹדֵעַ, כַּמָּה תְּמִימִים,
פֹּה מִתְעַנִים בְּחַבְלֵי שְׁאוֹל;
נְקִיִים, זַכִּים בָּרֵי לֵבָב,
כְּחוֹטְאִים פּוֹשְׁעִים בְּעֵינֵי כֹּל.
כַּמָּה נוֹכְלִים, אַנְשֵׁי דָמִים,
עוֹשִׂים עשֶׁר בַּחֲמַס יָד;
חָפְשִׁים שְׂמֵחִים בְּמִשְׁתֵּה שְׁמָנִים,
מֵחֵיל זָרִים שָׁלַל עַד.
וְכַמָה אַנְשֵׁי דָמִים אֵלֶה,
הֵמָה גַם שׁוֹפְטֵי הָעָם,
מִמְרוֹם שִׁבְתָּם חוֹרְצִים מִשְׁפָּט,
בְּקוֹל שׁוֹפֵט וּמְצַוֶה רָם!
כַּמָּה נְבָלִים בְּנֵי בְּלִיַעַל,
מִתְחַפְּשִׂים תַּחַת אֲפֵר;
וּמִתְנַשְׂאִים כְּאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ,
כִּבְנֵי עֶלְיוֹן מְכַהֲנִים פְּאֵר!
ב. 🔗
עַתָּה לִי עֵת שְׂאֵת דוּמִיָה,
שֶׁבֶת דוּמָם בְּבֵית הַבּוֹר;
כִּי חֲנֵפִים בְּשׁוֹט לְשׁוֹנָם,
שָׂמוּ לִי לַחשֶׁךְ אוֹר.
הֲכֹּה תִצְלַח עָרְמַת מְרֵעִים,
לְהַשִׂיא עַל כָּל־נָקִי אֵיד,
וְיִשְׁרֵי לֵבָב דַכְּאֵי רוּחַ,
הֵמָה יִשְׂאוּ עֲוֹן זֵד?
פְּשִׁיעוּת נֶעֶשְׂתָה בַּסֵתֶר,
הַזֵד נֶעְלָם, הִרְחִיק נְדוֹד,
אַךְ הָרְמִיָה הִיא עַד מְהֵרָה,
תֵדַע לְחַפֵּשׂ לְגַלוֹת סוֹד.
לָהּ נָקֵל לִמְצֹא פּוֹשֵׁעַ,
הֶן שְׂפַת שֶׁקֶר לָהּ לָעֵד;
וּשְׂפַת אֱמֶת הִיא נֶאֶלֶמֶת,
כִּי מִי יִשְׁמַע לְמַצְדִיק זֵד?
הַזֵד בָּרַח, לֹא הִפְסַדְנוּ,
עוֹד נִמְצָא לַטֶרֶף שֶׂה;
רַק עֲלִילָה עַל אִישׁ נִמְצָא,
וְעֵדִים מְעִידִים כִּי הוּא זֶה.
ג. 🔗
זֶה שָׁם כָּלוּא בְּבֵית הַסֹהַר
בַּעֲוֹן רֶצַח, חֵטְא שְׁפָךְ־דָם;
יֶלֶד נוֹצְרִי נִמְצָא חָלָל,
מִי זֶה הָרַג יֶלֶד תָּם?
יְהוּדִים הֵמָה אַנְשֵׁי דָמִים,
שׁוֹחֲטִים יְלָדֵינוּ עַל מְנָת
לָלוּשׁ מַצוֹת בִּדְמֵי נוֹצְרִים,
זֹאת לָהֶם תּוֹרָה וָדָת.
וְעֵדִים מְעִידִים דְבָרִים בְּרוּרִים,
כִּי הֵם עֵינָם רָאוּ אָז,
יְהוּדִי שָׁחַט בַּמַאֲכֶלֶת,
שָׁם אֵת הַיֶלֶד הַלָז.
וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵחַ יְהוּדִי,
יֻשְׁלַח חִישׁ אֶל בֵּית הַבּוֹר;
שָׁם יִתְעַנֶה יָמִים רַבִּים,
עַד יֵצֵא מִשְׁפָּטוֹ אוֹר.
וַאֲסַפְסוּף פְּרָאִים הֲמוֹנִים,
קוֹרְאִים עַל הַיְהוּדִים קְרָב,
וּבְאַכְזְרִיוּת כְּחַיְתוֹ טֶרֶף
עוֹשִׂים בָּמוֹ הֶרֶג רָב!
שֶׁקֶר זֶה גָלוּא וְיָדוּעַ,
יְהוּדִים הֵמָה אוֹכְלֵי דָם,
וְיוֹדְעֵי דָת וָדִין מִתְוַכְּחִים,
וּמַרְשִׁיעִים בּוֹ עַם תָּם!
זֶה הוּא גוֹרַל הַנֶחְשָׁלִים,
בְּקֶרֶב עַזִים עוֹמְדִים עָל;
לָהֶם אֵין דָמִים בַּשְׁעָרִים,
חוֹטֵא הוּא אִישׁ אֵין אֱיָל!
ד. 🔗
רַק אֲנִי תֻּמָתִי אֵדַע,
אַךְ מִי יַאֲמִין לִי אֶת־זֹאת?
עִווּת דִין יָצָא מִשְׁפָּטִי,
מִי יוֹכִיחַ יִתֵּן אוֹת?
אִם גַם אֶשָׂא קוֹל אַנְחָתִי,
אֶזְעַק חָמָס, אַשְׁמַת שָׁוְא;
מִי זֶה לְזַעֲקַת אָסִיר יַאֲמִין
בּוֹ אוֹת קַיִן הִתְווּ תָו?
אָשָׁם! נִשְׁמַע בְּבֵית הַמִשְׁפָּט,
חַיָב! קָרָא שׁוֹפֵט עָז;
וְחָמֵשׁ שָׁנִים בְּבֵית הַסֹהַר
נִגְזַר עָלַי בְּתֻמִי אָז.
חָמֵשׁ שָׁנִים מִשְׁנוֹת חַיַי,
קִפְּדוּ בִּגְזַר דִין בְּיוֹם צָר;
אַךְ לֹא רַק חֲמֵשׁ הַשָׁנִים,
כָּל־עֲתִידִי מַר לִי מָר.
מִמִשְׁמַרְתִּי הִתְפַּטַרְתִּי,
אֲנִי אֵין עוֹד זֶה מִתְּמוֹל;
אֵם עַל בָּנִים שָׁם אֻמְלָלִים,
מִי זֶה יְכַלְכְּלֵם בְּחֹסֶר כֹּל!
הָהּ גַם הֵמָה יִשְׂאוּ חֶטְאִי,
כְּאֵב זֶה הָהּ, לֹא אוּכַל שְׂאֵת!
מִי זֶה יַחֲמֹל עַל בְּנֵי אָסִיר,
מֵאָב חוֹטֵא טוֹב אָב מֵת.
ה. 🔗
חֻפְּשָׁה אַחֲרֵי שֶׁבֶת שֶׁבִי,
מַה־תִּנְעַם לַאֲסִירֵי בוֹר;
אַךְ הָהּ מַה נָתַתִּי מְחִירָהּ,
אֹשֶׁר, כָּבוֹד, כָּל־שְׁנוֹת דוֹר!
“אָסִיר”, זֶה שֵׁם קְלוֹנִי עַתָּה,
לְזוּת שְׂפָתַיִם, עִקְשׁוּת פֶּה;
כָּל רוֹאַי עָלַי יַשְׁגִיחוּ,
כְּעַל זְאֵב מִתְחַפֵּשׂ בְּעוֹר שֶׂה.
לַזֵד הַנָס אַכִּיר תּוֹדָה,
שֶׁעֲוֹנוֹ הוּא קַל לָשֵׂאת;
כִּי רַק כֶּלֶא יָצָא דִינִי,
תַּחַת דִין מוֹת נָבָל תֵּת.
ו. 🔗
מִשְׁפָּט, זֶה מַלְאַךְ הָאשֶׁר,
הוּא גַם שָׂטָן מַשְׁחִית, שֵׁד;
כִּי יַד מְלֶאכֶת הַדַבְּרָנוּת,
תַּטֶה אוֹתוֹ לְהַשִׁיא אֵיד.
לוֹמְדִים תּוֹרַת הַמִשְׁפָּטִים,
לֹא לְמַחֲסֶה צֶדֶק כַּדָת;
רַק לַמִכְסֶה עַל פְּנֵי אָוֶן,
לַעֲמֹד אֵיתָן לִבְלִי חָת.
כֵּן הוּא, צֶדֶק יִכָּנֵעַ,
וּמֵשָׁרִים אַךְ לִצְחֹק;
כִּי כֵּן מְלֻמְדֵי דָת וּמִשְׁפָּט,
יוֹצְרִים עָמָל אֱלֵי חֹק.
וְזֶה שָׁם, שֶׁעֲוֹנוֹ אֶשָׂא,
מִתְעַנֵג עַל חַיֵי דְרוֹר;
כֵּן הוּא, יִשְׂחַק, חֵלֶק כְּחֵלֶק,
לִי הָרְכוּשׁ וּלְךָ הַבּוֹר.
וְאוּלַי גַם הוּא בַּמֻשְׁבָּעִים,
קְרִיאֵי מוֹעֵד מִן הָעָם;
לַחֲרֹץ מִשְׁפָּט: חַיָב! זַכְּאִי!
עַל טַרְפּוֹ הַשֶׂה הַתָּם.
ז. 🔗
אַחֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים חשֶׁךְ,
יִתְּנוּ לִי חֹפֶשׁ וָאוֹר;
חֹפֶשׁ מְלֹא רֹחַב הַתֵּבֵל,
אֵצֵא חָפְשִׁי מִן הַחוֹר.
הֲתָשִׁיב לִי זֹאת הַחֻפְּשָׂה,
אֶת הַגְזֵלָה, גְזֵלַת דָל,
כְּבוֹדִי, אָשְׁרִי, חַיֵי שַׁלְוָה,
עֲלִיזוּת נֹעַר וֶאֱיָל?
חָמֵשׁ שְׁנוֹת עֳנִי הָאֵלֶה,
נִמְחוּ מִשְׁנוֹת חַיַי כְּבָר;
מַה־תִּתֵּן לִי אָז הַחֻפְּשָׁה,
מִחוּץ לַחֶבְרָה, מִלְבָּר!
עַתָּה עֵת הִיא חַדֵשׁ אוֹנִים,
עָתִיד חָדָשׁ לִי עֵת דְרוֹשׁ;
מִלְחֶמֶת חַיִים חֲדָשָׁה,
נַסוֹת חֵילִי עוֹד מֵרֹאשׁ.
מְקוֹמִי בְאַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי,
הָהּ לֹא יַכִּירֵנִי עוֹד;
שְׁמִי כְּבָר הוּא לִכְלִמָה בּשֶׁת,
פֹּה לֹא אוּכַל עוֹד עֲמֹד.
זֶה שְׁמִי זִכְרִי פֹּה יִמָחָה,
לֹא יִזָכֵר עוֹד כָּל־עֵת;
שָׁם רָחוֹק בְּאֶרֶץ חֲדָשָׁה,
יָשׁוּב יִחְיֶה שֶׁפֹּה מֵת.
ח. 🔗
יֶשְׁנָם שׁוֹפְטִים אֵינָם מַתְעִים,
רַק נִתְעִים מֵחֶלְקַת פֶּה;
וּבְעִוְרוֹנָם יַטוּ מִשְׁפָּט,
וְיָמִירוּ הַזְאֵב בַּשֶׂה.
יֶשְׁנָם שׁוֹפְטִים בְּנֵי עֲלִיָה,
אַךְ מְעַטִים הֵמָה, חֲבָל!
הֵם לֹא יֻכּוּ בַּסַנְוֵרִים,
דִין אֱמֶת דָנִים, אֲבָל…
ט. 🔗
הַעַד עוֹלָם יוּעַם צֶדֶק,
עֲדֵי עַד לֹא יוּכַל קוּם?
הַאֱמֶת תֵּאָלֵם, תֶּחֱרַשׁ,
וְרַק הַשֶׁקֶר יִנְאַם נְאוּם?
לֹא! יְמֵי שֶׁקֶר לֹא יַאֲרֹכוּ,
גַם לְאוֹר צֶדֶק יָבוֹא יוֹם;
אָז גַם שְׁמִי יָשׁוּב לִיקָרוֹ,
וּקְלוֹנִי יַחֲלֹף כַּחֲלוֹם.
וַאֲנִי אֵצֵא אָז בְּיָד רָמָה,
מִתְגָאֶה עַל שְׁמִי בִּיקָר;
הַאֶשְׂמַח אָז בַּאֲבֵדָתִי,
אֲשֶׁר חָסְרָה לִי זֶה כְּבָר!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות