א. במרו של ד"ר יעקב נאכט: “האגוז בפולקלור היהודי”, בנוגע לגמטריה “אגוז–חט” (שם, עמ' 66), יש להעיר, כי בהרבה מהדורות של רש"י, לפסוק א של פרק יא בישעיהו מוצאים אנו הערת המעתיק בעניין זה שאין לה כל קשר אל דברי רש"י: “אמר המעתיק: בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א”מ (=אבי מורי) זקיני הרמ"א בהגה"ה, בהלכות ראש השנה שאגוז בגימטריא ח"ט והלא הוא גם גימטריה טו"ב? ותירצתי על פי הזוהר, מה שהיקשה ר"א את אביו רשב"י".

ב. בנוסח ברכת “אשר צג אגוז בגן עדן” (שם) אומר המחבר שיש גירסא “צג זוג” אולם הוא מחליט בוודאות “שאין גירסא זו נכונה”. אולם יש להעיר לו כי הנוסח “אשר צג זוג בגן־עדן” היא נוסחת רב האי גאון (תשובת הגאונים הוצאת הרכבי, עמ' 230, סימן תלח) ונמצא בעוד מקורות קדמונים. עיין: הערת הרכבי,שם 383; אוצר הגאונים לכתובות (ע' 14–15); אוצר השירה והפיוט כרך ב, עמ' 63.

ג. במאמרו של ד"ר יום־טוב לוינסקי “מים תחת דם” (שם, עמ' 68) מביא הוא את המנהג למול על המים. ויש להעיר, כי בענין זה יש חילוקי מנהגים בין בני ארץ־ישראל ובני בבל. בני א"י נהגו למול על עפר ובני בבל על המים.

ד. במאמרו של מ"ד גאון “תיקון ז' באדר” (שם, עמ' 90) מובא הפיוט “צעקה יוכבד”. מתוכן הפיוט אפשר להכיר שנתחבר ליום פטירת משה ובכל זאת נהגו באילו קהילות לומר פיוט זה בשמחת־תורה דווקא (עיין אוצר השירה והפיוט, כרך ג, עמ' 326).

ה. ד"ר עמנואל אולסבנגר מציע (שם, עמ' 104) שמות לימות השבוע אורון ליום א וכו'. יש להעיר, שכבר טיפל בזה ר' זאב עעבץ ז"ל בירחון “המזרח”, שהיה עורכו, במאמרו: “שמות ימי השבוע” (עמ' 467).