ראוי היה שהרי"מ טולידאנו בעל המבוא לספר התמיד ישים לב לחומר שאסף אברהם גיגר לתולדות ר' ראובן ב"ר חיים ומשפחתו. השווה “קבוצת מאמרים” בעריכת פוזננסקי, הוצאת תושיה, עמ' 256, והוספות א' כרמולי שם עמ' 281.

מלבד המאירי חושב גיגר בתור תלמיד של בעל ספר התמיד את ר' מנוח מחבר “הלכות טריפות” וספר “המנוחה” על הרמב"ם. ולא הביא שום ראיה לדבריו. פוזננסקי בהערותיו (שם) העיר בצדק, כי ר' מנוח מחבר הלכות טריפות אינו אותו ר' מנוח מחבר ספר המנוחה. אבל גם הוא לא בירר לנו מי משני החכמים הללו היה תלמידו של ר' ראובן ב"ר חיים. ואני מצאתי בשם הגדולים להחיד"א (חלק א מ 46), שבספר המנוחה (פ"י דברכות) נמצא “כתב אדוני מורי רבינו ראובן”. וזה כנראה המקור לדברי גיגר. אבל יש לערער על דעה זו כי ר' ראובן הנזכר בספר המנוחה הכונה לבעל ספר התמיד, כי בספר המנוחה נמצא כגם “מורי ר”מ", ולדעת חיד"א (שם) הכוונה להר"ם מרוטנבורג, וקשה לקבל שאיש אחד היה תלמיד ר' ראובן ב"ר חיים וגם תלמיד של מהר"ם מרוטנבורג, כי יש הבדל גדול בזמן בין שניהם. – לדעתי ר"מ הנזכר בספר המנוחה אין הכוונה למהר"ם מרוטנבורג, אלא לר' מאיר הכהן מנרבונה, כי הרי גם ר' מנוח בעל ספר המנוחה היה מנרבונה (השווה שם הגדולים שם), ועל ר' מאיר נרבוני השווה כפתור ופרח פרק מ ובמאמר זכרון שם בערכו; טור אבן העזר סי' לח; ובסדר הדורות שנת כ"ד לאלף הששי.