שיר: (מגיע מרחוק) בין גבולות בדרכים ללא דרך,
בלילות חסרי כוכבים
שיירות של אחים בלי הרף
למולדת אנו מלווים…. וכו וכו.
כרז: אנית מעפילים חותרת לחוף המולדת. 700 נפש, – גברים נשים זקנים וילדים – על סיפונה. ניצולים בנס מהמבול ששטף את בית ישראל. שרידים יתומים ממה שהיה פעם פאר אומתנו ואבד בהרג הגדול.
האניה עושה את דרכה בכבדות. היא קטנה. והיא מלאה עד אפס מקום. והים סוער. ולילה וחושך מסביב. ואסור להדליק אורות כי זה שנעל את שערי המולדת אורב עם צייה להשיגה וללכדה.
שיר: בין גבולות בדרכים ללא דרך
וכו וכו….
כרז: 700 נפש היקרים לנו מכל על סיפון האניה הנאבקת עם הגלים. יש ושואלים מדוע שואלים אחינו ואחיותינו את חייהם על פני הים. מדוע לא יחכו ולא ימתינו עד אשר תעבור הסערה וינתן להם לעלות בנתיבות בטוחים…
מנגינת השיר: (מדגישה דומיה אחרי השאלה)
כרז: הם אינם יכולים לחכות יותר ולהמתין….
הניסיתם לתאר לנפשכם מי הם ה־700, ומי הם ומה מצבם של כל אלה התרים בעינים בוערות בכל נמלי אורופה אחרי אניות ואחרי האחים מהמולדת שיבואו לקבלם ולהובילם…..
שיר: בין גבולות בדרכים ללא דרך
וכו וכו….
כרז: ילדים שאבדו את הוריהם. הורים שאבדו את ילדיהם. ובעלים שנשותיהם נשרפו. ונשים שבעליהם נשרפו. כולם עשוקים מהחיים וזרוקים מכל המסילות ומחפשים תקון לחייהם האומללים וכמהים לשמש שתזרח גם עבורם ותועים ונודדים בעירום ניכר… וכאשר רגלם נתקלת באבן, הוא זכר לחורבן ביתם. וכאשר עינם תחשוק בחפץ והוא חלק מרכושם השדוד. וכאשר הרוח אבק תתמר והוא עפרם של 6 מיליון אחיהם ואחיותיהם… ועל הכל, סביבם שוב מעגלת אש השנאה שלא כבתה, חלל מות חדש.
הם לא יכולים לחכות יותר ולהמתין, על כן הם על סיפון האניה החותרת עתה לחוף המולדת….
מנגינת השיר: (יוצרת דומיה)
כרז: ועל ומעל הכל. הם יודעים כי המולדת הנבנית ביסורים והלוחמת בעוז ובגבורה זקוקה להם. הגיע לאוזניהם ואל לבם קול קריאתה… שובו בנים לגבולכם…..
מנגינת השיר: (מדגישה דומיה)
כרז: 700 אחים ואחיות על סיפון האניה. והאניה עושה את דרכה בכבדות. כי הים סוער ולילה וחושך מסביב… ולמרות החושך – – אילו נסיתם לחפש אותם בנשמותיכם, וראיתם אותם כעת צופים להשיג את החוף המבוקש… ולמרות שאון הגלים – אילו נסיתם להקשיב בכל חושיכם ושמעתם את הולם לבם ואת אשר פיהם ימלל…
מנגינת השיר: (מופיעה ונדמת)
כרז: הנה…
קול א: היום 18 יום מאז הפלגנו…
קול אשה: שוב לילה…
קול ב: איפה אנחנו?….
קול א: נצטרך מחדש ועוד הפעם להקטין את מנת האוכל…
קול אשה: רק שלא ימעיטו במי השתיה…
קול ב: איפה אנחנו? ארוכה הנסיעה…
קול ג: כי מחפשים אחרינו. כי צריך לשנות בכל פעם את הכיוונים… דרומה וצפונה ומזרחה ומערבה ולבלבל ולהטעות את הראדערים הממשמשים אחרינו…
קול אשה: לב אין להם לאנגלים לקלוט את תשוקת עיפים למנוחה וכמהים להגיע הביתה, וראדערים יש להם…
קול ב: ההגנה הרי פצצה את אלה על הר־הכרמל…
קול א: יש אחרים….
קול ב: (בהתרגזות ועצבנות גוברת) שיפוצצום שנית ושלישית… שלא יפחדו… שלא יחסכו את בטחונם ואת חייהם כאשר שלנו מוטלים בכף הכלא…
קול ג: (מפסיק אותו בצעקה) שתוק לך מנוול…
קול ד: (מרגיע) הנח לו.. האם פלא שאיבד את עצביו, הנח לו… ואתה (לקול ב) שב לך, הרגע, – – הם שם בארץ אינם חוסכים את חייהם… דמם כמים נשפך בימים אלה.. ורק עבורנו, ורק כדי לפרוץ את השער שננעל למנוע את הצלתנו…
קול אשה: (מתחנן) הרגע… הרגע… הם אינם חוסכים את חייהם… הם גם אתנו כאן… על האניה הזאת… איחדו את גורלם עם גורלנו….
מנגינה: (ושאון גלים ואחריהם דומיה)
כרז: הנה…
קול א: היום שלושה שבועות מאז הפלגנו….
קול אשה: צמאה אני…
קול ב: שמעתי את הארצי ישראלים מתלחשים ביניהם כי קרובה המטרה…
קול אשה: צמאה אני…
קול א: מאתים איש שוכנים למטה עיפים וחולים וחלשים ואדישים…
קול אוירון: (מטיל דממה מתוחה)
קול א: (בחרדה) אוירון…
קול ב: שמעתי את הארצי־ישראלים מתלחשים ביניהם… אם לא יגלונו היום נגיע הלילה…
קול אשה: צמאה אני..
קול א: התנוק שנולד לפני1 יממה מת הלילה…
קול אשה: צמאה אני…
קול ילד: הנה לך מים… שתי בזהירות… אל תאבדי טיפה…
קול ב: שמעתי את הארצי־ישראלים מתלחשים ביניהם כי קולטים הם כבר סימנים מהחוף…
קול ב: מי יודע אם הדלק יספיק עוד עד החוף….
קול ילד: שמעתי אחד הארצי־ישראלים שר בבטחון…
השיר: בין גבולות בדרכים ללא דרך
בלילות חסרי כוכבים…
שיירות של אחים בלי הרף
למולדת אנו מלווים….
דומיה: (אחרי השיר)
כרז: הנה….
גאנג: (משמיע פעם ופעמים את קולו)
קולות: (מלווים קול ריצתם והתאספם) מה קרה… מה קרה… קרה דבר מה… אסון קרה… קרה דבר מה… מה קרה…
קול א: (בחרדה) המכונות פסקו לעבוד… האניה עומדת….
קול זקן: רבונו של עולם….
קול אשה: (בתקוה) אולי הגענו…
קולות: אולי הגענו…
קול זקן: אל רחום וחנון….
קול ב: רואים אור…
קול אשה: אור יחידי מהבהב…
קול ב: אור מהבהב…
קול ילד: מירושלים האור…
קול א: מהים לא נראית ירושלים…
קול ב: אולי זה חיפה….
קול ג: ואולי תל־אביב…
קול הילד: אור מירושלים דרך הרים וסלעים יבקע….
קול אשה: רק אור יחידי מהבהב….
קול א: מגדל אור…
קול אשה: או כוכב…
קול חזק: מאותתים מהחוף….
דומיה: (מודגשת)
קול חזק: מאותתים מהחוף… מאותתים… הגעתם. – – מאותתים…תתכוננו בשקט להורדה…
קולות: מאותתים מהחוף….
קול חזק: מאותתים מהחוף – – ההסתדרות שולחת את בניה2 ובנותיה לקבלכם… מאותתים – – אל בהלה ואל פחד, קבוצי הסביבה שומרים את המבואות לחוף… מאותתים – – נהגים ומכוניות ההסתדרות יובילוכם לבתי חבריה…. מאותתים – – זכרו את מלת־ההכר ההסתדרות… מאותתים – – ברוך בואכם….
מנגינת השיר: (מופיעה להדגיש התרגשות ודומיה)
קול המפקד: (ברם־קול) חברי ההגנה וההסתדרות אשר על האניה…
להוריד את הסירות….
למתוח ולקשור את חבל הסולם…
הראשונות יורדות הנשים…
אחריהן הילדים…
אחריהם הגברים…
האחרונים אתם….
חזק…
קולות: חזק ואמץ….
השיר: (גובר והולך) בין גבולות בדרכים ללא דרך….
וכו. וכו…
2/1/48
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות