גאנג (משליט דממה.)
הכרז: הננו מעבירים אתכם עתה לארץ ישראל. לשטחה הדרומי ביותר של המדינה העברית. לנגב. בשטח הזה, הכולל מיליונים דונמים, שלטו במשך עשרות דורות הישימון והשממה. קללת החורבן שגרשה לפני אלפים שנה את העם העברי מאדמתו, – קללה גם את האדמה שנעזבה. היא הפכה למדבר. היא שקעה בתרדמת־מות. עתה מתעוררת האדמה. – עתה היא קמה לתחיה. – עתה היא לובשת בגדי חג ירוקים ונוצצים. כי בניה שבים אליה. – כי מרגישה היא את רטט ידיהם המובילות את המחרשה. כי מזדעזעת היא מעוז צעדיהם הדורכות עם הניר הפתוח לקראת המחר. כי שומעת היא את תפילתם ללחם, – לחם לכל עובד, לחם לאחיהם הנאנקים1 וכורעים בגולה. כי שותה היא בכל יום את זיעת אפם ואת דמעותיהם ואת דם לבם…
גאנג (מדגיש בצלילו העמום את הנאמר.)
הכרז: האזינו. הננו עתה בנגב. הננו בקבוץ גבולות, – אחד מבין 30 הכפרים הקבוציים שנוסדו בשנים האחרונות להחיות את החבל הזה. –האזינו. הערב מתקיימת בגבולות פגישת באי־כוח של 30 הכפרים האלה. הנה אנחנו בחדר האוכל של הקבוץ. קטן הוא חדר האוכל בכפר זה המונה רק 50 נפש. כולם באו. הנה הם יושבים בצפיפות, חברות, חברים, רובם צעירים מאוד, עזי מצח, פרועי בלורית, עם עינים נוצצות, עליזים. הנה גם מבוגרים, גם ראשי שיבה. הם מבין מגויסי ההסתדרות בעיקר, מבין אנשי ההגנה שזורמים הנה לעזור לחבריהם המתישבים להמשיך בעבודתם ולשמור את פרי עמלם – הכפרים החדשים שצצים ונבנים להבטיח את הגבול הדרומי של המולדת. – – האזינו והקשיבו… המולה כמו בכוורת2 דבורים. שיחות רעים וצחוק אשר כתזמורת פעמונים יצלצל, ושירת אחים גם יחד, – – ופתאום ההס שהושלך3…
גאנג (משליט דממה)
הכרז: רשות הדיבור לחבר מ"אסלוג"
חבר מאסלוג: ועד הגוש נקרא היום למפקד הבריטי באיזור הנגב. המפקד הביע את אהדתו למפעל התרבותי הגדול שיצרנו במדבר, בגירוש השממה, בחישוף האדמה מתחת להרי חול, בהנחת צינור המים הנושא ברכה גם לשדות הערבים. אך הנה, כך הוא הוסיף ואמר, מתארגנת מלחמה נגדכם, והוא המפקד והאחראי לבטחון, הוא.
קול מהקהל: המנוול…
חבר מאסלוג: מודיע כי צבאותיו אינם מספיקים להגן על נקודותינו הפזורות והרחוקות אחת מהשניה, ועל כן הוא…
קול מהקהל: המנוול…
חבר מאסלוג: מציע שנעזוב את נקודותינו…
קולות מהקהל: מנוול… מוחלים טובות… נגן בעצמנו.. רק שלא יפריעו ונגן בעצמנו… וגם אם יפריעו, נגן ונעמוד ולא נעזוב…
חבר מאסלוג: כך ענינו. שנגן בעצמנו ולא נעזוב. וידענו כי בשמכם ענינו. וידענו כי אין תשובה אחרת. אך מצאנו לנכון לקרוא את כולנו לאשר את תשובתנו זו…
קולות מהקהל: אשרנו למפרע… עם התלם הראשון שחרשנו נדרנו להתקיים כאן… עם העץ הראשון ששתלנו נשבענו לגדול כאן כמוהו, – נשבענו לא לעזוב…
הכרז: רשות הדבור לחבר “נגבה”.
חבר נגבה: משקנו, כמו יתר משקי הגוש הזה, קם מתוך מרד נגד חוקי הספר הלבן. במרד זה בראשית צעדינו שיכלנו שני חברים, אך רוחנו לא נשברה. תוך שנים מעטות הפכנו שממה לפנת מולדת פורחת. עתה עם האושר הגדול שבא עלינו עם הכרעת האומות המאוחדות נגזר עלינו שוב לשלם מחיר יקר. שלושה חברים של קבוצנו נפלו בימים אלו. משה ליטואק, משה יולוביץ ויעקב מיללר שהגיע רק לפני 4 חודשים מצ’ילי אשר באמריקה הלטינית. באתי להגיד – – אם גם עמוק הכאב מנשוא, הוא לא ירפה לב וידים. הוא יחשל כוח בונה ומגן אשר אליו יתנפץ צר ואויב…
הכרז: רשות הדבור לחבר “דורות”
חבר דורות: אמשיך את דברי חברי שקדמני, אגיד בשם כולנו אשר לבם מתפלץ מכאב על חללינו בדורות, במשמר הנגב, בגבולות, בכפר עציון, בנבטים, בנירים, – – כאב זה יחשל מנוף להמשך חיים ויצירה. הוא יטפח מפעל אשר צדקו וטהרו יהפכו עוד שנאת מוסתים לאחות־שכנים. כאב זה יעמיק את הברית עם כברת אדמה זו…
קולות מהקהל: כאב זה יעמיק את הברית עם כברת אדמה זו… לא נעזוב את האדמה אשר אירשנוה לצמיתות לנו למולדת…
הכרז: רשות הדבור לחבר “גבולות”
חבר גבולות: קבלנו מכתב מאביה של מרים שחור, אחת מששה חברי ההגנה מתלאביב שנפלו על יד משקינו. וכך הוא כותב. “אינני בא להוזיל דמעות ולהספיד את בתי היקרה. אני קורא לנוער העברי לבוא ולמלא את השורות במקום אלה שנפלו. אשרי ההורים שגדלו בנים שיודעים לעמוד על משמר המולדת…”
קולות מהקהל: אשרי ההורים שגדלו בנים למשמר המולדת. אשרי ההורים… אשרי ההורים…
הכרז: רשות הדבור לחבר “נירים”
חבר נירים: צדק האב: אשרי ההורים שגדלו בנים למשמר המולדת. אוסיף ואומר: אשרי הבנים שהיו לבוני המולדת, למחיי שממותיה, למקימי הריסותיה, למרחיבי גבולותיה, לשומריה… אשרי אנחנו, נבחרי וברוכי הגורל לצחוק לו לעיני המפקד הבריטי, לירות לו לפניו את החלטתנו הנחושה, לא נעזוב, נגן בעצמנו
כל הקהל: נגן בעצמנו, נגן, נגן, נגן בעצמנו…
גאנג: (מפסיק את קול הקריאות)
הכרז: מאותת בא להודיע…
המאותת: מירושלים, מחיפה, מתל־אביב,מכל הארץ מאותתים… אנחנו אתכם סטאפ… הועד הפועל של ההסתדרות מאותת… שולחים אליכם חברים נוספים.. סטאפ שולחים נשק וציוד… סטאפ… שולחים טרקטורים ומזרעות להחיש את זריעת תבואות החורף… סטאפ… חברינו בכל העולם עומדים לצדנו… סטאפ… היום הגיעה4 אנית מעפילים עם 300 עולים… סטאפ… פריצתם את המצור הערובה כי לא יהיה מחסום להגיע אליכם באם יהיה צורך בכך… סטאפ… המשיכו לעבוד סטאפ… הגנו ותשמרו על טוהר נשקכם… סטאפ… תחזקנה ידיכם אחים… סטאפ
הקהל: (שר) תחזקנה…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות