וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי
עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-
עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם…
(וַיִּקְרָא כ"ג, מ')
חַג הַסֻּכּוֹת בַּגּוֹלָה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. עוֹד מִבְּעֶרֶב הַחַג וַאֲנִי יוֹשֵׁב כְּבָר בַּסֻּכָּה וְעֵינַי לֹא תִּשְׂבַּעְנָה מֵרְאוֹת. הַתִּקְרָה מְשֻׁבֶּצֶת יֶרֶק וּתְכֵלֶת שָׁמָיִם. אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּנֵּן דֶּרֶךְ עַנְפֵי הַסְּכָךְ וְכִתְמִי אוֹרָה כְּאַרְנָבוֹת מְרַצְדִים עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה. מִן הַתִּקְרָה מִשְׁתַּלְשְׁלִים וְיוֹרְדִים לְמַטָּה אַגָּסִים וְתַפּוּחִים זְהֻבֵּי-פָּנִים וַאֲדֻמֵּי-לֶחִי וְהֵם כְּנֹאדוֹת מְלֵאֵי עָסִיס. דֶּרֶךְ סִדְקֵי הַקִּירוֹת אֲנִי רוֹאֶה אֶת חֲבֵרֵי הַמְשַׂחֲקִים בַּחוּץ וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹתֵיהֶם. הִנֵּה נִכְנֶסֶת אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה וְאַחֲרֶיהָ הוֹלֵךְ הַשֻּׁלְחָן עַל אַרְבַּע, בָּא וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַסֻּכָּה וּמִתְעַטֵּף בְּמַפָּה לְבָנָה. וְהִנֵּה גַם אַבָּא, קֻפְסַת הָאֶתְרוֹג בְּיָדוֹ הָאַחַת וּבַשְּׁנִיָּה הַלּוּלָב מְעֻטָּר הֲדַסִים וְעַרְבֵי נָחַל. רֶגַע וַאֲנִי עַל יָדוֹ. בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ פּוֹתֵחַ אַבָּא אֶת הַקֻּפְסָה, מוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֶתְרוֹג, הַמֻּנָּח כָּרוּךְ בַּאֲנִיצִי פִּשְׁתָּן כְּתִינוֹק מְחֻתָּל בַּעֲרִיסָה, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ בּוֹ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו, מִתְבּוֹנֵן בַּפִּטָּם וּבָעֹקֶץ, בְּכָל גַבְשׁוּשִׁית וָקֶמֶט שֶׁבְּפָנָיו הַצְּהֻבִּים, הָרַכִּים וְהָאֲצִילִים. עֵינָיו קוֹרְנוֹת וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת: הָדָר וּמְהֻדָּר!
אֲנִי נוֹשֵׁם בְּמְלֹא נְשִׁימָתִי אֶת רֵיחַ הַבֹּשֶׂם הַדַּק הַזּוֹלֵף מִן הָאֶתְרוֹג וּמִן הַצֶּמֶר שֶׁהוּא כָּרוּךְ בּוֹ, – רֵיחַ גַּן-עֵדֶן מַמָּשׁ! אֵינִי גוֹרֵעַ עַיִן מִן הַפְּרִי הַנִּפְלָא הַזֶּה. הַפִּטָּם שֶׁלּוֹ מִזְדַּקֵר לְפָנִים כְּעֵין צַוָּאר נָטוּי וְהָעֹקֶץ תָּלוּי לְמַטָּה כְּרֶגֶל קְטוּעָה, אוּלָם לֹא רֹאשׁ וְלֹא רֶגֶל לוֹ, אֶלָּא גוּף סְגַלְגַּל מָלֵא רֵיחַ נִיחוֹחַ.
נוֹשֵׂא אֲנִי אֶת עֵינַי לַלּוּלָב. אֵיזֶה יְצוּר מְשֻׁנֶּה וּמְלַבֵּב! כְּעֵין שְׂדֵרָה עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִמֶּנָה מִתְפַּצְּלִים לִצְדָדִים עַלְעָלִים כְּפוּלִים כְּעֵין צְלָעוֹת מְחֻדָּדוֹת. צִבְעָם יָרוֹק-כְּחַלְחַל מִבַּחוּץ וְצָהֹב כְּשַׁעֲוָה מִבִּפְנִים. מְנַעֲנֵעַ אוֹתוֹ אַבָּא נִעְנוּעַ קַל וְהֶעָלִים הָעֶלְיוֹנִים נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה מִתּוֹךְ כִּסְכּוּס, כְּאִלּוּ מְרַטְּנִים וְרוֹגְזִים עַל שֶׁהִפְרִידוּ בֵּינֵיהֶם, וְשׁוּב הֵם מִתְלַכְּדִים וּמִתְכַּנְּסִים יָחַד.
מִסְתַּכֵּל אֲנִי בַּלּוּלָב וּמְהַרְהֵר: וְכִי זוֹהִי כַּפַּת הַתֹּמֶר שֶׁאֶת פֵּרוֹתָיו הַמְּתוּקִים אָכַלְתִּי בַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט וַעֲדַיִן טַעְמָם מְשֻׁמָּר בְּפִי, וּמַדּוּעַ קְפוּצָה הִיא הַכַּפָּה? אֵין זֹאת כִּי אִם פֹּה עַל אַדְמַת נֵכָר הִתְקַפְּצָה מִקֹּר וְגַעְגּוּעִים עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ. שָׁם, שָׁם תַּחַת שְׁמֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל פְּרוּשׂוֹת הֵן וּמְבָרְכוֹת אֶת הָעוֹלִים לְרֶגֶל וְאֶת הַמִּתְפַּלְלִים בְּבֵית ה', – מִי יוֹדֵעַ?
מוֹרִיד אֲנִי אֶת עֵינַי אֶל שְׁלֹשֶׁת הַהֲדַסִּים הָעוֹטְרִים אֶת הַלּוּלָב בִּבְסִיסוֹ. אֵיזֶה חוּט שֶׁל חֵן מָתוּחַ עַל פְּנֵי מִקְלְעוֹת הֶעָלִים הַמְשֻׁלָּשִׁים וְהַיְרוֹקִים, וְאֵיזֶה רֵיחַ עָדִין שׁוֹפֵעַ מֵהֶם בְּנַחַת!
עַל יָדָם עוֹמְדוֹת שְׁתֵּי עֲרָבוֹת פְּשׁוּטוֹת שֶׁהוּבְאוּ מִשְּׂפַת הַנַּחַל הַקָּרוֹב לָעֲיָרָה. דּוֹמֶה, הָעֲרָבוֹת הָאֵלוּ, בְּנוֹת הַגּוֹלָה, חִוְרוֹת הַמַּרְאֶה, בָּאוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים הַחֲשׁוּבִים, שְׁלִיחֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם. וְגַם אֲנִי כְּמוֹתָן. נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֶל הָאוֹרְחִים הַלָּלוּ שֶׁהֵבִיאוּ לָנוּ מִזִּמְרַת אֶרֶץ אָבוֹת, מִבּשֶׂם פֵּרוֹתֶיהָ וְעָלֶיהָ. וְלִבִּי פּוֹנֶה אֶל הַגָּדוֹל שֶׁבַּחֲבוּרָה, אֶל הַלּוּלָב, וְשׁוֹאֵל:
כַּפַת-חֵן, בַּת אֶרֶץ פְּלָאוֹת,
הַגִּידִי נָא לִי, אֵי עָלִית?
עַל אֵיזוֹ הָרִים, אֵיזוֹ בְקָעוֹת
שִׂגְשַׂגְתְּ, פָּרַחַתְּ אַף יָפִית?
הֲלִטֵּף אוֹתָךְ קַו נְהָרָה
עַל גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן, יַרְדֵּן שָׂב?
אוֹ עַל הַלְּבָנוֹן רוּחַ קָרָה
בַּדַּיִךְ טִלְטְלָה בְּאַף?
וְתָמָר זֶה צָמַחַתְּ עָלָיו
הֲיִשָּׂא רֹאשׁוֹ עוֹד לָרֹם?
הֲיִמְשֹׁךְ עוֹד בְּשִׁפְעַת צְלָלָיו
עֵין הֵלֶךְ עֻלָּף מִנִּי חֹם?
(לֶרְמוֹנְטוֹב. תַּרְגוּם ד. שְׁמְעוֹנוֹבִיץ)
וּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּבוֹא שְׁלִיחֵי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֶל סֻכָּתֵנוּ הָמָה לִבִּי בִּי מֵרֹב גַּעְגּוּעִים וּבְלִבִּי נֶדֶר נָדַרְתִּי: לִכְשֶׁאֶגְדַּל אֶעֱלֶה אֶל הָאָרֶץ מַשָּׂא נַפְשִׁי – לְנַשֵּׁק אֲבָנֶיהָ וּלְחוֹנַן אֶת עֲפָרָהּ.
וְאֶת נִדְרִי קִיַּמְתִּי.
סוֹף אֱלוּל, וַאֲנִי עַל מִכְסֵה הָאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת וּקְרוֹבָה אֶל חוֹפֵי אֶרֶץ אֲבוֹתָי. עֵינַי נְעוּצוֹת בְּפַאֲתֵי מִזְרָח, מְקוֹם שָׁם שַׁרְשֶׁרֶת הָרִים קְדוּמִים קוֹסְמִים לְלִבִּי מֵעַרְפִלֵּי כְּחוֹל. מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל הוֹלֶכֶת וּמִתְגַּלָּה לְעֵינַי אֶרֶץ חֶמְדַּת נַפְשִׁי. הַכַּרְמֶל בָּא בַּיָּם לִקְרָאתֵנוּ, וַעֲדַת עֲצֵי תְּמָרִים יְרוֹקִים עוֹמְדִים עַל חוֹף הַיָּם כְּאִלּוּ עֲדַת כֹּהֲנֵי עֶלְיוֹן יָצְאוּ בְּכַפַּיִם פְּרוּשׂוֹת לְקַדֵּם בִּבְרָכָה אֶת הַבָּנִים הַשָּׁבִים לְחֵיק מוֹלַדְתָּם.
שָׁלוֹם לָכֶן, כַּפּוֹת הַתְּמָרִים! מַה נִכְסְפָה נַפְשִׁי אֲלֵיכֶן מִמֶּרְחַקֵי הַגּוֹלָה! עַתָּה הִנֵּה בָּאתִי, בָּאתִי לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ, לִשְׁתֹּל וְלִנְטֹעַ, וְשִׂיחַת דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת לִשְׁמֹעַ.
א. מַה סָח לִי הַתָּמָר? 🔗
וּבְאַחַד הָעֲרָבִים בָּאתִי לִשְׁמֹעַ שִׂיחַת הַתְּמָרִים. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה בַּיָּם, רַק אַחֲרוֹנֵי קַרְנֶיהָ נֹאחֲזוּ בְּכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְהִשְׁקוּ אוֹתָן נֹגַהּ חַכְלִילִי. הַיָּם הָלַךְ וּפָשַׁט מֵעָלָיו אֶת מַעֲטֵה הַנְּגֹהוֹת, הִתְכַּסָּה בִּכְסוּת לַיְלָה כֵּהָה, נָשַׁם בִּמְלֹא חָזֵהוּ הָרָחָב, וְהַגַּלִים הַקַּלִים הֵבִיאוּ אֶת קוֹל נְשִׁימָתוֹ לְחוֹלוֹת הַחוֹף. הֶהָרִים, עֲטוּפֵי צְלָלִים, עָמְדוּ דֹם. כְּסֻכַּת שָׁלוֹם פָּרְשׂוּ עָלַי כַּפּוֹתֵיהֶם הַתְּמָרִים וְשָׁקְעוּ בְּהִרְהוּרִים וּבְזְכְרוֹנוֹת קְדוּמִים.
“תִּמְרֵי-אֵל, שִׂיחוּ נָא לִי שִׂיחוֹת מִנִּי קֶדֶם,” שָׁאֲלָה נַפְשִׁי.
פָּתַח הַתָּמָר הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו וְאָמַר:
"מִמִּדְבַּר צִין אֲנִי, מֵעֵין קָדֵשׁ. בִּנְאוֹת מִדְבָּר זֶה גָדְלָה אִמִּי הַתְּמָרָה בֵּין קְהַל תְּמָרִים גָּדוֹל. אַמַּת מַיִם חַיִּים הִשְׁקְתָה אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם וַיִּהְיוּ “רַגְלֵיהֶם טוֹבְלוֹת בַּמַּיִם וְרֹאשָׁם בְּאֵשׁ שֶׁמֶשׁ הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֶטֶת”. אוּלָם לַהַט הַמִּדְבָּר לֹא יִבֵּשׁ אֶת לֵחָם, כִּי הֶעָלִים לָבְשׁוּ עוֹר קָשֶׁה וְהַגְּזָעִים חִתְּלוּ אֶת עַצְמָם בְּחִתּוּלֵי סִיבִים וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמָגֵן מֵחֹרֶב בַּיּוֹם וּמִקֹּר בַּלָּיְלָה. צַמְּרוֹתֵיהֶם הִשְׁקִיפוּ מִמְּרוֹמִים עַל רַחֲבֵי הַחוֹלוֹת וְאַבְנֵי הֶחָצָץ הַיּוֹקְדוֹת, כְּאִלּוּ חִפְּשׂוּ בַּמֶּרְחַקִים אֶת חַבְרֵיהֶם, וְכַפּוֹתֵיהֶם רָמְזוּ לַשַּׁיָּרוֹת הַתּוֹעוֹת בִּישִׁימוֹן דֶּרֶךְ, כִּי כָּאן מִשְׁכַּן הַשָּׁלוֹם וְהַמְּנוּחָה, רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים בָּאוּ אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרוֹת עִם גְּמַלֵּיהֶם לְחֹרְשַׁת הַתְּמָרִים, נָחוּ בְּצִלָּם, שָׁתוּ מְמֵי הַמַּעְיָן, שָׂבְעוּ מִמֶּתֶק פֵּרוֹתֵיהֶם וְשָׁרוּ שִׁירֵי תּוֹדָה וְהַלֵל לַה'. צְלִילֵי זוּגֵי הַגְּמַלִּים הִתְמַזְּגוּ עִם שִׁירַת בְּנֵי הַשַּׁיָּרוֹת לְמַנְגִּינָה אַחַת, שֶׁנָּסְכָה שִׂמְחָה וָגִיל בְּלִבּוֹת הַתְּמָרִים הַבּוֹדְדִים.
פַּעַם הִסְתּוֹפְפָה בְּצֵל הַחֹרְשָׁה אוֹרְחַת בְּנֵי עֲרָב וְאַחֲרֵי אָכְלָם וּשְׁתוֹתָם לִרְוָיָה קָם זְקַן הַשַׁיָּרָה, נָשָׂא אֶת כַּפָּיו וְאֶת עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה, פָּתַח וְאָמַר: “אֵין אֱלֹהַ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהַּ וּמֻחַמַּד נְבִיאוֹ. כֹּה אָמַר הַנָּבִיא: כַּבְּדוּ אֶת הַתָּמָר: הוּא אֲחִי אָדָם הָרִאשׁוֹן אָבִינוּ, כִּי נוֹצַר מִן הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם. וְלָכֵן הַתָּמָר דּוֹמֶה לָאָדָם: קוֹמָתוֹ גְבוֹהָה וּזְקוּפָה כְּקוֹמָת אָדָם. הוּא נִבְדָּל לִשְׁנֵי מִינִים: זָכָר וּנְקֵבָה. הַתָּמָר, אִם יִכָּרֵת רֹאשׁוֹ יָמוּת, אִם לִבּוֹ יִפָּצַע – יִבֹּל, הַאִם לֹא כֵּן הוּא הָאָדָם? כַּפּוֹת הַתָּמָר כִּי תִּגָּדַעְנָה לֹא תִּצְמַחְנָה אֲחֵרוֹת תַּחְתָּן, גַּם יְדֵי הָאָדָם אֵינָן חוֹזְרוֹת כְּשֶׁהֵן נִגְדָּעוֹת. הַתָּמָר מְכֻסֶּה גַם סִיבִים הַדּוֹמִים לְשַׂעֲרוֹת הָאָדָם”. שָׁמְעוּ בְּנֵי הַשַּׁיָּרָה, הִשְׁתַּחֲווּ לַתְּמָרִים, הִשְׁתַּחֲווּ וְאָמְרוּ: “אַחֵינוּ אַתֶּם, רֵעֵינוּ אַתֶּם, זָנֵינוּ אַתֶּם!”
"וּפַעַם בָּא הֵלֶךְ לַחֹרְשָׁה. כַּמָּה יָמִים תָּעָה בַּמִּדְבָּר. עָיֵף, רָעָב וְצָמָא בָּא וְיָשַׁב בְּצֵל אִמִּי הַתְּמָרָה, שָׁתָה מִמֵּי הַמַּעְיָן, אָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ וְשָׁבְתָה נַפְשׁוֹ עָלָיו. כְּשֶׁעָמַד לָלֶכֶת אָמַר: “תָּמָר, תְּמָרָה, בַּמֶּה אֲבָרְכֵךְ? שֶׁיִהְיוּ פֵּרוֹתַיִךְ מְתוּקִים? מְתוּקִים הֵם; שֶׁיְּהֵא צִלֵּךְ נָאֶה? הֲרֵי צִלֵּךְ נָאֶה; שֶׁיְּהֵא מַעְיַן מַיִם עוֹבֵר תַּחְתֵּךְ? כְּבָר מַעְיַן מַיִם עוֹבֵר תַּחְתֵּךְ, אֶלָּא יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל הַנְּטִיעוֹת שֶׁיִטְּעוּ מִמֵּךְ יִהְיוּ כְּמוֹתֶךְ”.
"וַאֲנִי אָז חֹטֶר רַךְ חוֹבֵק גֶּזַע אִמִּי וַתִּנְעַם לִי מְאֹד בִּרְכָתּוֹ. גָּדַלְתִּי וְיָפִיתִי מִיּוֹם לְיוֹם. וּכְשֶׁהָיָה גָדְלִי אַמָּה וָחֵצִי וְעָבְיִי טֶפַח, בָּאוּ אֵלֵינוּ פִּתְאֹם בְּאֶחָד מִימֵי הָאָבִיב אֲנָשִׁים וּכְלֵי מַשְׁחִית בִּידֵיהֶם. הֵם נָעֲצוּ מַזְמֵרָה חַדָּה בִּבְשָׂרִי וּבְבְשַׂר אִמִּי וְהִפְרִידוּ בֵּין הַדְּבֶקִים, יָמִים אֲחָדִים הָיִיתִי מוּטָל בַּשֶּׁמֶשׁ, דְּמָעוֹת נָזְלוּ מִפְּצָעַי וַאֲנִי אָמַרְתִּי: נִגְזַרְתִּי; אוּלָם כְּשֶׁהִגְלִידוּ פְּצָעַי, לְקָחוּנִי, קִצְּצוּ קְצָת אֶת כַּפּוֹתַי לְמָעְלָה, כָּפְפוּ אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַלּוּלָב הָרַךְ וְכָפְתוּ אוֹתָם. אַחַר כָּךְ עֲטָפוּנִי בְּסִיבִים, כְּרָכוּנִי בְּשַׂק יַחַד עִם חֳטָרִים אֲחֵרִים, זָרְקוּ עָלֵינוּ מַיִם לְבַל נִיבַשׁ, הִרְכִּיבוּנוּ עַל דַּבֶּשֶׁת הַגָּמָל, הֱבִיאוּנוּ הֵנָּה וּנְטָעוּנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
"לֹא עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וּפְצָעַי נִרְפְּאוּ, נִדְבַּקְתִּי לְחֵיק הָאֲדָמָה. הַחִלּוֹתִי לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים וְלִינֹק מָזוֹן. וּמִשֶּׁהִגִּיעַ שֶׁפַע הַמָּזוֹן לְלוּלָבִי הַנִּרְדָּם, הִתְעוֹרֵר וְהִתְחִיל מְלַבְלֵב. שָׁנָה, שְׁנָתַיִם עָבְרוּ וַאֲנִי גָדַלְתִּי, יָפִיתִי. כַּפּוֹת גְּדוֹלוֹת עִטְּרוּ אֶת רֹאשִׁי, בְּלֵב צַמַּרְתִּי לִבְלְבוּ לוּלָבִים נָאִים, צַוַּאר גִּזְעִי חִבְּקוּ חֳטָרִים וּמִשָּׁרָשַׁי פָּרוּ נְצָרִים. וּפַעַם בְּעַרְבֵי חַג הַסֻּכּוֹת נִגַּשׁ אֵלַי בַּעַל הַכֶּרֶם וּבְנוֹ הַקָּטֹן עַל יָדוֹ, הִסְתַּכְּלוּ בִּי וְאָמְרוּ: “כַּמָּה נָאִים לוּלָבָיו! נִקְטֹף מֵהֶם וּנְבִיאֵם אֶל בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם.”
"בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב נִרְאוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת פְּרָחִים בֵּין כַּפּוֹתַי הַתַּחְתּוֹנוֹת, אֲבָל בַּעַל הַכֶּרֶם קָטַף אוֹתָם טֶרֶם פֻּתְּחוּ, בְּאָמְרוֹ: “רַכָּה אַתְּ מִנְּשׂוֹא פֵּרוֹת.” וְרַק בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לְחַיַּי נָתְנוּ אֶת סַנְסִנַּי לְגַדַּל פְּרָחִים וּפֵרוֹת. בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב נִזְדַּקְּרוּ מִבֵּינוֹת לְכַפּוֹתַי נַרְתִּיקִים יְרוֹקִים דּוֹמִים לַחֲרָבוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת שְׁנֵי פִּיּוֹת. הֵם הָפְכוּ חוּם, נִתְבַּקְעוּ וּמִתּוֹכָם הֵצִיצוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת פְּרָחִים. בְּכָל אֶשְׁכּוֹל חֶבֶר שַׁרְבִיטִים אֲרֻכִּים וְעֵינָם כְּעֵין הַדּוֹנַג – כְּאִלּוּ חֲבִילוֹת שֶׁל נֵרוֹת שַׁעֲוָה נִתְלוּ בִּי. בְּכָל שַׁרְבִיט מִצִּדֵּי צְדָדָיו יָשְׁבוּ כַּפְתּוֹרִים עֲגֻלִּים, כָּל כַּפְתּוֹר פֶּרַח הוּא. מְתּוֹךְ עֲטִיפָה יְרַקְרַקָּה שֶׁל הַפֶּרַח הֵצִיצוּ שְׁלֹשָׁה עֲלָיִים צְהֻבִּים וְצִיצַת-שְׂעָרוֹת דַּקָּה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם. כָּל עֲלָיֵי פְּרָחַי הִתְאַוּוּ לְאַבְקַת הַזָּהָב שֶׁתָּבוֹא מִפִּרְחֵי הַתָּמָר הַזָּכָר שְׁכֵנֵנוּ לְהַפְרוֹת אוֹתָם, כִּי בֵּין פְּרָחַי לֹא הָיָה אַף פֶּרַח אֶחָד נוֹשֵׂא אֲבָקָה. וְאָמְנָם, כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים נִפְתְּחוּ נַרְתִּיקֵי הַתָּמָר הַשָּׁכֵן וְגַם מֵהֶם הֵצִיצוּ אֶשְׁכּוֹלוֹת פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְהַפְּרָחִים דּוֹמִים לִגְבִיעִים זְעִירִים וְשִׁשָּׁה אַבְקָנִים עֲמוּסֵי אֲבָקָה זְהֻבָּה בְּכָל אֶחָד מֵהֶם. בָּאָה רוּחַ קַלִּילָה, בָּאוּ דְבוֹרִים פּוֹרְחוֹת, הֶעֱבִירוּ מְעַט מִן הָאֲבָקָה לֶעָלִים, אֲבָל זוֹ לֹא הִסְפִיקָה לְהַפְרוֹת אֶת כָּל הֲמוֹן פְּרָחָי. רָאָה בַּעַל הַכֶּרֶם, טִפֵּס וְעָלָה עַל הַתָּמָר, קָטַף מִמֶּנּוּ שַׁרְבִיטִים מְלֵאִים פִּרְחֵי אֲבָקָה, הֶעֱלָה אוֹתָם בְּצָהֲרֵי יוֹם לְאֶשְׁכּוֹלוֹתַי, קְשָׁרָם אֲלֵיהֶם בְּסִיבִים וּנְתָנָם בֵּין פְּרָחָי. בָּאָה עֲלֵיהֶם הָאֲבָקָה וַיֻּפְרוּ כֻּלָּם.
וּמִשֶּׁהֻפְרוּ הִתְחִילוּ לְגַדֵּל פֵּרוֹת. עֲלֵי הַגָּבִיעַ נֶהְפְּכוּ לְקַעֲרִיּוֹת וּבָהֶן יָשְׁבוּ תְּמָרִים קְטַנִּים עֲגֻלִּים וִירוֹקִים, עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים, הַפֵּרוֹת גָּדְלוּ וְעֵין הָעִנְבָּר לָהֶם, וּמִקֵץ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נֶאֶנְקוּ סַנְסִנַּי תַּחַת נֵטֶל אֶשְׁכּוֹלוֹת הַתְּמָרִים שֶׁשָּׁפְעוּ מֶתֶק דְּבָשׁ. רָאָה בַּעַל הַכֶּרֶם, טִפֵּס וְעָלָה לְמַעְלָה לִגְדֹּר אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת. אֶת הַסַּנְסִנִּים קָשַׁר בַּחֲבָלִים, נִסְּרָם בְּמַשּׂוֹר וְהוֹרִידָם בְּחֶבֶל לְמָטָּה. וּבְנֵי הַכּוֹרֵם עָמְדוּ לְמַטָּה, רָקְדוּ וּמָחֲאוּ כַּף מֵרֹב שִׂמְחָה, כִּי פֵּרוֹתַי הָיוּ לָהֶם לְלֶחֶם חֻקָּם בֹּקֶר וָעֶרֶב. מֵהֶם אָכְלוּ חַיִּים, מֵהֶם הִתְקִינוּ דְבַשׁ שֶׁל תְּמָרִים, מֵהֶם כָּבְשׁוּ לְלֶחֶם תְּמָרִים וְאֶת הַגַּרְעִינִים פִּצְחוּ, טָחֲנוּ וַיִּהְיוּ מַאֲכָל לַבְּהֵמָה.
“וְכָךְ הָלַכְתִּי וְגָדַלְתִּי מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, עַד כִּי עָלִיתִי בְּגָבְהִי עַל כָּל אַחְיוֹתָי. שְׁלֹשִׁים אַמָּה גָבְהִי וְשֵׁשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ כַּפּוֹתַי, כִּי נִתְקַיְמָה בִּי בִּרְכַּת הַהֵלֶךְ.”
“וַאֲנִי,” הִפְסִיקָה אוֹתָהּ הַתְּמָרָה שְׁכֶנְתָּהּ, "אֲנִי בַּת יְרִיחוֹ, עִיר הַתְּמָרִים, שָׁם בְּעַרְבַת יְרִיחוֹ צָמַחְתִּי נֵצֶר מִשָׁרְשֵׁי אִמִּי, מַעְיַן אֱלִישָׁע הַנָּבִיא בֵּרַךְ שָׁרָשֶׁיהָ וְזָהֳרֵי שֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת שָׁפְעוּ זִרְמֵי אוֹר וָחֹם לְעָלֶיהָ וּלְפֵרוֹתֶיהָ.
"יָם הַמֶּלַח זָרַע מִסָּבִיב אֶת מֶלַח הַמָּוֶת שֶׁלּוֹ לְהָמִית כָּל צִיץ וְכָל עֵשֶׂב, רַק שִׂיחֵי תַּפּוּחַ סְדוֹם וְעִשְׂבֵי מַלּוּחַ שׁוֹנִים חָיוּ שָׁם. וַתִּהְיֶינָה חֹרְשׁוֹת הַתְּמָרִים כְּאִיִּים חַיִּים בְּעַרְבַת הַיְשִׁימוֹן הַמְּלֵחָה.
“אֲנִי הַחִלּוֹתִי כְּבָר לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה עַל יַד שָׁרְשֵׁי אִמִּי. פִּתְאֹם נִתְּקָה אוֹתִי יַד אָדָם אַכְזְרִיָּה מֵאִמִּי וּמֵאַדְמַת גִּדּוּלִי וַתְּבִיאֵנִי וַתִּטָּעֵנִי פֹּה…”
“וַאֲנִי,” פָּתַח הַתָּמָר הַזָּכָר, “גָּדַלְתִּי מִזֶּרַע תְּמָרִים. שִׁבְעָה יָמִים הָיָה זַרְעִי שָׁרוּי בְּמַיִם בֵּין שְׁאָר הַזְּרָעִים חֲבֵרָיו. אַחַר כָּךְ נִזְרַעְנוּ בַּעֲרוּגָה שֶׁל אַדְמַת חוֹל-חֹמֶר תְּחוּחָה – טְפָחַיִם בָּעֹמֶק – הִשְׁקוּ אוֹתָנוּ יָפֶה יָפֶה עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לִנְבֹּט. וּמִשֶּׁגָּדַלְנוּ קְצָת הוֹצִיאוּנוּ וּנְטָעוּנוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. עָבְרוּ שָׁנִים אֲחָדוֹת וּשְׁנַת הַפְּרִיחָה הִגִּיעָה. אָז נִגְלָה, כִּי רֹב הַתְּמָרִים שֶׁגָּדְלוּ מִן הַזְּרָעִים זְכָרִים נוֹשְׂאֵי פִּרְחֵי אֲבָקָה הֵם, וְרַק תְּמָרוֹת מְעַטּוֹת וְדַלּוֹת הָיוּ בֵּינֵינוּ, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַזְּרָעִים לְגַדֵּל תְּמָרִים כָּאֵלֶּה. רָאָה בַּעַל הַכֶּרֶם, בָּא וְעָקַר רַבִּים מֵהֶם וַיִּטַּע בִּמְקוֹמָם חֳטָרִים שֶׁל תְּמָרוֹת פּוֹרִיוֹת וְרַק אֲנִי הַגָּדוֹל וְהֶחָזָק שֶׁבָּהֶם נִשְׁאַרְתִּי יְחִידִי בֵּין עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ תְּמָרוֹת. שָׁנָה שָׁנָה שׁוֹלֵחַ אֲנִי לָהֶן אֶת אַבְקַת זְהָבִי לְהַפְרוֹתָן לְמַעַן יַעֲשׂוּ פְּרִי הִלּוּלִים,” סִיֵּם הַתָּמָר אֶת דְּבָרָיו.
פִּתְאֹם עָבְרָה רוּחַ עֶרֶב אֶת הַתְּמָרִים. הֵנִיעוּ כֻּלָּם אֶת כַּפּוֹתֵיהֶם וְסָחוּ פֶּה אֶחָד: "כֵּן, חֲבִיבִים הָיִינוּ כֻּלָּנוּ עַל אֲבוֹתֶיךָ הַקַּדְמוֹנִים, אֶת לוּלָבֵינוּ הֵבִיאוּ בִּימֵי חַג וּמוֹעַד לְבֵית אֱלֹהִים. הֶעֱלוּ אוֹתָם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָם. כַּפּוֹתֵינוּ הָיוּ לְסֵמֶל הַשָּׁלוֹם וְהָאַחְוָה, וְכָל חֵלֶק מִגּוּפֵנוּ שִׁמֵּשׁ לְתוֹעַלְתָּם. וַיִּשְׂאוּ חַכְמֵיהֶם אֶת מְשָׁלָם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ: מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת, אֶלָּא תְּמָרֶיהָ לַאֲכִילָה, לוּלָבִים לְהַלֵּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסִנִּים לִכְבָרָה, קוֹרוֹת לְקָרוֹת אֶת הַבַּיִת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת… וְעַתָּה עֲזוּבִים אָנוּ בָּאָרֶץ. אֵין דּוֹאֵג לָנוּ וְאֵין מְטַפֵּל בָּנוּ וְאָנוּ הוֹלְכִים וְדַלִּים, הוֹלְכִים וּפוֹחֲתִים, רַק שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת וְשֶׁמֶשׁ הַזָּהָב לֹא בָּגְדוּ בָּנוּ. הַשָּׁמַיִם שׁוֹפְעִים תָּמִיד עָלֵינוּ מִתְּכֶלְתָּם הַזַּכָּה וְשֶׁמֶשׁ הָאוֹר עֶרֶב וָבֹקֶר מַעְתִירָה לָנוּ אֶת נְשִׁיקוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת וְהָרִאשׁוֹנוֹת וְהָיָה זֶה נֶחָמָתֵנוּ.
וְאַתָּה, הֶחָלוּץ בִּבְנֵי עַמְּךָ, אִם לִשְׁתֹּל וְלִנְטֹעַ בָּאתָ, נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, וַהֲשִׁיבוֹתָ לָנוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ הָרִאשׁוֹן – תְּחַיֶּה אֶת חֹרְשׁוֹת הַתְּמָרִים, לְמַעַן יִתְּנוּ אֶת מִתְקָם וְאֶת תְּנוּבָתָם הַמְשַׂמְּחִים אֱלֹהִים וְאָדָם…"
ב. מַה סָח לִי הָאֶתְרוֹג 🔗
הַיְדַעְתֶּם הָאָרֶץ שָׁם
הָרִמּוֹן פּוֹרֵחַ
וּפְרִי עֵץ הָדָר בֵּין עֳפָיִים
זוֹרֵחַ.
(א. פּוּמְפְּיַנְסְקִי, כִּנּוֹר צִיּוֹן)
גַּן־שְׁמוּאֵל. סוֹף אֲדָר. הַגְּשָׁמִים חָלְפוּ עָבְרוּ. שְׁמֵי תְּכֵלֶת נְטוּיִים כְּאֹהֶל עַל הָאֲדָמָה הָעֲטוּפָה פְּרָחִים. מַאְדִּימִים הַפְּרָגִים, בְּעֵינֵי זָהָב גְּדוֹלוֹת מַבִּיטוֹת הַחַרְצִיּוֹת, בְּקַרְנֵי כֶּסֶף קוֹרְנִים – הַכּוֹכְבָנִים. וְהַפַּרְדֵּס שֶׁזֶּה עַתָּה פָּרַק מֵעָלָיו אֶת פֵּרוֹת הַזָּהָב שֶׁלּוֹ כְּבָר עוֹטֶה פְּרָחִים לְבָנִים רֵיחָנִים – מְבַשְּׂרִי פְּרִי חָדָשׁ.
מִתְהַלֵּךְ אֲנִי יְחִידִי בֵּין עֲצֵי הַגַּן הַמְּלַבְלְבִים וּפוֹרְחִים. רַגְלַי שׁוֹקְעוֹת בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה וְהָרַכָּה שֶׁזֶּה עַתָּה עֲדָרוּהָ “עִדּוּר גָּדוֹל”. זִמְזוּם שֶׁל דְּבוֹרִים מְמַלֵּא אֶת אָזְנַי, רֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים עוֹלִים בְּאַפִּי, יְרַק עָלִים וְלֹבֶן פְּרָחִים מְנַצְנֵץ בְּעֵינָי.
פִּתְאֹם הֵצִיצָה עָלַי מִבֵּינוֹת לְשׁוּרוֹת עֲצֵי תַּפּוּחַ־הַזָּהָב שׁוּרָה שֶׁל עֵצִים נוֹשְׂאֵי פְּרָחִים סְגֻלִּים־וְרֻדִּים. מִסְתַּכֵּל אֲנִי בָּעֵצִים הַלָּלוּ. דּוֹמִים הֵם לַעֲצֵי תַּפּוּחַ־הַזָּהָב, אוּלָם שׁוֹנִים מֵהֶם בְּצֶבַע פִּרְחֵיהֶם וּבְצוּרַת עֲלֵיהֶם. פְּטוֹטְרוֹת הֶעָלִים שֶׁלָּהֶם אֵינָן מְכֻנָּפוֹת בִּבְסִיסֵי הַטְּרָפִים כִּפְטוֹטְרוֹת עֲלֵי תַּפּוּחַ־הַזָּהָב. פִּיּוֹת עֲלֵיהֶם מְשֻׁנָּנִים כְּמַשּׂוֹר, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֵצֶל עֲלֵי תַּפּוּחַ־הַזָּהָב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֵּחֵיקֵי עֲלֵיהֶם מִזְדַּקְּרִים קוֹצִים קָשִׁים וְחַדִּים הַמְּאַיְּמִים עַל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ לֵאמֹר: “אַל תִּגַּע בָּנוּ!” וְעַנְפֵי עֲצֵי תַּפּוּחַ־הַזָּהָב הֲרֵי מְחֻסְּרֵי קוֹצִים הֵמָּה.
אוּלָם רְאוּ נָא פֶּלֶא! מִבֵּינוֹת לַטְּרָפִים וְלַפְּרָחִים מְצִיצִים כְּבָר פֵּרוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. עֵץ נוֹשֵׂא פֵּרוֹת וּפְרָחִים יָחַד! מִסְתַּכֵּל אֲנִי בַּפֵּרוֹת, מֵרִיחַ אֶת רֵיחָם, הֲרֵי זֶה פְּרִי הָאֶתְרוֹג! הָאֶתְרוֹג שֶׁרֵיחוֹ נִבְלַע בְּנִשְׁמָתִי עוֹד בִּימֵי יַלְדוּתִי. הֲמוֹן זִכְרוֹנוֹת עָלוּ עַל לִבִּי. יָשַׁבְתִּי בְּצֵל אַחַד הָעֵצִים שֶׁהֶאֱהִיל עָלַי בַּעֲנָפָיו. מִבֵּין הָעֳפָאִים הִגִּיעָה אֵלַי שִׁירַת הָאָבִיב שֶׁל הַבִּלְבֵּל, זְמִיר הָאָרֶץ, קוֹל תְּרוּעָה כְּקוֹל הֶחָלִיל. רוּחַ יָם קַלִּילָה עָבְרָה אֶת הָעֵצִים. לַחַשׁ־רַחַשׁ. וְלִבִּי עֵר וְאָזְנֵי קַשּׁוּבָה לִשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחַת הָאֶתְרוֹגִים.
פָּתַח עֵץ הָאֶתְרוֹג וְאָמַר:
"רוֹאֶה אַתָּה אוֹתָנוּ אוֹבְדִים בֵּין הֲמוֹן עֲצֵי תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב? כֻּלָּנוּ אַחִים בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אַחַת, מִשְׁפַּחַת עֲצֵי הֶהָדָר, אוּלָם הֵם, תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב, חֲדָשִׁים כָּאן בָּאָרֶץ, זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ. רַק לִפְנֵי מֵאוֹת בַּשָּׁנִים הוּבְאוּ אֲבוֹתֵיהֶם מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה וְנִטְּעוּ כָּאן. וְאָנוּ הָאֶתְרוֹגִים, אֶזְרָחִים קְדוּמִים שֶׁל הָאָרֶץ כֻּלָּנוּ. וְאֵת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֲבוֹתַי וַאֲבוֹתַי מִפִּי אֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, עֵץ מִפִּי עֵץ, אוֹתָהּ אֲסַפֵּר לָךְ.
"בְּגָנֵי פָּרַס וּמָדַי צָמְחוּ וְגָדְלוּ אֲבוֹת אֲבוֹתַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד. וּבַגַּנִּים נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם וְכָל רָאשֵׁי בְּשָׂמִים נָתְנוּ רֵיחָם וְעֵצִים מֵעֵצִים שׁוֹנִים נָשְׂאוּ פְּרִי נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל. אוּלָם לֹא הָיָה כְּרֵיחַ פִּרְחֵי הָאֶתְרוֹג בֵּין רֵיחוֹת הַבֹּשֶׂם שֶׁל הַגַּנִּים וְלֹא הָיָה פְּרִי חֲמוּדוֹת כִּפְרִי הָאֶתְרוֹג: הַשֶּׁמֶשׁ נָתְנָה לוֹ מִזְּהָבָהּ, הַשָּׁמַיִם מִזָּהֳרָם, הָאֲוִיר מִבָּשְׂמֵי רֵיחוֹתָיו וְהָאֲדָמָה מִלְּשַׁדָּהּ, וַיְהִי פְּרִי הִלּוּלִים וַיַּעַל עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים מְטֻגָּן בִּדְבַשׁ וּבְיַיִן.
"וְאֶחָד מֵאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ שֶׁגָּלָה מֵאַרְצוֹ לְאַרְצוֹת פָּרַס וּמָדַי רָאָה אֶת הַפְּרִי הַזֶּה וַתִּמָּלֵא נַפְשׁוֹ מֵרֵיחוֹ וַיַּחְמְדֵהוּ בְּלִבּוֹ וַיִּדֹּר נֶדֶר וַיֹּאמַר: “אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וְשַׁבְתִּי בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, אֶל נַחֲלָתִי וְאֶל נָוִי אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לְחוֹף יָם הַגָּדוֹל, יָם הַתְּכֵלֶת, וְנָטַעְתִּי אֶת הָעֵץ הַזֶּה בְּגַנִּי וְהֵבֵאתִי מִפִּרְיוֹ מִנְחָה לְבֵית אֱלֹהִים.”
"הָאִישׁ הַזֶּה מֵת בַּגּוֹלָה, אוּלָם אֶת אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וְאֶת נִדְרוֹ צִוָּה לְבָנָיו אַחֲרָיו. וְאֶחָד מִבְּנֵי בָּנָיו וּשְׁמוֹ עַמִּינָדָב גָּבְרוּ עָלָיו הֲמוֹן גַּעְגּוּעָיו עַל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת אֲבוֹתָיו, אֶרֶץ יְהוּדָה… וַיַּעֲזֹב אֶת אֶרֶץ גָּלוּתוֹ וַיַּעַל לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו וַיַּעַל אִתּוֹ גַּם מִפְּרִי הָאֶתְרוֹג.
"וַיְהִי כְּבוֹאוֹ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו וַיִּקֶן לוֹ אֲחֻזַּת שָׂדֶה בִּסְבִיבוֹת הָעִיר יָפוֹ וַיִּטָּעֶהָ גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים וְאֶת זֶרַע פְּרִי הָאֶתְרוֹג זָרַע בָּהּ. וַיִּהְיוּ הַנְּטִיעִים שֶׁצָּמְחוּ רַכִּים וַעֲדִינִים מְאֹד. רוּחַ קָרָה כִּי תַּכֶּה אוֹתָם וָמֵתוּ, וַיְסוֹכֵךְ עֲלֵיהֶם עַמִּינָדָב מִפְּנֵי הַקֹּר וַיַּשְׁקֵם וַיַּעְדְּרֵם וְיִשְׁמְרֵם כְּבָבַת עֵינוֹ וּלְעֵת צֵאת הַשָּׁנָה גָּדְלוּ הַנְּטִיעִים וַיֶּחֱזָקוּ. וַיּוֹצֵא אוֹתָם עַמִּינָדָב עַל שָׁרְשֵׁיהֶם וְאַדְמַת גִּדּוּלָם וַיִּטָּעֵם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּתוֹךְ הַגַּן לְמַעַן יִהְיוּ יֶתֶר עֲצֵי הַגַּן לְסִתְרָה עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הַמְּנַשְּׁבוֹת.
"יָמִים עָבְרוּ וְהַנְּטִיעִים גָּדְלוּ וַיִּהְיוּ לְשִׂיחִים יְרוֹקִים מְזֻיָּנִים בְּקוֹצִים דּוֹקְרִים שֶׁהֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם מִפְּנֵי שֵׁן חַיָּה וְיַד אָדָם זֵידוֹנָה. וְהֶעָלִים עוֹרִיִּים וְנֹאדוֹת זְעִירִים מְלֵאִים שֶׁמֶן רֵיחָנֵי, כִּנְקֻדּוֹת לְבָנוֹת, טְבוּעִים בָּהֶם. הָעוֹר הַקָּשֶׁה וְאֵדֵי הַשֶּׁמֶן הַמִּתְנַדֵּף שָׁמְרוּ עַל הָרְטִיבוּת שֶׁבֶּעָלִים.
"בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְהִנָּטְעָם נִרְאוּ בְּרָאשֵׁי עַנְפֵיהֶם אֶשְׁכְּלוֹת פְּרָחִים. בָּא בַּעַל הַגַּן וְהִשִּׁיר אֶת הַפְּרָחִים אֶחָד אֶחָד וְאָמַר: “הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שְׁנַת הָעָרְלָה הִיא וְהַפְּרִי אָסוּר בַּהֲנָאָה.”
"וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית עָשׂוּ הָעֵצִים פֶּרִי וַיִּמָּלֵא הַגַּן רֵיחַ הָאֶתְרוֹגִים וַיָּבוֹאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים לֵהָנוֹת מֵרֵיחַ הַפְּרִי הַנִּפְלָא הַזֶּה וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: “לֹא בָּא כַּבֹּשֶׂם הַזֶּה בְּגַנֵּי הָאָרֶץ.”
"וַיַּגִּיעַ שֵׁמַע הַפְּרִי לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' וַיָּבוֹא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאִתּוֹ חֲכָמִים רַבִּים אֶל גַּן עַמִּינָדָב לִרְאוֹת אֶת פְּרִי הָאֶתְרוֹג וְלִשְׁאֹף אֶת רֵיחוֹ, וְהַיָּמִים יְמֵי חַג הָאָסִיף וַיִּתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם בִּרְאוֹתָם עֵץ נוֹשֵׂא פְּרָחִים וּפֵרוֹת יָחַד. וְהַפֵּרוֹת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּגָדְלָם וּבְצִבְעָם. אֵלּוּ אַךְ זֶה יָצְאוּ מֵחִתּוּלֵי הַפְּרָחִים וְהֵם שְׁחוֹרִים וּשְׁזוּפִים כַּכּוּשִׁים. אֵלּוּ גָּדְלוּ קְצָת וְהַיֶּרֶק מְבַצְבֵּץ מִתַּחַת לְצָעִיף סָגֹל־שָׁחוֹר. אֵלֶּה גְּדוֹלִים וִירוֹקִים וְאֵלֶּה מַצְהִיבִים וְרֵיחַ דַּק וְעָדִין שׁוֹפֵעַ מֵהֶם. רַבִּים מִן הָעֲנָפִים הַדַּקִּים נוֹשְׂאֵי הַפְּרִי הָיוּ קְשׁוּרִים בְּגֶמִי אֶל עַנְפֵי הָעֵץ הַגְּדוֹלִים וְהַחֲזָקִים לְמַעַן לֹא יְטֻלְטְלוּ עַל יְדֵי הָרוּחַ וְלֹא יַכֶּה קוֹץ אוֹ עָנָף אֶת הַפְּרִי וְיָטִיל בּוֹ מוּם. רָאוּ כֻּלָּם אֶת הָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת וַיִּתְמְהוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיָּרַח הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּרִיחוּ הַחֲכָמִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶת רֵיחַ הָאֶתְרוֹגִים וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁם. וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לַחֲכָמִים: “מַה נֶהְדָּר הָעֵץ וּמַה נֶהְדָּר פִּרְיוֹ! כָּתוּב בַּתּוֹרָה: ‘וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר…’ כְּלוּם יֵשׁ פְּרִי נָאֶה וּמְהֻדָּר מִמֶּנּוּ?”
"פָּתַח אַחַד הַחֲכָמִים וְאָמַר: “הַלֵּב דּוֹמֶה לְאֶתְרוֹג: מָה הָאֶתְרוֹג הַזֶּה מָלֵא רֵיחַ בֹּשֶׂם, כָּךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם מָלֵא רוּחַ חָכְמָה וָדָעַת.”
"פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר: “הַתּוֹרָה דּוֹמָה לְאֶתְרוֹג: מָה הָאֶתְרוֹג הַזֶּה כָּל בְּנֵי הָאָדָם מְרִיחִים בּוֹ וְאֵין רֵיחוֹ חָסֵר, כָּךְ הַתּוֹרָה כֻּלָּם שׁוֹאֲבִים מִמֶּנָּה חָכְמָה וָדַעַת וְאֵין הִיא חֲסֵרָה כְּלוּם.”
"פָּתַח הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “נָאֶה לוֹ הַשֵּׁם עֵץ הָדָר, שֶׁכֵּן פִּרְיוֹ דָר בּוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה…”
"פָּתַח הָרְבִיעִי וְאָמַר: “פְּרִי גַּן־הָעֵדֶן הוּא הָאֶתְרוֹג, פְּרִי עֵץ הַדַּעַת שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה, כִּי נֶחְמָד הַפְּרִי לְהַשְׂכִּיל וְתַאֲוָה הוּא לָעֵינָיִם.”
"פָּתְחוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: “אֵין פְּרִי מְהֻדָּר, מֵשִׁיב נֶפֶשׁ, מֵאִיר עֵינַיִם וּמַחְכִּים כַּפְּרִי הַזֶּה, וְלָכֵן מְצֻוִּים אָנוּ לְהָבִיא אֶת הַפְּרִי הַזֶּה מִנְחָה לְבֵית ה' בְּחַג הָאָסִיף.”
"וַיִּשְׂמַח עַמִּינָדָב מְאֹד וַיִּתֵּן לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְלַחֲכָמִים אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵאֶתְרוֹגֵי גַּנּוֹ וְגַם לְאַנְשֵׁי עִירוֹ חִלֵּק אֶתְרוֹגִים בְּיָד נְדִיבָה, כִּי אָמַר: “עַתָּה אֶעֱלֶה לְבֵית אֱלֹהִים וַאֲקַיֵּם אֶת נֶדֶר אֲבוֹתָי.”
"וַיְהִי הָאֶתְרוֹג אָהוּב וְחָבִיב עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַשָּׁרוֹן נְטָעוּהוּ בְּגַנֵּיהֶם.
"עַמִּינָדָב מֵת זָקֵן וּשְׁבַע יָמִים וּבָנָיו וּבְנֵי בָּנָיו אַחֲרָיו טִפְּחוּ אֶת גַּן הָאֶתְרוֹגִים וַיִּגְדַּל וַיִּיף וַיִּקְרְאוּ לוֹ “גַּן־עַמִּינָדָב”.
"וַיֵּצֵא שֵׁם הָאֶתְרוֹג בָּעוֹלָם וּתְהִלָּתוֹ עַד אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת הִגִּיעָה. וּשְׁלִיחִים רַבִּים מִמְּדִינוֹת הַיָּם בָּאוּ אֶל גַּן־עַמִּינָדָב לָקַחַת אֶת הַנְּטִיעִים שֶׁל הָאֶתְרוֹג לְמַעַן טַעַת אוֹתָם בְּגַנֵּי אַרְצָם.
"וַיְהִי הַיּוֹם וְשָׁלִיחַ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּא אֶל גַּן־עַמִּינָדָב וַיְסַפֵּר בְּאָזְנֵי בְּנֵי עַמִּינָדָב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
"מַלְכֵּנוּ, אֲדוֹן אַרְצֵנוּ, חָלָה מַחֲלָה קָשָׁה, כָּל אֹכֶל תִּעֲבָה נַפְשׁוֹ וַיֵּרָז וַיִּדַּל מִיּוֹם לְיוֹם וְהָרוֹפְאִים לֹא מָצְאוּ תְּרוּפָה לְמַחֲלָתוֹ. וַיֹּאמֶר אַחַד הָרוֹפְאִים: יֵשׁ פְּרִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶתְרוֹג שְׁמוֹ, קָדוֹשׁ הוּא לַיְּהוּדִים וְהֵם מְבִיאִים אוֹתוֹ לְבֵית אֱלֹהִים בְּחַג הָאָסִיף, רֵיחוֹ חַיֵּי נֶפֶשׁ וּבְשָׂרוֹ מַרְפֵּא לַגּוּף, קְלִפָּתוֹ מְצַנֶּנֶת וְתוֹכוֹ מְחַמֵּם וּמַגְבִּיר אֶת הַתֵּאָבוֹן – וְהָיָה אִם תִּמְצָא יַד הַמֶּלֶךְ אֶת הַפְּרִי הַזֶּה וְאָכַל מִמֶּנּוּ וָחָי. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לָרֶדֶת יוֹם יוֹם אֶל הַסְּפִינוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּיָּם וְלִשְׁאֹל אֶת עוֹבְרֵי הַיָּם אִם יֵשׁ בְּיָדָם אֶתְרוֹגִים לִמְכִירָה. – וַיְהִי הַיּוֹם וַתַּעֲבֹר סְפִינָה בַּיָּם וּבָהּ יְהוּדִי עָנִי וְשַׂקּוֹ עַל יָדוֹ. וַיָּבוֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ כְּמִשְׁפָּטָם אֶל הַסְּפִינָה וַיִּשְׁאֲלוּ אֶת הַיְּהוּדִי לֵאמֹר: הֲיֵשׁ בְּיָדְךָ דְבַר־מָה לִמְכִירָה? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: עָנִי אֲנִי וְאֵין לִי כֹּל. וַיִּבְדְּקוּ אֶת שַׂקּוֹ וַיִּמְצְאוּ בּוֹ אֶתְרוֹגִים וַיָּבִיאוּ אוֹתוֹ וְאֶת שַׂקּוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאכַל הַמֶּלֶךְ מִן הָאֶתְרוֹגִים וַתָּאוֹרְנָה עֵינָיו וַיָּקָם מֵחָלְיוֹ. וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הָאִישׁ: אֵי מִזֶּה אַתָּה וּמָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם? וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל אָנִי. אֶת כַּסְפִּי חִלַּקְתִּי לִיתוֹמִים וּלְאַלְמָנוֹת וְלֹא הָיָה בְּיָדִי בַּמֶּה לְכַלְכֵּל אֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתִי וָאֹמַר, אֵצֵא לִמְדִינַת הַיָּם לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי וּמִחְיַת בְּנֵי בֵּיתִי, וָאֶקַּח אִתִּי מֵאֶתְרוֹגֵי גַּן עַמִּינָדָב לְמַעַן יַזְכִּיר לִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶת מִקְדַּשׁ בֵּית אֱלֹהִים וְאֶת רֵיחַ אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי… וָאֵרֵד בַּסְּפִינָה אֲשֶׁר הֵבִיאָה אוֹתִי הֵנָּה, אֶל מְדִינַת מַלְכוּתֶךָ.
“וַיִּיטְבוּ דִּבְרֵי הָאִישׁ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיְצַו לְמַלֵּא אֶת שַׂקּוֹ זָהָב וַיִּשְׁלָחֵהוּ לְאַרְצוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְאוֹתִי, הוֹסִיף הַשָּׁלִיחַ לֵאמֹר, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ הֵנָּה לָקַחַת מֵעֲצֵי הָאֶתְרוֹג שֶׁבְּגַנְּךָ וְלִנְטֹעַ אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ…”
"עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת וַיַּעַל חֵיל הָרוֹמָאִים עַל אֶרֶץ יְהוּדָה לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ. בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל עַמִּינָדָב נִלְחֲמוּ כָּאֲרָיוֹת בְּעַד אַרְצָם וּמוֹלַדְתָּם. רַבִּים מֵהֶם נָפְלוּ בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה וְרַבִּים מֵהֶם נָפְלוּ עַל מִשְׁמַר נַחֲלָתָם וְדָמָם הִשְׁקָה אֶת עֲצֵי גַנָּם שֶׁהָיָה יָקָר לָהֶם כְּנַפְשָׁם. רַק אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה נִשְׁאַר בַּחַיִּים וַיִּדְבַּק בְּאַדְמַת אֲבוֹתָיו וַיִּשְׁמֹר עַל הַגַּן כְּבָבַת עֵינוֹ.
"שָׁנָה שָׁנָה בְּבוֹא חַג הַסֻּכּוֹת הָיָה קוֹטֵף אֶת פְּרִי הָאֶתְרוֹג מֵעֲצֵי גַּנּוֹ, עֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וּשְׂפָתָיו לוֹחֲשׁוֹת: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְעַם ה' הָלַךְ בַּגּוֹלָה. לְכוּ, אֶתְרוֹגַי, לְאַחַי שֶׁבַּגּוֹלָה, הָבִיאוּ לָהֶם מֵרֵיחַ הַמּוֹלֶדֶת, יָבוֹא הָרֵיחַ בְּעַצְמוֹתֵיהֶם, יַגְבִּיר אֶת גַּעְגּוּעֵיהֶם עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ וִיקוֹמְמוּ הֲרִיסוֹתֶיהָ. וַיִּשְׁלַח אֶת הַפְּרִי לְכָל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה וְגַם בָּנָיו אַחֲרָיו הָלְכוּ בִּדְרָכָיו.
“וְשָׁנִים, שָׁנִים רַבּוֹת, נָדַד הָעָם בַּגּוֹלָה…”
“וְאוּלָם לֹא שָׁכַח הָעָם אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ,” סִיֵּם עֵץ הָאֶתְרוֹג אֶת דְּבָרָיו, “הִנֵּה אֲנִי וְכָל עֲצֵי הָאֶתְרוֹגִים הַנְּטוּעִים כָּאן בַּגַּן הַזֶּה, יְדֵי אַחֶיךָ הַחֲלוּצִים שָׁבֵי הַגּוֹלָה נְטָעוּנוּ, בְּזֵעַת אַפָּם הִרְטִיבוּנוּ וּבְשִׁירַת הַתְּחִיָּה גִּדְּלוּנוּ…”
ג. מַה סָחוּ לִי הַהֲדַסִּים? 🔗
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ
וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן,
הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת
יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה
וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף.
תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ
וְתַחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס.
(יְשַׁעְיָהוּ נ"ה, י"ב – י"ג.)
בֹּקֶר אִיָּר צוֹנֵן. וַאֲנִי בֵּין שְׂדֵרוֹת הַבְּרוֹשִׁים אֲשֶׁר בִּכְפָר גִּלְעָדִי. הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה הִדְלִיקָה אֶת רָאשֵׁי הַבְּרוֹשִׁים וְהֵם דּוֹלְקִים כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל נֵרוֹת יְרוֹקִים מִבֵּין סְבַךְ הָעֲנָפִים נִתָּכִים עַל רֹאשִׁי צְלִילֵי שִׁירָתוֹ שֶׁל הַיַּרְקוֹן הַסּוּרִי. עַל רֹאשׁ עָנָף עוֹמֵד הַחוֹחִי שְׁטוּף זָהֳרֵי בֹּקֶר, מִתְנַדְנֵד וּמְזַמֵּר, וְהַחוֹחִית רַעְיָתוֹ יוֹשֶׁבֶת בַּקֵּן הַמֻּצְנָע בְּעַנְפֵי הַבְּרוֹשׁ, מְחַמֶּמֶת אֶת גּוֹזָלֶיהָ הַקְּטַנִּים וּמַקְשִׁיבָה לְנֹעַם שִׁירָתוֹ. מַקְשִׁיבִים גַּם הַגּוֹזָלִים. יוֹצֵא אֲנִי מִן הַשְּׂדֵרָה וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינַי לַצָּפוֹן. מִשְׁפַּחַת הָרִים עֲנָקִים נִצֶּבֶת עָלַי וּבְתוֹכָם נְשִׂיאָם הַחֶרְמוֹן מְעֻטָּר בַּעֲטֶרֶת שְׁלָגָיו וְקוֹרֵן בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר. עֲדַת עַנְנֵי צְחוֹר שֶׁשָּׁכְנוּ בַּלַּיְלָה בֵּין כְּתֵפָיו נִפְרְדוּ זֶה עַתָּה מִמֶּנּוּ בִּבְרָכָה, הֵם עוֹלִים מֵעָלָיו בָּזֶה אַחַר זֶה בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה כְּעֵדֶר טְלָאִים לְבָנִים, זַכֵּי צֶמֶר, וְהוֹלְכִים הָלֹךְ וְנָמוֹג, הָלֹךְ וְהֵעָלֵם בִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.
נִכְנָס אֲנִי לְגִנַּת הַפְּרָחִים. רֵיחַ בֹּשֶׂם דַּק וָעַז עוֹלֶה בְּאַפִּי. מֵאַיִן בָּא הָרֵיחַ הַזֶּה? הִנֵּה הִנָּם! שִׂיחֵי הַהֲדַסִּים הָעוֹטְרִים אֶת גִּנַּת הַפְּרָחִים הֵם הַמַּקְטִירִים אֶת קְטֹרֶת בָּשְׂמָם בְּאַפִּי. שָׁלוֹם לָכֶם, הֲדַסֵּי חֵן! הַגִּידוּ נָא לִי, סַפְּרוּ נָא לִי, מֵאַיִן בָּא לָכֶם הָרֵיחַ הַנִּפְלָא הַזֶּה? אֵיפֹה תִּצְמְחוּ, אֵיפֹה תִּגְדְּלוּ:
הֲבַבִּקְעָה אוֹ בָּהָר,
עַל יַד נַחַל אוֹ נָהָר?
לַחַשׁ אַחַד הַשִּׁיחִים וְאָמַר: “רְצוֹנְךָ לָדַעַת מֵאַיִן בָּא לָנוּ הָרֵיחַ הַזֶּה? קַח אֶחָד מֵעָלַי הַיְרוֹקִים וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ מוּל הָאוֹר.”
קָטַפְתִּי אֶחָד מֵעָלָיו, הִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ מוּל הָאוֹר וְהִנֵּה נְקֻדּוֹת רַבּוֹת לְבָנוֹת טְבוּעוֹת בִּירַק הֶעָלֶה.
“נְקֻדּוֹת אֵלּוּ,” הוֹסִיף הַשִּׂיחַ לִלְחשׁ, “נֹאדוֹת קְטַנִּים הֵם, נֹאדוֹת מְלֵאֵי שֶׁמֶן אֶתֶר רֵיחָנִי. שֶׁמֶן זֶה עוֹלֶה בָּאֵד וְהָאֵדִים מִתְפַּשְּׁטִים בָּאֲוִיר וּמְבַשְּׂמִים אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא לַהֲנָאַתְכֶם נוֹצְרוּ נֹאדוֹת הַשֶּׁמֶן הַלָּלוּ, כִּי אִם לְטוֹבָתֵנוּ אָנוּ. אֵדֵי שֶׁמֶן הָאֶתֶר עוֹטְפִים אוֹתָנוּ בְּמַעֲטֶה דַק וְאֵינָם נוֹתְנִים לַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכֵנוּ לְהִתְנַדֵּף, כִּי כָּךְ טִבְעָם שֶׁל הָאֵדִים הָאֵלֶּה. וּלְפִיכָךְ יְרוֹקִים וְרַעֲנַנִּים אָנוּ תָּמִיד. רְאֵה נָא רְאֵה, כָּל הַצְּמָחִים שֶׁעָטְפוּ אֶת הֶהָרִים וְהַבְּקָעוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים נָבְלוּ כְּבָר וְאָנוּ בְּתִפְאַרְתֵּנוּ עוֹמְדִים. הֶעָלִים מוֹרִיקִים וּפְרָחֵינוּ מַלְבִּינִים. וְאָמְנָם כָּל הַשִּׁיחִים פָּרְחוּ אָז וּפִרְחֵיהֶם הִלְבִּינוּ כֶּחָלָב. בְּרָאשֵׁי עֲקָצִים אֲרֻכִּים שֶׁעָלוּ מֵחֵיקֵי הֶעָלִים יָשְׁבוּ כְּעֵין כַּדִּים יְרוֹקִים זְעִירִים, מְכֻסִּים בְּצַלָּחִיּוֹת זְעִירוֹת בַּעֲלוֹת שָׂפָה מְשֻׁנֶּנֶת כְּמַסְרֵק, כָּל כַּד שִׁחְלָה הִיא. – בְּכָל צַלָּחִית (גְּבִיעַ הַפֶּרַח) יָשְׁבוּ חֲמִשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת לְבָנִים רֵיחָנִים וַהֲמוֹן אַבְקָנִים דַּקֵּי רֶגֶל וּזְהֻבֵּי רֹאשׁ עָטְרוּ אֶת עַמּוּד הָעֱלִי שֶׁנִּזְדַּקֵּר לְמַעְלָה מִתּוֹךְ הַשִּׁחְלָה. הַדְּבוֹרִים בָּאוֹת אֲלֵיהֶם בְּזֶה אַחַר זֶה בְּזִמְזוּם עַלִּיז, לֶאֱסֹף אֲבָקָה וְלִרְדּוֹת דְּבַשׁ מִקַּרְקַע הַצַּלָּחִיּוֹת.”
“רֵיחֵנוּ רֵיחַ גַּן־הָעֵדֶן,” לָחַשׁ שִׂיחַ אֶחָד בְּגַעַת בּוֹ הָרוּחַ, “כִּי מִגַּן־הָעֵדֶן בָּאנוּ.”
“וּמִנַּיִן לְךָ זֶה?” שָׁאַלְתִּי.
לַחַשׁ הַשִּׂיחַ וְעָנָה: “פַּעַם בְּצָהֳרֵי יוֹם קַיִץ יָשַׁב לָנוּחַ בְּצִלִּי עַרְבִי זָקֵן וְנֶכְדּוֹ הַקָּטֹן עַל יָדוֹ. הֵרִיחַ הַיֶּלֶד אֶת רֵיחַ עָלַי וּפְרָחַי וְקָרָא: סָבָא, סָבָא, מַה נִפְלָא הָרֵיחַ הַזֶּה! עָנָה הַזָּקֵן וְאָמַר: כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, רֵיחָן1 שְׁמוֹ וְרֵיחָנִי הוּא וְחֵי אַלַּהּ הַקָּדוֹשׁ וְהָרָחֲמָן וְחֵי מֻחַמַּד נְבִיאוֹ, צֶמַח זֶה צֶמַח גַּן־הָעֵדֶן הוּא. – כִּי כַּאֲשֶׁר חָטָא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְאָכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, קִלֵּל אוֹתָם אֱלֹהִים וַיְצַו עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת גַּן־הָעֵדֶן. הִתְעַצְּבוּ אָדָם וְחַוָּה אֶל לִבָּם. אָמַר הָאָדָם לְאִשְׁתּוֹ: קָשִׁים יִהְיוּ חַיֵּינוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: בְּזֵעַת אַפֵּינוּ נֹאכַל לֶחֶם וְרַב יִהְיֶה עִצְּבוֹנֵנוּ, נִקַּח נָא אִתָּנוּ מִצִּמְחֵי הַגַּן לְזֵכֶר הַיָּמִים הַמְּאֻשָּׁרִים אֲשֶׁר חָיִינוּ פֹּה בַּגַּן וְהָיָה זֶה נֶחָמָתֵנוּ. וַיַּעַבְרוּ אָדָם וְחַוָּה בֵּין עֲצֵי הַגַּן וַיַּעַל רֵיחַ הַהֲדַס בְּאַפָּם וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: אֵין טוֹב מִן הַהֲדַס לְחֵן וּלְרֵיחַ. וַיִּקָּחוּהוּ וַיִּטָּעוּהוּ בְּאֶרֶץ נוֹד. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּבְדָה יַד הַגּוֹרָל עַל הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וַיֵּשְׁבוּ תַּחַת שִׂיחַ הַהֲדַס וַיִּשְׁאֲפוּ אֶל קִרְבָּם אֶת רֵיחוֹ, וַיַּעֲלוּ רֵיחוֹת גַּן־הָעֵדֶן בְּאַפָּם וַתַּגִּיעַ הֶמְיַת מַעְיָנוֹת וְזִמְרַת צִפֳּרֵי עֵדֶן לְאָזְנֵיהֶם וַיַּעַל טַעַם פֵּרוֹת עֲצֵי הָעֵדֶן בְּחִכָּם וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת עָנְיָם וַעֲמָלָם וְרָוַח לְנַפְשָׁם. וּלְפִיכָךְ, בְּנִי,” גָּמַר הַזָּקֵן אֶת דְּבָרָיו, “הָיָה הַהֲדַס לְסֵמֶל הָאשֶׁר וְהַנֶּחָמָה.”
“וּמֵאַיִן בָּאתֶם אַתֶּם לַגַּן הַזֶּה?” שָׁאַלְתִּי.
“מִסְּבִיבוֹת הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה צְפָת הוּבֵאנוּ הֵנָּה,” עָנוּ שִׂיחִים אֲחָדִים וְאָמְרוּ, “בֵּין סַלְעֵי הַר כְּנַעַן וְעַל יַד נַחַל מִירוֹן גָּדַלְנוּ, וַיָּבוֹאוּ וַיַּעַקְרוּ אוֹתָנוּ עַל שָׁרָשֵׁינוּ וַיְּקַצְּצוּ אֶת עֲנָפֵינוּ, רַק נְצָרִים קְטַנִּים שָׂרְדוּ מִמֶּנּוּ. וַיְבִיאוּנוּ הֵנָּה וַיָּשִׂימוּ אוֹתָנוּ בְּבוֹרוֹת כְּאִלּוּ קֶבֶר כָּרוּ לָנוּ וַיָּקִימוּ עָלֵינוּ גַּל שֶׁל עָפָר, וְהַיָּמִים יְמֵי טֵבֵת אָז. גִּשְׁמֵי בְּרָכָה יָרְדוּ עַל הָאֲדָמָה בְּשֶׁפַע וַיַּשְׁקוּ אוֹתָנוּ וַיְעוֹרְרוּ אוֹתָנוּ לְחַיִּים וַנַּךְ שָׁרָשִׁים בָּאֲדָמָה וַנּוֹצִיא עָלִים לְמָעְלָה. אָז הֵסִירוּ אֶת הֶעָפָר מֵעָלֵינוּ וַנִּשֹּׁם לִרְוָחָה וַנְּגַדֵּל עֲנָפִים וְעָלִים כַּיּוֹם הַזֶּה. אוּלָם מִתְגַּעְגְּעִים אָנוּ עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעַל חֲבֵרֵינוּ. כַּמָּה שִׂיחוֹת יָפוֹת שָׂחוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּדוּמִיַּת הַלֵּילוֹת, שִׂיחוֹת קְדוּמִים שֶׁקִּבְּלוּ מִפִּי אֲבוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.”
“שִׂיחוּ נָא לִי מִשִּׂיחוֹת קְדוּמִים אֵלֶּה”, שָׁאַלְתִּי.
פָּתַח הָאֶחָד וְאָמַר: "לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד, הָיָה הַדָּבָר, וְאִישׁ אֱלֹהִים חָסִיד וְקָדוֹשׁ הִתְהַלֵּךְ בֵּין הָרֵי הַגָּלִיל וַיִּתְחַבֵּא בִּמְעָרוֹתֵיהֶם, כִּי נִרְדָּף הָיָה הָאִישׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵחֲמַת הָרוֹמָאִים מַחֲרִיבֵי אַרְצוֹ. וְשֵׁם הָאִישׁ ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. קִנְאַת עַמּוֹ וְאַרְצוֹ בָּעֲרָה כָּאֵשׁ בְּעַצְמוֹתָיו וְלִבּוֹ מָלֵא כַּיָּם אַהֲבָה לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ. וַיָּמָת הָאִישׁ וַיִּקָּבֵר בְּמִירוֹן וְנֵר אֱלֹהִים נִדְלַק עַל קִבְרוֹ, נֵר תָּמִיד לֹא יִכְבֶּה. הַנֵּר הֵאִיר אֶת מַחֲשַׁכֵּי הַלַּיְלָה וַיַּאֲצֵל מִנָּגְהוֹ גַּם עָלֵינוּ.
"וַיִּנְהֲרוּ אֲנָשִׁים רַבִּים אֵל קֶבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַזֶּה. זָקֵן וָנַעַר, הָלֹךְ וְרָקֹד יֵלְכוּ, הָלֹךְ וְזַמֵּר:
בַּר יוֹחַאי, בַּר יוֹחַאי,
נִמְשַׁחְתָּ – אַשְׁרֶיךָ,
שֶׁמֶן טוֹב, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן,
נִמְשַׁחְתָּ מֵחֲבֵרֶיךָ.
"וּפַעַם עָבְרָה עַל יַד שִׂיחֵי הַהֲדַסִּים קְבוּצַת אֲנָשִׁים עוֹלֵי קִבְרוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים. פְּנֵיהֶם הַחִוְרִים עֲטוּרִים הַדְרַת זָקָן. אֵשׁ הַקֹּדֶשׁ בְּעֵינֵיהֶם, סוּדָרֵיהֶם הַלְּבָנִים הִתְנַפְנְפוּ בָּרוּחַ כִּכְנָפַיִם לְבָנוֹת. דּוֹמֶה, עֲדַת חֲסִידוֹת לְבָנוֹת מִתְהַלְּכוֹת בֵּין הַהֲדַסִּים. וְהַשָּׁעָה שְׁעַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ. רָאשֵׁי הֶהָרִים דָּלְקוּ בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה וְעֶצֶב שָׁכַן בָּעֲמָקִים. וַיִּשְׁכֹּן הָעֶצֶב גַּם עַל פְּנֵיהֶם.
“פָּתַח רֹאשׁ הַחֲבוּרָה וְאָמַר: אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל יְדֵי רֵיחוֹת טוֹבִים, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה, נִשְׁמַת הַשַּׁבָּת, מִסְתַּלֶּקֶת מִן הַגּוּף, הַנְּשָׁמָה הַיְחִידָה, נִשְׁמַת הַחוֹל, מִתְעַצֶּבֶת וְרוֹצָה גַם הִיא לְהִפָּרֵד מִן הַגּוּף וְלָלֶכֶת אַחֲרֵי חֲבֶרְתָּהּ. בָּא רֵיחַ הַהֲדַס, מְפַיֵּס אוֹתָהּ וּמֵשִׁיב אוֹתָהּ. עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה, הֵרִיחוּ אֶת רֵיחַ הַהֲדַסִּים וּבֵרְכוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה'… בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים…”
“וּלְעֵת חַג הָאָסִיף,” הוֹסִיף הַשֵּׁנִי, “הָיוּ בָּאִים אֵלֵינוּ בְּשִׁיר וּרְנָנָה זָקֵן וָנַעַר, קוֹטְפִים עַנְפֵי הֲדַסִּים, אוֹגְדִים אוֹתָם עִם כַּפַּת הַתֹּמֶר וְעַרְבֵי הַנַּחַל וּמְבִיאִים אוֹתָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.”
“וַאֲנִי”, לַחַשׁ הֲדַס אֶחָד שֶׁעָמַד מִן הַצַּד, "מֵהָרֵי הַכַּרְמֶל מִבִּקְעַת הַהֲדַסִּים הוּבֵאתִי הֵנָּה. שָׁם רוּחוֹת יָם לִטְּפוּנִי וּמֵי נְחָלִים הִשְׁקוּנִי. וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ שֶׁבִּימֵי קֶדֶם הָיְתָה בִּקְעָה זוֹ מְלֵאָה תָּמִיד שִׂמְחָה וָגִיל. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בָּאִים אֵלֶיהָ בְּיוֹם חֲתֻנָּתָם וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבָּם, קוֹטְפִים עַנְפֵי הֲדַסִּים, מְעַטְּרִים בָּהֶם אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה וְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה נוֹטֵל הֲדַס בְּיָדוֹ, רוֹקֵד וּמְרַקֵּד, מְרַקֵּד וּמְזַמֵּר.
"אֵלּוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הַכַּלָּה, מְרַקְּדִים וּמְזַמְּרִים:
כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה,
כַּלָּה נָאָה וַחֲמוּדָה.
"וְאֵלּוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵי הֶחָתָן, מְרַקְּדִים וּמְזַמְּרִים:
בֵּין הֲדַסִּים אַתָּה הֲדַס פּוֹרֵחַ,
בֵּין כּוֹכָבִים אַתָּה כּוֹכָב זוֹרֵחַ.
“וּמַעֲשֶׂה בְּזָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹקֵד וּמַרְקִיד הֲדַסִּים בְּיָדָיו וּמְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים וְכַלּוֹת וּכְשֶׁמֵּת נִדְלַק הֲדַס שֶׁל אֵשׁ עַל קִבְרוֹ וְהוּא דּוֹלֵק וּמֵאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.”
ד. מַה סָחָה לִי הָעֲרָבָה? 🔗
שְׂפַת הַיַּרְדֵּן. עַל יַד הַכִּנֶּרֶת.
בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל נִצָּחוֹן מִתְפָּרֵץ הַיַּרְדֵּן מִתּוֹךְ יָם הַכִּנֶּרֶת שֶׁבָּלַע אוֹתוֹ וְנֶחְפַּז הָלְאָה לְדַרְכּוֹ. וְשׁוּב מִתְכַּנְּסִים אֵלָיו רֵעָיו שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ עַל דַּרְכּוֹ עַד הַכִּנֶּרֶת. הִנֵּה עֲדַת קְנֵי־סוּף כְּחֶבֶר נְעָרִים עַלִּיזִים זְקוּפִים וּגְמִישִׁים קָפְצוּ לְתוֹכוֹ, טָבְלוּ אֶת רַגְלֵיהֶם בְּמֵימָיו, וּבִמְשׁוּבָה מִתְנוֹעֲעִים אָנֶה וָאָנָה.
אֵקָלִפְּטִים, אֲשָׁלִים וַעֲרָבוֹת כִּבְדֵי הַתְּנוּעָה עוֹמְדִים עַל שְׂפָתָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, עָמֹד וְהִסְתַּכֵּל בָּרְאִי הַיְרַקְרַק שֶׁל מֵימָיו הַזַּכִּים. וּמְשִׂיחִים הַדְּשָׁאִים וְהָאִילָנוֹת לַיַּרְדֵּן אֶת קוֹרוֹת חַיֵּיהֶם הֵם.
עֲרָבָה אַחַת עֲנֵפָה גָּחֲנָה אֶל פְּנֵי רְאִי הַמַּיִם וַתִּלְחַשׁ בְּבַדֶּיהָ בְּאָזְנֵי הַיַּרְדֵּן.
יָשַׁבְתִּי בְּצִלָּהּ וָאֹמַר: “עֲרָבָה חֲמוּדָה, עֲרָבָה עֲרֵבָה, סַפְּרִי נָא גַם לִי אֶת פָּרָשַׁת חַיָּיִךְ.”
וַתִּלְחַשׁ הָעֲרָבָה וַתֹּאמַר:
"רוֹאֶה אַתָּה אֶת שָׁרָשַׁי הָעֲמֻקִּים הַטּוֹבְלִים בְּמֵימֵי הַיַּרְדֵּן וְאֶת נוֹפִי הַנָּטוּי כְּסֻכָּה עַל רֹאשֶׁךָ? לֹא יוֹם אֶחָד, לֹא חֹדֶשׁ אֶחָד וְאַף לֹא שָׁנָה אַחַת גִּדַּלְתִּים וְטִפַּחְתִּים. לִפְנֵי שָׁנִים, שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד, וַאֲנִי זַלְזַל רַךְ קָשׁוּר לְגֶזַע אִמִּי הָעֲרָבָה שֶׁגָּדְלָה עַל גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן מֵעֵבֶר לַכִּנֶּרֶת צָפוֹנָה. הָיָה לֵיל סָעַר. עֶדְרֵי עֲנָנִים שְׁחוֹרִים רָעוּ בְּעַרְבַת הָרָקִיעַ. הָרוּחַ הָרוֹעֶה הָמָה וְשָׁרַק בַּחֲלִילוֹ. פִּתְאֹם הִתְחִילוּ שְׁבָטִים־בְּרָקִים לְהַצְלִיף עַל פְּנֵי עֵדֶר הָעֲנָנִים וּרְעָמִים נָתְנוּ עֲלֵיהֶם בְּקוֹלָם. הִשְׁתּוֹלְלוּ הָעֲנָנִים, רָצוּ כִּמְטֹרָפִים וְנֶעֶרְמוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. הִשְׁתּוֹלֵל הָרוּחַ גַּם הוּא, הִתְנַפֵּל בְּזַעַם עַל הָעוֹמְדִים עַל דַּרְכּוֹ, הִשְׂתָּעֵר גַּם עַל אִמִּי הָעֲרָבָה וַיְטַלְטְלָהּ טַלְטֵלָה עַזָּה. וַתְּהִי מְהוּמָה וּמְבוּסָה בַּעֲנָפֶיהָ; יַד עָנָף הָיְתָה בְּרֵעֵהוּ, עָנָף הִכָּה עָנָף, הִצְלִיף עָלָיו בִּשְׁבָטָיו וְלֹא יָדַע רַחֵם. בְּלֵיל זְוָעוֹת זֶה הִכַּנִי אֶחָד מֵאַחַי הַגְּדוֹלִים מַכָּה רַבָּה. וָאֶנָּתֵק מִגּוּף אִמִּי וָאֶפֹּל הַיַּרְדֵּנָה. גַּלֵּי הַיַּרְדֵּן נְטָלוּנִי וַיִּשָּׂאוּנִי לְיָם הַכִּנֶּרֶת.
"וְיָם הַכִּנֶּרֶת סוֹעֵר כֻּלּוֹ. גַּלֵּי קֶצֶף כְּעֶדְרֵי טְלָאִים לְבָנִים רוֹקְדִים וּמִשְׁתּוֹלְלִים עַל פָּנָיו וַיְטַלְטְלוּנִי הַגַּלִּים, גַּל טוֹרְדֵנִי לְגַל וְגַל לְגַל וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי. כַּמָּה יָמִים הָיִיתִי מִשְׂחָק לַגַּלִּים לֹא יָדַעְתִּי, אוּלָם כְּשֶׁשָּׁבָה רוּחִי אֵלַי רָאִיתִי וְהִנֵּה מְרוּטַת עָלִים מוּטֶלֶת אֲנִי בְּפִי הַיַּרְדֵּן סָמוּךְ לִשְׂפָתוֹ, וְיָם הַכִּנֶּרֶת שָׁלֵו וְשָׁקֵט, נוֹהֵר וְצוֹחֵק, שׁוֹלֵחַ אֵלַי גַּלִּים קַלִּים וְהֵם מְלַטְּפִים אוֹתִי, כְּאִלּוּ לְפַיְּסֵנִי הֵם רוֹצִים.
"לַיַּבָּשָׁה, לְחֵיק הָאֲדָמָה, – צָוְחָה נַפְשִׁי, וְאֵין קוֹלִי נִשְׁמָע. פִּתְאֹם בָּא גַּל אֶחָד, נְטָלַנִי וּנְשָׂאַנִי עַל גַּבּוֹ וּפָלַט אוֹתִי אֶל הַחוֹף.
"אַךְ הַרְגֵּשׁ הִרְגַּשְׁתִּי אֶת חֵיקָהּ שֶׁל הָאֵם הָאֲדָמָה וָאֶדְבַּק אֵלֶיהָ בְּכָל גּוּפִי. שֶׁפַע שֶׁל כֹּחוֹת חַיִּים הִתְחִילוּ זוֹרְמִים בְּגוּפִי. לֹא עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וַאֲנִי הִכֵּיתִי שָׁרָשִׁים דַּקִּים בָּאֲדָמָה. מֵי הַיַּרְדֵּן הֵבִיאוּ אֵלַי בֹּץ רַךְ וְדָשֵׁן וְרִפְּדוּ בּוֹ אֶת מַצַּע שָׁרָשַׁי. הַבֹּץ סִפֵּק לָהֶם אֶת מְזוֹנָם, וְהֵם גָּדְלוּ וְחָזְקוּ. וַתִּפָּקַחְנָה גַּם עֵינַי וָאוֹצִיא עָלִים יְרוֹקִים רַעֲנַנִּים וָאֲגַדֵּל עֲנָפִים.
"עָבְרוּ שָׁנִים אֲחָדוֹת וַאֲנִי עֲרָבָה צְעִירָה, יָפָה כְּכַלָּה, עוֹמֶדֶת וּמִסְתַּכֶּלֶת בִּרְאִי הַיַּרְדֵּן וָאֶחְמֹד אֶת יָפְיִי בְּלִבִּי וּלְעֵת הָאָבִיב נִרְאוּ אֶשְׁכְּלוֹת פְּרָחִים בִּקְצוֹת עֲנָפַי, כַּעֲגִילִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי בְּנוֹת הָאָדָם הָיוּ תִּפְרְחוֹתָי. כָּל פֶּרַח בַּקְבּוּק זָעִיר וְיָרוֹק, פְּשׁוּט צַוָּאר וּמְפֻצַּל שָׂפָה, עָטוּף שְׁתֵּי קַשְׂקַשִּׂים, וּשְׁתֵּי שְׂפָתָיו זְהֻבּוֹת הֵן. אֲבָל בֵּין כָּל פְּרָחַי לֹא נִמְצָא אַף אֶחָד נוֹשֵׂא אֲבָקָה מַפְרָה. הִבַּטְתִּי סְבִיבִי וָאֶרְאֶה מֵרָחוֹק עֵץ עֲרָבָה צָעִיר, הָדוּר בַּעֲגִילֵי פְּרָחָיו, עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי וְכָל פְּרָחָיו זְהֻבִּים מִזְּהַב הַאֲבָקָה שֶׁנִּשְׁפְּכָה מִכִּיסֵי מַאֲבָקָיו, חִמַּדְתִּיו בְּלִבִּי וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ בַּעֲנָפַי וָאֶרְמֹז לוֹ בִּפְרָחַי. נַעֲנָה לִי גַּם הוּא וַיִּפְשֹׁט אֵלַי אֶת יָדָיו – עֲנָפָיו. אוּלָם הֵן קָצְרוּ מֵהַגִּיעַ אֵלַי, כִּי רַב הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ. וַיִּשְׁלַח אֵלַי אֶת אַבְקַת זְהָבוֹ עַל כַּנְפֵי הַדְּבוֹרִים וַיִּתְּנוּ אוֹתָהּ עַל שִׂפְתֵי פְּרָחַי וַתָּבוֹא הַאֲבָקָה בְּקִרְבָּם וַיֻּפְרוּ. כָּל פִּרְחֵי רֵעִי נָבְלוּ קָמְלוּ לְאַחַר שֶׁהֵרִיקוּ אֶת אַבְקַת זְהָבָם, כִּי רַק פִּרְחֵי אֲבָקָה הָיוּ לָהֶם, אוּלָם פִּרְיוֹנַי הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָדוֹל, הָלֹךְ וְעָבֶה מִיּוֹם לְיוֹם וַתְּהִי לָהֶם דְּמוּת אֲגַסִּים קְטַנִּים. עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים, פֵּרוֹתַי יָבְשׁוּ, הִתְבַּקְּעוּ וַהֲמוֹן זְרָעִים קְטַנִּים כְּגַרְגְּרִים שְׁחוֹרִים, עֲטוּפֵי שַׂעֲרוֹת מֶשִׁי לְבָנוֹת, הִתְעוֹפְפוּ בָּרוּחַ וַיִּתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר. מֵאָז נוֹשְׂאָה אֲנִי שָׁנָה שָׁנָה אֶשְׁכְּלוֹת פְּרָחִים וְרֵעִי, הָעוֹמֵד לְמוּלִי מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שׁוֹלֵחַ לָהֶם אֶת אַבְקַת זְהָבוֹ, לְמַעַן יַזְרִיעוּ זֶרַע.
"אָמְנָם לֹא חָנָן אוֹתִי הַטֶּבַע זֶרַע בַּר־קַיָּמָא בָּרִיא וְחָזָק. חַלָּשִׁים הֵמָּה זְרָעַי וִימֵי חַיֵּיהֶם סְפוּרִים. רַק אֵלֶּה הַמַּצְלִיחִים בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי חַיֵּיהֶם הַמְעַטִּים לְהִזָּרַע בַּאֲדָמָה דְּשֵׁנָה וּרְטֻבָּה הֵם יַכּוּ שֹׁרֶשׁ לְמַטָּה וְעָשׂוּ עָנָף לְמָעְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן, רְאֵה נָא, מַה רַבִּים אָנוּ! עַל כָּל שְׁפוֹת הַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים אִוִּינוּ מִשְׁכָּן לָנוּ. כִּי רַבִּים הֵם הָעֲנָפִים הַנִּשְׁבָּרִים וְנוֹפְלִים הַמַּיְמָה, זֶרֶם הַמַּיִם פּוֹלֵט אוֹתָם אֶל הַחוֹף הָרָטֹב וּמֵהֶם גְּדֵלִים עֵצִים כָּמוֹנִי אֲנִי לְפָנִים.
"אָמְנָם אֵין צֶבַע עַז לְעָלַי הַחִוְרִים, אֵין רֵיחַ לִפְרָחַי וְאֵין פֵּרוֹתַי רְאוּיִים לַאֲכִילָה, אַף עַל פִּי כֵן יְכַבְּדוּ אוֹתִי אֱלֹהִים וְאָדָם: צִפֳּרֵי־שִׁיר יְקַנְּנוּ בֵּין עֳפָאַי וְחַיַּת הָאֲדָמָה תִּשְׁכֹּן בְּצִלִּי וּלְעֵת חַג הַסֻּכּוֹת בָּאִים אֵלַי אַחֶיךָ זָקֵן וָנַעַר לִקְטֹף אֶת עֲנָפַי, לְקַשֵּׁט בָּהֶם אֶת בָּתֵּיהֶם וְלַהֲבִיאָם לְבֵית אֱלֹהִים. וּפַעַם בָּאוּ אֵלַי מִזִּקְנֵי הַמָּקוֹם, כַּפּוֹת תְּמָרִים וַהֲדַסִּים בִּימִינָם וְאֶתְרוֹגִים בִּשְׂמֹאלָם, וַיִּקְטְפוּ מִמֶּנִּי עֲנָפִים וַיַּאַגְדוּ אוֹתָם עִם כַּפַּת הַתֹּמֶר וְעַנְפֵי הַהֲדַס לַאֲגֻדָּה אֶחָת.
"עַרְבוֹתַי הַצְּנוּעוֹת הִתְבַּיְּשׁוּ בִּפְנֵי הַלּוּלָב הַזָּקוּף וְהַגֵּא וּבִפְנֵי הַהֲדַסִּים הַיְרוֹקִים וְהָרֵיחָנִים, אוּלָם זְקַן הַחֲבוּרָה עוֹדֵד אוֹתָם בְּדִבְרֵי מָשָׁל וַיֹּאמַר: “הִנֵּה אַרְבַּעַת הַמִּינִים הָאֵלֶּה: הָאֶתְרוֹג, כַּפַּת הַתֹּמֶר, הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה מַה שׁוֹנִים הֵם זֶה מִזֶּה: הָאֶתְרוֹג יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְיֵשׁ בּוֹ רֵיחַ, הַתָּמָר – יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְאֵין בּוֹ רֵיחַ, הַהֲדַס – יֵשׁ בּוֹ רֵיחַ וְאֵין בּוֹ טַעַם וְהָעֲרָבָה – אֵין בָּהּ טַעַם וְאֵין בָּהּ רֵיחַ, וְאַף עַל כֵן כֻּלָּם אַחִים הֵמָּה – בְּנֵי הָאֲדָמָה וְהַשֶּׁמֶשׁ, – יֵאָגְדוּ כֻּלָּם לַאֲגֻדָּה אֶחָת.”
בֵּאוּרֵי מִלִּים 🔗
אֵשֶׁל –Tamarix, тамариск
אֶתֶר – נוֹזֵל רֵיחָנִי הַמִּתְנַדֵּף מַהֵר.
בִּלְבֵּל (צִפּוֹר־שִׁיר) –Bulbul, Palestine bulbul, бюль-бюль
גֶּמִי – חוּטֵי קְשִׁירָה עֲשׂוּיִים מִסּוּף.
חוֹחִית –Stieglitz, Gold finch, щегол
חֲרָיָה – עָנָף יָבֵשׁ שֶׁל עֵץ הַתָּמָר.
חַרְצִית –Chrysanthemum, хризантема
יַרְקוֹן סוּרִי – Grünfink, Greenfinch, зеленушка
כּוֹכְבָנִית – Chamomill, Hundskamille, пупавка
לִגְדֹּר – לֶאֱסֹף תְּמָרִים עַל יְדֵי כְּרִיתַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת.
סַנְסַן – כַּפַּת הַתֹּמֶר.
עִנְבָּר (מִין שָׂרָף רֵיחָנִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה) –Ambra, ambre, amber, янтарь
פָּרָג –Mohn, poppy, мак
תִּפְרַחַת – Blütenstand, infloresence, соцветие
- רֵיחָן – ريحان – שֵׁם הַהֲדַס בְּעַרְבִית. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות
אין עדיין קישוריות מאושרות