רחל

עַל חוֹף הַכִּנֶּרֶת תֵּל יֵשׁ. לֹא גָדוֹל, בּוֹדֵד, פֶּרֶא. זָרוּעַ קוֹצִים הַתֵּל בַּקַּיִץ, מוּצָף פְּרָחִים בַּחֹרֶף. מֻקָּף שִׂיחֵי הַרְדּוֹף וּדְקָלִים רַחֲבֵי־כַפּוֹת, נִשְׁקָף הוּא אֶל מוּל פְּנֵי הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים, שַׁלְשֶׁלֶת הָרֵי הַגּוֹלָן מִמּוּלוֹ וְסַבָּא חֶרְמוֹן בָּאֹפֶק הָרָחוֹק.

שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם!

בִּדְמָמָה בוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר!

בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַּבָּא;

וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.

שָׁם עַל חוֹף הַיָּם יֵשׁ דֶּקֶל שְׁפַל צַמֶּרֶת,

סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל כְּתִינוֹק שׁוֹבָב,

שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה וּבְמֵי כִנֶּרֶת

מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.

מַה יִּרְבּוּ פְרָחִים בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּּ,

דַּם הַכַּלָּנִית וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם.

יֵשׁ יָמִים – פִּי שִׁבְעָה אָז יָרֹק הַיֶּרֶק,

פִּי שִׁבְעִים תְּכֻלָּה הַתְּכֵלֶת בַּמָּרוֹם.

כִּי תָבוֹא לַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא יָדָעְתָּ: מְצִיאוּת הִיא אוֹ אַגָּדָה. סִירוֹת עִם מִפְרְשֵׂיהֶן הַלְּבָנִים, דַּיָּג פּוֹרֵשׂ רִשְׁתּוֹ, קוֹלוֹת צִפֳּרֵי־יָם בּוֹקְעִים אֶת הַדְּמָמָה, עֵדֶר עִִזִּים רוֹעוֹת בְּנָחַת, רוֹעֶה מְסַלְסֵל בַּחֲלִילוֹ, אִכָּר צוֹעֵד בַּתֶּלֶם. וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים פְּרוּשִׂים מִמָּעַל.

וְאָמַרְתָּ: הַאֻמְנָם יֵשׁ פִּנּוֹת כָּאֵלּוּ בָּאָרֶץ – וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי?

תֵּל הַ"כֶּרַךְּ" הוּא, זָרוּעַ מַצֵּבוֹת־מַצֵּבוֹת: קִבְרוֹת “שׁוֹמְרִים” וַחֲלוּצִים וַחֲלוּצוֹת מִלִפְנֵי שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם וְעֶשֶׂר וְעֶשְׂרִים. בָּנִים וּבָנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל הֵם, אֲשֶׁר מִכָּל תְּפוּצוֹת הַגּוֹלָה הֶעְפִילוּ וְעָלוּ וְאָמָרוּ: פֹּה נִבְנֶה לָנוּ מוֹלֶדֶת! וְנָפָלוּ. בְּקַדַּחַת, בַּעֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת, בְּחֵץ מִן הַמַּאֲרָב…

הֲיַעֲבֹר מִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא יִפְקֹד אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר עַל הַ"כֶּרְַךְּ"?

בְּל' נִיסָן תַּרְצָ"א נוֹסַף כָּאן קֶבֶר חָדָשׁ. עַל מַצְּבַת הַשַּׁיִשׁ הַלְּבָנָה שֶׁלּוֹ חָרוּת:

רחל

הַמְשׁוֹרֶרֶת רָחֵל לְבֵית בְּלוֹבְשְׁטֵין (סֶלַע) הִיא.

בְּכ"ט לְחֹדֶשׁ נִיסָן גָּּוְעָה בְּבֵית הַחוֹלִים “הֲדַסָּה” בְּתֵל־אָבִיב, לְאַחַר מַחֲלָה מְמֻשֶּׁכֶת וְקָשָׁה אֲשֶׁר רִתְּקָה אוֹתָהּ אֶל מִטָּתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. דּוֹמְמִים וְנוּגִים הִתְאַסְּפוּ אָז וּבָאוּ אֶל הֵַתֵּל חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת, וָתִיקִים וּצְעִירִים, מִכִּנֶּרֶת וּמִדְּגָנִיָּה, מֵעֵין חֲרוֹד וּמִנַּהֲלָל, מִכָּל פִּנּוֹת עֵמֶק הַיַּרְדֵּן וּמֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל וּמִתֵּל־אָבִיב וּמֵחֵיפָה וִירוּשָׁלָיִם. לְלַּוּוֹתָהּ לְבֵית עוֹלָמָהּ בָּאוּ, אֶת רָחֵל הַמְשׁוֹרֶרֶת, אֲשֶׁר חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת רַבִּים אָהֲבוּ אֶת שִׁירָתָהּ וְאוֹתָהּ. אֲבֵלִים וְכוֹאֲבִים הֵבִיאוּ יְדִידִים וּקְרוֹבִים אֶת אֲרוֹנָהּ אֶל הַ"כֶּרַךְּ" וְכָרוּ לָהּ קֶבֶר אֶל מוּל פְּנֵי הַכִּנֶּרֶת הַיָּפָה, אֲשֶׁר כֹּה עָרְגָה אֵלֶיהָ שָׁנִים וְשָׁנִים, וְכֹה הֵיטִיבָה לָשִׁיר עָלֶיהָ. אֶת מְבֻקָּשָׁהּ מִלֵּאוּ, אֶת אֲשֶׁר בִּקְשָׁה בְּאֶחָד מִשִּׁירֶיהָ:

אִם צַו הַגּוֹרָל

לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלָיִךְ –

תִּתְּנִינִי, כִּנֶּרֶת,

לָנוּחַ בְּבֵית־קִבְרוֹתָיִךְ.

וְרַבִּים מִן הַמְלַוִּים, הָיוּ הַמִּתְאַבְּלִים. מְעַטִּים יְדָעוּהָ פָּנִים אֶל פָּנִים, אַךְ אֶת שִׁירֶיהָ אָהֲבוּ רַבִּים, לְשִׁירֶיהָ צִפּוּ תָמִיד. בְּמוּסָף שֶׁל “דָּבָר” נִדְפְּסוּ בְרֻבָּם – שִׁיר לְשַׁבָּת, מַתָּנָה לֶחָג. לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם הָיוּ הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר בְּחָזְרָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הָעֲבוֹדָה הַבָּיְתָה, שָׁאֲלוּ: הַהֵבִיא הַ"מּוּסָף" הַיּוֹם שַׁי מֵרָחֵל?

בִּשְׁלֹשָׁה קְבָצִים לֹא גְדוֹלִים לֻקְּטוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים שִׁירֶיהָ שֶׁל רָחֵל: “סָפִיחַ”, “מִנֶּגֶד”, “נְבוֹ”. הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים רָאוּ אוֹר עוֹד בְּחַיֶּיהָ, הַשְּׁלִישִׁי – לְאַחַר מוֹתָהּ. וּבִמְהֵרָה כָּבְשׁוּ לָהֶם הַסְּפָרִים הַקְּטַנִּים וְהַלְּבָנִים הַלָּלוּ אֶת אַהֲבַת הַכֹּל, – מַכָּרִים וְזָרִים, קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, חֲבֵרִים וַחֲבֵרוֹת. נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּפִנּוֹת הָאָרֶץ וּבִתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה, הִתְיַחֲדוּ עִם שִׁירֵי רָחֵל, קָרְאוּ וְשִׁנְּנוּ, קָלְטוּ אֶת צִלְצוּלָם, הֶאֱזִינוּ לְנִיבֵיהֶם.

לִפְנֵי שָׁנִים מְעַטּוֹת הוֹצִיא “דָּבָר” אֶת שִׁירֵי רָחֵל הַמְקֻבָּצִים וְרַבּוּ הַקּוֹרְאִים וְהַמְשַׁנְּנִים אוֹתָם. בִּמְהֵרָה אָזְלוּ מִבָּתֵּי־הַמִּסְחָר לִסְפָרִים וּבְיָמִים אֵלֶּה יֵצֵא הַקֹּבֶץ שֵׁנִית, מַהֲדוּרָה מְתֻקֶּנֶת וּמְשֻׁפֶּרֶת.

*

לֹא הִרְבְּתָה רָחֵל לְסַפֵּר בְּשִׁירֶיהָ עַל רֵאשִׁית יְמֵי חַיֶּיהָ. רַק פֹּה וָשָׁם – שׁוּרָה, בַּיִת, הַמְגַלִּים טֶפַח מִדְּמוּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה.

זְכוּרַתְנִי, עוֹדִי תִינֹקֶת,

לִוַּנִי עֶצֶב נִסְתָּר:

בְּבֶגֶד־אֶבְלִי הָיִיתִי

שׁוֹנָה וְנִבְדֶּלֶת מִשְּׁאָר.

הָעֵינַיִם הָעֲמֻקּוֹת בִּתְמוּנַת הַתִּינֹקֶת רָחֵל, אֲשֶׁר נִשְׁתַּמְּרָה אֵצֶל יְדִידֶיהָ, אַף הֵן אוֹמְרוֹת: תּוּגָה.

יְלִידַת סָרָטוֹב, עַל גְּדוֹת הַוּוֹלְגָה בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל רוּסִיָּה. נוֹלְדָה בְּ־20 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר 1890. בֵּית הוֹרֶיהָ, בַּיִת יְהוּדִי מְסָרְתִּי. אִמָּהּ צִדְקָנִית, בַּת רַב, מֵתָה עָלֶיהָ בְּעוֹדָהּ יַלְדָּה. בֵּית־סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן בְּפוֹלְטָבָה הָעִיר, אֲשֶׁר לְשָׁם עָבְרוּ הוֹרֶיהָ לָגוּר, בֵּית־ סֵפֶר יְהוּדִי עֲמָמִי אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ עָמַד א. מ. בָּרוֹכוֹב, אָבִיו שֶׁל בּ. בָּרוֹכוֹב. אַחַר כָּךְ, גִּימְנָסִיָּה רוּסִית. מְחוֹנֶנֶת עוֹד מֵרֵאשִׁית יְמֵי יַלְדוּתָהּ. אָהֲבָה לִקְרֹא וְהִרְבְּתָה לִקְרֹא. רוּסִית קָרָאָה, בִּהְיוֹתָהּ בַּת־חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כָּתְבָה שִׁירִים בְּרוּסִית.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים כְּבָר הִגִּיעַ אֵלֶיהָ, הַיַּלְדָּה, הֵד אֶרֶץ־ישְׂרָאֵל. הָאָח הַגָּדוֹל הֵבִיא אֶת בְּשׂוֹרַת הַצִיּוֹנוּת הַבָּיְתָה, אַךְ הָיָה זֶה הֵד עָמוּם וְרָחוֹק. כָּל מַעְיָנֶיהָ הָיוּ נְתוּנִים לְלִמּוּדֶיהָ, לַסִּפְרוּת הָרוּסִית וְעַל הַכֹּל – לְצִיּוּר. מִימֵי יַלְדוּתָהּ אָהֲבָה רָחֵל לְצַיֵּר וְהֵיטִיבָה לְצַיֵּר. מוֹרֶיהָ נִבְּאוּ לָהּ גְּדוֹלוֹת. וְכַאֲשֶׁר גָּמְרָה אֶת לִמּוּדֶיהָ בַּגִּימְנָסִיָּה בְּפוֹלְטָבָה עָבְרָה לִכְרָךְ, לְקִיּוֹב, וְנִכְנְסָה לְבֵית־סֵפֶר לְצִיּוּר. גַּם כַּאֲשֶׁר עָלְתָה שְׁנָתַיִם לְאַחַר זֶה, בְּ־1909, יַחַד עִם אֲחוֹתָהּ הַמְנַגֶּנֶת, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – הָיָה לִבָּהּ נָתוּן לַצִיוּר. לָבוֹא לָאָרֶץ וּלְצַיֵּר וּלְנַגֵּן בָּהּ, לְבַטֵּא אֶת רַחֲשֵׁי הַלֵּב בַּמִּכְחוֹל וּבִצְלִילֵי הַפְּסַנְתֵּר – כָּזֹאת הָיְתָה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְוֹוּ לָהֶן שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת. וְרָחֵל אָז בַּת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וְהִיא שׁוֹפַעַת עֲלִיצוּת, רַעֲנַנָּה, מוֹשֶׁכֶת לֵב כָּל רוֹאֶיהָ בְּעַלִּיזוּתָהּ, בְּחִנָּה, בִּבְרַק הַתְּבוּנָה בְּעֵינֶיהָ הַבּוֹחֲנוֹת.

הָאֲחָיוֹת בָּאוּ לָאָרֶץ וְהָלְכוּ לַמּוֹשָׁבָה, לִרְחוֹבוֹת. רֶגֶשׁ דְּבֵקוּת עָמֹק לִוָּה אֶת רָחֵל לְמִן צְעָדֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. דְּבֵקוּת בָּאָרֶץ, בִּשְׂדוֹתֶיהָ, בְּהָרֶיהָ, בַּשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים עָלֶיהָ, בָּאֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ, בַּיְלָדִים הַמְדַבְּרִים בִּשְׂפַת הַמִּקְרָא. בְּנוֹת הַמּוֹשָׁבָה כִּ"בְנוֹת צִיּוֹן" הַקַּדְמוֹנִיּוֹת הָיוּ בְעֵינֶיהָ וְדִבּוּרָן הָעִבְרִי נִרְאָה לָהּ עָנג, עָשִׁיר, וְכֹה קָשֶׁה, כֹּה בִלְתִּי מֻשָּׂג! לֹא הֶעֶלְתָה אָז בְּדַעְתָּהּ, כִּי יָמִים יָבוֹאוּ וְהִיא, הָרוּסִיָּה, הַזָּרָה, תִּכְבּשׁ אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית, תִּשְׁלֹט בְּכָל אוֹצְרוֹתֶיהָ וְתֵדַע לְבַטֵּא בָהּ כָּל רֶגֶשׁ וְכָל מַחֲשָׁבָה בְּפַשְׁטוּת וּבִבְהִירוּת, בִּצְלִילִים עֲנֻגִּים וַחֲזָקִים כַּאֲשֶׁר יֵדְעוּ רַק מְעַטִּים.

בשנת עלותה לארץ

חֳדָשִׁים רַבִּים שָׁתְקָה רָחֵל. מִן הָרוּסִית חָפְצָה לְהִנָּזֵר, וְעִבְרִית לֹא יָדָעָה. הִיא בִקְּרָה בְּגַן־יְלָדִים עַל מְנַת לִשְׁמֹעַ עִבְרִית מִפִּי הַטָּף. הִיא הִשְׁקִיעָה עַצְמָהּ בְּסֵפֶר הַתְּנָ"ךְ, אֲשֶׁר מֵאָז לֹא עֲזָבַתּוּ עוֹד וְהָיָה לָאָהוּב בִּסְפָרֶיהָ. הִיא לָמְדָה בְעַצְמָהּ וְאֵצֶל הַמּוֹרֶה הַצָּעִיר יְהוּדָה טֶלֶר, שֶׁנִּקְטַף בְּאִבּוֹ. הַחֲלוֹם הַגָּדוֹל הָיָה: לִלְמֹד עִבְרִית מִפִּי שׁ. וִילְקוֹמִיץ ז"ל, מוֹרֶה בְּרֹאשׁ־פִּנָּה, מִמְּיַסְּדֵי בֵית־הַסֵּפֶר הָעִבְרִי בָּאָרֶץ. קָשִׁים הָיוּ חֶבְלֵי הַלָּשׁוֹן. קָשֶׁה הָיָה לְהִנָּתֵק פֶּתַע מִשְּׂפַת יַלְדוּת וּנְעוּרִים, אֲשֶׁר אַלְפִי נִימִים קָשְׁרוּ אֵלֶיהָ, וַאֲשֶׁר שָׁלְטָה בָהּ שְׁלִיטָה עַמֻקָּה. כָּזֶה הָיָה גוֹרָלָם שֶׁל רַבִּים מִבְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה – הוּטַל עֲלֵיהֶם לְהֵעָקֵר מִשְּׂפָתָם, מִן הַסִּפְרוּת עָלֶיהָ הִתְחַנְּכוּ וְאוֹתָהּ אָהָבוּ, מֵהַתַּרְבּוּת בָּהּ נִזּוֹנוּ, וּלְהַשְׁקִיעַ עַצְמָם בְּאֶרֶץ שׁוֹמֵמָה וְקֵרַחַת, אֲשֶׁר שְׂפַת הַדִּבּוּר הָעִבְרִי שֶׁלָּהּ כֹּה דַלָּה הָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם. אַךְ רָחֵל קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה. הִיא נִכְבְּשָׁה לַשָּׂפָה, לָאָרֶץ – וְלָעֲבוֹדָה בָהּ. הַמַּחֲשָׁבוֹת עַל צִיּוּר וּנְגִינָה גֹּרְשׁוּ מִן הַלֵּב. לֹא, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לַעֲבֹד. אֶת הָאֲדָמָה לַעֲבֹד, לַעֲדֹר וְלִזְרֹעַ, לַחֲרשׁ וְלִנְטֹעַ. עוֹד עוֹלִים הָיוּ מֵ"חֲדַר הַמַּרְפָּסוֹת", חַדְרָן שֶׁל הָאֲחָיוֹת בְּלוֹבְשְׁטִין בִּרְחוֹבוֹת, צְלִילֵי נְגִינָה הַמְרַתְּקִים כָּל עוֹבֵר וָשָׁב. עוֹד הַקּוֹנְצֶרְטִים הַנֶּעֱרָכִים לִפְרָקִים בְּחֶדֶר זֶה מוֹשְׁכִים הָיוּ אֲלֵיהֶם קָטֹן וְגָדוֹל, – יַלְדֵי “הַגַּן” וּפוֹעֲלִים וְ"שׁוֹמְרִים" – מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, אַךְ כְּבָר הָיְתָה מְנַסֶּרֶת בַּחֲלָלוֹ הָאִמְרָה הַשְּׁגוּרָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּפִיהָ שֶׁל רָחֵל: “לְנַגֵּן בַּמַעְדֵּר וּלְצַיֵּר עַל הָאֲדָמָה”. כָּךְ בִּטְּאָה בִלְשׁוֹנָהּ שֶׁלָּהּ אֶת רַעְיוֹן הַהִתְחַדְּּשׁוּת בָּעֲבוֹדָה אֲשֶׁר לָקַח אֶת לִבָּהּ שֶׁבִי.

כַּיּוֹם כֹּה פָּשׁוּט הַדָּבָר, כִּי תֵצֵאנָה בָנוֹת מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם, בַּפַּרְדֵּס וּבַגָּן. אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם, עִם רֵאשִׁית הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, טֶרֶם הֻרְגְּלָה הָאָרֶץ בְּכָךְ. עֹז רוּחַ וְאֹמֶץ לֵב נִדְרְשׁוּ מִבְּנוֹת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לָצֵאת לַעֲבוֹדָה, בּוֹדְדוֹת הָיוּ וּתְנָאֵי הָאָרֶץ וְהָעֲבוֹדָה קָשִׁים מִנְּשׂא וְיַחַס הָאִכָּרִים וְהַפַּרְדֵּסָנִים אֶל הָעוֹבְדוֹת הַמְעַטּוֹת, זוֹעֵם. בְּנוֹת הָאִכָּרִים בִּרְחוֹבוֹת וּבְרִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן, בְּזִכְרוֹן־יַעֲקֹב וּבְרֹאשׁ־פִּנָּה, בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת הַיְשָׁנוֹת, מוֹשְׁבוֹת הַבָּרוֹן, אִמְּנוּ לְשׁוֹנָן לְדַבֵּר צָרְפַתִּית וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶן לִפְרֹט עַל פְּסַנְתֵּר. אֶת הָעֲבוֹדָה, כִּפְחִיתוּת הַכָּבוֹד רָאוּ לָהֶן, וְאָמְרוּ לְהִדַּמּוֹת לִבְנוֹת הַבִּירָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיָּם, לְפָרִיז, מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַבָּרוֹן. בְּאוֹתָם הַיָּמִים הִשְׁלִיכָה רָחֵל הַכֹּל מֵאַחֲרֵי גֵוָהּ. הִיא אָמְרָה לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ בָּעֲבוֹדָה. עוֹד בִּהְיוֹתָהּ בִּרְחוֹבוֹת נִסְּתָה לַעֲבֹד בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים. וְאַחַר הָלְכָה אַחֲרֵי חַנָּה מַיְזֶל, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵנִיפָה אֶת דֶּגֶל הַהַכְשָׁרָה הַחַקְלָאִית לָאִשָּׁה בָּאָרֶץ. הָלְכָה אַחֲרֶיהָ לְכִנֶּרֶת, לְחַוַּת הַלִּמּוּד הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנּוֹסְדָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. “בֵּית־הַסֵּפֶר שֶׁלִּי”, כָּךְ הָיְתָה נוֹהֶגֶת חַנָּה מַיְזֶל לִקְרוֹא לָהּ, לְתַלְמִידָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה.

 

עֲבוֹדָה – וּנְעוּרִים!    🔗

יָמִים אֵלֶּה בְּכִנֶּרֶת, הַטּוֹבִים בִּימֵי חַיֶּיהָ שֶׁל רָחֵל הָיוּ. מֵיטַב זִכְרוֹנוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר נִשְׁתַּמְּרוּ בְשִׁירֶיהָ – מֵאוֹתָם הַיָּמִים הֵם. כַּעֲבֹר שָׁנִים, בְּעֵת אֲשֶׁר חוֹלָה וּדְווּיָה, עִלְעֲלָה רָחֵל בְּסֵפֶר חַיֶּיהָ, שָׁרָה כָּךְ:

נֵבֶל מַיִם בַּיָּד; עַל הַשֶּׁכֶם

מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל –

לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים לֶעָמָל.

מִיָּמִין – הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,

מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת לְפָנַי,

וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבָי.

אֶת חֲבֶרְתָּהּ מֵאוֹתָם הַיָּמִים שׁוֹאֶלֶת הִיא:

אַתְּ זוֹכֶרֶת? הָיִינוּ לָנוֹת

עַל קָדְקֹד עֲרֵמַת הַדָּגָן,

הוֹי לְבשֶׁת פָּנִים, עֵת קַו־שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן

הֶעִירָנוּ צוֹחֵק בְּשִׁנֵּי הַקִּלְשׁוֹן!

הִיא נִתְקַדְּשָׁה לָאָרֶץ. הִיא נִתְקַשְּׁרָה בָהּ בִּקְשָׁרִים בַּל יִנָּתֵקוּ. נַפְשָׁהּ נִקְשְׁרָה בָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתָּם עָבָדָה. הִיא דָבְקָה בְנוֹף הָאָרֶץ וּבַסֵּפֶר הָעִבְרִי. בְּרִית־אַהֲבָה כָּרְתָה עִם הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית, הִיא כָבְשָׁה לָהּ בְּקַלּוּת וּבַעֲלִיצוּת אֶת נִיבָהּ הַחַי, הַקָּדוּם וְהַצָּעִיר כְּאֶחָד. הִיא שָׁתְתָה לִרְוָיָה מִכּוֹס הָעֲבוֹדָה וּמֵחַיֵּי הָרוּחַ שֶׁל מִשְׁפַּחַת הָעוֹבְדִים, הַקְּטַנָּה וְהַצְּעִירָה. לֹא דִבְּרָה גְבוֹהָה גְבוֹהָה וְלֹא דָרְשָׁה מִזּוּלָתָהּ.

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי,

וְלֹא פֵאַרְתִּי שְׁמֵךְ

בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה,

בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;

רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ

חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים

רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי

עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

לְאַחַר שָׁנִים תָּשׁוּב וְתִתְרַפֵּק עַל זֵכֶר הַיָּמִים הָהֵם:

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים עָשְׂתָה נַפְשִׁי אַרְגָּמָן,

וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים

לְאֶחָד הָיִיתִי עִם הָרוּחוֹת הַגְּדוֹלוֹת

עִם צְרִיחַת נְשָׁרִים.

לְאַחַר שָׁנִים תְּסַפֵּר עַל אוֹתָם הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים:

הֵן יָצָאנוּ בַסָּךְ

עַלִּיזִים, עַזִּים לִנְתִיבָה רְחוֹקָה;

הֵן יָצָאנוּ בַסָּךְ

לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַמַּלְכָּה.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים גַּם הִכִּירָה לָדַעַת אֶת א. ד. גָּרְדּוֹן. דְּבָרָיו וּדְמוּתוֹ הִשְׁפִּיעוּ עָלֶיהָ הַרְבֵּה. לוֹ הִקְדִּישָׁה כַּעֲבֹר שָׁנִים גַּם אֶת שִׁירָהּ הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן “הֲלָךְ רוּחַ” אֲשֶׁר נִדְפַּס בְּ"הַשִּלֹּחַַ". וְגַם הוּא אֲהֵבָהּ, חָרֵד לְגוֹרָלָהּ וְקִוָּה לִגְדוֹלוֹת מִמֶּנָּהּ.

בְּאֶחָד מִמִּכְתָּבָיו אֵלֶיהָ (נִדְפַּס בַּכֶּרֶךְ הַחֲמִישִׁי שֶׁל כְּתָבָיו), נֶאֱמַר:

“אֵינֶנִּי יָכֹל לְהַסְכִּים לַהֲנָחָתֵךְ, שֶׁאֵין בָּךְ תֹּכֶן עַצְמִי, מְקוֹרִי. אוּכַל לְהַגִּיד לָךְ, כִּי אֲנִי לָמַדְתִּי הַרְבֵּה מִתּוֹךְ נִשְׁמָתֵךְ, וְאֵין לְמֵדִים מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תֹכֶן”.

וְאַחַר, בְּ־1913, יָצְאָה רָחֵל אֶת הָאָרֶץ. לְטוּלוּז אֲשֶׁר בִּדְרוֹם־צָרְפַת אָמְרָה לָצֵאת, לִזְמָן קָצָר, לִרְכּשׁ לָהּ יְדִיעוֹת וְנִסָּיוֹן בְּחַקְלָאוּת וְלָשׁוּב אַחַר־כָּךְ לַעֲבוֹדָה בָאָרֶץ. יְדִידֶיהָ וַחֲבֵרֶיהָ, מֵהֶם שֶׁהֵאִיצוּ בָהּ לִנְסֹעַ, מֵהֶם שֶׁלֹּא עָמְדוּ לָהּ בַּדָּרֶךְ. לֹא רַבִּים הָיוּ אָז בָּאָרֶץ הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי יְדִיעוֹת וְנִסָּיוֹן בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. רְצוֹנָהּ שֶׁל רָחֵל לִלְמֹד וְלָדַעַת הָיָה חָזָק. הִיא קִוְּתָה עוֹד לְהַעֲמִיק אֶת יְדִיעוֹתֶיהָ בְּצִיּוּר. וְלֹא הֶעֶלְתָה בְדַעְתָּהּ כִּי בְשׁוּבָהּ אֶל שְׁדוֹת כִּנֶּרֶת, לֹא תוּכַל עוֹד לְעָבְדָם בִּיגִיעַ כַּפֶּיהָ. שְׁנוֹת טוּלוּז – שְׁנוֹת לִמּוּדִים מְאֻמָּצִים וּנְדוּדֵי־רוּחַ הֵן. וְשָׁנִים שֶׁל גַּעְגּוּעִים לָאָרֶץ וְלַכִּנֶּרֶת.

בֵּינָתַיִם פָּרְצָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם. רָחֵל נֻתְּקָה מֵעַל הָאָרֶץ. הִיא הִמְשִׁיכָה אֶת הִשְׁתַּלְּמוּתָהּ בְּחַקְלָאוּת, גַּם גָּמְרָה אֶת חֹק לִמּוּדֶיהָ כְּאַגְרוֹנוֹם. הִיא אָמְרָה לַעֲבֹר לְרוֹמָא, בִּמְקוֹם שָׁם נִמְצָא אָחִיהָ, עַל מְנָת לִלְמֹד שָׁם פִּסּוּל. אָמָּנוּת זוֹ נִרְאֲתָה לָהּ כְּנָאָה יוֹתֵר, כְּנוֹתֶנֶת אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לָאָמָּן לְבַטֵּא בְתֹקֶף יוֹתֵר אֵת אֲשֶׁר עִם לִבּוֹ. אַךְ הַמִּלְחָמָה הִפְרִיעָה אוֹתָהּ מֵהוֹצִיא מַחֲשַׁבְתָּהּ זוֹ לְפֹעַל. מֵאֵין אֶפְשָׁרוּת לַחֲזֹר לָאָרֶץ, נָסְעָה עִם גְּמַר לִמּוּדֶיהָ לְרוּסִיָּה. שָׁם הָיְתָה לְמוֹרָה בְּבָתֵּי־הַסֵּפֶר לְיַלְדֵי הַפְּלִיטִים הַיְּהוּדִים בִּבְרַנְסְק וְסָרָטוֹב. עֲבוֹדָה מְפָרָכֶת, רָעָב. שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר זֶה, שָׁבָה לְסַפֵּר לֹא אַחַת עַל יַלְדֵי הָרָעָב בְּרוּסְיָּה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. וְנִפְלָא הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת הֶמְיַת הָרְגָשׁוֹת הָעֲמֻקִּים וְהָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר אָהֲבָה רָחֵל אֶת יְלָדֶיהָ אֵלֶּה וְכֵיצַד נִשְׁמְרָה בְלִבָּהּ דְּמוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם.

עם ילדי פליטים יהודים ברוסיה

שָׁנִים אֵלּוּ הֵן שְׁנוֹת רֵאשִׁית כְּתִיבָתָהּ. רוּסִית כָּתָבָה, הִיא תִרְגְּמָה בִּשְׁבִיל קְבָצִים יְהוּדִיִּים בְּרוּסִית מִשִּׁירֵי פִיכְמַן וּשְׁנֵאוּר וְכָתְבָה רְשָׁמִים מִימֵי שִׁבְתָּהּ בְּכִנֶּרֶת. קְטָעִים מִדְּבָרֶיהָ תֻּרְגְמוּ כַּעֲבֹר שָׁנִים עַל יְדֵי ב. כָּצֵנֶלְסוֹן וְנִדְפְּסוּ בְּ"מוּסַף הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה" לְ"דָבָר" בְּפֶסַח תַּרְפַּ״ט:

“אוֹמְרִים סְגֻלַּת פְּלָאִים לְמֵי הַכִּנֶּרֶת: מִי שֶׁשָּׁתָה מֵהֶם אַךְ פַּעַם, שׁוֹב יָשׁוּב אֲלֵיהֶם. הַאִם לֹא עַל כֵּן עוֹרְגִים הַבָּנִים בַּנֵּכָר אֶל חוֹפֵי הַכִּנֶּרֶת הַשְּׁקֵטִים, יַעַן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם רִוּוּ כָאן אֶת צִמְאוֹנָם?”

אָכֵן, עָרְגָה נַפְשָׁהּ שֶׁל רָחֵל לָשׁוּב אֶל הַכִּנֶּרֶת וְאֶל שְׂדוֹת הָאָרֶץ, וּבְ"רוּסְלָן", בָּאֳנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵבִיאָה לָאָרֶץ מֵעוֹלֵי רוּסְיָּה לְאַחַר מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם, בִּשְׁנַת 1919, שָׁבָה. אַךְ לֹא כַאֲשֶׁר הָיְתָה בְּעָזְבָהּ אֶת הָאָרֶץ הָיְתָה בְשׁוּבָהּ. לֹא אוֹתָהּ רֵָחֵל, אֲשֶׁר עָלֶיהָ שָׁרָה הִיא עַצְמָהּ:

הָיֹה הָיְתָה נַעֲרָה וְלָהּ רַגְלַיִם קַלּוֹת

לַחְפֹּז אַחֲרֵי הַחוֹרֵשׁ עִם מֶשֶׁךְ זֶרַע בַּיָּד.

וְעַכְשָׁו –

רָחוֹק הַשָּׂדֶה הַהוּא; שָׁמָּה כָּל נְתִיבוֹת

גָּדַר הַגּוֹרָל לָעַד.

חַיֵּי הַמִּלְחָמָה וְהָרָעָב בְּרוּסִיָּה הָרְסוּ אֶת בְּרִיאוּתָהּ. גַּרְעִינֵי הַמַּחֲלָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר נִזְרְעוּ בְגוּפָהּ הֵחֵלוּ כְבָר לְהַרְאוֹת אֶת אוֹתוֹתָם. הִיא עוֹד נִסְּתָה לְהִתְקוֹמֵם, לְהִתְעַלֵּם מִן הַגּוֹרָל הַצְפוּי לָהּ. הַאִם לֹא תֵלֵךְ לַעֲבוֹדָה חַקְלָאִית? וְלֹא בְּקִרְבַת הַכִּנֶּרֶת, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ נִכְסְפָה, תִּבְחַר לָהּ אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ? וְאָכֵן, הִיא הָלְכָה שׁוּב לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, לִדְגָנִיָּה, אַךְ מִפְּאַת חָלְיָהּ לֹא יָכְלָה לְהִשָּׁאֵר שָׁם. הָיָה עָלֶיהָ לְוַתֵּר עַל חֲלוֹם נְעוּרֶיהָ לַעֲבֹד בַּשָּׂדֶה.

אֶת חַיֵּי הָעִיר לֹא אָהֵבָה, צַר הָיָה לָהּ עוֹלָמָהּ בָּעִיר. וְאֶל הַכִּנֶּרֶת וְאֶל מֶרְחֲבֵי שָׂדֶה הוֹסִיפָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ, אַךְ לָצֵאת אֲלֵיהֶם לֹא יָכְלָה עוֹד. בִּירוּשָׁלַיִם עָבְדָה זְמָן קָצָר כְּמוֹרָה בְּמוֹסָד לִילָדוֹת מִבְּנוֹת הָעֵדוֹת הַמִּזְרָחִיּוֹת – וְשׁוּב חָזְרָה לִדְגָנִיָּה. נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן הָיָה זֶה. הִיא קִוְּתָה עוֹד לְהַבְרִיא – אֲבָל, לַשָּׁוְא. הוּטַל עָלֶיהָ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּעִיר! בִּירוּשָׁלַיִם, בִּצְפַת, בְּתֵל־אָבִיב.

וְכָךְ מִיּוֹם לְיוֹם אֲנִי אַסְכִּין לָעִיר,

לִסְחִי חוּצוֹת, לַהֲמֻלָּה מַמְאֶרֶת,

לְשִׁמְמַת בֵּטוֹן, לִפְנֵי זָרִים בַּכֹּל,

וְלֹא אֶקְבּל, וְלֹא אֶלְחַשׁ: ״כִּנֶּרֶת"…

וְרַק בִּשְׁעוֹת הַלַּיִל, בִּשְׁעוֹת הָעִצָּבוֹן,

רַק בַּלֵּילוֹת, בַּאֲפֵלָה וָשֶׁקֶט,

אֶבְכֶּה וַאֲגָרֵד בְּחֶרֶס־זִכְרוֹנוֹת

הַפֶּצַע הַהוֹפֵךְ צַלֶּקֶת.

לֹא עַל נְקַלָּה הִשְׁלִימָה עִם חַיֵּי הָעִיר. כְּמֵהָה הָיְתָה לַמֶּרְחָב, לַשָּׂדֶה, לְכָל רַחַשׁ בַּטֶּבַע, לַשֶּׁמֶשׁ, לָרוּחַ, לְצִיץ פּוֹרֵחַ, לְנֶבֶט רַךְ. מָה אֵיתָן הַקֶּשֶׁר אֶל הַטֶּבַע, לְכָל גִּלּוּיָיו, הָעוֹלֶה מִשִּׁירֶיהָ!

עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְּרִיתִי,

לִי רֵעִים בְּסֵתֶר הַיָּם,

וְשִׂיחַת אִילָנוֹת אָבִין,

כִּשְׁלֹמֹה הַנָּבוֹן בָּאָדָם.

וְגַם עַכְשָׁו, בְּעָצְבָּהּ וּבְחָלְיָהּ וּבִבְדִידוּתָהּ מְנַחֶמֶת אוֹתָהּ גִּנַּת הַשְּׁכֵנָה.

יֵשׁ גַּם נַחַת, גַּם מַשֶּׁהוּ נַחַת

בְּתֵבֵל הַנּוּגָה הַזֹּאת:

בֶּחָצֵר הַקְּטַנָּה, מִתַּחַת,

לִשְׁכֶנְתִּי גִּנַּת יְרָקוֹת.

בַּגִּנָּה, בִּתְלָמֶיהָ הַשְּׁנַיִם,

תַּלְתַּלֵּי אֲפוּנָה יָפִים;

וּצְנוֹנִית חַכְלִילַת עֵינַיִם

וְזַנְבוֹת בָּצָל חֲצוּפִים.

הִיא נֶאֱחֶזֶת בְּכָל קוֹרְטוֹב שֶׁל תַּנְחוּמִים. הִיא רוֹצָה לְהִתְפַּיֵּס לַחַיִּים. אַךְ רֹב הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת כְּבוּלָה הִיא בְחַדְרָהּ, רְתוּקָה אֶל מִטָּתָהּ, נְתוּנָה לְאֵימַת הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה.

 

בְּדִידוּת!    🔗

רָחֵל, הַנֶּפֶשׁ הָעֵרָה, דַּקַּת הַמֵּיתָרִים וְרַבַּת הָעִנְיָן, הַצְּמֵאָה לְמַגָּע עִם אָדָם – לָהּ מִנָּה הַגּוֹרָל חַיִּים פְּרוּשִׁים מִן הָעוֹלָם, בְּטֵלִים, מְשָׂרְכִים דַּרְכָּם בַּעֲצַלְתָּיִם.

לְהָקִיץ בְּבֵית הַחוֹלִים בַּבֹּקֶר הַשְׂכֵּם,

לִקְרַאת יוֹם טָפֵל, וְלָחוּשׁ:

נִנְעָצוֹת בִּבְשַׂר לְבָבֵךְ הִנָּעֵץ וְכַרְסֵם,

שִׁנֵּי יֵאוּש.

וְגַם בְּצֵאתָהּ מִבֵּית הַחוֹלִים הִיא שׁוֹכֶבֶת בְּחַדְרָהּ הַבּוֹדֵד בַּעֲלִיַּת הַקִּיר:

בִּבְדִידוּתִי הַגְּדוֹלָה, בְּדִידוּת חַיָּה פְּצוּעָה,

שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת אֶשְׁכַּב אַחֲרִיש.

הִיא מְדַמָּה אֶת עַצְמָהּ לַכּוֹרֶה אֲשֶׁר נִקְבַּר חַיִּים בְּעֹמֶק הַמִּכְרוֹת, וְהוּא עוֹד זוֹעֵק מִשָּׁם:

עוֹדֶנִּי חָי! אַיֶכָּה, רֵעַ?

עֲנֵנִי, תֶּן לִי אוֹת!

הִיא קוֹרֵאת לָאָדָם, וּמִתְיָאֶשֶׁת מֵאָדָם.

גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דָרֶךְ,

גַּן נָעוּל – אָדָם.

אַךְ כְּשֵׁם שֶׁהִיא מְקוֹנֶנֶת עַל בְּדִידוּתָהּ מֵאֹנֶס, כָּךְ יוֹדַעַת הִיא גַּם לְבָרֵךְ עָלֶיהָ:

הֵידָד, חַדְרִי הֶחָדָשׁ, הַצּוֹפֶה פְנֵי יָם,

הַנִּשָּׂא בְּעֶשְׂרִים אַמָּה מֵעַל לַמִּדְרָכֶת!

רוּחוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת,

עִם לַיְלָה – חַג־נְגֹהוֹת.

בְּדִידוּת מְבֹֹרָכֶת.

אַף לְקַבֵּל אֶת גּוֹרָלָהּ בְּבַת־צְחוֹק וּבְלִגְלוּג אוֹמֶרֶת הִיא עוֹד. הִיא יוֹדַעַת גַּם אֶת הַשְּׁנִינָה הַחֲרִיפָה וְגַם אֶת הַהוּמוֹר הַטּוֹב. וּבְאֶחָד מִמִּכְתָּבֶיהָ לַחֲבֶרֶת נְעוּרִים הִיא חוֹרֶזֶת מַעֲשֵׂה־מְשׁוּבָה:

חָשַׁךְ הַיּוֹם, צִנָּה נוֹשֶׁבֶת.

שָׁעָה שְׁבִיעִית.

לִסְעֹד לִבָּהּ בָּדָד יוֹשֶׁבֶת

הַשּׁוּלַמִּית.

עַל הַשֻּׁלְחָן סָלָטוֹת שְׁתַּיִם –

מַרְאֶה רָגִיל.

אַךְ הִיא תָעִיף בָּהֵן עֵינַיִם

בְּלִי גִיל.

הִיא מַשְׁקִיעָה עַצְמָהּ בִּסְפָרִים. קוֹרֵאת וְלוֹמֶדֶת, כָּל סֵפֶר חָדָשׁ יִמָּצֵא עַל שֻׁלְחָנָהּ. סְפָרִים – וּפְרָחִים, רַק אֵלּוּ הַמַּתָּנוֹת אֲשֶׁר הִיא מַתִּירָה לִידִידֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ לְהָבִיא לָהּ. בְּצָמָא שׁוֹתָה הִיא סִפּוּרֵי חֲבֵרִים וּמַכָּרִים הַבָּאִים לְבַקְּרָהּ וּמְבִיאִים לְתוֹךְ עֲלִיַּת־הַגַּג שֶׁלָּהּ אֶת בְּשׂוֹרַת הַחַיִּים. הִיא מַרְבָּה לִשְׁאֹל. הַכֹּל רוֹצָה הִיא לָדָעַת. כָּל רְסִיס הֲוַי, כָּל פֵּרוּר חַיִּים, קְרוֹבִים לְלִבָּהּ וּמְעַנְיְנִים אוֹתָהּ. עֵרָה, מְלַוָּה בְּקֶשֶׁב וּבְעַנְיָן אֵת כָּל הַנַּעֲשֶׂה בָאָרֶץ, מְשַׁתֶּפֶת אֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ בְּכָל הוֹפָעָה צִבּוּרִית. בִּסְעָרָה, בְּעֹז, מְגִיבָה הִיא עַל הַנַּעֲשֶׂה מִסָּבִיב לָהּ. הָעִתּוֹן – יְדִידָהּ הַגָּדוֹל, הִיא מְעַיֶפֶת אֶת מְבַקְּרֶיהָ בִּרְצוֹנָהּ הָעַז לְהַעֲמִיק חֵקֶר בַּנַּעֲשֶׂה מִחוּץ לְכָתְלֵי חַדְרָהּ. שֶׁפַע כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ פּוֹרְצִים גַּלִּים־גַּלִּים וּמְבַקְשִׁים לָהֶם מַבּוּעַ. בִּשְׁאֵרִית מַאֲמַצֶּיהָ אוֹמֶרֶת הִיא לְהֵאָחֵז בַּחַיִּים, לִבְלִי הִנָּתֵק. לֹא אַחַת, עַל אַף חָלְיָהּ, מוֹפִיעָה פֶּתַע דְּמוּתָהּ הַגְּבוֹהָה, הָרָזָה, הַכְּפוּפָה קִמְעָא, בַּאֲסֵפָה, בַּחֲגִיגָה, בְּכִנּוּס, בַּחֲדַר הַמַּעֲרָכֶת. עֵינֶיהָ הָאֲצִילוֹת שׁוֹתוֹת־רָווֹת וְאָזְנֶיהָ קָשּׁוּבוֹת וְכֻלָּהּ עֵרוּת וּמְתִיחוּת כְּאוֹמֶרֶת לֶאֱגֹר בְּבַת אַחַת מָזוֹן לְיָמִים, לְשָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל בְּדִידוּת וָחֹלִי. לֹא אַחַת מַשְׁהָה הִיא בְּתַחֲנוּנִים אֶת הַבָּאִים לְבַקְּרָהּ בְּחַדְרָהּ הַקָּטָן וּמַפְלִיגָה בְשִׂיחָה רַעֲנַנָּה הַמְגַלָּה אֶת ישֶׁר שִׂכְלָהּ וְעֹשֶׁר נַפְשָׁהּ. כָּךְ אוֹמֶרֶת הִיא לְהִצָּמֵד אֶל הַחַיִּים.

אַךְ עָם צֵאת הָאוֹרֵחַ הִיא יוֹדַעַת:

הַפֶּתַח נִפְתַּח, הַפֶּתַח נִסְגַּר,

הַפַּעַם יָדַעְתִּי: רָב!

אֶנְקַת צִמָּאוֹן לֹא תִשְׁקֹט בַּמַּיִם

מִבְּאֵר־מַרְאוֹת־הַשָּׁרָב.

הַגּוֹרָל אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ שָׁב וְעוֹלֶה בְּכָל מוֹרָאוֹ:

כֶּלֶא חַדְרִי, אִלֵּם סִפְרִי –

אֵימַת הַחַיִּים עָלָי.

וְשׁוּב אֵין לָהּ אֶלָּא:

לִנְעֹץ בַּאֲפֵלָה עֵינַיִם מְשַׁוְּעוֹת,

לִפְרֹשׂ אֶל הֶחָלָל יְדֵי גַעְגּוּעִים,

וְאֹזֶן לְהַטּוֹת אֶל קוֹל רִשְׁרוּשׁ עָלִים,

וּלְפַלֵּל לְנֵס, וּלְיַחֵל לְאוֹת – –

אָז הָיוּ לָהּ שִׁירֶיהָ לְעִדּוּד וּלְנֶחָמָה.

בִּמְאֻחָר יָרְדָה הַשִּׁירָה אֶל רָחֵל, כַּאֲשֶׁר אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אֶת שִׁירָהּ:

הִיא אֵחֲרָה לָבוֹא, וּבְבוֹאָהּ לֹא הֵעֵזָה,

לֹא הֵעֵזָּה לִקְרֹא: הִנֵּנִי! בְּדָפְקָהּ עַל דַּלְתוֹת הַלֵּב;

כַּעֲמֹד עֲנִיָּה עָמְדָה וְיָדֶיהָ דּוּמָם הוֹשִׁיטָה,

וְעָצֵב הָיָה מֶבָּטָהּ, מִתְחַנֵּן, נִכְנָע וְעָצֵב.

כָךְ יוּבַן גַּם הַשִּׁיר:

הֵן לֹא חָרַשְׁתִּי, גַּם לֹא זָרַעְתִּי,

לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי עַל הַמָּטָר.

וּפֶתַע, רְאֵה־נָא! שְׂדוֹתַי הִצְמִיחוּ

דָּגָן בְּרוּךְ־שֶׁמֶשׁ בִּמְקוֹם דַּרְדָּר!

אָכֵן, בְּרוּכָה הָיְתָה שִׁירָתָהּ. וּמֵרֶגַע שֶׁהוֹפִיעָה – תְּחִלָּה, שִׁירִים בּוֹדְדִים בְּ"הַפּוֹעֵל הַצָעִיר", אַחַר־כָּךְ בְּ"הֵדִים", חוֹבְרוֹת לְסִפְרוּת שֶׁהוֹפִיעוּ בְּתֵל־אָבִיב וְלִבְסוֹף בְּשֶׁפַע, בְּזֶה אַחַר זֶה, בְּ"מוּסָף לְ"דָבָר" – כָּבְשָׁה אֶת לֵב קוֹרְאֶיהָ וּ"מִמּוּסָף" לְ"מוּסָף" רַבּוּ הַמְצַפִּים לָהּ.

בַּמֶּה כָּבָשָׁה?

לִכְאוֹרָה, רַק עַל עַצְמָהּ שָׁרָה רָחֵל.

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי,

צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,

גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָמוֹהָ,

רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

עַל חָלְיָהּ שֶׁלָּהּ שָׁרוּ שִׁירֶיהָ, עַל בְּדִידוּתָהּ וְעִצְבוֹנָהּ הִיא, עַל אַהֲבָתָהּ לְרֵעַ, עַל כְּמִיהָתָהּ לַאֲהוּב־לִבָּהּ, עַל זִכְרוֹנוֹת נְעוּרֶיהָ, עַל גַּעְגּוּעֶיהָ לַעֲבוֹדָה, עַל מְרִי לִבָּהּ, עַל הַמֶּרֶד אֲשֶׁר הִיא מוֹרֶדֶת בְּעַצְמָהּ, עַל הַפִּיּוּס אֲשֶׁר הִיא מְפַיֶּסֶת אֶת עַצְמָהּ וְעַל הַמָּוֶת הָאוֹרֵב לָהּ.

וְשִׁירַת הַיָּחִיד הָיְתָה לְנַחֲלַת הָרַבִּים. חָנַן אוֹתָהּ גּוֹרָלָהּ מַכְאוֹבִים גְּדוֹלִים וְגַם יְכֹלֶת גְּדוֹלָה לְסַפֵּר מַכְאוֹבָהּ. לֹא מְלִיצוֹת וְלֹא לַהֲטֵי לָשׁוֹן. לֹא זְכִיָּה מִן הַהֶפְקֵר וְלֹא לְקִיחָה בְּהַקָּפָה. פְּשׁוּטִים הַנִּיבִים וַאֲמִתִּיִּים, לֹא מְשֻׁמָּשִׁים וְלֹא מְסֻלְסָלִים. שָׂפָה בְהִירָה וְעַזָּה. צְלִילִים צְלוּלִים וַעֲנֻגִּים.

יוֹדַעַת אֲנִי אִמְרֵי־נוֹי לְמַכְבִּיר,

מְלִיצוֹת בְּלִי סוֹף,

הַהוֹלְכוֹת הָלֹךְ וְטָפֿף

מִבֶּטֶן יָהִיר.

אַךְ לִבִּי לַנִּיב הַתָּמִים כַּתִּינוֹק

וְעָנָו כֶּעָפָר.

וְלֹא נִיב־סְתָם, חֲסַר שָׁרָשִׁים וּמוֹלֶדֶת, הָיָה נִיבָהּ שֶׁלָּהּ. אֶלָּא נִיב מְקוֹרִי, עִבְרִי, יוֹנֵק מִשָּׁרָשִׁים קַדְמוֹנִים. הַמְעַט לוֹמַר עַל רָחֵל כִּי הִיא אָהֲבָה אֶת הַתְּנָ״ךְ. הִיא חָיְתָה אֶת הַתְּנָ"ךְ. וְהִיא, שֶׁבָּאָה אֶל הָעִבְרִית מִשָּׂפוֹת לוֹעֲזִיּוֹת, שֶׁשָּׁאֲבָה כָּל יָמֶיהָ מְלֹא חָפְנַיִם מִסִּפְרִיּוֹת לוֹעֲזִיּוֹת – צֵרְפָה וְזִקְּקָה כָל בִּטּוּי שֶׁהֶעֶלְתָה בְעֵטָהּ וְעַל שְׂפָתֶיהָ. הַדְּמֻיּוֹת וְהַמְּשָׁלִים אֲשֶׁר בָּהֶם הִיא מַבִּיעָה אֶת רוּחָהּ, הֵם דְּמֻיּוֹת וּמְשָׁלִים עִבְרִיִּים קַדְמוֹנִים שֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתָם בְּעֵינֵי אָדָם עִבְרִי בֶּן זְמַנֵּנוּ. הִיא יוֹדַעַת כִּי נֶכְדָּה הִיא “לְרָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן” – – וְעַל כֵּן “הַבַּיִת לִי צַר, וְהָעִיר זָרָה, כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף סוּדָרָהּ לְרוּחַ הַמִּדְבָּר”. לֹא נִתַּק חוּט הַדּוֹרוֹת וְהִיא רוֹאָה עַצְמָהּ אָחוֹת לְמִיכַל בַּת שָׁאוּל; קְרוֹבָה בְרוּחַ לְיוֹנָתָן; גּוֹרָל אֶחָד לָהּ עִם חוֹנִי הַמְעַגֵל; וְכַעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁל אֵלִיָּהוּ, חַדְרָהּ בִּמְרוֹם הַגָּג; וְאֶת הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה בִּבְשׂוֹרַת הַגְאֻלָּה הִיא מַבִּיעָה בִדְמוּת הַמְצֹרָעִים שֶׁבִּשְּׂרוּּ לְשֹׁמְרוֹן הַנְּתוּנָה בְמָצוֹר אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה; תְּפִלָּתָהּ הִיא:

אִם אֶת חַיַּי לֹא נָתַתִּי לָעָם ־

לוּ עִנּוּי מוֹתִי מְמֻשָּׁך

יְחַלֶּה אֶת פְּנֵי הָאֵל הַנִּזְעָם

כְּמִיתַת בִּתּוֹ שֶׁל יִפְתָּּח.

גַּם בְּשֵׁמוֹת לְקָבְצֵי הַשִּׁירִים מְפַעֲמִים צְלִילֵי הַתְּנָ"ךְ:

“סָפִיחַ” – הַקֹּבֶץ הָרִאשׁוֹן. לִ"סְפִיחַ תְּנוּבוֹת מִקְּדֶם" אֲשֶׁר פְּקָדוּהָ בִּימֵי עָנְיָהּ, דִּמְּתָה אֶת שִׁירֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים. לְ"חִטֵּי חֶדְוָה" קְצוּרוֹת מֵאָז, אֲשֶׁר “בָּקְעוּ־עָלוּ” בָּהּ “בְּאֹרַח רָז”, וּבָאוּ לְנַחֲמָהּ בִּנְטוֹת יוֹמָהּ.

“מִנֶּגֶד” – הַקֹּבֶץ הַשֵּׁנִי. “מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ”, כָּךְ חָרְתָה בְרֹאשׁ סִפְרָהּ. לֵב מִי לֹא הָלַם פַּעַם, הַלְמוּת כְּאֵב וְהִשְׁתַּתְּפוּת, לְגוֹרָלוֹ שֶׁל משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הוּטַל לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ־חֲזוֹנוֹ רַק מִנֶּגֶד – וְאֵלֶיהָ לֹא בָא. מִנֶּגֶד – כָּךְ רָאֲתָה רָחֵל אֶת גּוֹרָלָהּ.

“מִקֶּרֶן זָוִית אֶסְתַּכֵּל בַּחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנָי”. רַק מִקֶּרֶן זָוִית, מֵעֲלִיַּת הַגַּג הַבּוֹדֶדֶת, הַפְּרוּשָׁה. רַק לְהִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק – זֶה הָיָה מְנָת חֶלְקָהּ.

“נְבוֹ” – כָּךְ קָרְאוּ יְדִידֶיהָ שֶׁל רָחֵל לְקֹבֶץ הַשִּׁירִים הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לְהוֹצִיאוֹ לְאוֹר לְאַחַר מוֹתָהּ.

גַּם חָרְתוּ עַל קִבְרָהּ אֵת אֲשֶׁר כָּתְבָה בְּאֶחָד מִשִּׁירֶיהָ:

פָּרוֹשׂ כַּפַּיִם, רָאֹה מִנֶּגֶד.

שָּׁמָּה – אֵין בָּא.

אִיש וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

מֵאַחֲרוֹנֵי הַשִּׁירִים הוא. עֵת אֲשֶׁר –

רוּחַ עֶרֶב צוֹנֶנֶת נָשְׁבָה בְּפָנַי,

רוּחַ עֶרֶב אִוְּשָׁה לִי: “הִכּוֹנִי אָחוֹת”…

אָז יָדְעָה רָחֵל כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ.

וְעוֹד נֶחָמָה רַק אַחַת לָהּ, כִּי:

הַגּוּף הָרָפֶה הַזֶּה,

הַלֵּב הַזֶּה הֶעָגוּם,

יִהְיוּ לְרִבּוֹא גַרְגְּרִים שֶׁל עָפָר פּוֹרֶה,

לְכֹחוֹת אֲדָמָה הַצּוֹפִים לַיּוֹרֶה

וּפוֹרְצִים עַלִּיזִים לָרוֹם.

עִם בִּרְכַּת הַיּוֹרֶה אֶשְׁתַּרְבֵּב לַמֶּרְחָב

בֵּין סִדְקֵי אֲרוֹנִי,

בֵּין גּוּשֵׁי אֲדָמָה רָוִים,

וְאָצִיץ לָעֵינַיִם לְאוֹת הַשָׁרָב

בְּעֵינַי – עֲשָׂבִים.

בְּאַחֲרוֹנֵי יָמֶיהָ הָיְתָה בְסָנָטוֹרְיוּם לְחוֹלֵי רֵאוֹת “בִּילוֹ”, אֲשֶׁר בִּגְדֵרָה. נוּגֶה הָיָה בִּקּוּרֵנוּ הָאַחֲרוֹן אֶצְלָהּ, מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח תַּרְצָ"א. עוֹד הִתְעוֹרְרוּ בָהּ שְׁבִיבֵי עַלִּיזוּת וְעֵרוּת. לִרְגָעִים סְפוּרִים חִדְּשָׁה נְעוּרֶיהָ, זִיו נוּגֶה קָרַן מִדְּבָרֶיהָ, מִשְּׁאֵלוֹתֶיהָ עַל הַ"סֵּדֶר" בְּעֵין חֲרוֹד, עַל הַנַּעֲשֶׂה בָאָרֶץ, עַל מַכָּרִים וִידִידִים. לְמָחֳרָת קִבַּלְתִּי פִּתְקָה מִמֶּנָּה: קְצָרָה, חֲטוּפָה. הִיא בִקְשָׁה לְהוֹצִיאָהּ מִשָּׁם, מִן הַפִּנָּה הַנִּדָּחַת. לְבֵין מַכָּרִיִם וִידִידִים בִּקְשָׁה לָבוֹא, לְתֵל־אָבִיב. הִיא הִרְגִּישָׁה כּי הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ. אָכֵן, שָׁעָה אַחֲרוֹנָה הָיְתָה זֹו.

בְּכ״ח בְּנִיסָן הָיָה הַדָּבָר. וּלְמָחֳרָתוֹ, עִם אוֹר הַבֹּקֶר, גָּוָעָה.

*

נָדַמָּה הַמְשׁוֹרֶרֶת,

מִקִּנֵּךְ בַּעֲלִיַּת הַגָּג

לֹא נַאֲזִין עוֹד קוֹלֵךְ.

כָּךְ סָפַד עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר ד. שִׁמְעוֹנוֹבִיץ. קוֹלָהּ נָדַם, אַךְ צְלִילֵי שִׁירָתָהּ הַנֶּאֱמָנָה שְׁמוּרִים וְחַיִּים בְּלֵב קוֹרְאֶיהָ.

––––––––––––

חֲבֵרִים, אֲשֶׁר אָהֲבוּ אֶת רָחֵל וְאֶת שִׁירָתָהּ, אָמְרוּ לְהָקִים לָהּ בְּכִנֶּרֶת לֹא רַק אֶבֶן־מַצֵּבָה, אֶלָּא גַם מַזְכֶּרֶת חַיָּה־מוֹרִיקָה: גַּן־רָחֵל. בְּאוֹתָהּ חֶלְקַת־אֲדָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה מַשְׁכִּימָה עִם שַׁחַר לְעָבְדָהּ בְּזֵעַת אַפֶּיהָ בְּאוֹתָם יְמֵי כִנֶּרֶת הַטּוֹבִים, נָטְעוּ חֲבֵרֶיהָ גַּן־תְּמָרִים. הֵם הֶאֱמִינוּ כִּי זִכָּרוֹן הוֹלֵם הוּא לְרָחֵל, וּבְרָכָה לָאָרֶץ, הֵן לְפָנִים הָיֹה הָיוּ בָאָרֶץ תְּמָרִים מְשֻבָּחִים. הָיוּ – וְאֵינָם. הָבָה וּנְחַדְּשֵׁם, וְנַחֲזִיר לְנוֹף הָאָרֶץ אֵת אֲשֶׁר נִטַּל מִמֶּנּוּ, וְנַחֲזִיר לַמּוֹלֶדֶת אֶת אַחַד הַפֵּרוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁתַּבְּחָה לְפָנִים. חֲבֵרִים מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים נָתְנוּ יָדָם לַדָּבָר. הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת סִיְּעָה בְיָדָם. וּקְבוּצַת כִּנֶּרֶת קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ לְבַצֵּעַ אֶת הַמִּפְעָל וּלְטַפֵּחַ אֶת הַנְּטָעִים. חָבֵר אֶחָד, בֶּן־צִיּוֹן יִשְׂרְאֵלִי שְׁמוֹ, קָם וְהָלַךְ לְעִירַק (אֲרַם־נַהֲרַיִם לְפָנִים) וְהֵבִיא מִשָּׁם נְצָרִים מִתְּמָרוֹת מְשְֻבָּחוֹת. יְהוּדִי יָשִׁישׁ נָתַן לוֹ נְצָרִים מֵאִילָנוֹת אֲשֶׁר נָטַע בְּמוֹ יָדָיו לִפְנֵי חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאָמַר לוֹ: “בָּאתָ לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ – הֲרֵי לְךְ מִמֵּיטַב נְצָרָי”.