כל הכבוד והיקר להם לחיילינו. אבק ועפר אני לכפות רגליהם. כל המסים אשר מוטלים עלינו על אנשי הארץ, זאת אומרת עלינו אשר אין אנו יכולים להיות בחזיתות, אנו מקבלים כחובה וברצון טוב, אנו משתתפים בשי, ותמיד נדמה לנו כי השארנו לנו לעצמנו יותר מדי ונתנו מעט. בפרט לאלה אשר זכו כי בשר מבשרם נמצא בחזית. והנה זכיתי גם אני שצאצאי אינם בבית ונמצאים כמו שאומרים “אי שם”.
והם הנכדים זוכרים את הסבא ורוצים לתת לסבא גם כן שי. היות והם לא מעשנים היו הם מחזיקים בשביל הסבא את הסיגריות שהם מקבלים. והנה מה נותנים לחיילינו לעשן “סימון ארצט” תוצרת ממצרים, ככתוב “אג’יפטין סיגרט”, ולכבוד החג נתנו להם לחיילינו “החתול השחור” ולחיילים אשר במקצת מיוחסים נתנו סיגריות 50 בקופסה “סטאטע אקספר 777”. הייתכן? האין “דובק” בישראל? האם אין “מספרו” בתל־אביב. האם אין בית־חרושת לסיגריות ברמת־גן של האחים בז’רנו?
אני סבור כי גם חיילינו צריכים להתרגל לסיגריות שלנו, של תוצרת הארץ.
תש"ג.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות