באלה הערבים אחרי שבעזרת השם והפרופיסור פיגנבוים נפקחה אחת מעיני, אחרי שכמעט שנה שלמה הייתי כעין סגי נהור לא עליכם, קראתי בעצם עיני המנותחת, כי הערב “הצגת האם במוגרבי”. החלטתי ללכת ולראות את ההצגה. אבל אחרי שעמדתי כנהוג גם באלה הימים, בתור ארוך – התנצל לפני מוכר הכרטיסים והודיעני, כי הערב אזלו הכרטיסים. ולשם עצה טובה הוסיף: הרי במשרד שאתה עובד יש טלפונים. ואם תרצה לראות את “האם” תזמין כרטיס מבעוד יום ותוכל לבקר בהצגה. שמחתי מאוד ש"האם" מביאה הכנסה טובה למשחקים.
מכיון שהחלטתי בנפשי לבלות אותו ערב באמנות ובשעשועים, דמיתי לי, אגש לבית־העם, ואראה את “טיפון”, הסרט המפורסם. לתמהוני קיבלתי מאת מוכר הכרטיסים תשובה דומה לזו שקיבלתי ב"הבימה" בתוספת, שלעשרות אנשים כבר הוסיף מקומות עמידה, ואולי יוכל למצוא גם לי מקום צר.
לא רציתי לנסות את מזלי במקומות אחרים והלכתי למעוני לכתוב את הדברים כהויתם ולשאול: מה יש בארץ־ישראל זו הקטנה? הן רק לפני ימים מעטים קרא לפני הקריין שלי על רעבים, יחפים, ערומים. על דבר מאות אלפים לירות לחודש שהמוסדות הסוציאליים מוציאים לכל שדרות הישוב. והנה אני כבר בבית ומתבונן סתם במודעות העתון ורואה. כי ב"אופיר" וב"מוגרבי" ובכל יתר בתי הקולנוע יש ערב ערב שתי הצגות, במוצאי שבת – 3 הצגות. ובכן מי ומי ההולכים למוסדות הסוציאליים ומי ומי העומדים בתור ליד משרדי הכרטיסים בערבים, בהצגות היומיות?
תש"ה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות